The Ancient Mediterranean Religions Index Database

Results for
Please note: the results are produced through a computerized process which may frequently lead to errors, both in incorrect tagging and in other issues. Please use with caution.
Due to load times, full text fetching is currently attempted for validated results only.
Full texts for Hebrew Bible and rabbinic texts is kindly supplied by Sefaria; for Greek and Latin texts, by Perseus Scaife, for the Quran, by Tanzil.net

For a list of book indices included, see here.

66 results for "multiplicity"

1. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.9, 1.13, 1.16, 2.9 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 216, 233, 234, 235, 236

1.9. "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃", 1.13. "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין׃", 1.16. "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃", 2.9. "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן־הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן־הַחֲרַכִּים׃",

1.9. I have compared thee, O my love, To a steed in Pharaoh’s chariots. 1.13. My beloved is unto me as a bag of myrrh, That lieth betwixt my breasts. 1.16. Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy. 2.9. My beloved is like a gazelle or a young hart; Behold, he standeth behind our wall, He looketh in through the windows, He peereth through the lattice.

2. Hebrew Bible, Exodus, 6.6, 7.8-7.9, 15.3, 15.16-15.17, 16.7-16.11, 19.9, 19.16, 19.18-19.19, 24.10, 25.8, 25.11-25.22, 29.43-29.45, 34.6-34.7, 40.34-40.38 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 40, 60, 62, 71, 76, 230, 232, 233, 290

6.6. "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃", 7.8. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃", 7.9. "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי־פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין׃", 15.3. "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמוֹ׃", 15.16. "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד־יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד־יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִיתָ׃", 15.17. "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃", 16.7. "וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת־כְּבוֹד יְהוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל־יְהוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תלונו [תַלִּינוּ] עָלֵינוּ׃", 16.8. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא־עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל־יְהוָה׃", 16.9. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃", 16.11. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃", 19.9. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃", 19.16. "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃", 19.18. "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד׃", 19.19. "וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃", 25.8. "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם׃", 25.11. "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב׃", 25.12. "וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית׃", 25.13. "וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב׃", 25.14. "וְהֵבֵאתָ אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת־הָאָרֹן בָּהֶם׃", 25.15. "בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ׃", 25.16. "וְנָתַתָּ אֶל־הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃", 25.17. "וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ׃", 25.18. "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת׃", 25.19. "וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב־אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן־הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת־הַכְּרֻבִים עַל־שְׁנֵי קְצוֹתָיו׃", 25.21. "וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל־הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃", 25.22. "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃", 29.43. "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי׃", 29.44. "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי׃", 29.45. "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃", 34.6. "וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל־פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת", 34.7. "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל־בָּנִים וְעַל־בְּנֵי בָנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים׃", 40.34. "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַמִּשְׁכָּן׃", 40.35. "וְלֹא־יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד כִּי־שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַמִּשְׁכָּן׃", 40.36. "וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם׃", 40.37. "וְאִם־לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד־יוֹם הֵעָלֹתוֹ׃", 40.38. "כִּי עֲנַן יְהוָה עַל־הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־מַסְעֵיהֶם׃",

6.6. "Wherefore say unto the children of Israel: I am the LORD, and I will bring you out from under the burdens of the Egyptians, and I will deliver you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments;", 7.8. "And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, saying:", 7.9. "’When Pharaoh shall speak unto you, saying: Show a wonder for you; then thou shalt say unto Aaron: Take thy rod, and cast it down before Pharaoh, that it become a serpent.’", 15.3. "The LORD is a man of war, The LORD is His name.", 15.16. "Terror and dread falleth upon them; By the greatness of Thine arm they are as still as a stone; Till Thy people pass over, O LORD, Till the people pass over that Thou hast gotten.", 15.17. "Thou bringest them in, and plantest them in the mountain of Thine inheritance, The place, O LORD, which Thou hast made for Thee to dwell in, The sanctuary, O Lord, which Thy hands have established.", 16.7. "and in the morning, then ye shall see the glory of the LORD; for that He hath heard your murmurings against the LORD; and what are we, that ye murmur against us?’", 16.8. "And Moses said: ‘This shall be, when the LORD shall give you in the evening flesh to eat, and in the morning bread to the full; for that the LORD heareth your murmurings which ye murmur against Him; and what are we? your murmurings are not against us, but against the LORD.’", 16.9. "And Moses said unto Aaron: ‘Say unto all the congregation of the children of Israel: Come near before the LORD; for He hath heard your murmurings.’", 16.10. "And it came to pass, as Aaron spoke unto the whole congregation of the children of Israel, that they looked toward the wilderness, and, behold, the glory of the LORD appeared in the cloud.", 16.11. "And the LORD spoke unto Moses, saying:", 19.9. "And the LORD said unto Moses: ‘Lo, I come unto thee in a thick cloud, that the people may hear when I speak with thee, and may also believe thee for ever.’ And Moses told the words of the people unto the LORD.", 19.16. "And it came to pass on the third day, when it was morning, that there were thunders and lightnings and a thick cloud upon the mount, and the voice of a horn exceeding loud; and all the people that were in the camp trembled.", 19.18. "Now mount Sinai was altogether on smoke, because the LORD descended upon it in fire; and the smoke thereof ascended as the smoke of a furnace, and the whole mount quaked greatly.", 19.19. "And when the voice of the horn waxed louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice.", 24.10. "and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.", 25.8. "And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.", 25.11. "And thou shalt overlay it with pure gold, within and without shalt thou overlay it, and shalt make upon it a crown of gold round about.", 25.12. "And thou shalt cast four rings of gold for it, and put them in the four feet thereof; and two rings shall be on the one side of it, and two rings on the other side of it.", 25.13. "And thou shalt make staves of acacia-wood, and overlay them with gold.", 25.14. "And thou shalt put the staves into the rings on the sides of the ark, wherewith to bear the ark.", 25.15. "The staves shall be in the rings of the ark; they shall not be taken from it.", 25.16. "And thou shalt put into the ark the testimony which I shall give thee.", 25.17. "And thou shalt make an ark-cover of pure gold: two cubits and a half shall be the length thereof, and a cubit and a half the breadth thereof.", 25.18. "And thou shalt make two cherubim of gold; of beaten work shalt thou make them, at the two ends of the ark-cover.", 25.19. "And make one cherub at the one end, and one cherub at the other end; of one piece with the ark-cover shall ye make the cherubim of the two ends thereof.", 25.20. "And the cherubim shall spread out their wings on high, screening the ark-cover with their wings, with their faces one to another; toward the ark-cover shall the faces of the cherubim be.", 25.21. "And thou shalt put the ark-cover above upon the ark; and in the ark thou shalt put the testimony that I shall give thee.", 25.22. "And there I will meet with thee, and I will speak with thee from above the ark-cover, from between the two cherubim which are upon the ark of the testimony, of all things which I will give thee in commandment unto the children of Israel.", 29.43. "And there I will meet with the children of Israel; and [the Tent] shall be sanctified by My glory.", 29.44. "And I will sanctify the tent of meeting, and the altar; Aaron also and his sons will I sanctify, to minister to Me in the priest’s office.", 29.45. "And I will dwell among the children of Israel, and will be their God.", 34.6. "And the LORD passed by before him, and proclaimed: ‘The LORD, the LORD, God, merciful and gracious, long-suffering, and abundant in goodness and truth;", 34.7. "keeping mercy unto the thousandth generation, forgiving iniquity and transgression and sin; and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children’s children, unto the third and unto the fourth generation.’", 40.34. "Then the cloud covered the tent of meeting, and the glory of the LORD filled the tabernacle.", 40.35. "And Moses was not able to enter into the tent of meeting, because the cloud abode thereon, and the glory of the LORD filled the tabernacle.—", 40.36. "And whenever the cloud was taken up from over the tabernacle, the children of Israel went onward, throughout all their journeys.", 40.37. "But if the cloud was not taken up, then they journeyed not till the day that it was taken up.", 40.38. "For the cloud of the LORD was upon the tabernacle by day, and there was fire therein by night, in the sight of all the house of Israel, throughout all their journeys.—",

3. Hebrew Bible, Genesis, 1, 1.2, 1.10, 1.26, 2.4, 2.7, 3, 3.5, 3.24, 5.1, 5.2, 5.3, 5.4, 5.5, 6.1, 6.2, 6.3, 6.4, 6.9-9.7, 8.21, 17.22, 18.2, 19.1, 28.13, 32.24, 32.28, 32.29, 35.13, 36.31, 36.32 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 34, 102, 199, 270

4. Hebrew Bible, Hosea, 2.21, 12.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 35, 238

2.21. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים׃", 12.6. "וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ׃",

2.21. "And I will betroth thee unto Me for ever; Yea, I will betroth thee unto Me in righteousness, and in justice, And in lovingkindness, and in compassion.", 12.6. "But the LORD, the God of hosts, The LORD is His name.",

5. Hebrew Bible, Nahum, 1.2-1.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 61, 66

1.2. "אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו׃", 1.3. "יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול־[וּגְדָל־] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו׃", 1.4. "גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל׃", 1.5. "הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ׃", 1.6. "לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ׃",

1.2. "The LORD is a jealous and avenging God, The LORD avengeth and is full of wrath; The LORD taketh vengeance on His adversaries, And He reserveth wrath for His enemies.", 1.3. "The LORD is long-suffering, and great in power, And will by no means clear the guilty; The LORD, in the whirlwind and in the storm is His way, And the clouds are the dust of His feet.", 1.4. "He rebuketh the sea, and maketh it dry, And drieth up all the rivers; Bashan languisheth, and Carmel, And the flower of Lebanon languisheth.", 1.5. "The mountains quake at Him, And the hills melt; And the earth is upheaved at His presence, Yea, the world, and all that dwell therein.", 1.6. "Who can stand before His indignation? And who can abide in the fierceness of His anger? His fury is poured out like fire, And the rocks are broken asunder before Him.",

6. Hebrew Bible, Job, 7.12, 9.4, 9.5, 9.6, 9.7, 9.8, 9.9, 9.10, 9.11, 9.12, 9.13, 25.2, 26.1, 26.2, 26.3, 26.4, 26.5, 26.6, 26.7, 26.8, 26.9, 26.10, 26.11, 26.12, 26.13, 26.14, 28.11, 30.15, 37.6, 38.16, 40.9, 40.10, 40.11, 40.14, 40.25-41.26 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 88

25.2. "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׃",

25.2. "Dominion and fear are with Him; He maketh peace in His high places.",

7. Hebrew Bible, Obadiah, 3-4 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 76

8. Hebrew Bible, Psalms, 11.4, 18.11, 18.14, 18.16, 44.10-44.23, 59.1, 68.8-68.11, 74.1-74.14, 74.17-74.23, 77.11, 77.13-77.22, 82.1, 85.12, 85.14, 89.6-89.7, 89.11, 89.15, 90.11, 92.10, 97.2-97.3, 98.2, 103.19-103.20, 104.1-104.2, 104.4, 104.6-104.7, 114.3, 144.7, 147.17 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 4, 19, 21, 40, 60, 61, 62, 65, 66, 71, 199, 206, 233, 236, 237, 240

11.4. "יְהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ יְהוָה בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם׃", 18.11. "וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ׃", 18.14. "וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְהוָה וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי־אֵשׁ׃", 18.16. "וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃", 44.11. "תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי־צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ׃", 44.12. "תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ׃", 44.13. "תִּמְכֹּר־עַמְּךָ בְלֹא־הוֹן וְלֹא־רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם׃", 44.14. "תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃", 44.15. "תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד־רֹאשׁ בַּל־אֻמִּים׃", 44.16. "כָּל־הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי׃", 44.17. "מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃", 44.18. "כָּל־זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא־שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׃", 44.19. "לֹא־נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ׃", 44.21. "אִם־שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׃", 44.22. "הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר־זֹאת כִּי־הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב׃", 44.23. "כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃", 59.1. "לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ׃", 59.1. "עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי׃", 68.8. "אֱ‍לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה׃", 68.9. "אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃", 68.11. "חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ־בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים׃", 74.1. "מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃", 74.1. "עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃", 74.2. "הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃", 74.2. "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃", 74.3. "הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל־הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃", 74.4. "שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃", 74.5. "יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃", 74.6. "ועת [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן׃", 74.7. "שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן־שְׁמֶךָ׃", 74.8. "אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל־מוֹעֲדֵי־אֵל בָּאָרֶץ׃", 74.9. "אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין־עוֹד נָבִיא וְלֹא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָה׃", 74.11. "לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה׃", 74.12. "וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃", 74.13. "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם׃", 74.14. "אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃", 74.17. "אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃", 74.18. "זְכָר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃", 74.19. "אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃", 74.21. "אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃", 74.22. "קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כָּל־הַיּוֹם׃", 74.23. "אַל־תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד׃", 77.11. "וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן׃", 77.13. "וְהָגִיתִי בְכָל־פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃", 77.14. "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי־אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים׃", 77.15. "אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ׃", 77.16. "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי־יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה׃", 77.17. "רָאוּךָ מַּיִם אֱ‍לֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת׃", 77.18. "זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ׃", 77.19. "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃", 77.21. "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃", 82.1. "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃", 85.12. "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף׃", 85.14. "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׃", 89.6. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה אַף־אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים׃", 89.7. "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהוָה יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים׃", 89.11. "אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ׃", 89.15. "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃", 90.11. "מִי־יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃", 97.2. "עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃", 97.3. "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃", 98.2. "הוֹדִיעַ יְהוָה יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃", 103.19. "יְהוָה בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃", 104.1. "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃", 104.1. "הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃", 104.2. "תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָעַר׃", 104.2. "עֹטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃", 104.4. "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃", 104.6. "תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל־הָרִים יַעַמְדוּ־מָיִם׃", 104.7. "מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃", 114.3. "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃", 144.7. "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר׃", 147.17. "מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃",

11.4. "The LORD is in His holy temple, the LORD, His throne is in heaven; His eyes behold, His eyelids try, the children of men.", 18.11. "And He rode upon a cherub, and did fly; yea, He did swoop down upon the wings of the wind.", 18.14. "The LORD also thundered in the heavens, and the Most High gave forth His voice; hailstones and coals of fire.", 18.16. "And the channels of waters appeared, and the foundations of the world were laid bare, at Thy rebuke, O LORD, at the blast of the breath of Thy nostrils.", 44.10. "Yet Thou hast cast off, and brought us to confusion; and goest not forth with our hosts.", 44.11. "Thou makest us to turn back from the adversary; and they that hate us spoil at their will.", 44.12. "Thou hast given us like sheep to be eaten; and hast scattered us among the nations.", 44.13. "Thou sellest Thy people for small gain, and hast not set their prices high.", 44.14. "Thou makest us a taunt to our neighbours, a scorn and a derision to them that are round about us.", 44.15. "Thou makest us a byword among the nations, a shaking of the head among the peoples.", 44.16. "All the day is my confusion before me, and the shame of my face hath covered me,", 44.17. "For the voice of him that taunteth and blasphemeth; by reason of the enemy and the revengeful.", 44.18. "All this is come upon us; yet have we not forgotten Thee, neither have we been false to Thy covet.", 44.19. "Our heart is not turned back, neither have our steps declined from Thy path;", 44.20. "Though Thou hast crushed us into a place of jackals, and covered us with the shadow of death.", 44.21. "If we had forgotten the name of our God, or spread forth our hands to a strange god; .", 44.22. "Would not God search this out? For He knoweth the secrets of the heart.", 44.23. "Nay, but for Thy sake are we killed all the day; we are accounted as sheep for the slaughter.", 59.1. "For the Leader; Al-tashheth. [A Psalm] of David; Michtam; when Saul sent, and they watched the house to kill him.", 68.8. "O God, when Thou wentest forth before Thy people, When Thou didst march through the wilderness; Selah", 68.9. "The earth trembled, the heavens also dropped at the presence of God; Even yon Sinai trembled at the presence of God, the God of Israel.", 68.10. "A bounteous rain didst Thou pour down, O God; When Thine inheritance was weary, Thou didst confirm it.", 68.11. "Thy flock settled therein; Thou didst prepare in Thy goodness for the poor, O God.", 74.1. "Maschil of Asaph. Why, O God, hast Thou cast us off for ever? Why doth Thine anger smoke against the flock of Thy pasture?", 74.2. "Remember Thy congregation, which Thou hast gotten of old, Which Thou hast redeemed to be the tribe of Thine inheritance; And mount Zion, wherein Thou hast dwelt.", 74.3. "Lift up Thy steps because of the perpetual ruins, Even all the evil that the enemy hath done in the sanctuary.", 74.4. "Thine adversaries have roared in the midst of Thy meeting-place; They have set up their own signs for signs.", 74.5. "It seemed as when men wield upwards Axes in a thicket of trees.", 74.6. "And now all the carved work thereof together They strike down with hatchet and hammers.", 74.7. "They have set Thy sanctuary on fire; They have profaned the dwelling-place of Thy name even to the ground.", 74.8. "They said in their heart: 'Let us make havoc of them altogether'; They have burned up all the meeting-places of God in the land.", 74.9. "We see not our signs; There is no more any prophet; Neither is there among us any that knoweth how long.", 74.10. "How long, O God, shall the adversary reproach? Shall the enemy blaspheme Thy name for ever?", 74.11. "Why withdrawest Thou Thy hand, even Thy right hand? Draw it out of Thy bosom and consume them.", 74.12. "Yet God is my King of old, Working salvation in the midst of the earth.", 74.13. "Thou didst break the sea in pieces by Thy strength; Thou didst shatter the heads of the sea-monsters in the waters.", 74.14. "Thou didst crush the heads of leviathan, Thou gavest him to be food to the folk inhabiting the wilderness.", 74.17. "Thou hast set all the borders of the earth; Thou hast made summer and winter.", 74.18. "Remember this, how the enemy hath reproached the LORD, And how a base people have blasphemed Thy name.", 74.19. "O deliver not the soul of Thy turtle-dove unto the wild beast; Forget not the life of Thy poor for ever.", 74.20. "Look upon the covet; For the dark places of the land are full of the habitations of violence.", 74.21. "O let not the oppressed turn back in confusion; Let the poor and needy praise Thy name.", 74.22. "Arise, O God, plead Thine own cause; Remember Thy reproach all the day at the hand of the base man.", 74.23. "Forget not the voice of Thine adversaries, The tumult of those that rise up against Thee which ascendeth continually.", 77.11. "And I say 'This is my weakness, That the right hand of the Most High could change.", 77.13. "I will meditate also upon all Thy work, And muse on Thy doings.'", 77.14. "O God, Thy way is in holiness; Who is a great god like unto God?", 77.15. "Thou art the God that doest wonders; Thou hast made known Thy strength among the peoples.", 77.16. "Thou hast with Thine arm redeemed Thy people, The sons of Jacob and Joseph. Selah", 77.17. "The waters saw Thee, O God; The waters saw Thee, they were in pain; The depths also trembled.", 77.18. "The clouds flooded forth waters; The skies sent out a sound; Thine arrows also went abroad.", 77.19. "The voice of Thy thunder was in the whirlwind; The lightnings lighted up the world; The earth trembled and shook.", 77.20. "Thy way was in the sea, And Thy path in the great waters, And Thy footsteps were not known.", 77.21. "Thou didst lead Thy people like a flock, By the hand of Moses and Aaron.", 82.1. "A Psalm of Asaph. God standeth in the congregation of God; in the midst of the judges He judgeth:", 85.12. "Truth springeth out of the earth; And righteousness hath looked down from heaven.", 85.14. "Righteousness shall go before Him, And shall make His footsteps a way.", 89.6. "So shall the heavens praise Thy wonders, O LORD, Thy faithfulness also in the assembly of the holy ones.", 89.7. "For who in the skies can be compared unto the LORD, Who among the sons of might can be likened unto the LORD,", 89.11. "Thou didst crush Rahab, as one that is slain; Thou didst scattered Thine enemies with the arm of Thy strength.", 89.15. "Righteousness and justice are the foundation of Thy throne; Mercy and truth go before Thee.", 90.11. "Who knoweth the power of Thine anger, And Thy wrath according to the fear that is due unto Thee?", 92.10. "For, lo, Thine enemies, O LORD, For, lo, Thine enemies shall perish: All the workers of iniquity shall be scattered.", 97.2. "Clouds and darkness are round about Him; Righteousness and justice are the foundation of His throne.", 97.3. "A fire goeth before Him, And burneth up His adversaries round about.", 98.2. "The LORD hath made known His salvation; His righteousness hath He revealed in the sight of the nations.", 103.19. "The LORD hath established His throne in the heavens; And His kingdom ruleth over all.", 103.20. "Bless the LORD, ye angels of His, Ye mighty in strength, that fulfil His word, Hearkening unto the voice of His word.", 104.1. "Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, Thou art very great; Thou art clothed with glory and majesty.", 104.2. "Who coverest Thyself with light as with a garment, who stretchest out the heavens like a curtain;", 104.4. "Who makest winds Thy messengers, the flaming fire Thy ministers.", 104.6. "Thou didst cover it with the deep as with a vesture; the waters stood above the mountains.", 104.7. "At Thy rebuke they fled, at the voice of Thy thunder they hasted away—", 114.3. "The sea saw it, and fled; The Jordan turned backward.", 144.7. "Stretch forth Thy hands from on high; Rescue me, and deliver me out of many waters, Out of the hand of strangers;", 147.17. "He casteth forth His ice like crumbs; Who can stand before His cold?",

