1. Hebrew Bible, Psalms, 31.3, 119.36 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99; Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 149| 31.3. "הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר־מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי׃", 119.36. "הַט־לִבִּי אֶל־עֵדְוֺתֶיךָ וְאַל אֶל־בָּצַע׃", | 31.3. "Incline Thine ear unto me, deliver me speedily; Be Thou to me a rock of refuge, even a fortress of defence, to save me.", 119.36. "Incline my heart unto Thy testimonies, and not to covetousness.", |
|
2. Hebrew Bible, Proverbs, 15.27, 28.16 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99| 15.27. "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה׃", 28.16. "נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי [שֹׂנֵא] בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים׃", | 15.27. "He that is greedy of gain troubleth his own house; But he that hateth gifts shall live.", 28.16. "The prince that lacketh understanding is also a great oppressor; But he that hateth covetousness shall prolong his days.", |
|
3. Hebrew Bible, Song of Songs, 2.14, 5.2, 6.8-6.9 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 148| 2.14. "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶתּ־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ כִּי־קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃", 5.2. "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא־טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃", 6.8. "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃", 6.9. "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃", | 2.14. O my dove, that art in the clefts of the rock, in the covert of the cliff, Let me see thy countece, let me hear thy voice; For sweet is thy voice, and thy countece is comely.’ 5.2. I sleep, but my heart waketh; Hark! my beloved knocketh: ‘Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; For my head is filled with dew, My locks with the drops of the night.’ 6.8. There are threescore queens, And fourscore concubines, And maidens without number. 6.9. My dove, my undefiled, is but one; She is the only one of her mother; She is the choice one of her that bore her. The daughters saw her, and called her happy; Yea, the queens and the concubines, and they praised her. |
|
4. Hebrew Bible, Deuteronomy, 11.13-11.25, 11.28, 28.1, 28.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 11, 33| 11.13. "וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם׃", 11.14. "וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃", 11.15. "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃", 11.16. "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃", 11.17. "וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם׃", 11.18. "וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה עַל־לְבַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃", 11.19. "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃", 11.21. "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ׃", 11.22. "כִּי אִם־שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה־בוֹ׃", 11.23. "וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם׃", 11.24. "כָּל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף־רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן־הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן־הַנָּהָר נְהַר־פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם׃", 11.25. "לֹא־יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ־בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃", 11.28. "וְהַקְּלָלָה אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם׃", 28.1. "וְהָיָה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃", 28.1. "וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׃", 28.15. "וְהָיָה אִם־לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ׃", | 11.13. "And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto My commandments which I command you this day, to love the LORD your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul,", 11.14. "that I will give the rain of your land in its season, the former rain and the latter rain, that thou mayest gather in thy corn, and thy wine, and thine oil.", 11.15. "And I will give grass in thy fields for thy cattle, and thou shalt eat and be satisfied.", 11.16. "Take heed to yourselves, lest your heart be deceived, and ye turn aside, and serve other gods, and worship them;", 11.17. "and the anger of the LORD be kindled against you, and He shut up the heaven, so that there shall be no rain, and the ground shall not yield her fruit; and ye perish quickly from off the good land which the LORD giveth you.", 11.18. "Therefore shall ye lay up these My words in your heart and in your soul; and ye shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for frontlets between your eyes.", 11.19. "And ye shall teach them your children, talking of them, when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up.", 11.20. "And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates;", 11.21. "that your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which the LORD swore unto your fathers to give them, as the days of the heavens above the earth.", 11.22. "For if ye shall diligently keep all this commandment which I command you, to do it, to love the LORD your God, to walk in all His ways, and to cleave unto Him,", 11.23. "then will the LORD drive out all these nations from before you, and ye shall dispossess nations greater and mightier than yourselves.", 11.24. "Every place whereon the sole of your foot shall tread shall be yours: from the wilderness, and Lebanon, from the river, the river Euphrates, even unto the hinder sea shall be your border.", 11.25. "There shall no man be able to stand against you: the LORD your God shall lay the fear of you and the dread of you upon all the land that ye shall tread upon, as He hath spoken unto you.", 11.28. "and the curse, if ye shall not hearken unto the commandments of the LORD your God, but turn aside out of the way which I command you this day, to go after other gods, which ye have not known.", 28.1. "And it shall come to pass, if thou shalt hearken diligently unto the voice of the LORD thy God, to observe to do all His commandments which I command thee this day, that the LORD thy God will set thee on high above all the nations of the earth.", 28.15. "But it shall come to pass, if thou wilt not hearken unto the voice of the LORD thy God, to observe to do all His commandments and His statutes which I command thee this day; that all these curses shall come upon thee, and overtake thee.", |
|
5. Hebrew Bible, Genesis, 11.31, 12.1-12.9, 15.6, 22.1-22.19, 24.1, 26.5 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 207, 211, 212, 306, 394, 396| 11.31. "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃", 12.1. "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ׃", 12.1. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃", 12.2. "וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃", 12.2. "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה׃", 12.3. "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׃", 12.4. "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן׃", 12.5. "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־אָחִיו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן׃", 12.6. "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׃", 12.7. "וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו׃", 12.8. "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית־אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה׃", 12.9. "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׃", 15.6. "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃", 22.1. "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃", 22.1. "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ׃", 22.2. "וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃", 22.2. "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם־הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ׃", 22.3. "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים׃", 22.4. "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃", 22.5. "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃", 22.6. "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃", 22.7. "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃", 22.8. "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃", 22.9. "וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים׃", 22.11. "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃", 22.12. "וַיֹּאמֶר אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃", 22.13. "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃", 22.14. "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה׃", 22.15. "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָיִם׃", 22.16. "וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶךָ׃", 22.17. "כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃", 22.18. "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃", 22.19. "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל־בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃", 24.1. "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל׃", 24.1. "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל־טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל־עִיר נָחוֹר׃", 26.5. "עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׃", | 11.31. "And Terah took Abram his son, and Lot the son of Haran, his son’s son, and Sarai his daughter-in-law, his son Abram’s wife; and they went forth with them from Ur of the Chaldees, to go into the land of Canaan; and they came unto Haran, and dwelt there.", 12.1. "Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee.", 12.2. "And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing.", 12.3. "And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.’", 12.4. "So Abram went, as the LORD had spoken unto him; and Lot went with him; and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran.", 12.5. "And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went forth to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.", 12.6. "And Abram passed through the land unto the place of Shechem, unto the terebinth of Moreh. And the Canaanite was then in the land.", 12.7. "And the LORD appeared unto Abram, and said: ‘Unto thy seed will I give this land’; and he builded there an altar unto the LORD, who appeared unto him.", 12.8. "And he removed from thence unto the mountain on the east of Beth-el, and pitched his tent, having Beth-el on the west, and Ai on the east; and he builded there an altar unto the LORD, and called upon the name of the LORD.", 12.9. "And Abram journeyed, going on still toward the South.", 15.6. "And he believed in the LORD; and He counted it to him for righteousness.", 22.1. "And it came to pass after these things, that God did prove Abraham, and said unto him: ‘Abraham’; and he said: ‘Here am I.’", 22.2. "And He said: ‘Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.’", 22.3. "And Abraham rose early in the morning, and saddled his ass, and took two of his young men with him, and Isaac his son; and he cleaved the wood for the burnt-offering, and rose up, and went unto the place of which God had told him.", 22.4. "On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off.", 22.5. "And Abraham said unto his young men: ‘Abide ye here with the ass, and I and the lad will go yonder; and we will worship, and come back to you.’", 22.6. "And Abraham took the wood of the burnt-offering, and laid it upon Isaac his son; and he took in his hand the fire and the knife; and they went both of them together.", 22.7. "And Isaac spoke unto Abraham his father, and said: ‘My father.’ And he said: ‘Here am I, my son.’ And he said: ‘Behold the fire and the wood; but where is the lamb for a burnt-offering?’", 22.8. "And Abraham said: ‘God will aprovide Himself the lamb for a burnt-offering, my son.’ So they went both of them together.", 22.9. "And they came to the place which God had told him of; and Abraham built the altar there, and laid the wood in order, and bound Isaac his son, and laid him on the altar, upon the wood.", 22.10. "And Abraham stretched forth his hand, and took the knife to slay his son.", 22.11. "And the angel of the LORD called unto him out of heaven, and said: ‘Abraham, Abraham.’ And he said: ‘Here am I.’", 22.12. "And he said: ‘Lay not thy hand upon the lad, neither do thou any thing unto him; for now I know that thou art a God-fearing man, seeing thou hast not withheld thy son, thine only son, from Me.’", 22.13. "And Abraham lifted up his eyes, and looked, and behold behind him a ram caught in the thicket by his horns. And Abraham went and took the ram, and offered him up for a burnt-offering in the stead of his son.", 22.14. "And Abraham called the name of that place Adonai-jireh; as it is said to this day: ‘In the mount where the LORD is seen.’", 22.15. "And the angel of the LORD called unto Abraham a second time out of heaven,", 22.16. "and said: ‘By Myself have I sworn, saith the LORD, because thou hast done this thing, and hast not withheld thy son, thine only son,", 22.17. "that in blessing I will bless thee, and in multiplying I will multiply thy seed as the stars of the heaven, and as the sand which is upon the seashore; and thy seed shall possess the gate of his enemies;", 22.18. "and in thy seed shall all the nations of the earth be blessed; because thou hast hearkened to My voice.’", 22.19. "So Abraham returned unto his young men, and they rose up and went together to Beer- sheba; and Abraham dwelt at Beer-sheba.", 24.1. "And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.", 26.5. "because that Abraham hearkened to My voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My laws.’", |
