1. Hebrew Bible, Psalms, 30.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 295| 30.1. "מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃", 30.1. "מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃", | 30.1. "A Psalm; a Song at the Dedication of the House; of David.", |
|
2. Hebrew Bible, Proverbs, 10.17 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 295| 10.17. "אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה׃", | 10.17. "He is in the way of life that heedeth instruction; But he that forsaketh reproof erreth.", |
|
3. Hebrew Bible, Leviticus, 23.4 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 292| 23.4. "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת וְעַרְבֵי־נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים׃", 23.4. "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם׃", | 23.4. "These are the appointed seasons of the LORD, even holy convocations, which ye shall proclaim in their appointed season.", |
|
| 4. Hebrew Bible, Genesis, 1, 3, 2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 297 |
5. Hebrew Bible, Deuteronomy, 26.3, 26.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 295| 26.3. "וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ׃", 26.6. "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה׃", | 26.3. "And thou shalt come unto the priest that shall be in those days, and say unto him: ‘I profess this day unto the LORD thy God, that I am come unto the land which the LORD swore unto our fathers to give us.’", 26.6. "And the Egyptians dealt ill with us, and afflicted us, and laid upon us hard bondage.", |
|
6. Hebrew Bible, Jeremiah, 31.6, 35.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293, 294| 31.6. "כִּי יֶשׁ־יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃", 35.1. "וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ׃", 35.1. "הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר׃", | 31.6. "For there shall be a day, That the watchmen shall call upon the mount Ephraim: Arise ye, and let us go up to Zion, Unto the LORD our God.’", 35.1. "The word which came unto Jeremiah from the LORD in the days of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, saying:", |
|
| 7. Hebrew Bible, Ezekiel, 1 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 297 |
8. Hebrew Bible, Nehemiah, 2.8, 2.10, 7.11, 7.13, 7.381 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293, 294| 2.8. "וְאִגֶּרֶת אֶל־אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן־לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת־שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר־לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר־אָבוֹא אֵלָיו וַיִּתֶּן־לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי׃", 7.11. "בְּנֵי־פַחַת מוֹאָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ וְיוֹאָב אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁמֹנָה עָשָׂר׃", 7.13. "בְּנֵי זַתּוּא שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה׃", | 2.8. "and a letter unto Asaph the keeper of the king’s park, that he may give me timber to make beams for the gates of the castle which appertaineth to the house, and for the wall of the city, and for the house that I shall enter into.’ And the king granted me, according to the good hand of my God upon me.", 2.10. "And when Sanballat the Horonite, and Tobiah the servant, the Ammonite, heard of it, it grieved them exceedingly, for that there was come a man to seek the welfare of the children of Israel.", 7.11. "The children of Pahath-moab, of the children of Jeshua and Joab, two thousand and eight hundred and eighteen.", 7.13. "The children of Zattu, eight hundred forty and five.", |
|
9. Hebrew Bible, 1 Chronicles, 2.54 (5th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 294| 2.54. "בְּנֵי שַׂלְמָא בֵּית לֶחֶם וּנְטוֹפָתִי עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב וַחֲצִי הַמָּנַחְתִּי הַצָּרְעִי׃", | 2.54. "The sons of Salma: Beth-lehem, and the Netophathites, Atroth-beth-joab, and half of the Manahathites, the Zorites.", |
