| 56.9. וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר <>(בראשית כב, יג)<>, מַהוּ אַחַר, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר <>(זכריה ט, יד)<>: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וגו'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַחַר כָּל הַדּוֹרוֹת, יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵן נוֹטְלִין שׁוֹפָר וְתוֹקְעִין בּוֹ וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מוֹחֵל לָהֶם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִתּוֹשׁ מִן הַחֹרֶשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחֹרֶשׁ אַחֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. <>(בראשית כב, יג)<>: וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, רַבִּי בַּנְאִי אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הֱוֵי רוֹאֶה דָּמָיו שֶׁל אַיִל זֶה כְּאִלּוּ דָּמוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנִי, אֵמוּרָיו, כְּאִלּוּ אֵמוּרָיו דְּיִצְחָק בְּרִי, כַּהֲדָא דִתְנַן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ חִלּוּפֵי זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי רוֹאֶה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אֶת יִצְחָק בְּנִי תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִקְרַבְתִּי אֶת הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר <>(מלכים ב טו, ז)<>: וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, כַּהֲדָא דִתְנַן כְּאִמְּרָא כְּדִירִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּאִמְּרָא תְמִידָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. תַּמָּן אָמְרֵי כִּוְלַד הַחַטָּאת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כְּאִמּוּר דְּלָא יְנַק מִן יוֹמוֹי. 56.9. וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר (בראשית כב, יג), מַהוּ אַחַר, אָמַר רַבִּי יוּדָן אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יד): וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וגו'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַחַר כָּל הַדּוֹרוֹת, יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר רַבִּי יִצְחָק כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסְתַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵן נוֹטְלִין שׁוֹפָר וְתוֹקְעִין בּוֹ וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מוֹחֵל לָהֶם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ רוֹאֶה אֶת הָאַיִל נִתּוֹשׁ מִן הַחֹרֶשׁ הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחֹרֶשׁ אַחֵר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִסְתַּבֵּךְ לַמַּלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי, מִן מָדַי לְיָוָן, וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, וְסוֹפָן לִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע. (בראשית כב, יג): וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ, רַבִּי בַּנְאִי אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הֱוֵי רוֹאֶה דָּמָיו שֶׁל אַיִל זֶה כְּאִלּוּ דָּמוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנִי, אֵמוּרָיו, כְּאִלּוּ אֵמוּרָיו דְּיִצְחָק בְּרִי, כַּהֲדָא דִתְנַן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת זוֹ, הֲרֵי זוֹ חִלּוּפֵי זוֹ, הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי רוֹאֶה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי אֶת יִצְחָק בְּנִי תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִקְרַבְתִּי אֶת הָאַיִל הַזֶּה תַּחְתָּיו, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים ב טו, ז): וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו, כַּהֲדָא דִתְנַן כְּאִמְּרָא כְּדִירִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּאִמְּרָא תְמִידָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. תַּמָּן אָמְרֵי כִּוְלַד הַחַטָּאת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כְּאִמּוּר דְּלָא יְנַק מִן יוֹמוֹי. 64.3. וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ גְּרָרָה <>(בראשית כו, א)<>, לְגַרְדִּיקִי. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִפְּנֵי מָה גָזְרוּ עַל הַנָּוֶה שֶׁבְּגַרְדִּיקִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָוֶה רָע. וְעַד הֵיכָן, רַבִּי חָנִין אָמַר עַד נַחַל מִצְרָיִם. <>(בראשית כו, ב)<>: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ, עֲשֵׂה שְׁכוּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי נוֹטֵעַ, הֱוֵי זוֹרֵעַ, הֱוֵי נָצִיב. דָּבָר אַחֵר שְׁכֹן בָּאָרֶץ, שַׁכֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ. <>(בראשית כו, ג)<>: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אַתְּ עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה אִם יָצָאת חוּץ לַקְּלָעִים הִיא נִפְסֶלֶת, אַף אַתְּ אִם יָצָאת חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ. <>(בראשית כו, ג)<>: כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, קָשׁוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר <>(יחזקאל יז, יג)<>: וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר הָאֵלֶּה, אֶלָּא הָאֵל, לוֹמַר מִקְצָתָן אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, וְאֵימָתַי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶת הַשְּׁאָר, לֶעָתִיד לָבוֹא. 64.3. וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ גְּרָרָה (בראשית כו, א), לְגַרְדִּיקִי. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִפְּנֵי מָה גָזְרוּ עַל הַנָּוֶה שֶׁבְּגַרְדִּיקִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָוֶה רָע. וְעַד הֵיכָן, רַבִּי חָנִין אָמַר עַד נַחַל מִצְרָיִם. (בראשית כו, ב): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ, עֲשֵׂה שְׁכוּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי נוֹטֵעַ, הֱוֵי זוֹרֵעַ, הֱוֵי נָצִיב. דָּבָר אַחֵר שְׁכֹן בָּאָרֶץ, שַׁכֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ. (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אַתְּ עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה אִם יָצָאת חוּץ לַקְּלָעִים הִיא נִפְסֶלֶת, אַף אַתְּ אִם יָצָאת חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ. (בראשית כו, ג): כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, קָשׁוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל יז, יג): וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר הָאֵלֶּה, אֶלָּא הָאֵל, לוֹמַר מִקְצָתָן אֲנִי נוֹתֵן לָךְ, וְאֵימָתַי אֲנִי נוֹתֵן לָךְ אֶת הַשְּׁאָר, לֶעָתִיד לָבוֹא. | 56.9. "\"And Avraham lifted up his eyes, and looked, and behold another (achar) ram (Gen. 22:13)\". What does ahar mean? Said Rabbi Yudan: After (achar) all that happened, Israel still fall into the clutches of sin and be the victims of persecution; yet they will be ultimately redeemed by the ram’s horn, as it says, “[And Ad-nai will manifest Himself to them, and His arrows shall flash like lightning,] Ad-nai E-lohim shall sound the ram’s horn [and advance in a stormy tempest]” (Zech. 9:14). Rabbi Yehudah bar Rabbi Simon: After [achar] all generations Israel will fall into the clutches of sin and be the victims of persecution; but their end is to be redeemed by the ram’s horn, as it says, ‘And Ad-nai E-lohim will blow the horn,’ etc. Rabbi Hanina b. R. Isaac said: All days of the year Israel are in sin’s clutches and are victims of prosecutions, but on New Year they take the shofar and blow on it, and are remembered by the Holy One of Blessing and He forgives them, and their end is to be redeemed by the ram’s horn, and it says, \"And Ad-nai E-lohim will blow the horn.\" Rabbi Levi said: Because Avraham our Father saw the ram extricate himself from one thicket and go and become entangled in another, the Holy Oneof Blessing said to him: ‘So is the future of your children to be entangled in reigns, from Babylon to Media, from Media to Greece, and from Greece to Edom; and their end will be to be redeemed by the ram’s horn,’ as it is written, “And Ad-nai E-lohim will blow the horn.” “And Abraham went and took the ram, and offered him up for a burnt-offering in the stead of his son (Gen.22:13). Rabbi Banai said: he said in front of Him: ‘Sovereign of the Universe! Look upon the blood of this ram as though it were the blood of my son Itzchak; its lambs as though they were my son’s lambs(descendants),’ even as we learned: When a man declares: This animal be instead of this one, in exchange for that, or a substitute for this, it is a valid exchange. Rabbi Pinchas said: he said in front of Him: ‘Sovereign of the Universe! Regard it as tough I had sacrificed my son Itzchak first and achar (after) this ram in the stead of him, as in the verse, “And Iotam his son reigned in his stead” (II Kings 15:7). It is even as we learned; \"[When one declares 'I vow a sacrifice] like the lamb or like the animals of the Temple stalls” (Nedarim 10b, Mishnah Nedarim 1:3) - R. Yocha said: he meant, like the lamb of the daily burnt-offering; Resh Lakish said: he meant, like Itzchak’s ram. There [in Babylon] they say: Like the off-spring of a sin-offering. Bar Kappara taught: He meant like the lamb which has never given suck.", |
