Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

   Search:  
validated results only / all results

and or

Filtering options: (leave empty for all results)
By author:     
By work:        
By subject:
By additional keyword:       



Results for
Please note: the results are produced through a computerized process which may frequently lead to errors, both in incorrect tagging and in other issues. Please use with caution.
Due to load times, full text fetching is currently attempted for validated results only.
Full texts for Hebrew Bible and rabbinic texts is kindly supplied by Sefaria; for Greek and Latin texts, by Perseus Scaife, for the Quran, by Tanzil.net

For a list of book indices included, see here.





22 results for "moses"
1. Hebrew Bible, Exodus, 14.21, 17.12, 32.11, 32.13 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 48, 68, 227; Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
14.21. "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת־הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל־הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת־הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם׃", 17.12. "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּׁמֶשׁ׃", 32.11. "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה׃", 32.13. "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃", 14.21. "And Moses stretched out his hand over the sea; and the LORD caused the sea to go back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land, and the waters were divided.", 17.12. "But Moses’hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aaron and Hur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun.", 32.11. "And Moses besought the LORD his God, and said: ‘LORD, why doth Thy wrath wax hot against Thy people, that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand?", 32.13. "Remember Abraham, Isaac, and Israel, Thy servants, to whom Thou didst swear by Thine own self, and saidst unto them: I will multiply your seed as the stars of heaven, and all this land that I have spoken of will I give unto your seed, and they shall inherit it for ever.’",
2. Hebrew Bible, Psalms, 18.12, 25.6, 44.2-44.5, 44.25, 74.1-74.2, 74.10-74.12, 74.18, 74.20, 74.22, 77.12, 79.5, 84.3, 89.50-89.51, 94.3, 96.6, 103.15, 110.8, 114.3 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 68, 227, 261, 262; Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
18.12. "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃", 25.6. "זְכֹר־רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃", 44.2. "אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ־לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם׃", 44.2. "כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת׃", 44.3. "אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם׃", 44.4. "כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא־הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי־יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם׃", 44.5. "אַתָּה־הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃", 44.25. "לָמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃", 74.1. "מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃", 74.1. "עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃", 74.2. "הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃", 74.2. "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃", 74.11. "לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה׃", 74.12. "וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃", 74.18. "זְכָר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃", 74.22. "קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כָּל־הַיּוֹם׃", 77.12. "אזכיר [אֶזְכּוֹר] מַעַלְלֵי־יָהּ כִּי־אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ׃", 79.5. "עַד־מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ־אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃", 84.3. "נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל־חָי׃", 89.51. "זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל־רַבִּים עַמִּים׃", 94.3. "עַד־מָתַי רְשָׁעִים יְהוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃", 96.6. "הוֹד־וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ׃", 103.15. "אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ׃", 114.3. "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃", 18.12. "He made darkness His hiding-place, His pavilion round about Him; darkness of waters, thick clouds of the skies.", 25.6. "Remember, O LORD, Thy compassions and Thy mercies; For they have been from of old.", 44.2. "O God, we have heard with our ears, our fathers have told us; a work Thou didst in their days, in the days of old.", 44.3. "Thou with Thy hand didst drive out the nations, and didst plant them in; Thou didst break the peoples, and didst spread them abroad.", 44.4. "For not by their own sword did they get the land in possession, Neither did their own arm save them; but Thy right hand, and Thine arm, and the light of Thy countece, because Thou wast favourable unto them.", 44.5. "Thou art my King, O God; command the salvation of Jacob.", 44.25. "Wherefore hidest Thou Thy face, and forgettest our affliction and our oppression?", 74.1. "Maschil of Asaph. Why, O God, hast Thou cast us off for ever? Why doth Thine anger smoke against the flock of Thy pasture?", 74.2. "Remember Thy congregation, which Thou hast gotten of old, Which Thou hast redeemed to be the tribe of Thine inheritance; And mount Zion, wherein Thou hast dwelt.", 74.10. "How long, O God, shall the adversary reproach? Shall the enemy blaspheme Thy name for ever?", 74.11. "Why withdrawest Thou Thy hand, even Thy right hand? Draw it out of Thy bosom and consume them.", 74.12. "Yet God is my King of old, Working salvation in the midst of the earth.", 74.18. "Remember this, how the enemy hath reproached the LORD, And how a base people have blasphemed Thy name.", 74.20. "Look upon the covet; For the dark places of the land are full of the habitations of violence.", 74.22. "Arise, O God, plead Thine own cause; Remember Thy reproach all the day at the hand of the base man.", 77.12. "I will make mention of the deeds of the LORD; Yea, I will remember Thy wonders of old.", 79.5. "How long, O LORD, wilt Thou be angry for ever? How long will Thy jealousy burn like fire?", 84.3. "My soul yearneth, yea, even pineth for the courts of the LORD; my heart and my flesh sing for joy unto the living God.", 89.50. "Where are Thy former mercies, O Lord, Which Thou didst swear unto David in Thy faithfulness?", 89.51. "Remember, Lord, the taunt of Thy servants; How I do bear in my bosom [the taunt of] so many peoples;", 94.3. "LORD, how long shall the wicked, How long shall the wicked exult?", 96.6. "Honour and majesty are before Him; Strength and beauty are in His sanctuary.", 103.15. "As for man, his days are as grass; As a flower of the field, so he flourisheth.", 114.3. "The sea saw it, and fled; The Jordan turned backward.",
3. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.13, 1.16, 5.11 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 216, 261
1.13. "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין׃", 1.16. "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃", 5.11. "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃", 1.13. My beloved is unto me as a bag of myrrh, That lieth betwixt my breasts. 1.16. Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy. 5.11. His head is as the most fine gold, His locks are curled, And black as a raven.
