1. Hebrew Bible, Exodus, 17.12 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 17.12. "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּׁמֶשׁ׃", | 17.12. "But Moses’hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aaron and Hur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun.", |
|
2. New Testament, Luke, 4.20-4.22 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 4.20. καὶ πτύξας τὸ βιβλίον ἀποδοὺς τῷ ὑπηρέτῃ ἐκάθισεν· καὶ πάντων οἱ ὀφθαλμοὶ ἐν τῇ συναγωγῇ ἦσαν ἀτενίζοντες αὐτῷ. 4.21. ἤρξατο δὲ λέγειν πρὸς αὐτοὺς ὅτι Σήμερον πεπλήρωται ἡ γραφὴ αὕτη ἐν τοῖς ὠσὶν ὑμῶν. 4.22. καὶ πάντες ἐμαρτύρουν αὐτῷ καὶ ἐθαύμαζον ἐπὶ τοῖς λόγοις τῆς χάριτος τοῖς ἐκπορευομένοις ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ, καὶ ἔλεγον Οὐχὶ υἱός ἐστιν Ἰωσὴφ οὗτος; | 4.20. He closed the book, gave it back to the attendant, and sat down. The eyes of all in the synagogue were fastened on him. 4.21. He began to tell them, "Today, this Scripture has been fulfilled in your hearing." 4.22. All testified about him, and wondered at the gracious words which proceeded out of his mouth, and they said, "Isn't this Joseph's son?" |
|
3. Mishnah, Yoma, 3.10 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer ben hyrcanus, r. Found in books: Goodman (2006) 158| 3.10. "בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא יִהְיו מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. מֻנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשָׁבַח: \n", | 3.10. "Ben Katin made twelve spigots for the laver, for there had been before only two. He also made a mechanism for the laver, in order that its water should not become unfit by remaining overnight. King Monbaz had all the handles of all the vessels used on Yom HaKippurim made of gold. His mother Helena made a golden candelabrum over the opening of the Hekhal. She also made a golden tablet, on which the portion concerning the suspected adulteress was inscribed. For Nicanor miracles happened to his doors. And they were all mentioned for praise.", |
|
4. Mishnah, Taanit, 1.4, 3.6 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 495| 1.4. "הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחֲשֵׁכָה, וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה: \n", 3.6. "מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאָה: \n", | 1.4. "If the seventeenth of Marheshvan came and no rain fell, individuals begin to fast three fasts. They eat and drink after it gets dark and they are permitted to do work, to bathe, to anoint themselves with oil, to wear shoes, and to have marital relations.", 3.6. "It once happened that elders went down from Jerusalem to their own cities and ordered a fast because there was seen in Ashkelon a shidafon which affected as much grain as would fill an oven [with loaves]. They also decreed a fast because wolves devoured two children on the other side of the Jordan. Rabbi Yose says: not because they devoured [the children] but [merely] because they were seen.", |
|
| 5. Josephus Flavius, Life, 290 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 495 |
| 6. Anon., 2 Baruch, 2 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer ben hyrcanus, r. Found in books: Goodman (2006) 158 |
7. Tosefta, Hagigah, 2.1 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 2.1. "אין דורשין בעריות בשלשה אבל דורשין בשנים [ולא] במעשה בראשית בשנים אבל דורשין ביחיד ולא במרכבה ביחיד אא\"כ היה חכם מבין מדעתו מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה רבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא [כן אמרתי לך מתחלה שאין שונין] במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו אמר לו מעתה ארצה לפניך אמר לו אמור פתח רבי אלעזר בן ערך ודרש במעשה מרכבה ירד רבי יוחנן בן זכאי מן החמור ונתעטף בטליתו וישבו שניהם על גבי אבן תחת הזית והרצה לפניו עמד ונשקו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר נתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש [אלעזר בן ערך] נאה דורש ונאה מקיים אשריך [אברהם] אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך [שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים] רבי יוסי ברבי יהודה אומר רבי יהושע הרצה לפני רבן יוחנן בן זכאי [רבי עקיבה] הרצה לפני רבי יהושע חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבה.", | |
|
| 8. Tosefta, Taanit, 1.13 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 495 |
9. Anon., Genesis Rabba, 31.19, 33.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 495| 33.3. טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו (תהלים קמה, ט), אָמַר רַבִּי לֵוִי טוֹב ה' לַכֹּל, עַל הַכֹּל, שֶׁהוּא מַעֲשָׂיו. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל הַכֹּל שֶׁהֵן מִדּוֹתָיו הוּא מְרַחֵם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוֹב ה' לַכֹּל, וּמֵרַחֲמָיו הוּא נוֹתֵן לִבְרִיּוֹתָיו. רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַב אַחָא לְמָחָר שְׁנַת בַּצֹּרֶת בָּאָה וְהַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן רַחֲמִים. בְּיוֹמֵי דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְתַעֲנִית, אָתוֹן לְגַבֵּיהּ אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי גְּזָר תַּעֲנִיתָא, גָּזַר תַּעֲנִיתָא יוֹם קַדְמָאי יוֹם ב' יוֹם ג' וְלָא נְחַת מִטְרָא, עָאל וְדָרַשׁ לְהוֹן אֲמַר לְהוֹן בָּנַי הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים. עַד שֶׁהֵן מְחַלְּקִין צְדָקָה לַעֲנִיֵּיהֶם רָאוּ אָדָם אֶחָד נוֹתֵן מָעוֹת לִגְרוּשָׁתוֹ, אָתוֹן לְגַבֵּיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ, רַבִּי מָה אֲנַן יָתְבִין הָכָא וַעֲבֵרְתָּא הָכָא. אֲמַר לָהֶן מָה רְאִיתֶם, אָמְרוּ לוֹ רָאִינוּ אָדָם פְּלוֹנִי נוֹתֵן מָעוֹת לִגְרוּשָׁתוֹ, שְׁלַח בַּתְרֵיהוֹן וְאַיְיתִינוֹן לְגוֹ צִבּוּרָא. אָמַר לֵיהּ מָה הִיא לָךְ זוֹ, אָמַר לוֹ גְּרוּשָׁתִי הִיא. אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לָהּ מָעוֹת, אָמַר לוֹ רַבִּי רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּצָרָה וְהִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מָה אִם זֶה שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת רָאָה אוֹתָהּ בְּצָרָה וְנִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים, אַתָּה שֶׁכָּתוּב בְּךָ (תהלים קמה, ח): חַנּוּן וְרַחוּם, וְאָנוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים, מִיָּד יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִתְרַוָּה הָעוֹלָם. רַבֵּנוּ הֲוָה יָתֵיב לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא קַמֵּי כְּנִשְׁתָּא דְּבַבְלָאי בְּצִפּוֹרִין, עֲבַר חַד עֵגֶל קוֹדָמוֹי, אָזֵל לְמִתְנְכָסָה וְשָׁרֵי גָּעֵי כְּמֵימַר שֵׁיזִבְנִי. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אֲנִי יָכוֹל לְמֶעְבַּד לָךְ לְכָךְ נוֹצַרְתָּ, וְחָשַׁשׁ רַבִּי אֶת שִׁנָּיו שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין כָּל אוֹתָן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ רַבִּי אֶת שִׁנָּיו, לֹא הִפִּילָה עֻבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִצְטַעֲרוּ הַיּוֹלְדוֹת, בָּתַר יוֹמִין עֲבַר חַד שֶׁרֶץ קַמֵּי בְּרַתֵּיהּ וּבְעָא לְמִקְטְלָא, אֲמַר לָהּ בְּרַתִּי שַׁבְקֵיהּ, דִּכְתִיב: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. רַבֵּנוּ הֲוָה עִנְוָתָן סַגֵּי, וַהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֹאמַר לִי בַּר נַשׁ אֲנָא עָבֵיד חוּץ מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ בְּנֵי בְתֵירָא לִזְקֵנִי, שֶׁיָּרְדוּ מִגְדֻלָּתָן וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ, וְאִין סָלֵיק רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא, אֲנָא קָאֵים לִי מִן קֳדָמוֹהִי, לָמָּה דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִן בִּנְיָמִין, וְהוּא מִן דִּכְרַיָא דִּיהוּדָה וַאֲנָא מִן נֻקְבְתָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּחוּץ, נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו אָמַר לוֹ אֲרוֹנוֹ הוּא, אֲמַר לֵיהּ פּוֹק חֲזֵי מַאן בָּעֵי לָךְ לְבָרָא, נָפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נָשׁ, וְיָדַע דְּהוּא נָזוּף וְאֵין נְזִיפָה פְּחוּתָה מִשְּׁלשִׁים יוֹם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי אָבִין כָּל אוֹתָן שְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהָיָה רַבִּי חִיָּא רַבָּה נָזוּף מֵרַבֵּנוּ, אַלֵּיף לְרַב בַּר אֲחָתֵיהּ כָּל כְּלָלֵי דְאוֹרַיְתָא, וְאִלֵּין אִינוּן כְּלָלַיָיא דְאוֹרַיְתָא הִלְכְתָא דְּבַבְלָאֵי. לְסוֹף תְּלָתִין יוֹמִין אָתָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב בִּדְמוּתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא רַבָּה אֵצֶל רַבֵּנוּ וִיְהַב יְדֵיהּ עַל שִׁנֵּיהּ וְאִתְּסֵי, כֵּיוָן דְּאָתָא רַבִּי חִיָּא רַבָּה לְגַבֵּי רַבֵּנוּ אֲמַר לֵיהּ מָה עֲבַדְתְּ בְּשִׁנָּךְ, אֲמַר לֵיהּ מִן עוֹנָתָא דִּיהַבְתְּ יְדָךְ עִלּוֹהִי אִתְנְשֵׁימַת, אֲמַר לֵיהּ לֵית אֲנָא הֲוָה יָדַע מָה הוּא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵּן שָׁרֵי נָהֵיג בֵּיהּ יְקָרָא, וְקָרַב תַּלְמִידִים וּמְעַיֵּיל לֵיהּ מִלְּגַאו. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי וְלִפְנִים מִמֶּנִּי, אָמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. רַבֵּנוּ הֲוָה מְתַנֵּי שִׁבְחֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא רַבָּה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לֵיהּ אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ. חַד זְמַן חֲמִיתֵיהּ בֵּי בָנֵי וְלָא אִתְכְּנַע מִנֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ הַהוּא תַּלְמִידָךְ דַּהֲוַת מִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ חֲמִיתֵּיהּ בֵּי בָנֵי וְלָא אִתְכְּנַע מִנָּאי. אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה לָא אִתְכְּנָעַת מִנֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים, כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵּן מְסַר לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידוֹי וַהֲווֹ עָיְילִין עִמֵּיהּ לַאֲשׁוּנָה, דְּלָא יִשְׁהֵי וְתִזְעַר נַפְשֵׁיהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב ה' לַכֹּל וגו', וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הוֹפְכִים מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה', מִדַּת רַחֲמִים, (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, וּכְתִיב (בראשית ו, ה): וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, (בראשית ו, ו): וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה וגו', אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן הוֹפְכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, וּכְתִיב (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ וגו' (בראשית ל, כב): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וגו', וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, מַה זְּכִירָה נִזְכַּר לוֹ שֶׁזָּן וּפִרְנֵס אוֹתָם כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בַּתֵּבָה, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְהַדִּין נוֹתֵן מִזְּכוּת הַטְּהוֹרִים שֶׁהִכְנִיס עִמּוֹ בַּתֵּבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְשֵׁם קָרְבָּנוֹ נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כא): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא לְשֵׁם נַחַת הַתֵּבָה נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר (בראשית ח, כב): לֹא יִשְׁבֹּתוּ, מִכְּלַל שֶׁשָּׁבָתוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שִׁמְשׁוּ מַזָּלוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן שִׁמְשׁוּ אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה רִשּׁוּמָן נִכָּר. | 33.3. " b God is good to all and His mercies are upon all of His works (Psalms 145:9): /b Rabbi Levi said, \"'God is good to all,' upon all, that He is their maker.\" Rabbi Shmuel said, \"'God is good to all and His mercies' - upon all that are His traits, He has mercy.” Rabbi Yehoshua of Sakhnin said in the name of Rabbi Levi, \"'God is good to all' and His merciful ones He give to His creatures.\" Rabbi Tanchuma and Rabbi Abba bar Avin [said] in the name of Rav Acha, “Tomorrow a famine will arrive and the creatures will have mercy, these upon those, and the Holy One, blessed be He, will be filled with mercy on them.” In the days of Rabbi Tanchuma, Israel required a fast (to bring about rain). They came to [Rabbi Tanchuma and] said to him, “Rabbi, decree a fast.” [So] he decreed a fast on the first day, on the second day, on the third day and rain did not fall. He got up and expounded to them. He said to them, \"My children, have mercy, these upon those, and the Holy One, blessed be He, will be filled with mercy on you.\" While they were still distributing charity to the poor, they saw a man giving money to his ex-wife. They came to [Rabbi Tanchuma] and said to him, \"Rabbi, how are we sitting here [while] there is a sin here.\" He said [back] to them, \"What did you see?\" They said to him, \"We saw Mr. x give money to his ex-wife.\" They sent for them and they brought them in front of the community. [Rabbi Tanchuma] said to him, \"What is she to you?\" He said [back] to him, \"She is my ex-wife.\" He said to him, \"Why did you give her money?\" He said to him, \"Rabbi, I saw her in distress and I was filled with mercy on her.\" At that time, Rabbi Tanchuma lifted his head towards above and said, \"Master over the worlds, just like this one that does not have an obligation to sustain [her] saw her in distress and he was filled with mercy for her, all the more so, You, that it is written about You, 'Compassionate and Merciful' and we are the children of Your friends, Avraham, Yitschak and Yaakov, will You be filled with mercy on us.\" Immediately, rains fell and the world was irrigated. Our rabbi (Yehuda Hanassi) was sitting, involved in Torah in front of the synagogue of the Babylonian [Jews] in Tzippori [when] a calf passed in front of him [and] was going to be slaughtered and started to yell out as if to say, \"Save me.\" He said to it, \"And what can I do for you? That is what you were created for.\" [As a result, Rabbi Yehuda Hanassi] had toothaches for thirteen years. Rabbi Yoss bar Avin said, \"[During] those entire thirteen years that [he] had toothaches, no pregt woman had a miscarriage in the Land of Israel and no birthing mother had pain. After some time, a crawling animal passed in front of his daughter and she wanted to kill it. He said to her, \"My daughter, let it go, as it is written, \"and His mercies are upon all of his works.\" Our rabbi had great modesty and said, \"I will do anything that people tell me except what the sons of Batira did to my forefather - that they came down from their greatness (office) and brought him up; and [even] if Rabbi Huna, the Exilarch, came here, I would get up in front of him. Why? As he is from [the tribe of] Yehuda and I am from Binyamin, and he is from the males of Yehuda and I am from the females.\" Rabbi Chiya the Great said to him, \"And behold, he is [waiting] outside.\" [Rabbi Yehuda Hanassi]'s face changed colors. And when he saw that his face changed colors, [Rabbi Chiya] said to him, \"It is [Rabbi Huna]'s coffin.\" He said [back] to [Rabbi Chiya], \"Go out and see who needs you outside.\" He went out and did not find a person and he knew that he was excommunicated - and there is no excommunication less than thirty days. Rabbi Yossi bar Avin said, \"[During] the entire thirty days that Rabbi Chiya the Great was excommunicated from our rabbi, he taught Rav, the son of his sister, the principles of the Torah.\" And what are the principles of the Torah? They are the laws of the Babylonians. At the end of thirty days, Eliyahu - may he be remembered for good - came in the likeness of Rabbi Chiya the Great to our rabbi and put his hand on his teeth and he became healed. When Rabbi Chiya the Great came to our rabbi, he said to him, \"What did you do to your teeth?\" He said [back] to him, \"From the time that you put your hand on them, they became better. He said, \"I do not know what this is.\" When he heard this, he began to treat him with respect and he brought close the students and brought up [Rabbi Chiya] to the top. Rabbi Yishmael bar Yose said, \"And [should he] come closer than I?\" He said [back] to him, \"God forbid, such should not be done in Israel.\" Our rabbi was teaching the praises of Rabbi Chiya the Great in front of Rabbi Yishmael bar Yose - he said, \"He is a great man, he is a holy man.\" One time, [Rabbi Yishmael bar Yose] saw [Rabbi Chiya] in the bathhouse and [the latter] did not humble himself before him. He said to [Rabbi Yehuda Hanassi], \"Is this your student that you have been praising? I saw him in the bathhouse and he did not humble himself before me.\" He said to him, \"Why did you not humble yourself before him?\" Rabbi Chiya said [back], I was looking at the homilies (aggadot) of Psalms.\" Once [Rabbi Yehudah Hanassi] heard this, he gave him two students to go with him to the dark places, that he not get confounded and lose himself. Another explanation: \"God is good to all, etc.\" \"And God remembered Noach, etc.\" - Rabbi Shmuel bar Nachmani said, \"Woe to the evildoers who switch the [Divine] trait of mercy to the [Divine] trait of [strict] justice. In every place that it states 'the Lord,' it is the trait of mercy: 'The Lord, the Lord, merciful and compassionate God' (Exodus 34:6). And [yet] it is written (Genesis 6:5-6), 'And the Lord saw that the evil of man on the earth was very great[...] And the Lord regretted that He had made man on the earth, and the Lord said, \"I will erase, etc.\"' Happy are the righteous who switch the trait of [Divine] justice to the [divine] trait of mercy. In every place that it states ' i Elohim /i ,' it is the trait of mercy: 'Judges ( i Elohim /i ) you shall not curse' (Exodus 22:27); 'to the judges ( i elohim /i ) the matter of both of them will come' (Exodus 22:8). And [yet] it is written (Exodus 2:24), 'And God heard their cries and God remembered His covet'; '(Genesis 30:22), 'And God remembered Rachel'; 'And God remembered Noach.' And what memory did He remember for him? That he fed and sustained them all of the twelve months in the ark.\" \"And God remembered Noach\" - and justice requires it, from the merit of the pure ones that he brought with him into the ark. Rabbi Eliezer says, \"[Noach] was named corresponding to his sacrifice, as it states, 'And the Lord smelled the pleasant ( i nichoach /i ) fragrance.'\" Rabbi Yose bar Chaninah [says], \"He was named corresponding to the resting of the ark, as it states, 'And the ark rested ( i tanach /i ) on the seventh month, etc.'\" Rabbi Yehoshua says, \"'Will not cease' (Genesis 8:22) implies that they ceased.\"", |