|
10. Hebrew Bible, Ezra, 2.3, 2.5-2.6, 2.8, 2.35 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293, 294| 2.3. "בְּנֵי מַגְבִּישׁ מֵאָה חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה׃", 2.3. "בְּנֵי פַרְעֹשׁ אַלְפַּיִם מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם׃", 2.5. "בְּנֵי־אַסְנָה בְנֵי־מעינים [מְעוּנִים] בְּנֵי נפיסים [נְפוּסִים׃]", 2.5. "בְּנֵי אָרַח שְׁבַע מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים׃", 2.6. "בְּנֵי־פַחַת מוֹאָב לִבְנֵי יֵשׁוּעַ יוֹאָב אַלְפַּיִם שְׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר׃", 2.6. "בְּנֵי־דְלָיָה בְנֵי־טוֹבִיָּה בְּנֵי נְקוֹדָא שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְׁנָיִם׃", 2.8. "בְּנֵי זַתּוּא תְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה׃", 2.35. "בְּנֵי סְנָאָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים׃", | 2.3. "The children of Parosh, two thousand a hundred seventy and two.", 2.5. "The children of Arah, seven hundred seventy and five.", 2.6. "The children of Pahath-moab, of the children of Jeshua and Joab, two thousand eight hundred and twelve.", 2.8. "The children of Zattu, nine hundred forty and five.", 2.35. "The children of Senaah, three thousand and six hundred and thirty.", |
|
11. Mishnah, Hagigah, 2.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 297| 2.1. "אֵין דּוֹרְשִׁין בַּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם. וְלֹא בַמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, וּמַה לְּאָחוֹר. וְכָל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם: \n", | 2.1. "They may not expound upon the subject of forbidden relations in the presence of three. Nor the work of creation in the presence of two. Nor [the work of] the chariot in the presence of one, unless he is a sage and understands of his own knowledge. Whoever speculates upon four things, it would have been better had he not come into the world: what is above, what is beneath, what came before, and what came after. And whoever takes no thought for the honor of his creator, it would have been better had he not come into the world.", |
|
12. Mishnah, Bikkurim, 3.2-3.6 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 294| 3.2. "כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים. כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּים, הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר (ירמיה לא), קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ: \n", 3.3. "הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים. וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטֶרֶת שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלָיִם. הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם. הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים. וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם, אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם: \n", 3.4. "הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבָּיִת. הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה. הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר, אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי (תהלים ל): \n", 3.5. "הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּים, הָיוּ עוֹלוֹת. וּמַה שֶּׁבְּיָדָם, נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים: \n", 3.6. "עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ (דברים כו), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַחְתָּיו וּמְנִיפוֹ, וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא: \n", | 3.2. "How were the bikkurim taken up [to Jerusalem]? All [the inhabitants of] the cities of the maamad would assemble in the city of the maamad, and they would spend the night in the open street and they would not entering any of the houses. Early in the morning the officer would say: “Let us arise and go up to Zion, into the house of the Lord our God” (Jeremiah 31:5).", 3.3. "Those who lived near [Jerusalem] would bring