4. Hebrew Bible, Deuteronomy, 9.27, 33.27 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 68, 261
9.27. "זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל־תֵּפֶן אֶל־קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל־רִשְׁעוֹ וְאֶל־חַטָּאתוֹ׃", 33.27. "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד׃", 9.27. "Remember Thy servants, Abraham, Isaac, and Jacob; look not unto the stubbornness of this people, nor to their wickedness, nor to their sin;", 33.27. "The eternal God is a dwelling-place, And underneath are the everlasting arms; And He thrust out the enemy from before thee, And said: ‘Destroy.’",
5. Hebrew Bible, Genesis, 28.12 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
28.12. "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׃", 28.12. "And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and behold the angels of God ascending and descending on it.",
6. Hebrew Bible, Lamentations, 5.20 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 68
5.20. "Wherefore dost Thou forget us for ever, And forsake us so long time?",
7. Hebrew Bible, Judges, 19.5 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
19.5. "וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּקָם לָלֶכֶת וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל־חֲתָנוֹ סְעָד לִבְּךָ פַּת־לֶחֶם וְאַחַר תֵּלֵכוּ׃", 19.5. "And it came to pass on the fourth day, that they arose early in the morning, and he rose up to depart: and the girl’s father said to his son in law, Refresh thy heart with a morsel of bread, and afterwards go your way.",
8. Hebrew Bible, Jeremiah, 13.17 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 261
13.17. "וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהוָה׃", 13.17. "But if ye will not hear it, My soul shall weep in secret for your pride; And mine eyes shall weep sore, and run down with tears, Because the LORD’S flock is carried away captive.",
9. Hebrew Bible, Amos, 9.4 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE)  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
9.4. "וְאִם־יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיבֵיהֶם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה׃", 9.4. "And though they go into captivity before their enemies, Thence will I command the sword, and it shall slay them; And I will set Mine eyes upon them For evil, and not for good.",
10. Hebrew Bible, Isaiah, 33.7, 54.13, 63.7-63.19 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 48, 68, 216, 261, 262
33.7. "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃", 54.13. "וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃", 63.7. "חַסְדֵי יְהוָה אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר־גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב־טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו׃", 63.8. "וַיֹּאמֶר אַךְ־עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ׃", 63.9. "בְּכָל־צָרָתָם לא [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם׃", 63.11. "וַיִּזְכֹּר יְמֵי־עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת־רוּחַ קָדְשׁוֹ׃", 63.12. "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם׃", 63.13. "מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ׃", 63.14. "כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת׃", 63.15. "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃", 63.16. "כִּי־אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃", 63.17. "לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃", 63.18. "לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם־קָדְשֶׁךָ צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ׃", 63.19. "הָיִינוּ מֵעוֹלָם לֹא־מָשַׁלְתָּ בָּם לֹא־נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם לוּא־קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ׃", 33.7. "Behold, their valiant ones cry without; The ambassadors of peace weep bitterly.", 54.13. "And all thy children shall be taught of the LORD; and great shall be the peace of thy children.", 63.7. "I will make mention of the mercies of the LORD, and the praises of the LORD, according to all that the LORD hath bestowed on us; and the great goodness toward the house of Israel, which He hath bestowed on them according to His compassions, and according to the multitude of His mercies.", 63.8. "For He said: ‘Surely, they are My people, children that will not deal falsely’; so He was their Saviour.", 63.9. "In all their affliction He was afflicted, and the angel of His presence saved them; in His love and in His pity He redeemed them; And He bore them, and carried them all the days of old. .", 63.10. "But they rebelled, and grieved His holy spirit; therefore He was turned to be their enemy, Himself fought against them.", 63.11. "Then His people remembered the days of old, the days of Moses: ‘Where is He that brought them up out of the sea With the shepherds of His flock? Where is He that put His holy spirit In the midst of them?", 63.12. "That caused His glorious arm to go at the right hand of Moses? That divided the water before them, To make Himself an everlasting name?", 63.13. "That led them through the deep, as a horse in the wilderness, without stumbling?", 63.14. "As the cattle that go down into the valley, the spirit of the LORD caused them to rest; So didst Thou lead Thy people, To make Thyself a glorious name.’", 63.15. "Look down from heaven, and see, even from Thy holy and glorious habitation; Where is Thy zeal and Thy mighty acts, The yearning of Thy heart and Thy compassions, Now restrained toward me?", 63.16. "For Thou art our Father; for Abraham knoweth us not, and Israel doth not acknowledge us; Thou, O LORD, art our Father, Our Redeemer from everlasting is Thy name.", 63.17. "O LORD, why dost Thou make us to err from Thy ways, And hardenest our heart from Thy fear? Return for Thy servants’sake, The tribes of Thine inheritance.", 63.18. "Thy holy people they have well nigh driven out, Our adversaries have trodden down Thy sanctuary.", 63.19. "We are become as they over whom Thou never borest rule, As they that were not called by Thy name. Oh, that Thou wouldest rend the heavens, that Thou wouldest come down, That the mountains might quake at Thy presence,",
11. Hebrew Bible, Habakkuk, 3.2 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 68
