Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

   Search:  
validated results only / all results

and or

Filtering options: (leave empty for all results)
By author:     
By work:        
By subject:
By additional keyword:       



Results for
Please note: the results are produced through a computerized process which may frequently lead to errors, both in incorrect tagging and in other issues. Please use with caution.
Due to load times, full text fetching is currently attempted for validated results only.
Full texts for Hebrew Bible and rabbinic texts is kindly supplied by Sefaria; for Greek and Latin texts, by Perseus Scaife, for the Quran, by Tanzil.net

For a list of book indices included, see here.





10 results for "jubilees"
1. Hebrew Bible, Exodus, 16 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •jubilees, year Found in books: Lidonnici and Lieber (2007) 281
2. Hebrew Bible, Leviticus, 25.1, 25.4-25.6, 25.8-25.17, 25.25, 25.28, 25.35-25.36, 25.39, 25.41, 25.46, 25.51-25.52 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •nan Found in books: Avery Peck et al. (2014) 21; Corley (2002) 208, 209; Lidonnici and Lieber (2007) 281; Neusner Green and Avery-Peck (2022) 225
25.1. "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ׃", 25.1. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר׃", 25.4. "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ׃", 25.4. "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר׃", 25.5. "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ׃", 25.5. "וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ׃", 25.6. "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ׃", 25.8. "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה׃", 25.9. "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל־אַרְצְכֶם׃", 25.11. "יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת־סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת־נְזִרֶיהָ׃", 25.12. "כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ׃", 25.13. "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ׃", 25.14. "וְכִי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו׃", 25.15. "בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי־תְבוּאֹת יִמְכָּר־לָךְ׃", 25.16. "לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ׃", 25.17. "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃", 25.25. "כִּי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו׃", 25.28. "וְאִם לֹא־מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ׃", 25.35. "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ׃", 25.36. "אַל־תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ׃", 25.39. "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ לֹא־תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד׃", 25.41. "וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל־אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב׃", 25.46. "וְהִתְנַחֲלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא־תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ׃", 25.51. "אִם־עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ׃", 25.52. "וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתוֹ׃", 25.1. "And the LORD spoke unto Moses in mount Sinai, saying:", 25.4. "But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard.", 25.5. "That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thy undressed vine thou shalt not gather; it shall be a year of solemn rest for the land.", 25.6. "And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee;", 25.8. "And thou shalt number seven sabbaths of years unto thee, seven times seven years; and there shall be unto thee the days of seven sabbaths of years, even forty and nine years.", 25.9. "Then shalt thou make proclamation with the blast of the horn on the tenth day of the seventh month; in the day of atonement shall ye make proclamation with the horn throughout all your land.", 25.10. "And ye shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; and ye shall return every man unto his possession, and ye shall return every man unto his family.", 25.11. "A jubilee shall that fiftieth year be unto you; ye shall not sow, neither reap that which groweth of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines.", 25.12. "For it is a jubilee; it shall be holy unto you; ye shall eat the increase thereof out of the field.", 25.13. "In this year of jubilee ye shall return every man unto his possession.", 25.14. "And if thou sell aught unto thy neighbour, or buy of thy neighbour’s hand, ye shall not wrong one another.", 25.15. "According to the number of years after the jubilee thou shalt buy of thy neighbour, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto thee.", 25.16. "According to the multitude of the years thou shalt increase the price thereof, and according to the fewness of the years thou shalt diminish the price of it; for the number of crops doth he sell unto thee.", 25.17. "And ye shall not wrong one another; but thou shalt fear thy God; for I am the LORD your God.", 25.25. "If thy brother be waxen poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold.", 25.28. "But if he have not sufficient means to get it back for himself, then that which he hath sold shall remain in the hand of him that hath bought it until the year of jubilee; and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession.", 25.35. "And if thy brother be waxen poor, and his means fail with thee; then thou shalt uphold him: as a stranger and a settler shall he live with thee.", 25.36. "Take thou no interest of him or increase; but fear thy God; that thy brother may live with thee.", 25.39. "And if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee, thou shalt not make him to serve as a bondservant.", 25.41. "Then shall he go out from thee, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return.", 25.46. "And ye may make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession: of them may ye take your bondmen for ever; but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigour.", 25.51. "If there be yet many years, according unto them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for.", 25.52. "And if there remain but few years unto the year of jubilee, then he shall reckon with him; according unto his years shall he give back the price of his redemption.",
