1. Tosefta, Hagigah, 3.5, 3.35 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 122| 3.5. "הטובל [את] אחת מהן ועשה טהרות כל הטהרות [שנעשו בטהרה עד שלא יטביל] שניהם טמאות שהיד מטמא את חברתה לטמא בקדש דברי רבי רבי יוסי בר' יהודה אומר לפסול בקודש אוכלים אוכלין נגובין בידים סואבות בתרומה אבל לא בקדש אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס וכי יש נגובין בקדש אלא תוחב את החררה בכוש או בקיסם ואוכל עמה זית או בצל בתרומה אבל לא בקדש.", | |
|
2. Tosefta, Sukkah, 3.1, 3.16, 4.1-4.9 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 121, 122| 3.1. "לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו [מעשה וכבשו עליה בייתוסין אבנים גדולים מערב שבת הכירו בהם עמי הארץ ובאו וגררום והוציאום מתחת אבנים בשבת] לפי שאין בייתוסין מודים שחבוט ערבה דוחה שבת.", 4.1. "בראשונה [כשהיה שמחת בית השואבה אנשים רואים מבפנים ונשים רואות מבחוץ וכשראו בית דין שהן באין לידי קלות ראש עשו שלש] גזוזטראות בעזרה כנגד שלש רוחות [ששם נשים יושבות ורואות בשמחת בית השואבה ולא היו מעורבין].", 4.1. "רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא [מי] שזכה בקטורת אומר לזה שעמו [אף אתה למחתה] יו\"ט אחרון של חג פייס לעצמו זמן לעצמו רגל לעצמו קרבן לעצמו [שיר לעצמו] ברכה לעצמו שנאמר (מלכים א ח׳:ס״ו) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך יכול לא היו טעונין לינה ת\"ל (דברי הימים ב ז׳:י׳) ביום עשרים ושלשה לחודש השביעי שלח את העם וילכו לאהליהם הא כיצד נפטרו מבעוד יום והשכימו והלכו להם.", 4.2. "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקות [ואומרין לפניהם] דברי תשבחות [מה היו אומרים אשרי מי שלא חטא וכל מי שחטא ימחל לו] ויש מהן [שהיו] אומרים אשרי [ילדותי] שלא ביישה את [זקנותי אלו אנשי] מעשה ויש מהן [שהיו] אומרים [אשריך זקנותי שתכפרי על ילדותי] אלו בעלי תשובה הלל הזקן אומר למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי אם אתה תבא לביתי אני אבא לביתך אם אתה לא תבא לביתי אני לא אבא לביתך שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך.", 4.3. "[מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה מרקד בשמנה אבוקות של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ וכשהוא משתחוה מניח אצבעו בארץ על גבי הרצפה שוחה ונושק וזוקף מיד אמר רבי יהושע בן חנניא כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה משכימין אנו לתמיד של שחר משם לבית הכנסת משם לבית המדרש משם למוספין משם לאכילה ושתייה ומשם לבה\"מ משם לתמיד של בין הערבים משם לשמחת בית השואבה].", 4.4. "[אמר רבי יהודה כל שלא ראה בדפלסכיון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה כבוד לישראל מימיו כמין בסלקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים היה שם כפלים כיוצאי מצרים ושבעים ואחת קתדראות של זהב היו שם כנגד ע' וא' זקן כל אחת מעשרים וחמש ריבוא ובימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד והסודרין בידו החל לקרות והלה מניף בסודרין והיו עונין אמן על כל ברכה וברכה ולא היו יושבין מעורבבין אלא זהביים בפני עצמן וכספיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ונפחיים בפני עצמן וכל כך למה כדי שיהא אכסניא בא ונטפל לאומנתו ומשם פרנסה יוצאה].", 4.5. "ולוים בכנורות [ובנבלים] וכל כלי שיר מהן אומרים (תהילים קל״ד:א׳) שיר המעלות הנה ברכו וגו' [יש מהן] שהיו אומרים (שם) שאו ידיכם קדש וגו' וכשנפטרין זה מזה היו אומרים (שם) יברכך ה' מציון וגו' וראה בנים וגו' שתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו רבי יהודה אומר אין פחות משבע ולא יותר על עשרה שלש לפתיחת שערים האומר על פתיחתן אינו אומר על נעילתן האומר על נעילתן אינו אומר על פתיחתן שלש [לפני מזבח האומר לפני מזבח אינו אומר למעלה העשירי האומר למעלה העשירי אינו אומר לפני מזבח].", 4.6. "[כיצד] ג' להבטיל את העם מן המלאכה חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לראש הגג גבוה שבעיר [נטל לקרות] הסמוכין לעיר בטלין הסמוכין לתחום מתכנסין ובאין לתוך התחום ולא היו נכנסין מיד אלא ממתינין עד שיבואו כולן ויתכנסו כולן בבת אחת [מאימתי הוא נכנס משימלא לו חבית ויצלה לו דגה וידליק לו את הנר].", 4.7. "[כיצד] ג' להבדיל בין קדש לחול חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לגג גבוה שבעיר נטל לקרות מעבירין ממנו תבשיל [מגבי כירה] וטומנין לו מיחם ומדליקין לו את הנר גמר מלקרות אפילו מיחם בידו אין [טומנין אלא מניחו בארץ אפילו נר בידו אין נותנו על גבי מנורה אלא מניחו על גבי הארץ חזן הכנסת מניח חצוצרת בתוך הגג ויורד ובא לו ר\"י אומר רצה להדליק אחר כן מדליק אמרו לו נתת דבריך לשיעורין אלא מקום היה בראש הגג ששם חזן הכנסת מניח חצוצרת].", 4.8. "יו\"ט שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין [אחר] שבת מבדילין ולא תוקעין כיצד תוקעין תוקע פשוטה ואינו מריע החליל דוחה את