1. Hebrew Bible, Joel, 1.20, 4.10 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 269, 288 | 1.20. "Yea, the beasts of the field pant unto Thee; For the water brooks are dried up, And the fire hath devoured the pastures of the wilderness.", 4.10. "Beat your plowshares into swords, And your pruning-hooks into spears; Let the weak say: ‘I am strong.’", |
|
2. Hebrew Bible, Job, 19.21, 22.14, 22.26, 38.22 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 267, 283, 294, 300| 19.21. "חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד־אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי׃", 22.14. "עָבִים סֵתֶר־לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ׃", 22.26. "כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל־אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ׃", 38.22. "הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה׃", | 19.21. "Have pity upon me, have pity upon me, O ye my friends; For the hand of God hath touched me.", 22.14. "Thick clouds are a covering to Him, that He seeth not; And He walketh in the circuit of heaven.’", 22.26. "Then surely shalt thou have thy delight in the Almighty, And shalt lift up thy face unto God.", 38.22. "Hast thou entered the treasuries of the snow, Or hast thou seen the treasuries of the hail,", |
|
3. Hebrew Bible, Ruth, 4.13 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 272| 4.13. "וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת־רוּת וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן׃", | 4.13. "So Boaz took Ruth, and she became his wife; and he went in unto her, and the LORD gave her conception, and she bore a son.", |
|
4. Hebrew Bible, Psalms, None (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Lieber (2014) 301| 32.9. "אַל־תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג־וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ׃", | 32.9. "Be ye not as the horse, or as the mule, which have no understanding; Whose mouth must be held in with bit and bridle, That they come not near unto thee.", |
|
5. Hebrew Bible, Proverbs, 3.20, 8.27, 13.4, 28.25 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 281, 283, 294| 8.27. "בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל־פְּנֵי תְהוֹם׃", 13.4. "מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן׃", 28.25. "רְחַב־נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל־יְהוָה יְדֻשָּׁן׃", | 3.20. "By His knowledge the depths were broken up, And the skies drop down the dew.", 8.27. "When He established the heavens, I was there; When He set a circle upon the face of the deep,", 13.4. "The soul of the sluggard desireth, and hath nothing; But the soul of the diligent shall be abundantly gratified.", 28.25. "He that is of a greedy spirit stirreth up strife; But he that putteth his trust in the LORD shall be abundantly gratified.", |
|
6. Hebrew Bible, Numbers, 23.10 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 295 | 23.10. "Who hath counted the dust of Jacob, Or numbered the stock of Israel? Let me die the death of the righteous, And let mine end be like his!", |
|
7. Hebrew Bible, Hosea, 6.4, 9.11, 14.5-14.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 272, 274, 281, 284, 314| 6.4. "מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ יְהוּדָה וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן־בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ׃", 9.11. "אֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן׃", 14.5. "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ׃", 14.6. "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן׃", | 6.4. "O Ephraim, what shall I do unto thee? O Judah, what shall I do unto thee? For your goodness is as a morning cloud, And as the dew that early passeth away.", 9.11. "As for Ephraim, their glory shall fly away like a bird; There shall be no birth, and none with child, and no conception.", 14.5. "I will heal their backsliding, I will love them freely; For Mine anger is turned away from him.", 14.6. "I will be as the dew unto Israel; He shall blossom as the lily, And cast forth his roots as Lebanon.", |
|
8. Hebrew Bible, Micah, 4.4, 5.6, 7.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 271, 275, 314| 4.4. "וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי־פִי יְהוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר׃", 5.6. "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם׃", 7.14. "רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם׃", | 4.4. "But they shall sit every man under his vine and under his fig-tree; And none shall make them afraid; For the mouth of the LORD of hosts hath spoken.", 5.6. "And the remt of Jacob shall be in the midst of many peoples, As dew from the LORD, as showers upon the grass, That are not looked for from man, Nor awaited at the hands of the sons of men.", 7.14. "Tend Thy people with Thy staff, the flock of Thy heritage, That dwell solitarily, as a forest in the midst of the fruitful field; Let them feed in Bashan and Gilead, as in the days of old.", |
|
9. Hebrew Bible, Leviticus, 23.2, 23.41, 26.44 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 274, 275, 284| 23.2. "וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה עַל־שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיהוָה לַכֹּהֵן׃", 23.2. "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי׃", 23.41. "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ׃", 26.44. "וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם׃", | 23.2. "Speak unto the children of Israel, and say unto them: The appointed seasons of the LORD, which ye shall proclaim to be holy convocations, even these are My appointed seasons.", 23.41. "And ye shall keep it a feast unto the LORD seven days in the year; it is a statute for ever in your generations; ye shall keep it in the seventh month.", 26.44. "And yet for all that, when they are in the land of their enemies, I will not reject them, neither will I abhor them, to destroy them utterly, and to break My covet with them; for I am the LORD their God.", |
|
10. Hebrew Bible, Genesis, 1.9, 30.37, 32.3, 37.3, 48.16 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 265, 277, 283, 290, 298| 1.9. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי־כֵן׃", 30.37. "וַיִּקַּח־לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל־הַמַּקְלוֹת׃", 32.3. "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׃", 32.3. "וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם׃", 37.3. "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף מִכָּל־בָּנָיו כִּי־בֶן־זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים׃", 37.3. "וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא׃", 48.16. "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע יְבָרֵךְ אֶת־הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃", | 1.9. "And God said: ‘Let the waters under the heaven be gathered together unto one place, and let the dry land appear.’ And it was so.", 30.37. "And Jacob took him rods of fresh poplar, and of the almond and of the plane-tree; and peeled white streaks in them, making the white appear which was in the rods.", 32.3. "And Jacob said when he saw them: ‘This is God’s camp.’ And he called the name of that place Mahanaim.", 37.3. "Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age; and he made him a coat of many colours.", 48.16. "the angel who hath redeemed me from all evil, bless the lads; and let my name be named in them, and the name of my fathers Abraham and Isaac; and let them grow into a multitude in the midst of the earth.’", |
|
11. Hebrew Bible, Exodus, 3.5, 12.8, 12.14, 12.21, 13.8, 16.25, 16.29, 18.8, 20.18, 22.8, 23.12, 24.7, 29.2, 29.21, 31.13 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), blending of past and present in •shivata for dew (qallir), formal complexity of •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover •shivata for dew (qallir), imperatives addressed to god in •shivata for dew (qallir), macrocosm and microcosm in Found in books: Lieber (2014) 53, 61, 265, 266, 267, 270, 272, 273, 274, 275, 282, 301, 303, 305, 310| 3.5. "וַיֹּאמֶר אַל־תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא׃", 12.8. "וְאָכְלוּ אֶת־הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי־אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל־מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ׃", 12.14. "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ׃", 12.21. "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח׃", 13.8. "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃", 16.25. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃", 16.29. "רְאוּ כִּי־יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל־כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל־יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃", 18.8. "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם יְהוָה׃", 20.18. "וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים׃", 22.8. "עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שׁוֹר עַל־חֲמוֹר עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃", 23.12. "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן־אֲמָתְךָ וְהַגֵּר׃", 24.7. "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׃", 29.2. "וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃", 29.2. "וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל־תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃", 29.21. "וְלָקַחְתָּ מִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בְּגָדָיו וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ׃", 31.13. "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם׃", | 3.5. "And He said: ‘Draw not nigh hither; put off thy shoes from off thy feet, for the place whereon thou standest is holy ground.’", 12.8. "And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and unleavened bread; with bitter herbs they shall eat it.", 12.14. "And this day shall be unto you for a memorial, and ye shall keep it a feast to the LORD; throughout your generations ye shall keep it a feast by an ordice for ever.", 12.21. "Then Moses called for all the elders of Israel, and said unto them: ‘Draw out, and take you lambs according to your families, and kill the passover lamb.", 13.8. "And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.", 16.25. "And Moses said: ‘Eat that to-day; for to-day is a sabbath unto the LORD; to-day ye shall not find it in the field.", 16.29. "See that the LORD hath given you the sabbath; therefore He giveth you on the sixth day the bread of two days; abide ye every man in his place, let no man go out of his place on the seventh day.’", 18.8. "And Moses told his father-in-law all that the LORD had done unto Pharaoh and to the Egyptians for Israel’s sake, all the travail that had come upon them by the way, and how the LORD delivered them.", 20.18. "And the people stood afar off; but Moses drew near unto the thick darkness where God was.", 22.8. "For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour.", 23.12. "Six days thou shalt do thy work, but on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.", 24.7. "And he took the book of the covet, and read in the hearing of the people; and they said: ‘All that the LORD hath spoken will we do, and obey.’", 29.2. "and unleavened bread, and cakes unleavened mingled with oil, and wafers unleavened spread with oil; of fine wheaten flour shalt thou make them.", 29.21. "And thou shalt take of the blood that is upon the altar, and of the anointing oil, and sprinkle it upon Aaron, and upon his garments, and upon his sons, and upon the garments of his sons with him; and he and his garments shall be hallowed, and his sons and his sons’garments with him.", 31.13. "’Speak thou also unto the children of Israel, saying: Verily ye shall keep My sabbaths, for it is a sign between Me and you throughout your generations, that ye may know that I am the LORD who sanctify you.", |
|
12. Hebrew Bible, Deuteronomy, 3.5, 6.5, 23.19, 28.12, 32.2, 32.41, 33.28-33.29 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 54, 265, 276, 277, 282, 300| 3.5. "כָּל־אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד׃", 6.5. "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ׃", 23.19. "לֹא־תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל־נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם־שְׁנֵיהֶם׃", 28.12. "יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת־אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת־הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר־אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃", 32.2. "וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּם׃", 32.2. "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב׃", 32.41. "אִם־שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם׃", 33.28. "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל־אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף־שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל׃", 33.29. "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃", | 3.5. "All these were fortified cities, with high walls, gates, and bars; beside the unwalled towns a great many.", 6.5. "And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might.", 23.19. "Thou shalt not bring the hire of a harlot, or the price of a dog, into the house of the LORD thy God for any vow; for even both these are an abomination unto the LORD thy God. .", 28.12. "The LORD will open unto thee His good treasure the heaven to give the rain of thy land in its season, and to bless all the work of thy hand; and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow.", 32.2. "My doctrine shall drop as the rain, My speech shall distil as the dew; As the small rain upon the tender grass, And as the showers upon the herb.", 32.41. "If I whet My glittering sword, And My hand take hold on judgment; I will render vengeance to Mine adversaries, And will recompense them that hate Me.", 33.28. "And Israel dwelleth in safety, The fountain of Jacob alone, In a land of corn and wine; Yea, his heavens drop down dew.", 33.29. "Happy art thou, O Israel, who is like unto thee? A people saved by the LORD, The shield of thy help, And that is the sword of thy excellency! And thine enemies shall dwindle away before thee; And thou shalt tread upon their high places.", |