fresh figs and grapes, while those who lived far away would bring dried figs and raisins. An ox would go in front of them, his horns bedecked with gold and with an olive-crown on its head. The flute would play before them until they would draw close to Jerusalem. When they drew close to Jerusalem they would send messengers in advance, and they would adorn their bikkurim. The governors and chiefs and treasurers [of the Temple] would go out to greet them, and according to the rank of the entrants they would go forth. All the skilled artisans of Jerusalem would stand up before them and greet them saying, “Our brothers, men of such and such a place, we welcome you in peace.”", 3.4. "The flute would play before them, until they reached the Temple Mount. When they reached the Temple Mount even King Agrippas would take the basket and place it on his shoulder and walk as far as the Temple Court. When he got to the Temple Court, the Levites would sing the song: “I will extol You, O Lord, for You have raised me up, and You have not let my enemies rejoice over me” (Psalms 30:2).", 3.5. "The birds [tied to] the basket were [offered] as whole burnt-offerings, and those which they held in their hands they gave to the priests.", 3.6. "While the basket was still on his shoulder he recites from: \"I acknowledge this day before the LORD your God that I have entered the land that the LORD swore to our fathers to assign us” (Deuteronomy 26:3) until he completes the passage. Rabbi Judah said: until [he reaches] “My father was a fugitive Aramean” (v.. When he reaches, “My father was a fugitive Aramean”, he takes the basket off his shoulder and holds it by its edges, and the priest places his hand beneath it and waves it. He then recites from “My father was a fugitive Aramean” until he completes the entire passage. He then deposits the basket by the side of the altar, bow and depart.", |
|
| 13. Tosefta, Bava Qamma, 2.12 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 290 |
14. Tosefta, Kippurim, 1.4, 1.8, 1.12, 2.4-2.6 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293| 1.4. "למה מפרישין כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ישמש תחתיו וכהן גדול חוזר לכהונה גדולה וזה ששימש תחתיו כל מצות כהונה גדולה עליו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר אע\"פ שאמרו כל מצות כהונה גדולה עליו אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט אמר רבי יוסי מעשה ביוסף בן [אילים מצפורי ששימש תחת כהן גדול שעה אחת ולא היה כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כשיצא] אמר למלך פר ושעיר [שקרבו] היום משל מי [היו משלי או משל כהן גדול] ידע המלך על מה אמר לו [מה זה בן אילים] לא דייך ששימשת [תחת כהן גדול] שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם אלא שאתה מבקש ליטול לך כהונה גדולה באותה שעה ידע [בן אילים] שהוסע מן הכהונה גדולה.", 1.8. "איזו היא אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין בפה [ולא] בנבל ולא בכנור מה היו אומרים (תהילים קכ״ז:א׳) שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו' לא היו ישנים כל הלילה אלא שקורין כנגד כהן גדול [כדי] לעסקו בתורה כך היו נוהגין בגבולין אחר חורבן הבית זכר למקדש אבל חוטאין [היו].", 1.12. "איל קרב באחד עשר כבשי צבור בשמונה שאין עמהן חביתין פר קרב בעשרים וארבעה הראש והרגל שנים אוחזין ברגל ומעלין אותה לגבי מזבח שלשה אוחזין ומקריבין אותה לגבי מזבח בד\"א בקרבנות הצבור אבל קרבנות יחיד כל הרוצה להקריב מקריב מעשה בבניה של מרתה בת בייתוס שהיה אחד מהם נוטל שתי יריכות בשתי אצבעותיו משור לקוח באלף דנרין והיה מהלך עקב בצד גודל ומעלה אותן לגבי מזבח.", 2.4. "[מהו נס שנעשה בהן אמרו כשהיה נקנור מביאו מאלכסנדריא שבמצרים] עמד עליהן נחשול שבים לטבען ונטלו אחד מהן והטילוהו לים [ובקשו להטיל את השני ולא הניחן נקנור אמר להם אם אתם מטילין את השני הטילוני עמו היה מצטער ובא עד שהגיע לנמל של יפו כיון שהגיע לנמילה של יפו היה מבעבע ועולה מתחת הספינה וי\"א אחת מהן חיה שבים בלעה אותה וכיון שהגיע ניקנור לנמילה של יפו פלטתו והטילתו ליבשה ועליהן מפורש בקבלה (שיר השירים א׳:י״ז) קורות בתינו ארזים וגו'].", 2.5. "של בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריא [שבמצרים שהיו אופין כיוצא בהן אלא שאין בקיאין לרדותה של בית גרמו היו מסיקין את התנור מבחוץ והיא נירדית מבפנים של אלכסנדרין לא היו עושין כן ויש אומרים זו היתה מתעפשות] וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העולם אלא לכבודו] שנאמר (ישעיהו מ״ג:ז׳) כל הנקרא בשמי [וגומ'] שלחו להן ולא באו עד שכפלו להן [שכרן] שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום [חזרו להיות נוטלין ארבעה ועשרים] דברי ר\"מ רבי יהודה אומר [עשרים וארבעה היו נוטלין] בכל יום [חזרו להיות נוטלין] ארבעים ושמונה אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו יודעין היו בית אבא שבית [המקדש] עתיד ליחרוב [ולא רצו ללמד שלא יהו עושין] לפני עבודת כוכבים כדרך שעושין לפני המקום ובדבר הזה היו מזכירין אותן לשבח [שלא] נמצאת פת נקייה ביד בניהן [וביד בנותיהן מעולם] שלא יאמרו מלחם הפנים [הן] ניזונין לקיים מה שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל.", 2.6. "של בית אבטינס היו בקיאין בפטום הקטורת [במעלה] עשן ולא רצו ללמד שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים [שהיו מפטמין כיוצא בהן] אלא שאין בקיאין במעלה עשן של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה עד הקורות ואח\"כ פושה ויורדת למטה של אלכסנדרין היתה פושה מיד וכשידעו חכמים בדבר אמרו [לא ברא המקום את העולם אלא לכבודו] שנאמר (משלי טז) כל פעל למענהו שלחו אליהם חכמים [לא] באו עד שכפלו להם שכרם י\"ב מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלים כ\"ד דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כ\"ד היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין מ\"ח מנה אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו להם יודעין היו בית אבא שבית [המקדש] עתיד ליחרוב [ולא רצו ללמד שלא יהו מפטמים] לפני עבודת כוכבים כדרך שמפטמים לפני המקום [ובדבר הזה היו] מזכירין אותם לשבח שלא יצאה מהן אשה מבושמת [מעולם] ולא עוד אלא כשהיו נושאים [אשה] ממקום אחר [היו פוסקים ע\"מ] שלא תתבשמי כדי שלא יהו ישראל אומרים [מפטום הקטורת] מתבשמות לקיים מה שנאמר (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל.", | |
|
15. Tosefta, Taanit, 3.7 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293, 294| 3.7. "[מהו] בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות [שבשעה שהושיבו מלכי יון פרדסאות על הדרכים שלא לעלות לירושלים כדרך שהושיב ירבעם כל מי שהוא כשר וירא חטא באותו הדור היה נוטל את הבכורים ומחפן כמין קציעות ומניחן בכלים ונטל את הסל ואת העלי על כתפו ועלה כשהגיע לאותו משמר א\"ל לאן אתה הולך א\"ל לעשות שתי קציעות הללו שני כפין של דבלה במכתשת הלז שבפני בעלי זה שעל כתפי כיון שעבר מאותו משמר מעטרן ומעלן לירושלים].", | |
|
16. Tosefta, Rosh Hashanah, 1.15 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293| 1.15. "אם [אינן] מכירין אותו משלחין עדיו עמו אפילו בשבת מעשה ברבי נהוראי שבא עם העד [בשבת] לאושא והעיד בו. בראשונה היו משיאין משואות בראשי [ההרים] הגבוהים בהר המשחה בסרטבא [ובצרופנה בתבור בחורן בבית דלתיה] רשב\"א אומר אף [בהרי מכמא ותבור] וחברותיה.", | |
|
17. Tosefta, Parah, 3.8 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293| 3.8. "נתנן עד שלא הוצת האור ברובה או משנעשית אפר פסולה. נטל עצם או שחור וקדש בו הרי זה לא עשה כלום אם יש עליו אבק כל שהוא אם מגופה כותשו ומקדש בו וכשר. וחולקין אותו לשלשה חלקים אחד ניתן בחיל ואחד ניתן בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות זה שמתחלק לכל המשמרות היו ישראל מזין הימנו. זה שניתן בהר המשחה היו כהנים מקדשין בו. זה שניתן בחיל היו משמרין שנאמר (במדבר יט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת. ", | |
|
18. Tosefta, Nazir, 4.7 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 293| 4.7. "[נזיר שנטמא וחזר ונטמא וחזר ונטמא מביא קרבן אחד על הכל נטמא ביום הז' שלו וחזר ונטמא ביום הח' שלו מביא קרבן על כל א' ואחד] דברי ר\"א ר\"ש אומר קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו הביא אשמו ונטמא אשמו ונטמא חייב קרבן על כל אחד ואחד וחכמים אומרים קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו הביא חטאתו [ונטמאת חייב קרבן על כל אחד ואחד ואין מתחיל למנות עד שיביא חטאתו הביא חטאתו ולא הביא אשמו מתחיל למנות הביא אשמו ולא הביא חטאתו אינו מתחיל למנות] ר' ישמעאל [ב\"ר] יוחנן בן ברוקה אומר כשם שחטאתו [מעכבת] כך אשמו [מעכבת].", | |
|