|
| 10. Palestinian Talmud, Hagigah, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan |
11. Anon., Leviticus Rabba, 34.14 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 495| 34.14. כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ (ישעיה נח, ז), רַבִּי אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְרַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר מְדַקְדְּקִין בִּכְסוּת וְאֵין מְדַקְדְּקִין בְּחַיֵּי נֶפֶשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בִּכְסוּת אֵינָן מְדַקְדְּקִין, מִפְּנֵי בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, (ישעיה נח, ז): וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, בַּר קַפָּרָא אָמַר הֱוֵי רוֹאֶה בְּשָׂרוֹ כִּבְשָׂרֶךָ. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי מִדָּה זוֹ, אִם לֹא הוּא בְּנוֹ, אִם לֹא בְּנוֹ בֶּן בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר זוֹ גְרוּשָׁתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה לֵיהּ אִתְּתָא בִּישָׁא וַהֲוַת מְבַזָּה לֵיהּ קֳדָם תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידָיו רַבִּי שְׁבֹק הֲדָא אִתְּתָא מִנָּךְ דְּלֵית הִיא עָבְדָא לִיקָרָךְ, אֲמַר לוֹן פּוּרְנָא דִידָהּ רַב עָלַי וְלֵית בִּי מִשְׁבַּק לָהּ, חַד זְמַן הַוְיָן יָתְבִין פָּשְׁטִין הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִן דַּחֲסַלּוּן אֲמַר לֵיהּ מַשְׁגַּח רַבִּי וַאֲנַן סָלְקִין לְבֵיתָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, מַה דְּסָלְקִין אַמַּכַת עַל אַפָּא וְנָפְקַת לָהּ, צָפָא בְּהַהִיא קִידְרָא עֲלֵי תְּפָיָה, אֲמַר לָהּ אִית בְּהַהִיא קִידְרָא כְּלוּם, אָמְרָה לֵיהּ אִית בָּהּ פַּרְפְּרָיִין, אָזַל גָּלִיתָא וְאַשְׁכַּח בְּגַוָהּ פַּרְגָּיִין, יָדַע רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּלָא יְתִיבָה דַעְתָּהּ עִם בַּעֲלָהּ, כַּד יַתְבִין לְהוֹן אָכְלִין אֲמַר לֵיהּ לָא אָמְרָה פַּרְפְּרָיִין וְהָא אֲנָא אַשְׁכַּחְנָא בְּגַוָּהּ פַּרְגָּיִין, אָמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים הֵן, כֵּיוָן דְּאָכְלִין מַה דְּאָכְלִין, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שְׁבֹק הָדָא אִתְּתָא מִנָּךְ דְּלֵית הִיא עָבְדָא לִיקָרָךְ, אֲמַר לֵיהּ פּוּרְנָא רַב עָלַי וְלֵית בִּי מִשְׁבַּק לָהּ, אָמְרוּ לֵיהּ אֲנַן פַּסְקִינָן פּוּרְנָא וְשַׁבְקַהּ מִינָךְ, עָבְדִין לֵיהּ כֵּן פְּסִיקוּ לֵיהּ פּוּרְנָא וְשַׁבְקָהּ מִנֵיהּ, וְאַסְבוּן יָתֵיהּ אִתְּתָא אָחֳרֵי טַבְתָּא מִנָּהּ, גָּרְמִין חוֹבָא דְּהַהִיא אִנְתְּתָא וְאָזְלָא וְאִתְנְסִיבַת לְסַנְטֵירָא דְּקַרְתָּא, לְבָתַר יוֹמִין אָתוֹן יִסּוּרִין עֲלוֹי וְאִתְעֲבֵיד הַהוּא גַבְרָא סַגֵּי נְהוֹר, וַהֲוַת אִתְּתָא נְגִידָא לֵיהּ בְּכָל קַרְתָּא וַהֲוַת אָזְלָא בְּכָל שְׁכוּנַיָא וּבִשְׁכוּנָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לָא הֲוַת אָזְלָה, הֲוָה הַהוּא גַּבְרָא חָכֵם קַרְתָּא, אֲמַר לָהּ לָמָּה לֵית אַתְּ מוֹבִילָא לִי לִשְׁכוּנָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דַּאֲנָא שְׁמִיעַ דְּהוּא עָבֵיד מִצְוָן, אָמְרָה לוֹ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ אֲנָא וְלֵית בִּי חָמֵא אַפוֹי. אָתוֹן חַד זְמַן וְקָרוֹן בִּשְׁכוּנָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שְׁרֵי חָבֵט עֲלָהּ וַהֲוַת קָלְהוֹן מִתְבַּזְיָן בְּכָל קַרְתָּא, אוֹדִיק רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְחָמוֹן מִתְבַּזְיָן בְּגוֹ שׁוּקָא, נְסִיבֵיהוֹן וִיהַב יָתְהוֹן בְּחַד בֵּיתָא מִן דִּידֵיהּ, וַהֲוָה מְפַרְנֵס יַתְהוֹן כָּל יְמֵי חַיֵּיהוֹן, מִשּׁוּם וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. בְּיוֹמֵי דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְרָא אָתוֹן לְגַבֵּיהּ וַאֲמָרִין לֵיהּ רַבִּי גְּזֹר תַּעֲנִיתָא דְּיֵיחוֹת מִטְרָא, גְּזַר תַּעֲנִיתָא פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, פַּעַם שְׁלִישִׁית קָם וְדָרַשׁ אֲמַר לוֹן כָּל עַמָּא יַפְלִיגוּן מִצְוָה, קָם חַד גְבַר וּנְסַב מַה דַּהֲוָה לֵיהּ בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ וְנָפַק לְמִפְלְגָה, פָּגְעָה בֵּיהּ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ, וְאָמְרָה לֵיהּ זְכֵי בְּהַהִיא אִתְּתָא דְּמִן יוֹמָא דְּנָפְקֵית מִן בֵּיתָךְ לָא חָמֵית טַב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וּבְצָרָה גְדוֹלָה, נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַן לָהּ, עַל שׁוּם וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, חֲמִיתֵּיהּ חַד גְּבַר, סָלֵיק וַאֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי תַּנְחוּמָא רַבִּי אַתְּ הָכָא וַעֲבֵרָה הָכָא, אֲמַר לֵיהּ מַה חָמֵית, אֲמַר לֵיהּ חָמֵית גְּבַר פְּלָן דְּמִשְׁתָּעֵי לְמַשְׁבַּקְתֵּיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִּיהַב לָהּ פְּרִיטִין, אִי לָאו דַּחֲשִׁיד עֲלָהּ לָא יָהֵיב לָהּ. שָׁלַח רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַיְיתִיתֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ בְּרִי אַתְּ יָדַע דְּעַלְמָא קָאי בְּצַעֲרָא וּבְרִיָּאתָה קָיְימֵא בְּצַעֲרָא וַאֲזַלְתְּ וְאִשְׁתָּעֵית עִם מַשְׁבַּקְתָּךְ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִיְהַבְתְּ לָהּ פְּרִיטִין, אִלּוּלֵי דַחֲשִׁיד אַתָּה לָא יְהַבְתְּ לָהּ פְּרִיטִין, אֲמַר לֵיהּ וְלָא כָךְ דָּרַשְׁתָּ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, אַתְּ אֲמַרְתְּ כָּל עַמָּא יִפְקוּן וְיִפְלְגוּן מִצְוָה, קָאֵים אֲנָא לְמִפְלְגָה מִצְוָה פָּגְעַת בִּי מַשְׁבַּקְתִּי וַאֲמָרַת לִי זְכֵי בְּהַהִיא אִתְּתָא דְּמִן יוֹמָא דְּנָפְקֵית מִבֵּיתָךְ לָא חָמֵית טַב, כֵּיוָן שֶׁרְאִיתִיהָ עֲרֻמָּה וּבְצָרָה גְדוֹלָה נִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַתִּי לָהּ עַל שׁוּם וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּנָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אִם זֶה שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם וְאַכְזָרִי וְלֹא הָיָה עָלָיו מְזוֹנוֹתֶיהָ נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַן לָהּ, אָנוּ שֶׁאָנוּ בְּנֵי בָנֶיךָ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמְזוֹנוֹתֵינוּ עָלֶיךָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִתְרַוַּח הָעוֹלָם. | |
|
| 12. Palestinian Talmud, Berachot, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan |
| 13. Palestinian Talmud, Taanit, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan nan nan |
14. Babylonian Talmud, Taanit, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Levine (2005) 495| 26a. אלא על נפש שבעה וכרס מלאה איני והא רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וגזר תענית וירדו להם גשמים עד חצות ואמר הלל ואחר כך אכלו ושתו שאני בני מחוזא דשכיחי בהו שכרות:, br br big strongהדרן עלך סדר תעניות אלו /strong /big br br,מתני׳ big strongבשלשה /strong /big פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים,אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו,התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לוים ושל ישראלים,הגיע זמן המשמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית (ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום ב' ועד יום חמישי ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו),ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי ותוצא הארץ ויכלו השמים,פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת,כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא,אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי,זמן עצי כהנים והעם תשעה באחד בניסן בני ארח בן יהודה בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונדב בן רכב בעשרה בו בני סנאה בן בנימן בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה,ועמהם כהנים ולוים וכל מי שטעה בשבטו ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות,בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה בעשרים באלול בני עדין בן יהודה באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה באחד בטבת לא היה בו מעמד שהיה בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים,חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז | 26a. b only on a satisfied soul and a full stomach. /b Consequently, it is preferable to return home to eat and drink so as to recite i hallel /i in the proper frame of mind. The Gemara asks: b Is that so? But Rav Pappa happened /b to come to b the synagogue of Avi Govar /b in Meḥoza, b and he decreed a fast, and rain fell for them before midday, and /b yet b he recited i hallel /i /b immediately, b and /b only afterward b they ate and drank. /b The Gemara explains: b The inhabitants of /b the city of b Meḥoza are different, as drunkenness is common among them. /b Had Rav Pappa told them to go home to eat and drink, they would have become drunk and been unable to pray.,, strong MISHNA: /strong b At three times in the year priests raise their hands /b to recite the Priestly Benediction b four times in /b a single b day, in the morning prayer, in the additional prayer, in the afternoon prayer, and /b in the evening b in the closing of the gates, /b i.e., the i ne’ila /i prayer. And these are the three times: b During /b communal b fasts /b held due to lack of rain, on which the closing prayer is recited; b and during non-priestly watches [ i ma’amadot /i ], /b when the Israelite members of the guard parallel to the priestly watch come and read the act of Creation from the Torah, as explained below; b and on Yom Kippur. /b , b These are /b the b non-priestly watches: Since it is stated: “Command the children of Israel /b and say to them: b My offering of food, /b which is presented to Me made by a fire, of a sweet savor to Me, you shall guard the sacrifice to Me in its due season” (Numbers 28:2), this verse teaches that the daily offering was a communal obligation that applied to every member of the Jewish people. The mishna asks: b But how can a person’s offering be sacrificed when he is not standing next to it? /b ,The mishna explains: Since it is impossible for the entire nation to be present in Jerusalem when the daily offering is brought, b the early prophets, /b Samuel and David, b instituted /b the division of the priests into b twenty-four priestly watches, /b each of which served for approximately one week, twice per year. b For each and every priestly watch there was /b a corresponding b non-priestly watch in Jerusalem of priests, Levites, and Israelites /b who would stand by the communal offerings for that day to represent the community., b When /b the b time arrived /b for the members of a certain b priestly watch to ascend, /b the b priests and Levites /b of that watch would b ascend to Jerusalem /b to perform the Temple service. b And /b as for b the Israelites /b assigned b to that priestly watch, /b some of them went up to Jerusalem, while the rest of them b assembled in their towns and read the act of Creation. And the members of the non-priestly watch, /b who represented the entire community that week, b would fast four days a week, from Monday until Thursday. And they would not fast on Shabbat eve, in deference to Shabbat, /b as they did not wish to start Shabbat while fasting. b And /b they did b not /b fast on Sunday, b so as not to go from rest and delight /b immediately b to exertion and fasting, and /b run the risk that they might b die /b as a result of the abrupt change.,Which portions of the Torah would the members of the non-priestly watch read on each day? b On Sunday /b they would read the portions starting with: b “In the beginning” and “Let there be a firmament” /b (Genesis 1:1–8). b On Monday /b they would read: b “Let there be a firmament” and “Let the waters be gathered” /b (Genesis 1:9–13). b On Tuesday /b they would read: b “Let the waters be gathered” and “Let there be lights” /b (Genesis 1:14–19). b On Wednesday: “Let there be lights” and “Let the waters swarm” /b (Genesis 1:20–23). b On Thursday: “Let the waters swarm” and “Let the earth bring forth” /b (Genesis 1:24–31). b On Friday: “Let the earth bring forth” /b and b “And the heaven /b and the earth b were finished” /b (Genesis 2:1–3)., b A long passage, /b consisting of six verses or more, b is read by two /b people, b and a short /b passage is read b by one, /b as one cannot read fewer than three verses from the Torah together. They read from the Torah b in the morning prayer and in the additional prayer. In the afternoon prayer /b the members of the non-priestly watch b enter /b the synagogue b and read /b the daily portion b by heart, just as one recites i Shema /i /b every day. On b Shabbat eve at the afternoon prayer, they would not enter /b the synagogue for the communal Torah readings, b in deference to Shabbat. /b ,The mishna states a principle: On b any day that has /b the recitation of b i hallel /i , /b but on which the additional offering was not sacrificed, e.g., Hanukkah, b there is no /b reading of the Torah by the b non-priestly watch in the morning prayer. /b On days that have both i hallel /i and b an additional offering, /b such as Festivals, the non-priestly watch would also b not /b read from the Torah b at the closing prayer. /b When b a wood offering /b was brought, as explained below, there was b no /b non-priestly watch b in the afternoon prayer. /b This is b the statement of Rabbi Akiva. /b , b Ben Azzai said to /b Rabbi Akiva that b this is how Rabbi Yehoshua would teach /b this i halakha /i : On days when b an additional offering /b was sacrificed, there was b no /b non-priestly watch b in the afternoon prayer. /b When b a wood offering /b was brought, there was b no /b non-priestly watch b in the closing prayer. /b Upon hearing this, b Rabbi Akiva retracted /b his ruling and began b to teach in accordance with /b the opinion of b ben Azzai. /b ,The mishna details the b times /b for b the wood /b offering b of priests and the people. /b These were private holidays specific to certain families, on which their members would volunteer a wood offering for the altar. There were b nine /b such days and families: b On the first of Nisan, the descendants of Araḥ ben Yehuda; on the twentieth of Tammuz, the descendants of David ben Yehuda; on the fifth of Av, the descendants of Parosh ben Yehuda; on the seventh of /b Av, b the descendants of Jonadab ben Rechab; on the tenth of /b Av, b the descendants of Sena’a ben Binyamin; on the fifteenth of /b Av, b the descendants of Zattu ben Yehuda. /b , b And /b included b with /b this group of Zattu ben Yehuda’s descendants b were /b other b priests; and Levites; and anyone who erred with regard to his tribe, /b i.e., Israelites who did not know which tribe they were from, b and the descendants of those who deceived /b the authorities b with a pestle; and the descendants of those who packed dried figs. /b These last groups and their descriptions are explained in the Gemara.,The mishna resumes its list. b On the twentieth of /b Av, b the descendants of Paḥat Moav ben Yehuda; on the twentieth of Elul, the descendants of Adin ben Yehuda; on the first of Tevet, the descendants of Parosh returned /b to bring wood for b a second /b time; likewise b on the first of Tevet, there was no non-priestly watch, as /b it is Hanukkah, b on which i hallel /i is /b recited, b and /b it is the New Moon, on which b an additional offering /b is sacrificed, b and /b there was also b a wood offering. /b ,The mishna discusses the five major communal fast days. b Five /b calamitous b matters occurred to our forefathers on the seventeenth of Tammuz, and five /b other disasters happened b on the Ninth of Av. On the seventeenth of Tammuz /b |
|
15. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 14b. הא בדברי תורה הא במשא ומתן בדברי תורה הוו במשא ומתן לא הוו.,ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אלא א"כ היה חכם מבין מדעתו אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור,מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית אמר לו רבי מפני מה ירדת מעל החמור אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור מיד פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה פתחו כולן ואמרו שירה,מה שירה אמרו (תהלים קמח, ז) הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללויה נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה עמד רבן יוחנן ב"ז ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך,וכשנאמרו הדברים לפני ר' יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך אמרו אף אנו נדרוש במעשה מרכבה פתח רבי יהושע ודרש ואותו היום תקופת תמוז היה נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה,הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך ראו ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן עלו לכאן טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית,איני והתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה הרצאות הן ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ר"ע הרצה לפני ר' יהושע חנניא בן חכינאי הרצה לפני ר"ע ואילו ר"א בן ערך לא קא חשיב דארצי וארצו קמיה קחשיב דארצי ולא ארצו קמיה לא קא חשיב והא חנניא בן חכינאי דלא ארצו קמיה וקא חשיב דארצי מיהא קמיה מאן דארצי.,ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני,בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום,שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להם (ויקרא כב, כד) ובארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישינן לדשמואל דאמר שמואל | 14b. b This /b case is referring b to words of Torah, /b while b that /b case is referring b to commerce. With regard to words of Torah, they were /b trustworthy; b with regard to commerce, they were not. /b ,§ The Gemara returns to the topic of the Design of the Divine Chariot. b The Sages taught: An incident /b occurred b involving Rabban Yoḥa ben Zakkai, who was riding on a donkey and was traveling along the way, and /b his student, b Rabbi Elazar ben Arakh, was riding a donkey behind him. /b Rabbi Elazar b said to him: My teacher, teach me one chapter in the Design of the /b Divine b Chariot. He said to him: /b Have b I not taught you: And one may not /b expound the Design of the Divine Chariot b to an individual, unless he is a Sage who understands on his own accord? /b Rabbi Elazar b said to him: My teacher, allow me to say before you one thing that you taught me. /b In other words, he humbly requested to recite before him his own understanding of this issue. b He said to him: Speak. /b , b Immediately, Rabban Yoḥa ben Zakkai alighted from the donkey, and wrapped /b his head in his cloak in a manner of reverence, b and sat on a stone under an olive tree. /b Rabbi Elazar b said to him: My teacher, for what reason did you alight from the donkey? He said: /b Is it b possible that /b while b you are expounding the Design of the /b Divine b Chariot, and the Divine Presence is with us, and the ministering angels are accompanying us, that I should ride on a donkey? Immediately, Rabbi Elazar ben Arakh began /b to discuss b the Design of the /b Divine b Chariot and expounded, and fire descended from heaven and encircled all the trees in the field, and all /b the trees b began reciting song. /b , b What song did they recite? “Praise the Lord from the earth, sea monsters and all depths…fruit trees and all cedars…praise the Lord” /b (Psalms 148:7–14). b An angel responded from the fire, saying: This is the very Design of the /b Divine b Chariot, /b just as you expounded. b Rabban Yoḥa ben Zakkai stood and kissed /b Rabbi Elazar ben Arakh b on his head, and said: Blessed be God, Lord of Israel, who gave our father Abraham a son /b like you, b who knows /b how b to understand, investigate, and expound the Design of the /b Divine b Chariot. There are some who expound /b the Torah’s verses b well but do not fulfill /b its imperatives b well, /b and there are some b who fulfill /b its imperatives b well but do not expound /b its verses b well, /b whereas b you expound /b its verses b well and fulfill /b its imperatives b well. Happy are you, our father Abraham, that Elazar ben Arakh came from your loins. /b ,The Gemara relates: b And when /b these b matters, /b this story involving his colleague Rabbi Elazar ben Arakh, b were recounted before Rabbi Yehoshua, he was walking along the way with Rabbi Yosei the Priest. They said: We too shall expound the Design of the /b Divine b Chariot. Rabbi Yehoshua began expounding. And that was the day of the summer solstice, /b when there are no clouds in the sky. Yet the b heavens became filled with clouds, and there was the appearance of a kind of rainbow in a cloud. And ministering angels gathered and came to listen, like people gathering and coming to see the rejoicing of a bridegroom and bride. /b , b Rabbi Yosei the Priest went and recited /b these b matters before Rabban Yoḥa ben Zakkai, /b who b said /b to him: b Happy are /b all of b you, and happy are /b the mothers b who gave birth to you; happy are my eyes that saw this, /b students such as these. b As for you and I, /b I saw b in my dream /b that b we were seated at Mount Sinai, and a Divine Voice came to us from heaven: Ascend here, ascend here, /b for b large halls /b [ b i teraklin /i /b ] b and pleasant couches are made up for you. You, your students, and the students of your students are invited to /b the b third group, /b those who will merit to welcome the Divine Presence.,The Gemara poses a question: b Is that so? But isn’t it taught /b in a i baraita /i : b Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: There are three lectures. /b In other words, there are three Sages with regard to whom it states that they delivered lectures on the mystical tradition: b Rabbi Yehoshua lectured /b on these b matters before Rabban Yoḥa ben Zakkai; Rabbi Akiva lectured before Rabbi Yehoshua; /b and b Ḥaya ben Ḥakhinai lectured before Rabbi Akiva. However, Rabbi Elazar ben Arakh was not included /b in the list, despite the testimony that he lectured before Rabban Yoḥa. The Gemara explains: Those b who lectured and were /b also b lectured to were included; /b but those b who lectured and were not lectured to were not included. /b The Gemara asks: b But wasn’t /b there b Ḥaya ben Ḥakhinai, who was not lectured to, and /b yet b he is included? /b The Gemara answers: Ḥaya ben Ḥakhinai b actually lectured before one who lectured /b in front of his own rabbi, so he was also included in this list.,§ b The Sages taught: Four entered the orchard [ i pardes /i ], /b i.e., dealt with the loftiest secrets of Torah, b and they are as follows: Ben Azzai; and ben Zoma; i Aḥer /i , /b the other, a name for Elisha ben Avuya; b and Rabbi Akiva. Rabbi Akiva, /b the senior among them, b said to them: When, /b upon your arrival in the upper worlds, b you reach pure marble stones, do not say: Water, water, /b although they appear to be water, b because it is stated: “He who speaks falsehood shall not be established before My eyes” /b (Psalms 101:7).,The Gemara proceeds to relate what happened to each of them: b Ben Azzai glimpsed /b at the Divine Presence b and died. And with regard to him the verse states: “Precious in the eyes of the Lord is the death of His pious ones” /b (Psalms 116:15). b Ben Zoma glimpsed /b at the Divine Presence b and was harmed, /b i.e., he lost his mind. b And with regard to him the verse states: “Have you found honey? Eat as much as is sufficient for you, lest you become full from it and vomit it” /b (Proverbs 25:16). b i Aḥer /i chopped down the shoots /b of saplings. In other words, he became a heretic. b Rabbi Akiva came out safely. /b ,The Gemara recounts the greatness of ben Zoma, who was an expert interpreter of the Torah and could find obscure proofs: b They asked ben Zoma: What is /b the i halakha /i with regard to b castrating a dog? /b The prohibition against castration appears alongside the sacrificial blemishes, which may imply that it is permitted to castrate an animal that cannot be sacrificed as an offering. b He said to them: /b The verse states “That which has its testicles bruised, or crushed, or torn, or cut, you shall not offer to God, nor b shall you do so in your land” /b (Leviticus 22:24), from which we learn: With regard to b any /b animal b that is in your land, you shall not do /b such a thing. b They /b also b asked ben Zoma: /b A woman considered b to be a virgin who became pregt, what is /b the i halakha /i ? b A High Priest /b may marry only a virgin; is he permitted to marry her? The answer depends on the following: b Are we concerned for /b the opinion of b Shmuel? Shmuel says: /b |
|
16. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 54a. מתני׳ big strongהרואה /strong /big מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה מקום שנעקרה ממנו עכו"ם אומר ברוך שעקר עכו"ם מארצנו,על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים,על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה,והצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא,הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד,חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך ד"א בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו,לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר,כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם,והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר (רות ב, ד) והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל ואומר (משלי כג, כב) אל תבוז כי זקנה אמך ואומר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה':, big strongגמ׳ /strong /big מנא הני מילי אמר רבי יוחנן דאמר קרא (שמות יח, י) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו',אניסא דרבים מברכינן אניסא דיחיד לא מברכינן והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה אתא לקמיה דרבא וא"ל כל אימת דמטית להתם בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה,מר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא איתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי,ותו זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה אשיתא על לגוה כי מטא לערבות בריך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות אמרי אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי אניסא דיחיד איהו חייב לברוכי,תנו רבנן הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון אבני אלגביש במורד בית חורון ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום,בשלמא מעברות הים דכתיב (שמות יד, טז) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה מעברות הירדן דכתיב (יהושע ג, יז) ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן,אלא מעברות נחלי ארנון מנלן דכתיב (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' תנא את והב בסופה שני מצורעים היו דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל כי הוו קא חלפי ישראל אתו אמוראי | 54a. This mishna, which includes all of this chapter’s i mishnayot /i , contains a series of blessings and i halakhot /i that are not recited at specific times, but rather in response to various experiences and events. br br strong MISHNA: strong span class="gemarra-regular" One who sees a place where miracles occurred /span span class="gemarra-regular" on Israel’s behalf recites: Blessed…Who performed miracles /span span class="gemarra-regular" for our forefathers in this place. /span One who sees span class="gemarra-regular" a /span span class="gemarra-regular" place from which idolatry was eradicated recites: Blessed…Who eradicated /span span class="gemarra-regular" idolatry from our land. /span /strong /strong ,One who sees conspicuous natural occurrences recites a blessing. b For i zikin /i and i zeva’ot /i , /b which the Gemara will discuss below, b for thunder, /b gale force b winds, and lightning, /b manifestations of the power of the Creator, one b recites: Blessed…Whose strength and power fill the world. For /b extraordinary (Rambam) b mountains, hills, seas, rivers, and deserts, one recites: Blessed…Author of creation. /b Consistent with his opinion that a separate blessing should be instituted for each individual species, b Rabbi Yehuda says: One who sees the great sea recites /b a special blessing: b Blessed…Who made the great sea. /b As with all blessings of this type, one only recites it b when he sees /b the sea b intermittently, /b not on a regular basis., b For rain and /b other b good tidings, one recites /b the special blessing: b Blessed…Who is good and Who does good. /b Even b for bad tidings, one recites /b a special blessing: b Blessed…the true Judge. /b Similarly, when b one built a new house or purchased new vessels, he recites: Blessed…Who has given us life, sustained us, and brought us to this time. /b The mishna articulates a general principle: b One recites a blessing for the bad /b that befalls him b just as /b he does b for the good. /b In other words, one recites the appropriate blessing for the trouble that he is experiencing at present despite the fact that it may conceal some positive element in the future. b Similarly, /b one must recite a blessing for b the good /b that befalls him b just as for the bad. /b ,The mishna states: b And one who cries out over the past /b in an attempt to change that which has already occurred, b it is a vain prayer. /b For example, b one whose wife was pregt and he says: May it be /b God’s b will that my wife will give birth to a male child, it is a vain prayer. /b Or b one who was walking on the path /b home b and he heard the sound of a scream in the city, and he says: May it be /b God’s b will that /b this scream b will not be from my house, it is a vain prayer. /b In both cases, the event already occurred.,The Sages also said: b One who enters a large city, /b the Gemara explains below that this is in a case where entering the city is dangerous, b recites two prayers: One upon his entrance, /b that he may enter in peace, b and one upon his exit, /b that he may leave in peace. b Ben Azzai says: /b He recites b four /b prayers, b two upon his entrance and two upon his exit. /b In addition to praying that he may enter and depart in peace, he b gives thanks for the past and cries out /b in prayer b for the future. /b ,The mishna articulates a general principle: b One is obligated to recite a blessing for the bad /b that befalls him b just as he recites a blessing for the good /b that befalls him, b as it is stated: “And you shall love the Lord your God with all your heart, /b with all your soul, and with all your might” (Deuteronomy 6:5). The mishna explains this verse as follows: “ b With all your heart” /b means b with your two inclinations, with your good inclination and your evil inclination, /b both of which must be subjugated to the love of God. b “With all your soul” /b means b even if God takes your soul. “And with all your might” /b means b with all your money, /b as money is referred to in the Bible as might. b Alternatively, /b it may be explained that “ b with all your might” /b means b with every measure that He metes out to you; /b whether it is good or troublesome, b thank Him. /b ,The mishna teaches several Temple-related i halakhot /i . b One may not act irreverently /b or conduct himself flippantly b opposite the eastern gate /b of the Temple Mount, b which is aligned opposite the Holy of Holies. /b In deference to the Temple, one b may not enter the Temple Mount with his staff, his shoes, his money belt [ i punda /i ], or /b even b the dust on his feet. One may not make /b the Temple b a shortcut /b to pass through it, b and through an i a fortiori /i inference, /b all the more so b one may not spit /b on the Temple Mount.,The mishna relates: b At the conclusion of all blessings /b recited b in the Temple, those /b reciting the blessing b would say: /b Blessed are You Lord, God of Israel, b until everlasting [ i haolam /i ] /b , the world. But b when the Sadducees strayed and declared /b that b there is but one world /b and there is no World-to-Come, the Sages b instituted that /b at the conclusion of the blessing b one recites: From everlasting [ i haolam /i ] to everlasting [ i haolam /i ] /b .,The Sages also b instituted that one should greet another in the name /b of God, i.e., one should mention God’s name in his greeting, b as it is stated: “And presently Boaz came from Bethlehem and said to the harvesters, The Lord is with you, and they said to him, May the Lord bless you” /b (Ruth 2:4). b And it says: /b “And the angel of God appeared to him b and said to him, God is with you, mighty man of valor” /b (Judges 6:12). b And it says: “And despise not your mother when she is old” /b (Proverbs 23:22), i.e., one must not neglect customs which he inherits. b And /b lest you say that mentioning God’s name is prohibited, b it says: “It is time to work for the Lord; they have made void Your Torah” /b (Psalms 119:126), i.e., it is occasionally necessary to negate biblical precepts in order to perform God’s will, and greeting another is certainly God’s will. b Rabbi Natan says /b another interpretation of the verse: b “Make void Your Torah” because “it is the time to work for the Lord,” /b i.e., occasionally it is necessary to negate biblical precepts in order to bolster the Torah., strong GEMARA: /strong With regard to the obligation to recite a blessing for a miracle, the Gemara asks: b From where are these matters /b derived? b Rabbi Yoḥa said: The verse states: “And Jethro said: Blessed be the Lord, Who delivered /b you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh; Who delivered the people from under the hand of the Egyptians” (Exodus 18:10); a blessing is recited for a miracle.,The Gemara asks: b For a miracle /b that occurs for the b multitudes we recite a blessing, /b