9. Hebrew Bible, Numbers, 14.2-14.25, 16.1-16.30, 17.6-17.25, 20.2-20.12 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 76

14.2. "וַיִּלֹּנוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל־הָעֵדָה לוּ־מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ־מָתְנוּ׃", 14.2. "וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃", 14.3. "וְלָמָה יְהוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה׃", 14.3. "אִם־אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם־כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן׃", 14.4. "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה׃", 14.4. "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר יְהוָה כִּי חָטָאנוּ׃", 14.5. "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל־קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃", 14.6. "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה מִן־הַתָּרִים אֶת־הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם׃", 14.7. "וַיֹּאמְרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד׃", 14.8. "אִם־חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר־הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃", 14.9. "אַךְ בַּיהוָה אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻם׃", 14.11. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַד־אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד־אָנָה לֹא־יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ׃", 14.12. "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי־גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׃", 14.13. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי־הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת־הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ׃", 14.14. "וְאָמְרוּ אֶל־יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי־אַתָּה יְהוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר־עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה׃", 14.15. "וְהֵמַתָּה אֶת־הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־שָׁמְעוּ אֶת־שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר׃", 14.16. "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר׃", 14.17. "וְעַתָּה יִגְדַּל־נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃", 14.18. "יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֺן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים׃", 14.19. "סְלַח־נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד־הֵנָּה׃", 14.21. "וְאוּלָם חַי־אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד־יְהוָה אֶת־כָּל־הָאָרֶץ׃", 14.22. "כִּי כָל־הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת־כְּבֹדִי וְאֶת־אֹתֹתַי אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃", 14.23. "אִם־יִרְאוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל־מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ׃", 14.24. "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה׃", 14.25. "וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם־סוּף׃", 16.1. "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן־פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן׃", 16.1. "וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת־כָּל־אַחֶיךָ בְנֵי־לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם־כְּהֻנָּה׃", 16.2. "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי־שֵׁם׃", 16.2. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃", 16.3. "וְאִם־בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת־פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת־יְהוָה׃", 16.3. "וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב־לָכֶם כִּי כָל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל־קְהַל יְהוָה׃", 16.4. "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו׃", 16.5. "וַיְדַבֵּר אֶל־קֹרַח וְאֶל־כָּל־עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ וְאֶת־הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר־בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו׃", 16.6. "זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ־לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל־עֲדָתוֹ׃", 16.7. "וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב־לָכֶם בְּנֵי לֵוִי׃", 16.8. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־קֹרַח שִׁמְעוּ־נָא בְּנֵי לֵוִי׃", 16.9. "הַמְעַט מִכֶּם כִּי־הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם׃", 16.11. "לָכֵן אַתָּה וְכָל־עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל־יְהוָה וְאַהֲרֹן מַה־הוּא כִּי תלונו [תַלִּינוּ] עָלָיו׃", 16.12. "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה׃", 16.13. "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי־תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵר׃", 16.14. "אַף לֹא אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן־לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה׃", 16.15. "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־יְהוָה אַל־תֵּפֶן אֶל־מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת־אַחַד מֵהֶם׃", 16.16. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־קֹרַח אַתָּה וְכָל־עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי יְהוָה אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר׃", 16.17. "וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ׃", 16.18. "וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃", 16.19. "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת־כָּל־הָעֵדָה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד־יְהוָה אֶל־כָּל־הָעֵדָה׃", 16.21. "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאַכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע׃", 16.22. "וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל־בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל־הָעֵדָה תִּקְצֹף׃", 16.23. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃", 16.24. "דַּבֵּר אֶל־הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן־קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם׃", 16.25. "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל־דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃", 16.26. "וַיְדַבֵּר אֶל־הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל־תִּגְּעוּ בְּכָל־אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן־תִּסָּפוּ בְּכָל־חַטֹּאתָם׃", 16.27. "וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן־קֹרֶח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם׃", 16.28. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי־יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי־לֹא מִלִּבִּי׃", 16.29. "אִם־כְּמוֹת כָּל־הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל־הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי׃", 17.6. "וַיִּלֹּנוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת־עַם יְהוָה׃", 17.7. "וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד יְהוָה׃", 17.8. "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד׃", 17.9. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃", 17.11. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־הַמַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל־הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף׃", 17.12. "וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל־תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם׃", 17.13. "וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׃", 17.14. "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח׃", 17.15. "וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה׃", 17.16. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃", 17.17. "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת־שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ׃", 17.18. "וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם׃", 17.19. "וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה׃", 17.21. "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל־נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם׃", 17.22. "וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת׃", 17.23. "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים׃", 17.24. "וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ׃", 17.25. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת־מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי־מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ׃", 20.2. "וְלֹא־הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן׃", 20.2. "וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה׃", 20.3. "וַיָּרֶב הָעָם עִם־מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה׃", 20.4. "וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת־קְהַל יְהוָה אֶל־הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ׃", 20.5. "וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת׃", 20.6. "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד־יְהוָה אֲלֵיהֶם׃", 20.7. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃", 20.8. "קַח אֶת־הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת־הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל־הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן־הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת־הָעֵדָה וְאֶת־בְּעִירָם׃", 20.9. "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ׃", 20.11. "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם׃", 20.12. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן יַעַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת־הַקָּהָל הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם׃",

14.2. "And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: ‘Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness!", 14.3. "And wherefore doth the LORD bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?’", 14.4. "And they said one to another: ‘Let us make a captain, and let us return into Egypt.’", 14.5. "Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.", 14.6. "And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes.", 14.7. "And they spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: ‘The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land.", 14.8. "If the LORD delight in us, then He will bring us into this land, and give it unto us—a land which floweth with milk and honey.", 14.9. "Only rebel not against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the LORD is with us; fear them not.’", 14.10. "But all the congregation bade stone them with stones, when the glory of the LORD appeared in the tent of meeting unto all the children of Israel.", 14.11. "And the LORD said unto Moses: ‘How long will this people despise Me? and how long will they not believe in Me, for all the signs which I have wrought among them?", 14.12. "I will smite them with the pestilence, and destroy them, and will make of thee a nation greater and mightier than they.’", 14.13. "And Moses said unto the LORD: ‘When the Egyptians shall hear—for Thou broughtest up this people in Thy might from among them—", 14.14. "they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou LORD art in the midst of this people; inasmuch as Thou LORD art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night;", 14.15. "now if Thou shalt kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of Thee will speak, saying:", 14.16. "Because the LORD was not able to bring this people into the land which He swore unto them, therefore He hath slain them in the wilderness.", 14.17. "And now, I pray Thee, let the power of the Lord be great, according as Thou hast spoken, saying:", 14.18. "The LORD is slow to anger, and plenteous in lovingkindness, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, upon the third and upon the fourth generation.", 14.19. "Pardon, I pray Thee, the iniquity of this people according unto the greatness of Thy lovingkindness, and according as Thou hast forgiven this people, from Egypt even until now.’", 14.20. "And the LORD said: ‘I have pardoned according to thy word’", 14.21. "But in very deed, as I live—and all the earth shall be filled with the glory of the LORD—", 14.22. "surely all those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet have put Me to proof these ten times, and have not hearkened to My voice;", 14.23. "surely they shall not see the land which I swore unto their fathers, neither shall any of them that despised Me see it.", 14.24. "But My servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed Me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it.", 14.25. "Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the Vale; tomorrow turn ye, and get you into the wilderness by the way to the Red Sea.’", 16.1. "Now Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben, took men;", 16.2. "and they rose up in face of Moses, with certain of the children of Israel, two hundred and fifty men; they were princes of the congregation, the elect men of the assembly, men of renown;", 16.3. "and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: ‘Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?’", 16.4. "And when Moses heard it, he fell upon his face.", 16.5. "And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: ‘In the morning the LORD will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him. .", 16.6. "This do: take you censers, Korah, and all his company;", 16.7. "and put fire therein, and put incense upon them before the LORD to-morrow; and it shall be that the man whom the LORD doth choose, he shall be holy; ye take too much upon you, ye sons of Levi.’", 16.8. "And Moses said unto Korah: ‘Hear now, ye sons of Levi:", 16.9. "is it but a small thing unto you, that the God of Israel hath separated you from the congregation of Israel, to bring you near to Himself, to do the service of the tabernacle of the LORD, and to stand before the congregation to minister unto them;", 16.10. "and that He hath brought thee near, and all thy brethren the sons of Levi with thee? and will ye seek the priesthood also?", 16.11. "Therefore thou and all thy company that are gathered together against the LORD—; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?’", 16.12. "And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: ‘We will not come up;", 16.13. "is it a small thing that thou hast brought us up out of a land flowing with milk and honey, to kill us in the wilderness, but thou must needs make thyself also a prince over us?", 16.14. "Moreover thou hast not brought us into a land flowing with milk and honey, nor given us inheritance of fields and vineyards; wilt thou put out the eyes of these men? we will not come up.’", 16.15. "And Moses was very wroth, and said unto the LORD: ‘Respect not thou their offering; I have not taken one ass from them, neither have I hurt one of them.’", 16.16. "And Moses said unto Korah: ‘Be thou and all thy congregation before the LORD, thou, and they, and Aaron, to-morrow;", 16.17. "and take ye every man his fire-pan, and put incense upon them, and bring ye before the LORD every man his fire-pan, two hundred and fifty fire-pans; thou also, and Aaron, each his fire-pan.’", 16.18. "And they took every man his fire-pan, and put fire in them, and laid incense thereon, and stood at the door of the tent of meeting with Moses and Aaron.", 16.19. "And Korah assembled all the congregation against them unto the door of the tent of meeting; and the glory of the LORD appeared unto all the congregation.", 16.20. "And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, saying:", 16.21. "’Separate yourselves from among this congregation, that I may consume them in a moment.’", 16.22. "And they fell upon their faces, and said: ‘O God, the God of the spirits of all flesh, shall one man sin, and wilt Thou be wroth with all the congregation?’", 16.23. "And the LORD spoke unto Moses, saying:", 16.24. "’Speak unto the congregation, saying: Get you up from about the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram.’", 16.25. "And Moses rose up and went unto Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him.", 16.26. "And he spoke unto the congregation, saying: ‘Depart, I pray you, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest ye be swept away in all their sins.’", 16.27. "So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.", 16.28. "And Moses said: ‘Hereby ye shall know that the LORD hath sent me to do all these works, and that I have not done them of mine own mind.", 16.29. "If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then the LORD hath not sent Me.", 16.30. "But if the LORD make a new thing, and the ground open her mouth, and swallow them up, with all that appertain unto them, and they go down alive into the pit, then ye shall understand that these men have despised the LORD.’", 17.6. "But on the morrow all the congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron, saying: ‘Ye have killed the people of the LORD.’", 17.7. "And it came to pass, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the tent of meeting; and, behold, the cloud covered it, and the glory of the LORD appeared.", 17.8. "And Moses and Aaron came to the front of the tent of meeting.", 17.9. "And the LORD spoke unto Moses, saying:", 17.10. "’Get you up from among this congregation, that I may consume them in a moment.’ And they fell upon their faces.", 17.11. "And Moses said unto Aaron: ‘Take thy fire-pan, and put fire therein from off the altar, and lay incense thereon, and carry it quickly unto the congregation, and make atonement for them; for there is wrath gone out from the LORD: the plague is begun.’", 17.12. "And Aaron took as Moses spoke, and ran into the midst of the assembly; and, behold, the plague was begun among the people; and he put on the incense, and made atonement for the people.", 17.13. "And he stood between the dead and the living; and the plague was stayed.", 17.14. "Now they that died by the plague were fourteen thousand and seven hundred, besides them that died about the matter of Korah.", 17.15. "And Aaron returned unto Moses unto the door of the tent of meeting, and the plague was stayed.", 17.16. "And the LORD spoke unto Moses, saying:", 17.17. "‘Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers’house, of all their princes according to their fathers’houses, twelve rods; thou shalt write every man’s name upon his rod.", 17.18. "And thou shalt write Aaron’s name upon the rod of Levi, for there shall be one rod for the head of their fathers’houses.", 17.19. "And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.", 17.20. "And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud; and I will make to cease from Me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.’", 17.21. "And Moses spoke unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’houses, even twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods.", 17.22. "And Moses laid up the rods before the LORD in the tent of the testimony.", 17.23. "And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds.", 17.24. "And Moses brought out all the rods from before the LORD unto all the children of Israel; and they looked, and took every man his rod.", 17.25. "and the LORD said unto Moses: ‘Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept there, for a token against the rebellious children; that there may be made an end of their murmurings against Me, that they die not.’", 20.2. "And there was no water for the congregation; and they assembled themselves together against Moses and against Aaron.", 20.3. "And the people strove with Moses, and spoke, saying: ‘Would that we had perished when our brethren perished before the LORD!", 20.4. "And why have ye brought the assembly of the LORD into this wilderness, to die there, we and our cattle?", 20.5. "And wherefore have ye made us to come up out of Egypt, to bring us in unto this evil place? it is no place of seed, or of figs, or of vines, or of pomegranates; neither is there any water to drink.’", 20.6. "And Moses and Aaron went from the presence of the assembly unto the door of the tent of meeting, and fell upon their faces; and the glory of the LORD appeared unto them.", 20.7. "And the LORD spoke unto Moses, saying:", 20.8. "’Take the rod, and assemble the congregation, thou, and Aaron thy brother, and speak ye unto the rock before their eyes, that it give forth its water; and thou shalt bring forth to them water out of the rock; so thou shalt give the congregation and their cattle drink.’", 20.9. "And Moses took the rod from before the LORD, as He commanded him.", 20.10. "And Moses and Aaron gathered the assembly together before the rock, and he said unto them: ‘Hear now, ye rebels; are we to bring you forth water out of this rock?’", 20.11. "And Moses lifted up his hand, and smote the rock with his rod twice; and water came forth abundantly, and the congregation drank, and their cattle.", 20.12. "And the LORD said unto Moses and Aaron: ‘Because ye believed not in Me, to sanctify Me in the eyes of the children of Israel, therefore ye shall not bring this assembly into the land which I have given them.’",

10. Hebrew Bible, Lamentations, 2.3 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 40

2.3. "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב׃",

2.3. "He hath cut off in fierce anger All the horn of Israel; He hath drawn back His right hand From before the enemy; And He hath burned in Jacob like a flaming fire, Which devoureth round about.",

11. Hebrew Bible, Judges, 13.9-13.10 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 75

13.9. "וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל־הָאִשָּׁה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ׃",

13.9. "And God hearkened to the voice of Manoaĥ; and the angel of God came again to the woman as she sat in the field: but Manoaĥ her husband was not with her.", 13.10. "And the woman made haste, and ran, and told her husband, and said to him, Behold, the man has appeared to me, that came to me the other day.",

12. Hebrew Bible, Joshua, 5.13-5.14 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 75

5.13. "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם־לְצָרֵינוּ׃", 5.14. "וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר־צְבָא־יְהוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל־עַבְדּוֹ׃",

5.13. "And it came to pass, when Joshua was by Jericho, that he lifted up his eyes and looked, and, behold, there stood a man over against him with his sword drawn in his hand; and Joshua went unto him, and said unto him: ‘Art thou for us, or for our adversaries?’ .", 5.14. "And he said: ‘Nay, but I am captain of the host of the LORD; I am now come.’ And Joshua fell on his face to the earth, and bowed down, and said unto him: ‘What saith my lord unto his servant?’",

13. Hebrew Bible, 1 Samuel, 10.6, 10.10 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 235

10.6. "וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר׃",

10.6. "and the spirit of the Lord will come upon thee, and thou shalt prophesy with them, and shalt be turned into another man.", 10.10. "And when they came there to the hill, behold, a company of prophets met him; and the spirit of God came upon him, and he prophesied among them.",

14. Hebrew Bible, Jeremiah, 9.23, 25.30, 46.22 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of •multiplicity and multiformity within, philosophical •multiplicity and multiformity within, principle of charity Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 14, 19, 35, 76, 255, 285

9.23. "כִּי אִם־בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי־בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם־יְהוָה׃", 46.22. "קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי־בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים׃",

9.23. "But let him that glorieth glory in this, that he understandeth, and knoweth Me, That I am the LORD who exercise mercy, justice, and righteousness, in the earth; for in these things I delight, Saith the LORD.", 25.30. "Therefore prophesy thou against them all these words, and say unto them: The LORD doth roar from on high, And utter His voice from His holy habitation; He doth mightily roar because of His fold; He giveth a shout, as they that tread the grapes, Against all the inhabitants of the earth.", 46.22. "The sound thereof shall go like the serpent’s; For they march with an army, And come against her with axes, As hewers of wood.",

15. Hebrew Bible, Isaiah, 6, 6.1, 6.2, 6.3, 6.4, 14.3, 14.4, 14.5, 14.6, 14.7, 14.8, 14.9, 14.10, 14.11, 14.12, 14.13, 14.14, 14.15, 14.16, 14.17, 14.18, 14.19, 14.20, 14.21, 17.12, 17.13, 26.4, 27.1, 28.10, 30.27, 30.28, 30.29, 30.30, 40.12, 40.13, 40.14, 40.15, 40.16, 40.17, 40.18, 40.19, 40.20, 40.21, 40.22, 40.23, 40.24, 40.25, 40.26, 40.27, 40.28, 40.29, 40.30, 40.31, 41.1, 41.2, 41.3, 41.4, 41.5, 41.6, 41.7, 41.17, 41.18, 41.19, 41.20, 41.21, 41.22, 41.23, 41.24, 44.24, 44.25, 44.26, 44.27, 44.28, 45.11, 45.12, 46.9, 46.10, 46.11, 49.3, 49.14, 50.2, 50.3, 51.9, 51.10, 51.11, 54.7, 57.15, 59.16, 60.15, 63.1-64.11, 63.7, 63.8, 63.9, 63.10, 63.11, 63.12, 63.13, 63.14, 63.15, 63.16, 63.17, 63.18, 63.19 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

50.2. "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם־אֵין־בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא׃",

50.2. "Wherefore, when I came, was there no man? When I called, was there none to answer? Is My hand shortened at all, that it cannot redeem? Or have I no power to deliver? Behold, at My rebuke I dry up the sea, I make the rivers a wilderness; Their fish become foul, because there is no water, And die for thirst.",

16. Hebrew Bible, Habakkuk, 3.3-3.16 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 59, 65, 66, 233

3.3. "אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃", 3.4. "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה׃" 3.5. "לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו׃", 3.6. "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃", 3.7. "תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן׃", 3.8. "הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה׃", 3.9. "עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע־אָרֶץ׃", 3.11. "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ׃", 3.12. "בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם׃", 3.13. "יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃", 3.14. "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו [פְּרָזָיו] יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר׃", 3.15. "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים׃", 3.16. "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ׃",