|
13. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.1, 1.2, 1.3, 1.4, 1.5, 1.6, 1.7, 1.8, 1.9, 1.10, 1.11, 1.12, 1.13, 1.14, 1.15, 1.16, 1.17-4.4, 1.18, 2.2, 2.17, 3.9, 3.10, 4.3, 4.6, 4.12, 4.16, 5.1, 5.2, 5.13, 6.2, 6.4, 6.7, 6.9, 6.10, 6.11, 7.3, 7.5, 7.6, 7.7, 7.8, 7.9, 7.10, 7.11, 7.12-8.5, 8.5, 8.6, 8.7, 8.8, 8.9, 8.10, 8.11, 8.12, 8.13, 8.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Lieber (2014) 280, 281, 282, 283, 284, 307| 7.5. "צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל־שַׁעַר בַּת־רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃", | 7.5. Thy neck is as a tower of ivory; Thine eyes as the pools in Heshbon, By the gate of Bath-rabbim; Thy nose is like the tower of Lebanon Which looketh toward Damascus. |
|
14. Hebrew Bible, Jeremiah, 1.11-1.12, 2.2, 6.2, 10.7, 10.13, 13.4, 16.16, 22.16, 31.33, 51.13 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in •shivata for dew (qallir), blending of past and present in •shivata for dew (qallir), formal complexity of Found in books: Lieber (2014) 269, 272, 278, 297, 299, 300, 305, 314| 1.11. "וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר מָה־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה׃", 1.12. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי־שֹׁקֵד אֲנִי עַל־דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ׃", 2.2. "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃", 2.2. "כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל־כָּל־גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה׃", 6.2. "הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת־צִיּוֹן׃", 6.2. "לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא־עָרְבוּ לִי׃", 10.7. "מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל־חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל־מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃", 10.13. "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה ארץ [הָאָרֶץ] בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו׃", 13.4. "קַח אֶת־הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל־מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע׃", 16.16. "הִנְנִי שֹׁלֵחַ לדוגים [לְדַיָּגִים] רַבִּים נְאֻם־יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל־הַר וּמֵעַל כָּל־גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים׃", 22.16. "דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם־יְהוָה׃", 31.33. "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃", 51.13. "שכנתי [שֹׁכַנְתְּ] עַל־מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ׃", | 1.11. "Moreover the word of the LORD came unto me, saying: ‘Jeremiah, what seest thou?’ And I said: ‘I see a rod of an almond-tree.’", 1.12. "Then said the LORD unto me: ‘Thou hast well seen; for I watch over My word to perform it.’", 2.2. "Go, and cry in the ears of Jerusalem, saying: Thus saith the LORD: I remember for thee the affection of thy youth, the love of thine espousals; how thou wentest after Me in the wilderness, in a land that was not sown.", 6.2. "The comely and delicate one, The daughter of Zion, will I cut off.", 10.7. "Who would not fear Thee, O king of the nations? For it befitteth Thee; Forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royalty, There is none like unto Thee.", 10.13. "At the sound of His giving a multitude of waters in the heavens, When He causeth the vapours to ascend from the ends of the earth; When He maketh lightnings with the rain, And bringeth forth the wind out of His treasuries;", 13.4. "’Take the girdle that thou hast gotten, which is upon thy loins, and arise, go to Perath, and hide it there in a cleft of the rock.’", 16.16. "Behold, I will send for many fishers, saith the LORD, and they shall fish them; and afterward I will send for many hunters, and they shall hunt them from every mountain, and from every hill, and out of the clefts of the rocks.", 22.16. "He judged the cause of the poor and needy; Then it was well. Is not this to know Me? saith the LORD.", 31.33. "But this is the covet that I will make with the house of Israel after those days, saith the LORD, I will put My law in their inward parts, and in their heart will I write it; and I will be their God, and they shall be My people;", 51.13. "O thou that dwellest upon many waters, Abundant in treasures, Thine end is come, The measure of thy covetousness.", |
|
15. Hebrew Bible, Isaiah, 5.1, 5.6, 6.3, 6.13, 7.19, 7.23-7.24, 9.17, 14.3, 18.4, 21.11, 24.19, 25.8, 25.10, 26.19, 28.12, 31.5, 32.18, 34.7, 35.2, 35.6, 38.14, 40.22, 42.11, 46.3, 48.18, 58.7, 58.11, 58.13-58.14, 62.7, 65.16 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), qedushah in •shivata for dew (qallir), formal complexity of •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 53, 54, 266, 267, 268, 269, 271, 273, 276, 278, 279, 281, 283, 284, 285, 287, 288, 290, 291, 293, 294, 295, 297, 298, 300, 301, 306| 5.1. "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן׃", 5.1. "כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי־כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה׃", 5.6. "וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר׃", 6.3. "וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃", 6.13. "וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ׃", 7.19. "וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים׃", 7.23. "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה׃", 7.24. "בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה כִּי־שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל־הָאָרֶץ׃", 9.17. "כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן׃", 14.3. "וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ׃", 14.3. "וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג׃", 18.4. "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי־אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר׃", 21.11. "מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה־מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה־מִלֵּיל׃", 24.19. "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ׃", 25.8. "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל־פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל־הָאָרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃", 26.19. "יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׃", 28.12. "אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ׃", 31.5. "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל־יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט׃", 32.18. "וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת׃", 34.7. "וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם־אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן׃", 35.2. "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן־לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד־יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ׃", 35.6. "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה׃", 38.14. "כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה־לִּי עָרְבֵנִי׃", 40.22. "הַיֹּשֵׁב עַל־חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת׃", 42.11. "יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ׃", 46.3. "שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל־שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי־בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי־רָחַם׃", 48.18. "לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֺתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם׃", 58.7. "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם׃", 58.11. "וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא־יְכַזְּבוּ מֵימָיו׃", 58.13. "אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר׃", 58.14. "אָז תִּתְעַנַּג עַל־יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר׃", 62.7. "וְאַל־תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד־יְכוֹנֵן וְעַד־יָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃", 65.16. "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי׃", | 5.1. "Let me sing of my well-beloved, A song of my beloved touching his vineyard. My well-beloved had a vineyard In a very fruitful hill;", 5.6. "And I will lay it waste: It shall not be pruned nor hoed, But there shall come up briers and thorns; I will also command the clouds That they rain no rain upon it.", 6.3. "And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is the LORD of hosts; The whole earth is full of His glory.", 6.13. "And if there be yet a tenth in it, it shall again be eaten up; as a terebinth, and as an oak, whose stock remaineth, when they cast their leaves, so the holy seed shall be the stock thereof.’", 7.19. "And they shall come, and shall rest all of them In the rugged valleys, and in the holes of the rocks, And upon all thorns, and upon all brambles.", 7.23. "And it shall come to pass in that day, that every place, where there were a thousand vines at a thousand silverlings, shall even be for briers and thorns.", 7.24. "With arrows and with bow shall one come thither; because all the land shall become briers and thorns.", 9.17. "For wickedness burneth as the fire; it devoureth the briers and thorns; yea, it kindleth in the thickets of the forest, And they roll upward in thick clouds of smoke.", 14.3. "And it shall come to pass in the day that the LORD shall give thee rest from thy travail, and from thy trouble, and from the hard service wherein thou wast made to serve,", 18.4. "For thus hath the LORD said unto me: I will hold Me still, and I will look on in My dwelling-place, Like clear heat in sunshine, Like a cloud of dew in the heat of harvest.", 21.11. "The burden of Dumah. One calleth unto me out of Seir: ‘Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?’", 24.19. "The earth is broken, broken down, The earth is crumbled in pieces, The earth trembleth and tottereth;", 25.8. "He will swallow up death for ever; And the Lord GOD will wipe away tears from off all faces; And the reproach of His people will He take away from off all the earth; For the LORD hath spoken it.", 25.10. "For in this mountain will the hand of the LORD rest, And Moab shall be trodden down in his place, Even as straw is trodden down in the dunghill.", 26.19. "Thy dead shall live, my dead bodies shall arise— Awake and sing, ye that dwell in the dust— For Thy dew is as the dew of light, And the earth shall bring to life the shades.", 28.12. "To whom it was said: ‘This is the rest, Give ye rest to the weary; And this is the refreshing’; Yet they would not hear.", 31.5. "As birds hovering, So will the LORD of hosts protect Jerusalem; He will deliver it as He protecteth it, He will rescue it as He passeth over.", 32.18. "And my people shall abide in a peaceable habitation, And in secure dwellings, and in quiet resting-places.", 34.7. "And the wild-oxen shall come down with them, And the bullocks with the bulls; And their land shall be drunken with blood, And their dust made fat with fatness.", 35.2. "It shall blossom abundantly, and rejoice, Even with joy and singing; The glory of Lebanon shall be given unto it, The excellency of Carmel and Sharon; They shall see the glory of the LORD, The excellency of our God.", 35.6. "Then shall the lame man leap as a hart, And the tongue of the dumb shall sing; For in the wilderness shall waters break out, And streams in the desert.", 38.14. "Like a swallow or a crane, so do I chatter, I do moan as a dove; mine eyes fail with looking upward. O LORD, I am oppressed, be Thou my surety. .", 40.22. "It is He that sitteth above the circle of the earth, And the inhabitants thereof are as grasshoppers; That stretcheth out the heavens as a curtain, And spreadeth them out as a tent to dwell in;", 42.11. "Let the wilderness and the cities thereof lift up their voice, The villages that Kedar doth inhabit; Let the inhabitants of Sela exult, Let them shout from the top of the mountains.", 46.3. "Hearken unto Me, O house of Jacob, and all the remt of the house of Israel, that are borne [by Me] from the birth, that are carried from the womb:", 48.18. "Oh that thou wouldest hearken to My commandments! Then would thy peace be as a river, And thy righteousness as the waves of the sea;", 58.7. "Is it not to deal thy bread to the hungry, And that thou bring the poor that are cast out to thy house? When thou seest the naked, that thou cover him, And that thou hide not thyself from thine own flesh?", 58.11. "And the LORD will guide thee continually, And satisfy thy soul in drought, And make strong thy bones; And thou shalt be like a watered garden, And like a spring of water, whose waters fail not.", 58.13. "If thou turn away thy foot because of the sabbath, From pursuing thy business on My holy day; And call the sabbath a delight, And the holy of the LORD honourable; And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof;", 58.14. "Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon the high places of the earth, And I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; For the mouth of the LORD hath spoken it.", 62.7. "And give Him no rest, Till He establish, And till He make Jerusalem A praise in the earth.’", 65.16. "So that he who blesseth himself in the earth Shall bless himself by the God of truth; And he that sweareth in the earth Shall swear by the God of truth; Because the former troubles are forgotten, And because they are hid from Mine eyes.", |