| 19. Tosefta, Hulin, 2.22-2.24 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 290, 291 |
20. Tosefta, Horayot, 2.5-2.6 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 290| 2.5. "הוא ואביו ורבו עומדין בשבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו ואמו קודמת לכל אדם איזהו רבו רבו שלמדו תורה לא שלמדו אומנות ואיזה זה שפתח לו תחלה ר' מאיר אומר רבו שלמדו חכמה לא רבו שלמדו תורה ר' יהודה אומר כל שרוב תלמודו ממנו ר' יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו.", 2.6. "האיש קודם לאשה להחיותו להשיב אבדה ואשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי בזמן ששניהן עומדין בקלקלה האיש קודם מעשה שהלך ר' יהושע לרומי אמרו לו יש כאן תינוק אחד ירושלמי יפה עינים וטוב רואי עומד לקלון הלך ר' יהושע לבדקו כיון שהגיע לפתח קרא את המקרא הזה (ישעיהו מ״ב:כ״ד) מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים נענה אותו תינוק ואמר (שם) הלא ה' זו חטאנו לו וגו' באותה שעה א\"ר יהושע מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שאיני זז מכאן עד שאני פודה אותו בממון הרבה פדאו בממון הרבה ושגרו לארץ ישראל ועליו נאמר (איכה ד׳:ב׳) בני ציון היקרים המסולאים בפז וגו'.", | |
|
21. Tosefta, Hagigah, 2.1-2.2, 2.6 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 290, 297, 298| 2.1. "אין דורשין בעריות בשלשה אבל דורשין בשנים [ולא] במעשה בראשית בשנים אבל דורשין ביחיד ולא במרכבה ביחיד אא\"כ היה חכם מבין מדעתו מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה רבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא [כן אמרתי לך מתחלה שאין שונין] במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו אמר לו מעתה ארצה לפניך אמר לו אמור פתח רבי אלעזר בן ערך ודרש במעשה מרכבה ירד רבי יוחנן בן זכאי מן החמור ונתעטף בטליתו וישבו שניהם על גבי אבן תחת הזית והרצה לפניו עמד ונשקו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר נתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש [אלעזר בן ערך] נאה דורש ונאה מקיים אשריך [אברהם] אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך [שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים] רבי יוסי ברבי יהודה אומר רבי יהושע הרצה לפני רבן יוחנן בן זכאי [רבי עקיבה] הרצה לפני רבי יהושע חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבה.", 2.2. "ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבה אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהילים קטו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר (משלי כה) דבש מצאת אכול דייך [וגו'] אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות עליו הכתוב אומר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' רבי עקיבה עלה בשלום וירד בשלום עליו הכתוב אומר (שיר השירים א) משכני אחריך נרוצה [וגו'] משלו משל למה הדבר דומה לפרדס של מלך ועלייה בנוייה על גביו מה עליו [על אדם] להציץ ובלבד שלא יזוז [את עיניו] ממנו. ועוד משלו משל למה הדבר דומה [לאיסתרא] העוברת בין שני דרכים אחד של אור ואחד של שלג הטה לכאן נכוה [באור] הטה לכאן נכוה משלג מה עליו על אדם להלך באמצע ובלבד שלא יהא נוטה לא לכאן ולא לכאן. מעשה ברבי יהושע [שהיה מהלך באסתרטא והיה בן זומא בא כנגדו] הגיע אצלו ולא נתן לו שלום אמר לו [מאין ולאן] בן זומא אמר לו צופה הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח שנאמר (בראשית א) ורוח אלהים מרחפת על פני המים ואומר (דברים לג) כנשר יעיר קנו [וגו'] מה נשר זה טס על גבי קינו נוגע ואינו נוגע כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח אמר להם רבי יהושע לתלמידיו כבר בן זומא מבחוץ לא היו ימים מועטים עד שנסתלק בן זומא.", 2.6. "מעשה בהלל הזקן שסמך על העולה בעזרה וחברו עליו תלמידי בית שמאי אמר להם באו וראו שהיא נקבה וצריכין אנו לעשותה זבחי שלמים הפליגן בדברים והלכו להם מיד גברה ידן של ב\"ש ובקשו לקבוע הלכה כמותן והיה שם בבא בן בוטא שהוא מתלמידי בית שמאי [ויודע שהלכה כדברי בית הלל] בכל מקום [והלך] והביא את כל צאן קדר והעמידן בעזרה ואמר כל מי שצריך להביא עולות ושלמים יבוא ויטול באו ונטלו [את הבהמה והעלו עולות] וסמכו עליהן בו ביום נקבעה הלכה כדברי בית הלל ולא [ערער אדם בדבר] ושוב מעשה [בתלמיד אחד] מתלמידי בית הלל שסמך על העולה בעזרה מצאו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי אמר לו מה זה סמיכה אמר לו מה זה שתיקה שתקו בנזיפה.", | 2.2. "Four entered the orchard: Ben Azzai, Ben Zoma, another, and Rabbi Akiva. One looked and died. One looked and was harmed. One looked and cut down the trees. And one went up in peace and went down in peace. Ben Azzai looked and died. Scripture says about him (Psalms 116, 15): \"Precious in the sight of the LORD Is the death of His saints\". Ben Zoma looked and was harmed. Scripture says about him (Proverbs 25, 16): \"Hast thou found honey? eat so much as is sufficient for thee\" and the continuation. [Cont. of the verse: \"Lest thou be filled therewith, and vomit it.