3.3. "God cometh from Teman, And the Holy One from mount Paran. Selah His glory covereth the heavens, And the earth is full of His praise.", 3.4. "And a brightness appeareth as the light; rays hath He at His side; and there is the hiding of His power." 3.5. "Before him goeth the pestilence, and fiery bolts go forth at His feet.", 3.6. "He standeth, and shaketh the earth, He beholdeth, and maketh the nations to tremble; And the everlasting mountains are dashed in pieces, The ancient hills do bow; His goings are as of old.", 3.7. "I see the tents of Cushan in affliction; The curtains of the land of Midian do tremble.", 3.8. "Is it, O LORD, that against the rivers, is it that Thine anger is kindled against the rivers, or Thy wrath against the sea? That Thou dost ride upon Thy horses, upon Thy chariots of victory?", 3.9. "Thy bow is made quite bare; Sworn are the rods of the word. Selah. Thou dost cleave the earth with rivers.", 3.10. "The mountains have seen Thee, and they tremble; the tempest of waters floweth over; the deep uttereth its voice, And lifteth up its hands on high.", 3.11. "The sun and moon stand still in their habitation; at the light of Thine arrows as they go, At the shining of Thy glittering spear.", 3.12. "Thou marchest through the earth in indignation, Thou threshest the nations in anger.", 3.13. "Thou art come forth for the deliverance of Thy people, for the deliverance of Thine anointed; Thou woundest the head out of the house of the wicked, uncovering the foundation even unto the neck. Selah", 3.14. "Thou hast stricken through with his own rods the head of his rulers, that come as a whirlwind to scatter me; whose rejoicing is as to devour the poor secretly.", 3.15. "Thou hast trodden the sea with Thy horses, the foaming of mighty waters.", 3.16. "When I heard, mine inward parts trembled, My lips quivered at the voice; Rottenness entereth into my bones, And I tremble where I stand; that I should wait for the day of trouble, when he cometh up against the people that he invadeth.",

17. Homer, Iliad, 5.392-5.394, 20.67 (8th cent. BCE - 7th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, philosophical Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 2

5.392. / brought tidings unto Hermes; and he stole forth Ares, that was now sore distressed, for his grievous bonds were overpowering him. So suffered Hera, when the mighty son of Amphitryon smote her on the right breast with a three-barbed arrow; then upon her too came pain that might in no wise be assuaged. 5.393. / brought tidings unto Hermes; and he stole forth Ares, that was now sore distressed, for his grievous bonds were overpowering him. So suffered Hera, when the mighty son of Amphitryon smote her on the right breast with a three-barbed arrow; then upon her too came pain that might in no wise be assuaged. 5.394. / brought tidings unto Hermes; and he stole forth Ares, that was now sore distressed, for his grievous bonds were overpowering him. So suffered Hera, when the mighty son of Amphitryon smote her on the right breast with a three-barbed arrow; then upon her too came pain that might in no wise be assuaged. 20.67. / the dread and dank abode, wherefor the very gods have loathing: so great was the din that arose when the gods clashed in strife. For against king Poseidon stood Phoebus Apollo with his winged arrows, and against Enyalius the goddess, flashing-eyed Athene;

18. Hebrew Bible, 1 Kings, 22.19-22.23 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 15

22.19. "וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה רָאִיתִי אֶת־יְהוָה יֹשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ וְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ׃", 22.21. "וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו בַּמָּה׃", 22.22. "וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל־נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם־תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה־כֵן׃", 22.23. "וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל־נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה׃",

22.19. "And he said: ‘Therefore hear thou the word of the LORD. I saw the LORD sitting on His throne, and all the host of heaven standing by Him on His right hand and on his left.", 22.20. "And the LORD said: Who shall entice Ahab, that he may go up and fall at Ramoth-gilead. And one said: On this manner; and another said: On that manner.", 22.21. "And there came forth the spirit, and stood before the LORD, and said: I will entice him.", 22.22. "And the LORD said unto him: Wherewith? And he said: I will go forth, and will be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And He said: Thou shalt entice him, and shalt prevail also; go forth, and do so.", 22.23. "Now therefore, behold, the LORD hath put a lying spirit in the mouth of all these thy prophets; and the LORD hath spoken evil concerning thee.’",

19. Hebrew Bible, Ezekiel, 1.26, 9.1-9.4, 9.6-9.7, 9.9, 10.2, 10.6-10.8, 10.18-10.19, 11.23, 28.1-28.11, 28.17, 29.1-29.6, 32.1-32.8 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 8, 60, 61, 65, 78, 88, 235

1.26. "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׃", 9.1. "וְגַם־אֲנִי לֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתָתִּי׃", 9.1. "וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ׃", 9.2. "וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ־אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת׃", 9.3. "וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּקְרָא אֶל־הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו׃", 9.4. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אלו [אֵלָיו] עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ׃", 9.6. "זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת׃", 9.7. "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טַמְּאוּ אֶת־הַבַּיִת וּמַלְאוּ אֶת־הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים צֵאוּ וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר׃", 9.9. "וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲוֺן בֵּית־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה כִּי אָמְרוּ עָזַב יְהוָה אֶת־הָאָרֶץ וְאֵין יְהוָה רֹאֶה׃", 10.2. "וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל־בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל־תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי־אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים וּזְרֹק עַל־הָעִיר וַיָּבֹא לְעֵינָי׃", 10.2. "הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר־כְּבָר וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה׃", 10.6. "וַיְהִי בְּצַוֺּתוֹ אֶת־הָאִישׁ לְבֻשׁ־הַבַּדִּים לֵאמֹר קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד אֵצֶל הָאוֹפָן׃", 10.7. "וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת־יָדוֹ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרֻבִים וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל־חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיִּקַּח וַיֵּצֵא׃", 10.8. "וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד־אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם׃", 10.18. "וַיֵּצֵא כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיַּעֲמֹד עַל־הַכְּרוּבִים׃", 10.19. "וַיִּשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת־כַּנְפֵיהֶם וַיֵּרוֹמּוּ מִן־הָאָרֶץ לְעֵינַי בְּצֵאתָם וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וַיַּעֲמֹד פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יְהוָה הַקַּדְמוֹנִי וּכְבוֹד אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה׃", 11.23. "וַיַּעַל כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל־הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר׃", 28.1. "מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד־זָרִים כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃", 28.1. "וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃", 28.2. "בֶּן־אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים׃", 28.2. "וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃", 28.3. "הִנֵּה חָכָם אַתָּה מדנאל [מִדָּנִיֵּאל] כָּל־סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ׃", 28.4. "בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ׃", 28.5. "בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ׃", 28.6. "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן תִּתְּךָ אֶת־לְבָבְךָ כְּלֵב אֱלֹהִים׃", 28.7. "לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל־יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ׃", 28.8. "לַשַּׁחַת יוֹרִדוּךָ וָמַתָּה מְמוֹתֵי חָלָל בְּלֵב יַמִּים׃", 28.9. "הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ׃", 28.11. "וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃", 28.17. "גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל־יִפְעָתֶךָ עַל־אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ׃", 29.1. "בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית בָּעֲשִׂרִי בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃", 29.1. "לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל־יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד־גְּבוּל כּוּשׁ׃", 29.2. "בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וְהִנָּבֵא עָלָיו וְעַל־מִצְרַיִם כֻּלָּהּ׃", 29.2. "פְּעֻלָּתוֹ אֲשֶׁר־עָבַד בָּהּ נָתַתִּי לוֹ אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃", 29.3. "דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי׃", 29.4. "וְנָתַתִּי חחיים [חַחִים] בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת־יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל־דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק׃", 29.5. "וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה אוֹתְךָ וְאֵת כָּל־דְּגַת יְאֹרֶיךָ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה תִּפּוֹל לֹא תֵאָסֵף וְלֹא תִקָּבֵץ לְחַיַּת הָאָרֶץ וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה׃", 29.6. "וְיָדְעוּ כָּל־יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃", 32.1. "וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ׃", 32.1. "וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃", 32.2. "בְּתוֹךְ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפֹּלוּ חֶרֶב נִתָּנָה מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל־הֲמוֹנֶיהָ׃", 32.2. "בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח־מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם׃", 32.3. "שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל־צִדֹנִי אֲשֶׁר־יָרְדוּ אֶת־חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְבוּרָתָם בּוֹשִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר׃", 32.3. "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי׃", 32.4. "וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל־הָאָרֶץ׃", 32.5. "וְנָתַתִּי אֶת־בְּשָׂרְךָ עַל־הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ׃", 32.6. "וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ׃", 32.7. "וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם וְהִקְדַּרְתִּי אֶת־כֹּכְבֵיהֶם שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא־יָאִיר אוֹרוֹ׃", 32.8. "כָּל־מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל־אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃",

1.26. "And above the firmament that was over their heads was the likeness of a throne, as the appearance of a sapphire stone; and upon the likeness of the throne was a likeness as the appearance of a man upon it above.", 9.1. "Then he called in mine ears with a loud voice, saying: ‘Cause ye them that have charge over the city to draw near, every man with his destroying weapon in his hand.’", 9.2. "And, behold, six men came from the way of the upper gate, which lieth toward the north, every man with his weapon of destruction in his hand; and one man in the midst of them clothed in linen, with a writer’s inkhorn on his side. And they went in, and stood beside the brazen altar.", 9.3. "And the glory of the God of Israel was gone up from the cherub, whereupon it was, to the threshold of the house; and He called to the man clothed in linen, who had the writer’s inkhorn on his side.", 9.4. "And the LORD said unto him: ‘Go through the midst of the city, through the midst of Jerusalem, and set a mark upon the foreheads of the men that sigh and that cry for all the abominations that are done in the midst thereof.’", 9.6. "slay utterly the old man, the young man and the maiden, and little children and women; but come not near any man upon whom is the mark; and begin at My sanctuary.’ Then they began at the elders that were before the house.", 9.7. "And He said unto them: ‘Defile the house, and fill the courts with the slain; go ye forth.’ And they went forth, and smote in the city.", 9.9. "Then said He unto me: ‘The iniquity of the house of Israel and Judah is exceeding great, and the land is full of blood, and the city full of wresting of judgment; for they say: The LORD hath forsaken the land, and the LORD seeth not.", 10.2. "And He spoke unto the man clothed in linen, and said: ‘Go in between the wheelwork, even under the cherub, and fill both thy hands with coals of fire from between the cherubim, and dash them against the city.’ And he went in in my sight.", 10.6. "And it came to pass, when He commanded the man clothed in linen, saying: ‘Take fire from between the wheelwork, from between the cherubim’, that he went in, and stood beside a wheel.", 10.7. "And the cherub stretched forth his hand from between the cherubim unto the fire that was between the cherubim, and took thereof, and put it into the hands of him that was clothed in linen, who took it and went out.", 10.8. "And there appeared in the cherubim the form of a man’s hand under their wings.", 10.18. "And the glory of the LORD went forth from off the threshold of the house, and stood over the cherubim.", 10.19. "And the cherubim lifted up their wings, and mounted up from the earth in my sight when they went forth, and the wheels beside them; and they stood at the door of the east gate of the LORD’S house; and the glory of the God of Israel was over them above.", 11.23. "And the glory of the LORD went up from the midst of the city, and stood upon the mountain which is on the east side of the city.", 28.1. "And the word of the LORD came unto me, saying:", 28.2. "’Son of man, say unto the prince of Tyre: Thus saith the Lord GOD: Because thy heart is lifted up, And thou hast said: I am a god, I sit in the seat of God, In the heart of the seas; Yet thou art man, and not God, Though thou didst set thy heart as the heart of God—", 28.3. "Behold, thou art wiser than Daniel! There is no secret that they can hide from thee!", 28.4. "By thy wisdom and by thy discernment Thou hast gotten thee riches, And hast gotten gold and silver Into thy treasures;", 28.5. "In thy great wisdom by thy traffic Hast thou increased thy riches, And thy heart is lifted up because of thy riches—", 28.6. "Therefore thus saith the Lord GOD: Because thou hast set thy heart As the heart of God;", 28.7. "Therefore, behold, I will bring strangers upon thee, The terrible of the nations; And they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, And they shall defile thy brightness. .", 28.8. "They shall bring thee down to the pit; And thou shalt die the deaths of them that are slain, In the heart of the seas.", 28.9. "Wilt thou yet say before him that slayeth thee: I am God? But thou art man, and not God, In the hand of them that defile thee.", 28.10. "Thou shalt die the deaths of the uncircumcised By the hand of strangers; For I have spoken, saith the Lord GOD.’", 28.11. "Moreover the word of the LORD came unto me, saying:", 28.17. "Thy heart was lifted up because of thy beauty, thou hast corrupted thy wisdom by reason of thy brightness; I have cast thee to the ground, I have laid thee before kings, that they may gaze upon thee.", 29.1. "In the tenth year, in the tenth month, in the twelfth day of the month, the word of the LORD came unto me, saying:", 29.2. "’Son of man, set thy face against Pharaoh king of Egypt, and prophesy against him, and against all Egypt;", 29.3. "speak, and say: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, Pharaoh King of Egypt, The great dragon that lieth In the midst of his rivers, That hath said: My river is mine own, And I have made it for myself.", 29.4. "And I will put hooks in thy jaws, and I will cause the fish of thy rivers to stick unto thy scales; and I will bring thee up out of the midst of thy rivers, and all the fish of thy rivers shall stick unto thy scales.", 29.5. "And I will cast thee into the wilderness, Thee and all the fish of thy rivers; Thou shalt fall upon the open field; Thou shalt not be brought together, nor gathered; To the beasts of the earth and to the fowls of the heaven Have I given thee for food.", 29.6. "And all the inhabitants of Egypt shall know That I am the LORD, Because they have been a staff of reed To the house of Israel.", 32.1. "And it came to pass in the twelfth year, in the twelfth month, in the first day of the month, that the word of the LORD came unto me, saying:", 32.2. "’Son of man, take up a lamentation for Pharaoh king of Egypt, and say unto him: Thou didst liken thyself unto a young lion of the nations; Whereas thou art as a dragon in the seas; And thou didst gush forth with thy rivers, And didst trouble the waters with thy feet, And foul their rivers.", 32.3. "Thus saith the Lord GOD: I will therefore spread out My net over thee With a company of many peoples; And they shall bring thee up in My net.", 32.4. "And I will cast thee upon the land, I will hurl thee upon the open field, And will cause all the fowls of the heaven to settle upon thee, And I will fill the beasts of the whole earth with thee.", 32.5. "And I will lay thy flesh upon the mountains, And fill the valleys with thy foulness.", 32.6. "I will also water with thy blood the land wherein thou swimmest, even to the mountains; And the channels shall be full of thee.", 32.7. "And when I shall extinguish thee, I will cover the heaven, And make the stars thereof black; I will cover the sun with a cloud, And the moon shall not give her light.", 32.8. "All the bright lights of heaven Will I make black over thee, And set darkness upon thy land, Saith the Lord GOD.",

20. Hebrew Bible, Ecclesiastes, 8.1 (5th cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 235, 236

8.1. "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא׃", 8.1. "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן־עָשׂוּ גַּם־זֶה הָבֶל׃",

8.1. "Who is as the wise man? and who knoweth the interpretation of a thing? A man’s wisdom maketh his face to shine, And the boldness of his face is changed.",

21. Plato, Republic, None (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, philosophical Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 2

378d. τὰ παιδία εὐθὺς καὶ γέρουσι καὶ γραυσί, καὶ πρεσβυτέροις γιγνομένοις καὶ τοὺς ποιητὰς ἐγγὺς τούτων ἀναγκαστέον λογοποιεῖν. Ἥρας δὲ δεσμοὺς ὑπὸ ὑέος καὶ Ἡφαίστου ῥίψεις ὑπὸ πατρός, μέλλοντος τῇ μητρὶ τυπτομένῃ ἀμυνεῖν, καὶ θεομαχίας ὅσας Ὅμηρος πεποίηκεν οὐ παραδεκτέον εἰς τὴν πόλιν, οὔτʼ ἐν ὑπονοίαις πεποιημένας οὔτε ἄνευ ὑπονοιῶν. ὁ γὰρ νέος οὐχ οἷός τε κρίνειν ὅτι τε ὑπόνοια καὶ ὃ μή, ἀλλʼ ἃ ἂν τηλικοῦτος ὢν λάβῃ ἐν ταῖς δόξαις δυσέκνιπτά

378d. that is the sort of thing that ought rather to be said by their elders, men and women, to children from the beginning and as they grow older, and we must compel the poets to keep close to this in their compositions. But Hera’s fetterings by her son and the hurling out of heaven of Hephaestus by his father when he was trying to save his mother from a beating, and the battles of the gods in Homer’s verse are things that we must not admit into our city either wrought in allegory or without allegory. For the young are not able to distinguish what is and what is not allegory, but whatever opinions are taken into the mind at that age are wont to prove

22. Aristophanes, The Women Celebrating The Thesmophoria, 4.41-4.42, 4.110-4.114, 4.129-4.130, 4.139-4.140 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 40, 59

23. Aristotle, Metaphysics, None (4th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 2

24. Hebrew Bible, Daniel, 7.9, 8.10-8.11, 8.16, 8.25, 11.36, 12.1 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination •multiplicity and multiformity within, ancient near east •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 75, 76, 232, 235

7.9. "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק׃", 8.11. "וְעַד שַׂר־הַצָּבָא הִגְדִּיל וּמִמֶּנּוּ הרים [הוּרַם] הַתָּמִיד וְהֻשְׁלַךְ מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ׃", 8.16. "וָאֶשְׁמַע קוֹל־אָדָם בֵּין אוּלָי וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת־הַמַּרְאֶה׃", 8.25. "וְעַל־שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל־שַׂר־שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר׃", 11.36. "וְעָשָׂה כִרְצוֹנוֹ הַמֶּלֶךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה׃", 12.1. "יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל־רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ׃", 12.1. "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל־הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר׃",

7.9. "I beheld Till thrones were placed, And one that was ancient of days did sit: His raiment was as white snow, And the hair of his head like pure wool; His throne was fiery flames, and the wheels thereof burning fire.", 8.10. "And it waxed great, even to the host of heaven; and some of the host and of the stars it cast down to the ground, and trampled upon them.", 8.11. "Yea, it magnified itself, even to the prince of the host; and from him the continual burnt-offering was taken away, and the place of his sanctuary was cast down.", 8.16. "And I heard the voice of a man between the banks of Ulai, who called, and said: ‘Gabriel, make this man to understand the vision.’", 8.25. "And through his cunning he shall cause craft to prosper in his hand; and he shall magnify himself in his heart, and in time of security shall he destroy many; he shall also stand up against the prince of princes; but he shall be broken without hand.", 11.36. "And the king shall do according to his will; and he shall exalt himself, and magnify himself above every god, and shall speak strange things against the God of gods; and he shall prosper till the indignation be accomplished; for that which is determined shall be done.", 12.1. "And at that time shall Michael stand up, the great prince who standeth for the children of thy people; and there shall be a time of trouble, such as never was since there was a nation even to that same time; and at that time thy people shall be delivered, every one that shall be found written in the book.",

25. Philo of Alexandria, That God Is Unchangeable, 60, 68 (1st cent. BCE - missingth cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 233

68. In this way, then, he hoped to be able to eradicate it, if he were to represent the Cause of all things as indulging in threats and indignation, and implacable anger, and, moreover, as employing defensive arms to ward off attacks, and to chastise the wicked; for the fool alone is corrected by such means:

26. New Testament, Apocalypse, 12.3 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 39

12.3. καὶ ὤφθη ἄλλο σημεῖον ἐν τῷ οὐρανῷ, καὶ ἰδοὺ δράκων μέγας πυρρός, ἔχων κεφαλὰς ἑπτὰ καὶκέρατα δέκακαὶ ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτοῦ ἑπτὰ διαδήματα,

12.3. Another sign was seen in heaven. Behold, a great red dragon, having seven heads and ten horns, and on his heads seven crowns.

