1. Tosefta, Bikkurim, 2.8 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 2.8. "מצוה להביאם בשבעה כלים ואם הביאן בכלי א' יצא כיצד הוא עושה מביא שעורין ונותן למטה ודבר אחר על גביהן חטין [מלמטן ודבר אחר] על גביהן זיתים על גביהן תאנים למעלה מכולן ומקיפין להם אשכולות של ענבים מבחוץ לא היו עולין יחידים אלא פלכים פלכים לא היו מהלכים כל היום כולו אלא שתי ידות ביום חזני בית הכנסת עולין עמהם ולנין ברחובה של עיר לא היו נכנסים לבתים מפני אהל טומאה וטעונה עולה ושלמים לא היו מתעסקין בהליכה כדרך שמתעסקין בהן בחזירה זמן עצי הכהנים והעם בתשעה באב וטעונין לינה לא היו מתעסקין בהן כדרך שמתעסקין בבכורים כל הדרך כולה הרשות בידו ליתנן לעבדו או לקרובו עד שמגיע להר הבית הגיע להר הבית אפי' אגריפס המלך נוטל את הסל על כתיפו ונכנס עד שמגיע לעזרה הגיע לעזרה דברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי (תהילים ל׳:ב׳) הגוזלות שעל גבי הסלים היו עולות <ומה> שבידן נותנים לכהנים.", | |
|
2. Tosefta, Sukkah, 4.6 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 4.6. "[כיצד] ג' להבטיל את העם מן המלאכה חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לראש הגג גבוה שבעיר [נטל לקרות] הסמוכין לעיר בטלין הסמוכין לתחום מתכנסין ובאין לתוך התחום ולא היו נכנסין מיד אלא ממתינין עד שיבואו כולן ויתכנסו כולן בבת אחת [מאימתי הוא נכנס משימלא לו חבית ויצלה לו דגה וידליק לו את הנר].", | 4.6. "Why did they blow three blasts? To make the people cease from work. The sexton took the trumpets, and went to the top of the highest roof in the city to summon those near the city to cease from work. Those near the limits of the city assembled themselves together and came to the schoolhouse. They did not come immediately the trumpets blew, but waited till all were gathered together, and then all came at once. When did they assemble? After one could fill a bottle of water, or fry a fish, or light his lamp. ", |
|
3. Mishnah, Bikkurim, 3.2 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 3.2. "כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים, הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר (ירמיה לא), קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ: \n", | 3.2. "How were the bikkurim taken up [to Jerusalem]? All [the inhabitants of] the cities of the maamad would assemble in the city of the maamad, and they would spend the night in the open street and they would not entering any of the houses. Early in the morning the officer would say: “Let us arise and go up to Zion, into the house of the Lord our God” (Jeremiah 31:5).", |
|
4. Mishnah, Sotah, 7.7-7.8 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 7.7. "בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כֵּיצַד. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד, וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת (שם טז), וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר (שם כג). וְגוֹלֵל אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפִּקּוּדִים (במדבר כט) קוֹרֵא עַל פֶּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָיָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה: \n", 7.8. "פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד. מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, עוֹשִׂין לוֹ בִימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד וְגוֹ'. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב. אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפָּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה. וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א׳:א׳) עַד שְׁמַע, וּשְׁמַע (שם ו), וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ (שם יא), עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר (שם יד), כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר (שם כו), וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (שם יז), וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת (שם כח), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן, הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן שֶׁל רְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן: \n", | 7.7. "How were the benedictions of the high priest [performed]?The hazzan of the synagogue takes the Torah scroll and gives it to the president of the synagogue; the vice-president of the synagogue gives it to the high priest, and the high priest stands, receives [the scroll] and reads [the following portions]: “After the death” (Leviticus 16:1-34), and “But on the tenth day” (Leviticus 23:26-32). Then he rolls the Torah (scroll), places it in his bosom and exclaims, “More than I have read before you is written here!” [The portion], “On the tenth day” (Numbers 29:7-11), which is in the book of Numbers, he reads by heart. And he blesses upon it eight benedictions: “For the Torah”, “For the Temple service”, “For thanksgiving”, “For the pardon of sin”, “For the Temple”, “For Israel”, “For the priests”, viii) and the rest of the prayer.", 7.8. "How was the procedure in connection with the portion read by the king?At the conclusion of the first day of the festival (Sukkot) in the eighth [year], at