3.2. "יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃", 3.2. "O LORD, I have heard the report of Thee, and am afraid; O LORD, revive Thy work in the midst of the years, in the midst of the years make it known; In wrath remember compassion.",
12. Septuagint, Wisdom of Solomon, 6.37 (2nd cent. BCE - 1st cent. BCE)  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
13. Septuagint, Ecclesiasticus (Siracides), 6.37 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
14. Anon., The Life of Adam And Eve, 13.2-13.3, 17.5, 19.2, 22.3-22.4, 28.2-28.3 (1st cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637
15. Babylonian Talmud, Yevamot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 262
49b. ועל הסוטה שאין הולד ממזר,נדה דהא תפסי בה קידושין שנאמר (ויקרא טו, כד) ותהי נדתה עליו אפי' בשעת נדתה תפסי בה קידושין,סוטה נמי דהא תפסי בה קידושין,תניא נמי הכי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר,ואביי שומרת יבם מספקא ליה אי כרב אי כשמואל:,א"ר שמעון בן עזאי כו': תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה,אמר רבא מידן דייניה וקטליה אמר ליה משה רבך אמר (שמות לג, כ) כי לא יראני האדם וחי ואת אמרת (ישעיהו ו, א) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא משה רבך אמר (דברים ד, ז) מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו ואת אמרת (ישעיהו נה, ו) דרשו ה' בהמצאו משה רבך אמר (שמות כג, כו) את מספר ימיך אמלא ואת אמרת (מלכים ב כ, ו) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה,אמר ישעיה ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה אישוייה מזיד אמר שם איבלע בארזא אתיוה לארזא ונסרוה כי מטא להדי פומא נח נפשיה משום דאמר (ישעיהו ו, ה) ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב,מכל מקום קשו קראי אהדדי,ואראה את ה' כדתניא כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה,דרשו ה' בהמצאו הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים,את מספר ימיך אמלא תנאי היא דתניא את מספר ימיך אמלא 49b. b or with a i sota /i , that the offspring is not a i mamzer /i . /b ,With regard to b a menstruating woman /b the offspring is not a i mamzer /i b because /b one’s b betrothal of her takes effect, as it is stated: “And her impurity shall be upon him” /b (Leviticus 15:24). The phrase “shall be” alludes to the fact that a betrothal with her takes effect. The verse teaches that b even at the time of her /b menstrual b impurity, betrothal with her takes effect. /b ,With regard to b a i sota /i , too, /b the offspring is not a i mamzer /i b because /b one’s b betrothal of her takes effect. /b ,The Gemara notes: b This /b teaching of Abaye b is also taught /b in a i baraita /i : b All agree with regard to one who engages in sexual relations with a menstruating woman, or with a i sota /i , or with a widow waiting for her i yavam /i /b to perform levirate marriage, b that the offspring is not a i mamzer /i . /b ,The Gemara explains: b And Abaye /b did not mention the case of a b widow waiting for her i yavam /i /b because b he is uncertain whether, /b if someone other than the i yavam /i betrothed her, the i halakha /i is b in accordance with /b the opinion of b Rav /b that it does not take effect or b in accordance with /b the opinion of b Shmuel /b that it might take effect.,§ The mishna states: b Rabbi Shimon ben Azzai said: /b I found a scroll recording people’s lineages. The Gemara cites an expanded version of the contents of the scroll. b It is taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Shimon ben Azzai said: I found a scroll /b recording people’s b lineages, in Jerusalem, and it was written in it /b that b so-and-so is a i mamzer /i from /b an adulterous union with b a married woman. And it was /b also b written in it: The teachings of Rabbi Eliezer ben Ya’akov /b measure only b a i kav /i but are clean /b and accurate, and so the i halakha /i is decided in accordance with his opinions. b And it was written in it: Manasseh, /b king of Israel, b killed Isaiah /b the prophet.,The Gemara expands on the events surrounding Isaiah’s death: b Rava said: /b Manasseh b judged him /b as a false witness for issuing statements contradicting the Torah b and /b only then b killed him. /b Manasseh b said to /b Isaiah: b Moses your master said /b in the Torah: “And He said: You cannot see My face, b for man cannot see Me and live” /b (Exodus 33:20), b and /b yet b you said: “I saw the Lord sitting upon a high and lofty throne” /b (Isaiah 6:1). b Moses your master said: /b “For b which /b great nation is there, that has God so near to it, b as the Lord our God is, whenever we call upon Him?” /b (Deuteronomy 4:7), b and /b yet b you said: “Seek the Lord while He may be found, call upon Him while He is near” /b (Isaiah 55:6), which implies that God is not always near. b Moses your master said: “I will fulfill the number of your days” /b (Exodus 23:26), which implies that each individual has a preordained allotted lifespan that he cannot outlive, b and /b yet b you said /b in a prophecy to King Hezekiah: b “And I will add to your days, fifteen years” /b (II Kings 20:6)., b Isaiah said /b to himself: b I know him, /b i.e., Manasseh, b that he will not accept whatever /b explanation b that I will say to him /b to resolve my prophecies with the words of the Torah. b And /b even b if I say it to him, I will make him into an intentional transgressor /b since he will kill me anyway. Therefore, in order to escape, b he uttered a /b divine b name /b and b was swallowed within a cedar /b tree. Manasseh’s servants b brought the cedar /b tree b and sawed through it /b in order to kill him. b When /b the saw b reached to where his mouth was, /b Isaiah b died. /b He died specifically as this point b due to that which he said: “In the midst of a people of unclean lips, I dwell” /b (Isaiah 6:5). He was punished for referring to the Jewish people in a derogatory manner.,The Gemara asks: b In any case, /b as Manasseh pointed out, these b verses contradict each other; /b how are these contradictions to be resolved?,The Gemara resolves the first contradiction: b “I saw the Lord” /b is to be understood b as it is taught /b in a i baraita /i : b All of the prophets observed /b their prophecies b through an obscure looking glass [ i aspaklaria /i ], /b i.e., their prophecies were