|
16. Hebrew Bible, Habakkuk, 1.7, 2.3 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 277, 295| 1.7. "אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא׃", 2.3. "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם־יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה־לוֹ כִּי־בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר׃", | 1.7. "They are terrible and dreadful; Their law and their majesty proceed from themselves.", 2.3. "For the vision is yet for the appointed time, And it declareth of the end, and doth not lie; Though it tarry, wait for it; Because it will surely come, it will not delay.’", |
|
17. Hebrew Bible, 2 Samuel, 17.28, 22.12 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 284, 286| 17.28. "מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי׃", 22.12. "וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃", | 17.28. "brought beds, and basins, and earthen vessels, and wheat, and barley, and flour, and parched corn, and beans, and lentils, and parched pulse,", 22.12. "And he made darkness pavilions round about him, the heavy mass of waters, and thick clouds of the skies.", |
|
18. Hebrew Bible, Lamentations, 2.20, 3.16 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 291, 295| 3.16. "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר׃", | 2.20. "’See, O LORD, and consider, To whom Thou hast done thus! Shall the women eat their fruit, The children that are dandled in the hands? Shall the priest and the prophet be slain In the sanctuary of the Lord?", 3.16. "He hath also broken my teeth with gravel stones, He hath made me to wallow in ashes.", |
|
19. Hebrew Bible, 1 Samuel, 2.6, 9.7 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 271, 298| 2.6. "יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל׃", 9.7. "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה־נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין־לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ׃", | 2.6. "The Lord kills, and gives life: he brings down to the grave, and brings up.", 9.7. "Then said Sha᾽ul to his servant, But, behold, if we go, what shall we bring the man? for the bread is spent in our vessels, and there is not a present to bring to the man of God: what have we?", |
|
20. Hebrew Bible, 1 Kings, 5.5, 6.10, 6.16 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 275, 291, 314| 5.5. "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה׃", 6.16. "וַיִּבֶן אֶת־עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי [מִיַּרְכְּתֵי] הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן־הַקַּרְקַע עַד־הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃", | 5.5. "And Judah and Israel dwelt safely, every man under his vine and under his fig-tree, from Dan even to Beer-sheba, all the days of Solomon.", 6.10. "And he built the stories of the side-structure against all the house, each five cubits high; and they rested on the house with timber of cedar.", 6.16. "And he built twenty cubits on the hinder part of the house with boards of cedar from the floor unto the joists; he even built them for himself within, for a Sanctuary, even for the most holy place.", |
|
21. Hebrew Bible, Amos, 6.10 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 291 | 6.10. "And when a man’s uncle shall take him up, even he that burneth him, to bring out the bones out of the house, and shall say unto him that is in the innermost parts of the house: ‘Is there yet any with thee?’ and he shall say: ‘No’; then shall he say: ‘Hold thy peace; for we must not make mention of the name of the LORD.’", |
|
22. Hebrew Bible, Judges, 5.7, 5.11 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 277| 5.7. "חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃", 5.11. "מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם־יְהוָה׃", | 5.7. "The inhabitants of the villages ceased, they ceased in Yisra᾽el, until I Devora arose, I arose a mother in Yisra᾽el.", 5.11. "Louder than the voice of the archers; in the places of drawing water, there let them recite the righteous acts of the Lord, the righteous acts toward the inhabitants of his villages in Yisra᾽el: when the people of the Lord went down to the gates.", |
|
23. Hebrew Bible, Ezekiel, 3.12, 4.9, 7.6, 16.4, 16.6, 20.9, 20.14, 20.22, 29.21, 37.4, 37.7, 37.13, 43.15-43.16, 47.1-47.12 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Lieber (2014) 277, 278, 281, 284, 285, 286, 291, 296, 297, 304, 306| 3.12. "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהוָה מִמְּקוֹמוֹ׃", 4.9. "וְאַתָּה קַח־לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתָּה שׁוֹכֵב עַל־צִדְּךָ שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם תֹּאכֲלֶנּוּ׃", 7.6. "קֵץ בָּא בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ הִנֵּה בָּאָה׃", 16.4. "וְהֶעֱלוּ עָלַיִךְ קָהָל וְרָגְמוּ אוֹתָךְ בָּאָבֶן וּבִתְּקוּךְ בְּחַרְבוֹתָם׃", 16.4. "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא־כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא־רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ׃", 16.6. "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי׃", 16.6. "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃", 20.9. "וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃", 20.14. "וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִים לְעֵינֵיהֶם׃", 20.22. "וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־יָדִי וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־הוֹצֵאתִי אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם׃", 29.21. "בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן־פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃", 37.4. "וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה׃", 37.7. "וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי־קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה־רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל־עַצְמוֹ׃", 37.13. "וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּפִתְחִי אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי׃", 43.15. "וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע׃", 43.16. "והאראיל [וְהָאֲרִיאֵל] שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו׃", 47.1. "וְהָיָה יעמדו [עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד׃", 47.1. "וַיְשִׁבֵנִי אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה־מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי־פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ׃" 47.2. "וּפְאַת־יָם הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד־נֹכַח לְבוֹא חֲמָת זֹאת פְּאַת־יָם׃", 47.2. "וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל־שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים מִן־הַכָּתֵף הַיְמָנִית׃", 47.3. "בְּצֵאת־הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם׃", 47.4. "וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם׃", 47.5. "וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר כִּי־גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר׃", 47.6. "וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל׃", 47.7. "בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה׃", 47.8. "וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל־הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים ונרפאו [וְנִרְפּוּ] הַמָּיִם׃", 47.9. "וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר־יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל׃", 47.11. "בצאתו [בִּצֹּאתָיו] וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ׃", 47.12. "וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו [וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה׃", | 3.12. "Then a spirit lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing: ‘Blessed be the glory of the LORD from His place’;", 4.9. "Take thou also unto thee wheat, and barley, and beans, and lentils, and millet, and spelt, and put them in one vessel, and make thee bread thereof; according to the number of the days that thou shalt lie upon thy side, even three hundred and ninety days, shalt thou eat thereof.", 7.6. "An end is come, the end is come, it awaketh against thee; behold, it cometh.", 16.4. "And as for thy nativity, in the day thou wast born thy navel was not cut, neither wast thou washed in water for cleansing; thou was not salted at all, nor swaddled at all.", 16.6. "And when I passed by thee, and saw thee wallowing in thy blood, I said unto thee: In thy blood, live; yea, I said unto thee: In thy blood, live;", 20.9. "But I wrought for My name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among whom they were, in whose sight I made Myself known unto them, so as to bring them forth out of the land of Egypt.", 20.14. "But I wrought for My name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them out.", 20.22. "Nevertheless I withdrew My hand, and wrought for My name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them forth.", 29.21. "In that day will I cause a horn to shoot up unto the house of Israel, and I will give thee the opening of the mouth in the midst of them; and they shall know that I am the LORD.’", 37.4. "Then He said unto me: ‘Prophesy over these bones, and say unto them: O ye dry bones, hear the word of the LORD:", 37.7. "So I prophesied as I was commanded; and as I prophesied, there was a noise, and behold a commotion, and the bones came together, bone to its bone.", 37.13. "And ye shall know that I am the LORD, when I have opened your graves, and caused you to come up out of your graves, O My people.", 43.15. "And the hearth shall be four cubits; and from the hearth and upward there shall be four horns.", 43.16. "And the hearth shall be twelve cubits long by twelve broad, square in the four sides thereof.", 47.1. "And he brought me back unto the door of the house; and, behold, waters issued out from under the threshold of the house eastward, for the forefront of the house looked toward the east; and the waters came down from under, from the right side of the house, on the south of the altar." 47.2. "Then brought he me out by the way of the gate northward, and led me round by the way without unto the outer gate, by the way of the gate that looketh toward the east; and, behold, there trickled forth waters on the right side.", 47.3. "When the man went forth eastward with the line in his hand, he measured a thousand cubits, and he caused me to pass through the waters, waters that were to the ankles.", 47.4. "Again he measured a thousand, and caused me to pass through the waters, waters that were to the knees. Again he measured a thousand, and caused me to pass through waters that were to the loins.", 47.5. "Afterward he measured a thousand; and it was a river that I could not pass through; for the waters were risen, waters to swim in, a river that could not be passed through.", 47.6. "And he said unto me: ‘Hast thou seen this, O son of man?’ Then he led me, and caused me to return to the bank of the river.", 47.7. "Now when I had been brought back, behold, upon the bank of the river were very many trees on the one side and on the other.", 47.8. "Then said he unto me: ‘These waters issue forth toward the eastern region, and shall go down into the Arabah; and when they shall enter into the sea, into the sea of the putrid waters, the waters shall be healed.", 47.9. "And it shall come to pass, that every living creature wherewith it swarmeth, whithersoever the rivers shall come, shall live; and there shall be a very great multitude of fish; for these waters are come thither, that all things be healed and may live whithersoever the river cometh.", 47.10. "And it shall come to pass, that fishers shall stand by it from En-gedi even unto En-eglaim; there shall be a place for the spreading of nets; their fish shall be after their kinds, as the fish of the Great Sea, exceeding many.", 47.11. "But the miry places thereof, and the marshes thereof, shall not be healed; they shall be given for salt.", 47.12. "And by the river upon the bank thereof, on this side and on that side, shall grow every tree for food, whose leaf shall not wither, neither shall the fruit thereof fail; it shall bring forth new fruit every month, because the waters thereof issue out of the sanctuary; and the fruit thereof shall be for food, and the leaf thereof for healing.’ .", |
|
24. Hebrew Bible, Ezra, 7.14, 9.2 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 266, 288| 7.14. "כָּל־קֳבֵל דִּי מִן־קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי שְׁלִיחַ לְבַקָּרָא עַל־יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ׃", 9.2. "כִּי־נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה׃", | 7.14. "Forasmuch as thou art sent of the king and his seven counsellors, to inquire concerning Judah and Jerusalem, according to the law of thy God which is in thy hand;", 9.2. "For they have taken of their daughters for themselves and for their sons; so that the holy seed have mingled themselves with the peoples of the lands; yea, the hand of the princes and rulers hath been first in this faithlessness.’", |
|
25. Hebrew Bible, 1 Chronicles, 23.25, 29.11 (5th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 295, 301| 23.25. "כִּי אָמַר דָּוִיד הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹ וַיִּשְׁכֹּן בִּירוּשָׁלִַם עַד־לְעוֹלָם׃", 29.11. "לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃", | 23.25. "For David said: ‘The LORD, the God of Israel, hath given rest unto His people, and He dwelleth in Jerusalem for ever;", 29.11. "Thine, O LORD, is the greatness, and the power, and the glory, and the victory, and the majesty; for all that is in the heaven and in the earth is Thine; Thine is the kingdom, O LORD, and Thou art exalted as head above all.", |