|
6. Hebrew Bible, Lamentations, 1.5, 1.8-1.9, 1.12-1.15, 1.17-1.18, 2.1-2.8, 2.17, 2.20, 2.22, 3.1-3.18, 3.38, 3.42-3.45, 4.11, 4.13, 4.16, 5.7, 5.16, 5.20, 5.22 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 33, 149| 1.5. "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי־יְהוָה הוֹגָהּ עַל רֹב־פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי־צָר׃", 1.8. "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל־כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם־הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר׃", 1.9. "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְהוָה אֶת־עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב׃", 1.12. "לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל־עֹבְרֵי דֶרֶךְ הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם־יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי אֲשֶׁר הוֹגָה יְהוָה בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ׃", 1.13. "מִמָּרוֹם שָׁלַח־אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל־הַיּוֹם דָּוָה׃", 1.14. "נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל־צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם׃", 1.15. "סִלָּה כָל־אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת־יְהוּדָה׃", 1.17. "פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ צִוָּה יְהוָה לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם׃", 1.18. "צַדִּיק הוּא יְהוָה כִּי פִיהוּ מָרִיתִי שִׁמְעוּ־נָא כָל־עמים [הָעַמִּים] וּרְאוּ מַכְאֹבִי בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי׃", 2.1. "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת־בַּת־צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא־זָכַר הֲדֹם־רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ׃", 2.1. "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת־צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל־רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם׃", 2.2. "בִּלַּע אֲדֹנָי לא [וְלֹא] חָמַל אֵת כָּל־נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת־יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׃", 2.2. "רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם־תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם־יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי כֹּהֵן וְנָבִיא׃", 2.3. "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב׃", 2.4. "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי־עָיִן בְּאֹהֶל בַּת־צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ׃", 2.5. "הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל־אַרְמְנוֹתֶיהָ שִׁחֵת מִבְצָרָיו וַיֶּרֶב בְּבַת־יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה׃", 2.6. "וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ שִׁכַּח יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת וַיִּנְאַץ בְּזַעַם־אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן׃", 2.7. "זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ הִסְגִּיר בְּיַד־אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית־יְהוָה כְּיוֹם מוֹעֵד׃", 2.8. "חָשַׁב יְהוָה לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת־צִיּוֹן נָטָה קָו לֹא־הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל־חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ׃", 2.17. "עָשָׂה יְהוָה אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי־קֶדֶם הָרַס וְלֹא חָמָל וַיְשַׂמַּח עָלַיִךְ אוֹיֵב הֵרִים קֶרֶן צָרָיִךְ׃", 2.22. "תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב וְלֹא הָיָה בְּיוֹם אַף־יְהוָה פָּלִיט וְשָׂרִיד אֲשֶׁר־טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אֹיְבִי כִלָּם׃", 3.1. "דֹּב אֹרֵב הוּא לִי אריה [אֲרִי] בְּמִסְתָּרִים׃", 3.1. "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ׃", 3.2. "אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא־אוֹר׃", 3.2. "זָכוֹר תִּזְכּוֹר ותשיח [וְתָשׁוֹחַ] עָלַי נַפְשִׁי׃", 3.3. "אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל־הַיּוֹם׃", 3.3. "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה׃", 3.4. "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד־יְהוָה׃", 3.4. "בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי׃", 3.5. "עַד־יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם׃", 3.5. "בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה׃", 3.6. "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם׃", 3.6. "רָאִיתָה כָּל־נִקְמָתָם כָּל־מַחְשְׁבֹתָם לִי׃", 3.7. "גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי׃", 3.8. "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי׃", 3.9. "גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה׃", 3.11. "דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵם׃", 3.12. "דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ׃", 3.13. "הֵבִיא בְּכִלְיוֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ׃", 3.14. "הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל־עַמִּי נְגִינָתָם כָּל־הַיּוֹם׃", 3.15. "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה׃", 3.16. "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר׃", 3.17. "וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה׃", 3.18. "וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה׃", 3.38. "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב׃", 3.42. "נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ׃", 3.43. "סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ׃", 3.44. "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה׃", 3.45. "סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים׃", 4.11. "כִּלָּה יְהוָה אֶת־חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת־אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ׃", 4.13. "מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ עֲוֺנוֹת כֹּהֲנֶיהָ הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים׃", 4.16. "פְּנֵי יְהוָה חִלְּקָם לֹא יוֹסִיף לְהַבִּיטָם פְּנֵי כֹהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ זקנים [וּזְקֵנִים] לֹא חָנָנוּ׃", 5.7. "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ אינם [וְאֵינָם] אנחנו [וַאֲנַחְנוּ] עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃", 5.16. "נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי־נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃", 5.22. "כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד׃ br small[השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם] /small", | 1.5. "Her adversaries have become the head, her enemies are at ease; for the Lord has afflicted her because of the multitude of her sins; her young children went into captivity before the enemy. (PAUSE FOR REFLECTIONS)", 1.8. "Jerusalem sinned grievously, therefore she became a wanderer; all who honored her despised her, for they have seen her shame; moreover, she herself sighed and turned away.", 1.9. "Her uncleanliness is in her skirts, she was not mindful of her end, and she fell astonishingly with none to comfort her. 'Behold, O Lord, my affliction, for the enemy has magnified himself.' \t", 1.12. "All of you who pass along the road, let it not happen to you. Behold and see, if there is any pain like my pain, which has been dealt to me, [with] which the Lord saddened [me] on the day of His fierce anger. ", 1.13. "From above He has hurled fire into my bones, and it broke them; He has spread a net for my feet, He has turned me back, He has made me desolate [and] faint all day long. ", 1.14. "The yoke of my transgressions was marked in His hand, they have become interwoven; they have come upon my neck and caused my strength to fail; the Lord delivered me into the hands of those I could not withstand.", 1.15. "The Lord has trampled all my mighty men in my midst, He summoned an assembly against me to crush my young men; the Lord has trodden as in a wine press the virgin daughter of Judah.", 1.17. "Zion spreads out her hands [for help], but there is none to comfort her; the Lord has commanded concerning Jacob [that] his adversaries shall be round about him; Jerusalem has become an outcast among them.", 1.18. "The Lord is righteous, for I have rebelled against His word; hear, I pray, all you peoples, and behold my pain; my maidens and my youths have gone into captivity.", 2.1. "How hath the Lord covered with a cloud The daughter of Zion in His anger! He hath cast down from heaven unto the earth The beauty of Israel, And hath not remembered His footstool In the day of His anger.", 2.2. "The Lord hath swallowed up unsparingly All the habitations of Jacob; He hath thrown down in His wrath The strongholds of the daughter of Judah; He hath brought them down to the ground; He hath profaned the kingdom and the princes thereof.", 2.3. "He hath cut off in fierce anger All the horn of Israel; He hath drawn back His right hand From before the enemy; And He hath burned in Jacob like a flaming fire, Which devoureth round about.", 2.4. "He hath bent His bow like an enemy, Standing with His right hand as an adversary, And hath slain all that were pleasant to the eye; In the tent of the daughter of Zion He hath poured out His fury like fire.", 2.5. "The Lord is become as an enemy, He hath swallowed up Israel; He hath swallowed up all her palaces, He hath destroyed his strongholds; And He hath multiplied in the daughter of Judah Mourning and moaning.", 2.6. "And He hath stripped His tabernacle, as if it were a garden, He hath destroyed His place of assembly; The LORD hath caused to be forgotten in Zion Appointed season and sabbath, And hath rejected in the indignation of His anger The king and the priest.", 2.7. "The Lord hath cast off His altar, He hath abhorred His sanctuary, He hath given up into the hand of the enemy The walls of her palaces; They have made a noise in the house of the LORD, As in the day of a solemn assembly.", 2.8. "The LORD hath purposed to destroy The wall of the daughter of Zion; He hath stretched out the line, He hath not withdrawn His hand from destroying; But He hath made the rampart and wall to mourn, They languish together.", 2.17. "The LORD hath done that which He devised; He hath performed His word That He commanded in the days of old; He hath thrown down unsparingly; And He hath caused the enemy to rejoice over thee, He hath exalted the horn of thine adversaries.", 2.20. "’See, O LORD, and consider, To whom Thou hast done thus! Shall the women eat their fruit, The children that are dandled in the hands? Shall the priest and the prophet be slain In the sanctuary of the Lord?", 2.22. "Thou hast called, as in the day of a solemn assembly, My terrors on every side, And there was none in the day of the LORD’S anger That escaped or remained; Those that I have dandled and brought up Hath mine enemy consumed.’", 3.1. "I am the man that hath seen affliction By the rod of His wrath.", 3.2. "He hath led me and caused me to walk in darkness and not in light.", 3.3. "Surely against me He turneth His hand again and again all the day.", 3.4. "My flesh and my skin hath He worn out; He hath broken my bones.", 3.5. "He hath builded against me, and compassed me With gall and travail.", 3.6. "He hath made me to dwell in dark places, As those that have been long dead. .", 3.7. "He hath hedged me about, that I cannot go forth; He hath made my chain heavy.", 