1. Hebrew Bible, Psalms, 55.18 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546| 55.18. "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃", | 55.18. "Evening, and morning, and at noon, will I complain, and moan; And He hath heard my voice.", |
|
2. Hebrew Bible, Daniel, 6.11 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546| 6.11. "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי־רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל־בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל־קֳבֵל דִּי־הֲוָא עָבֵד מִן־קַדְמַת דְּנָה׃", | 6.11. "And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house—now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem—and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime.", |
|
3. Tosefta, Berachot, 3.25 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546| 3.25. "שמונה עשרה שאמרו חכמים כנגד שמונה עשרה אזכרות שבהבו לה' בני אלים וכולל של מינים בשל פרושין ושל גרים בשל זקנים ושל דוד בירושלים ואם אמר אלו לעצמן ואלו לעצמן יצא.", | |
|
4. New Testament, Acts, 3.1 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546| 3.1. Πέτρος δὲ καὶ Ἰωάνης ἀνέβαινον εἰς τὸ ἱερὸν ἐπὶ τὴν ὥραν τῆς προσευχῆς τὴν ἐνάτην, | 3.1. Peter and John were going up into the temple at the hour of prayer, the ninth hour. |
|
5. Anon., Genesis Rabba, 68.9, 69.4 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546| 68.9. וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (שמות לג, כא): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים לג, כז): מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צ, א): ה' מָעוֹן אַתָּה, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן לְגִבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ח): כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ וַיִּפְגַּע, צַלִּי, בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת, אַבְרָהָם, תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וגו', וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַל תִּשָֹּׂא בַּעֲדָם וגו' וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כז, יח): וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה, בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, רַבָּנָן אָמְרֵי כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם, תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים בָּאוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ. 69.4. רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי פִּינְחָס אָמַר שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים מַזְכִּיר הָאָבוֹת בַּתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד כֵּן קָבְעוּ חֲכָמִים שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵם, אֱמֹר לוֹ וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, לֵית הוּא מִן הַמִּנְיָן. וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שִׁבְעָה עָשָׂר הֵם, אֱמֹר לוֹ (בראשית מח, טז): וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, חַד מִנְהוֹן. (בראשית כח, יג): הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ, רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא אָמַר קְפָלָהּ כְּפִינְקָס וּנְתָנָהּ תַּחַת רֹאשׁוֹ, כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר מִן תְּחוֹת רֵישָׁא דִידָךְ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא נִקְבַּר עָלֶיהָ. | |
|
6. Anon., Leviticus Rabba, 23.4 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546| 23.4. רַב חָנָן דְּצִפּוֹרִי פָּתַר קְרָיָא בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לְבֵית הֶאָבֵל וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וְאֶחָד מֵהֶם פּוֹתֵחַ פִּיו וּמְבָרֵךְ, דּוֹמֶה כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לִפְרֹס עַל שְׁמַע וְלַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ, דּוֹמֶה כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אָזַל לְחַד אֲתַר אָמְרוּ לֵיהּ פְּרֹס עַל שְׁמַע, אָמַר לָהֶן לֵינָא חָכֵם עֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה. אָמַר לָהֶן לֵינָא חָכֵם, אָמְרִין דֵּין הוּא רַבִּי אֶלְעָזָר, דֵּין הוּא דְּאַתּוּן מִתְגַּלְגְּלִין בֵּיהּ, עַל מַגָּן צָוְוחִין לֵיהּ רַבִּי. נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ, אָמַר לֵיהּ לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת, תָּנֵי לֵיהּ עוֹבָדָא. אֲמַר לֵיהּ צָבֵי מָרִי דְּיֵלִיף, אֲמַר לֵיהּ אִין, אִלְפֵיהּ. לְבָתַר יוֹמִין אָזַל לְהַהוּא אַתְרָא, אָמְרוּ לֵיהּ פְּרֹס עַל שְׁמַע, פָּרַס. עֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, עָבַר. אָמְרִין אִתְחַסַּם רַבִּי אֶלְעָזָר, וְקוֹרִין לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא. רַבִּי יוֹנָה הֲוָה מַלֵּיף לְתַלְמִידוֹי בִּרְכַּת אֲבֵלִים, אֲמַר יֶהֱווֹן גַּבְרִין בְּכָל מִלָּה. | |
|
| 7. Anon., Sifre Deuteronomy, 41 (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546 |
| 8. Palestinian Talmud, Berachot, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan nan nan nan nan nan nan |
| 9. Palestinian Talmud, Taanit, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan nan nan |
10. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Levine (2005) 546| 26b. תנו רבנן טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו,למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ומהדרינן ליה,ורמינהו טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא,איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום,תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל,יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו,יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי,ותניא כוותיה דר' יהושע בן לוי מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות ורבי יהודה אומר עד ארבע שעות שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות,ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה,ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה,ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות,ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה ואיזו היא מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה,איבעיא להו רבי יהודה פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה קאמר תא שמע דתניא ר' יהודה אומר פלג המנחה אחרונה אמרו והיא י"א שעות חסר רביע,נימא תיהוי תיובתיה דר' יוסי בר' חנינא אמר לך ר' יוסי בר' חנינא לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות דאי לא תימא הכי תפלת מוסף לר' יוסי בר' חנינא מאן תקנה אלא תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות:,רבי יהודה אומר עד ארבע שעות: איבעיא להו עד ועד בכלל או דלמא עד ולא עד בכלל תא שמע ר' יהודה אומר עד פלג המנחה אי אמרת בשלמא עד ולא עד בכלל היינו דאיכא בין ר' יהודה לרבנן אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה | 26b. On a similar note, b the Sages taught /b in a i baraita /i : b One who erred and did not recite the afternoon prayer on the eve of Shabbat, prays in /b the evening prayer b two /b i Amida /i prayers b on Shabbat evening. One who erred and did not recite the afternoon prayer on Shabbat, recites two weekday /b i Amida /i prayers in the evening prayer b at the conclusion of Shabbat. He recites i havdala /i [ /b the prayer of b distinction] /b between the sanctity of Shabbat and the profanity of the week by reciting: You have graced us, etc., in the fourth blessing of the i Amida, /i which is: Who graciously grants knowledge, b in the first /b prayer, as it is the actual evening prayer, b but he does not recite i havdala /i in the second /b prayer, which is in place of the afternoon prayer. Moreover, b if he recited i havdala /i in the second /b prayer b and did not recite i havdala /i in the first, the second prayer fulfilled his /b obligation, the b first one did not fulfill his /b obligation.,The Gemara comments: b Is that to say /b that b since he did not recite i havdala /i in the first /b prayer, he is b as one who did not pray and we require him to return /b to the beginning of the prayer and repeat it? If so, the conclusion is that one who fails to recite i havdala /i in the prayer must repeat that prayer.,The Gemara b raises a contradiction /b to the above conclusion from the i Tosefta /i : b One who erred and did not mention the might of the rains: /b He makes the wind blow and rain fall b in /b the second blessing of the i Amida /i , the blessing on b the revival of the dead, and /b one who erred and failed to recite b the request /b for rain b in /b the ninth blessing of the i Amida /i , b the blessing of the years, we require him to return /b to the beginning of the prayer and repeat it. However, one who erred and failed to recite b i havdala /i in /b the blessing: b Who graciously grants knowledge, we do not require him to return /b to the beginning of the prayer and repeat it, b as he can recite /b i havdala /i b over the cup /b of wine, independent of his prayer. This contradiction was not resolved and remains b difficult. /b ,The dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda with regard to the times beyond which the different prayers may not be recited is rooted in a profound disagreement, also manifest in a later amoraic dispute. b It was stated: Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: /b The practice of praying three times daily is ancient, albeit not in its present form; b prayers were instituted by the Patriarchs. /b However, b Rabbi Yehoshua ben Levi said /b that the b prayers were instituted based on the daily offerings /b sacrificed in the Holy Temple, and the prayers parallel the offerings, in terms of both time and characteristics.,The Gemara comments: b It was taught /b in a i baraita /i b in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, and it was taught /b in a i baraita /i b in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yehoshua ben Levi. /b The Gemara elaborates: b It was taught /b in a i baraita /i b in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina: Abraham instituted the morning prayer, as it is stated /b when Abraham came to look out over Sodom the day after he had prayed on its behalf: b “And Abraham rose early in the morning to the place where he had stood /b before the Lord” (Genesis 19:27), b and /b from the context as well as the language utilized in the verse, the verb b standing /b means b nothing other than prayer, /b as this language is used to describe Pinehas’ prayer after the plague, b as it is stated: “And Pinehas stood up and prayed /b and the plague ended” (Psalms 106:30). Clearly, Abraham was accustomed to stand in prayer in the morning., b Isaac instituted the afternoon prayer, as it is stated: “And Isaac went out to converse [ i lasuaḥ /i ] in the field toward evening” /b (Genesis 24:63), b and conversation /b means b nothing other than prayer, as it is stated: “A prayer of the afflicted when he is faint and pours out his complaint [ i siḥo /i ] before the Lord” /b (Psalms 102:1). Obviously, Isaac was the first to pray as evening approached, at the time of the afternoon prayer., b Jacob instituted the evening prayer, as it is stated: “And he encountered [ i vayifga /i ] the place and he slept there /b for the sun had set” (Genesis 28:11). The word b encounter /b means b nothing other than prayer, as it is stated /b when God spoke to Jeremiah: b “And you, do not pray on behalf of this nation and do not raise on their behalf song