השבת [בתחלתו] דברי רבי יוסי ברבי יהודה וחכ\"א אינו דוחה [אפילו את יו\"ט].", 4.9. "כל המשמרות שונות ומשלשות בפרים חוץ משתים [האחרונות] ששונות ולא משלשות ר\"א בן פרטא ור\"א בן יעקב אמרו לא היה פייס לחלבי שעיר אלא מי שמעלה [אברים לכבש] הוא מעלה את חלבי שעיר אבא יוסי בן חנן אומר לא היה פייס לראשי משמרות ושאר כל [המשמרות] חוזרות חלילה ר' [חנניא] בן אנטיגנוס אומר לא היה פייס אלא ליום טוב הראשון [של חג] בלבד ושאר כל ימי החג חוזרות חלילה כיצד מפיסין נכנסין ללשכת הגזית [ומקיפין ועומדין ככולייר הממונה בא ונוטל מצנפתו] של אחד מהם ויודעין שממנו פייס מתחיל [לא] היו מוציאין ב' ב' אלא אחד אחד [היחידים שבהן מוציאין שתים ולא היו מונין להם את היתירה].", | 3.1. "The lulav suspends the Sabbath in the beginning of its duty, and the willow in the end of its duty. There is a story that some Boethusians once hid the willows under some great stones on the Sabbath eve; but when this had become known to the common people they came and dragged them out from under the stones on the Sabbath, for the Boethusians do not acknowledge that the beating of the willow suspends the Sabbath.", 4.1. "Formerly when they were beholding the joy at the ceremony of the water drawing, the men were beholding it from within the Temple precincts and the women from without. But when the supreme court saw that they behaved in a frivolous manner they erected three balconies in the court, facing the three sides, that from them the women might behold the rejoicing at the ceremony. So when they were beholding the rejoicing at the ceremony the sexes were not mixed up together.", 4.2. "Saints and pious men were dancing before them with torches, and saying words of praise. What were they saying? Happy is he who has not sinned, and whoever has sinned shall be forgiven. Some of them were saying, Happy am I whose youth has not shamed my old age, this was said by the pious men. And others of them were saying, Happy am I whose old age can atone for my youth, this was said by the penitents.Hillel the Elder used to say : To the place which my heart loves, there my feet lead me. If you come to my house (says God), I will go to there. If you do not come to My house, then I will not go to there. For it is said, “In every place where I record My name I will come unto you, and I will bless you.”", 4.3. "There is a story of Rabbi Shim’on ben Gamliel: he was dancing with eight lighted torches, and as he did so none of them fell to the ground. And when he prostrated himself he put his finger on the pavement, bending himself and kissing it, and then stood upright again. Rabbi Yehoshua ben Haiah said: All the days of the rejoicing at the water-drawing our eyes had no sleep, for we rose early in the morning for the morning sacrifice. We went to the synagogue, then to the college, then to do additional prayers, then to eat and drink, then to afternoon prayer, then to the evening sacrifice, then to the rejoicing of the water-drawing.", 4.4. "Rabbi Yehudah said: Whoever has not seen the basilica-synagogue of Alexandria has never seen the great glory of Israel. It is something like a large colonnade, with porches within porches, and accommodating sometimes double the number of those that followed Moses from Egypt. There were seventy-one golden chairs there, corresponding to the seventy-one elders, and each of the chairs was worth twenty-five myriad talents of gold. In the center was a wooden dais, and the sexton stood upon it with a scarf (as a flag) in his hand. At the close of each benediction he waved the scarf, and all the people answered “Amen”. The people were not seated together, but the goldsmiths were by themselves, the blacksmiths by themselves, the embroiderers by themselves, so that when a poor man came in he joined his fellow tradesmen, and in this way was enabled to obtain a means of livelihood.", 4.5. "And the Levites with their harps and lyres and cymbals and all manner of musical instruments without number were there, saying, “Behold, bless ye the Lord, all ye servants of the Lord.” Some were saying, Lift up your hands to the sanctuary, and bless ye the Lord. When they parted they said to one another, The Lord bless thee out of Zion, and see thou the good of Jerusalem all the days of thy life. You should see your children's children. The herald cried out: they sounded a plain note, a tremolo, and a plain