3.8. "Yea, when I cry and call for help, He shutteth out my prayer.", 3.9. "He hath enclosed my ways with hewn stone, He hath made my paths crooked.", 3.10. "He is unto me as a bear lying in wait, As a lion in secret places.", 3.11. "He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces; He hath made me desolate.", 3.12. "He hath bent His bow, and set me As a mark for the arrow.", 3.13. "He hath caused the arrows of His quiver To enter into my reins.", 3.14. "I am become a derision to all my people, And their song all the day.", 3.15. "He hath filled me with bitterness, He hath sated me with wormwood.", 3.16. "He hath also broken my teeth with gravel stones, He hath made me to wallow in ashes.", 3.17. "And my soul is removed far off from peace, I forgot prosperity.", 3.18. "And I said: ‘My strength is perished, And mine expectation from the LORD.’", 3.38. "Out of the mouth of the Most High proceedeth not Evil and good?", 3.42. "We have transgressed and have rebelled; Thou hast not pardoned.", 3.43. "Thou hast covered with anger and pursued us; Thou hast slain unsparingly.", 3.44. "Thou hast covered Thyself with a cloud, So that no prayer can pass through.", 3.45. "Thou hast made us as the offscouring and refuse In the midst of the peoples.", 4.11. "The LORD hath accomplished His fury, He hath poured out His fierce anger; And He hath kindled a fire in Zion, Which hath devoured the foundations thereof.", 4.13. "It is because of the sins of her prophets, And the iniquities of her priests, That have shed the blood of the just In the midst of her.", 4.16. "The anger of the LORD hath divided them; He will no more regard them; They respected not the persons of the priests, They were not gracious unto the elders.", 5.7. "Our fathers have sinned, and are not; And we have borne their iniquities.", 5.16. "The crown is fallen from our head; Woe unto us! for we have sinned.", 5.20. "Wherefore dost Thou forget us for ever, And forsake us so long time?", 5.22. "Thou canst not have utterly rejected us, And be exceeding wroth against us! br small [Turn us unto Thee, O Lord, and we shall be turned; Renew our days as of old.] /small ", |
|
7. Hebrew Bible, Jeremiah, 6.13, 31.37 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •obedience, to god •god, israels obedience to Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99; Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 149| 6.13. "כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד־כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֶׂה שָּׁקֶר׃", 31.37. "כֹּה אָמַר יְהוָה אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃", | 6.13. "For from the least of them even unto the greatest of them Every one is greedy for gain; And from the prophet even unto the priest Every one dealeth falsely.", 31.37. "Thus saith the LORD: If heaven above can be measured, And the foundations of the earth searched out beneath, Then will I also cast off all the seed of Israel For all that they have done, saith the LORD.", |
|
8. Hebrew Bible, Isaiah, 41.2-41.4, 44.28, 45.1, 47.6, 49.14, 49.21, 57.16, 58.9 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99; Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 33, 148, 149| 41.2. "לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ וְיָשִׂימוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּו כִּי יַד־יְהוָה עָשְׂתָה זֹּאת וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּרָאָהּ׃", 41.2. "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ׃", 41.3. "יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא׃", 41.4. "מִי־פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן וְאֶת־אַחֲרֹנִים אֲנִי־הוּא׃", 44.28. "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל־חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד׃", 45.1. "הוֹי אֹמֵר לְאָב מַה־תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה־תְּחִילִין׃", 45.1. "כֹּה־אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד־לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ׃", 47.6. "קָצַפְתִּי עַל־עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא־שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל־זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד׃", 49.14. "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְהוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי׃", 49.21. "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד־לִי אֶת־אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם׃", 57.16. "כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי־רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי׃", 58.9. "אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם־תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר־אָוֶן׃", | 41.2. "Who hath raised up one from the east, At whose steps victory attendeth? He giveth nations before him, And maketh him rule over kings; His sword maketh them as the dust, His bow as the driven stubble.", 41.3. "He pursueth them, and passeth on safely; The way with his feet he treadeth not.", 41.4. "Who hath wrought and done it? He that called the generations from the beginning. I, the LORD, who am the first, And with the last am the same.", 44.28. "That saith of Cyrus: ‘He is My shepherd, And shall perform all My pleasure’; Even saying of Jerusalem: ‘She shall be built’; And to the temple: ‘My foundation shall be laid.’", 45.1. "Thus saith the LORD to His anointed, to Cyrus, whose right hand I have holden, to subdue nations before him, and to loose the loins of kings; to open the doors before him, and that the gates may not be shut:", 47.6. "I was wroth with My people, I profaned Mine inheritance, And gave them into thy hand; Thou didst show them no mercy; Upon the aged hast thou very heavily Laid thy yoke.", 49.14. "But Zion said: ‘The LORD hath forsaken me, And the Lord hath forgotten me.’", 49.21. "Then shalt thou say in thy heart: ‘Who hath begotten me these, Seeing I have been bereaved of my children, and am solitary, An exile, and wandering to and fro? And who hath brought up these? Behold, I was left alone; These, where were they?’", 57.16. "For I will not contend for ever, Neither will I be always wroth; For the spirit that enwrappeth itself is from Me, And the souls which I have made.", 58.9. "Then shalt thou call, and the LORD will answer; Thou shalt cry, and He will say: ‘Here I am.’ If thou take away from the midst of thee the yoke, The putting forth of the finger, and speaking wickedness;", |
|
9. Hebrew Bible, Habakkuk, 2.9 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE) Tagged with subjects: •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99| 2.9. "הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ לְהִנָּצֵל מִכַּף־רָע׃", | 2.9. "Woe to him that gaineth evil gains for his house, That he may set his nest on high, That he may be delivered from the power of evil!", |
|
| 10. Plato, Laws, None (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 394 |
11. Hebrew Bible, Ecclesiastes, 3.1 (5th cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306| 3.1. "רָאִיתִי אֶת־הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ׃", 3.1. "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל־חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃", | 3.1. "To every thing there is a season, and a time to every purpose under the heaven:", |
|
12. Anon., 1 Enoch, None (3rd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118 | 102.5. And grieve not if your soul into Sheol has descended in grief, And that in your life your body fared not according to your goodness, But wait for the day of the judgement of sinners And for the day of cursing and chastisement. |
|
| 13. Dead Sea Scrolls, Community Rule, 3.17-3.18, 3.20-3.23 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 90 |
| 14. Dead Sea Scrolls, (Cairo Damascus Covenant) Cd-A, 8.7, 10.17-10.19, 11.15, 12.6-12.8, 19.19 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99 |
| 15. Dead Sea Scrolls, Damascus Covenant, 8.7, 10.17-10.19, 11.15, 12.6-12.8, 19.19 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedience, to god Found in books: Mathews (2013), Riches, Poverty, and the Faithful: Perspectives on Wealth in the Second Temple Period and the Apocalypse of John, 99 |
16. Anon., Testament of Gad, 7.2 (2nd cent. BCE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118 | 7.2. And if he be further exalted, be not envious of him, remembering that all flesh shall die; and offer praise to God, who giveth things good and profitable to all men. |
|
17. Septuagint, Ecclesiasticus (Siracides), 2.52, 4.11-4.18, 15.4, 17.25-17.32, 18.1 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •god, obedience to •obedient, to god Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211; Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118 | 4.11. Wisdom exalts her sons and gives help to those who seek her. 4.12. Whoever loves her loves life,and those who seek her early will be filled with joy. 4.13. Whoever holds her fast will obtain glory,and the Lord will bless the place she enters. 4.14. Those who serve her will minister to the Holy One;the Lord loves those who love her. 4.15. He who obeys her will judge the nations,and whoever gives heed to her will dwell secure. 4.16. If he has faith in her he will obtain her;and his descendants will remain in possession of her. 4.17. For at first she will walk with him on tortuous paths,she will bring fear and cowardice upon him,and will torment him by her discipline until she trusts him,and she will test him with her ordices. 4.18. Then she will come straight back to him and gladden him,and will reveal her secrets to him. 15.4. He will lean on her and will not fall,and he will rely on her and will not be put to shame. 17.25. Turn to the Lord and forsake your sins;pray in his presence and lessen your offenses. 17.26. Return to the Most High and turn away from iniquity,and hate abominations intensely. 17.27. Who will sing praises to the Most High in Hades,as do those who are alive and give thanks? 17.28. From the dead, as from one who does not exist,thanksgiving has ceased;he who is alive and well sings the Lords praises. 17.29. How great is the mercy of the Lord,and his forgiveness for those who turn to him! 17.31. What is brighter than the sun? Yet its light fails. So flesh and blood devise evil. 17.32. He marshals the host of the height of heaven;but all men are dust and ashes. 18.1. He who lives for ever created the whole universe; 18.1. Like a drop of water from the sea and a grain of sand so are a few years in the day of eternity. |
|
18. Philo of Alexandria, That God Is Unchangeable, 23 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306 | 23. And it seems good to the lawgiver that the perfect man should desire tranquillity; for it was said to the wise man in the character of God, "But stand thou here with me,"10 this expression showing the unchangeable and unalterable nature of the mind which is firmly established in the right way; |
|
19. Philo of Alexandria, On The Confusion of Tongues, 30 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306 | 30. Therefore the wicked man goes forth to the stream of iniquities and passions, and all collected evils, which are here likened to water; but the wise man first obtains from God, who always stands firm, an honour akin to his undeviating, and in all respects and under all circumstances, unchangeable power; for we read in the scripture, |
|
20. Philo of Alexandria, On Flight And Finding, 47 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306 | 47. And, when you have become thoroughly acquainted with yourself, then examine accurately also the peculiar qualities of Laban; the things which are accounted brilliant instances of the success of empty glory; but do not you be deceived by any one of them, but like a good workman adapt them all in a skilful manner to your own necessities; for if, while immersed in this political and much confused life, you display a stable and wellinstructed disposition, I will send for you from thence that you may receive the same prize which also your parents received: and the prize is the unchangeable and unhestitating service of the only wise God. IX. |
|