given as metaphoric visions but were not a direct perception of the matter. However, b Moses our master observed /b his prophecies b through a clear looking glass, /b i.e., he gained a direct and accurate perception of the matter.,The Gemara resolves the second contradiction: Isaiah’s prophecy: b “Seek the Lord while He may be found,” /b does not contradict the verse in the Torah that God is near to His nation “whenever we call upon Him,” because b this /b prophecy of Isaiah was made b with regard to the individual /b and b this /b verse in the Torah is stated b with regard to a community, /b as the prayer of the community is always accepted. The Gemara asks: b And when /b is the time that God is to be found near b the individual? Rav Naḥman said Rabba bar Avuh said: These are the ten days between Rosh HaShana and Yom Kippur. /b ,The resolution of the third contradiction from the verse: b “I will fulfill the number of your days,” is /b subject to a dispute between b i tanna’im /i , as it is taught /b in a i baraita /i : The verse states: b “I will fulfill the number of your days”; /b
16. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 261
5b. אינו מהם אמרו ליה רבנן לרבא מר לא בהסתר פנים איתיה ולא בוהיה לאכול איתיה אמר להו מי ידעיתו כמה משדרנא בצנעא בי שבור מלכא אפי' הכי יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדור דבי שבור מלכא וגרבוהו אמר היינו דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני,(דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטויה עלינו שנאמר (ישעיהו נא, טז) ובצל ידי כסיתיך,ר' יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר אחוי ליה ההוא אפיקורוסא עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה אחוי ליה ידו נטויה עלינו אמר ליה קיסר לר' יהושע מאי אחוי לך עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה ואנא מחוינא ליה ידו נטויה עלינו,אמרו ליה לההוא מינא מאי אחויית ליה עמא דאהדרינהו מריה מיניה ומאי אחוי לך לא ידענא אמרו גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג יחוי קמי מלכא אפקוהו וקטלוהו,כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין אמר להם (ירמיהו מט, ז) אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של אומות העולם,ואי בעית אימא מהכא (בראשית לג, יב) ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך,רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לינוקא דהוה קא קרי (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו מאי מה שיחו אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה,איני והא רב כהנא הוה גני תותי פורייה דרב ושמעיה דסח וצחק ועשה צרכיו אמר דמי פומיה דרב כמאן דלא טעים ליה תבשילא אמר ליה כהנא פוק לאו אורח ארעא,לא קשיא כאן דצריך לרצויה הא דלא צריך לרצויה,(ירמיהו יג, יז) ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו מאי מפני גוה אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים ר' שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים,ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה שנאמר (דברי הימים א טז, כז) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי,ובבתי בראי לא והא כתיב (ישעיהו כב, יב) ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק שאני חרבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו שנאמר (ישעיהו לג, ז) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:,(ירמיהו יג, יז) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה,בשלמא למאן דאמר על ישראל שגלו היינו דכתיב כי נשבה עדר ה' אלא למאן דאמר על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה,תנו רבנן שלשה הקב"ה בוכה עליהן בכל יום על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק ועל פרנס המתגאה על הצבור,רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה כי מטא להאי פסוקא (איכה ב, א) השליך משמים ארץ נפל מן ידיה אמר מאיגרא רם לבירא עמיקתא,רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא כי מטו לההוא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא נזיל וניקביל אפיה אמרי איכא צורבא מרבנן הכא ומאור עינים הוא אמר ליה ר' חייא לרבי תיב את לא תזלזל בנשיאותך איזיל אנא ואקביל אפיה,תקפיה ואזל בהדיה כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין אמר ליה איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא,אמרו ליה ממאן שמיעא לך מפרקיה דרבי יעקב שמיע לי דרבי יעקב איש כפר חיטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש א"ל לא נצטער מר דלא יכיל מר,אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן (תהלים מט, י) ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה בחייהן על אחת כמה וכמה,רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא חלש דעתיה קרי אנפשיה (איוב יב, ד) שחוק לרעהו אהיה וגו' א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן,נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (ישעיהו נח, ב) ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה,וכן במדת פורענות דכתיב (במדבר יד, לד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו אלא לומר לך כל העובר עבירה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה:,אי זהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו: מתקיף לה רבי זירא 5b. b is not from /b among b them. The Sages said to Rava: Master, you are not subject to /b His b hiding /b of the b face, /b as your prayers are heard, b and you are not subject to: “And they shall be devoured,” /b as the authorities take nothing from you. b He said to them: Do you know how many /b gifts b I send in private to the house of King Shapur? /b Although it might seem that the monarchy does not take anything from me, in actuality I am forced to give many bribes. b Even so, the Sages looked upon /b Rava with suspicion. b In the meantime, /b messengers b from the house of King Shapur sent /b for him b and imprisoned him /b to extort more money from him. Rava b said: This is as it is taught /b in a i baraita /i that b Rabban Shimon ben Gamliel said: Wherever the Sages looked upon /b someone, it resulted in b either death or poverty. /b ,With regard to the verse: b “And I will hide my face in that day” /b (Deuteronomy 31:18), b Rava said /b that b the Holy One, Blessed be He, said: Even though I hid my face from them /b and My Divine Presence is not revealed, nevertheless: b “I speak with him in a dream” /b (Numbers 12:6). b Rav Yosef said: His hand is outstretched, /b guarding b over us, as it is stated: “And I have covered you in the shadow of my hand” /b (Isaiah 51:16).,The Gemara relates: b Rabbi Yehoshua ben Ḥaya was standing in /b the b