27. Mishnah, Avot, 5.20 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 236

5.20. "יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתֶךָ: \n",

5.20. "Judah ben Tema said: Be strong as a leopard, and swift as an eagle, and fleet as a gazelle, and brave as a lion, to do the will of your Father who is in heaven. He used to say: the arrogant is headed for Gehinnom and the blushing for the garden of Eden. May it be the will, O Lord our God, that your city be rebuilt speedily in our days and set our portion in the studying of your Torah.",

28. Hippolytus, Refutation of All Heresies, 3.26-3.27 (2nd cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 288

29. Palestinian Talmud, Sheqalim, 6.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

30. Palestinian Talmud, Hagigah, 2.5 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 199

31. Irenaeus, Refutation of All Heresies, 1.30.5, 1.30.9 (2nd cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 291, 292

32. Anon., Genesis Rabba, 1.4, 3.4, 3.7, 5.2-5.4, 8.7, 12.10, 21.9, 23.7, 27.1, 46.3, 47.6, 68.9, 69.3, 82.13 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of •multiplicity and multiformity within, representation/imagination •multiplicity and multiformity within •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 8, 102, 113, 206, 236, 237, 241, 247, 269, 270, 290, 305

1.4. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'. 3.4. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה, אָמַר לוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשַֹּׂלְמָה וְהִבְהִיק זִיו הֲדָרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. אֲמָרָהּ לֵיהּ בִּלְחִישָׁה, אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא (תהלים קד, ב): עוֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לִי בִּלְחִישָׁה, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לָךְ בִּלְחִישָׁה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אִלּוּלֵי שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי יִצְחָק בָּרַבִּים לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ, מִקַּמֵּי כֵּן מָה הָיוּ אָמְרִין. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר מִמָּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְרֵאת הָאוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מג, ב): וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים, וְאֵין כְּבוֹדוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וגו'. 3.7. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, יְהִי עֶרֶב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְהִי עֶרֶב, מִכָּאן שֶׁהָיָה סֵדֶר זְמַנִּים קֹדֶם לָכֵן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ, אָמַר דֵּין הַנְיָן לִי, יַתְהוֹן לָא הַנְיָן לִי. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי יַתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי. 5.2. אֶל מָקוֹם אֶחָד, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶתְמְהָא. מָשָׁל לְעֶשֶׂר נוֹדוֹת נְפוּחוֹת מֻנָּחוֹת בִּטְרַקְלִין, נִצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לִמְקוֹמָן, מָה הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן, מַתִּירָן וּמוֹצִיא אֶת רוּחָן וּמְסַלְּקָן בְּזָוִית אֶחָד. כָּךְ דָּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֵי בְרֵאשִׁית וְסִלְּקָן בְּיָם אוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יב, טו): הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וגו' (איוב ט, ח): וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם. 5.3. אָמַר רַבִּי לֵוִי, הַמַּיִם הָיוּ אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ נֵלֵךְ וְנַעֲשֶׂה קִלּוּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צג, ג): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם וגו'. רַבִּי לֵוִי אָמַר דֶּרֶךְ הַיָּם דֶּרֶךְ הַיָּם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר לְדוּכְתָּא פְּלוֹנִית וּלְזָוִית פְּלוֹנִיתָא, גַּלְגַּלָּא פְּלָנִיתָא. רַב הוּנָא אָמַר לְהָדָךְ יַמָּא לְהָדָךְ יַמָּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנִינָא אָמַר לְדוּכְסָאִים לְדוּכְסָאִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר קְלָטָן הַיָּם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב לח, טז): הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם, עַד קִלּוּטִין דְּיַמָּא. רַבָּנָן אָמְרֵי דּוֹכִים קַבְּלוּנוּ, מְדֻכָנִים אָנוּ קַבְּלוּנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה, הַמַּיִם הָיוּ עוֹלִים הָרִים וְיוֹרְדִים תְּהוֹמוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ וגו', אֵיזֶה מָקוֹם יִסַּדְתָּ לָהֶם, זֶה אוֹקְיָנוֹס. דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ אוֹקְיָנוֹס גָּבֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵימָיו הֵם שׁוֹתִים. 5.4. אָמַר רַבִּי לֵוִי, יֵשׁ מִן הַדַּרְשָׁנִים שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁין, כְּגוֹן בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא, נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַטְרוֹן לְמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב, מט): עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים, נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַטְרוֹן עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהילים כ״ט:ג׳): קוֹל ה' עַל הַמָּיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לֹא פֵּרְשׁוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים מִן הָעֶלְיוֹנִים אֶלָּא בִּבְכִיָּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כח, יא): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ. רַבִּי תַּנְחוּם מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא (ירמיה י, יב): עֹשֶׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ וגו' לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם וגו', וְאֵין לְקוֹל אֶלָּא בֶּכִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (ירמיה לא, יד): קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע. 8.7. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר, בְּנַפְשׁוֹתָן שֶׁל צַדִּיקִים נִמְלָךְ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א ד, כג): הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְישְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם. הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, עַל שֵׁם (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. יוֹשְׁבֵי נְטָעִים, עַל שֵׁם (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם. וּגְּדֵרָה, עַל שֵׁם (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ, עִם הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשְׁבוּ נְפָשׁוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁבָּהֶן נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. 21.9. מִקֶּדֶם, רַב אָמַר בְּכָל מָקוֹם רוּחַ מִזְרָחִית קוֹלֶטֶת, אָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן. קַיִּן, וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. הָרוֹצֵחַ, (דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, מִקֶּדֶם, קֶדֶם לַגַּן עֵדֶן נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, כ): הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר וָאֵדַע כִּי כְּרוּבִים הֵמָּה. וְאֶת לַהַט, עַל שֵׁם (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. הַמִּתְהַפֶּכֶת, שֶׁהֵם מִתְהַפְּכִים, פְּעָמִים אֲנָשִׁים, פְּעָמִים נָשִׁים, פְּעָמִים רוּחוֹת, פְּעָמִים מַלְאָכִים. דָּבָר אַחֵר, מִקֶּדֶם, מִקֹּדֶם לַגַּן עֵדֶן נִבְרֵאת גֵּיהִנֹם, גֵּיהִנֹּם בַּשֵּׁנִי וְגַן עֵדֶן בַּשְּׁלִישִׁי. וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, עַל שֵׁם (מלאכי ג, יט): וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא. הַמִּתְהַפֶּכֶת, שֶׁהִיא מִתְהַפֶּכֶת עַל הָאָדָם וּמְלַהַטְתּוֹ מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, וּמֵרַגְלָיו וְעַד רֹאשׁוֹ, אָמַר אָדָם מִי מַצִּיל אֶת בָּנַי מֵאֵשׁ לוֹהֶטֶת זוֹ, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמַר חֶרֶב מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, ב): עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צוּרִים. רַבָּנִין אַמְרֵי חֶרֶב תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמט, ו): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָדָם שֶׁבָּנָיו עֲתִידִים לֵירֵד לַגֵּיהִנֹּם, מִעֵט עַצְמוֹ מִפְּרִיָה וּרְבִיָה. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאַחַר כ"ו דּוֹרוֹת עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, נִזְקַק לְהַעֲמִיד תּוֹלְדוֹת, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית ד, א): וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ. 23.7. אָז הוּחַל (בראשית ד, כו), אָמַר רַבִּי סִימוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן מֶרֶד, אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', (בראשית ו, א): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם, (בראשית י, ח): הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (בראשית יא, ו): וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, אָמַר לָהֶם קִיפַּח עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל נִמְרוֹד וְאָמַר זֶה הַמּוֹרְדָן עָלַי. אָמַר רַבִּי לֵוִי לְאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעֲלָהּ רָאִיתִי בַּחֲלוֹם שֶׁאַתָּה מְגָרְשֵׁנִי, אָמַר לָהּ וְלָמָּה בַּחֲלוֹם הֵא לָךְ בַּעֲלִילוֹת. אָמַר רַב אַחָא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּקְרָאתֶם לְשִׁמְכֶם, אַף אֲנִי אֶקְרָא לְמֵי הַיָּם לִשְׁמִי וַאֲכַלֶּה אוֹתָן הָאֲנָשִׁים מִן הָעוֹלָם. דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ אוֹקְיָנוֹס גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מְנַחֵם וַהֲלוֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא (עמוס ה, ח): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ, אֶתְמְהָא, כְּזֶה שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן. שְׁנֵי פְּעָמִים כְּתִיב הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְּעָמִים שֶׁעָלָה הַיָּם וְהֵצִיף אֶת הָעוֹלָם. וְעַד הֵיכָן עָלָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַד הֵיכָן עָלָה בַּשְּׁנִיָּה, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, בָּרִאשׁוֹנָה עָלָה עַד עַכּוֹ וְעַד יָפוֹ, וּבַשְּׁנִיָּה עָלָה עַד כֵּפֵי בַּרְבַּרִיאָה. רַבִּי חֲנַנְיָה וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, בָּרִאשׁוֹנָה עַד כֵּפֵי בַּרְבַּרִיאָה, וּבַשְּׁנִיָּה עַד עַכּוֹ וְעַד יָפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, יא): וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, עַד עַכּוֹ תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף. וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ, בְּיָפוֹ יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה עָלָה עַד קַלַבְּרִיאָה, וּבַשְּׁנִיָּה עַד כֵּפֵי בַּרְבַּרִיאָה. 27.1. וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם (בראשית ו, ה), כְּתִיב (קהלת ב, כא): כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן, אָמַר רַבִּי יוּדָן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּין צוּרָה לְיוֹצְרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אִית לָן קְרָיָא אוֹחֳרָן דִּמְחַוַּר יֶתֶר מִן דֵּין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְּמָעְלָה. שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. וּבְדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, כ): בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבְכִשְׁרוֹן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן לֹא בֶעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. (קהלת ב, כא): וּלְאָדָם שֶׁלֹא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. (קהלת ב, כא): גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה, וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. 46.3. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, דַּיֶּךָּ אֲנִי וְאַתָּה בָּעוֹלָם, וְאִם אֵין אַתְּ מְקַבֵּל עָלֶיךָ לִמּוֹל דַּיִּי לְעוֹלָמִי עַד כָּאן וְדַיָּהּ לָעָרְלָה עַד כָּאן, וְדַיָּהּ לַמִּילָה שֶׁתְּהֵא עֲגוּמָה עַד כָּאן, אָמַר עַד שֶׁלֹא מַלְתִּי הָיוּ בָּאִים וּמִזְדַּוְּגִים לִי, תֹּאמַר מִשֶּׁמַּלְתִּי הֵן בָּאִין וּמִזְדַּוְּגִים לִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם דַּיֶּךּ שֶׁאֲנִי אֱלֹהֶיךָ, דַּיֶּךּ שֶׁאֲנִי פַּטְרוֹנְךָ. וְלֹא לְךָ לְעַצְמְךָ אֶלָּא דַּי לְעוֹלָמִי שֶׁאֲנִי אֱלוֹהוֹ. דַּיּוֹ לְעוֹלָמִי שֶׁאֲנִי פַּטְרוֹנוֹ. רַבִּי נָתָן וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אֲנִי אֵל שַׁדַּי, אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לְעוֹלָמִי וְלַשָּׁמַיִם דַּי לָאָרֶץ דַּי, שֶׁאִלּוּלֵי שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם דַּי עַד עַכְשָׁיו הָיוּ נִמְתָּחִים וְהוֹלְכִים. תָּנֵי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב אֲנִי הוּא שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ כְּדַי לֵאלָהוּתִי, תַּרְגּוּם עֲקִילָס אַכַּסְיוֹס וְאַנְקוֹס. 47.6. וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ (בראשית יז, כב), תָּנֵי הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן צָרִיךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מֵאַבְרָהָם, פַּעַם אַחַת הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדַבֵּר עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן נִפָּטֵר מִן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִכֶּם תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁדִּבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צָרְכּוֹ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים צָרִיךְ אֲנִי לְדָבָר, אָמַר לוֹ הִפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, כב): וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם, (בראשית לה, יג): וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים, (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. 68.9. וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (שמות לג, כא): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים לג, כז): מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צ, א): ה' מָעוֹן אַתָּה, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן לְגִבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ח): כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ וַיִּפְגַּע, צַלִּי, בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת, אַבְרָהָם, תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וגו', וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַל תִּשָֹּׂא בַּעֲדָם וגו' וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כז, יח): וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה, בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, רַבָּנָן אָמְרֵי כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם, תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים בָּאוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ. 69.3. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה וְהָיוּ זְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁבָּא מֵנִיקְתּוֹ שָׁחָה עָלָיו מֵנִיקְתּוֹ וּבָרְחוּ מֵעָלָיו, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְחוּ מֵעָלָיו. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר, עָלָיו, עַל סֻלָּם. וְחַד אָמַר, עָלָיו, עַל יַעֲקֹב. מַאן דְּאָמַר עָלָיו, עַל הַסֻּלָּם, נִיחָא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עָלָיו, עַל יַעֲקֹב, מִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָרְשָׁעִים מִתְקַיְּמִין עַל אֱלֹהֵיהֶם, (בראשית מא, א): וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר, אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵיהֶם מִתְקַיֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמֶר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. 82.13. וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו (בראשית לו, ו), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית לא, יז): וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָֹּׂא אֶת בָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ (בראשית לא, יז): אֶת נָשָׁיו, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו, וְאַחַר כָּךְ אֶת בָּנָיו. וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב, (בראשית טו, יג): כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.

1.4. "\"In the beginning of God's creating...\" - Six things preceded the creation of the world; some of them were created and some of them were decided to be created. The Torah and the Throne of Glory were created. How do we know the Torah was? As it says (Proverbs 8:22): \"God made me at the beginning of his way.\" How do we know the Throne of Glory was? As it says (Psalms 93:2): \"Your throne is established as of old etc.\" The Patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the Messiah were decided to be created. How do we know the Patriarchs were? As it says (Hosea 9:10): \"Like grapes in the wilderness etc.\" How do we know Israel was? As it says (Psalms 74:2): \"Remember your congregation, whom you purchased from old.\" How do we know the Temple was? As it says (Jeremiah 17:12): \"Your throne of glory, on high from the beginning etc.\" How do we know the name of the Messiah was? As it says (Psalms 72:17): \"May his name exist forever etc. [his name shall be Yinnon as long as the sun].\" Rabbi Ahavah said in the name of Rabbi Ze'ira: Even repentance was, as it says (Psalms 90:2): \"Before the mountains were birthed,\" and at the same time (Psalms 90:3), \"You turned man to contrition etc.\" However, I do not know which was first--if the Torah preceded the Throne of Glory or the Throne of Glory preceded the Torah. Rabbi Abba Bar Cahana said: The Torah preceded the Throne of Glory, as it says (Proverbs 8:22): \"God made me at the beginning of his way, the first of his works of old.\" This is before that of which it is written (Psalms 93:2): \"Your throne is established as of old.\" Rabbi Hunna and Rabbi Yirmiyah in the name of Rabbi Shmuel the son of Rabbi Yitzchak said: The thought of Israel was before everything. This is like a king who was married to a woman and did not have a son. One time the king was in the market and said: \"Take this ink and pen for my son.\" They said: \"He does not have a son.\" He replied: \"Take them; the king must expect a son, because otherwise he would not command that the ink and pen be taken.\" Similarly, if there was no expectation of Israel receiving it after 26 generations, God would not have written in the Torah: \"Command the children of Israel\" or \"Speak to the children of Israel.\" Rabbi Bannai said: The world and its contents were only created in the merit of the Torah, as it says (Proverbs 3:19): \"God founded the world with wisdom etc.\" Rabbi Berachiyah said: In the merit of Moses, as it says (Deuteronomy 33:21): \"He saw a first part for himself.\" Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse \"In the beginning God created\" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): \"The beginning of your doughs.\" It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): \"The beginning of your grains.\" It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): \"The beginning of the fruits of the land.\"", 3.4. "Rabbi Shimeon Ben Yehotzadak asked Rabbi Shmuel Bar Nachman: Since I heard that you are a master of agadot, tell me from where was the light created? He answered: [the text] teaches that the Holy One of Blessing enveloped Himself [in it] as [one does with] a cloak, and made the splendor of His glory shine from one end of the world to the other. He told him this agadah in a whisper: he said to him - there is even a full verse [about it] 'He wears light as a cloak' (Ps. 104:2). [Rabbi Shmuel Bar Nachman said] And you are telling this to me in a whisper? This is surprising! He told him: Just as I heard it in a whisper, I'm telling you in a whisper. Said Rabbi Berachia in the name of Rabbi Itzchak: The light was created from the place of the Beit Hamikdash, since it is written 'And behold the glory of the God of Israel comes from the way of the East' (Ezekiel 43:2) and there is no His glory except the Beit Hamikdash, as you say: 'A throne of glory, on high from the beginning, the place of our sanctuary' (Jeremiah 17:12) etc.", 3.7. "Rabbi Judah bar Simon\tsaid: it does\tnot\tsay, ‘It was\tevening,’ but ‘And it was evening.’ Hence we derive that there was a time-system prior to this. Rabbi Abbahu said: This teaches us that God created worlds and destroyed them, saying, ‘This one\tpleases me;\tthose did not please me.’ Rabbi Pinhas said, Rabbi Abbahu derives this from the verse, ‘And God saw all that He had made, and behold it was very good,’ as if to say, ‘This one pleases me, those others did not please me.’ ", 27.1. "\"and god saw the evil of man was great\" it says: there is a person who's fortune is with wisdom and knowledge and skill, r yudan says the ability of the prophets is great for they compare a creation to its creator, as it says: i heard the voice of a man from inside the river. r yehuda the son of simon says i have a verse which is more logical than this as it says: and on the shape of a chair was the shape of a man standing above it. we expound on the verse above, that his fortune was with wisdom,this refers to the verse \"and god made the earth with wisdom\" ", 69.3. "... ... Rabbi Yocha said: The wicked, their existence depends on their gods. As it says \"And Pharaoh dreamt; and he was standing upon the river\" (Genesis 41:1). But the righteous, their G-d's existence depends on them. As it says \"Behold G-d stood upon him\" (Genesis 38:13). Rabbi Shimon ben Lakish said: The patriarchs they themselves were the Divine Chariot, As it says \"And G-d ascended from upon Abraham\" (Genesis 17:22). \"And G-d ascended from upon him\" and \"Behold G-d stood upon him\".",

33. Anon., Mekhilta Derabbi Yishmael, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

34. Justin, Dialogue With Trypho, 28 (2nd cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 238

28. Trypho: We heard you adducing this consideration a little ago, and we have given it attention: for, to tell the truth, it is worthy of attention; and that answer which pleases most- namely, that so it seemed good to Him- does not satisfy me. For this is ever the shift to which those have recourse who are unable to answer the question. Justin: Since I bring from the Scriptures and the facts themselves both the proofs and the inculcation of them, do not delay or hesitate to put faith in me, although I am an uncircumcised man; so short a time is left you in which to become proselytes. If Christ's coming shall have anticipated you, in vain you will repent, in vain you will weep; for He will not hear you. 'Break up your fallow ground,' Jeremiah has cried to the people, 'and sow not among thorns. Circumcise yourselves to the Lord, and circumcise the foreskin of your heart.' Jeremiah 4:3 Do not sow, therefore, among thorns, and in untilled ground, whence you can have no fruit. Know Christ; and behold the fallow ground, good, good and fat, is in your hearts. 'For, behold, the days come, says the Lord, that I will visit all them that are circumcised in their foreskins; Egypt, and Judah, and Edom, and the sons of Moab. For all the nations are uncircumcised, and all the house of Israel are uncircumcised in their hearts.' Do you see how that God does not mean this circumcision which is given for a sign? For it is of no use to the Egyptians, or the sons of Moab, or the sons of Edom. But though a man be a Scythian or a Persian, if he has the knowledge of God and of His Christ, and keeps the everlasting righteous decrees, he is circumcised with the good and useful circumcision, and is a friend of God, and God rejoices in his gifts and offerings. But I will lay before you, my friends, the very words of God, when He said to the people by Malachi, one of the twelve prophets, 'I have no pleasure in you, says the Lord; and I shall not accept your sacrifices at your hands: for from the rising of the sun unto its setting My name shall be glorified among the Gentiles; and in every place a sacrifice is offered unto My name, even a pure sacrifice: for My name is honoured among the Gentiles, says the Lord; but you profane it.' Malachi 1:10, etc. And by David He said, 'A people whom I have not known, served Me; at the hearing of the ear they obeyed Me.'