21. Philo of Alexandria, On The Life of Joseph, 22 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 | 22. But when their father heard, not the truth indeed, that his son had been sold, but a falsehood that he was dead, and that he had been slain by wild beasts, he was smitten in his ears by the news that was reported to him, and in his eyes by what was shown to him (for they brought to him his son's coat rent and torn and defiled with quantities of blood); and being wholly bewildered by the exceeding greatness of the calamity, he lay for a long time without speaking, not being able even to lift up his head, the calamity overwhelming and completely prostrating him; |
|
22. Philo of Alexandria, On The Migration of Abraham, 129 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 212 | 129. for "he went as the Lord commanded him." And the meaning of this is, as God commands (and he commands in a beautiful and praiseworthy manner), in that very manner does the virtuous man act, guiding the path of his life in a blameless way, so that the actions of the wise man are in no respect different from the divine commands. |
|
23. Philo of Alexandria, On The Change of Names, 87 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306 | 87. For this reason God, who never changes, altered the name of Abraham, since he was about to remain in a similar condition, in order that that which was to be firmly established might be confirmed by him who was standing firmly, and who was remaining in the same state in the same manner. But it was an angel who altered the name of Jacob, being the Word, the minister of God; in order that it might be confessed and ascertained, that there is none of the things whose existence is subsequent to that of the living God, which is the cause of unchangeable and unvarying firmness. ... but of that harmony which, as in a musical instrument, contains the intensity and relaxation of sounds so as to produce an artistical combination of melody. XIV. |
|
24. Philo of Alexandria, On The Posterity of Cain, 108 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 | 108. A lyre, indeed, or any similar instrument, if it be not struck by some one, is silent; and speech, too, if it be not struck by the principal part, that is to say, the mind, is of necessity tranquil. And, again, as musical instruments are transposed and adapted to an infinite number of mixtures of airs, so also speech corresponds to them, becoming an interpreter of things; |
|
25. Philo of Alexandria, On The Life of Moses, 2.179 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 | 2.179. And on the next day, in obedience to a command from God, he went into the temple, while all the people were standing around, and brought out the rods, the others differing in no respect from the state in which they were when they were put in; but the one on which the name of his brother was written had undergone a miraculous change; for like a fine plant it suddenly put forth shoots all over, and was weighed down with the abundance of its crop of fruit. |
|
26. Philo of Alexandria, On The Special Laws, 1.52 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 | 1.52. Accordingly, having given equal rank and honour to all those who come over, and having granted to them the same favours that were bestowed on the native Jews, he recommends those who are ennobled by truth not only to treat them with respect, but even with especial friendship and excessive benevolence. And is not this a reasonable recommendation? What he says is this. "Those men, who have left their country, and their friends, and their relations for the sake of virtue and holiness, ought not to be left destitute of some other cities, and houses, and friends, but there ought to be places of refuge always ready for those who come over to religion; for the most effectual allurement and the most indissoluble bond of affectionate good will is the mutual honouring of the one God." |
|
27. Philo of Alexandria, On The Virtues, 212-216, 218-219, 217 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 | 217. For, indeed, his servants at all times steadfastly observed him, as subjects observe a ruler, looking with admiration at the universal greatness of his nature and disposition, which was more perfect than is customary to meet with in a man; for he did not use the same conversation as ordinary men, but, like one inspired, spoke in general in more dignified language. Whenever, therefore, he was possessed by the Holy Spirit he at once changed everything for the better, his eyes and his complexion, and his size and his appearance while standing, and his motions, and his voice; the Holy Spirit, which, being breathed into him from above, took up its lodging in his soul, clothing his body with extraordinary beauty, and investing his words with persuasiveness at the same time that it endowed his hearers with understanding. |
|
28. Philo of Alexandria, Against Flaccus, 151, 161-163, 165, 180-191, 164 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 212 | 164. But now, was not all this a vision rather than reality? and was I asleep, and was this prosperity which I then beheld a dream--phantoms marching through empty space, fictions of the soul, which perhaps registered non-existent things as though they had a being? Doubtless, I have been deceived. |
|
| 29. Philo of Alexandria, Allegorical Interpretation, 3.57 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 |
30. Philo of Alexandria, Who Is The Heir, 48 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 212 | 48. For who is there who is not at times influenced by the pleasures and delights which he receives by means of his eyes, or by those which reach him through the medium of his ears, or of his sense of taste, or of his sense of smell and touch? And who is there who does not hate the contrary things, want and self-denial, and a life of austerity, and seeking after knowledge, which has never any share in amusement or laughter, but is full of gravity, and cares and labours, loving contemplation, an enemy to ignorance, superior to money, and glory, and pleasure, but under the dominion of temperance and true glory, and of that wealth which sees and is not blind? These, then, are at all times the eldest offspring of wisdom. X. |
|
| 31. Philo of Alexandria, On Sobriety, 40 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 212 |
32. Philo of Alexandria, On Husbandry, 54 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 212 | 54. But there is a very beautiful encouragement to equality contained in the song before mentioned; for in real truth, the man who appears to have everything else, and yet who is impatient under the authority of one master, is incomplete in his happiness, and is poor; but if a soul is governed by God, having that one and only thing on which all other things depend, it is very naturally in no need of other things, regarding not blind riches, but only such as are endowed with real and acute Sight. |
|
33. Mishnah, Avot, 5.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211| 5.4. "עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: \n", | 5.4. "Ten miracles were wrought for our ancestors in Egypt, and ten at the sea. Ten plagues did the Holy one, blessed be He, bring upon the Egyptians in Egypt and ten at the sea. [With] ten trials did our ancestors try God, blessed be He, as it is said, “and they have tried Me these ten times and they have not listened to my voice” (Numbers 14:22).", |
|
34. New Testament, Matthew, 16.17 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118| 16.17. ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ Μακάριος εἶ, Σίμων Βαριωνᾶ, ὅτι σὰρξ καὶ αἷμα οὐκ ἀπεκάλυψέν σοι ἀλλʼ ὁ πατήρ μου ὁ ἐν [τοῖς] οὐρανοῖς· | 16.17. Jesus answered him, "Blessed are you, Simon Bar Jonah, for flesh and blood has not revealed this to you, but my Father who is in heaven. |
|
35. New Testament, Hebrews, 2.14 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118| 2.14. ἐπεὶ οὖντὰ παιδίακεκοινώνηκεν αἵματος καὶ σαρκός, καὶ αὐτὸς παραπλησίως μετέσχεν τῶν αὐτῶν, ἵνα διὰ τοῦ θανάτου καταργήσῃ τὸν τὸ κράτος ἔχοντα τοῦ θανάτου, τοῦτʼ ἔστι τὸν διάβολον, | 2.14. Since then the children have shared in flesh and blood, he also himself in like manner partook of the same, that through death he might bring to nothing him who had the power of death, that is, the devil, |
|
36. New Testament, Galatians, 1.16 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118| 1.16. ἀποκαλύψαι τὸν υἱὸν αὐτοῦ ἐν ἐμοὶ ἵνα εὐαγγελίζωμαι αὐτὸν ἐν τοῖς ἔθνεσιν, εὐθέως οὐ προσανεθέμην σαρκὶ καὶ αἵματι, | 1.16. to reveal his Son in me,that I might preach him among the Gentiles, I didn't immediately conferwith flesh and blood, |
|
37. New Testament, Ephesians, 6.12 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118| 6.12. ὅτι οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἡ πάλη πρὸς αἷμα καὶ σάρκα, ἀλλὰ πρὸς τὰς ἀρχάς, πρὸς τὰς ἐξουσίας, πρὸς τοὺς κοσμοκράτορας τοῦ σκότους τούτου, πρὸς τὰ πνευματικὰ τῆς πονηρίας ἐν τοῖς ἐπουρανίοις. | 6.12. For our wrestling is not against flesh and blood, but against the principalities, against the powers, against the world's rulers of the darkness of this age, and against the spiritual hosts of wickedness in the heavenly places. |
|
38. Josephus Flavius, Jewish Antiquities, 1.226 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306 | 1.226. Now the two servants went along with him two days; but on the third day, as soon as he saw the mountain, he left those servants that were with him till then in the plain, and, having his son alone with him, he came to the mountain. It was that mountain upon which king David afterwards built the temple. |
|
| 39. Anon., Mekhilta Derabbi Yishmael, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 148 |
40. Anon., Lamentations Rabbah, 5.20 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 149| 5.20. לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמַר יִרְמְיָה, מְאִיסָה, וּגְעִילָה, עֲזִיבָה, וּשְׁכִיחָה. מְאִיסָה וּגְעִילָה, דִּכְתִיב (ירמיה יד, יט): הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, וְהוּשַׁב עַל יְדֵי משֶׁה, דִּכְתִיב (ויקרא כו, מד): לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים. עֲזִיבָה וּשְׁכִיחָה, דִּכְתִיב: לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים, וְהוּשַׁב עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה, דִּכְתִיב (ישעיה מט, טו): גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אַרְבָּעָה דְבָרִים אָמַר יִרְמְיָה, מְאִיסָה, וּקְצִיפָה, עֲזִיבָה, וּשְׁכִיחָה. מְאִיסָה הוּשַׁב עַל יְדֵי עַצְמוֹ, דִּכְתִיב (ירמיה לא, לו): כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם ה'. קְצִיפָה, הוּשַׁב עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף. | |
|
41. Anon., Genesis Rabba, 45.4, 55.7, 90.1, 94.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 306; Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 148| 45.4. וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר (בראשית טז, ד), רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא אָמַר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהָכְתִיב (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי הַקּוֹצִין הַלָּלוּ אֵינָן לֹא מִתְנַכְּשִׁין וְלֹא נִזְרָעִים, מֵאֵילֵיהֶן הֵן יוֹצְאִים וּמִתַּמְּרִים וְעוֹלִים. הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹא יַעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, רַבִּי לֵוִי מִשֵּׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי, לָמָּה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל (שיר השירים ב, יד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר פַּפָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן מֵהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמִתְעַזֶּבֶת, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ. 55.7. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' (בראשית כב, ב), אָמַר לוֹ בְבַקָּשָׁה מִמְּךָ קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אָמַר לֵיהּ תְּרֵין בְּנִין אִית לִי אֵי זֶה בֵּן, אָמַר לוֹ: אֶת יְחִידְךָ. אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ: אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. אָמַר לוֹ אִית תְּחוּמִין בִּמְעַיָא. אָמַר לוֹ: אֶת יִצְחָק. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ מִיָּד, כְּדֵי לְחַבְּבוֹ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ, זוֹ אִפַּרְכִיָה שֶׁלָּךְ (בראשית יב, א): וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, זוֹ שְׁכוּנָתְךָ, (בראשית יב, א): מִבֵּית אָבִיךָ, זוֹ בֵּית אָבִיךָ, (בראשית יב, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְלָמָּה לֹא גִלָּה לוֹ מִיָּד, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְעַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, שְׁנֵי פְּעָמִים כְּתִיב לֶךְ לְךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זֶה חֲבִיבָה אִם הָרִאשׁוֹנָה אִם הַשְּׁנִיָּה, מִן מַה דִּכְתִיב וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָה, הֱוֵי שְׁנִיָּה חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהוֹרָאָה יָצְאָה לָעוֹלָם, וְאוֹחָרָנָא אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁיִּרְאָה יָצְאָה לָעוֹלָם. דִּכְוָתָהּ דְּבִיר, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּבְּרוֹת יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם, וְחַד אָמַר מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא לָעוֹלָם. דִּכְוָתָה אָרוֹן, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהָאוֹרָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם, וְחַד אָמַר מָקוֹם שֶׁיִּרְאָה יוֹצֵא לָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמוֹרִידָם לְגֵיהִנֹּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַעְלָה. רַבִּי יוּדָן אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁיְהֵא מָרְאֶה לָךְ. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר לַאֲתַר מַרְוָתָא דְּעַָלְמָא. רַבָּנָן אָמְרֵי לַמָּקוֹם שֶׁהַקְּטֹרֶת קְרֵבִין, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. (בראשית כב, ב): וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יֵשׁ קָרְבָּן. בְּלֹא כֹהֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר מִנִּיתִיךָ שֶׁתְּהֵא כֹהֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ד): אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. (בראשית כב, ב): עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, ַר רַבִּי הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְהֶא וּמַתְלֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר (בראשית יב, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. עַל אַחַד הֶהָרִים וגו'. דִּכְוָתָהּ (יונה ג, ב): וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר וגו', דִּכְוָתָהּ (יחזקאל ג, כב): קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ. 90.1. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה (בראשית מא, לח), (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ וגו'. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ. אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ. בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְיוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים (בראשית מה, טז): וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, זֶה יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה, אִם מְהַלְּכִים אָנוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ אֵין אָנוּ מוֹצְאִים כָּזֶה. 94.1. וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה (בראשית מה, טז), כְּתִיב (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָחִיד לְאִמּוֹ, (שיר השירים ו, ט): בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, זֶה יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה בָּרוּר לְאִמּוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְׁרוּהָ, אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה וגו'. (שיר השירים ו, ט): מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְּלוּהָ, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, לח): הֲנִמְצָא כָזֶה וגו'. | 45.4. "...Rabbi Shimon ben Yohai said Hagar was Pharaoh's daughter. When he saw the deeds on behalf of Sarah in his house, he took his daughter and gave her to him, saying, 'better that my daughter by a maidservant in this house than a mistress in another house.' This is what is written: \"She had an Egyptian handmaid whose name was Hagar.\" [In other words:] ha agrikh: 'This is your reward.'", 55.7. " And He said: Take, please, your son, etc. (22:2). Said God to him: ‘Take, I beg you\" — please —Your son.’ ‘Which son? I have two sons’ he said. ‘Your only son,’ replied He. ‘This one is the only one of his mother, and this one is the only one of his mother.’ \"The one you love\"—‘Is there a limit to the affections?’ \"Itzchak\" said He. And why did God not reveal it to him without delay? In order to make him [Itzchak] even more beloved in his eyes and reward him for each and every word spoken. This agrees with the opinion of Rabbi Yoha, who said: \"Get out of your country\" (Gen. 12:1) means from your province; “And from your kindred” (Gen. 12:1)—from your neighborhood; “And from your father’s house\"(Gen. 12:1)—literally your father’s house. “To the land that I will show you” (Gen. 12:1). Why did He not reveal it to him there and then? In order to make it more beloved in his eyes and to reward him for each and every word said, and for each and every step taken. Rabbi Levi b. Hayata said: ‘Get you’ is written twice, and we do not know which was more precious [in the eyes of God] the first or the second. But when it is written, “And get you to the land of Moriah” (22:2) it follows that the second occasion was more precious than the first. \"And go yourself to the land of Moriah\" Rabbi Chiya Raba and Rabbi Yanai [disagree]: one says to the place from which instruction (hora’ah) goes out to the world, and the other says to the place from which awe (yirah) goes out to the world. Similarly regarding the Holy of Holies (devir), Rabbi Chiya and Rabbi Yanai [disagree]: one says from the place from which the commandments (dibra’ot) go out to the world, and one says from the place from which speech (dibur) goes out to the world. Similarly regarding the ark (aron), Rabbi Chiya and Rabbi Yanai [disagree]: one says to the place from which the light (ha’orah) goes out to the world, and one says to the place where awe (yirah) goes out to the world. Rabbi Yehoshua ben Levi said that from there the Holy One instructs [mor'eh] the nations of the world and brings them down [moridam] to Gehinnom. Rabbi Shimon bar Yochai said, to the place which is aligned [ra'ui] with the Holy Temple above. Rabbi Yudan said, to the place where there will be an appearance [mar'eh] to you. Rabbi Pinchas said, to the place of the Master [marvatah] of the World. The Rabbis said, to the place where the incense is offered – this is what it says “…I will go to the mountain of myrrh and to the hill of frankincense.” (Shir HaShirim 4:6) \"And offer Him there as a burnt-offering (Gen. 22:2). Rabbi Yudan bar Simon said: He [Avraham] said to Him: ‘Master of the Universe! Can there be a sacrifice without a priest?’ The Holy One of Blessing replied ‘I have already appointed you to be a priest’ as it is written, ‘You are a priest for ever’ (Ps. 110:4). \"On one of the mountains which I will tell you of (Gen. 22:2). Rabbi Huna said in the name of Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosei HaGelili: The Holy One of Blessing first places the righteous in doubt and suspense, and then reveals to them the real meaning of the matter, as it is written \"to the land that I will show you (Gen. 12:1); \"On one of the mountains which I will tell you\"; \"And make to it the proclamation that I bid you (Jonah 3:2); similarly, \"Arise, go out into the plain and I will there speak with you (Ezek. 3:22).", |
|
42. Anon., Numbers Rabba, 4.2, 9.14, 14.10 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 148| 4.2. דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ו, ח ט): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וגו' אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי וגו', מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פְּרַגְמָטוֹטִין שֶׁל אֲבָנִים, שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה מוֹצִיאָן לַשּׁוּק וְלֹא הָיָה מַבְחִין בַּמִּנְיָן, שֶׁלֹא הָיָה מוֹצִיאָן בְּמִנְיָן, וְנִכְנָס לְהַנִּיחָן וְלֹא הָיָה מַנִּיחָן בְּמִנְיָן, שֶׁלֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיוּ שֶׁל זְכוּכִית, וְהָיָה לוֹ פְּרַגְמָטֵיס אַחַת שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת נָאוֹת וְהָיָה נוֹטְלָהּ וּמוֹצִיאָהּ בְּמִנְיָן וּמַנִּיחָהּ בְּמִנְיָן. כָּךְ כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא נָתַתִּי מִנְיָן, לָמָּה, שֶׁאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנַי כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדוֹ. אֲבָל אַתֶּם בָּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים מו, ג): הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן וגו', לְכָךְ מוֹנֶה אֶתְכֶם בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר, הֱוֵי: שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וגו' אַחַת הִיא יוֹנָתִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. 4.2. וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו' (במדבר ד, טז), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד, אִם לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ אָדָם לִנְהֹג שִׁפְלוּת בְּעַצְמוֹ, קַל וָחֹמֶר לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וּתְנֵינַן (משנה אבות ה-כ): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר וְרָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אֵלִיָּהוּ אוֹמֵר (תנא דבי אליהו רבה יג): כָּל הַמַּרְבֶּה כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמְמַעֵט כְּבוֹד עַצְמוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְרַבֶּה וּכְבוֹדוֹ מִתְרַבֶּה, וְכָל הַמְמַעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם וּמַרְבֶּה כְּבוֹד עַצְמוֹ, כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּמְקוֹמוֹ וּכְבוֹדוֹ מִתְמָעֵט. מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְנוֹ עוֹמֵד כְּנֶגְדוֹ, וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה הַלְלוּיָה, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמְרוּ לוֹ רְאֵה בִּנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמַר לָהֶם וּמָה אֶעֱשֶׂה לוֹ תִּינוֹק הוּא, יְשַׂחֵק. שׁוּב לְמָחָר עָשָׂה כְּאוֹתוֹ עִנְיָן וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה אָמֵן הַלְלוּיָה, וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמְרוּ לוֹ רְאֵה בִּנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, אָמַר לָהֶם וּמָה אֶעֱשֶׂה לוֹ תִּינוֹק הוּא, יְשַׂחֵק. כָּל אוֹתָן שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עָנָה בְּנוֹ דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת, וְלֹא אָמַר לוֹ כָּל דָּבָר, וְלֹא יָצָאת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְשָׁה עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ וְיָצְאוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָּא זוּג אֶחָד שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אֶחָד חִגֵּר וְסוּמָא וְאֶחָד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט שֶׁלֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה, פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה לִקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם הִגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר (ישעיהו ו, ג): קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת, אָמְרוּ לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁהִגְבַּהְתָּ קוֹלְךָ, אָמַר לָהֶם לֹא זָכִיתִי לֹא לְמִקְרָא וְלֹא לְמִשְׁנָה וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְּנָה לִי רְשׁוּת לֹא אַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלִי וְתָשׁוּב נַפְשִׁי עָלַי, וְלֹא יָצָאת אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְשָׁה עַד שֶׁעָלָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַעֲשָׂאוּהוּ שַׂר הַחַיִל שֶׁל קֵיסָר וּמִנּוּהוּ רֹאשׁ עַל כָּל בִּירָנִיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וּבָנָה עִיר וְיָשַׁב שָׁם, וְקָרְאוּ לוֹ קִילוֹנַי, לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹא יִנְהַג אָדָם גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה לְפָנָיו מִתְבַּזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא נָהַג עַצְמוֹ בְּגַאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא בִּזָּה עַצְמוֹ לְפָנָיו כְּהֶדְיוֹט לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה הָאָרוֹן מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה לַהֲבִיאוֹ לִירוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, א): וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף, אָמַר דָּוִד אֵינִי מַעֲלֶה אֶת הָאָרוֹן בַּחֲשַׁאי, מִיָּד נִתְיָעֵץ עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת שֶׁיִּשְׁלְחוּ בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְקַבְּצוּ אֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לְהַעֲלוֹת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יג, א): וַיִּוָּעֵץ דָּוִיד עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת לְכָל נָגִיד, (דברי הימים א יג, ב ג): וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל אִם עֲלֵיכֶם טוֹב וּמִן ה' אֱלֹהֵינוּ וגו' וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ, וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ וגו', מִיָּד אָמְרוּ לוֹ כֻּלָּם עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יג, ד): וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל הָעָם, מִיָּד שָׁלַח וְקִבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יג, ה): וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים. כַּמָּה זְקֵנִים מִנָּה דָּוִד שָׁם, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵנִים מִנָּה דָּוִד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא מִנָּה אֶת אֲחִיתֹפֶל עִמָּהֶם וְקִדְּשָׁן שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין דְּרָגוֹן לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף, וַיּוֹסֶף תְּלָתִין אַלְפִין, עוֹד שְׁלשִׁים אָלֶף. וּפְשׁוּטֵיהּ דִּקְרָיָה שְׁלשִׁים אַלְפִין, הֲרֵי תִּשְׁעִים אַלְפִין, מִיָּד הָלְכוּ לַגִּבְעָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, ב): וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א יג, ו ז): וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה אֶל קִרְיַת יְעָרִים אֲשֶׁר לִיהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים ה' יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה וגו', כֵּיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, כָּל יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ לְבַעֲלָתָה שֶׁהִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהִמְתִּינוּ שָׁם עַל הָאָרוֹן עַד שֶׁיְבִיאוּהוּ מִן הַגִּבְעָה, אֲבָל דָּוִד וְהַזְּקֵנִים קָמוּ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה הִיא בַּעֲלָתָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָלְכוּ נֶגֶד הָאָרוֹן לַגִּבְעָה לַהֲבִיאוֹ מִן הַגִּבְעָה לְקִרְיַת יְעָרִים הִיא בַּעֲלָתָה, וּמִבַּעֲלָתָה יַעֲלוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ עַד יְרוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה נִמְלְכוּ שֶׁלֹא יֵלְכוּ אֶלָּא עַד בַּעֲלָתָה, וְיִשְׁלַח מִשָּׁם עַד בֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַד קִרְיַת יְעָרִים, וּמִשָּׁם יַעֲלוּ כֻּלָּם עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהָיָה שָׁם אָמַר לָהֶם אֵין כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָרוֹן שֶׁיָּבוֹא בִּיחִידִים אֶלָּא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ לְשָׁם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם וגו', לָמָּה לֹא הָלַךְ בַּתְּחִלָּה אֶלָּא בַּעֲלָתָה שֶׁהִיא קִרְיַת יְעָרִים, לְפִי שֶׁהַגִּבְעָה וְקִרְיַת יְעָרִים בְּבַת אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ט, יז): וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים, וְנָפְלָה קִרְיַת יְעָרִים בְּחֵלֶק יְהוּדָה, שֶׁכֵּן הוּא מוֹנָהּ בְּחֵלֶק נַחֲלָתוֹ (יהושע טו, ס): קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, וְהִיא הָיְתָה גְּבוּל בֵּין יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּגְבוּל אֶרֶץ בִּנְיָמִין (יהושע יח, יד): וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה וגו', אֲבָל הַגִּבְעָה שֶׁשָּׁם הָיָה הָאָרוֹן הָיָה בִּגְבוּל בִּנְיָמִין, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּעָרֵי בִּנְיָמִין (יהושע יח, כה כו): גִּבְעוֹן וְהָרָמָּה וּבְאֵרוֹת, וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה, וּלְכָךְ בָּאוּ בַּתְּחִלָּה עַד קִרְיַת יְעָרִים שֶׁהִיא גְּבוּל בֵּין יְהוּדָה לְבִנְיָמִין, וְאַחַר הָלְכוּ לְגִבְעוֹן (שמואל ב ו, ב): אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מְלַמֵּד שֶׁהַשֵּׁם וְכָל כִּנּוּיָו מֻנָּחִין בָּאָרוֹן. רַב הוּנָא אָמַר מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן. (שמואל ב ו, ג): וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וגו' לֹא נָשְׂאוּ כַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ שֶׁנִּתְעַלֵּם הַמִּקְרָא מֵעֵינָיו, מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא לְדִבְרֵי תוֹרָה זְמִירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, נד): זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (משלי כג, ה): הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, אַתָּה קוֹרֵא אוֹתָן זְמִירוֹת, הֲרֵי אֲנִי מַכְשִׁילְךָ בְּדָבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתָן, וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו' וְאִיהוּ אַתְיֵיהּ בַּעֲגָלָה. וְהָיָה אֲרוֹנָא טָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא, טָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא. שְׁלַח דָּוִד וְאַיְיתֵי לַאֲחִיתֹפֶל אֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ אָמַר לִי מַה נַּעֲבֵד לְדֵין אֲרוֹנָא דְּהוּא טָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא וְטָעֵין כַּהֲנַיָא לְרוּמָא וְטָרֵיף לוֹן לְאַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ שְׁלַח שְׁאֵיל לְאִינוּן חַכִּימַיָא דְּמַנִּיתָה. אֲמַר דָּוִד מַאן דְּיָדַע לִמְקִמְתֵיהּ וְלָא קָם לֵיהּ יְהֵא סוֹפָא מִתְחַנְקָא. אָמַר לוֹ דְּבַח קוֹמֵי וְהוּא קָאֵים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲחִיתֹפֶל מִלָּה דְּמֵינוֹקַיָא אָמְרִין בִּכְנִשְׁתָּא בְּכָל יוֹם לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ, וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', וְדָא רַבְּתָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ דְּבַח קוֹמֵי וְקָאֵים, וּלְכָךְ הָיָה זוֹבֵחַ כְּשֶׁהֶעֱלָהוּ בַּשְּׁנִיָה שֶׁלֹא יָבוֹא לִידֵי כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יג): וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ וגו', וַיְהִי עֻזָּא וְאַחְיוֹ נוֹהֲגִין אֶת הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ג): וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב וגו', עֻזָּא מֵאַחֲרָיו וְאַחְיוֹ לְפָנָיו, (שמואל ב ו, ד): וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וגו', מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב וגו', מַה נָּשְׂאוּ עִמּוֹ, אַרְגָּז שֶׁשִּׁגְרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, כְּהַהִיא דִּתְנֵינָן (ירושלמי שקלים א-א): אָרוֹן שֶׁעָשָׂה משֶׁה (שמות כה, י): אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ, בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן שְׁלשָׁה, מֻנָּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְכַמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. וְנִשְׁתַּיְירוּ שָׁם שְׁלשָׁה טְפָחִים, צֵא מֵהֶם טֶפַח, חֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה וְחֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁבָּהֶם סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, ט): אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת וגו', אֵין רַק, אֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁמֻּנָּח בָּאָרוֹן. פִּרְנַסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ בּוֹא וּפַרְנֵס אָרוֹן לְרָחְבּוֹ, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן שִׁשָּׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁלשָׁה טְפָחִים, צֵא מֵהֶן טֶפַח חֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה וְחֶצְיוֹ לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם שְׁנֵי טְפָחִים שֶׁלֹא יְהֵא סֵפֶר תּוֹרָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּדֹחַק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים, וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה וְעָבְיָן שְׁלשָׁה, וּמֻנָּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם חֲצִי טֶפַח, אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה. פִּרְנַסְתָּ אָרוֹן לְאָרְכּוֹ צֵא וּפַרְנֵס אָרוֹן לְרָחְבּוֹ, כַּמָּה לוּחוֹת אוֹכְלוֹת בָּאָרוֹן שִׁשָּׁה טְפָחִים, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה, צֵא מֵהֶם חֲצִי טֶפַח אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה לְכֹתֶל זֶה, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם טֶפַח שֶׁבּוֹ הָעַמּוּדִים עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ט י): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ וגו' עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף וגו', וְאַרְגָּז שֶׁשִּׁגְּרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֻנָּח בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ו, ח): וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וּשְׁלַחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ, וְעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָח, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, כו): לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, בְּצִדּוֹ הָיָה מֻנָּח וְלֹא בְּתוֹכוֹ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת, לְרַבּוֹת שִׁבְרֵי לוּחוֹת שֶׁמֻּנָּחִין בָּאָרוֹן, לְפִי שֶׁהַלּוּחוֹת הַשְּׁלֵמוֹת וְלוּחוֹת הַשְּׁבוּרוֹת עַל צִדֵּיהֶן הָיוּ מֻנָּחוֹת בָּאָרוֹן, לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ עָבוֹת אֶלָּא שְׁלשָׁה טְפָחִים, אֲבָל קֹדֶם שֶׁהָיָה הָאַרְגָּז דַּף אֶחָד הָיָה יוֹצֵא מִן הָאָרוֹן וְעָלָיו הָיָה סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח, לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּשָֹּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב, זֶה הָיָה הָאַרְגָּז שֶׁעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח וְהָיָה עוֹמֵד מִצַד אֲרוֹן בְּרִית ה'. (שמואל ב ו, ד): וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן, מִכָּאן אָמְרוּ אַחְיוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתוֹ הָיוּ תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵנִים מְהַלְּכִין לְפָנָיו וְהַכֹּהֲנִים טוֹעֲנִין בּוֹ וְהַלְוִיִּם מְנַגְנִין וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִין, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לוּלָב, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תֹּף וּכְלֵי שִׁיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, ה): וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' וגו', זֶה לוּלָב שֶׁאָדָם מְנַעֲנֵעַ בּוֹ. (שמואל ב ו, ו): וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן, כְּתִיב (דברי הימים א יג, ט): כִּידֹן, וּכְתִיב: נָכוֹן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (גמרא סוטה לה-ב): בַּתְּחִלָּה כִּידֹן, וּלְבַסּוֹף נָכוֹן. (שמואל ב ו, ז): וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאָרוֹן נוֹשְׂאָיו נָשָׂא עַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן, דִּכְתִיב (יהושע ד, יא): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם, נָשָׂא אָרוֹן נוֹשְׂאָיו וְעָבַר. (שמואל ב ו, ז): כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר, לָמָּה שָׁמְטוּ, שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ שֶׁלֹא כַתּוֹרָה, שֶׁהֵן הָיוּ צְרִיכִים לְהוֹלִיכוֹ בַּכָּתֵף וּטְעָנוּהוּ בַּעֲגָלָה וְהָלַךְ לוֹ לְעַצְמוֹ, (שמואל ב ו, ז): וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, מַהוּ עַל הַשַּׁל, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר עַל עִסְקֵי שָׁלוּ, וְחַד אָמַר שֶׁעָשָׂה צְרָכָיו בְּפָנָיו. (שמואל ב ו, ז): וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֻזָּא בָּא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, מַה אָרוֹן קַיָּם לָעוֹלָם הַבָּא אַף עֻזָּא בָּא לָעוֹלָם הַבָּא. (שמואל ב ו, ח): וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' וגו', מַהוּ וַיִּחַר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ פָּנָיו כַּחֲרָרָה, מַה טַּעַם, דְּלָא כְתִיב בֵּיהּ אַף. מִיָּד נִתְיָרֵא דָּוִד לַהֲבִיאוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ט): וַיִּרָא דָוִד אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן ה'. מֶה עָשָׂה דָוִד הִטָּהוּ בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם לַעֲמֹד שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, י): וְלֹא אָבָה דָּוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן ה' וגו' וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי. לֵוִי הָיָה עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, שֶׁכֵּן מְיַחֲסוֹ עִם הַלְוִיִּם, וְעוֹבֵד אֱדוֹם וְאֶחָיו שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עֹבֵד, עַל יְדֵי שֶׁעָבַד לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי. אֱדֹם, שֶׁהֶאְדִּים פְּנֵי דָוִד, הוּא הָיָה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי הָאָרוֹן שֶׁלֹא יְמִיתֶנוּ, וְהוּא עוֹבֵד לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַגִּתִּי, שֶׁהָיָה מִגַּת. כְּשֶׁחָזַר דָּוִד לִירוּשָׁלַיִם בָּא אֲחִיתֹפֶל וְאָמַר לוֹ: דָּוִד, לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִפָּסוּק קָטָן שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרְאִין (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן וגו', הַלְוִיִּם נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְאֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן. בַּכָּתֵף הֵם נוֹשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְלֹא עַל עֲגָלָה. וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהֶעֱלָהוּ בַּשְּׁנִיָה לֹא הָיָה שָׁם כֹּהֵן וְלֹא עֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, ב): אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם, וּכְתִיב (דברי הימים א