house of the Caesar. A certain heretic, /b who was also present, b gestured to him, /b indicating that his was b the nation whose Master, /b God, b turned His face /b away b from it. /b Rabbi Yehoshua b gestured to him /b that b His hand is outstretched over us /b in protection. b The Caesar said to Rabbi Yehoshua: What did he gesture to you, /b and how did you respond? He replied: He indicated that mine is b the nation whose Master turned His face from it, and I gestured to him /b that b His hand is outstretched over us. /b ,The members of the Caesar’s household b said to that heretic: What did you gesture to him? /b He said to them: I gestured that his is b the nation whose Master has turned /b His face b from it. /b They asked: b And what did he gesture to you? /b He said to them: b I don’t know; /b I did not understand. b They said: /b How can b a man who does not know what /b others b gesture to him /b dare to b gesture in the presence of the king? They took him out and killed him. /b ,The Gemara relates: b When Rabbi Yehoshua ben Ḥaya was dying, the Sages said to him: What will become of us, from /b the threat of b the heretics, /b when there is no scholar like you who can refute them? b He said to them /b that the verse states: “Is wisdom no more in Teiman? b Has counsel perished from the prudent? Has their wisdom vanished?” /b (Jeremiah 49:7). He explained: b Since counsel has perished from the prudent, /b from the Jewish people, the b wisdom of the nations of the world has vanished /b as well, and there will be no superior scholars among them., b And if you wish, say /b instead that the same idea can be derived b from here: “And he said: Let us take our journey, and let us go, and I will go corresponding to you” /b (Genesis 33:12). Just as the Jewish people rise and fall, so too, the nations of the world simultaneously rise and fall, and they will never have an advantage.,The Gemara relates that b Rabbi Ila was ascending the stairs in the house of Rabba bar Sheila, /b a children’s teacher. b He heard a child who was reading /b a verse out loud: b “For, lo, He Who forms the mountains, and creates the wind, and declares to man what is his speech” /b (Amos 4:13). Rabbi Ila b said: /b With regard to b a servant whose master declares to him what is his /b proper b speech, is there a remedy for him? /b The Gemara asks. b What /b is the meaning of the phrase: b “What is his speech”? Rav said: Even frivolous speech that is between a man and his wife /b before engaging in relations b is declared to a person at the time of death, /b and he will have to account for it.,The Gemara asks: b Is that so? /b Is it prohibited for a man to speak in this manner with his wife? b Wasn’t Rav Kahana lying beneath Rav’s bed, and he heard /b Rav b chatting and laughing /b with his wife, b and performing his needs, /b i.e., having relations with her. Rav Kahana b said /b out loud: b The mouth of Rav is like /b one who b has never eaten a cooked dish, /b i.e., his behavior is lustful. Rav b said to him: Kahana, leave, as /b this is b not proper conduct. /b This shows that Rav himself engaged in frivolous talk before relations.,The Gemara answers: This is b not difficult. Here, /b where this type of speech is permitted, it is referring to a situation b where he must appease /b his wife before relations, and therefore this speech is appropriate. However, b this /b statement, that it is prohibited, is referring to a situation b where he doesn’t need to appease her. /b In these circumstances, it is prohibited to engage in excessively lighthearted chatter with one’s wife.,The verse states: b “But if you will not hear it, my soul shall weep in secret [ i bemistarim /i ] for your pride” /b (Jeremiah 13:17). b Rav Shmuel bar Inya said in the name of Rav: The Holy One, Blessed be He, has a place /b where He cries, b and its name is Mistarim. What /b is the meaning of b “for your pride”? Rav Shmuel bar Yitzḥak said: /b God cries b due to the pride of the Jewish people, which was taken from them and given to /b the gentile b nations. Rav Shmuel bar Naḥmani said: /b He cries b due to the pride of the kingdom of Heaven, /b which was removed from the world.,The Gemara asks: b But is there crying before the Holy One, Blessed be He? Didn’t Rav Pappa say: There is no sadness before the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Honor and majesty are before Him; strength and gladness are in His place” /b (I Chronicles 16:27)? The Gemara responds: This is b not difficult. This /b statement, that God cries, is referring to b the innermost chambers, /b where He can cry in secret, whereas b this /b statement, that He does not cry, is referring to b the outer chambers. /b ,The Gemara asks: b And doesn’t /b God cry b in the outer chambers? Isn’t it written: “And on that day the Lord, the God of hosts, called to weeping, and to mourning, and to baldness, and to girding with sackcloth” /b (Isaiah 22:12)? The Gemara responds: b The destruction of the Temple is different, as even the angels of peace cried, as it is stated: “Behold, their valiant ones cry without; the angels of peace weep bitterly” /b (Isaiah 33:7).,The verse continues: b “And my eye shall weep sore, and run down with tears, because the Lord’s flock is carried away captive” /b (Jeremiah 13:17). b Rabbi Elazar said: Why these three /b references to b tears /b in the verse? b One /b is b for the First Temple; one /b is b for the Second Temple; and one /b is b for the Jewish people who were exiled from their place. And there are /b those b who say: /b The last b one /b is b for /b the unavoidable b dereliction /b of the study of b Torah /b in the wake of the exile.,The Gemara asks: b Granted, according to the one who said /b that the last tear is b for the Jewish people who were exiled, this is as it is written: “Because the Lord’s flock is carried away captive.” However, according to the one who said /b that this tear is b for the dereliction /b of the study of b Torah, what /b is the meaning of: b “Because the Lord’s flock is carried away captive”? /b The Gemara answers: b Since the Jewish people were exiled from their place, there is no greater /b involuntary b dereliction /b of the study of b Torah than /b that which