35. Anon., Sifre Deuteronomy, 43 (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

36. Babylonian Talmud, Bava Batra, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

74b. בר אמוראי לאתויה ורגש ובעי לשמטיה לאטמיה ושדא זיקא דחלא ונחת נפק בת קלא אמר לן מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דר"ח בן דוסא דעתידה דשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי,רב יהודה הינדוא משתעי זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדיר לה תנינא נחית בר אמוראי לאתויה אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא אתא פישקנצא פסקיה לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא אתא תנינא חבריה שקליה ותליה ליה וחיה הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא הוה הני ציפרי מליחי בהדן אותבינהו עלייהו שקלוה ופרחו להו בהדה,תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באין בספינה והיה ר"א ישן ור' יהושע נעור נזדעזע ר' יהושע וננער ר"א אמר לו מה זה יהושע מפני מה נזדעזעת אמר לו מאור גדול ראיתי בים אמר לו שמא עיניו של לויתן ראית דכתיב (איוב מא, י) עיניו כעפעפי שחר,אמר רב אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא והואי אטמא דבשרא בהדן פתחנא ונקרינא ואנחנא אעשבי אדמייתינן ציבי חלם אטמא וטוינן כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא חזינהו להנהו גומרי דהוו קא מלחשי כי אתאי לקמיה דאמימר אמר לי ההוא עישבא סמתרי הוה הנהו גומרי דריתמא הוו,(בראשית א, כא) ויברא אלהים את התנינים הגדולים הכא תרגימו ארזילי דימא ר' יוחנן אמר זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון שנאמר (ישעיהו כז, א) ביום ההוא יפקוד ה' בחרבו הקשה וגו':,(סימן כל שעה ירדן): אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (ישעיהו כז, א) והרג את התנין אשר בים,ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (איוב מ, טז) הנה נא כחו במתניו זה זכר ואונו בשרירי בטנו זו נקבה,התם נמי ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה דגים פריצי וליעביד איפכא איבעית אימא נקבה מליחא מעלי איבעית אימא כיון דכתיב (תהלים קד, כו) לויתן זה יצרת לשחק בו בהדי נקבה לאו אורח ארעא הכא נמי לימלחה לנקבה כוורא מליחא מעלי בשרא מליחא לא מעלי,ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם אמר לפניו רבש"ע די שאעמוד בשלי מיד בעט בו והרגו שנאמר (איוב כו, יב) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב,אמר ר' יצחק ש"מ שרו של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו שנאמר (ישעיהו יא, ט) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' כמים לים מכסים אל תקרי לים מכסים אלא לשרה של ים מכסים,ואמר רב יהודה אמר רב ירדן יוצא ממערת פמייס תניא נמי הכי ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא ומתגלגל ויורד לים הגדול ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן שנאמר (איוב מ, כג) יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו מתקיף לה רבא בר עולא האי בבהמות בהררי אלף כתיב אלא אמר רבא בר עולא אימתי בהמות בהררי אלף בטוחות בזמן שמגיח ירדן בפיו של לויתן,(סימן ימים גבריאל רעב) כי אתא רב דימי א"ר יוחנן מאי דכתיב (תהלים כד, ב) כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל ואלו הן שבעה ימים ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול ואלו הן ארבעה נהרות ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה,כי אתא רב דימי א"ר יונתן עתיד גבריאל לעשות

74b. i.e., b a diver [ i bar amoraei /i ] /b went into the water b to bring /b up this chest, b and /b the fish b became angry and sought to sever his thigh, but /b the diver b threw /b upon it b a flask of vinegar and they descended /b and swam away. b A Divine Voice emerged /b and b said to us: What /b right b do you have to /b touch b the crate of the wife of Rabbi Ḥanina ben Dosa, as she is destined to insert sky-blue /b wool b in it to /b be used in the ritual fringes of b the righteous in the World-to-Come? /b , b Rav Yehuda from India relates: Once we were traveling in a ship and we saw a certain precious stone that was encircled by a snake. A diver descended to bring it /b up, and the b snake came and sought to swallow the ship. A raven came /b and b cut off its head, /b and b the water turned into blood /b due to the enormousness of the snake. b Another snake came, took /b the precious stone, b and hung it /b on the dead snake, b and it recovered. It returned /b and again b sought to swallow the ship, /b and yet again b a bird came and cut off its head, took that precious stone, /b and b threw it onto the ship. We had with us these salted birds; we placed /b the stone b on them, /b and b they took /b the stone b and flew away with it. /b ,§ Apropos the stories of large sea creatures, the Gemara discusses the large sea creatures mentioned in the Bible. b The Sages taught: /b There was b an incident involving Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua, who were traveling on a ship, and Rabbi Eliezer was sleeping and Rabbi Yehoshua was awake. Rabbi Yehoshua trembled, and Rabbi Eliezer awoke. /b Rabbi Eliezer b said to him: What is this, Yehoshua; for what /b reason b did you tremble? /b Rabbi Yehoshua b said to him: I saw a great light in the sea. /b Rabbi Eliezer b said to him: Perhaps you saw the eyes of the leviathan, as it is written: “And his eyes are like the eyelids of the morning” /b (Job 41:10)., b Rav Ashi said: Huna bar Natan said to me: Once we were traveling in the desert, and we had a thigh of meat with us. We cut open /b the thigh b and tore /b off the sciatic nerve and the forbidden fat b and put it on the grass. By /b the time b that we brought wood, the thigh had repaired /b itself, b and we roasted it. When we returned /b to that place b after twelve months /b of b the year /b had passed, b we saw that those coals were still glowing. When I came before Ameimar, he said to me: That grass was a drug of life [ i samterei /i ], /b while b those coals were of broom. /b ,The verse states: b “And God created the great sea monsters” /b (Genesis 1:21). b Here, /b in Babylonia, b they interpreted /b this as a reference to the b sea oryx. Rabbi Yoḥa says: This is leviathan the slant serpent, and leviathan the tortuous serpent, as it is stated: “In that day the Lord with His sore /b and great and strong b sword /b will punish leviathan the slant serpent, and leviathan the tortuous serpent” (Isaiah 27:1).,§ The Gemara provides b a mnemonic /b for the following statements of Rav Yehuda citing Rav: b Everything; time; Jordan. Rav Yehuda says /b that b Rav says: Everything that the Holy One, Blessed be He, created in His world, He created male and female. Even leviathan the slant serpent and leviathan the tortuous serpent He created male and female. And if they would have coupled /b and produced offspring, they would have b destroyed the entire world. What did the Holy One, Blessed be He, do? He castrated the male and killed the female, and salted /b the female to preserve it for the banquet b for the righteous in the future. As it is stated: “And He will slay the serpent that is in the sea” /b (Isaiah 27:1)., b And He created even the beasts on the thousand hills /b (see Psalms 50:10) b male and female. And /b they were so enormous that b if they would have coupled /b and produced offspring, b they would have destroyed the entire world. What did the Holy One, Blessed be He, do? He castrated the male and cooled /b the sexual desire of b the female and preserved it for the righteous in the future. As it is stated /b about the beasts: b “Lo now, his strength is in his loins” /b (Job 40:16); b this /b is referring to the b male. /b The continuation of the verse: b “And his force is in the stays of his body”; this /b is the b female, /b alluding to the idea that they did not use their genitals for the purpose of procreation.,The Gemara asks: b There too, /b with regard to the leviathan, b let Him castrate the male and cool the female; /b why was it necessary to kill the female? The Gemara answers: b Fish are unrestrained, /b and therefore even if the female was cooled, the female would still procreate. The Gemara suggests: b And let Him do the opposite, /b and kill and preserve the male leviathan. The Gemara responds: b If you wish, say /b that the b salted female is better; if you wish, say /b instead b that /b since b it is written: “There is leviathan, whom You have formed to sport with” /b (Psalms 104:26), the male must be left alive for sport, because it is b not proper conduct /b to sport b with a female. /b The Gemara asks: b Here too, /b with regard to the beasts, b let Him /b preserve the b female in salt, /b instead of cooling it. The Gemara answers: b Salted fish is good, /b but b salted meat is not good. /b , b And Rav Yehuda says /b that b Rav says: At the time when the Holy One, Blessed be He, sought to create the world, He said to the minister of the sea: Open your mouth and swallow all the waters of the world, /b so that there will be room for land. The minister of the sea b said before Him: Master of the Universe, /b it is b enough that I will stay within my own /b waters. God b immediately struck him and killed him; as it is stated: “He stirs up the sea with His power, and by His understanding He smites through Rahab” /b (Job 26:12)., b Rabbi Yitzḥak said: Conclude from here /b that b the name of the minister of the sea is Rahab, and were it not for waters /b of the sea that b cover him, no creature could withstand his smell, /b as his corpse emits a terrible stench. b As it is stated: “They shall not hurt nor destroy in all My holy mountain; /b for the earth shall be full of the knowledge of the Lord, b as the waters cover the sea” /b (Isaiah 11:9). b Do not read /b this phrase as b “cover the sea”; rather /b read it as: b Cover the minister of the sea, /b i.e., the term sea is referring to the minister of the sea, not to the sea itself., b And Rav Yehuda says /b that b Rav says: The Jordan issues forth from the cave of Pamyas. That is also taught /b in a i baraita /i : b The Jordan issues forth from the cave of Pamyas, and travels in the Sea of Sivkhi, /b i.e., the Hula Lake, b and in the Sea of Tiberias, /b the Sea of Galilee, b and rolls down to the Great Sea, and rolls down until it reaches the mouth of the leviathan. As it is stated: “He is confident, though the Jordan rush forth to his mouth” /b (Job 40:23). b Rava bar Ulla strongly objects to this /b explanation of the verse, stating: But b this /b verse b is written about the beasts on the thousand hills. Rather, Rava bar Ulla said /b that this is the meaning of the verse: b When are the beasts on the thousand hills confident? When the Jordan rushes forth into the mouth of the leviathan. /b ,§ The Gemara provides b a mnemonic /b for the upcoming statements of Rav Dimi: b Seas; Gabriel; hungry. When Rav Dimi came /b from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that b Rabbi Yoḥa said: What /b is the meaning of that b which is written: “For He has founded it upon the seas, and established it upon the floods” /b (Psalms 24:2)? b These are /b the b seven seas and four rivers that surround Eretz Yisrael. And these are /b the b seven seas: The Sea of Tiberias, the Sea of Sodom, /b i.e., the Dead Sea, b the Sea of Ḥeilat, the Sea of Ḥeilata, the Sea of Sivkhi, the Sea of Aspamya, and the Great Sea, /b i.e., the Mediterranean. b And these are the four rivers: The Jordan, the Jarmuth, and the Keiromyon, and the Piga, /b which are the rivers of Damascus., b When Rav Dimi came /b from Eretz Yisrael to Babylonia he said that b Rabbi Yonatan says: In the future, Gabriel will perform /b

37. Babylonian Talmud, Qiddushin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 39

29b. כל היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו מאי טעמא מצוה דגופיה עדיפא כי פליגי היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין,ר' יהודה סבר מלוה דכתיב בתורה ככתובה בשטר דמיא בהני חמש פריק לבריה ואזיל כהן וטריף ליה לחמש משועבדים לדידיה,ורבנן סברי מלוה דכתיב באורייתא לאו ככתובה בשטר דמיא והילכך מצוה דגופיה עדיף,ת"ר לפדות את בנו ולעלות לרגל פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל ר' יהודה אומר עולה לרגל ואח"כ פודה את בנו שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת,בשלמא לר' יהודה כדקאמר טעמא אלא רבנן מאי טעמייהו דאמר קרא (שמות לד, כ) כל בכור בניך תפדה והדר לא יראו פני ריקם,ת"ר מנין שאם היו לו חמשה בנים מחמש נשים שחייב לפדות כולן ת"ל כל בכור בניך תפדה פשיטא בפטר רחם תלא רחמנא,מהו דתימא נילף בכור בכור מנחלה מה להלן ראשית אונו אף כאן ראשית אונו קמ"ל:,ללמדו תורה: מנלן דכתיב (דברים יא, יט) ולמדתם אותם את בניכם והיכא דלא אגמריה אבוה מיחייב איהו למיגמר נפשיה דכתיב ולמדתם,איהי מנלן דלא מיחייבא דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד,ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה ללמד את עצמו וכל שאין אחרים מצווין ללמדו אין מצווה ללמד את עצמו ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה דאמר קרא ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם,ת"ר הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו ר' יהודה אומר אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה א"ל אנא עדיפא מינך תוב את דאיזיל אנא,שמע אביי דקא הוה אתי הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי אמר להו לא ליתיב ליה אינש אושפיזא אפשר דמתרחיש ניסא,על בת בההוא בי רבנן אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה כל כריעה דכרע נתר חד רישיה אמר להו למחר אי לא איתרחיש ניסא סכינתין,ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה,ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו:,משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא א"ל כשיבא לידך הביאהו לידי כי אתא חזייה דלא פריס סודרא א"ל מאי טעמא לא פריסת סודרא א"ל דלא נסיבנא אהדרינהו לאפיה מיניה א"ל חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת,רב הונא לטעמיה דאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה סלקא דעתך אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה,אמר רבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו,אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנא בארביסר

29b. that b anywhere that there are only five i sela /i /b available, i.e., enough to redeem only one man, and one is obligated to redeem both himself and his son, b he, /b the father, b takes precedence over his son. What is the reason? /b It is that b his own mitzva is preferable /b to one that he performs on behalf of others. b When they disagree /b is in a case b where there is /b land worth b five /b i sela /i that is b liened /b property that has been sold, i.e., he sold this land to other people but it can be reclaimed by his prior creditor, b and five /b i sela /i which is entirely b unsold /b property.,And the reasoning behind the dispute is as follows: b Rabbi Yehuda maintains /b that b a loan that is written in the Torah, /b i.e., any ficial obligation that applies by Torah law, is b considered as though it is written in a document, /b and therefore it can be collected from liened property, like any loan recorded in a document. This means that the liened property worth five i sela /i is available for one’s own redemption, but not for that of his son, as the sale of the property occurred before the birth of his firstborn. Consequently, b with these five /b i sela /i upon which there is no lien b he redeems his son, and /b the b priest goes and repossesses /b the land worth b five /b i sela /i that is b liened /b property b for his /b own redemption. In this manner one can fulfill both mitzvot., b And the Rabbis maintain: A loan that is written in the Torah is not considered as though it is written in a document, /b since buyers will not be aware of this obligation, so that they should be aware that the land may be repossessed. b And therefore /b there is no advantage for this man to redeem his son with the five i sela /i upon which there is no lien, and b his own mitzva is preferable, /b which means he redeems himself with the free land. With the liened property that is left he cannot redeem his son, as the land was sold before the birth of his firstborn., b The Sages taught: /b If one has money b to redeem his son and to ascend to /b Jerusalem on b the pilgrimage Festival, he redeems his son and then ascends /b to Jerusalem b on the pilgrimage Festival. Rabbi Yehuda says: He ascends /b to Jerusalem b on the pilgrimage Festival and then redeems his son. /b His reasoning is b that this /b trip to Jerusalem for the pilgrimage Festival is b a mitzva /b whose time soon b passes, and this, /b the redemption of the firstborn son, is b a mitzva /b whose time does b not /b soon b pass, /b as it can be fulfilled later.,The Gemara asks: b Granted, according to /b the opinion of b Rabbi Yehuda, /b it is b as he stated /b in b his reasoning, /b i.e., Rabbi Yehuda provided the rationale for his opinion. b But what is the reasoning of the Rabbis, /b who say that he should first redeem his son? The Gemara answers that the reason is b that the verse states: “All the firstborn of your sons you shall redeem” /b (Exodus 34:20), b and /b it b then /b states, in the same verse: b “And none shall appear before me empty,” /b referring to the pilgrimage Festival in Jerusalem. The order of the verse indicates that one should redeem his firstborn son before traveling to Jerusalem on the pilgrimage Festival., b The Sages taught: From where /b is it derived b that if one had five /b firstborn b sons, from five /b different b women, he is obligated to redeem them all? The verse states: “All the firstborn of your sons you shall redeem” /b (Exodus 34:20), and the emphasis of “all” includes any of one’s firstborn sons. The Gemara asks: b Isn’t /b it b obvious /b this is the case? After all, b the Merciful One made /b this mitzva b dependent upon the opening of the womb, /b as it states: “Sanctify to Me all the firstborn, whoever opens the womb” (Exodus 13:2). Since each of these sons is the firstborn of his mother, it is clear that the father is required to redeem each of them.,The Gemara answers that this ruling is necessary b lest you say /b that b we should derive /b a verbal analogy between b “firstborn” /b stated here and b “firstborn” from /b the verses dealing with b inheritance: Just as there, /b the verse describes a firstborn who receives a double portion of the inheritance as: b “The first fruit of his strength” /b (Deuteronomy 21:17), i.e., he is the firstborn son to his father, and not the first child born to his mother; b so too here, /b with regard to the redemption of the firstborn son, it is referring to the b first fruit of his strength, /b which would mean that the father need redeem only his oldest child. Therefore, this i baraita /i b teaches us /b that this is not the case. Rather, every firstborn son to his mother must be redeemed.,§ The i baraita /i teaches that a father is obligated b to teach /b his son b Torah. /b The Gemara asks: b From where do we /b derive this requirement? b As it is written: “And you shall teach them [ i velimadtem /i ] to your sons” /b (Deuteronomy 11:19). b And /b in a case b where his father did not teach him he is obligated to teach himself, as it is written, /b i.e., the verse can be read with a different vocalization: b And you shall study [ i ulmadtem /i ]. /b , b From where do we /b derive b that /b a woman b is not obligated /b to teach her son Torah? b As it is written: “And you shall teach [ i velimadtem /i ],” /b which can be read as: b And you shall study [ i ulmadtem /i ]. /b This indicates that b whoever is commanded to study /b Torah b is commanded to teach, and whoever is not commanded to study is not commanded to teach. /b Since a woman is not obligated to learn Torah, she is likewise not obligated to teach it.,The Gemara asks: b And from where do we /b derive b that she is not obligated to teach herself? /b The Gemara answers: b As it is written: “And you shall teach [ i velimadtem /i ],” /b which can be read as: b And you shall study [ i ulmadtem /i ], /b which indicates that b whoever others are commanded to teach is commanded to teach himself, and whoever others are not commanded to teach is not commanded to teach himself. And from where /b is it derived b that others are not commanded to teach /b a woman? b As the verse states: “And you shall teach them to your sons” /b (Deuteronomy 11:19), which emphasizes: b Your sons and not your daughters. /b , b The Sages taught: /b If b one /b wishes b to study /b Torah himself b and his son /b also wants b to study, he takes precedence over his son. Rabbi Yehuda says: If his son is diligent and sharp, and his study will endure, his son takes precedence over him. /b This is b like that /b anecdote b which /b is told about b Rav Ya’akov, son of Rav Aḥa bar Ya’akov, whose father sent him to Abaye /b to study Torah. b When /b the son b came /b home, his father b saw that his studies were not sharp, /b as he was insufficiently bright. Rav Aḥa bar Ya’akov b said to /b his son: b I am preferable to you, /b and it is better that I go and study. Therefore, b you sit /b and handle the affairs of the house b so that I can go /b and study., b Abaye heard /b that Rav Aḥa bar Ya’akov b was coming. There was a certain demon in the study hall of Abaye, /b which was so powerful b that when two /b people would b enter they would be harmed, even during the day. /b Abaye b said to /b the people of the town: b Do not give /b Rav Aḥa bar Ya’akov b lodging [ i ushpiza /i ] /b so that he will be forced to spend the night in the study hall. Since Rav Aḥa bar Ya’akov is a righteous man, b perhaps a miracle will occur /b on his behalf and he will kill the demon.,Rav Aḥa found no place to spend the night, and b he entered and spent the night in that study hall /b of b the Sages. /b The demon b appeared to him like a serpent /b with b seven heads. /b Rav Aḥa bar Ya’akov began to pray, and with b every bow /b that b he bowed one /b of the demon’s b heads fell off, /b until it eventually died. The b next day /b Rav Aḥa b said to /b the townspeople: b If a miracle had not occurred, you would have placed me in danger. /b , b The Sages taught: /b If one has to decide whether b to study Torah or to marry a woman, /b which should he do first? b He should study Torah and afterward marry a woman. And if it is impossible for him /b to be b without a wife, he should marry a woman and then study Torah. Rav Yehuda says /b that b Shmuel says: /b The b i halakha /i /b is that one should b marry a woman and afterward study Torah. /b , b Rabbi Yoḥa says: /b How can one do this? With b a millstone /b hanging b from his neck, /b i.e., with the responsibility of providing for his family weighing upon him, can b he engage in Torah /b study? The Gemara comments: b And /b the i amora’im /i b do not disagree; this is for us and that is for them. /b In other words, one statement applies to the residents of Babylonia, whereas the other is referring to those living in Eretz Yisrael.,§ With regard to marriage, the Gemara relates: b Rav Ḥisda would praise Rav Hamnuna to Rav Huna /b by saying b that he is a great man. /b Rav Huna b said to him: When he comes to you, send him to me. When /b Rav Hamnuna b came /b before him, Rav Huna b saw that he did not cover /b his head with b a cloth, /b as Torah scholars did. Rav Huna b said to him: What is the reason /b that b you do not cover /b your head b with a cloth? /b Rav Hamnuna b said to him: /b The reason is b that I am not married, /b and it was not customary for unmarried men to cover their heads with a cloth. Rav Huna b turned his face away from him /b in rebuke, and b he said to him: See /b to it b that you do not see my face until you marry. /b ,The Gemara notes: b Rav Huna /b conforms b to his /b standard line of b reasoning, as he says: /b If one is b twenty years old and has not /b yet b married a woman, all of his days /b will be b in /b a state of b sin /b concerning sexual matters. The Gemara asks: Can it b enter your mind /b that he will be b in /b a state of b sin /b all of his days? b Rather, say /b that this means the following: b All of his days /b will be b in /b a state of b thoughts of sin, /b i.e., sexual thoughts. One who does not marry in his youth will become accustomed to thoughts of sexual matters, and the habit will remain with him the rest of his life., b Rava said, and similarly, the school of Rabbi Yishmael taught: Until /b one reaches the age of b twenty years the Holy One, Blessed be He, sits and waits for a man, /b saying: b When will he marry a woman? Once he reaches /b the age of b twenty and has not married, He says: Let his bones swell, /b i.e., he is cursed and God is no longer concerned about him., b Rav Ḥisda said: /b The fact b that I am superior to my colleagues /b is b because I married /b at the age of b sixteen, and if I would have married at /b the age of b fourteen, /b

38. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 238

38b. גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות עגבותיו א"ר אחא מאקרא דאגמא,א"ר יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר (תהלים מט, יג) אדם ביקר בל ילין,אמר רמי בר חמא אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה שנאמר (תהלים מט, יג) נמשל כבהמות נדמו:,(שע"ה בסו"ף ארמ"י סימן) אמר רב יהודה א"ר בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו,אמרו לפניו רבש"ע (תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם וכן כת שניה כת שלישית אמרו לפניו רבש"ע ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כל העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה,כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו לפניו רבש"ע לא יפה אמרו ראשונים לפניך אמר להן (ישעיהו מו, ד) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו',אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמר (דברים ד, לב) למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו שנאמר (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה,אמר ר"א אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים (עד קצה השמים) כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני וגו' קשו קראי אהדדי אידי ואידי חדא מידה היא,ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל,והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר ולי מה יקרו רעיך אל,ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מין היה שנאמר (בראשית ג, ט) ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה אן נטה לבך רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה כתיב הכא (הושע ו, ז) והמה כאדם עברו ברית וכתיב התם (בראשית ט, ט) את בריתי הפר,רב נחמן אמר כופר בעיקר היה כתיב הכא עברו ברית וכתיב התם (את בריתי הפר) (ירמיהו כב, ט) ואמרו על אשר עזבו (את) ברית ה' (אלהי אבותם),תנן התם ר"א אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר ר' יוחנן ל"ש אלא אפיקורוס (של) עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי,א"ר יוחנן כ"מ שפקרו המינים תשובתן בצידן (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו (ואומר) (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו (בראשית יא, ז) הבה נרדה ונבלה שם שפתם (בראשית יא, ה) וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל (בראשית לה, ז) כי שם נגלו אליו האלהים (בראשית לה, ג) לאל העונה אותי ביום צרתי,(דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (שמואל ב ז, כג) ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (דניאל ז, ט) עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב,הנך למה לי כדרבי יוחנן דא"ר יוחנן אין הקב"ה עושה דבר אא"כ נמלך בפמליא של מעלה שנאמר (דניאל ד, יד) בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא,התינח כולהי עד די כרסוון רמיו מאי איכא למימר אחד לו ואחד לדוד דתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר"ע א"ל ר' יוסי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה,קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דתניא אחד לדין ואחד לצדקה דברי ר"ע א"ל ר' אלעזר בן עזריא עקיבא מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו,אמר רב נחמן האי מאן דידע לאהדורי למינים כרב אידית ליהדר ואי לא לא ליהדר אמר ההוא מינא לרב אידית כתיב (שמות כד, א) ואל משה אמר עלה אל ה' עלה אלי מיבעי ליה א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב (שמות כג, כא) כי שמי בקרבו,אי הכי ניפלחו ליה כתיב (שמות כג, כא) אל תמר בו אל תמירני בו אם כן לא ישא לפשעכם למה לי א"ל הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג, טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו',אמר ליה ההוא מינא לר' ישמעאל בר' יוסי כתיב (בראשית יט, כד) וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מאתו מיבעי ליה א"ל ההוא כובס שבקיה אנא מהדרנא ליה דכתיב (בראשית ד, כג) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך נשיי מיבעי ליה אלא משתעי קרא הכי הכא נמי משתעי קרא הכי א"ל מנא לך הא מפירקיה דר"מ שמיע לי,דא"ר יוחנן כי הוה דריש ר' מאיר בפירקיה הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי ואמר ר' יוחנן ג' מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר ואנו אין לנו אלא שלש

38b. b his torso /b was fashioned from dust taken b from Babylonia, and his head /b was fashioned from dust taken b from Eretz Yisrael, /b the most important land, b and his limbs /b were fashioned from dust taken b from the rest of the lands /b in the world. With regard to b his buttocks, Rav Aḥa says: /b They were fashioned from dust taken b from Akra De’agma, /b on the outskirts of Babylonia., b Rabbi Yoḥa bar Ḥanina says: Daytime is twelve hours /b long, and the day Adam the first man was created was divided as follows: In the b first hour /b of the day, b his dust was gathered. /b In the b second, /b an undefined b figure was fashioned. /b In the b third, his limbs were extended. /b In the b fourth, a soul was cast into him. /b In the b fifth, he stood on his legs. /b In the b sixth, he called /b the creatures by the b names /b he gave them. In the b seventh, Eve was paired with him. /b In the b eighth, they arose to the bed two, and descended four, /b i.e., Cain and Abel were immediately born. In the b ninth, he was commanded not to eat of the Tree /b of Knowledge. In the b tenth, he sinned. /b In the b eleventh, he was judged. /b In the b twelfth, he was expelled and left /b the Garden of Eden, b as it is stated: “But man abides not in honor; /b he is like the beasts that perish” (Psalms 49:13). Adam did not abide, i.e., sleep, in a place of honor for even one night., b Rami bar Ḥama says /b in explanation of the end of that verse: b A wild animal does not have power over a person unless /b that person b seems to /b the wild animal b like an animal, as it is stated: “He is like the beasts that perish.” /b ,The Gemara presents b a mnemonic /b for the statements that follow: b At the time, to the end, Aramaic. Rav Yehuda says /b that b Rav says: At the time that the Holy One, Blessed be He, sought to create a person, He created one group of ministering angels. He said to them: /b If b you agree, let us fashion a person in our image. /b The angels b said before him: Master of the Universe, what are the actions of /b this person You suggest to create? God b said to them: His actions are such and such, /b according to human nature.,The angels b said before him: Master of the Universe: “What is man that You are mindful of him? And the son of man that You think of him?” /b (Psalms 8:5), i.e., a creature such as this is not worth creating. God b outstretched His small finger among them and burned them /b with fire. b And the same /b occurred with b a second group /b of angels. The b third group /b of angels that He asked b said before Him: Master of the Universe, the first /b two groups b who spoke /b their mind b before You, what did they accomplish? The entire world is Yours; whatever You wish to do in Your world, do. /b God then created the first person., b When /b history b arrived at /b the time of b the people of the generation of the flood and the people of the generation of the dispersion, /b i.e., the Tower of Babel, b whose actions were ruinous, /b the angels b said before God: Master of the Universe, didn’t the /b first set of angels b speak appropriately before You, /b that human beings are not worthy of having been created? God b said to them /b concerning humanity: b “Even to your old age I am the same; and even to hoar hairs will I suffer you; /b I have made and I will bear; and I will carry, and I will deliver you” (Isaiah 46:4), i.e., having created people, I will even suffer their flaws., b Rav Yehuda says /b that b Rav says: Adam the first /b man spanned b from one end of the world until the other, as it is stated: “Since the day that God created man upon the earth, and from the one end of heaven unto the other” /b (Deuteronomy 4:32), meaning that on the day Adam was created he spanned from one end of the heavens until the other. b Once /b Adam b sinned, the Holy One, Blessed be He, placed His hand on him and diminished him, as it is stated: “Behind and before You have created me and laid Your hand upon me” /b (Psalms 139:5), that at first Adam spanned “behind and before,” meaning everywhere, and then God laid His hand on him and diminished him., b Rabbi Elazar says: /b The height of b Adam the first /b man b was from the ground until the firmament, as it is stated: “Since the day that God created man upon the earth, and from the one end of heaven unto the other.” /b Adam stood “upon the earth” and rose to the end of the heavens. b Once /b Adam b sinned, the Holy One, Blessed be He, placed His hand on him and diminished him, as it is stated: “Behind and before You have created me /b and laid Your hand upon me.” The Gemara asks: The interpretations of b the verses contradict each other. /b The first interpretation is that his size was from one end of the world to the other, and the second interpretation is that it was from the earth until the heavens. The Gemara answers: b This and that, /b from one end of the world to another and from the earth until the heavens, b are one measure, /b i.e., the same distance., b And Rav Yehuda says /b that b Rav says: Adam the first /b man b spoke in the language of Aramaic, as it is stated /b in the chapter of Psalms speaking in the voice of Adam: b “How weighty also are Your thoughts to me, O God” /b (Psalms 139:17)., b And this, /b i.e., that the verse in Psalms is stated by Adam, is what b Reish Lakish says: What /b is the meaning of that b which is written: “This is the book of the generations of Adam” /b (Genesis 5:1)? This verse b teaches that the Holy One, Blessed be He, showed /b Adam b every generation and its /b Torah b interpreters, every generation and its wise ones. When he arrived at /b his vision of b the generation of Rabbi Akiva, /b Adam b was gladdened by his Torah, and saddened by his /b manner of b death. He said: “How weighty also are Your thoughts to me, O God,” /b i.e., how it weighs upon me that a man as great as Rabbi Akiva should suffer., b And Rav Yehuda says /b that b Rav says: Adam the first /b man b was a heretic, as it is stated: “And the Lord called to the man and said to him: Where are you”? /b (Genesis 3:9), meaning, to b where has your heart turned, /b indicating that Adam turned from the path of truth. b Rabbi Yitzḥak says: He was /b one who b drew his foreskin /b forward, so as to remove any indication that he was circumcised. It b is written here: “And they like men [ i adam /i ] have transgressed the covet” /b (Hosea 6:7), b and /b it b is written there: /b “And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin, that soul shall be cut off from his people; b he has broken My covet” /b (Genesis 17:14)., b Rav Naḥman says: He was a denier of the fundamental principle /b of belief in God. It b is written here: /b “And they like men [ i adam /i ] b have transgressed the covet,” and /b it b is written there: “He has broken My covet,” /b and it is written in a third verse: b “And then they shall answer: Because they have forsaken the covet of the Lord their God /b and worshipped other gods and served them” (Jeremiah 22:9).,§ b We learned /b in a mishna b there /b (Avot 2:14): b Rabbi Eliezer says: Be persistent to learn Torah, and know what to respond to the heretic [ i la’apikoros /i ]. Rabbi Yoḥa says: /b This was b taught only /b with regard to b a gentile heretic, but /b not with regard to b a Jewish heretic, /b as one should not respond to him. b All the more so, /b if one does respond b he will become more heretical. /b His heresy is assumed to be intentional, and any attempt to rebut it will only cause him to reinforce his position., b Rabbi Yoḥa says: Any place /b in the Bible from b where the heretics /b attempt to b prove their heresy, /b i.e., that there is more than one god, b the response to their /b claim is b alongside them, /b i.e., in the immediate vicinity of the verses they cite. The verse states that God said: b “Let us make man in our image” /b (Genesis 1:26), employing the plural, b but it /b then b states: “And God created man in His image” /b (Genesis 1:27), employing the singular. The verse states that God said: b “Come, let us go down and there confound their language” /b (Genesis 11:7), but it also states: b “And the Lord came down to see the city and the tower” /b (Genesis 11:5). The verse states in the plural: b “There God was revealed [ i niglu /i ] to him /b when he fled from the face of his brother” (Genesis 35:7), but it also states in the singular: b “To God Who answers [ i haoneh /i ] me in the day of my distress” /b (Genesis 35:3).,Rabbi Yoḥa cites several examples where the counterclaim is in the same verse as the claim of the heretics. The verse states: b “For what nation is there so great that has God so near to them as the Lord our God is whenever we call upon Him?” /b (Deuteronomy 4:7), where the term “near” is written in plural, i kerovim /i , but the term “upon Him” is written in singular. Another verse states: b “And who is like Your people, like Israel, a nation one in the earth, whom God went to redeem unto Himself for a people?” /b (II Samuel 7:23), where the term “went” is written in plural, i halekhu /i , but the term “Himself” is written in singular. Another verse states: “I beheld b till thrones were placed, and one that was ancient of days did sit” /b (Daniel 7:9); where the term “thrones” is written in plural, i kharsavan /i , but the term “sit” is written in singular.,The Gemara asks: b Why do I /b need b these /b instances of plural words? Why does the verse employ the plural at all when referring to God? The Gemara explains: This is b in accordance with /b the statement b of Rabbi Yoḥa, as Rabbi Yoḥa says: The Holy One, Blessed be He, does not act unless He consults with the entourage of Above, /b i.e., the angels, b as it is stated: “The matter is by the decree of the watchers, and the sentence by the word of the holy ones” /b (Daniel 4:14).,The Gemara clarifies: This b works out well for /b almost b all /b the verses, as they describe an action taken by God, but b what is there to say /b concerning the verse: “I beheld b till thrones were placed”? /b The Gemara answers: b One /b throne is b for Him and one /b throne is b for David, /b i.e., the messiah, b as it is taught /b in a i baraita /i : b One /b throne is b for Him and one /b throne is b for David; /b this is b the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yosei said to him: Akiva! Until when will you desacralize the Divine Presence /b by equating God with a person? b Rather, /b the correct interpretation is that both thrones are for God, as b one /b throne is b for judgment and one /b throne is b for righteousness. /b ,The Gemara asks: Did Rabbi Akiva b accept /b this explanation b from /b Rabbi Yosei b or /b did he b not accept it from him? /b The Gemara suggests: b Come /b and b hear /b a proof to the matter from what was taught in another i baraita /i , b as it is taught /b in a i baraita /i : b One /b throne is b for judgment and one /b throne is b for righteousness; /b this is b the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Elazar ben Azarya said to him: Akiva! What are you doing near, /b i.e., discussing, matters of b i aggada /i ? Go near /b tractates b i Nega’im /i and i Oholot /i , /b which examine the complex i halakhot /i of ritual purity, where your knowledge is unparalleled. b Rather, /b the correct interpretation is that while both thrones are for God, b one /b is b for a throne and one /b is b for a stool. /b There is b a throne for God to sit upon, and a stool /b that serves b as His footstool. /b , b Rav Naḥman says: This one, /b i.e., any person, b who knows /b how b to respond to the heretics /b as effectively b as Rav Idit should respond /b to them, b but if /b he does b not /b know, he b should not respond /b to them. The Gemara relates: b A certain heretic said to Rav Idit: /b It b is written /b in the verse concerning God: b “And to Moses He said: Come up to the Lord” /b (Exodus 24:1). The heretic raised a question: b It should have /b stated: b Come up to Me. /b Rav Idit b said to him: This /b term, “the Lord,” in that verse b is /b referring to the angel b Metatron, whose name is like the name of his Master, as it is written: /b “Behold I send an angel before you to keep you in the way and to bring you to the place that I have prepared. Take heed of him and obey his voice; do not defy him; for he will not pardon your transgression, b for My name is in him” /b (Exodus 23:20–21).,The heretic said to him: b If so, /b if this angel is equated with God, b we should worship him /b as we worship God. Rav Idit said to him: It b is written: “Do not defy [ i tammer /i ] him,” /b which alludes to: b Do not replace Me [ i temireni /i ] with him. /b The heretic said to him: b If so, why do I /b need the clause b “For he will not pardon your transgression”? /b Rav Idit b said to him: We believe that we did not accept /b the angel b even as a guide [ i befarvanka /i ] /b for the journey, b as it is written: “And he said to him: If Your Presence go not with me /b raise us not up from here” (Exodus 33:15). Moses told God that if God Himself does not accompany the Jewish people they do not want to travel to Eretz Yisrael.,The Gemara relates: b A certain heretic said to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei: /b It b is written: “And the Lord rained upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from the Lord /b out of heaven” (Genesis 19:24). The heretic raised the question: b It should have /b stated: b From Him /b out of heaven. b A certain launderer said to /b Rabbi Yishmael: b Leave him be; I will respond to him. /b This is b as it is written: “And Lemech said to his wives: Adah and Zillah, hear my voice; wives of Lemech, /b hearken to my speech” (Genesis 4:23). One can raise the question: b It should have /b been written: b My wives, /b and not: “Wives of Lemech.” b Rather, it is /b the style of b the verse /b to b speak in this /b manner. b Here too, it is /b the style of b the verse /b to b speak in this /b manner. Rabbi Yishmael b said to /b the launderer: b From where did you /b hear b this /b interpretation? The launderer b said to him: I heard it at the lecture of Rabbi Meir. /b ,The Gemara comments: This is b as Rabbi Yoḥa said: When Rabbi Meir would teach his lecture he would expound one-third i halakha /i , one-third i aggada /i , /b and b one-third parables. And Rabbi Yoḥa says: Rabbi Meir had, /b i.e., taught, b three hundred parables of foxes, and we have only three. /b

39. Babylonian Talmud, Sotah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 290

49a. שמבזבזין דין אביהם לעתיד לבוא אומרים לפניו רבונו של עולם מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן למה הקהיתה שיניהם בם,אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר (תהלים ט, כא) שיתה ה' מורה להם וא"ר אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה שנאמר (חבקוק ג, ב) ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו אל תקרא בקרב שנים אלא בקרוב שנים,ואמר ר' אילעא בר יברכיה שני תלמידי חכמים המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין לישרף באש שנאמר (מלכים ב ב, יא) ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וגו' טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראוין לישרף,וא"ר אילעא בר יברכיה שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה שנאמר (דברים ד, מב) לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת ואין דעת אלא תורה שנאמר (הושע ד, ו) נדמו עמי מבלי הדעת,אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת שנאמר (ישעיהו ל, יט) כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך וכתיב בתריה (ישעיהו ל, כ) ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ,ר' אבהו אומר משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך ר' אחא בר חנינא אמר אף אין הפרגוד ננעל בפניו. שנאמר (ישעיהו ל, כ) ולא יכנף עוד מוריך,רשב"ג אומר משום ר' יהושע מיום שחרב בהמ"ק אין וכו' אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר (דברים כח, סז) בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף,ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים הא יש סדרים תופיע מאופל,ולא ירד טל לברכה וניטל טעם פירות וכו' תניא ר"ש בן אלעזר אומר טהרה בטלה טעם וריח מעשר ביטל שומן דגן,רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא שקלה כרכה בסודריה אתא רבה בריה א"ל מורחינא ריחא דחינוניתא א"ל בני טהרה יש בך יהבה ניהליה אדהכי אתא אבא בריה שקלה יהבה ניהליה א"ל בני שמחת את לבי והקהיתה את שיני היינו דאמרי אינשי רחמי דאבא אבני רחמי דבני אבני דהוו ליה,רב אחא בר יעקב איטפל ביה ברב יעקב בר ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא אמר לו לאו בריך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא, big strongמתני׳ /strong /big בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס,בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יוונית,בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר,משמת ר"מ בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת ר"ע בטל כבוד התורה משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהיה קטנתא של חסידים,משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת רבי ישמעאל בן פאבי בטלה זיו הכהונה משמת רבי בטל ענוה ויראת חטא,[ big strongגמ׳ /strong /big ת"ר] ר' פנחס בן יאיר אומר משחרב בהמ"ק בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל,על מי לנו להשען על אבינו שבשמים,ר"א הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמא דארעא