|
26. Hebrew Bible, Nehemiah, 8.10 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), blending of past and present in •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 300, 303 | 8.10. "Then he said unto them: ‘Go your way, eat the fat, and drink the sweet, and send portions unto him for whom nothing is prepared; for this day is holy unto our Lord; neither be ye grieved; for the joy of the LORD is your strength.’", |
|
27. Hebrew Bible, Zechariah, 1.8, 3.10, 6.12, 8.12, 14.8 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 286, 291, 294, 301, 314| 1.8. "רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים׃", 6.12. "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָהּ׃", 8.12. "כִּי־זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת־שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃", 14.8. "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃", | 1.8. "I saw in the night, and behold a man riding upon a red horse, and he stood among the myrtle-trees that were in the bottom; and behind him there were horses, red, sorrel, and white.", 3.10. "In that day, saith the LORD of hosts, shall ye call every man his neighbour under the vine and under the fig-tree.", 6.12. "and speak unto him, saying: Thus speaketh the LORD of hosts, saying: Behold, a man whose name is the Shoot, and who shall shoot up out of his place, and build the temple of the LORD;", 8.12. "For as the seed of peace, the vine shall give her fruit, and the ground shall give her increase, and the heavens shall give their dew; and I will cause the remt of this people to inherit all these things.", 14.8. "And it shall come to pass in that day, That living waters shall go out from Jerusalem: Half of them toward the eastern sea, And half of them toward the western sea; In summer and in winter shall it be.", |
|
28. Hebrew Bible, Daniel, 1.5, 2.34-2.35, 6.6, 11.26, 12.2 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 266, 276, 279, 298| 1.5. "וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת־בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׃", 2.34. "חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן׃", 2.35. "בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲווֹ כְּעוּר מִן־אִדְּרֵי־קַיִט וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא וְכָל־אֲתַר לָא־הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן וְאַבְנָא דִּי־מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָא׃", 6.6. "אֱדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ אָמְרִין דִּי לָא נְהַשְׁכַּח לְדָנִיֵּאל דְּנָה כָּל־עִלָּא לָהֵן הַשְׁכַּחְנָה עֲלוֹהִי בְּדָת אֱלָהֵהּ׃", 11.26. "וְאֹכְלֵי פַת־בָּגוֹ יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים׃", 12.2. "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם׃", | 1.5. "And the king appointed for them a daily portion of the king’s food, and of the wine which he drank, and that they should be nourished three years; that at the end thereof they might stand before the king.", 2.34. "Thou sawest till that a stone was cut out without hands, which smote the image upon its feet that were of iron and clay, and broke them to pieces.", 2.35. "Then was the iron, the clay, the brass, the silver, and the gold, broken in pieces together, and became like the chaff of the summer threshing-floors; and the wind carried them away, so that no place was found for them; and the stone that smote the image became a great mountain, and filled the whole earth.", 6.6. "Then said these men: ‘We shall not find any occasion against this Daniel, except we find it against him in the matter of the law of his God.’", 11.26. "Yea, they that eat of his food shall destroy him, and his army shall be swept away; and many shall fall down slain.", 12.2. "And many of them that sleep in the dust of the earth shall awake, some to everlasting life, and some to reproaches and everlasting abhorrence.", |
|
29. Mishnah, Demai, 1.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 315| 1.1. "הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי, הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִין וְהָעֻזְרָדִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה, וְהַגֻּפְנִין, וְהַנִּצְפָּה. וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה. כָּל הָרִימִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵרִימֵי שִׁקְמוֹנָה. כָּל בְּנוֹת שִׁקְמָה פְּטוּרוֹת, חוּץ מִן הַמֻּסְטָפוֹס: \n", | 1.1. "The [following] are treated leniently in regard to [the rules of] demai: unripe figs, wild jujuba, azarolus, wild white figs, young sycamore figs, fallen dates, fennel and capers. In Judea also sumac, Judean vinegar, and coriander. Rabbi Judah says: all unripe figs are exempt, except for those from a tree that bears fruit twice a year. All wild jujuba are exempt, except the wild jujuba of Shikmonah. All young sycamore figs are exempt, except those that have been scarified.", |
|
30. Mishnah, Tamid, 7.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 271| 7.4. "הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים (תהילים כ״ד:א׳), לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים (שם מח), גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם פב), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צד), אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ וְגוֹ'. בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם פא), הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צג), ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בְּשַׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים (שם צב), מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:", | 7.4. "The following are the psalms that were chanted in the Temple.On the first day they used to say, “The earth is the Lord's and the fullness thereof, the world and they that dwell therein” (Psalms. On the second day they used to say: “Great is the Lord and highly to be praised, in the city of our God. His holy mountain” (Psalms. On the third day they used to say: “God stands in the congregation of God, in the midst of the judges he judges” (Psalms. On the fourth day they used to say: “O Lord, God to whom vengeance belongs. God to whom vengeance belongs, shine forth” (Psalms. On the fifth day they used to say: “Sing aloud unto God our strength, shout unto the God of Jacob” (Psalms. On the sixth day they used to say: “The lord reigns, he is clothed in majesty, the Lord is clothed, He has girded himself with strength” (Psalms. On Shabbat they used to say: “A psalm, a song for the Sabbath day” (Psalms. A psalm, a song for the time to come, for the day that will be all Shabbat and rest for everlasting life. Congratulations! We have finished Tractate Tamid! It is a tradition at this point to thank God for helping us finish learning the tractate and to commit ourselves to going back and relearning it, so that we may not forget it and so that its lessons will stay with us for all of our lives. Tamid may have been one of the more unusual tractates that we have ever learned. Instead of disputes between sages, heaps of logic and laws, we get an intricate description of the Temple service. Indeed, although the language is clearly rabbinic Hebrew, its descriptive style is more characteristic of the Bible than of rabbinic literature. It is likely that these descriptions, or at least parts thereof, come from Temple times. They were preserved because the rabbis fervently hoped that the Temple would be rebuilt during their own lifetimes. While we may or may not share in this wish, I think we can all appreciate the respect in which they held this ceremony. Despite the fact that it was performed each and every day, twice every day, they don’t seem to have lost their sense of wonder at the intimate connection that they received with God through the sacrificial process. I hope you have enjoyed Tamid. Tomorrow we begin Tractate Middot (the last tractate in Seder Kodashim!).", |
|
31. Tosefta, Demai, 1.1 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 315| 1.1. "אוצר של ישראל ונכרים מטילין לתוכו אם רוב נכרים ודאי ואם רוב ישראל דמאי מחצה על מחצה ודאי ד\"ר מאיר וחכ\"א אפילו כולם נכרים וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי א\"ר יוסי בד\"א באוצר של יחיד אבל באוצר של מלכים הולכים אחר הרוב א\"ר יהודה בד\"א באוצר של ישראל ונכרים אבל אוצר ישראל וכותים הולכים אחר הרוב א\"ל [אחרי שהוריתה לנו] על אוצרות של יבנה שלפני מלחמה שהיא דמאי ורובן כותים אבל אוצר שמטיל בו מחו\"ל לארץ כגון אוצרות של [דנב] חייב לפי חשבון א\"ר יהושע בן קביסאי כל ימי הייתי קורא מקרא הזה (במדבר י״ט:י״ט) והזה הטהור על הטמא ולא מצא [ידיו] אלא באוצר של יבנה בלבד ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפי' על מאה טמאים.", 1.1. "הקלין שבדמאי השיתין והרמון והעוזרדין חזקתן בכל מקום פטורין ואם היו משתמרין חייבין אם כחס על שדהו פטורה ר' יוסי אומר שיתין [שבציפורן] חייבות מפני שהן משתמרות ר' יוסי בר יהודה אומר הנובלות הנמכרות עם התמרות חייבות וחכ\"א עד שלא יטילו שאור פטורות משיטילו שאור חייבות.", | |
|
32. Tosefta, Oholot, 17.11 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 293| 17.11. "השורף את הקדש ואת התרומה שורפן במקומן ר' יהודה אומר שורפן בח\"ל. וכן היה ר' יהודה אומר שדה שחפר בה קבר אין נטעת כל נטע ואין נזרעת כל זרע וחופרין בתוכו לירק ואין מקיימין בתוכה מלין וטובלין ואין נוטעין בתוכה מקשאות ומדלעות כדי שלא להרגיל רגל אדם לשם.", | |
|
| 33. Tosefta, Shevuot, 7.11 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 292 |
34. Anon., Genesis Rabba, 42.5, 90.4 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 301, 315| 42.5. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע וגו' (בראשית יד, ב), רַבִּי מֵאִיר הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת, בֶּרַע, שֶׁהָיָה בֵּן רַע. בִּרְשַׁע, שֶׁהָיָה בֵּן רָשָׁע. שִׁנְאָב, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵב מָמוֹן. וְשֶׁמְאֵבֶר, שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ וּמֵבִיא מָמוֹן. וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צוֹעַר, שֶׁנִּתְבַּלְּעוּ דָּיוֹרֶיהָ. כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, עֵמֶק שָׁוֵה, עֵמֶק סֻכּוֹת, עֵמֶק הַשִֹּׂדִּים, שֶׁהוּא מְגַדֵּל סְדָנִים. דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא עָשׂוּי שָׂדִים שָׂדִים, תְּלָמִים. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהוּא מֵנִיק אֶת בְּנוֹ כַּשָּׁדַיִם. עֵמֶק שָׁוֵה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שֶׁשָּׁם הֻשְׁווּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְקִצְּצוּ אֲרָזִים וְעָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנָּהּ וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִים (בראשית כג, ו): שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ, אָמְרוּ לוֹ, מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, נָשִׂיא אַתְּ עָלֵינוּ, אֱלוֹהַּ אַתְּ עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם אַל יֶחְסַר הָעוֹלָם מַלְכּוֹ, וְאַל יֶחְסַר הָעוֹלָם אֱלֹהוֹ. עֵמֶק סֻכּוֹת, שֶׁהוּא מְסֻכָּךְ בָּאִילָנוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֱגוֹז וְשָׁקֵד תַּפּוּחַ וּפַרְסֵק. הוּא יָם הַמֶּלַח, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא צִנּוֹרוֹת הַיְאוֹרִים, וְנִתְבַּקְּעוּ וְנַעֲשׂוּ יָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כח, י): בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ, 90.4. וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעֲנֵחַ (בראשית מא, מה), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן צְפוּנוֹת מוֹפִיעַ וְנוֹחוֹת לוֹ לְאָמְרָם. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר צְפוּנוֹת מוֹפִיעַ בְּדַעַת, מֵנִיחַ רוּחָן שֶׁל בְּרִיּוֹת בָּהֶן. וְרַבָּנָן אַמְרֵי צד"י צוֹפֶה, פ"א פּוֹדֶה, נו"ן נָבִיא, תי"ו תּוֹמֵךְ, פ"א פּוֹתֵר, עי"ן עָרוּם, נו"ן נָבוֹן, חי"ת חוֹזֶה. אָמַר רַבִּי אַחָא צְפוּנָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ כָּאן בָּאתָ לְגַלּוֹת עָלֶיהָ שֶׁאַתְּ בְּנָהּ, בְּכֻלָּן כְּתִיב (בראשית לג, ו ז): וַתִּגַּשְׁןָ הַשְׁפָחוֹת, וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וגו', וּבְיוֹסֵף כְּתִיב (בראשית לג, ז): וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, אָמַר יוֹסֵף, הָרָשָׁע הַזֶּה עֵינוֹ רָמָה וכו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִצְנַעְתָּ לְאִמְּךָ מִן הָעַיִן וְהִגְבַּהְתָּ עַצְמְךָ, אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ וּמַגְבִּיהֶךָ, (בראשית מא, מו): וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה. | 42.5. "אל עמק שוה \"To the Valley of Shaveh\": Rabbi Berachia and Rabbi Chanina said in the name of Rabbi Shmuel bar Nachman: [It was called that] because all of the idolaters became uimous [השוו], cut down cedars and built a great stage, and brought [Avraham] there to rise him up, and they said praises before him, saying [Bereishit 23:6]: \"Hear us, my lord, [you are a prince of God in our midst,]\" etc. They said to him, \"You are our king! You are our prince! You are our god!\" He said to them: \"The world does not lack its King, nor does it lack its God.\"", |
|
| 35. Anon., Sifra, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 271 |
| 36. Anon., Mekhilta Derabbi Yishmael, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Lieber (2014) 271 |
37. Anon., Leviticus Rabba, 7.6, 22.1, 30.9 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 53, 277, 294| 7.6. אָמַר רַבִּי לֵוִי נִימוּס וְקִלּוּסִים הוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה. דּוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ (איוב כא, טו): מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וגו', לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו, יז): בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זְרִיבָתָן לַחֲלוּטִין הָיְתָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא כה, ל): לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה. (איוב ו, יז): בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם, מַהוּ בְּחֻמּוֹ, בְּרוֹתְחִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עַל דּוֹר הַמַּבּוּל הָיָה מַרְתִּיחָהּ בְּתוֹךְ גֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְקוֹמָם. סְדוֹמִיִּים עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ נְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינֵינוּ, כְּמָה דִכְתִיב (איוב כח, ד): פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר וגו', לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא בָאֵשׁ (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם. פַּרְעֹה הָרָשָׁע עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וגו'. סִיסְרָא הָרָשָׁע עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְלָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דִכְתִיב (שופטים ד, כ): וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, מַהוּ בְּחָזְקָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ (שופטים ה, כ): הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחָמוּ וגו'. סַנְחֵרִיב עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְאָמַר (ישעיה לו, כ): מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וגו', לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ (ישעיה י, טז): וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקַד יְקֹד וגו'. נְבוּכַדְנֶצַר עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְאָמַר (דניאל ג, טו): וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי, לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ, (דניאל ג, כב): קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יְדֵי שֶׁהִיא מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת וְאוֹמֶרֶת (תהלים עג, כה): מִי לִי בַשָּׁמָיִם, אֵינָהּ נִידוֹנֵית אֶלָּא בָאֵשׁ (דניאל ז, יא): חָזֵה הֲוֵית עַד דִי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם נִבְזִין וּשְׁפָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינָן מִתְנַחֲמִין אֶלָּא בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. 22.1. אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז (ויקרא יז, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים יִתְרוֹן לָעוֹלָם, אַף הֵן בִּכְלַל הֲנָיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, סִיבָא לְמֶעֱבַד חַבְלָא, סִיבָא לִמְסוֹךְ גַּנַּיָא, (קהלת ה, ח): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, אֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ וְהוּא שַׁלִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, עֲבָדַת אַרְעָא עָבֵיד, לָא עֲבָדַת אַרְעָא וְלָא כְלוּם, לְפִיכָךְ (קהלת ה, ט): אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב מָמוֹן לֹא יִשְׂבַּע מָמוֹן, (קהלת ה, ט): וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנִין בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה, כְּתִיב (יחזקאל כז, כט): וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם וגו' [על] [אל] הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעַל הָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, אֶלָּא הֲרֵי שֶׁשָּׁקְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל אֶחָד בַּיָּם וְיֵשׁ לוֹ קַרְקַע עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹד אִם אֵין לוֹ קַרְקַע אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן יִתְרוֹן לְמַתַּן תּוֹרָה, כְּגוֹן הִלְכוֹת צִיצִית תְּפִלִּין וּמְזוּזָה, אַף הֵן בִּכְלַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, י): וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים, וּכְתִיב (דברים ח, א): כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי וגו', כָּל כְּכָל, דְּבָרִים הַדְּבָרִים, מִצְוָה הַמִּצְוָה, מִקְרָא מִשְׁנָה הֲלָכוֹת תַּלְמוּד תּוֹסֶפְתּוֹת אַגָּדוֹת וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לוֹמַר לִפְנֵי רַבּוֹ, כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, י): יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא, חֲבֵרוֹ מֵשִׁיב עָלָיו (קהלת א, י): כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֶלֶךְ זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, שֶׁהוּא סוֹדֵר הֲלָכָה לְפָנָיו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מֶלֶךְ זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הֲלָכָה לְפָנָיו, לְפִיכָךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב תּוֹרָה לֹא יִשְׂבַּע תּוֹרָה, וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחֲרֵי תוֹרָה וְתַלְמוּד אֵין לוֹ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר לָמַד וְלֹא לִמֵּד אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. 22.1. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן (ירמיה נ, לג): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה. (תהלים קמו, ז): נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ח, ג): וַיְעַנְךָ וַיַרְעִיבֶךָ. (תהלים קמו, ז): ה' מַתִּיר אֲסוּרִים, מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ, אָסַרְתִּי לְךָ חֵלֶב בְּהֵמָה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּחַיָּה, אָסַרְתִּי לְךָ גִּיד הַנָּשֶׁה בְּחַיָּה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּעוֹף, אָסַרְתִּי לְךָ שְׁחִיטָה בְּעוֹפוֹת וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּדָגִים. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, דַּם הַנִּדָּה אָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ דַּם בְּתוּלִים, אָסַרְתִּי לְךָ אֵשֶׁת אִישׁ הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשְּׁבוּיָה. אֵשֶׁת אָח הִתַּרְתִּי לְךָ יְבָמָה, אִשָּׁה וְאֶת אֲחוֹתָהּ בְּחַיֵּיהֶם הִתַּרְתִּי לְךָ לְאַחַר מִיתָה, לְבִישַׁת כִּלְאַיִם הִתַּרְתִּי לְךָ סָדִין בְּצִיצִית, בְּשַׂר חֲזִיר הִתַּרְתִּי לְךָ דָּג שֶׁשְּׁמוֹ שִׁבּוּטָא, אֶת הַחֵלֶב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשֻּׁמָּן, אֶת הַדָּם הִתַּרְתִּי לְךָ טְחוֹל, בָּשָׂר בְּחָלָב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַכְּחָל. רַבִּי מְנַחֲמָא וְרַבִּי בֵּבַי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוּ תַּחַת מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, תַּחַת אִסּוּר דָּגִים לִוְיָתָן דָּג טָהוֹר, תַּחַת אִסּוּר עוֹפוֹת זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, יא): יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לט, כו): הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זִיז, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה מִינֵי טַעַם מִזֶּה וּמִזֶּה. תַּחַת אִסּוּר בְּהֵמוֹת (תהלים נ, י): בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ כָּל מִינֵי עֲשָׂבִים וְהִיא אוֹכֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כ): כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּהֵמָה אַחַת הִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מַאֲכָל לַאֲכִילָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא (ישעיה סה, י): וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מִינֵי בְּהֵמוֹת, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כ): וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם, וְאֶפְשָׁר כֵּן אִית בְּעִיר אָכֵיל בְּעִיר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גְּדוֹלִים הֵם מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים מַה מְּשֻׁנִּין הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה גְּמִיעָה אֶחָת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כג): הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גְּמִיעָה אַחַת, מַאי טַעְמָא (איוב מ, כג): יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וּשְׁמוֹ יוּבַל וּמִשָּׁם הוּא שׁוֹתֶה, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ח): וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו. אָמַר רַבִּי מֵאִיר (איוב יב, ז): וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ, זֶה בְּהֵמוֹת, (איוב יב, ז): וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ, זֶה זִיז שָׂדָי, (איוב יב, ח): אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ, זֶה גַּן עֵדֶן, (איוב יב, ח): וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם, זֶה לִוְיָתָן, (איוב יב, ט): מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת. 30.9. דָּבָר אַחֵר, פְּרִי עֵץ הָדָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. כַּפֹּת תְּמָרִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (זכריה א, ח): וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים. וְעַרְבֵי נָחַל, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ. | 30.9. "Another explanation: \"The fruit of a beautiful tree ( i ets hadar /i )\" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written about Him (Psalms 104:1), \"You were dressed in splendor and beauty ( i hadar /i ).\" \"The branches of a date palm\" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written about Him (Psalms 92:13), \"The righteous One flourishes like a date palm.\" \"And a branch of a braided tree (a myrtle)\" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written (Zechariah 1:8), \"and He is standing among the myrtles.\" \"And brook willows ( i arvei nachal /i )\" - this is [referring to] the Holy One, blessed be He, as it is written about Him (Psalms 68:5), \"praise the One that rides in the skies ( i aravot /i ), with His name of the Lord.\"", |
|
| 38. Palestinian Talmud, Sheviit, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 292 |
39. Babylonian Talmud, Rosh Hashanah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 271| 31a. שאני התם דשירה דיומיה היא,תניא רבי יהודה אומר משום ר"ע בראשון מה היו אומרים (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו,בשני מה היו אומרים (תהלים מח, ב) גדול ה' ומהולל מאד על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן,בשלישי היו אומרים (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו ברביעי היו אומרים (תהלים צד, א) אל נקמות ה' על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן,בחמישי היו אומרים (תהלים פא, ב) הרנינו לאלהים עוזנו על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי היו אומרים (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן בשביעי היו אומרים (תהלים צב, א) מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת,א"ר נחמיה מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו אלא בראשון שקנה והקנה ושליט בעולמו בשני שחילק מעשיו ומלך עליהם בשלישי שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו,ברביעי שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן בחמישי שברא עופות ודגים לשבח לשמו בששי שגמר מלאכתו ומלך עליהם בשביעי על שם ששבת,וקמיפלגי בדרב קטינא דאמר רב קטינא שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב שנאמר (ישעיהו ב, יא) ונשגב יי' לבדו ביום ההוא (אמר אביי) תרי חרוב שנאמ' (הושע ו, ב) יחיינו מיומים,במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך,ואמר רב חנן בר רבא אמר רב כדרך שחלוקים כאן כך חלוקין בבית הכנסת,במנחת' דשבתא מה היו אומרי' אמר רבי יוחנן אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר,איבעי' להו הני כולהו בחד שבתא אמרי להו או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד תא שמע דתניא א"ר יוסי עד שהראשונה אומרת אחת שניה חוזרת שתים שמע מינה כל שבתא ושבתא אמרי חד שמע מינה,אמר רב יהודה בר אידי א"ר יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה מקראי וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא,עשר מסעות נסעה שכינה מקראי מכפרת לכרוב ומכרוב לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה לעיר ומעיר להר ומהר למדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר (הושע ה, טו) אלך אשובה אל מקומי,מכפורת לכרוב מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן דכתיב (שמות כה, כב) ונועדתי [לך שם ודברתי] אתך מעל הכפורת וכתיב וירכב על כרוב ויעף וכתיב (יחזקאל ט, ג) וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית,וממפתן לחצר דכתיב (יחזקאל י, ד) וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה' מחצר למזבח דכתיב ראיתי את ה' נצב על המזבח וממזבח לגג דכתיב (משלי כא, ט) טוב לשבת על פנת גג מגג לחומה דכתיב והנה ה' נצב על חומת אנך מחומה לעיר דכתיב (מיכה ו, ט) קול ה' לעיר יקרא,ומעיר להר דכתיב ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר ומהר למדבר דכתיב (משלי כא, יט) טוב שבת בארץ מדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה דכתיב אלך אשובה אל מקומי וגו',א"ר יוחנן ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר שמא יחזרו בתשובה כיון שלא חזרו אמר תיפח עצמן שנאמר (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש,וכנגדן גלתה סנהדרין מגמרא מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה | 31a. The Gemara rejects this argument. b It is different there, as /b in any case “Sing aloud” b is the psalm of the day, /b either because it was an ordinary Thursday or because it was Rosh HaShana. However, there is no proof from here that in all uncertain cases they would recite the psalm for an ordinary weekday, as it is possible that they did not recite any psalm at all.,§ The Gemara expands on the topic of the daily psalms recited by the Levites. b It is taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Akiva: On the first /b day of the week, Sunday, b what /b psalm b would /b the Levites b recite? /b The psalm beginning with the phrase: b “The earth is the Lord’s, and its fullness” /b (Psalms 24:1), in commemoration of the first day of Creation, b because /b on that day b He acquired /b the world b and transferred /b it to man, b and /b He b was /b the only b ruler in His world, /b as the angels were not created until the second day., b On the second /b day of the week b what /b psalm b would /b the Levites b recite? /b The psalm that begins: b “Great is the Lord, and highly to be praised /b in the city of our God, His sacred mountain” (Psalms 48:2). This is b because /b on the second day of Creation b He separated His works, /b dividing between the upper waters and the lower waters, b and ruled over them /b as King; and this psalm speaks of Jerusalem as “The city of a great King” (Psalms 48:3)., b On the third /b day of the week b they would recite /b the psalm beginning: b “God stands in the congregation of God” /b (Psalms 82:1), b because /b on the third day of Creation b He revealed the land in His wisdom and /b thereby b prepared the world for His assembly /b that could now live on the dry land. b On the fourth /b day of the week b they