\" Elisha looked and cut down the trees. Scripture says about him (Ecclesiastes 5, 5): \"Suffer not thy mouth to bring thy flesh into guilt\" etc. Rabbi Akiva went up in peace and went down in peace. Scripture says about him (Song of Songs 1, 4): \"Draw me, we will run after thee\" etc. They gave a parable: What is this similar to? To the orchard of a king and there is an attic above it. It is upon [the man] to look so long as he does not move [his eyes] from it. Another parable was given. What is this similar tp? To [a street] that passes between two paths, one of fire, and one of snow. If it leans one way, it gets burned [by the fire]. If it leans the other way it gets burned by the snow. A man must walk in the middle and not lean to or fro. A story of Rabbi Yehoshua [Who was walkin in the street and Ben Zoma came opposite him] he reached him and did not greet him. He said to him [from where and to where] Ben Zoma? He said to him: I was watching the creation, and there is not between the upper waters and the lower waters even a handbreadth. As it is written (Genesis 1, 2) \"and the spirit of God hovered over the face of the waters\". And it says (Deuteronomy 32, 11): \"As a vulture that stirreth up her nest\" etc. Just as the vulture flies over the nest, touching and not touching, so too there is not even a handbreadth between the upper waters and lower waters. Rabbi Yehoshua said to his students: Ben Zoma is already outside. In a few days, Ben Zoma passed away.", |
|
22. Mishnah, Rosh Hashanah, 2.8-2.9 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 291| 2.8. "דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּטַּבְלָא וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר, הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם. כְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ בִזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה, וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן, הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה, וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ:", 2.9. "שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבִמְעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנְךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מֵצֵר, אָמַר לוֹ, יֶשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג), אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס, אָמַר לוֹ, אִם בָּאִין אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת משֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד), וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵנִים, אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁכָּל שְׁלשָׁה וּשְׁלשָׁה שֶׁעָמְדוּ בֵית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא כְבֵית דִּינוֹ שֶׁל משֶׁה. נָטַל מַקְלוֹ וּמְעוֹתָיו בְּיָדוֹ, וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ, בֹּא בְשָׁלוֹם, רַבִּי וְתַלְמִידִי, רַבִּי בְחָכְמָה, וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ דְּבָרָי:", | 2.8. "Rabban Gamaliel had diagrams of the moon on a tablet [hung] on the wall of his upper chamber, and he used to show them to the unlearned and say, “Did it look like this or this?” It happened that two witnesses came and said, “We saw it in the morning in the east and in the evening in the west.” Rabbi Yoha ben Nuri said: they are lying witnesses. When they came to Yavneh Rabban Gamaliel accepted them. On another occasion two witnesses came and said, “We saw it at