3. Hebrew Bible, Ruth, 4.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Corley (2002) 208
4.7. "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל־הַגְּאוּלָּה וְעַל־הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל־דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל׃", 4.7. "Now this was the custom in former time in Israel concerning redeeming and concerning exchanging, to confirm all things: a man drew off his shoe, and gave it to his neighbour; and this was the attestation in Israel.—",
4. Hebrew Bible, Isaiah, 61.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Corley (2002) 209
61.1. "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׃", 61.1. "רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח־קוֹחַ׃", 61.1. "The spirit of the Lord God is upon me; Because the LORD hath anointed me To bring good tidings unto the humble; He hath sent me to bind up the broken-hearted, To proclaim liberty to the captives, And the opening of the eyes to them that are bound;",
5. Anon., Jubilees, 50.1-50.13 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)  Tagged with subjects: •jubilees, year Found in books: Lidonnici and Lieber (2007) 281
50.1. And after this law I made known to thee the days of the Sabbaths in the desert of Sin[ai], which is between Elim and Sinai. 50.2. And I told thee of the Sabbaths of the land on Mount Sinai, and I told thee of the jubilee years in the sabbaths of years: 50.3. but the year thereof have I not told thee till ye enter the land which ye are to possess. 50.4. And the land also will keep its sabbaths while they dwell upon it, and they will know the jubilee year. 50.5. Wherefore I have ordained for thee the year-weeks and the years and the jubilees: there are forty-nine jubilees from the days of Adam until this day, and one week and two year 50.6. and there are yet forty years to come (lit. "distant for learning the commandments of the Lord, until they pass over into the land of Canaan, crossing the Jordan to the west. 50.7. And the jubilees will pass by, until Israel is cleansed from all guilt of fornication, and uncleanness, and pollution, and sin, and error, and dwelleth with confidence in all the land, and there will be no more a Satan or any evil one, and the land will be clean from that time for evermore. 50.8. And behold the commandment regarding the Sabbaths--I have written (them) down for thee and all the judgments of its laws. br Six days wilt thou labour, but on the seventh day is the Sabbath of the Lord your God. 50.9. In it ye shall do no manner of work, ye and your sons, and your men-servants and your maid-servants, and all your cattle and the sojourner also who is with you. br And the man that doeth any work on it shall die: 50.10. whoever desecrateth that day, whoever lieth with (his) wife or whoever saith he will do something on it, that he will set out on a journey thereon in regard to any buying or selling: and whoever draweth water thereon which he had not prepared for himself on the sixth day, and whoever taketh up any burden to carry it out of his tent or out of his house shall die. 50.11. Ye shall do no work whatever on the Sabbath day save that ye have prepared for yourselves on the sixth day, so as to eat, and drink, and rest, and keep Sabbath from all work on that day, and to bless the Lord your God, who has given you a day of festival, 50.12. and a holy day: and a day of the holy kingdom for all Israel is this day among their days for ever. 50.13. For great is the honour which the Lord hath given to Israel that they should eat and drink and be satisfied on this festival day, and rest thereon from all labour which belongeth to the labour of the children of men, save burning frankincense and bringing oblations and sacrifices before the Lord for days and for Sabbaths.
6. Septuagint, Ecclesiasticus (Siracides), 6.12, 8.6, 10.22, 19.9, 22.19-22.26, 29.1-29.7, 29.10, 29.14, 33.24, 33.31, 45.22 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Corley (2002) 208, 209, 211
8.6. Do not disdain a man when he is old,for some of us are growing old. 10.22. The rich, and the eminent, and the poor -- their glory is the fear of the Lord. 10.22. The blessing of the Lord is the reward of the godly,and quickly God causes his blessing to flourish. 19.9. for some one has heard you and watched you,and when the time comes he will hate you. 22.19. A man who pricks an eye will make tears fall,and one who pricks the heart makes it show feeling. 22.19. His fear is confined to the eyes of men,and he does not realize that the eyes of the Lord are ten thousand times brighter than the sun;they look upon all the ways of men,and perceive even the hidden places. 22.21. Even if you have drawn your sword against a friend,do not despair, for a renewal of friendship is possible. 22.21. This man will be punished in the streets of the city,and where he least suspects it, he will be seized. 