but b for a miracle /b that befalls b an individual /b person b we do not recite a blessing? Wasn’t /b there an incident where b a certain man was walking along the right side /b of the Euphrates River when b a lion attacked him, a miracle was performed for him, and he was rescued? He came before Rava, who said to him: Every time that you arrive there, /b to the site of the miracle, b recite the blessing, “Blessed…Who performed a miracle for me in this place.” /b , b And /b once when b Mar, son of Ravina, was walking in a valley of willows and /b was b thirsty for water, a miracle was performed for him /b and b a spring of water was created for him, and he drank. /b , b Furthermore, once /b when Mar, son of Ravina, b was walking in the marketplace [ i risteka /i ] of Meḥoza and a wild camel [ i gamla peritza /i ] attacked him. The wall cracked open, he went inside it, /b and he was rescued. Ever since, b when he came to the willows he recited: Blessed…Who performed a miracle for me in the willows and with the camel. /b And, b when he came to the marketplace of Meḥoza he recited: Blessed…Who performed a miracle for me with the camel and in the willows, /b indicating that one recites a blessing even for a miracle that occurs to an individual. The Sages b say: On a miracle /b performed on behalf b of the multitudes, everyone is obligated to recite a blessing; on a miracle /b performed on behalf b of an individual, /b only the individual b is obligated to recite a blessing. /b , b The Sages taught /b in a i baraita /i a list of places where one is required to recite a blessing due to miracles that were performed there: b One who sees the crossings of the /b Red b Sea, /b where Israel crossed; b and the crossings of the Jordan; and the crossings of the streams of Arnon; the hailstones of Elgavish on the descent of Beit Ḥoron; the rock that Og, King of Bashan, sought to hurl upon Israel; and the rock upon which Moses sat when Joshua waged war against Amalek; and Lot’s wife; and the wall of Jericho that was swallowed up in its place. On all of these /b miracles b one must give thanks and /b offer b praise before God. /b ,The Gemara elaborates: b Granted, /b the miracles at b the crossings of the sea /b are recorded explicitly in the Torah, b as it is stated: “And the Israelites went into the sea on dry ground /b and the water was a wall for them on their right and on their left” (Exodus 14:22). So too, the miracle at b the crossings of the Jordan, as it is stated: “The priests who bore the ark of God’s covet stood on dry land within the Jordan, while all Israel crossed on dry land until the entire nation finished crossing the Jordan” /b (Joshua 3:17)., b However, from where do we /b derive the miracle that occurred at b the crossing of the streams of Arnon? As it is stated: “Wherefore it is said in the Book of the Wars of the Lord: i Vahev /i in i Sufa /i /b , and the valleys of Arnon. And the slope of the valleys that incline toward the seat of Ar, and lean upon the border of Moab” (Numbers 21:14–15). It was b taught: i “Vahev in Sufa”; /i there were two lepers, /b one named Et and the second named Hev, b who were walking at the rear of the camp of Israel. As Israel passed, the Emorites came /b |
|
17. Babylonian Talmud, Yevamot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 98a. הא איסורא איכא ה"ה דאפילו איסורא נמי ליכא ואיידי דבעי למיתני סיפא אבל חייבין תנא נמי רישא אין חייבין,אמר רבא הא דאמור רבנן אין אב למצרי לא תימא משום דשטופי בזמה דלא ידיע אבל ידיע חיישינן אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן,דהא שני אחין תאומים דטפה אחת היה ונחלקה לשתים וקתני סיפא לא חולצין ולא מייבמין ש"מ אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב (יחזקאל כג, כ) בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם,ת"ש דאמר רבי יוסי מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין אישות לגר ואלא גר דקדיש ה"נ לא תפסי בה קדושין אלא אימא אין איסור אשת אח לגר מאי לאו דנסבא אח כשהוא גר,לא דנסבא כשהוא עובד כוכבים כשהוא עובד כוכבים מאי למימרא מהו דתימא ליגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר קמ"ל,ת"ש דאמר בן יאסיין כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו אמרתי לו בני מי הרשך אמר לי הרי אשה ושבעה בניה על ספסל זה ישב ר' עקיבא ואמר שני דברים גר נושא אשת אחיו מאמו ואמר (יונה ג, א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו שכינה קתני מיהת גר נושא אשת אחיו מאמו מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר,לא דנסבא כשהוא עובד כוכבים מאי למימרא מהו דתימא נגזור כשהוא עובד כוכבים אטו כשהוא גר קמ"ל,ומי מהימן והאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו,איבעית אימא מורה ובא היה ואיבעית אימא משום דקאמר הרי אשה ושבעה בניה ואיבעית אימא שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה,אמר מר ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו והא כתיב (מלכים ב יד, כה) הוא השיב [את] גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא,אמר רבינא על עסקי נינוה קאמר רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו הנביא כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה,ת"ש גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב כיצד נשא אחותו מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האב מן האם יוציא | 98a. b there is /b a rabbinic b prohibition, /b contrary to Rav Aḥa’s opinion. The Gemara answers: b The same is true that there is no prohibition, either. And since /b the i baraita /i b wanted to teach in the latter clause /b that if they were born in sanctity b they are liable, it also taught in the first clause /b that b they are not liable. /b For this reason, the i baraita /i mentions only the absence of liability., b Rava said: /b With regard to b that which the Sages said, /b that b a gentile has no patrilineage, do not say /b that it is b because they are /b so b steeped in licentiousness that they do not know /b the identity of their fathers with certainty, b but /b if that identity b is known, we are concerned /b that the paternity is recognized, with regard to the prohibition of intercourse with forbidden paternal relatives and other halakhic issues. b Rather, /b even b when it is known, we are still not concerned. /b ,The proof is b from /b the case of b two /b identical b twin brothers, who were one drop that was divided into two /b and obviously have the same father, b and /b yet it b is taught /b in b the latter clause /b of the i baraita /i : b They do not perform i ḥalitza /i and they do not perform levirate marriage, /b although they certainly have the same father. b Learn from this /b that b the Merciful One dispossesses /b the male gentile of b his offspring, as it is written /b with regard to Egyptians: b “Whose flesh is the flesh of donkeys, and whose semen is the semen of horses” /b (Ezekiel 23:20), i.e., the offspring of a male gentile is considered no more related to him than the offspring of donkeys and horses.,The Gemara resumes its discussion of the dispute between Rav Aḥa bar Ya’akov and Rav Sheshet. b Come /b and b hear /b another proof, b as Rabbi Yosei said: An incident /b took place b involving Niftayim the convert, who married the wife of his maternal /b half b brother, and the incident came before the Sages, and they said /b that b there is no /b valid b marriage for a convert. /b The Gemara asks: Is this possible? b And if a convert betroths /b a woman who is not related to him, b is /b his b betrothal to her indeed ineffective? Rather, /b modify the i baraita /i and b say /b that b with regard to a convert there is no prohibition /b proscribing b a brother’s wife. /b The Gemara concludes: b What, is /b the i baraita /i b not /b referring to a case b where /b the b brother, /b her first husband, b married her when he was /b already b a convert, /b thereby proving that a convert is permitted to marry the wife of his deceased brother who was also a convert, even if they were maternal brothers?,The Gemara answers: b No, /b the i baraita /i is referring to a case b where /b the brother b married her while he was /b still b a gentile, /b and since he converted they are no longer married. The Gemara asks: If he married her b while he was a gentile, what /b is the purpose b of stating /b this obvious i halakha /i ? The Gemara answers: b Lest you say /b the Sages b should decree /b that the marriage is prohibited even in a case where the first husband married her b while he was a gentile, due to /b the prohibition against their marriage if the brother married her b when he was /b already b a convert. /b The i baraita /i therefore b teaches us /b