was caused by b this. /b , b The Sages taught /b that there are b three /b types of people b for whom the Holy One, Blessed be He, cries every day: For /b one b who is able to engage in Torah /b study b and does not engage /b in it; b and for /b one b who is unable to engage in Torah /b study and nevertheless he endeavors and b engages /b in it; b and for a leader who lords over the community. /b ,The Gemara relates: b Rabbi /b Yehuda HaNasi b was holding /b the b book of Lamentations and was reading from it. When he reached the verse: “He has cast down from heaven to earth /b the beauty of Israel” (Lamentations 2:1), in his distress the book b fell from his hand. He said: From a high roof to a deep pit, /b i.e., it is terrible to tumble from the sky to the ground.,§ The Gemara relates: b Rabbi /b Yehuda HaNasi b and Rabbi Ḥiyya were walking along the road. When they arrived at a certain city, they said: Is there a Torah scholar here whom we /b can b go and greet? /b The people of the city b said: There is a Torah scholar here but he is blind. Rabbi Ḥiyya said to Rabbi /b Yehuda HaNasi: b You sit /b here; b do not demean your /b dignified status as b i Nasi /i /b to visit someone beneath your stature. b I will go and greet him. /b ,Rabbi Yehuda HaNasi b grabbed him and went with him /b anyway, and together they greeted the blind scholar. b When they were leaving him, he said to them: You greeted /b one who is b seen and does not see; may you be worthy to greet /b the One Who b sees and is not seen. /b Rabbi Yehuda HaNasi b said to /b Rabbi Ḥiyya: b Now, if /b I had listened to you and not gone to greet him, b you would have prevented me from receiving this blessing. /b , b They said to /b the blind scholar: b From whom did you hear /b that we are worthy of this blessing? He said to them: b I heard /b it b from the instruction of Rabbi Ya’akov, as Rabbi Ya’akov of the village of Ḥitiyya would greet his teacher every day. When /b Rabbi Ya’akov b grew elderly, /b his teacher b said to him: Do not despair, my Master, that my Master is unable /b to make the effort to greet me. It is better that you should not visit me.,Rabbi Ya’akov b said to him: Is it /b a b minor /b matter, b that which is written about the Sages: “That he should still live always, that he should not see the pit. For he sees that wise men die” /b (Psalms 49:10–11)? In this regard an i a fortiori /i reference applies: b Just as one who sees Sages in their death will live, all the more so /b one who sees them b in their lifetime. /b From here the blind scholar learned the importance of greeting Torah scholars, which is why he blessed the Sages who came to greet him.,The Gemara relates: b Rav Idi, father of Rabbi Ya’akov bar Idi, would regularly travel three months on the road /b to reach the study hall b and /b as he would immediately travel back again to arrive home for the festival of i Sukkot /i , he spent only b one day in the school of Rav. And the Sages would /b disparagingly b call him: A student /b of Torah b for one day. He was offended /b and b read /b the following verse b about himself: “I am as one that is a laughingstock to his neighbor, /b a man who calls upon God, and He answers him” (Job 12:4). b Rabbi Yoḥa said to him: Please do not punish the Sages, /b i.e., do not take offense and be harsh with them, as this will cause them to be punished by God., b Rabbi Yoḥa left /b Rav Idi and went b to the study hall and taught: “Yet they seek Me daily, and delight to know My ways” /b (Isaiah 58:2). b But is /b it possible that only b during the day they seek Him and at night they do not seek Him? /b What is the meaning of daily? b Rather, /b this verse comes b to say to you /b that with regard to b anyone who engages in Torah /b study b even one day a year, the verse ascribes him /b credit b as though he engaged /b in Torah study b the entire year. /b , b And the same /b applies b to the attribute of punishment, as it is written: “After the number of the days in which you spied out the land, /b even forty days, for every day a year, shall you bear your iniquities” (Numbers 14:34). b But did they sin /b for b forty years? Didn’t they sin /b for only b forty days? Rather, /b this comes b to say to you /b that b anyone who transgresses a sin even one day a year, the verse ascribes him /b liability b as though he transgressed the entire year. /b ,§ The mishna taught: b Who is a minor /b who is exempt from the mitzva of appearance in the Temple? b Any /b child b who is unable to ride on his father’s shoulders /b and ascend from Jerusalem to the Temple Mount. b Rabbi Zeira strongly objects to this: /b
17. Anon., Exodus Rabbah, 15.22, 21.6 (4th cent. CE - 9th cent. CE)  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 216, 262
15.22. דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, הַרְבֵּה מַעֲשִׂים כָּתַב משֶׁה בַּתּוֹרָה סְתוּמִים עָמַד דָּוִד וּפֵרְשָׁם, אָנוּ מוֹצְאִין מִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מִשֶּׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בָּרָא הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. וְדָוִד פֵּרְשׁוֹ מֵאַחַר שֶׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְהָדַר (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, הֲרֵי לָמַדְנוּ מִשֶּׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמָיִם. שְׁלשָׁה בְּרִיּוֹת קָדְמוּ אֶת הָעוֹלָם, הַמַּיִם וְהָרוּחַ וְהָאֵשׁ. הַמַּיִם הָרוּ וְיָלְדוּ אֲפֵלָה, הָאֵשׁ הָרָה וְיָלְדָה אוֹר, הָרוּחַ הָרָה וְיָלְדָה חָכְמָה, וּבְשֵׁשׁ בְּרִיּוֹת אֵלּוּ הָעוֹלָם מִתְנַהֵג, בָּרוּחַ, בַּחָכְמָה, וּבָאֵשׁ, וּבָאוֹר, וּבַחשֶׁךְ, וּבַמָּיִם. לְפִיכָךְ דָּוִד אָמַר (תהלים קד, א): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, אָדָם רוֹאֶה עַמּוּד נָאֶה אוֹמֵר בָּרוּךְ הַמַּחְצָב שֶׁנֶּחְצַב מִמֶּנּוּ. נָאֶה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁחֲצָבוֹ וּבְרָאוֹ בְּדָבָר, אַשְׁרֶיךָ הָעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלַךְ [המליך] בָּךְ. בָּשָׂר וָדָם צָר אִיקוּנִין שֶׁלּוֹ עַל הַטַּבְלָא שֶׁל עֵץ, הַטַּבְלָא גְדוֹלָה מִצּוּרָתוֹ, הָאֱלֹהִים יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ הוּא גָדוֹל וְאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה. הָעוֹלָם קָטָן וְהוּא גָּדוֹל מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר צוּר עוֹלָמִים, שְׁנֵי עוֹלָמִים עָלָיו אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּלוּם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, מִשֶּׁעָטַף אֶת הָאוֹר חָזַר וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה וגו'. בָּשָׂר וָדָם מִשֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֲלִיָּה, הָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן, מִשֶּׁמָּתַח מַעֲזִיבָה בָּנָה עֲלִיָּה, וּמִשֶּׁבָּנָה עֲלִיָּה הֶעֱמִיד אוֹתָן עַל אֲוִיר הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה, וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין מַרְכְּבוֹתָיו עֲנָנִים, וְאַחַר כָּךְ הָאִסְטִיס שֶׁלּוֹ עַל סְעָרָה. וּמִי מוֹדִיעֲךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, דָּוִד, שֶׁהוּא פֵּרַשׁ מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי עוֹלָם גְּבוּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, לֹא בִנְחשֶׁת וְלֹא בְבַרְזֶל אֶלָּא בִּגְזוּזְטְרָאוֹת שֶׁל מָיִם, וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֲלִיּוֹת, לֹא בְאֶבֶן וְלֹא בְגָזִית אֶלָּא רְכָסִים שֶׁל מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא שֶׁלּוֹ חֲזָקָה שֶׁתִּשָֹּׂא כָּל מַשָֹּׂאוֹ, וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּבַרְזֶל בִּנְחשֶׁת וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב, וְהָאֱלֹהִים יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ הֶעָנָן אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְעוֹשֶׂה סַרְגְּלִין שֶׁלּוֹ עָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ. בָּשָׂר וָדָם אִם הָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה מְהַלֵּךְ הוּא עַל אֲבָנִים שֶׁהֵם קָשִׁים, וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן אֶלָּא עוֹזֵב אֶת הֶעָנָן הַנִּרְאֶה וּמְהַלֵּךְ עַל הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. בָּשָׂר וָדָם מַכְתִּיב לוֹ סִטְרַטְיוֹטִין גִּבּוֹרִים בְּרִיאִים כְּדֵי לִלְבּוֹשׁ קַסְדָּא וְשִׁרְיוֹן וּכְלֵי זַיִן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכְתִּיב סִטְרַטְיוֹטִין שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָן נִרְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, הָרוּחַ יוֹצֵא וְהַבָּרָק אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט. מִשֶּׁבָּרָא רָקִיעַ בָּרָא מַלְאָכִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּבוֹ בַיּוֹם בָּרָא גֵּיהִנֹּם, שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ כִּי טוֹב, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא קוֹנֶה עֲבָדִים וְאוֹמֵר עֲשׂוּ אַסְפַּתִּין, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה כָּךְ, אָמַר לָהֶם שֶׁאִם יִמְרְדוּ יִשְׁמְעוּ אַסְפִּיקוּלָא, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא אֲנִי גֵּיהִנֹּם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ כִּי טוֹב, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ בְּנֵי אָדָם יוֹרְדִין לְתוֹכוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּבְרֵאת גֵּיהִנֹּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא מְפָרֵשׁ (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, מִן הַיּוֹם שֶׁאָדָם יָכוֹל לוֹמַר אֶתְמוֹל, וְאֵימָתַי אָדָם יָכוֹל לוֹמַר אֶתְמוֹל, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁיּוֹם אֶחָד בַּשַּׁבָּת לְפָנָיו. וְאַחַר כָּךְ בָּרָא יַבָּשָׁה בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה אֶחָד עָרוּם וְאֶחָד לָבוּשׁ, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, הִפְשִׁיט כְּסוּתוֹ שֶׁל אֶחָד וְהִלְבִּישָׁהּ לַחֲבֵרוֹ, כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם, גִּלָּה אֶת הָאָרֶץ וְכִסָּה אֶת הַתְּהוֹם. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קד, ו): תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁרָאָה גִתּוֹ מְלֵאָה עֲנָבִים וְהַכֶּרֶם לִבְצֹר, אָמְרוּ לוֹ וְהֵיכָן אַתָּה נוֹתֵן שְׁאָר עֲנָבִים, בִּשְׁבִיל שֶׁהַגַּת קְטַנָּה, אָמַר לָהֶם אֲנִי עוֹשֶׂה גַת שֶׁתִּטֹּל לְכָל הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם, מֶה עָשָׂה רָפַשׁ הָעֲנָבִים וּבָעַט רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא אֶת הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם וְהֶחֱזִיק הַגַּת כָּל הָעֲנָבִים, כָּךְ הָיָה כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם בְּמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁקוּעָה בַּמַּיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית א, ט): וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, אָמְרוּ הַמַּיִם הֲרֵי הָעוֹלָם אָנוּ מְלֵאִים וְעַד עַכְשָׁו צַר לָנוּ לְהֵיכָן אָנוּ הוֹלְכִין, יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ בָּעַט בָּאוֹקְיָנוֹס וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יב): בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב, וְאֵין מָחַץ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כו): וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כְּשֶׁהָרַג אוֹתָן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵן בּוֹכִין עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טז): הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם. וְלָמָּה הָרַג אוֹתָן, שֶׁהַבַּיִת שֶׁהוּא מַחֲזִיק מֵאָה חַיִּים מַחֲזִיק אֶלֶף מֵתִים, לְכָךְ נִקְרָא אוֹקְיָנוֹס יַם הַמָּוֶת, וְעָתִיד אֱלֹהִים לְרַפֹּאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, ח): אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפְּאוּ הַמָּיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבָּעַט בְּאוֹקְיָנוֹס, לְקוֹל צַעֲקָתוֹ בָּרְחוּ חַבְרֵיהֶן, כְּמוֹ חַמָּר בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי עֲבָדִים, אוֹתָן הָרִאשׁוֹנִים רָצִין וּבוֹרְחִין, כָּךְ הָיוּ שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם בּוֹרְחִים מִקּוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, וְהָיוּ בּוֹרְחִין וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין לְהֵיכָן בּוֹרְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, כְּגוֹן עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ הַמְתֵּן לִי בַּשּׁוּק, וְלֹא אָמַר לוֹ הֵיכָן יַמְתִּין, הִתְחִיל הָעֶבֶד אוֹמֵר שֶׁמָּא אֵצֶל בַּסִילְקִי אָמַר לִי לְהַמְתִּינוֹ אוֹ שֶׁמָּא אֵצֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ אָמַר לִי, אוֹ שֶׁמָּא בְּצַד פִּיטְרוֹן אָמַר לִי, עָלָה מְצָאוֹ סְטָרוֹ מִסְטָר, אָמַר לוֹ עַל שַׁעַר פַּלְטֵרִין שֶׁל אִפַּרְכוֹס שְׁלַחְתִּיךָ, כָּךְ הָיוּ הַמַּיִם חוֹזְרִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, לֹא לַדָּרוֹם וְלֹא לַצָּפוֹן