1. Tosefta, Rosh Hashanah, 2.9 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 2.9. "מקום שנהגו לומר כדברי ר' עקיבה אומר כדברי ר\"ע כדברי ר' יוחנן בן נורי אומר [כדברי רבי יוחנן] רשב\"ג אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר רשב\"ג מה מצינו בכל מקום אומרה [ברביעית] אף כאן אומרה [ברביעית] רבי אומר מה מצינו בכל מקום אומרה [עם אמצעית] אף כאן אומרה וכשקדשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' יוחנן בן ברוקא ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רשב\"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר רבי [חנניה] בנו של רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה ואמר רשב\"ג כך היינו נוהגין ביבנה.", | |
|
2. Mishnah, Bekhorot, 4.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 4.1. "עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְהִטַּפֵּל בַּבְּכוֹר. בִּבְהֵמָה דַקָּה, עַד שְׁלשִׁים יוֹם. וּבַגַּסָּה, חֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בַּדַּקָּה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן בְּתוֹךְ זְמַן זֶה תְּנֵהוּ לִי, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנוֹ לוֹ. אִם הָיָה בַעַל מוּם, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שֶׁאוֹכְלֶנּוּ, מֻתָּר. וּבִשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ, אִם הָיָה תָמִים, אָמַר לוֹ תֶּן לִי שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ, מֻתָּר. הַבְּכוֹר נֶאֱכָל שָׁנָה בְשָׁנָה בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו), לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה:", | 4.1. "For how long is an Israelite bound to take care of a first born? In the case of small cattle, for thirty days, and large cattle, fifty days. Rabbi Yose says: in the case of small cattle, three months. If the priest says [to the Israelite] during this period “Give it to me,” he must not give it to him. But if the first born was blemished and the priest said to him “Give it to me so that I may eat it,” then it is allowed. And in Temple times, if [the first born] was in an unblemished state and the priest said to him “Give it to me, and I will offer it up it was allowed.” A first born is eaten year by year both in an unblemished as well as in a blemished state, for it is said: “You shall eat it before the Lord your God year by year” (Deuteronomy 15:20).", |
|
3. Mishnah, Maaser Sheni, 1.5, 5.2 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 1.5. "הַלּוֹקֵחַ מַיִם, וּמֶלַח, וּפֵרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, אוֹ פֵרוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת, שׁוֹגֵג, יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. מֵזִיד, יָעֳלוּ וְיֵאָכְלוּ בַמָּקוֹם. וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ, יֵרַקְּבוּ: \n", 5.2. "כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צָד. וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, אֵילַת מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרַבַּת מִן הַצָּפוֹן, לוֹד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח. וּמִשֶּׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה. וּתְנַאי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ, יַחֲזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה. וּתְנַאי הָיָה, אֵימָתַי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יַחֲזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה: \n", | |
|
4. Mishnah, Moed Qatan, 3.6 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 3.6. "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲצֶרֶת כְּשַׁבָּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כָּרְגָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּרְגָלִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשַׁבָּת: \n", | 3.6. "Rabbi Eliezer says: From the time the Temple was destroyed, Atzeret (Shavuot) is like Shabbat. Rabban Gamaliel says: Rosh Hashanah and Yom Kippur are like festivals. The sages say: [the rule is] not according to the words of this one nor that one, rather Atzeret is like the festivals and Rosh Hashanah and Yom Kippur are like Shabbat.", |
|
5. Mishnah, Nazir, 5.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 5.4. "מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת בְּהֶמְתּוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁנִּגְנְבָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה בְהֶמְתּוֹ נָזַר, הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְהֶמְתּוֹ נָזַר, אֵינוֹ נָזִיר. וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי, אִלּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב הֱיִיתֶם נוֹזְרִים. אָמְרוּ לוֹ לֹא, וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי. וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ לוֹ, כֹּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵינוֹ נָזִיר: \n", | 5.4. "If one vowed to be a nazirite and went to bring his animal [for the sacrifice] and found that it had been stolen: If he had taken the nazirite vow before his animal was stolen, he is [still] a nazirite. But if he had taken the nazirite vow after his animal was stolen, he is not a nazirite. It was this mistake that Nahum the Mede made. When nazirites arrived [in Jerusalem] from the Diaspora and found the Temple destroyed, Nahum the Mede said to them, “Had you known that the Temple would be destroyed, would you have become nazirites?” They answered, no, and Nahum the Mede released them [from their vow]. When the matter came before the sages they said to him: whoever vowed a nazirite vow before the destruction of the Temple is a nazirite, but if after the destruction of the temple, he is not a nazirite.", |
|