note. Rabbi Yehudah said: They did not sound less than seven nor more than thirteen times at the opening of the Temple gates. He who blew at their opening did not do so at their closing. Three times they sounded before the altar. He who blew before the altar did not do so on the tenth step, and he who blew on the tenth step did not do so before the altar.", 4.6. "Why did they blow three blasts? To make the people cease from work. The sexton took the trumpets, and went to the top of the highest roof in the city to summon those near the city to cease from work. Those near the limits of the city assembled themselves together and came to the schoolhouse. They did not come immediately the trumpets blew, but waited till all were gathered together, and then all came at once. When did they assemble? After one could fill a bottle of water, or fry a fish, or light his lamp. ", 4.7. "Why did they blow three blasts? To make the distinction between the holy and the mundane day. The sexton took the trumpets, and went to the top of the highest roof in the city. When he sounded, those who were removing broth from a pot, or were keeping warm a boiler, or were lighting a lamp, ceased to do so, even if the boiler were in one's hand he did not keep it warm, but put it on the ground, even if the lamp were in one's hand, he did not put it on the lamp-stand, but lay it on the ground. The sexton lay the trumpets on the top of the roof, came down, and went away. Rabbi Yose said, “He who wishes to light his lamp after six soundings may do so.” The (sages) said to him, “Your rule would vary according to circumstances, but there was a place on the top of the roof where the sexton lay the trumpets.”", 4.8. "Should the first day fall on the eve of Sabbath they sound a plain note, but do not sound a tremolo. How do they sound? With a single plain, and not a tremulous, note. “The flute-playing supersedes the Sabbath” - the words of Rabbi Yose ben Rabbi Yehudah. But the sages say, “It does not supersede even the festival itself.”", 4.9. "All the divisions on duty were treated alike and divided into three lots for the bullocks, except two who were treated alike but not divided into three lots. Rabbi Eleazar ben Parata and Rabbi Eleazar ben Yacov said, “There was no balloting for the fat of the goat, but whoever offered the limbs offered also the fat.” Rabbi Haninah ben Antigonus said, “There was no balloting except for the leaders of the guards. The rest of all the guards took turns all round.” Abba Yose ben Hanin said, “There was balloting on the first day of the festival only, and all the remaining days they were taking turns all round.” How was the ballot conducted? They gathered at the cell of Gazith, where they stood closely together like a cochlear. An officer came and took the turban of one of them, for they knew that from him the lot began. Individuals among them drew out two, but did not count them more than one.", |
|
3. Tosefta, Kippurim, 1.8-1.9 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 122| 1.8. "איזו היא אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין בפה [ולא] בנבל ולא בכנור מה היו אומרים (תהילים קכ״ז:א׳) שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו' לא היו ישנים כל הלילה אלא שקורין כנגד כהן גדול [כדי] לעסקו בתורה כך היו נוהגין בגבולין אחר חורבן הבית זכר למקדש אבל חוטאין [היו].", 1.9. "כיצד מפיסין ללשכת הגזית מקיפין ועומדין [ככוליור] הממונה בא ונוטל מצנפתו של אחד מהן יודעין שממנו פייס מתחיל. לא היו מוציאים שתים אלא [אחת] אחת היחידים שבהן מוציאין שתים ולא היו מונין את היתירה רבי יהודה אומר לא היה פייס למחתה אלא מי שזכה בקטורת אומר לזה שעמו [אף אתה על המחתה] ר\"א בן יעקב אומר לא היה פייס [לחלבי שעיר] אלא מי שהיה מעלה אברים לכבש מעלה אותן לגבי [מזבח].", | |
|