would recite /b the psalm beginning: b “O Lord God, to Whom vengeance belongs” /b (Psalms 94:1), b because /b on the fourth day of Creation b He created the sun and the moon, and in the future He will punish /b and take vengeance upon b those who worship them. /b , b On the fifth /b day of the week the Levites b would recite /b the psalm beginning: b “Sing aloud to God our strength” /b (Psalms 81:2), b because /b on the fifth day of Creation b He created birds and fish to praise His name. On the sixth /b day of the week b they would recite /b the psalm beginning: b “The Lord reigns, He is clothed with majesty” /b (Psalms 93:1), b because /b on that day b He completed His labor and ruled over /b all of creation in full glory. b On the seventh /b day of the week, Shabbat, b they would recite /b the psalm beginning: b “A psalm, a song for the day of Shabbat” /b (Psalms 92:1), b as /b the future world will be b a day that is all Shabbat. /b , b Rabbi Neḥemya said: What did the Sages see /b that led them b to distinguish between these chapters, /b as they interpret the psalms recited on the six weekdays as referring to the past, whereas the psalm recited on Shabbat is referring to the future. b Rather, /b all of the psalms refer to the past. The first six are as explained above: b On the first /b day, the reason is b that He acquired /b the world b and transferred /b it to man, b and /b He b was /b the only b ruler in His world; on the second /b day, the reason is b that He separated His works and ruled over them /b as King; b on the third /b day, the reason is b that He revealed the land in His wisdom and /b thereby b prepared the world for His assembly. /b , b On the fourth /b day, the reason is b that He created the sun and the moon, and in the future He will punish those who worship them; on the fifth /b day, the reason is b that He created birds and fish to praise His name; on the sixth /b day, the reason is b that He completed His labor and ruled over /b all of creation. However, b on the seventh /b day, the reason is b that He rested /b from His work, as the phrase “A psalm, a song for the day of Shabbat” is referring to the first Shabbat of Creation.,The Gemara comments: b And /b these i tanna’im /i b disagree with /b regard to a statement b of Rav Ketina, as Rav Ketina said: The world will exist for six thousand years, and /b for b one /b thousand years it will be b destroyed, as it is stated: “And the Lord alone shall be exalted on that day” /b (Isaiah 2:11), and one day for God is a thousand years, as indicated in the verse: “For a thousand years in Your sight are but as yesterday when it is past” (Psalms 90:4). Rav Ketina’s statement is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. Conversely, b Abaye said: /b The world will be b destroyed /b for b two /b thousand years, b as it is stated: “After two days He will revive us” /b (Hosea 6:2). According to the opinion of Abaye that the destruction will be for two days, there is no connection between the future world and the day of Shabbat, which is only one day.,§ The Gemara further asks: When it came b to the additional offerings of Shabbat, what would /b the Levites b recite? Rav A bar Rava said /b that b Rav said: /b They would recite in accordance with the mnemonic b i hei /i , i zayin /i , i yod /i , i vav /i , i lamed /i , i kaf /i . /b They would divide the song of i Ha’azinu /i into six sections, each of which began with a letter of the mnemonic: “Give ear [ i ha’azinu /i ], you heavens” (Deuteronomy 32:1); “Remember [ i zekhor /i ] the days of old” (Deuteronomy 32:7); “He made him ride [ i yarkivehu /i ] on the high places of the earth” (Deuteronomy 32:13); “The Lord saw it [ i vayar /i ] and spurned” (Deuteronomy 32:19); “Were it not [ i lulei /i ] that I dread the enemy’s provocation” (Deuteronomy 32:27); “For i [ki] /i the Lord will judge His people” (Deuteronomy 32:36)., b And Rav Ḥa bar Rava said /b that b Rav said: In the manner that /b the verses of the song of i Ha’azinu /i b are divided here /b for the recitation of the additional offerings of Shabbat in the Temple, b so too are they divided /b when they are read b in the synagogue /b on Shabbat.,The Gemara asks another question: When it came b to the /b daily b afternoon offering on Shabbat, what would /b the Levites b recite? Rabbi Yoḥa said: “Then sang /b Moses” (Exodus 15:1), b and: “Who is like You” /b (Exodus 15:11), the two halves of the Song of the Sea, b and: “Then Israel sang /b this song” (Numbers 21:17), the entire Song of the Well., b A dilemma was raised before /b the Sages: Does b one recite all these /b sections of the song of i Ha’azinu /i b on each Shabbat, or perhaps on each and every Shabbat /b they would b recite one /b section? The Gemara suggests: b Come /b and b hear, as it is taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Yosei said: By /b the time b that /b those who recite b the first /b set, i.e., the verses for the additional offerings brought on Shabbat, b recite /b it b once, /b those who recite b the second /b set, for the daily afternoon offering, would b repeat /b their cycle b twice, /b as the first set was comprised of six sections, whereas the second set included only three sections. b Learn from here /b that b each and every Shabbat they would recite /b only b one /b section. The Gemara concludes: Indeed, b learn from here /b that this is correct.,§ b Rav Yehuda bar Idi said /b that b Rabbi Yoḥa said: The Divine Presence traveled ten journeys, /b i.e., it left the Temple and Eretz Yisrael in ten stages at the time of the destruction of the First Temple, as derived b from verses. And corresponding to them the Sanhedrin was exiled /b in ten stages at the end of the Second Temple period and after the destruction of the Temple, and this is known b from tradition. /b ,The Gemara elaborates. b The Divine Presence traveled ten journeys, /b as derived b from verses. /b The ten journeys are: b From the Ark cover to the cherub; and from /b one b cherub to /b the other b cherub; and from /b the second b cherub to the threshold /b of the Sanctuary; b and from the threshold to the courtyard; and from the courtyard to the altar; and from the altar to the roof; and from the roof to the wall /b of the Temple Mount; b and from the wall to the city; and from the city to a mountain /b close to Jerusalem; b and from /b that b mountain to the wilderness; and from the wilderness it ascended and rested in its place /b in Heaven, isolated from humanity, b as it is stated: “I will go and return to My place” /b (Hosea 5:15).,The Gemara cites the sources for each of these stages: b From the Ark cover /b the Divine Presence traveled b to the cherub, /b and b from /b one b cherub to /b the other b cherub, and from the /b second b cherub to the threshold, as it is written /b with regard to Moses in the Tabernacle: b “And there I will meet with you, and I will speak to you from above the Ark cover, /b from between the two cherubs” (Exodus 25:22). b And it is written: “And He rode upon a cherub, and flew” /b (II Samuel 22:11), which indicates that the glory of the Divine Presence can rest upon one cherub. b And it is written: “And the glory of the God of Israel had ascended from the cherub, on which it was, to the threshold of the House” /b (Ezekiel 9:3), i.e., the Divine Presence moved from the cherub to the threshold., b And from the threshold /b of the Sanctuary the Divine Presence went b to the courtyard, as it is written: “And the House was filled with the cloud and the courtyard was full of the brightness of the Lord’s glory” /b (Ezekiel 10:4). b From the courtyard to the altar, as it is written: “I saw the Lord standing on the altar” /b (Amos 9:1). b And from the altar to the roof, as it is written: “It is better to dwell in a corner of the roof /b than in a house together with a contentious woman” (Proverbs 21:9). b From the roof to the wall, as it is written: “And behold, the Lord stood upon a wall made by a plumb line” /b (Amos 7:7). b From the wall to the city, as it is written: “The Lord’s voice cries to the city” /b (Micah 6:9)., b And from the city /b the Divine Presence arose b to the mountain /b nearest the Sanctuary, i.e., the Mount of Olives, b as it is written: “And the glory of the Lord went up from the midst of the city, and stood upon the mountain, which is on the east side of the city” /b (Ezekiel 11:23). b And from the mountain to the wilderness, as it is written: “It is better to live in the wilderness /b than with a contentious and fretful woman” (Proverbs 21:19). b And from the wilderness it ascended and rested in its place /b in Heaven, b as it is written: “I will go and return to My place /b until they acknowledge their guilt” (Hosea 5:15)., b Rabbi Yoḥa said: /b For b six months the Divine Presence lingered in the wilderness, /b waiting b for the Jewish people, /b hoping that b perhaps they would repent /b and it would be able to return to its place. b When they did not repent, /b the Divine Presence b said: Let them /b despair and b be lost, as it is stated: “But the eyes of the wicked shall fail, and they shall have no way to flee, and their hope shall be the drooping of the soul” /b (Job 11:20). This concludes the discussion of the ten stages of the exile of the Divine Presence from the Holy of Holies., b And corresponding to /b these ten stages, b the Sanhedrin was exiled /b in ten stages at the end of the Second Temple period and after the destruction of the Temple, and this is known b from tradition: From the Chamber of Hewn Stone, /b its fixed seat in the Temple, b to i Ḥanut /i , /b literally, shop, a designated spot on the Temple Mount outside the Temple proper; b and from i Ḥanut /i to Jerusalem; and from Jerusalem to Yavne; /b |
|
40. Babylonian Talmud, Nedarim, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 285| 53b. לא שנו אלא במקום שאין מביאין ירק מחוצה לארץ לארץ אבל במקום שמביאין ירק מחוצה לארץ לארץ אסור,כתנאי אין מביאין ירק מן חוצה לארץ לארץ רבי חנניה בן גמליאל אומר מביאין ירק מחוצה לארץ לארץ מ"ט דמאן דאמר אין מביאין אמר רבי ירמיה משום גוש:, big strongמתני׳ /strong /big מן הכרוב אסור באיספרגוס מן האיספרגוס מותר בכרוב,מן הגריסין אסור במקפה ורבי יוסי מתיר מן המקפה מותר בגריסין מן המקפה אסור בשום ור' יוסי מתיר מן השום מותר במקפה,מן העדשים אסור באשישים ר' יוסי מתיר מן האשישים מותר בעדשים,חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין רבי יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיים:, big strongגמ׳ /strong /big תניא ר' שמעון בן גמליאל אומר חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות חטה חטין שאני טועם אסור בין לכוס בין לאפות,גריס שאני טועם אסור לבשל ומותר לכוס גריסין שאני טועם אסור לכוס ומותר לבשל גריס גריסין שאני טועם אסור בין לבשל בין לכוס:, br br big strongהדרן עלך הנודר מן מבושל /strong /big br br | |
|
41. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 313| 12b. את הארץ למה לי להקדים שמים לארץ והארץ היתה תהו ובהו מכדי בשמים אתחיל ברישא מאי שנא דקא חשיב מעשה ארץ תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו השכימו לפתחי השכים ומצא נשים ואנשים למי משבח למי שאין דרכו להשכים והשכים,תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר (איוב ט, ו) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר (תהלים קלו, ו) לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר (תהלים קמח, ח) רוח סערה עושה דברו סערה תלויה בזרועו של הקב"ה שנאמר (דברים לג, כז) ומתחת זרועות עולם,וחכ"א על י"ב עמודים עומדת שנאמר (דברים לב, ח) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל וי"א ז' עמודים שנאמר (משלי ט, א) חצבה עמודיה שבעה ר"א בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר (משלי י, כה) וצדיק יסוד עולם,א"ר יהודה שני רקיעים הן שנאמר (דברים י, יד) הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים,ר"ל אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית שנאמר (ישעיהו מ, כב) הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין שנאמר (בראשית א, יז) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים שנאמר (תהלים עח, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול וגו',זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר (מלכים א ח, יג) בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים ומנלן דאיקרי שמים דכתיב (ישעיהו סג, טו) הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך,מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי,אמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו משום ובלילה שירה עמי ואיכא דאמרי אמר ר"ל כל העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב שהוא דומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי,א"ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר (איוב ל, ד) הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם ומנלן דאיקרי שמים שנאמר (דברים כו, טו) השקיפה ממעון קדשך מן השמים,מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה [וסערה] ומערה של קיטור ודלתותיהן אש שנאמר (דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב,הני ברקיעא איתנהו הני בארעא איתנהו דכתיב (תהלים קמח, ז) הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו אמר רב יהודה אמר רב דוד ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ אמר לפניו רבש"ע (תהלים ה, ה) לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך (במגורך) רע צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע ומנלן דאיקרי שמים דכתיב (מלכים א ח, לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך,ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים צדק ומשפט דכתיב (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך צדקה דכתיב (ישעיהו נט, יז) וילבש צדקה כשרין גנזי חיים דכתיב (תהלים לו, י) כי עמך מקור חיים וגנזי שלום דכתיב (שופטים ו, כד) ויקרא לו ה' שלום וגנזי ברכה דכתיב (תהלים כד, ה) ישא ברכה מאת ה',נשמתן של צדיקים דכתיב (שמואל א כה, כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך רוחות ונשמות שעתיד