טו, טו): וַיִּשְֹּׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. (שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים, וְכִסְּבוּרִין בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם קָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עֲלֵיהֶם כָּתַב בָּהֶן דָּבָר גָּדוֹל שֶׁל שֶׁבַח וּבְרָכָה, וְאֵלּוּ הֵן: קְטֹרֶת וְאָרוֹן. קְטֹרֶת שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הַקְּטֹרֶת, עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְעַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ עֲדַת קֹרַח, וְעַל יָדוֹ נִצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, לְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלָה גְדוֹלָה בַּקְּטֹרֶת שֶׁנִּצְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, יב יג): וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וגו'. אָרוֹן, שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם קָשֶׁה הוּא הָאָרוֹן, הוּא הִכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים, הוּא הָרַג בְּאַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ, הוא הָרַג לְעֻזָּא, לְכָךְ כָּתַב בּוֹ בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יא): וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין קְטֹרֶת וְאָרוֹן הוֹרְגִין אֶלָּא עֲוֹנוֹת הוֹרְגִין. בַּמֶּה בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּבָנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ד ה): וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר וגו' יוֹאָח הַשְּׁלִשִׁי וְשָׂכָר הָרְבִיעִי וּנְתַנְאֵל וגו' פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי. בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן מַהוּ פְּעֻלְּתַי, אָמַר לָהֶם עַל שֶׁפָּעַל פְּעֻלָּה גְדוֹלָה בַּתּוֹרָה, מַה פְּעֻלָּה גְדוֹלָה פָּעַל שֶׁהָיָה מַדְלִיק לִפְנֵי הָאָרוֹן נֵר אֶחָד שַׁחֲרִית וְנֵר אֶחָד עַרְבִית. רַבִּי יוֹסֵי עֲבַד לָהּ אַפְטָרָה מַה אִם הָאָרוֹן שֶׁלֹא אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא מִתְכַּבֵּד אֶלָּא בִּשְׁבִיל שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ זָכָה בֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ בִּזְכוּתוֹ, מִי שֶׁקִּבֵּל חֲכָמִים וְתַלְמִידִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְעַל מִטּוֹת כְּבוּדוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ. אָמְרוּ עַל עוֹבֵד אֱדוֹם שְׁמוֹנָה בָּנִים הָיוּ לוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹת הָיוּ לוֹ וְכָל חֲדָא וַחֲדָא מִנְּהוֹן יָלְדָה תְּרֵין בְּיַרְחָא, הָא כֵיצַד, הָיְתָה טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהוֹרָה שִׁבְעָה וְיוֹלֶדֶת, טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהוֹרָה שִׁבְעָה וְיוֹלֶדֶת, שִׁית עֲשַׂר לְכָל יְרַח, לִתְלָתָא יַרְחִין הֲרֵי אַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא. וּבְנֵי שְׁמַעְיָה שִׁשָּׁה, דִּכְתִיב (דברי הימים א כו, ו ז): וְלִשְׁמַעְיָה בְנוֹ נוֹלַד בָּנִים וגו' בְּנֵי שְׁמַעְיָה עָתְנִי וגו', הָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע, תְּמַנְיָא דִידֵיהּ, דִּכְתִיב: וּלְעֹבֵד אֱדֹם בָּנִים וגו' הָא שִׁתִּין וּתְרֵין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א כו, ח): כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם הֵמָה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם, הֱוֵי (דברי הימים א כו, ה): כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים, לְכָךְ נֶאֱמַר (דברי הימים א יג, יד): וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וגו'. שָׁמַע דָּוִד לְסוֹף שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁבֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹבֵד אֱדוֹם וּלְבֵיתוֹ, קִבֵּץ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַשָֹּׂרִים וְשָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָרוֹן בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, דִּכְתִיב (שמואל ב ו, יב): וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א טו, כה): וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מִי הֶעֱלוּהוּ הַלְוִיִּם הֶעֱלוּהוּ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה דָוִד שֶׁהֶעֱלוּהוּ הַלְוִיִּם וְלֹא נִזּוֹקוּ, כְּמָה שֶׁאָמַר לֵיהּ אֲחִיתֹפֶל, הוֹסִיף עוֹד וְזָבַח לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲחִיתֹפֶל בָּרִאשׁוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א טו, כה): וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם וגו', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב ז, יג): וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ וגו' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי מָנָא (גמרא ירושלמי סנהדרין י-ב): חַד אֲמַר עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שׁוֹר וּמְרִיא, וּבַסּוֹף שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וְחַד אֲמַר עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וּבַסּוֹף שׁוֹר וּמְרִיא, רַבָּנָן אָמְרֵי מִקְרָא חַד פָּרֵשׁ לַחֲבֵרוֹ, עַל כָּל שִׁבְעָה פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל אָמַר (גמרא סוטה לה-ב): עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שׁוֹר וּמְרִיא, עַל כָּל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא אִם כֵּן מִלֵּאתָ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּמוֹת, אֶלָּא עַל כָּל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שׁוֹר וּמְרִיא, עַל כָּל שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. (שמואל ב ז, יד): וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וגו'. בּוֹא וּרְאֵה, כַּמָּה בִּזָּה דָּוִד עַצְמוֹ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה לוֹ לְדָוִד לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ לְפָנָיו סְתָם כְּמֶלֶךְ לָבוּשׁ כְּלֵי מַלְכוּתוֹ, לָאו אֶלָּא לָבַשׁ כֵּלִים נָאִים לִכְבוֹד הָאָרוֹן, וּמְשַׂחֵק לְפָנָיו מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, כז): וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וגו', וּכְתִיב: וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה', מַהוּ בְּכָל עֹז, בְּכָל כֹּחוֹ, מַהוּ מְכַרְכֵּר, שֶׁהָיָה מַקִּישׁ יָדָיו זוֹ עַל זוֹ וְטוֹפֵחַ וְאוֹמֵר כִּירִי רָם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְרִיעִים וְתוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת וּבַחֲצוֹצְרוֹת וְכָל כְּלֵי שִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, טו): וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א טו, כח): וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וגו', כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ כָּל הַנָּשִׁים מְצִיצוֹת עַל דָּוִד מִן הַגַּגּוֹת וּמִן הַחַלּוֹנוֹת וְרָאוּ אוֹתוֹ מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, טז): וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד וגו', הֲרֵי לְךָ שֶׁאִשְׁתּוֹ נִשְׁקְפָה עָלָיו, וּמִנַּיִן שֶׁכָּל נְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם כֵּן, שֶׁכֵּן הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ (שמואל ב ו, כ): מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו. (שמואל ב ו, טז): וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּהֶדְיוֹט, נִתְבַּזָה בְּעֵינֶיהָ. מַהוּ מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר, הָאֵיךְ הָיָה עוֹשֶׂה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי זָהָב סְנוּנִין דּוֹמִין לְפָז, וְהָיָה מַכֶּה בְּיָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ וְטוֹפֵחַ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְכַרְכֵּר כִּירִי רָם, הָיָה מְפַזֵּז, מַהוּ מְפַזֵּז, שֶׁהָיָה הַזָּהָב הַמְסֻנָּן שֶׁהָיָה עָלָיו קוֹלוֹ פּוֹזֵז, יָכוֹל לֹא הָיָה דָוִד עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִזּוֹ, לָאו, אֶלָּא הוֹפֵךְ אַסְפֵּירָס וּמְשַׁוֵּיר לְפָנָיו, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּמָקוֹם אַחֵר (דברי הימים א טו, כט): וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וגו', וְהָיוּ כָּל הַנָּשִׁים מְצִיצוֹת עָלָיו מִן הַגַּגּוֹת וּמִן הַחַלּוֹנוֹת וְלֹא אִכְפַּת לוֹ, וּמֵהֵיכָן אַתְּ לָמֵד שֶׁהָיָה דָוִד הוֹפֵךְ אַסְפִּירָס וּמְשַׁוֵּיר, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לְעִיר דָּוִד הִצִּיגוּהוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ דָּוִד וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת לְפָנָיו הוּא וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמואל ב ו, יז): וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ וגו'. תַּמָן כְּתִיב (דברי הימים א טז, א): וַיַּקְרִיבוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אַחַר שֶׁכִּלָּה לְהַעֲלוֹת בֵּרַךְ כָּל הָעָם עַל שֶׁכִּבְּדוּ אֶת הָאָרוֹן וְנָתַן לְכֻלָּם מַתָּנוֹת מֵרֹב שִׂמְחָתוֹ בָּאָרוֹן וְלַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, יח יט): וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וגו' וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל וגו', מַהוּ אֶשְׁפָּר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּפָּר, אֲשִׁישָׁה, אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בָּאֵיפָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲשִׁישָׁה, גַרְבָּא דְחַמְרָא, כְּמָה דְתֵימָא (הושע ג, א): וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים. לְאַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ, נִפְנָה לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וּלְשַׂמְחָהּ מֵרֹב שִׂמְחַת הָאָרוֹן, יָצָאת מִיכַל לִקְרָאתוֹ וּבִזַּתְהוּ עַל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ לִכְבוֹד הָאָרוֹן לְעֵינֵי הַנָּשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כ): וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וגו', לֹא הִנִּיחַתּוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא יָצָאת לַחוּץ וְהָיְתָה מְקַפַּחְתּוֹ בִּדְבָרִים, וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁהָיָה הוֹפֵךְ אַסְפֵּירָס וּמְשַׁוֵּיר, שֶׁכֵּן הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם, הִתְחִילָה עוֹשָׂה מְרִיבָה כְּנֶגְדוֹ מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱכֹל פָּנָיו, אָמְרָה לוֹ אִם רָאִיתָ כְּבוֹדְךָ מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו הוֹדַעְתָּ שֶׁאַתְּ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם, הַלְוַי בִּצְנִיעוּת, אֶלָּא לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, וְאֵלּוּ הֵן נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קוֹרְאָה אֶתְהֶן אֲמָהוֹת, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הָרֵיק שֶׁבָּרֵיקִים זֶה אַרְכֵיסְטֵס שֶׁאֵין רֵיקָם הֵימֶנּוּ מִכָּל מִצְוָה, כָּךְ הָיָה דָוִד מְרַקֵד לִפְנֵי הָאָרוֹן, אָמְרָה לוֹ הַיּוֹם נִגְלָה כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית אַבָּא, בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּינְךָ לְבֵין בֵּית אַבָּא, כָּל בֵּית אָבִי הָיוּ צְנוּעִים וּקְדוֹשִׁים, אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹא נִרְאָה מֵהֶם לֹא עָקֵב וְלֹא גּוּדָל מִימֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א כד, ג): וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל וגו', מַהוּ וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן, רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר נִכְנַס לוֹ לְדִיר הַצֹּאן גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר. וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו, עָשָׂה עַצְמוֹ כַּסֻּכָּה עָטוּף פְּעַלְיוֹנִים וְיָשַׁב לְבֵית הַכִּסֵּא, וַהֲוָה חָמֵי לֵיהּ מְשֻׁלְשָׁל צִיבְחָר וּמְסַלֵּק צִיבְחָר, מְשֻׁלְשָׁל צִיבְחָר וּמְסַלֵּק צִיבְחָר, אָמַר דָּוִד לֵית אָרִיךְ מַנְגַע בְּהָא גּוּפָא צְנִיעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דְּהוּא אֲמַר לֵיהּ (שמואל א כד, י): הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ, וָאָחוּס עָלֶיךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַתָּחָס עָלֶיךָ, צְנִיעוּתְךָ חָסָה עָלֶיךָ, וְכָךְ אָמְרָה לוֹ מִיכַל, שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ צְנוּעִין כָּל כָּךְ וְאַתְּ עוֹמֵד וּמְגַלֶּה לְבוּשְׁךָ כְּאַחַד הָרֵיקִים. כֵּיוָן שֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ, וְכִי לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שִׂחַקְתִּי וְלֹא לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים שִׂחַקְתִּי אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אָבִיךְ צַדִּיק יוֹתֵר מִמֶּנִּי הָיָה הָאֱלֹהִים בּוֹחֵר בִּי וּפוֹסֵל בְּבֵית אָבִיךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כא): וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי ה' וגו', אָמַר לָהּ אָבִיךְ הָיָה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֲנִי נָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל עַם ה', זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה. עַל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ שְׁאָר שְׁבָטִים. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהּ שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הָיוּ מְבַקְּשִׁין כְּבוֹד עַצְמָן וּמַנִּיחִין כְּבוֹד שָׁמַיִם, וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן אֶלָּא מַנִּיחַ כְּבוֹד עַצְמִי וּמְבַקֵּשׁ כְּבוֹד שָׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ו, כב): וּנְקַתִי עוֹד מִזֹּאת, וְאַל תֹּאמְרִי שֶׁהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינֵי אֲחֵרִים וְלֹא נִבְזֶה בִּפְנֵי עַצְמִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמואל ב ו, כב): וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי (שמואל ב ו, כב): וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה, אָמַר לָהּ אוֹתָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּוַחְתְּ אוֹתָן אֲמָהוֹת, אֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִמָּהוֹת, לְוַאי יְהֵא לִי חֵלֶק עִמָּהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ, לְוַאי עִמָּם אִכָּבֵדָה. וּלְפִי שֶׁאָמְרָה מִיכַל כֵּן נֶעֶנְשָׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (שמואל ב ו, כג): וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ, וְהָא כְתִיב (דברי הימים א ג, ג): יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ, שֶׁגָּעֲתָה כְּעֶגְלָה וָמֵתָה, הַיְנוּ דִּכְתִיב: עַד יוֹם מוֹתָהּ, הָא בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ. אֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזָּה עַצְמוֹ עַל הַמִּצְווֹת יוֹתֵר מִדָּוִד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב דְּהוּא אָמַר לִפְנֵי אֱלֹהִים (תהלים קלא, א): ה' לֹא גָּבַהּ לִבִּי, בְּשָׁעָה שֶׁמְשָׁחַנִּי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ, (תהלים קלא, א): וְלֹא רָמוּ עֵינַי, בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת גָּלְיַת, (תהלים קלא, א): וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּנִי לְמַלְכוּתִי, וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלֵתִי אֶת הָאָרוֹן, (תהלים קלא, ב): אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְךָ, (תהלים קלא, ב): כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי, כְּהֵן יָנוֹקָא דְּנָפֵק מִמְּעֵי דְאִמֵּיהּ וְאֵין בּוֹ רוּחַ גַּסָּה לִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן הֲוַת נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי אֲדָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה שִׁוִּיתָ עַצְמְךָ לַגָּמוּל, חַיֶּיךָ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַתִּינוֹק הַזֶּה עֲווֹנוֹת, כָּךְ אֵין לְךָ עֲווֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יג): גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְהֹג גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְבַּזּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם אֵין מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, לָמָּה, עָבֵיד מָגֵירָס שֶׁל בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ כֵּלִים נָאִים בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַשּׁוּק הוּא לוֹבְשָׁם, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לְבַשֵּׁל פּוֹשֵׁט אֶת הַיָּפִים וְלוֹבֵשׁ מְקֹרָעִים וְזוֹסְטֵא, וְעוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גוֹרֵף אֶת הַכִּירַיִם וְאֶת הַתַּנּוּר הוּא לוֹבֵשׁ רָעִים מֵהֶם, אֲבָל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁכֹּהֵן גּוֹרֵף אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמְדַשְּׁנוֹ הָיָה לוֹבֵשׁ כֵּלִים מְעֻלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו, ג): וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וגו', בִּשְׁבִיל וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן, לָמָּה כֵן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּשִׁפְלוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֶלְעָזָר הָיָה דּוּךְ דּוּכָנִין נָשִׂיא עַל הַנְּשִׂיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לב): וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', רְאֵה שְׂרָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ וְאַתְּ סָבוּר מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל הָיָה נוֹתֵן לַאֲחֵרִים שֶׁיִּטְעֲנוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיָה עָשׂוּי לִטְעֹן אוֹתָם, לָאו, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ הָיָה טוֹעֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', וְהֵיאַךְ הָיָה טָעוּן כָּל אֵלּוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כֵּן הָיָה טוֹעֵן, שֶׁמֶן הַמָּאוֹר בִּימִינוֹ, וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּשְׂמֹאלוֹ, וּמִנְחַת הַתָּמִיד שֶׁל יוֹם תְּלוּיָה בִּזְרוֹעוֹ, בֵּין הָעַרְבַּיִם הֵיכָן הָיָה נָתוּן, אָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּמִין צְלוֹחִית קְטַנָּה הָיָה תּוֹלֶה בַּאֲפֻנְדָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָגוּר מָתְנָיו בְּזֵינוֹ כְּעֶבֶד לִפְנֵי קוֹנוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין גַּאֲוָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, (במדבר ד, טז): פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו, שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְכָל כְּלֵיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ג, לא לב): וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וגו' וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר וגו'. 9.14. וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים (במדבר ה, יז), אֵין מַיִם קְדוֹשִׁים אֶלָא שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בַּכְּלִי, וְאֵלּוּ הֵן מֵי כִּיּוֹר. וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לח, ח): וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר נְחשֶׁת וגו', אוֹתָן נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ הָאֱלֹהִים מֵעִיד עָלֵינוּ שֶׁיָּצָאנוּ טְהוֹרוֹת מִמִּצְרַיִם, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת כִּיּוֹר, אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בְּאוֹתָן הַמַּרְאוֹת עֲשֵׂה אוֹתוֹ, שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ לְשֵׁם זְנוּת, וְהֵימֶנּוּ תִּהְיֶנָה בְּנוֹתֵיהֶן נִבְדָקוֹת אִם טְהוֹרוֹת הֵם כְּאִמּוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הָאֱלֹהִים, וַהֲלֹא לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הַזְּנוּת, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא עַל שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָן מִן הָעֶרְוָה, שֶׁהָיָה הַמִּצְרִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ וְהַיְּהוּדִי מְשַׁלְשֵׁל דָּלְיוֹ, זֶה מְמַלֵּא דָם, וְזֶה מְמַלֵּא מַיִם, שְׁנֵיהֶם שׁוֹתִים מִן הֶחָבִית, זֶה שׁוֹתֶה דָם, וְזֶה שׁוֹתֶה מַיִם. צְפַרְדֵּעַ רוֹאָה לַיְּהוּדִי וְהִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְרוֹאָה לַמִּצְרִי וְקוֹפֶצֶת עָלָיו. בְּהֶמְתָּן רוֹעוֹת כְּאֶחָד, וְהָיָה הַבָּרָד מַנִּיחַ לָזוֹ וְהוֹרֵג לָזוֹ. רְאֵה פְּלָאִים שֶׁהָיָה שָׁם, וְכֵן כָּל עֶשֶׂר מַכּוֹת. בָּאוּ לַיָּם וְעָשָׂה לָהֶם יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, בְּמִצְרַיִם כְּתִיב (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה, וּבַיָּם כְּתִיב: הַיָּד הַגְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, לא): וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְיֵשׁ יָד קְטַנָּה, אֶלָּא גְּדוֹלָה [ממש] מִמַּה שֶּׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם עָשָׂה בַּיָּם, הִקְפָּה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם, וְהַלֵּב שְׁלִישׁוֹ שֶׁל אָדָם, וְהָלְכוּ בְּתוֹכוֹ בַּיַּבָּשָׁה, מַה כְּתִיב שָׁם (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם קוֹרִין תִּגָּר וְאוֹמְרִים מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ כָּאן, אָנוּ עֲרֵלִים וְהֵם עֲרֵלִים, לָהֶם (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיוֹם הַהוּא וגו', וְלָנוּ (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, בְּאֵי זוֹ זְכוּת הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעִים, וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, שְׁלשִׁים בְּנֵי חָם, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנֵי יֶפֶת, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּנֵי שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָמָּה הֵם (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, וְהָאֻמּוֹת שִׁבְעִים, וְאַתְּ אוֹמֵר מֵאָה וְאַרְבָּעִים. אֶלָּא שִׁשִּׁים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ שֶׁמַּכִּירִין אֶת אֲבִיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶן, וְנִקְרְאוּ מְלָכוֹת, וּשְׁמוֹנִים מִשְׁפָּחוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ מַכִּירִין אֶת אִמּוֹתֵיהֶם וְאֵינָן מַכִּירִין אֶת אֲבִיהֶן, וְנִקְרְאוּ פִּילַגְשִׁים, שֶׁהַפִּילַגְשִׁים חֲשׁוּדוֹת, וּשְׁאָר אֵינָם מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמָּם אֶלָּא מְעוּלָמִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְיִשְׂרָאֵל, (שיר השירים ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים וגו', וְהֵן (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי וגו'. אַחַת הִיא שֶׁקִּלְקְלָה שָׁם וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, הוּא הַמִּצְרִי שֶׁהָרַג משֶׁה, שֶׁלֹא יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, יב): וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וגו', אֲבָל יִשְׂרָאֵל (תהלים צו, ז): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ כֵּן, (שיר השירים ו, ט): רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ וגו', בָּאוּ לֵילֵךְ (שמות יג, כא כב): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וגו' לֹא יָמִישׁ וגו', וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלֶה לְהָרִים לָהֶם. יוֹרֵד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם מִן הָאָרֶץ, וּבָשָׂר מִן הַיָּם (במדבר יא, לא): וַיָּגָז שַׂלְוִים, מַה שֶׁלֹא נַעֲשָׂה לִבְרִיָּה בָּעוֹלָם, הִרְגִּישׁוּהָ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה וגו'. אָמְרוּ לָהֶם בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים הֵן, אָמְרוּ לָהֶן אֵינָן בְּנֵי מִצְרִים, לֹא כְשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ הַמִּצְרַיִם בַּזְּכָרִים לֹא כָךְ שִׁעְבְּדוּ בַּנָּשִׁים. מִיָּד קָפַץ הַדִּבּוּר עַל משֶׁה אָמַר לוֹ מְנֵה אֶת בָּנַי וְיֵדְעוּ שֶׁהַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ב) (במדבר א, כ) (במדבר א, כב) : שְׂאוּ אֶת וגו' בְנֵי רְאוּבֵן וגו' לִבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַסּוֹטוֹת אִמּוֹתֵיכֶן גָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, וְאַתֶּם גְּדַלְתֶּם בֵּין הַטְּהוֹרִים וְנֶחְשַׁדְתֶּם, לְפִיכָךְ יָבוֹא מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁגָּדְלוּ בֵּין הַטְּמֵאִים וְהָיוּ טְהוֹרוֹת, וְיִבְדְּקוּ וְיוֹכִיחוּ לְמִי שֶׁגָּדַל בֵּין טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ, לְכָךְ הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר. | 4.2. "Another interpretation: \"Number all the first-born males...\" (Numbers 3:40) This is what is written (Song of Songs 6:8-9): \"There are threescore queens ... My dove, my undefiled, is but one ...\" Compare in parable to a person who had a sales-bundle of glass stones and would bring them them to the market, but would not notice their number, since he would not bring them out by number. He would go in to put them away and would not put them away by number, since he would not care about them, as they were glass. But he had one sales-bundle of precious pearls, and he would take it and bring it out by number and put it away by number. Similarly, so to speak, the Holy One Blessed be He said to the nations of the world, \"I have not assigned a number. Why? Because they are not important to me at all. As it says (Isaiah 40:17), 'All the nations are as nothing before Him.' But you are My children, as it says, (Isaiah 46:3), 'that are borne [by Me] from the birth ...' Therefore, I count you all the time.\" Therefore, it is said \"Number all the first-born males.\" That is: \"There are threescore queens ... My dove, my undefiled, is but one ...\" - these are Israel.", |
|
| 43. Anon., Midrash Psalms, 119.3 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 |
44. Anon., Midrash On Song of Songs, 5.2, 6.9 Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 148 | 5.2. "The Divine presence was not on the earthly , lowliest plane , proof is that it is written , and they heard the voice of the lord walking in the garden.", |
|
| 45. Artapanus, Jubilees, 17.17-17.18 Tagged with subjects: •god, obedience to Found in books: Birnbaum and Dillon (2020), Philo of Alexandria: On the Life of Abraham: Introduction, Translation, and Commentary, 211 |
| 46. Anon., Pesikta Rabbati, 31.3 Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 149 |
| 47. Anon., Leges Publicae, 5.20 Tagged with subjects: •god, israels obedience to Found in books: Stern (2004), From Rebuke to Consolation: Exegesis and Theology in the Liturgical Anthology of the Ninth of Av Season, 149 |
| 48. Anon., Testament of Abraham, 13.7 Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118 |
| 49. Anon., Testament of Abraham A, 13.7 Tagged with subjects: •obedient, to god Found in books: Garcia (2021), On Human Nature in Early Judaism: Creation, Composition, and Condition, 118 |