and prayer, and do not encounter [ i tifga /i ] Me /b for I do not hear you” (Jeremiah 7:16). Jacob prayed during the evening, after the sun had set., b And it was taught /b in a i baraita /i b in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yehoshua ben Levi /b that the laws of prayer are based on the laws of the daily offerings: b Why did /b the Rabbis b say /b that b the morning prayer /b may be recited b until noon? Because, /b although the b daily morning offering /b is typically brought early in the morning, it may be b sacrificed until noon. And Rabbi Yehuda says: /b My opinion, that the morning prayer may be recited b until four hours /b into the day, is b because the daily morning offering is sacrificed until four hours. /b , b And why did /b the Rabbis b say /b that b the afternoon prayer /b may be recited b until the evening? Because the daily afternoon offering is sacrificed until the evening. Rabbi Yehuda says /b that b the afternoon prayer /b may be recited only b until the midpoint of the afternoon because, /b according to his opinion, b the daily afternoon offering is sacrificed until the midpoint of the afternoon. /b , b And why did they say /b that b the evening prayer is not fixed? Because /b the burning of the b limbs and fats /b of the offerings that were b not consumed /b by the fire on the altar b until the evening. /b They remained on the altar and were b offered continuously /b throughout b the entire night. /b , b And why did /b the Rabbis b say /b that b the additional prayer /b may be recited b all day? Because the additional offering is brought /b throughout b the entire day. /b However, b Rabbi Yehuda says /b that b the additional prayer /b may be recited b until the seventh hour /b of the day, b because the additional offering is sacrificed until the seventh hour. /b ,The i baraita /i continues and states that there are two times for the afternoon prayer. Greater, earlier i minḥa /i [ i minḥa gedola /i ] and lesser, later i minḥa /i [ i minḥa ketana /i ]. The Gemara clarifies the difference between them: b Which is i minḥa gedola /i ? From six-and-a-half hours /b after sunrise b and on, /b which is a half an hour after noon and on. It is the earliest time that the daily afternoon offering may be sacrificed, as in the case on the eve of Passover that occurs on Shabbat. b Which is i minḥa ketana /i ? From nine-and-a-half hours and on, /b which is the standard time that the daily afternoon offering is sacrificed.,On that note, b a dilemma was raised before them: Rabbi Yehuda, /b who holds that the afternoon prayer may be recited only until the midpoint of the afternoon, does b he say the midpoint of the first i minḥa /i , /b i minḥa gedola /i ? b Or, /b does b he say the midpoint of the last i minḥa /i ? Come and hear /b an explicit resolution to this dilemma: b As it was taught /b in a i baraita /i , b Rabbi Yehuda says: They said the midpoint of the last i minḥa /i , and that is eleven hours minus a quarter /b of an hour after sunrise, i.e., an hour-and-a-quarter hours before sunset.,In any case, it is clear that according to this i baraita /i the i halakhot /i of prayer are based on the Temple offerings. The Gemara suggests: b Let us say that this is a conclusive refutation of /b the opinion of b Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, /b who held that the forefathers instituted the prayers. b Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, /b could have b said to you: Actually, I will say to you /b that b the Patriarchs instituted the prayers and the Sages based /b the times and characteristics of prayer b on the Temple offerings, /b even though they do not stem from the same source. b As, if you do not say so, /b that even Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, would agree that the laws of offerings and those of prayers are related, b then, according to Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who instituted the additional prayer? /b It is not one of the prayers instituted by the forefathers. b Rather, /b even according to Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, b the prayers were instituted by the Patriarchs and the Sages based them /b on the laws of the b offerings. /b ,We learned in the mishna that b Rabbi Yehuda says: /b The morning prayer may be recited b until four hours /b of the day. b A dilemma was raised before /b the yeshiva students: When Rabbi Yehuda says b until, /b does he mean b until and including /b the fourth hour, b or, perhaps /b when he says b “until” /b he means b until and not including, /b in which case one may not pray during the fourth hour? b Come and hear /b a resolution to this dilemma based on the mishna. b Rabbi Yehuda says: /b The afternoon prayer may be recited only b until the midpoint of the afternoon. /b Now, b granted, if you say /b that b until /b means b until and not including, then there is /b a difference b between /b the opinion of b Rabbi Yehuda and /b the opinion of b the Rabbis. However, if you say /b that b until /b means b until and including, /b then the opinion of b Rabbi Yehuda /b |
|
| 11. Anon., Midrash Psalms, 19.22 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546 |
| 12. Babylonian Talmud, Avodah Zarah, None Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546 |
| 13. Anon., Lexicon Artis Grammaticae (E Cod. Coislin. 345), 23.4 Tagged with subjects: •r. eliezer hismah Found in books: Levine (2005) 546 |
| 14. Anon., Midrash Hagadol, None Tagged with subjects: •nan Found in books: Levine (2005) 546 |