להיבראות דכתיב (ישעיהו נז, טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים דכתיב (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה,שם אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות שנאמר (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו ומנלן דאיקרי שמים אתיא רכיבה רכיבה כתיב הכא סולו לרוכב בערבות וכתיב התם (דברים לג, כו) רוכב שמים בעזרך,וחשך וענן וערפל מקיפין אותו שנאמר (תהלים יח, יב) ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים ומי איכא חשוכא קמי שמיא והכתיב [דניאל ב, כב] הוא (גלי) עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי לא קשיא הא | 12b. b Why do I /b need b “and the earth” [ i et ha’aretz /i ]? To /b teach that b heaven preceded earth /b in the order of Creation. The next verse states: b “And the earth was unformed and void” /b (Genesis 1:2). The Gemara asks: b After all, /b the Bible b began with heaven first; what is different /b about the second verse? Why does the Bible b recount the creation of earth /b first in the second verse? b The Sage of the school of Rabbi Yishmael taught: /b This can be explained by b a parable of a flesh-and-blood king who said to his servants: Rise early /b and come b to my entrance. He arose and found women and men /b waiting for him. b Whom does he praise? Those who are unaccustomed to rising early but /b yet b rose early, /b the women. The same applies to the earth: Since it is a lowly, physical sphere, we would not have expected it to be created together with heaven. Therefore, it is fitting to discuss it at greater length.,§ b It is taught /b in a i baraita /i : b Rabbi Yosei says: Woe to them, the creations, who see and know not what they see; /b who b stand and know not upon what they stand. /b He clarifies: b Upon what does the earth stand? Upon pillars, as it is stated: “Who shakes the earth out of its place, and its pillars tremble” /b (Job 9:6). These b pillars /b are positioned b upon water, as it is stated: “To Him Who spread forth the earth over the waters” /b (Psalms 136:6). These b waters /b stand b upon mountains, as it is stated: “The waters stood above the mountains” /b (Psalms 104:6). The b mountains /b are upon the b wind, as it is stated: “For behold He forms the mountains and creates the wind” /b (Amos 4:13). The b wind /b is b upon a storm, as it is stated: “Stormy wind, fulfilling His word” /b (Psalms 148:8). The b storm hangs upon the arm of the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “And underneath are the everlasting arms” /b (Deuteronomy 33:27), which demonstrates that the entire world rests upon the arms of the Holy One, Blessed be He.,And the Rabbis say: The earth b stands on twelve pillars, as it is stated: “He set the borders of the nations according to the number of the children of Israel” /b (Deuteronomy 32:8). Just as the children of Israel, i.e., the sons of Jacob, are twelve in number, so does the world rest on twelve pillars. b And some say: /b There are b seven pillars, as it is stated: “She has hewn out her seven pillars” /b (Proverbs 9:1). b Rabbi Elazar ben Shammua says: /b The earth rests b on one pillar and a righteous person is its name, as it is stated: “But a righteous person is the foundation of the world” /b (Proverbs 10:25).,§ b Rabbi Yehuda said: There are two firmaments, as it is stated: “Behold, to the Lord your God belongs the heaven and the heaven of heavens” /b (Deuteronomy 10:14), indicating that there is a heaven above our heaven., b Reish Lakish said: /b There are b seven /b firmaments, b and they are as follows: i Vilon /i , i Rakia /i , i Sheḥakim /i , i Zevul /i , i Ma’on /i , i Makhon /i , /b and b i Aravot /i . /b The Gemara proceeds to explain the role of each firmament: b i Vilon /i , /b curtain, is the firmament that b does not contain anything, but enters at morning and departs /b in the b evening, and renews the act of Creation daily, as it is stated: “Who stretches out the heavens as a curtain [ i Vilon /i ], and spreads them out as a tent to dwell in” /b (Isaiah 40:22). b i Rakia /i , /b firmament, is the one b in which /b the b sun, moon, stars, and zodiac signs are fixed, as it is stated: “And God set them in the firmament [ i Rakia /i ] of the heaven” /b (Genesis 1:17). b i Sheḥakim /i , /b heights, is the one b in which mills stand and grind manna for the righteous, as it is stated: “And He commanded the heights [ i Shehakim /i ] above, and opened the doors of heaven; and He caused manna to rain upon them for food, /b and gave them of the corn of heaven” (Psalms 78:23–24)., b i Zevul /i , /b abode, b is /b the location b of /b the heavenly b Jerusalem and /b the heavenly b Temple, and /b there the heavenly b altar is built, and /b the angel b Michael, the great minister, stands and sacrifices an offering upon it, as it is stated: “I have surely built a house of i Zevul /i for You, a place for You to dwell forever” /b (I Kings 8:13). b And from where do we /b derive b that /b i Zevul /i b is called heaven? As it is written: “Look down from heaven and see, from Your holy and glorious abode [ i Zevul /i ]” /b (Isaiah 63:15)., b i Ma’on /i , /b habitation, b is where /b there are b groups of ministering angels who recite song at night and are silent during the day out of respect for Israel, /b in order not to compete with their songs, b as it is stated: “By day the Lord will command His kindness, and in the night His song is with me” /b (Psalms 42:9), indicating that the song of the angels is with God only at night.,With regard to the aforementioned verse, b Reish Lakish said: Whoever occupies /b himself b with Torah at night, the Holy One, Blessed be He, extends a thread of kindness over him by day, as it is stated: “By day, the Lord will command His kindness,” and what is the reason /b that b “by day, the Lord will command His kindness”? Because “and in the night His song,” /b i.e., the song of Torah, b “is with me.” And some say /b that b Reish Lakish said: Whoever occupies himself with Torah in this world, which is comparable to night, the Holy One, Blessed be He, extends a thread of kindness over him in the World-to-Come, which is comparable to day, as it is stated: “By day, the Lord will command His kindness, and in the night His song is with me.” /b ,With regard to the same matter, b Rabbi Levi said: Anyone who pauses from words of Torah to occupy himself with mundane conversation will be fed with the coals of the broom tree, as it is stated: “They pluck saltwort [ i maluaḥ /i ] with wormwood [ i alei siaḥ /i ], and the roots of the broom tree [ i retamim /i ] are their food” /b (Job 30:4). The exposition is as follows: Those who pluck, i.e., pause, from learning Torah, which was given upon two tablets, i luḥot /i , which sounds similar to i maluaḥ /i , for the purpose of i siaḥ /i , idle chatter, are punished by having to eat coals made from “the roots of the broom tree.” b And from where do we /b derive b that /b i Ma’on /i b is called heaven? As it is stated: “Look forth from Your holy i Ma’on /i , from heaven” /b (Deuteronomy 26:15)., b i Makhon /i , /b dwelling place, b is where there are storehouses of snow and storehouses of hail, and the upper chamber of harmful dews, and the upper chamber of drops, and the room of tempests and storms, and the cave of mist. And the doors /b of all these are made of b fire. /b How do we know that there are storehouses for evil things? b For it is stated: “The Lord will open for you His good storehouse, /b the heavens” (Deuteronomy 28:12), which indicates the existence of a storehouse that contains the opposite of good.,The Gemara asks a question: With regard to b these /b things listed above, are they b located in heaven? /b It is obvious that b they /b are b located on the earth. As it is written: “Praise the Lord from the earth, sea monsters and all depths, fire and hail, snow and mist, stormy wind, fulfilling His word” /b (Psalms 148:7–8). The verse seems to indicate that all these things are found on the earth. b Rav Yehuda said /b that b Rav said: David requested mercy with regard to them, /b that they should not remain in heaven, b and He brought them down to earth. He said before Him: Master of the Universe, “You are not a God that has pleasure in wickedness, evil shall not sojourn with You” /b (Psalms 5:5). In other words, b You are righteous, O Lord. /b Nothing b evil should sojourn in Your vicinity. /b Rather, it is better that they remain close to us. b And from where do we /b derive b that /b this place b is called “heaven”? As it is written: “And You shall hear /b in b heaven, the i Makhon /i of Your dwelling” /b (I Kings 8:39)., b i Aravot /i , /b skies, is the firmament b that contains righteousness; justice; righteousness, /b i.e., charity; b the treasuries of life; the treasuries of peace; the treasuries of blessing; the souls of the righteous; the spirits and souls that are to be created; and the dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the dead. /b The Gemara proves this statement: b Righteousness and justice /b are found in heaven, b as it is written: “Righteousness and justice are the foundation of Your throne” /b (Psalms 89:15); b righteousness, as it is written: “And He donned righteousness as armor” /b (Isaiah 59:17); b the treasuries of life, as it is written: “For with You is the source of life” /b (Psalms 36:10). b And the treasuries of peace /b are found in heaven, b as it is written: “And he called Him the Lord of peace” /b (Judges 6:24), implying that peace is God’s name and is therefore found close to Him. b And the treasuries of blessing, as it is written: “He shall receive a blessing from the Lord” /b (Psalms 24:5)., b The souls of the righteous /b are found in heaven, b as it is written: “And the soul of my master shall be bound in the bundle of life with the Lord, your God” /b (I Samuel 25:29). b Spirits and souls that are to be created /b are found there, b as it is written: “For the spirit that enwraps itself is from Me, and the souls that I have made” /b (Isaiah 57:16), which indicates that the spirit to be released into the world, wrapped around a body, is located close to God. b The dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the dead /b is found in heaven, b as it is written: “A bountiful rain You will pour down, God; when Your inheritance was weary, You confirmed it” /b (Psalms 68:10)., b There, /b in the firmaments, are the b i ofanim /i , /b the b seraphim, /b the b holy divine creatures, and the ministering angels, and the Throne of Glory. The King, God, /b the b living, lofty, exalted One dwells above them in i Aravot /i , as it is stated: “Extol Him Who rides upon the skies [ i Aravot /i ], Whose name is God” /b (Psalms 68:5). b And from where do we /b derive b that /b i Aravot /i b is called “heaven”? /b This is b learned /b by using a verbal analogy between two instances of b “rides” /b and b “rides”: Here, it is written: “Extol Him Who rides upon the skies [ i Aravot /i ],” and there, it is written: “Who rides upon the heaven as your help” /b (Deuteronomy 33:26)., b And darkness and clouds and fog surround Him, as it is stated: “He made darkness His hiding place, His pavilion round about Him; darkness of waters, thick clouds of the skies” /b (Psalms 18:12). The Gemara asks: b And is there darkness before Heaven, /b i.e., before God? b But isn’t it written: “He reveals deep and secret things, He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him” /b (Daniel 2:22), demonstrating that only light, not darkness, is found with God? The Gemara answers: This is b not difficult. This /b verse, which states that only light dwells with Him, is referring |
|
42. Babylonian Talmud, Betzah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 292| 32a. הוא דאמר כי האי תנא דתניא חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך אחד שבת ואחד יו"ט ושבכלי בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך,תרצת לך רישא אלא סיפא קשיא,הא מני ר' נחמיה היא דאמר כל הכלים אין ניטלין אלא דרך תשמישן,אי רבי נחמיה מאי איריא שבת אפילו יום טוב נמי וכי תימא שניא ליה לר' נחמיה בין שבות שבת לשבות יום טוב ומי שניא ליה,והתני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים,ומשני לא קשיא הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' נחמיה,תרי תנאי ואליבא דר' נחמיה:, big strongמתני׳ /strong /big אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה ר' יהודה אומר חותכה באור:, big strongגמ׳ /strong /big מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף ר' מאיר היא דתניא כלי חרס מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתו דברי ר' מאיר ר' יהושע אומר משיצרפו בכבשן,א"ל אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי,איכא דאמרי אמר רב יוסף ר' אליעזר בר' צדוק היא דתנן אלפסין חרניות טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב,ר' אליעזר בר' צדוק אומר אף טהורות במשא הזב לפי שלא נגמרה מלאכתן,א"ל אביי דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי,תנו רבנן אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות מאי חרניות אמר רב יהודה ערניות מאי ערניות אמר אביי צעי חקלייתא,ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי תני רבי חייא לא נצרכה אלא למוסרן לאוליירין לבו ביום,ובו ביום מי שרי כדאמר רבא להזיע וקודם גזרה הכא נמי להזיע וקודם גזרה:,ואין חותכין את הפתילה לשנים מ"ש בסכין דלא | |
|
43. Anon., Midrash Psalms, 3.3, 61.2, 102.1 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 53, 267, 277 | 61.2. "“…when my heart becomes faint…” (Psalms 61:3) Unto what point must one stand in prayer? R’ Yehudah says: until his heart becomes faint, as it says “A prayer for a poor man when he faints and pours out his speech before the Lord.” (Psalms 102:1) This is ‘when my heart becomes faint’. ", |
|