4. Mishnah, Hagigah, 3.8 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 122| 3.8. "כֵּיצַד מַעֲבִירִים עַל טָהֳרַת עֲזָרָה. מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, וְאוֹמְרִין לָהֶם, הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תִגְּעוּ בַּשֻּׁלְחָן וּבַמְּנוֹרָה וּתְטַמְּאוּהוּ. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, יֵשׁ לָהֶם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים, שֶׁאִם נִטְמְאוּ הָרִאשׁוֹנִים, יָבִיאוּ שְׁנִיִּים תַּחְתֵּיהֶן. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, טְעוּנִין טְבִילָה, חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצֻפִּין: \n", | 3.8. "How did they undertake the purification of the Temple court? They immersed the vessels which were in the Temple, and they say to them: “Be cautious lest you touch the table or menorah and defile them.” All the vessels that were in the Temple had second and third sets, so that if the first was defiled, they might bring a second set in its place. All the vessels that were in the Temple required immersion, except the altar of gold and the altar of bronze, for they are like the ground, the words of Rabbi Eliezer. But the sages say: because they were overlaid [with metal].", |
|
5. Mishnah, Sukkah, 4.5, 4.9, 5.1, 5.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 121| 4.5. "מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ. לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ: \n", 4.9. "נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד. צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ, שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל סִיד הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיָּיִן. וּמְנֻקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד דַּק, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִין בְּבַת אַחַת. מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם, מִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. עֵרָה שֶׁל מַיִם לְתוֹךְ שֶׁל יַיִן, וְשֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם, יָצָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּלֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמֹנָה. וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ, הַגְבַּהּ יָדֶךָ, שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ אֶחָד עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן: \n", 5.1. "הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶהוּ הֶחָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁאֵינָה דּוֹחָה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו: \n", 5.4. "חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצוֹצְרוֹת וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר, עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן לְוִיִּים עוֹמְדִין בִּכְלֵי שִׁיר וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וְעָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בַּשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶן. קָרָא הַגֶּבֶר, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. הָיוּ תוֹקְעִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא מִזְרָח. הִגִּיעוּ לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח, הָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב, וְאָמְרוּ, אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ, וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָיוּ שׁוֹנִין וְאוֹמְרִין, אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ: \n", | 4.5. "The mitzvah of the aravah how was it [performed]?There was a place below Jerusalem called Moza. They went down there and gathered tall branches of aravot and then they came and stood them up at the sides of the altar, and their tops were bent over the altar. They then sounded a teki’ah [long blast], a teru’ah [staccato blast] and again a teki’ah. Every day they went round the altar once, saying, “O Lord, save us, O Lord, make us prosper” (Psalms 118:. Rabbi Judah says: “Ani vaho, save us.” On that day they went round the altar seven times. When they departed, what did they say? “O altar, beauty is to you! O altar, beauty is to you!” Rabbi Eliezer said: [they would say,] “To the Lord and to you, O altar, to the Lord and to you, O altar.”", 4.9. "How was the water libation [performed]? A golden flask holding three logs was filled from the Shiloah. When they arrived at the water gate, they sounded a teki'ah [long blast], a teru'ah [a staccato note] and again a teki'ah. [The priest then] went up the ascent [of the altar] and turned to his left where there were two silver bowls. Rabbi Judah says: they were of plaster [but they looked silver] because their surfaces were darkened from the wine. They had each a hole like a slender snout, one being wide and the other narrow so that both emptied at the same time. The one on the west was for water and the one on the east for wine. If he poured the flask of water into the bowl for wine, or that of wine into that for