its proper time, but on the night which should have been the new moon it was not seen,” and Rabban Gamaliel accepted their evidence. Rabbi Dosa ben Harkinas said: they are lying witnesses. How can they testify that a woman has given birth when on the next day her belly is between her teeth (swollen)? Rabbi Joshua to him: I see your argument.", 2.9. "Rabban Gamaliel sent to him: I order you to appear before me with your staff and your money on the day which according to your count should be Yom Hakippurim. Rabbi Akiva went and found him in distress. He said to him: I can teach that whatever Rabban Gamaliel has done is valid, because it says, “These are the appointed seasons of the Lord, holy convocations, which you shall proclaim at their appointed times” (Leviticus 23:4), whether they are [proclaimed] at their proper time or not at their proper time, I have no other appointed times save these. He [Rabbi Joshua] then went to Rabbi Dosa ben Harkinas. He said to him: if we call in question the court of Rabban Gamaliel we must call in question the decisions of every court which has existed since the days of Moses until now. As it says, “Then Moses and Aaron, Nadav and Avihu and seventy of the elders of Israel went up” (Exodus 24:9). Why were the names of the elders not mentioned? To teach that every group of three which has acted as a court over Israel, behold it is like the court of Moses. He [Rabbi Joshua] took his staff and his money and went to Yavneh to Rabban Gamaliel on the day which according to his count should be Yom Hakippurim. Rabban Gamaliel rose and kissed him on his head and said to him: Come in peace, my teacher and my student my teacher in wisdom and my student because you have accepted my decision.", |
|
23. Mishnah, Taanit, 4.2, 4.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, narratives in, compared with tosefta •narratives, compared, in mishnah and tosefta •tosefta, narratives in, compared with mishnah Found in books: Neusner (2003), Rabbinic Narrative: The Precedent and the Parable in Diachronic View. 294| 4.2. "אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח), צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי, וְכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב, וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, הִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים, שֶׁל לְוִיִּם, וְשֶׁל יִשְׂרְאֵלִים. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר לַעֲלוֹת, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין לְעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: \n", 4.4. "כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמָד בַּשַּׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי, כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה, קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה. קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְבֶן עַזַּאי: \n", | 4.2. "What are the ma’amadot? Since it is said, “Command the children of Israel and say to them: My offering, My food” (Numbers 28:2). Now how can a man’s offering be offered and he is not present? [Therefore] the former prophets instituted twenty-four mishmarot (guards). For each mishmar there was a ma’amad [at the Temple] in Jerusalem consisting of priests, Levites and Israelites. When the time came for the mishmar to go up [to Jerusalem] the priests and Levites went up to Jerusalem and the Israelites of that mishmar assembled in their cities and read the story of creation.", 4.4. "On any day when there is Hallel there was no maamad at Shaharit; [On the day when] there is a Musaf-offering, there was no [maamad] at Ne'ilah. [On the day of] the wood-offering, there was no [maamad] at Minhah, the words of Rabbi Akiva. Ben Azzai said to him: Thus did Rabbi Joshua learn: [On the day when] there is a Musaf-offering, there was no [maamad] at Minhah; [On the day of] the wood-offering, there was no [maamad] at Ne’ilah. Rabbi Akiva retracted and learned like Ben Azzai.", |
|