49a. b who plunder, /b i.e., destroy, b their fathers’ future judgment. /b When God sits in judgment of their parents, these children b say before Him: Master of the Universe, because You were destined to exact punishment from /b our fathers in the World-to-Come for their wickedness, b why did You blunt their teeth with /b the death of their children in their lifetimes? In this way, the death of their children atones for the fathers.,§ b Rabbi Ile’a bar Yeverekhya says: If it were not for the prayer of David /b for Israel to have sustece, b all Israel would be sellers of fat [ i revav /i ], /b i.e., involved in debased occupations, b as it is stated: “Place for them mastery, O Lord” /b (Psalms 9:21), that is, may God grant them dignity. b And Rabbi Ile’a bar Yeverekhya /b also b says: If it were not for the prayer of Habakkuk, two Torah scholars would have to cover themselves with a single cloak /b due to poverty b and engage in Torah study /b dressed that way, b as it is stated: “Lord, I heard Your report and was afraid; O Lord, revive Your work in the midst of the years” /b (Habakkuk 3:2). b Do not read: “In the midst [ i bekerev /i ] of the years [ i shanim /i ],” but in the closeness [ i bikrov /i ] of two [ i shenayim /i ]. /b In other words, Habakkuk prayed that God would nullify His decree of two Torah scholars having to share a single cloak., b And Rabbi Ile’a bar Yeverekhya says: /b In the case of b two Torah scholars who are walking along the way and there are no words of Torah between them, /b but they are conversing about other matters, b they are deserving of being burned in fire. As it is stated /b with regard to Elijah and his disciple Elisha: b “And it was as they walked along, talking, that behold, there appeared a chariot of fire /b and horses of fire, which parted them both asunder” (II Kings 2:11). b The reason /b they were not burned by the chariot of fire is b that there was speech /b exchanged between them, which presumably was words of Torah, b but if there had been no speech, they /b would have been b deserving of being burned /b by the chariot., b And Rabbi Ile’a bar Yeverekhya says: /b If there are b two Torah scholars who reside in the same city and they are not pleasant to each other with regard to i halakha /i , /b but are constantly fighting, b one /b of them will b die and /b the other b one /b will be b exiled. As /b it b is stated: “That the manslayer might flee there, who slays his neighbor without knowledge” /b (Deuteronomy 4:42), b and “knowledge” /b means b nothing other /b than b Torah, as it is stated: “My people are destroyed for lack of knowledge” /b (Hosea 4:6)., b Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: /b With regard to b any Torah scholar who engages in Torah /b study b while experiencing the pressure /b of poverty, b his prayer is listened to, as it is stated: “For, O people that dwells in Zion at Jerusalem, you shall weep no more; He will surely be gracious to you at the voice of your cry. When He shall hear, He will answer you” /b (Isaiah 30:19), b and after it is written: “And the Lord shall give you sparse bread and scant water” /b (Isaiah 30:20). This verse indicates that those who sit and study Torah, that is, the people who dwell in Zion, and eat bread sparingly, will have their prayers answered by God., b Rabbi Abbahu says: /b A Torah scholar who engages in Torah study despite economic pressures b is satiated with the glory of the Divine Presence, as it is stated /b in the same verse, above: b “And your eyes shall behold your Teacher.” Rabbi Aḥa, son of Ḥanina, said: Even the /b concealing b partition /b [ b i pargod /i /b ] before the Divine Presence b is not locked before him, as it is stated: “And your Teacher shall not hide Himself anymore” /b (Isaiah 30:20).,§ The mishna states that b Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Yehoshua: From the day that the Temple was destroyed, there is no /b day that does not include some form of curse. b Rava says: Each and every day is more cursed than the previous one, as it is stated /b in the chapter detailing the curses in the book of Deuteronomy: b “In the morning you will say, would that it were evening, and in the evening you will say, would that it were morning” /b (Deuteronomy 28:67). It is unclear b which morning /b the verse means. b If we say /b that in the evening he will wish it would be b the following morning, does he know what will be /b the outcome of the next morning, which would cause him to yearn for its arrival? b Rather, /b it must mean the morning b that has passed; /b that is, in the evening they will pine for the previous morning, because their situation is continuously worsening.,The Gemara poses a question: b But /b if everything is deteriorating, b why does the world /b continue to b exist? /b The Gemara answers: b By the sanctification that /b is said in the b order /b of prayers, after the passage that begins: And a redeemer shall come to Israel, which includes the recitation and translation of the sanctification said by the angels, b and /b by the response: b Let His great name /b be blessed, etc., which is recited after the study b of i aggada /i . As it is stated: “A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order” /b (Job 10:22). b Therefore, /b it can be inferred from this verse that if b there are orders /b of prayer and study, the land b shall appear from /b amidst b the darkness. /b ,§ The mishna taught that since the destruction of the Temple, b dew has not descended for a blessing, and the taste has been removed from fruit. It is taught /b in a i baraita /i : b Rabbi Shimon ben Elazar says: /b The lost b purity has removed the taste and the aroma; /b the b tithes /b that were not separated b have removed the fat of grain. /b ,The Gemara relates that b Rav Huna found a fragrant date. He took it and wrapped it in his shawl. Rabba, his son, came /b and b said to him: I smell the aroma of a fragrant /b date. Rav Huna b said to him: My son, there is /b clearly b purity in you, /b as you were able to notice the fragrance. b He gave it to him. Meanwhile, Abba, /b Rabba’s b son, arrived. /b Rabba b took /b the date and b gave it to /b him. Rav Huna b said to /b Rabba: b My son, you have made my heart rejoice /b with your purity, b and you have blunted my teeth, /b by showing your preference for your own son. The Gemara comments: b This /b explains the folk saying b that people say: The love of a father is for the sons; the love of the sons is for their own sons, /b more than for their father.,The Gemara relates another incident: b Rav Aḥa bar Ya’akov took care of Rav Ya’akov, the son of his daughter, /b who was an orphan. b When /b the grandchild b grew up, /b his grandfather once b said to him: Give me water to drink. He said to him: I am not your son, /b and I am not obligated in your honor as a son must honor his father. The Gemara again comments: b And this /b explains the folk saying b that people say: Raise, raise /b your grandchild, but in the end he will retort: b I am the son of your daughter, /b and I do not have to take care of you., strong MISHNA: /strong b In the war [ i pulemus /i ] of Vespasian /b the Sages b decreed upon the crowns of bridegrooms, /b i.e., that bridegrooms may no longer wear crowns, b and upon the drums, /b meaning they also banned the playing of drums., b In the war of Titus they /b also b decreed upon the crowns of brides, and /b they decreed b that a person should not teach his son Greek. /b , b In the last war, /b meaning the bar Kokheva revolt, b they decreed that a bride may not go out in a palanquin inside the city, but our Sages permitted a bride to go out in a palanquin inside the city, /b as this helps the bride maintain her modesty.,The mishna lists more things that ceased: b From /b the time b when Rabbi Meir died, those who relate parables ceased; from /b the time b when ben Azzai died, the diligent ceased; from /b the time b when ben Zoma died, the exegetists ceased; from /b the time b when Rabbi Akiva died, the honor of the Torah ceased; from /b the time b when Rabbi Ḥanina ben Dosa died, the men of /b wondrous b action ceased; from /b the time b when Rabbi Yosei the Small died, the pious were no more. And why was he called the Small? Because he was the smallest of the pious, /b meaning he was one of the least important of the pious men., b From /b the time b when Rabban Yoḥa ben Zakkai died, the glory of wisdom ceased; from /b the time b when Rabban Gamliel the Elder died, the honor of the Torah ceased, and purity and asceticism died. From /b the time b when Rabbi Yishmael ben Pavi died, the glory of the priesthood ceased; from /b the time b when Rabbi /b Yehuda HaNasi b died, humility and fear of sin ceased. /b ,gemara b The Sages taught: Rabbi Pineḥas ben Ya’ir says: From /b the time b when the /b Second b Temple was destroyed, the i ḥaverim /i and free men /b of noble lineage b were ashamed, and their heads were covered /b in shame, b and men of action dwindled, and violent and smooth-talking men gained the upper hand, and none seek, and none ask, and none inquire /b of the fear of Heaven., b Upon whom /b is there b for us to rely? /b Only b upon our Father in Heaven. /b , b Rabbi Eliezer the Great says: From the day the /b Second b Temple was destroyed, /b the generations have deteriorated: b Scholars have begun to become like scribes /b that teach children, b and scribes have become like beadles, and beadles have become like ignoramuses, and ignoramuses /b

40. Babylonian Talmud, Yoma, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 199

54b. כאיש המעורה בלוייה שלו אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר (איכה א, ח) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה,ושתיה היתה נקראת תנא שממנה הושתת העולם תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם דתניא רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו נברא שנאמר (איוב לח, לח) בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו,רבי יהושע אומר עולם מן הצדדין נברא שנאמר (איוב לז, ו) כי לשלג יאמר הוי ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו רבי יצחק (נפחא) אמר אבן ירה הקב"ה בים ממנו נשתת העולם שנאמר (איוב לח, ו) על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה,וחכמים אומרים מציון נברא שנאמר (תהלים נ, א) מזמור לאסף אל אלהים ה' ואומר מציון מכלל יופי ממנו מוכלל יפיו של עולם,תניא ר' אליעזר הגדול אומר (בראשית ב, ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים תולדות שמים משמים נבראו תולדות הארץ מארץ נבראו,וחכמים אומרים אלו ואלו מציון נבראו שנאמר מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו ואומר מציון מכלל יופי אלהים הופיע ממנו מוכלל יופיו של עולם,נטל את הדם ממי שממרס בו וכו' מאי כמצליף מחוי רב יהודה

54b. It means b like a man /b joined and b clinging to his i livaya /i , /b his partner, i.e., his wife. In other words, the cherubs appeared to be embracing one another. b Reish Lakish said: When gentiles /b destroyed the Second Temple and b entered the Sanctuary, they saw /b these drawings of b cherubs clinging to one another. /b They peeled them from the wall, b took them out to the market, and said: These Jews, whose blessing is a blessing and whose curse is a curse, /b due to their great fear of God, should b they be occupied with such matters, /b making images of this kind? b They immediately debased /b and destroyed b them, as it is stated: “All who honored her debase her because they have seen her nakedness” /b (Lamentations 1:8).,§ The mishna taught that a stone sat in the Holy of Holies b and it was called /b the b foundation [ i shetiyya /i ] /b rock. A Sage b taught /b in the i Tosefta /i : Why was it called i shetiyya /i ? It is b because the world was created [ i hushtat /i ] from it. /b The Gemara comments: b We learned /b the mishna b in accordance with /b the opinion of b the one who said /b that b the world was created from Zion. As it was taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Eliezer says: The world was created from its center, as it is stated: “When the dust runs into a mass, and the clods cleave fast together” /b (Job 38:38). The world was created by adding matter to the center, like the formation of clumps of earth., b Rabbi Yehoshua says: /b The b world was created from the sides, as it is stated: “For He said to the snow: Become the earth, likewise to the shower of rain, and to the showers of His mighty rain” /b (Job 37:6). This verse indicates that the rains fell from all sides, which led to the creation of the earth. b Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: The Holy One, Blessed be He, cast a stone into the sea, from which the world was created, as it is stated: “Upon what were its foundations fastened; or who laid its cornerstone?” /b (Job 38:6)., b And the Rabbis say: /b The world b was created from Zion, as it is stated: “A Psalm of Asaph. God, the Lord God /b has spoken and called the earth, from the rising of the sun to its place of setting” (Psalms 50:1), b and it states: “Out of Zion, the perfection of beauty, /b God has shined forth” (Psalms 50:2). The mishna is taught in accordance with this last opinion., b It was taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Eliezer the Great says: “These are the generations of the heaven and the earth when they were created, on the day that the Lord God made earth and heaven” /b (Genesis 2:4) means that the b generations of the heavens, /b i.e., all things found in the heavens, b were created from the heavens, /b while the b generations of the earth were created from the earth. /b , b And the Rabbis say: Both these and those were created from Zion, as it is stated: “A Psalm of Asaph. God, the Lord God has spoken and called the earth, from the rising of the sun to its place of setting,” and it says: “Out of Zion, the perfection of beauty, God has shined forth,” /b i.e., b from /b Zion b the beauty of the world was perfected, /b which includes both the generations of the heavens and the generations of the earth.,§ The mishna taught that the High Priest b took the blood /b of the bull b from /b the one b who was stirring it /b so it would not coagulate, b and he entered /b and sprinkled it like one who whips. The Gemara asks: b What is /b the meaning of: b Like one who whips? Rav Yehuda demonstrated /b the action with his hand,

41. Eusebius of Caesarea, Preparation For The Gospel, 1.9.21 (3rd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 112

42. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 198, 255

59b. תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית ואימת הוי אמר אביי כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע:,ר' יהודה אומר הרואה הים וכו': לפרקים עד כמה אמר רמי בר אבא א"ר יצחק עד שלשים יום,ואמר רמי בר אבא א"ר יצחק הרואה פרת אגשרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית והאידנא דשניוה פרסאי מבי שבור ולעיל רב יוסף אמר מאיהי דקירא ולעיל ואמר רמי בר אבא הרואה דגלת אגשרא דשביסתנא אומר ברוך עושה בראשית,מאי (בראשית ב, יד) חדקל א"ר אשי שמימיו חדין וקלין מאי פרת שמימיו פרין ורבין,ואמר רבא האי דחריפי בני מחוזא משום דשתו מיא דדגלת האי דגיחורי משום דמשמשי ביממא והאי דניידי עינייהו משום דדיירו בבית אפל:,על הגשמים כו': ועל הגשמים הטוב והמטיב מברך והא"ר אבהו ואמרי לה במתניתא תנא מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה,מאי מברכין אמר רב יהודה מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו ורבי יוחנן מסיים בה הכי אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו עד תשתחוה בא"י רוב ההודאות,רוב ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא האל ההודאות א"ר פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו רוב ההודאות והאל ההודאות,ואלא קשיא ל"ק הא דשמע משמע הא דחזא מחזי,דשמע משמע היינו בשורות טובות ותנן על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב,אלא אידי ואידי דחזי מחזי ולא קשיא הא דאתא פורתא הא דאתא טובא ואב"א הא והא דאתא טובא ולא קשיא הא דאית ליה ארעא הא דלית ליה ארעא,אית ליה ארעא הטוב והמטיב מברך והא (תנן) בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שלו ושל אחרים אומר הטוב והמטיב,לא קשיא הא דאית ליה שותפות הא דלית ליה שותפות והתניא קצרו של דבר על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב,וכל היכא דלית לאחרינא בהדיה לא מברך הטוב והמטיב והתניא אמרו ליה ילדה אשתו זכר אומר ברוך הטוב והמטיב התם נמי דאיכא אשתו בהדיה דניחא לה בזכר,ת"ש מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמטיב התם נמי דאיכא אחי דקא ירתי בהדיה,ת"ש שינוי יין א"צ לברך שינוי מקום צריך לברך וא"ר יוסף בר אבא א"ר יוחנן אע"פ שאמרו שינוי יין א"צ לברך אבל אומר ברוך הטוב והמטיב התם נמי דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה:,בנה בית חדש וקנה כלים חדשים וכו': א"ר הונא לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן אבל יש לו כיוצא בהן א"צ לברך ור' יוחנן אמר אפילו יש לו כיוצא בהן צריך לברך

59b. b The Sages taught: One who sees the sun in /b the beginning of b its cycle, the moon in its might, the planets in their orbit, or the signs of the zodiac /b aligned b in their order recites: Blessed…Author of creation. /b The Gemara asks: b And when is it /b that the sun is at the beginning of its cycle? b Abaye said: Every twenty-eight years /b when the b cycle /b is complete and b returns /b to its genesis, b and the Nisan, /b vernal, b equinox, /b when the spring days and nights are of equal length, b falls within /b the constellation of b Saturn on the night of the third and eve of the fourth /b day of the week, as then their arrangement returns to be as it was when the constellations were first placed in the heavens.,We learned in the mishna that b Rabbi Yehuda said: One who sees the great sea /b intermittently b recites: /b Blessed…Who has made the great sea. The Gemara asks: b How much /b is b intermittently? Rami bar Abba said /b that b Rav Yitzḥak said: Thirty days. /b , b And Rami bar Abba said /b that b Rav Yitzḥak said: One who sees the Euphrates River near the bridge of Babylonia recites: Blessed…Author of creation. /b The Gemara adds: b And now that the Persians have rerouted /b the course of the river, one only recites the blessing b from Beit Shavor upriver. /b Downriver, it no longer flows as it did at creation, so there one does not recite the blessing: Author of creation. b Rav Yosef said: /b One only recites the blessing b from Ihi Dekira upriver. And Rami bar Abba said: One who sees the Tigris on the bridge of Shabistana recites: Blessed…Author of creation. /b ,The Gemara proceeds to explain the names of these rivers. b What is /b the source of the name b i Ḥidekel /i [ /b Tigris]? b Rav Ashi said: /b Its name is an acronym derived from the fact that b its waters are sharp [ i ḥadin /i ] and light [ i kalin /i ] /b and therefore good for drinking. b What is /b the source of the name b i Perat /i /b [Euphrates]? It is so named b because its waters are fruitful [ i parin /i ] and multiply [ i ravin /i ]; /b there are many fish in it.,As for the Tigris River, b Rava said: The inhabitants /b of the city b Meḥoza are sharp because they drink the water of the Tigris; they are red because they engage in /b conjugal b relations in the daytime; and their eyes move /b constantly b because they live in dark houses. /b ,We learned in our mishna that b over rain /b one recites the blessing: Blessed…Who is good and does good. The Gemara asks: b And over rain /b does b one /b really b recite the blessing: Who is good and does good? Didn’t Rabbi Abbahu say, and some say it was taught in a i baraita /i : From when does one recite the blessing on rain? From when the groom went out to meet the bride. /b In other words, there are puddles of water on the ground. The groom, meaning the raindrops from above, cause the bride, meaning the water below, to splash.,The Gemara asks: b What blessing does one recite? Rav Yehuda said: /b The formula of the blessing is: b We thank You for each and every drop that You have made fall for us. And Rav Yoḥa concludes /b the blessing b as follows: If our mouths were as full of song as the sea…we could not sufficiently praise You O Lord our God, /b and he continues with the formula of i nishmat /i that is recited on Shabbat morning, b until: Shall bow /b before You. b Blessed are You, O Lord, /b to Whom b abundant thanksgivings /b are offered.,The Gemara asks: Does the blessing say: b Abundant thanksgivings, and not: All thanksgivings? /b Certainly all thanksgivings are due to God. b Rava said: /b Emend the formula of the blessing and b say: The God of thanksgivings. Rav Pappa said: Therefore, we will recite them both: Abundant thanksgivings, and: The God of thanksgivings. /b , b However, it is /b still b difficult, /b as apparently the blessing for rain is not: Who is good and does good, as it appears in our mishna. The Gemara responds: This is b not difficult. This, /b which we learned in our mishna, that one recites: Who is good and does good, refers to a case b where one heard /b that rain fell. b This, /b where we learned that one recites: We thank You, etc., refers to a case b where one saw /b the rain fall.,The Gemara asks: b One heard /b that the rain fell; b that is /b a case of b good tidings. And we learned /b in the mishna b that upon /b hearing b good tidings one recites: Who is good and does good. /b Therefore, there is no reason for the mishna to mention rain separately., b Rather, /b the difficulty can be otherwise resolved: b This, /b Rabbi Abbahu’s statement, b and that, /b the mishna, both refer to a case where one saw the rain fall, b and /b this is b not difficult. This, /b Rabbi Abbahu’s statement that one recites We thank You, etc., b refers to /b a case b where a little /b rain b fell, /b while b that, /b the mishna which says that one recites: Who is good and does good, refers to a case b where a lot /b of rain b fell. And if you wish, say /b instead that b this and that /b refer to cases b where a lot /b of rain b fell, and /b this is b not difficult. This, /b the mishna, b refers to /b a case b where one owns land, /b while b that, /b Rabbi Abbahu’s statement that one recites: We thank You, etc., b refers to /b a case b where one does not own land, /b so the rain does not benefit him directly.,The Gemara asks: b One who owns land recites: Who is good and does good? Didn’t we learn /b in the mishna: b One who built a new house or purchased new vessels recites: Blessed…Who has given us life…and brought us to this time. /b However, if the land belonged b to him and others /b in partnership, b he recites: Who is good and does good? /b For rain falling onto land that one owns exclusively, he recites: Who has given us life and not: Who is good and does good.,The Gemara answers: This is b not difficult. This, /b the mishna where we learned that one recites: Who is good and does good, b refers to /b a case b where one /b owns his land b in partnership /b with another; b that, /b Rabbi Abbahu’s statement that one recites: Who has given us life, b refers to /b a case b where one /b owns the land exclusively and b does not have a partnership. And /b indeed, this i halakha /i b was taught /b in a i baraita /i : b The gist of the matter is, for /b that which b is /b exclusively b his, he recites: Blessed…Who has given us life and sustained us; for /b that which b belongs to him and to another /b in partnership, b he recites: Who is good and does good. /b ,The Gemara challenges this principle: b And in every case where others are not with him, one does not recite: Who is good and does good? Wasn’t it taught /b in a i baraita /i : b If they told him that his wife gave birth to a male, he recites: Who is good and does good? /b The Gemara responds: b There too, his wife is with him, as she is also happy that a male /b child was born.,The Gemara challenges further: b Come and hear /b a contradiction from what was taught in a i baraita /i : One whose b father died and he is his heir, initially recites: Blessed…the true Judge, /b upon hearing of his father’s death, b and ultimately, /b upon receiving his inheritance, b he recites: Blessed…Who is good and does good. /b Despite the fact that the son alone benefits, he nevertheless recites: Who is good and does good. The Gemara responds: b There, too, /b it refers to a case b where he has brothers who inherit along with him. /b ,The Gemara cites an additional challenge: b Come and hear /b a contradiction based on what was taught in a i baraita /i : In the case of b a change in /b the type of b wine /b during a meal, b one need not recite the blessing: /b Who creates fruit of the vine, a second time. However, in the case of b a change in place, one must recite a /b second b blessing /b over the wine. b And Rabbi Yosef bar Abba said /b that b Rabbi Yoḥa said: Although /b the Sages b said that /b in the case of b a change in /b the type of b wine one need not recite a /b second b blessing /b over the wine, b he does recite: Blessed…Who is good and does good. /b The Gemara responds: b There, too, /b it refers to a case where he is not alone, but where b members of the group are drinking with him. /b ,We learned in the mishna: One who b built a new house or purchased new vessels /b recites: Blessed…Who has given us life, sustained us and brought us to this time. With regard to this blessing, b Rav Huna said: They only taught /b that one recites: Who has given us life, upon purchasing a new vessel when b he does not /b already b have something similar, /b i.e., something he inherited. b However, if he /b already b has something similar he need not recite a blessing, /b as it is not new to him. b Rabbi Yoḥa said: Even /b if b one /b already b has something similar /b that he inherited, b he must recite a blessing /b because he never before purchased a vessel of that kind.