water, he has fulfilled his obligation. Rabbi Judah says: with one log he performed the ceremony of the water-libation all eight days. To [the priest] who performed the libation they used to say, “Raise your hand”, for one time, a certain man poured out the water over his feet, and all the people pelted him with their etrogs.", 5.1. "The flute was for five or six days. This refers to the flute at the Bet Hashoevah [the place of the water-drawing] which does not override Shabbat or the festival day. They said: he who has not seen the Simchat Bet Hashoevah has never seen rejoicing in his life.", 5.4. "Men of piety and good deeds used to dance before them with lighted torches in their hands, and they would sing songs and praises. And Levites with innumerable harps, lyres, cymbals and trumpets and other musical instruments stood upon the fifteen steps leading down from the Court of the Israelites to the Court of the Women, corresponding to the fifteen songs of ascents in the Psalms, and it was on these [steps] that the Levites stood with their musical instruments and sang their songs. Two priests stood by the upper gate which leads down from the Court of the Israelites to the Court of the Women, with two trumpets in their hands. When the cock crowed they sounded a teki'ah [drawn-out blast], a teru'ah [staccato note] and again a teki'ah. When they reached the tenth step they sounded a teki'ah, a teru'ah and again a teki'ah. When they reached the Court [of the Women] they sounded a teki'ah, a teru'ah and again a teki'ah. They would sound their trumpets and proceed until they reached the gate which leads out to the east. When they reached the gate which leads out to the east, they turned their faces from east to west and said, “Our fathers who were in this place ‘their backs were toward the Temple of the Lord, and their faces toward the east, and they worshipped the sun toward the east’, but as for us, our eyes are turned to the Lord.” Rabbi Judah said: they used to repeat [the last words] and say “We are the Lord’s and our eyes are turned to the Lord.”", |
|
6. Mishnah, Yoma, 5.2 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 122| 5.2. "מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן: \n", | 5.2. "After the Ark had been taken away, there was a stone from the days of the earlier prophets, called “shtiyah”, three fingers above the ground, on which he would place [the pan of burning coals].", |
|
7. Babylonian Talmud, Sukkah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •sadducaean priesthood Found in books: Poorthuis and Schwartz (2006), A Holy People: Jewish And Christian Perspectives on Religious Communal Identity. 121| 51b. באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמש עשרה (מעלות) שבתהלים שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה,ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושני חצוצרות בידיהן קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיעו למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו,(הגיעו לקרקע תקעו והריעו ותקעו) היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו:, big strongגמ׳ /strong /big ת"ר מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם מי שלא ראה בהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם מאי היא אמר אביי ואיתימא רב חסדא זה בנין הורדוס,במאי בניה אמר (רבא) באבני שישא ומרמרא איכא דאמרי באבני שישא כוחלא ומרמרא אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דלקבל סידא סבר למשעיין בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמיתחזי כאדותא דימא,תניא רבי יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של ישראל אמרו כמין בסילקי גדולה היתה סטיו לפנים מסטיו פעמים שהיו בה (ששים רבוא על ששים רבוא) כפלים כיוצאי מצרים והיו בה ע"א קתדראות של זהב כנגד ע"א של סנהדרי גדולה כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו וכיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן,ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו,אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן מ"ט איענשו משום דעברי אהאי קרא (דברים יז, טז) לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ואינהו הדור אתו,כי אתא אשכחינהו דהוו קרו בסיפרא (דברים כח, מט) ישא ה' עליך גוי מרחוק אמר מכדי ההוא גברא בעי למיתי ספינתא בעשרה יומי דליה זיקא ואתי ספינתא בחמשא יומי נפל עלייהו וקטלינהו:,במוצאי יום טוב