6. Mishnah, Rosh Hashanah, 1.3-1.4, 4.1-4.4 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 1.3. "עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין, עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח, עַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית, עַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, עַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנֻכָּה, וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים. וּכְשֶׁהָיָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּר מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן: \n", 1.4. "עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת, עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי, שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא, וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת. וּכְשֶׁהָיָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מְחַלְּלִין אַף עַל כֻּלָּן מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן: \n", 4.1. "יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תוֹקְעִים, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. מְשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁיְּהוּ תּוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶלָּא בְיַבְנֶה בִּלְבָד. אָמְרוּ לוֹ, אֶחָד יַבְנֶה וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין: \n", 4.2. "וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה, שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה לָבֹא, תּוֹקְעִין. וּבְיַבְנֶה לֹא הָיוּ תוֹקְעִין אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבָד: \n", 4.3. "בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה, וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ, וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר: \n", 4.4. "בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם. פַּעַם אַחַת נִשְׁתַּהוּ הָעֵדִים מִלָּבֹא, וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה. וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, וְעוֹד זֹאת הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁאֲפִלּוּ רֹאשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם, שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִין אֶלָּא לִמְקוֹם הַוָּעַד: \n", | 1.3. "There are six months [at the beginning of which] messengers go out.On Nisan because of Pesah; On Av because of the fast. On Elul because of Rosh Hashanah. On Tishri because of the setting of the festivals. On Kislev because of Hanukah. And on Adar because of Purim. When the Temple stood, they used also to go out to report Iyar because of Pesah Katan (Pesah Sheni).", 1.4. "On account of two months they profane Shabbat: on account of Nissan and Tishri, for on those months messengers go forth to Syria and in them the dates of the festivals are fixed. When the Temple stood they used to profane Shabbat for all the months, in order that the sacrifice might be offered on the right day.", 4.1. "If Yom Tov of Rosh Hashanah fell on Shabbat, they would blow the shofar in the Temple but not in the country. After the destruction of the Temple, Rabban Yoha ben Zakai decreed that it should be blown [on Shabbat] in every place where there was a court. Rabbi Eliezer said: Rabban Yoha ben Zakai decreed for Yavneh only. They said to him: both Yavneh and any place where there is a court.", 4.2. "There was another way in which Jerusalem was greater than Yavneh, that in every city which could see [Jerusalem] and hear and was near and could get to Jerusalem, they used to blow [on Shabbat], whereas in Yavneh they used to blow in the court only.", 4.3. "In earlier times the lulav was taken for seven days in the Temple, and in the provinces for one day only. When the temple was destroyed, Rabbi Yoha ben Zakkai decreed that the lulav should be taken in the provinces for seven days in memory of the Temple, [He also decreed] that on the whole of the day of waving it be forbidden [to eat the new produce].", 4.4. "Originally they used to accept testimony with regard to the new moon during the whole day. On one occasion the witnesses were late in arriving, and the Levites went wrong in the daily hymn. They therefore decreed that testimony should be accepted only until the afternoon [sacrifice]. If witnesses came after the afternoon sacrifice that day should be kept as holy and also the next day. After the destruction of the temple Rabban Yoha ben Zakkai decreed that testimony with regard to the new moon should be received during the whole day. Rabbi Joshua ben Korha said: this further did Rabbi Yoha ben Zakkai decree, that not matter where the head of the court might be, the witnesses should have to go only to the place of the assembly.", |
|
7. Mishnah, Sotah, 9.12 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 9.12. "מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹ'. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה, וְנִטַּל טַעַם הַפֵּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף נִטַּל שֹׁמֶן הַפֵּרוֹת: \n", | 9.12. "When the former prophets died, the Urim and Thummim ceased. When Temple was destroyed, the shamir and nopheth zufim ceased. And people of faith ceased, as it says, “Help, O Lord, for the faithful are no more” (Psalms 12:2). Rabban Shimon ben Gamaliel in the name of Rabbi Joshua: from the day the Temple was destroyed, there is no day without a curse, the dew has not descended for a blessing, and the flavor has departed from produce. Rabbi Yose says: the fatness was also removed from produce.", |
|
8. Mishnah, Sukkah, 3.12 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •mishnah, destruction in Found in books: Rosen-Zvi (2012) 246| 3.12. "בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה, וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה, זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר: \n", | 3.12. "In earlier times the lulav was taken for seven days in the Temple, and in the provinces for one day only. When the temple was destroyed, Rabbi Yoha ben Zakkai decreed that the lulav should be taken in the provinces for seven days in memory of the Temple, [He also decreed] that on the whole of the day of waving it be forbidden [to eat the new produce].", |
|