43. Anon., Midrash Psalms, 11.3, 93.5 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 198, 206

44. Anon., Exodus Rabbah, 15.22, 21.6, 25.2 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206, 216, 237

15.22. דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, הַרְבֵּה מַעֲשִׂים כָּתַב משֶׁה בַּתּוֹרָה סְתוּמִים עָמַד דָּוִד וּפֵרְשָׁם, אָנוּ מוֹצְאִין מִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מִשֶּׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בָּרָא הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. וְדָוִד פֵּרְשׁוֹ מֵאַחַר שֶׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְהָדַר (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, הֲרֵי לָמַדְנוּ מִשֶּׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמָיִם. שְׁלשָׁה בְּרִיּוֹת קָדְמוּ אֶת הָעוֹלָם, הַמַּיִם וְהָרוּחַ וְהָאֵשׁ. הַמַּיִם הָרוּ וְיָלְדוּ אֲפֵלָה, הָאֵשׁ הָרָה וְיָלְדָה אוֹר, הָרוּחַ הָרָה וְיָלְדָה חָכְמָה, וּבְשֵׁשׁ בְּרִיּוֹת אֵלּוּ הָעוֹלָם מִתְנַהֵג, בָּרוּחַ, בַּחָכְמָה, וּבָאֵשׁ, וּבָאוֹר, וּבַחשֶׁךְ, וּבַמָּיִם. לְפִיכָךְ דָּוִד אָמַר (תהלים קד, א): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, אָדָם רוֹאֶה עַמּוּד נָאֶה אוֹמֵר בָּרוּךְ הַמַּחְצָב שֶׁנֶּחְצַב מִמֶּנּוּ. נָאֶה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁחֲצָבוֹ וּבְרָאוֹ בְּדָבָר, אַשְׁרֶיךָ הָעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלַךְ [המליך] בָּךְ. בָּשָׂר וָדָם צָר אִיקוּנִין שֶׁלּוֹ עַל הַטַּבְלָא שֶׁל עֵץ, הַטַּבְלָא גְדוֹלָה מִצּוּרָתוֹ, הָאֱלֹהִים יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ הוּא גָדוֹל וְאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה. הָעוֹלָם קָטָן וְהוּא גָּדוֹל מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר צוּר עוֹלָמִים, שְׁנֵי עוֹלָמִים עָלָיו אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּלוּם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, מִשֶּׁעָטַף אֶת הָאוֹר חָזַר וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה וגו'. בָּשָׂר וָדָם מִשֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֲלִיָּה, הָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן, מִשֶּׁמָּתַח מַעֲזִיבָה בָּנָה עֲלִיָּה, וּמִשֶּׁבָּנָה עֲלִיָּה הֶעֱמִיד אוֹתָן עַל אֲוִיר הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה, וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין מַרְכְּבוֹתָיו עֲנָנִים, וְאַחַר כָּךְ הָאִסְטִיס שֶׁלּוֹ עַל סְעָרָה. וּמִי מוֹדִיעֲךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, דָּוִד, שֶׁהוּא פֵּרַשׁ מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי עוֹלָם גְּבוּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, לֹא בִנְחשֶׁת וְלֹא בְבַרְזֶל אֶלָּא בִּגְזוּזְטְרָאוֹת שֶׁל מָיִם, וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֲלִיּוֹת, לֹא בְאֶבֶן וְלֹא בְגָזִית אֶלָּא רְכָסִים שֶׁל מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא שֶׁלּוֹ חֲזָקָה שֶׁתִּשָֹּׂא כָּל מַשָֹּׂאוֹ, וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּבַרְזֶל בִּנְחשֶׁת וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב, וְהָאֱלֹהִים יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ הֶעָנָן אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְעוֹשֶׂה סַרְגְּלִין שֶׁלּוֹ עָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ. בָּשָׂר וָדָם אִם הָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה מְהַלֵּךְ הוּא עַל אֲבָנִים שֶׁהֵם קָשִׁים, וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן אֶלָּא עוֹזֵב אֶת הֶעָנָן הַנִּרְאֶה וּמְהַלֵּךְ עַל הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. בָּשָׂר וָדָם מַכְתִּיב לוֹ סִטְרַטְיוֹטִין גִּבּוֹרִים בְּרִיאִים כְּדֵי לִלְבּוֹשׁ קַסְדָּא וְשִׁרְיוֹן וּכְלֵי זַיִן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכְתִּיב סִטְרַטְיוֹטִין שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָן נִרְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, הָרוּחַ יוֹצֵא וְהַבָּרָק אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט. מִשֶּׁבָּרָא רָקִיעַ בָּרָא מַלְאָכִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּבוֹ בַיּוֹם בָּרָא גֵּיהִנֹּם, שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ כִּי טוֹב, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא קוֹנֶה עֲבָדִים וְאוֹמֵר עֲשׂוּ אַסְפַּתִּין, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה כָּךְ, אָמַר לָהֶם שֶׁאִם יִמְרְדוּ יִשְׁמְעוּ אַסְפִּיקוּלָא, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא אֲנִי גֵּיהִנֹּם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ כִּי טוֹב, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ בְּנֵי אָדָם יוֹרְדִין לְתוֹכוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּבְרֵאת גֵּיהִנֹּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא מְפָרֵשׁ (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, מִן הַיּוֹם שֶׁאָדָם יָכוֹל לוֹמַר אֶתְמוֹל, וְאֵימָתַי אָדָם יָכוֹל לוֹמַר אֶתְמוֹל, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁיּוֹם אֶחָד בַּשַּׁבָּת לְפָנָיו. וְאַחַר כָּךְ בָּרָא יַבָּשָׁה בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה אֶחָד עָרוּם וְאֶחָד לָבוּשׁ, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, הִפְשִׁיט כְּסוּתוֹ שֶׁל אֶחָד וְהִלְבִּישָׁהּ לַחֲבֵרוֹ, כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם, גִּלָּה אֶת הָאָרֶץ וְכִסָּה אֶת הַתְּהוֹם. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קד, ו): תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁרָאָה גִתּוֹ מְלֵאָה עֲנָבִים וְהַכֶּרֶם לִבְצֹר, אָמְרוּ לוֹ וְהֵיכָן אַתָּה נוֹתֵן שְׁאָר עֲנָבִים, בִּשְׁבִיל שֶׁהַגַּת קְטַנָּה, אָמַר לָהֶם אֲנִי עוֹשֶׂה גַת שֶׁתִּטֹּל לְכָל הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם, מֶה עָשָׂה רָפַשׁ הָעֲנָבִים וּבָעַט רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא אֶת הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם וְהֶחֱזִיק הַגַּת כָּל הָעֲנָבִים, כָּךְ הָיָה כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם בְּמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁקוּעָה בַּמַּיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית א, ט): וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, אָמְרוּ הַמַּיִם הֲרֵי הָעוֹלָם אָנוּ מְלֵאִים וְעַד עַכְשָׁו צַר לָנוּ לְהֵיכָן אָנוּ הוֹלְכִין, יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ בָּעַט בָּאוֹקְיָנוֹס וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יב): בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב, וְאֵין מָחַץ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כו): וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כְּשֶׁהָרַג אוֹתָן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵן בּוֹכִין עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טז): הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם. וְלָמָּה הָרַג אוֹתָן, שֶׁהַבַּיִת שֶׁהוּא מַחֲזִיק מֵאָה חַיִּים מַחֲזִיק אֶלֶף מֵתִים, לְכָךְ נִקְרָא אוֹקְיָנוֹס יַם הַמָּוֶת, וְעָתִיד אֱלֹהִים לְרַפֹּאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, ח): אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפְּאוּ הַמָּיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבָּעַט בְּאוֹקְיָנוֹס, לְקוֹל צַעֲקָתוֹ בָּרְחוּ חַבְרֵיהֶן, כְּמוֹ חַמָּר בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי עֲבָדִים, אוֹתָן הָרִאשׁוֹנִים רָצִין וּבוֹרְחִין, כָּךְ הָיוּ שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם בּוֹרְחִים מִקּוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, וְהָיוּ בּוֹרְחִין וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין לְהֵיכָן בּוֹרְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, כְּגוֹן עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ הַמְתֵּן לִי בַּשּׁוּק, וְלֹא אָמַר לוֹ הֵיכָן יַמְתִּין, הִתְחִיל הָעֶבֶד אוֹמֵר שֶׁמָּא אֵצֶל בַּסִילְקִי אָמַר לִי לְהַמְתִּינוֹ אוֹ שֶׁמָּא אֵצֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ אָמַר לִי, אוֹ שֶׁמָּא בְּצַד פִּיטְרוֹן אָמַר לִי, עָלָה מְצָאוֹ סְטָרוֹ מִסְטָר, אָמַר לוֹ עַל שַׁעַר פַּלְטֵרִין שֶׁל אִפַּרְכוֹס שְׁלַחְתִּיךָ, כָּךְ הָיוּ הַמַּיִם חוֹזְרִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, לֹא לַדָּרוֹם וְלֹא לַצָּפוֹן אָמַר לָהֶם אֶלָּא הָיוּ פוֹזְרִין, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, סְטָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְטָר אָמַר לָהֶם לִמְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן אָמַרְתִּי לָכֶם לֵילֵךְ. מִנַּיִן כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ח): אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, וְזֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד כו): לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ, (תהלים קד, ט): גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהִכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ לְדִיר וְנָעַל הַמַּסְגֵּר בְּפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹא תֵצֵא וְתִרְעֶה אֶת הַתְּבוּאָה, כָּךְ נָעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיָּם בַּחוֹל וְהִשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹא יֵצֵא מִן הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. (תהלים קד, י): הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְחָלִים, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲקָלִים שֶׁל זֵיתִים, כָּבַשׁ אֶת הַקּוֹרָה זֶה עַל זֶה, וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְמַעְלָה וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְּמַטָּה, כָּךְ הָהָר מִכָּאן וְהָהָר מִכָּאן כְּבוּשִׁין עַל הַמַּעְיָנוֹת וְהֵן מַקְטִיעִין וְיוֹצְאִין מִבֵּין הֶהָרִים, לְכָךְ כְּתִיב: הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְּחָלִים. אַחַר כָּךְ מַה דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָקִיעַ, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה בַּמִּזְרָח, וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב, מֵהֶן בָּרָא לַשֶּׁמֶשׁ וּמֵהֶן בָּרָא לַלְּבָנָה, שֶׁיְהֵא הָעוֹלָם שָׁט אַחֲרָיו וְהוּא מְהַלֵּךְ כֻּלָּן חוּץ מֵאַחַד עָשָׂר חַלּוֹנוֹת שֶׁאֵין הַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת לְאֶחָד מֵהֶן, כְּגוֹן אִפַּרְכוֹס וְדֻכָּס, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין דּוֹנָטִיבָא. אִפַּרְכוֹס נוֹטֵל לְפִי כְבוֹדוֹ וְדֻכָּס לְפִי כְבוֹדוֹ. כָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָא גָּדוֹל וְהַלְּבָנָה נִקְרֵאת קָטָן, לְכָךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָא גָּדוֹל שֶׁהוּא גָדוֹל עַל הַלְּבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם, לְכָךְ בָּרָא הַלְּבָנָה בִּשְׁבִיל מוֹעֲדוֹת שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מַרְבִּין וּמְמַעֲטִין כַּלְּבָנָה וְאֵינוֹ רַע לָהּ בַּעֲבוּר תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכָּל הַשָּׁנָה מוֹנָה לַחַמָּה לִשְׁנֵי עוֹלָם וּלְשָׁנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ קִצּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם וְאָדָם כַּמָּה שָׁנִים רָאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל הֵימְךָ לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַמּוֹעֲדוֹת עָשָׂה אֶת הַלְּבָנָה, עָמַד דָּוִד וּפֵרַשׁ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אָמְרוּ לוֹ לְדָוִד עַד שֶׁאָנוּ בְּמִצְרַיִם נָטַלְנוּ חֹדֶשׁ שֶׁל לְבָנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. 21.6. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁאֶקְרַע אֶת הַיָּם וְאֶעֱשֶׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה, וְהָכְתִיב (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וַהֲרֵי נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה קוֹרְעוֹ לְעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אָמַר לוֹ משֶׁה לֹא כָךְ אָמַרְתָּ שֶׁאֵין הַיָּם נַעֲשֵׂית יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּכְתִיב (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קָרָאתָ מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, מַה כְּתִיב (בראשית א, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם, אֲנִי הוּא שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ, כָּךְ הִתְנֵיתִי מִתְּחִלָּה שֶׁאֲנִי קוֹרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ מִתְּחִלָּה. מִיָּד שָׁמַע משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ לִקְרֹעַ הַיָּם, וְכֵיוָן שֶׁהָלַךְ לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, לֹא קִבֵּל עָלָיו לְהִקָּרֵעַ, אָמַר לוֹ הַיָּם, מִפָּנֶיךָ אֲנִי נִקְרַע, אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, שֶׁאֲנִי נִבְרֵאתִי בַּשְּׁלִישִׁי וְאַתָּה נִבְרֵאתָ בַּשִּׁשִּׁי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ הָלַךְ וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַיָּם רוֹצֶה לְהִקָּרֵעַ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן יְמִינוֹ עַל יְמִינוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יב): מוֹלִיךְ לִימִין משֶׁה וגו'. מִיָּד רָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה, אֶלָּא שֶׁרָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן יַד יְמִינוֹ עַל משֶׁה וְלֹא יָכֹל לְעַכֵּב אֶלָּא בָּרַח מִיָּד. אָמַר לוֹ משֶׁה מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹרֵחַ, אָמַר לוֹ הַיָּם מִפְּנֵי אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד כֵּיוָן שֶׁהֵרִים משֶׁה יָדוֹ עַל הַיָּם, נִבְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, אֵינוֹ אוֹמֵר וַיִּבָּקַע הַיָּם, אֶלָּא וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בְּכָל הַמַּעְיָינוֹת וּבַבּוֹרוֹת וּבְכָל מָקוֹם, נִבְקְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ חָזְרוּ כָּל הַמַּיִם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יד, כח): וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וְכָל הַנִּסִּים הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ, וּכְתִיב (ישעיה סג, יב): מוֹלִיךְ לִימִין משֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ: 25.2. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּתַח (הושע יב, ו): וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ה' זִכְרוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בִּבְרִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בְּמַלְאָכָיו, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, יא): וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, וּכְתִיב (זכריה ג, ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן בִּדְמוּת נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ה, ט): וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ב): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, וּפְעָמִים אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. דָּבָר אַחֵר, וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בָּעוֹלָם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יד): לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְהוֹרִיד מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הֶעֱלָה מַיִם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. וְהוֹרִיד מָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.

45. Epiphanius, Panarion, 25.5.1-25.5.3 (4th cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, christian •multiplicity and multiformity within, gnostic •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 287

46. Anon., Avot Derabbi Nathan A, 39 (6th cent. CE - 8th cent. CE) Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, gnostic Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 247

47. Anon., Aggadat Bereishit, 4.1 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

48. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.9, 2.9 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 233, 234, 235

49. Anon., Pesiqta De-Rabbi Eliezer, 22, 42, 5, 3 Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 102

50. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, 4.4 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 235

51. Assyrian, Gilgamesh, 11.161 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of •multiplicity and multiformity within, principle of parsimony Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 17

52. Various, Patrologia Latina, 1.120-1.123, 1.353, 2.55-2.56, 2.227 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 216, 235, 237

53. Anon., Midrash Konen, 2.25 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 205

54. Assyrian, Annals of Sennacherib, 64.22-64.24 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 78

55. Assyrian, Cta, 2.1.24, 2.4.2, 2.4.8-2.4.9, 3.3.35, 3.3.37, 4.4.21-4.4.22, 5.1.1-5.1.5, 61.55-61.67 Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 39, 61, 66, 75, 113

56. Assyrian, Hymn To Marduk, None Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 39

57. Assyrian, Kirugu, 111.10, 111.11, 111.12, 111.13, 111.14, 511.136, 511.137, 511.138, 511.139 Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 161

58. Assyrian, Ras Shamra (Rs), None Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 71

59. Assyrian, Seven Tablets of Creation, 1.234 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east •multiplicity and multiformity within, myth, comparison of •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 69

60. Eusebius of Caesarea, Chronicon, 1.14-1.18 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, ancient near east Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 113

61. Ugaritic, V Ab B, 5-7 Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 19, 20

62. Anon., Song of Songs Zuta, 15 Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within, representation/imagination Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 236, 237

63. Anon., Beshalah, Pet., None Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan nan nan

64. Anon., Seder Rabba De-Bereishit, None Tagged with subjects: •multiplicity and multiformity within Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

65. Yose Ben Yose, Piyyutim, None Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan

66. Anon., Tanhuma, None Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 206

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database