that there is no such decree., b Come /b and b hear /b another proof, b as ben Yasiyan said: When I went to cities overseas, I found one convert who married the wife of his maternal /b half b brother. I said to him: My son, who permitted /b this to b you? He said to me: There is /b a local b woman and her seven sons /b to whom this was permitted. b On this /b very b bench [ i safsal /i ], Rabbi Akiva sat and said two statements: /b He said that b a convert may marry the /b former b wife of his maternal /b half b brother, and he said /b that the verse b “And the word of the Lord came to Jonah a second time, saying” /b (Jonah 3:1) implies that the b Divine Presence spoke with him /b only b a second /b time. However, b a third /b time the b Divine Presence did not speak with him, /b i.e., Jonah did not receive any more prophecies. b In any event, /b this i baraita /i b teaches /b that b a convert may marry the wife of his maternal brother. What, is it not /b referring to a case b where /b the convert’s b brother married her when he /b himself b was /b already b a convert? /b ,The Gemara answers: b No, /b the i baraita /i is referring to a case b where /b the brother b married her while he was /b still b a gentile. /b The Gemara asks: If so, b what /b is the purpose b of stating /b this obvious i halakha /i ? The Gemara answers: b Lest you say we should decree /b that marriage between a convert and the former wife of his brother is prohibited even if the brother married her b while he was /b still b a gentile, due to /b the prohibition against their marrying if the brother married her b when he was /b already b a convert. /b The i baraita /i therefore b teaches us /b that there is no such decree., b And is /b that convert who cited Rabbi Akiva b a reliable /b witness, despite the fact that the ruling affects him personally? b Didn’t Rabbi Abba say /b that b Rav Huna said /b that b Rav said: /b With regard to b any Torah scholar who teaches /b a ruling of b i halakha /i /b in a certain case b and it comes /b to be, b if he said it before the incident, one listens to him. And if not, /b if the ruling followed the incident, one b does not listen to him. /b ,The Gemara answers: b If you wish, say /b that the convert b taught /b the ruling, b and /b only afterward b it came /b to be that he himself married his sister-in-law. b And if you wish, say /b that he is reliable b because he /b supported his ruling by b stating /b that there was a practical case involving b a woman and her seven sons, /b in which Rabbi Akiva ruled that this kind of marriage is permitted. b And if you wish, say /b that b here it is different, as /b the convert b stated a different incident with it. /b Since he cited an unrelated teaching of Rabbi Akiva in the same testimony, this teaching is also considered reliable., b The Master said /b that Rabbi Akiva inferred from the verse b “And the word of the Lord came to Jonah a second time, saying” /b that the b Divine Presence spoke with him /b only b a second /b time. However, b a third /b time the Divine Presence b did not speak with him. /b The Gemara asks: b Isn’t it written /b with regard to King Jeroboam ben Joash: b “He restored the border of Israel from the entrance of Hamath to the Sea of the Arabah, according to the word of the Lord, /b the God of Israel, b which He spoke by the hand of His servant Jonah the son of Amittai, the prophet” /b (II Kings 14:25)? Evidently, Jonah prophesied at least once more., b Ravina said: /b Rabbi Akiva b was saying /b that Jonah did not prophesize a third time b about the issue of Nineveh. Rav Naḥman bar Yitzḥak said /b that b this is /b the meaning of the phrase b “According to the word of the Lord, /b the God of Israel, b which He spoke by the hand of His servant Jonah the son of Amittai, the prophet”: /b It is not that Jonah had prophesized about the conquests of Jeroboam ben Joash, but rather that b just as /b the fortune of b Nineveh turned from bad to good, so too, in the days of Jeroboam ben Joash, Israel’s /b fortune b turned from bad to good. /b ,The Gemara resumes discussion of the dispute between Rav Aḥa bar Ya’akov and Rav Sheshet. b Come /b and b hear /b another proof: b A convert whose birth was in sanctity but whose conception was not in sanctity has maternal kinship, /b i.e., his relationship to his mother’s relatives is recognized. b However, he does not have paternal kinship. How so? /b If b he married his maternal /b half b sister, /b who was born before him and converted, b he must divorce /b her. Although by Torah law they are considered unrelated, the Sages rendered it prohibited for them to marry, lest he marry a maternal half sister who was born after him and is forbidden to him. If she is his b paternal /b half sister, b he may maintain /b her as his wife. If he married his b father’s maternal /b half b sister, he must divorce her. /b |
|
18. Anon., Exodus Rabbah, 43.4 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348| 43.4. דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, מַהוּ כֵן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, שֶׁהִתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ. כֵּיצַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל עָמַד משֶׁה מְפַיֵּס הָאֱלֹהִים שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם. אָמַר הָאֱלֹהִים, משֶׁה, כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, וּדְבַר שְׁבוּעָה שֶׁיָּצָא מִפִּי אֵינִי מַחֲזִירוֹ. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם וְלֹא נָתַתָּ לִי הֲפָרָה שֶׁל נְדָרִים, וְאָמַרְתָּ (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל אֲבָל חָכָם מוֹחֵל אֶת נִדְּרוֹ בְּעֵת שֶׁיִּשָּׁאֵל עָלָיו, וְכָל זָקֵן שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה אִם יִרְצֶה שֶׁיְקַבְּלוּ אֲחֵרִים הוֹרָאָתוֹ צָרִיךְ הוּא לְקַיְמָהּ תְּחִלָּה, וְאַתָּה צִוִּיתַנִי עַל הֲפָרַת נְדָרִים, דִּין הוּא שֶׁתַּתִּיר אֶת נִדְרְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְהַתִּיר לַאֲחֵרִים. מִיָּד נִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְיָשַׁב לוֹ כְּזָקֵן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד כְּשׁוֹאֵל נִדְרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה משֶׁה יוֹשֵׁב וְהָאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עוֹמֵד, אָמַר רַבִּי דְּרוּסָאי קָתֶדְרָא עָשָׂה לוֹ כְּקָתֶדְרָא שֶׁל אַסְטָלִיסְטָקִין הַלָּלוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִכְנָסִין לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן וְהֵן נִרְאִין עוֹמְדִין וְאֵינָן אֶלָּא יוֹשְׁבִין, וְאַף כָּאן כָּךְ, יְשִׁיבָה שֶׁהִיא נִרְאָה עֲמִידָה, הֱוֵי: וָאֵשֵׁב בָּהָר. דָּבָר אַחֵר, וָאֵשֵׁב בָּהָר, וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, וְכֵן (יחזקאל א, כד כה): בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם, וְכֵן (דניאל ז, טז): קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, וְכֵן אֲפִלּוּ משֶׁה כְּשֶׁעָלָה לַמָּרוֹם הָיָה עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, י): וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, וּכְתִיב (דברים ה, ה): אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם, וְאֵין יוֹשֵׁב שָׁם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, יח): רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְהוּא אוֹמֵר וָאֵשֵׁב בָּהָר, וּמַהוּ כֵן, אָמַר רַב הוּנָא בַּר אַחָא שֶׁיָּשַׁב לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ, וּמָה אָמַר לוֹ דָּבָר קָשֶׁה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דָּבָר קָשֶׁה אָמַר לְפָנָיו תָּהִיתָ אֶתָמְהָא, אָמַר לוֹ תּוֹהֶא אֲנָא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לְעַמִּי, אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה מֻתָּר לָךְ מֻתָּר לָךְ, אֵין כָּאן נֶדֶר וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה, שֶׁהֵפֵר נִדְרוֹ לְיוֹצְרוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ל, ג): וְלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים, לוֹמַר שֶׁהִתִּיר נֶדֶר לָאֱלֹהִים, וְכֵן וַיְחַל משֶׁה. | |
|
| 19. Anon., Metzora, 1.1 Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348 |
| 20. Ezekiel The Tragedian, 4 Ezra, 52 Tagged with subjects: •eliezer ben hyrcanus, r. Found in books: Goodman (2006) 158 |
| 21. Anon., Lexicon Artis Grammaticae (E Cod. Coislin. 345), 34.14 Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 495 |
| 22. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, 18.5 Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348 |
| 23. Anon., Tanhuma, None Tagged with subjects: •r. eliezer b. hyrcanus Found in books: Levine (2005) 348 |