אָמַר לָהֶם אֶלָּא הָיוּ פוֹזְרִין, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, סְטָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְטָר אָמַר לָהֶם לִמְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן אָמַרְתִּי לָכֶם לֵילֵךְ. מִנַּיִן כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ח): אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, וְזֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד כו): לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ, (תהלים קד, ט): גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהִכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ לְדִיר וְנָעַל הַמַּסְגֵּר בְּפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹא תֵצֵא וְתִרְעֶה אֶת הַתְּבוּאָה, כָּךְ נָעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיָּם בַּחוֹל וְהִשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹא יֵצֵא מִן הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. (תהלים קד, י): הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְחָלִים, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲקָלִים שֶׁל זֵיתִים, כָּבַשׁ אֶת הַקּוֹרָה זֶה עַל זֶה, וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְמַעְלָה וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְּמַטָּה, כָּךְ הָהָר מִכָּאן וְהָהָר מִכָּאן כְּבוּשִׁין עַל הַמַּעְיָנוֹת וְהֵן מַקְטִיעִין וְיוֹצְאִין מִבֵּין הֶהָרִים, לְכָךְ כְּתִיב: הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְּחָלִים. אַחַר כָּךְ מַה דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָקִיעַ, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה בַּמִּזְרָח, וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב, מֵהֶן בָּרָא לַשֶּׁמֶשׁ וּמֵהֶן בָּרָא לַלְּבָנָה, שֶׁיְהֵא הָעוֹלָם שָׁט אַחֲרָיו וְהוּא מְהַלֵּךְ כֻּלָּן חוּץ מֵאַחַד עָשָׂר חַלּוֹנוֹת שֶׁאֵין הַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת לְאֶחָד מֵהֶן, כְּגוֹן אִפַּרְכוֹס וְדֻכָּס, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין דּוֹנָטִיבָא. אִפַּרְכוֹס נוֹטֵל לְפִי כְבוֹדוֹ וְדֻכָּס לְפִי כְבוֹדוֹ. כָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָא גָּדוֹל וְהַלְּבָנָה נִקְרֵאת קָטָן, לְכָךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָא גָּדוֹל שֶׁהוּא גָדוֹל עַל הַלְּבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם, לְכָךְ בָּרָא הַלְּבָנָה בִּשְׁבִיל מוֹעֲדוֹת שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מַרְבִּין וּמְמַעֲטִין כַּלְּבָנָה וְאֵינוֹ רַע לָהּ בַּעֲבוּר תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכָּל הַשָּׁנָה מוֹנָה לַחַמָּה לִשְׁנֵי עוֹלָם וּלְשָׁנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ קִצּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם וְאָדָם כַּמָּה שָׁנִים רָאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל הֵימְךָ לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַמּוֹעֲדוֹת עָשָׂה אֶת הַלְּבָנָה, עָמַד דָּוִד וּפֵרַשׁ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אָמְרוּ לוֹ לְדָוִד עַד שֶׁאָנוּ בְּמִצְרַיִם נָטַלְנוּ חֹדֶשׁ שֶׁל לְבָנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. 21.6. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁאֶקְרַע אֶת הַיָּם וְאֶעֱשֶׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה, וְהָכְתִיב (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וַהֲרֵי נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה קוֹרְעוֹ לְעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אָמַר לוֹ משֶׁה לֹא כָךְ אָמַרְתָּ שֶׁאֵין הַיָּם נַעֲשֵׂית יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּכְתִיב (איוב לח, ח): וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קָרָאתָ מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה, מַה כְּתִיב (בראשית א, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם, אֲנִי הוּא שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ, כָּךְ הִתְנֵיתִי מִתְּחִלָּה שֶׁאֲנִי קוֹרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ שֶׁהִתְנֵיתִי עִמּוֹ מִתְּחִלָּה. מִיָּד שָׁמַע משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ לִקְרֹעַ הַיָּם, וְכֵיוָן שֶׁהָלַךְ לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, לֹא קִבֵּל עָלָיו לְהִקָּרֵעַ, אָמַר לוֹ הַיָּם, מִפָּנֶיךָ אֲנִי נִקְרַע, אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, שֶׁאֲנִי נִבְרֵאתִי בַּשְּׁלִישִׁי וְאַתָּה נִבְרֵאתָ בַּשִּׁשִּׁי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ הָלַךְ וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַיָּם רוֹצֶה לְהִקָּרֵעַ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן יְמִינוֹ עַל יְמִינוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יב): מוֹלִיךְ לִימִין משֶׁה וגו'. מִיָּד רָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה, אֶלָּא שֶׁרָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן יַד יְמִינוֹ עַל משֶׁה וְלֹא יָכֹל לְעַכֵּב אֶלָּא בָּרַח מִיָּד. אָמַר לוֹ משֶׁה מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹרֵחַ, אָמַר לוֹ הַיָּם מִפְּנֵי אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, מִפְּנֵי יִרְאָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד כֵּיוָן שֶׁהֵרִים משֶׁה יָדוֹ עַל הַיָּם, נִבְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, אֵינוֹ אוֹמֵר וַיִּבָּקַע הַיָּם, אֶלָּא וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בְּכָל הַמַּעְיָינוֹת וּבַבּוֹרוֹת וּבְכָל מָקוֹם, נִבְקְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ חָזְרוּ כָּל הַמַּיִם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יד, כח): וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וְכָל הַנִּסִּים הַלָּלוּ נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כא): וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ, וּכְתִיב (ישעיה סג, יב): מוֹלִיךְ לִימִין משֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ:
18. Yose Ben Yose, Piyyutim, None (4th cent. CE - 4th cent. CE)  Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan
19. Anon., Beshalah, Pet., None  Tagged with subjects: •nan Found in books: nan nan
20. Assyrian, Cta, 4.5.70-4.5.71  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 45
21. Various, Patrologia Latina, 1.353, 2.55-2.56  Tagged with subjects: •moses, hand of Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 216
22. New Testament, 4 Maccabees, 17.5  Tagged with subjects: •hands, moses, of Found in books: Levison (2023), The Greek Life of Adam and Eve. 637