the end of the seventh year, they erect a wooden platform in the Temple court, and he sits upon it, as it is said, “At the end of seven years, in the set time” etc (Deuteronomy 31:10). The synagogue attendant takes a Torah scroll and hands it to the head of the synagogue, the head of the synagogue hands it to the deputy and he hands it to the high priest, and the high priest hands it to the king and the king stands and receives it, but reads it while sitting. King Agrippa stood and received it and read standing, and the sages praised him. When he reached, “You shall not place a foreigner over you” (ibid 17:15) his eyes ran with tears. They said to him, “Fear not, Agrippas, you are our brother, you are our brother!” [The king] reads from the beginning of “These are the words” (ibid 1:1) until the Shema ((ibid 6:4-9), and the Shema, and “It will come to pass if you hear” (ibid 11:13-21 the second part of the Shema), and “You shall surely tithe” (ibid 14:22-29), and “When you have finished tithing” (ibid 26:12-15) and the portion of the king (ibid 17:14-20) and the blessings and curses (ibid, until he finishes all the section. The blessings that the high priest recites, the king recites, except that he substitutes one for the festivals instead of one for the pardon of sin.", |
|
5. Mishnah, Sukkah, 4.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 4.4. "מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת, וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּב הָאִצְטַבָּא, וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה. וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לוֹמַר, כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְיָדוֹ, הֲרֵי הוּא לוֹ בְמַתָּנָה. לְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין, וְהַחַזָּנִין זוֹרְקִין אוֹתָם לִפְנֵיהֶם. וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ: \n", | 4.4. "The mitzvah of the lulav how was it carried out? If the first day of the festival fell on Shabbat, they brought their lulavim to the Temple Mount, and the attendants would receive them and arrange them on top of the portico, and the elders laid theirs in the chamber. And they would teach the people to say, “Whoever gets my lulav in his hand, let it be his as a gift.” The next day they got up early, and came [to the Temple Mount] and the attendants threw down [their lulavim] before them, and they snatched at them, and so they used to come to blows with one another. When the court saw that they reached a state of danger, they instituted that each man should take [his lulav] in his own home.", |
|
6. Mishnah, Tamid, 5.3 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 5.3. "מְסָרוּם לַחַזָּנִים, הָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים: \n", | 5.3. "He then handed them over to the attendants, who stripped them of their garments, and they would leave on them only the pants. There were windows there on which was inscribed the name of the garment to which each was assigned.", |
|
7. Mishnah, Yoma, 7.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 7.1. "בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת. אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ, קוֹרֵא. וְאִם לֹא, קוֹרֵא בְאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד, וְקוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר. וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן, וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה: \n", | 7.1. "The high priest [then] came to read. If he wished to read in linen garments, he reads, and if not he reads in his own white cloak. The synagogue attendant would take a Torah scroll and give it to the head of the synagogue, and the head of the synagogue gives it to deputy high priest, and the deputy high priest gives it to the high priest, and the high priest stands and receives it, and reads, [section] beginning] “After the death …” (Leviticus 16:1-34) and “But on the tenth…” (Leviticus 23:26-32). Then he would roll up the Torah scroll and put it in his bosom and say, “More than what I have read out before you is written here.” And “On the tenth …” (Numbers 29:7-11) which is in the Book of Numbers he recites by heart. And he recites on it eight benedictions: “For the law”, “For the Temple service,” “For thanksgiving,” “For the forgiveness of sins” and “For the Temple” on its own, and “For Israel” on its own and “For Jerusalem” on its own, “For the priests” on their own and “For the rest of the prayer.”", |
|
8. New Testament, Luke, 4.20 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438| 4.20. καὶ πτύξας τὸ βιβλίον ἀποδοὺς τῷ ὑπηρέτῃ ἐκάθισεν· καὶ πάντων οἱ ὀφθαλμοὶ ἐν τῇ συναγωγῇ ἦσαν ἀτενίζοντες αὐτῷ. | 4.20. He closed the book, gave it back to the attendant, and sat down. The eyes of all in the synagogue were fastened on him. |
|
| 9. Anon., Avot Derabbi Nathan A, 35 (6th cent. CE - 8th cent. CE) Tagged with subjects: •reading, alexandrian synagogue Found in books: Levine (2005) 438 |