44. Anon., Exodus Rabbah, 1.32 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 276| 1.32. וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, קָלַט דֶּרֶךְ אָבוֹת, שְׁלשָׁה נִזְדַּוְּגוּ לָהֶם זִוּוּגֵיהֶם מִן הַבְּאֵר, יִצְחָק יַעֲקֹב וּמשֶׁה. בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית כד, סב): וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר וגו'. וְעוֹד שֶׁנִּזְדַּוְגָה רִבְקָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַמַּעְיָן. יַעֲקֹב (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָֹּׂדֶה. משֶׁה, וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת. וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְנָתַן מָנוֹס לְמשֶׁה אֵצֶל עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אֶלָּא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, יִתְרוֹ כֹּמֶר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיָה, וְרָאָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וּבִסֵּר עָלֶיהָ, וְהִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹא בָּא משֶׁה, וְקָרָא לִבְנֵי עִירוֹ וְאָמַר לָהֶם, עַד עַכְשָׁיו הָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, מֵעַתָּה זָקֵן אֲנִי בַּחֲרוּ לָכֶם כֹּמֶר אַחֵר, עָמַד וְהוֹצִיא כְּלֵי תַּשְׁמִישֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְנָתַן לָהֶם הַכֹּל, עָמְדוּ וְנִדּוּהוּ שֶׁלֹא יִזְדַּקֵּק לוֹ אָדָם וְלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ מְלָאכָה וְלֹא יִרְעוּ אֶת צֹאנוֹ, וּבִקֵּשׁ מִן הָרוֹעִים לִרְעוֹת לוֹ אֶת צֹאנוֹ וְלֹא קִבְּלוּ, לְפִיכָךְ הוֹצִיא בְּנוֹתָיו. וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַקְדִּימוֹת לָבוֹא מִפְּנֵי פַּחַד הָרוֹעִים. וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם, אֶפְשָׁר הוּא כֹּהֵן מִדְיָן וְהָרוֹעִים מְגָרְשִׁים בְּנוֹתָיו, אֶלָא לְלַמֶּדְךָ שֶׁנִּדּוּהוּ וְגֵרְשׁוּ בְּנוֹתָיו כְּאִשָּׁה גְרוּשָׁה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁיעָן, מְלַמֵּד שֶׁיָּשַׁב לָהֶם בַּדִּין, אָמַר דֶּרֶךְ אֲנָשִׁים דּוֹלִים וְנָשִׁים מַשְׁקוֹת, וְכָאן נָשִׁים דּוֹלוֹת וַאֲנָשִׁים מַשְׁקִים. וַיַּצִּילָן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וַיּוֹשִׁיעָן, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר דָּבָר שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּאוּ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶן וְעָמַד משֶׁה וְהוֹשִׁיעָן, נֶאֱמַר כָּאן וַיּוֹשִׁיעָן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כב, כז): צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְּאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, מַה לְּהַלָּן גִּלּוּי עֲרָיוֹת אַף כָּאן גִּלּוּי עֲרָיוֹת. רַבָּנָן אָמְרֵי, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָן לַמַּיִם וְהוֹצִיאָן משֶׁה, וְאֵין וַיּוֹשִׁיעָן אֶלָּא לָשׁוֹן הַצָּלַת מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, ב): הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. וַיַּשְׁק אֶת צֹאנָם, מְלַמֵּד שֶׁדָּלָה משֶׁה לָהֶם וְהִשְׁקָה אֶת צֹאנָם כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְרָחֵל. וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן, זֶה יִתְרוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל, שֶׁנַּעֲשָׂה רֵעַ לָאֵל. וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַיָּמִים בָּאַחֲרוֹנָה הָיוּ בָּאוֹת. וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, וְכִי מִצְרִי הָיָה משֶׁה, אֶלָּא לְבוּשׁוֹ מִצְרִי, וְהוּא עִבְרִי. דָּבָר אַחֵר אִישׁ מִצְרִי, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנְּשָׁכוֹ הֶעָרוֹד וְהָיָה רָץ לִתֵּן רַגְלָיו בְּמַיִם, נְתָנָן לַנָּהָר וְרָאָה תִּינוֹק אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם, וְשָׁלַח יָדוֹ וְהִצִּילוֹ. אָמַר לוֹ הַתִּינוֹק אִילּוּלֵי אַתָּה כְּבָר הָיִיתִי מֵת. אָמַר לוֹ לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּיךָ אֶלָּא הֶעָרוֹד שֶׁנְּשָׁכַנִּי וּבָרַחְתִּי הֵימֶנּוּ, הוּא הִצִּילֶךָ. כָּךְ אָמְרוּ בְּנוֹת יִתְרוֹ לְמשֶׁה, יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁהִצַּלְתָּנוּ מִיַּד הָרוֹעִים, אָמַר לָהֶם משֶׁה אוֹתוֹ מִצְרִי שֶׁהָרַגְתִּי הוּא הִצִּיל אֶתְכֶם, וּלְכָךְ אָמְרוּ לַאֲבִיהֶן אִישׁ מִצְרִי, כְּלוֹמַר מִי גָרַם לָזֶה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵנוּ, אִישׁ מִצְרִי שֶׁהָרַג. דָּלֹה דָלָה, דְּלִיָּה אַחַת דָּלָה, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל הַצֹּאן שֶׁהָיוּ שָׁם וְנִתְבָּרְכוּ הַמַּיִם עַל יָדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּשְׁק אֶת הַצֹּאן, צֹאנֵנוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא הַצֹּאן, שֶׁאַף צֹאן הָרוֹעִים הִשְׁקָה, וּמָה לָנוּ, שֶׁאַף לָנוּ דָּלָה, שֶׁהָרוֹעִים הִשְׁלִיכוּנוּ לַמַּיִם וְהוּא הוֹצִיאָנוּ. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ וגו', אָמַר לָהֶם סִימָן שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת שֶׁדָּלָה וְהִשְׁקָה אֶת כָּל הַצֹּאן, זֶה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁעָמַד עַל הַבְּאֵר וְהַבְּאֵר מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילוֹ, לָמָּה זֶה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ וגו', שֶׁמָּא יִשָֹּׂא אַחַת מִכֶּם, וְאֵין אֲכִילַת לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא אִשָּׁה, וְדוֹמֶה לוֹ (בראשית לט, ו): כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל. מִיָּד רָצְתָה צִפֹּרָה אַחֲרָיו כְּצִפּוֹר וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִפֹּרָה, שֶׁטִּהֲרָה הַבַּיִת כְּצִפּוֹר. | |
|
| 45. Mishnah, TaʿAn., 1.2 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), temple a focus of •shivata for dew (qallir), blending of past and present in •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover •shivata for dew (qallir), formal complexity of Found in books: Lieber (2014) 302 |
| 46. Mishnah, Kil., 1.1-1.5 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 315 |
| 48. Mishnah, Ned., 6 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 285 |
| 49. Mishnah, Uq., 1.6 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in Found in books: Lieber (2014) 315 |
| 50. Eleazar Birabbi Qallir, Shivata For Dew, 1, 10-11, 110, 114, 12, 127, 141, 15, 156, 185, 190, 202, 22, 29, 36, 38, 4, 9, 196 Tagged with subjects: •nan Found in books: Lieber (2014) 303 |
| 51. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, 4.7 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 53 |
| 53. Anon., Aggadat Bereishit, 44 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 271 |
54. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.2, 1.29, 1.34, 1.44, 1.53, 2.9, 3.19, 3.21-3.23, 4.9, 5.3, 5.6, 6.25, 7.15, 7.20, 8.6 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) •shivata for dew (qallir), temple a focus of •shivata for dew (qallir), catalogues of flora in •shivata for dew (qallir), composed for a sabbath that fell on passover Found in books: Lieber (2014) 53, 268, 269, 271, 277, 281, 282, 283, 286, 304, 313, 314 | 1.2. "An additional meaning: \"See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men.\" That is Moses, our teacher, regarding the work of the Tabernacle. Therefore, before kings he will stand, this is Pharaoh, as it says, \"Hurriedly awaken in the morning and stand before Pharaoh (Exodus 8).\" \"He will not stand before mean men\", this is Jethro. Rabbi Nehemiah said: \"You have made that which is holy, profane!\" Rather, \"Before kings he will stand\", that is King, the King of Kings, the Holy One Blessed Be He. As it is said, \"And he (Moses) was there with the Lord, for 40 days (Exodus 34).\" \"He will not stand before mean men\", that is Pharaoh, as it says: \"And there was dark darkness, etc. (Exodus 10).\"", 5.3. "Rabbi Abba said that Walking is not stated but Mishalech,to tell you that the voice was jumping and leaving, jumping and leaving", |
|
55. Anon., Esther Rabbah, 9.2 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 294| 9.2. וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ וגו' וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה וגו' וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת הָמָן וגו' וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר וגו' וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה, וַיִּתְאַפַּק הָמָן וגו' וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וגו' (אסתר ה, ג י), וּבְכֻלָּם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים לָתֵת עֵצָה כְּזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה בַּעֲלֵי עֵצָה, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אָדָם זֶה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל עָלָיו אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים הוּא, לֹא תוּכַל לוֹ, אִם לֹא תָבוֹא עָלָיו בְּחָכְמָה בַּמֶּה שֶׁלֹא נִסָּה אֶחָד מִבְּנֵי אֻמָּתוֹ, שֶׁאִם תַּפִּילוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, כְּבָר הֻצְּלוּ חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו. וְאִם לְגֹב אֲרָיוֹת, כְּבָר עָלָה דָּנִיֵּאל מִתּוֹכוֹ. וְאִם תַּאַסְרֵהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, כְּבָר יָצָא יוֹסֵף מִתּוֹכוֹ. וְאִם בְּמוּלֵי תַּסִיק תַּחְתָּיו, כְּבָר הִתְחַנֵּן מְנַשֶּׁה וְנֶעְתַּר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָפַק מִינֵּיהּ. וְאִם בְּמַדְבְּרָא תַּגְלוּנֵיהּ, כְּבָר פָּרוּ וְרָבוּ אֲבוֹתָיו בַּמִּדְבָּר, וְכַמָּה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסּוּ וּבְכֻלָּן עָמְדוּ וְנִצְּלוּ. וְאִם עֵינָיו תְּעַוֵּר הֲרֵי שִׁמְשׁוֹן דִּקְטַל כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשָׁתָא מִפְּלִשְׁתָּאֵי כַּד עֲוֵיר. אֶלָּא צְלוֹב יָתֵיהּ עַל צְלִיבָא, דְּלָא אַשְׁכְּחִינַן חַד מִן עַמּוֹי דְּאִשְׁתְּזֵיב מִנֵּיהּ, מִיָּד וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ. מֵאֵיזֶה עֵצִים הָיָה אוֹתוֹ הָעֵץ, אָמְרוּ חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לְהָכִינוֹ, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל עֲצֵי בְּרֵאשִׁית, מִי יִתֵּן וְיִתָּלֶה רָשָׁע זֶה עָלָיו, תְּאֵנָה אָמְרָה אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁמִּמֶּנִּי מְבִיאִין יִשְׂרָאֵל בִּכּוּרִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ט, י): כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ. גֶּפֶן אָמְרָה אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִצְרַיִם תַּסִּיעַ. רִמּוֹן אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ג): כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ. אֱגוֹז אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִדְּמוּ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ו, יא): אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי. אֶתְרוֹג אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁמִּמֶּנִּי נוֹטְלִין יִשְׂרָאֵל לְמִצְוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וגו'. הֲדַס אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה א, ח): וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְצֻלָה. זַיִת אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יא, טז): זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ. תַּפּוּחַ אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, ג): כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, וּכְתִיב (שיר השירים ז, ט): וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, דֶּקֶל אָמַר אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ז, ח): זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר. עֲצֵי שִׁטִּים וַעֲצֵי בְּרוֹשִׁים אָמְרוּ אָנוּ נִתֵּן עַצְמֵנוּ, שֶׁמִּמֶּנוּ נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְנִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֶרֶז וְתָמָר אָמְרוּ אָנוּ נִתֵּן עַצְמֵנוּ, שֶׁאָנוּ נִמְשָׁלִים לְצַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, יג): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. עֲרָבָה אָמְרָה אֲנִי אֶתֵּן אֶת עַצְמִי, שֶׁבִּי נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ד): כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם, וּמִמֶּנִּי נוֹטְלִין לְמִצְוָה לְאַרְבַּעַת הַמִּינִין שֶׁבַּלּוּלָב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקּוֹץ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁאֵין לִי [במה] [על מה] לִתְלוֹת אֶתֵּן אֶת עַצְמִי וְיִתָּלֶה טָמֵא זֶה, שֶׁאֲנִי נִקְרָא שְׁמִי קוֹץ, וְהוּא קוֹץ מַכְאִיב, וְנָאֶה שֶׁיִּתָּלֶה קוֹץ עַל קוֹץ, וּמִמֶּנּוּ מָצְאוּ וַעֲשָׂאוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהֵבִיאוּהוּ לְפָנָיו הֱכִינוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ וּמָדַד עַצְמוֹ עָלָיו לְהַרְאוֹת עֲבָדָיו הֵיאַךְ יִתָּלֶה מָרְדֳּכַי עָלָיו. הֱשִׁיבַתּוּ בַּת קוֹל, נָאֶה לְךָ הָעֵץ, מְתֻקָּן לְךָ הָעֵץ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. רַבָּנָן דְּתַמָּן אָמְרִין, מִנַּיִן לְהָמָן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ. דָּרִישׁ לֵיהּ הָמָן הָעֵץ. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְעוֹלָם אֵין יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה יָמִים, שֶׁהֲרֵי בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית כב, ד): בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. הַשְּׁבָטִים (בראשית מב, יז): וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלשֶׁת יָמִים. יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ב, ב): וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת. וְהַמֵּתִים אֵינָן חַיִּים אֶלָּא לִשְׁלשֶׁת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ו, ב): בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. וְגַם הַנֵּס הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּסוֹף שְׁלשָׁה יָמִים לְתַעֲנִיתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת. וְשָׁלְחָה וְקָרְאָה לְהָמָן בַּסְּעוּדָה עִם הַמֶּלֶךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וְכֵיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר הָמָן, הַמֶּלֶךְ מְגַדֵּל אוֹתִי, וְאִשְׁתּוֹ מְכַבֶּדֶת אוֹתִי, וְאֵין בְּכָל הַמַּלְכוּת גָדוֹל מִמֶּנִּי, וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ מְאֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. | |
|
| 56. Mishnah, Pes., 2.5-2.6 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 285, 288 |
| 57. Anon., Qedushta Shir Ha-Shirim, 2 Tagged with subjects: •shivata for dew (qallir) Found in books: Lieber (2014) 53 |