כו': מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה,תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה,היכי עביד הכי והכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל,אמר רב קרא אשכחו ודרוש | 51b. b with flaming torches /b that they would juggle b in their hands, and they would say before them passages of song and praise /b to God. b And the Levites /b would play b on lyres, harps, cymbals, and trumpets, and countless /b other b musical instruments. /b The musicians would stand b on the fifteen stairs that descend from the Israelites’ courtyard to the Women’s Courtyard, corresponding to the fifteen /b Songs of the b Ascents in Psalms, /b i.e., chapters 120–134, and b upon which /b the b Levites stand with musical instruments and recite /b their b song. /b , b And /b this was the ceremony of the Water Libation: b Two priests stood at the Upper Gate that descends from the Israelites’ courtyard to the Women’s Courtyard, with two trumpets in their hands. /b When b the rooster crowed /b at dawn, b they sounded a i tekia /i , and sounded a i terua /i , and sounded a i tekia /i . /b When b they /b who would draw the water b reached the tenth stair /b the trumpeters b sounded a i tekia /i , and sounded a i terua /i , and sounded a i tekia /i , /b to indicate that the time to draw water from the Siloam pool had arrived. When b they reached the /b Women’s b Courtyard /b with the basins of water in their hands, the trumpeters b sounded a i tekia /i , and sounded a i terua /i , and sounded a i tekia /i . /b ,When b they reached the ground /b of the Women’s Courtyard, the trumpeters b sounded a i tekia /i , and sounded a i terua /i , and sounded a i tekia /i . They continued sounding /b the trumpets b until they reached the gate /b through b which /b one b exits to the east, /b from the Women’s Courtyard to the eastern slope of the Temple Mount. When b they reached the gate /b through b which /b one b exits to the east, they turned from /b facing b east to /b facing b west, /b toward the Holy of Holies, b and said: Our ancestors who were in this place /b during the First Temple period who did not conduct themselves appropriately, stood b “with their backs toward the Sanctuary of the Lord, and their faces toward the east; and they worshipped the sun toward the east” /b (Ezekiel 8:16), b and we, our eyes are to God. Rabbi Yehuda says /b that b they would repeat and say: We are to God, and our eyes are to God. /b , strong GEMARA: /strong b The Sages taught: One who did not see the Celebration of the Place of the Drawing /b of the Water, b never saw celebration in his life. One who did not see Jerusalem in its glory, never saw a beautiful city. One who did not see the Temple in its constructed /b state, b never saw a magnificent structure. /b The Gemara asks: b What is /b the Temple building to which the Sages refer? b Abaye said, and some say /b that it was b Rav Ḥisda /b who said: b This /b is referring to the magnificent b building of Herod, /b who renovated the Second Temple.,The Gemara asks: b With what /b materials b did he construct it? Rava said: /b It was b with stones of /b green-gray b marble and white marble [ i marmara /i ]. Some say: /b It was b with stones of blue marble and white marble. /b The rows of stones were set with b one row /b slightly b protruded and one row /b slightly b indented, so that the plaster would take /b better. b He thought to plate /b the Temple b with gold, /b but b the Sages said to him: Leave it /b as is, and do not plate it, b as it is better this way, as /b with the different colors and the staggered arrangement of the rows of stones, b it has the appearance of waves of the sea. /b , b It is taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Yehuda says: One who did not see the great synagogue [ i deyofloston /i ] of Alexandria of Egypt never saw the glory of Israel. They said /b that its structure b was like a large basilica [ i basileki /i ], /b with b a colonnade within a colonnade. At times there were six hundred thousand /b men b and /b another b six hundred thousand /b men b in it, twice the number of those who left Egypt. In it there were seventy-one golden chairs [ i katedraot /i ], corresponding to the seventy-one /b members b of the Great Sanhedrin, each of which /b consisted of b no less than twenty-one thousand talents of gold. And /b there was b a wooden platform at the center. The sexton of the synagogue /b would b stand on it, with the scarves in his hand. And /b because the synagogue was so large and the people could not hear the communal prayer, b when /b the prayer leader b reached /b the conclusion of a blessing requiring the people b to answer amen, /b the sexton b waved the scarf and all the people /b would b answer amen. /b , b And /b the members of the various crafts b would not sit mingled. Rather, the goldsmiths /b would sit b among themselves, and the silversmiths among themselves, and the blacksmiths among themselves, and the coppersmiths among themselves, and the weavers among themselves. And when a poor /b stranger b entered there, he would recognize people /b who plied b his craft, and he would turn to /b join them b there. And from there /b he would secure b his livelihood /b as well as b the livelihood /b of the b members of his household, /b as his colleagues would find him work in that craft.,After depicting the glory of the synagogue, the Gemara relates that b Abaye said: All of /b the people who congregated in that synagogue b were killed by Alexander /b the Great b of Macedonia. /b The Gemara asks: b What is the reason /b that b they were punished /b and killed? It is b due to /b the fact b that they violated /b the prohibition with regard to Egypt in b this verse: “You shall henceforth return no more that way” /b (Deuteronomy 17:16), b and they returned. /b Since they established their permanent place of residence in Egypt, they were punished., b When /b Alexander b arrived, he found them, /b and saw b that they were reading /b the verse b in the /b Torah b scroll: “The Lord will bring a nation against you from far, /b from the end of the earth, as the vulture swoops down; a nation whose tongue you shall not understand” (Deuteronomy 28:49). b He said, /b referring to himself: b Now, since that man sought to come by ship in ten days, /b and b a wind carried it and the ship arrived in /b only b five days, /b apparently the verse referring a vulture swooping down is referring to me and heavenly forces are assisting me. Immediately, b he set upon them and slaughtered them. /b ,§ The mishna continues: b At the conclusion of /b the first b Festival /b day, etc., the priests and the Levites descended from the Israelites’ courtyard to the Women’s Courtyard, where they would introduce a significant repair. The Gemara asks: b What /b is this b significant repair? Rabbi Elazar said /b that b it is like that which we learned: /b The walls of the Women’s Courtyard b were smooth, /b without protrusions, b initially. /b Subsequently, they affixed protrusions to the wall surrounding the Women’s Courtyard. Each year thereafter, for the Celebration of the Place of the Drawing of the Water, they placed wooden planks on these projections and b surrounded /b the courtyard b with a balcony [ i gezuztra /i ]. And they instituted that /b the b women should sit above and /b the b men below. /b , b The Sages taught /b in the i Tosefta /i : b Initially, women would /b stand b on the inside /b of the Women’s Courtyard, closer to the Sanctuary to the west, b and the men /b were b on the outside /b in the courtyard and on the rampart. b And they would come to /b conduct themselves with inappropriate b levity /b in each other’s company, as the men needed to enter closer to the altar when the offerings were being sacrificed and as a result they would mingle with the women. Therefore, the Sages b instituted that the women should sit on the outside and the men on the inside, and still they would come to /b conduct themselves with inappropriate b levity. /b Therefore, b they instituted /b in the interest of complete separation b that the women would sit above and the men below. /b ,The Gemara asks: b How could one do so, /b i.e., alter the structure of the Temple? b But isn’t it written /b with regard to the Temple: b “All this /b I give you b in writing, /b as b the Lord has made me wise by His hand upon me, /b even all the works of this pattern” (I Chronicles 28:19), meaning that all the structural plans of the Temple were divinely inspired; how could the Sages institute changes?, b Rav said: They found a verse, and interpreted it homiletically /b and acted accordingly: |
|