22.22. If you have opened your mouth against your friend,do not worry, for reconciliation is possible;but as for reviling, arrogance, disclosure of secrets, or a treacherous blow -- in these cases any friend will flee. 22.22. So it is with a woman who leaves her husband and provides an heir by a stranger. 22.23. Gain the trust of your neighbor in his poverty,that you may rejoice with him in his prosperity;stand by him in time of affliction,that you may share with him in his inheritance. 22.23. For first of all, she has disobeyed the law of the Most High;second, she has committed an offense against her husband;and third, she has committed adultery through harlotry and brought forth children by another man. 22.24. The vapor and smoke of the furnace precede the fire;so insults precede bloodshed. 22.24. She herself will be brought before the assembly,and punishment will fall on her children. 22.25. I will not be ashamed to protect a friend,and I will not hide from him; 22.25. Her children will not take root,and her branches will not bear fruit. 22.26. but if some harm should happen to me because of him,whoever hears of it will beware of him. 22.26. She will leave her memory for a curse,and her disgrace will not be blotted out. 29.1. He that shows mercy will lend to his neighbor,and he that strengthens him with his hand keeps the commandments. 29.1. Lose your silver for the sake of a brother or a friend,and do not let it rust under a stone and be lost. 29.2. Lend to your neighbor in the time of his need;and in turn, repay your neighbor promptly. 29.2. Assist your neighbor according to your ability,but take heed to yourself lest you fall. 29.3. Confirm your word and keep faith with him,and on every occasion you will find what you need. 29.4. Many persons regard a loan as a windfall,and cause trouble to those who help them. 29.5. A man will kiss anothers hands until he gets a loan,and will lower his voice in speaking of his neighbors money;but at the time for repayment he will delay,and will pay in words of unconcern,and will find fault with the time. 29.6. If the lender exert pressure, he will hardly get back half,and will regard that as a windfall. If he does not, the borrower has robbed him of his money,and he has needlessly made him his enemy;he will repay him with curses and reproaches,and instead of glory will repay him with dishonor. 29.7. Because of such wickedness, therefore, many have refused to lend;they have been afraid of being defrauded needlessly. 29.14. A good man will be surety for his neighbor,but a man who has lost his sense of shame will fail him. 33.24. Fodder and a stick and burdens for an ass;bread and discipline and work for a servant. 33.31. If you have a servant, treat him as a brother,for as your own soul you will need him. 45.22. But in the land of the people he has no inheritance,and he has no portion among the people;for the Lord himself is his portion and inheritance.
7. Tosefta, Arakhin, 3.17 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Avery Peck et al. (2014) 21
8. Tosefta, Rosh Hashanah, 1.9-1.10, 1.15, 2.4-2.5, 2.11, 2.13 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Avery Peck et al. (2014) 21
1.9. "כיצד לנדרים המודר הנאה מחבירו לשנה [נדר הימנו] שנים עשר חדש מיום ליום אם אמר לשנה זו אפילו לא נדר הימנו אלא באחד באלול אין לו אלא עד א' בתשרי.", 1.15. "אם [אינן] מכירין אותו משלחין עדיו עמו אפילו בשבת מעשה ברבי נהוראי שבא עם העד [בשבת] לאושא והעיד בו. בראשונה היו משיאין משואות בראשי [ההרים] הגבוהים בהר המשחה בסרטבא [ובצרופנה בתבור בחורן בבית דלתיה] רשב\"א אומר אף [בהרי מכמא ותבור] וחברותיה.", 2.4. "הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררין חללים נתינים ממזרים חרש שוטה וקטן סריס אדם וסריס חמה פצוע דכה וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים ידי חובתן. טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא [לשאינו] מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן.", 2.5. "התוקע ומתעסק והתוקע ומתלמד והמלמד את בנו והמלמד את תלמידו אם כוון לבו יצא ואם לאו לא יצא. רועה שהרביץ את צאנו אחורי בית הכנסת וכן חולה שהיה מוטל אחורי בית הכנסת ומי שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וזה לא כוון לבו זה שכוון לבו יצא וזה שלא כוון לבו לא יצא שאין הכל הולך אלא אחר כוונת הלב שנאמר (תהילים י׳:י״ז) תכין לבם תקשיב אזנך ואומר (משלי כ״ג:כ״ו) תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה וגו'.", 2.11. "פקדונות כזכרונות שנאמר (בראשית כ״א:א׳) וה' פקד את שרה וגו' [ואומר (שמות ג׳:ט״ז) פקד פקדתי אתכם וגו'] רבי יוסי אומר אומרן עם הזכרונות רבי יהודה אומר לא [היה אומרן] עמהן זכרון שיש [עמו] תרועה כגון (ויקרא כ״ג:כ״ד) זכרון תרועה מקרא קדש רבי יוסי אומר אומרן עם הזכרונות ועם השופרות רבי יהודה אומר לא היה אומרן אלא עם הזכרונות בלבד תרועה שאין עמה [זכרון] כגון (במדבר כ״ט:א׳) יום תרועה יהיה לכם ר' יוסי אומר עם השופרות רבי יהודה אומר לא היה אומרן [עמהם] מלכות שיש עמה [שופר כגון (תהילים צ״ח:ו׳) בחצוצרות וקול שופר וגו'] רבי יוסי אומר אומרה עם המלכיות ועם השופרות רבי יהודה אומר לא היה אומרה אלא עם השופרות בלבד (דברים ו׳:ד׳) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ד׳:ל״ט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וגו' רבי יוסי אומר אומרן עם [מלכיות] רבי יהודה אומר לא היה אומרן [עמהן מלכיות שאין עמה שופר כגון] (תהילים מ״ז:ז׳-ט׳) זמרו לאלהים זמרו וגו' כי מלך כל הארץ אלהים [זמרו משכיל מלך אלהים על גוים] רבי יוסי אומר [אומרן עם המלכיות] רבי יהודה אומר [לא היה אומרן] (תהילים כ״ד:ז׳) שאו שערים ראשיכם וגו' מי זה מלך הכבוד [וגו' שאו שערים ראשיכם מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות] וגו' ר' יוסי אומר [כל אחד ואחד בפני עצמו רבי יהודה אומר אומרן כולן כאחד] זכרונות האמורות [בענין בקשה] רבי יוסי אומר אומרן כולן כאחד רבי יהודה אומר ראשונים בפני עצמן ושניים בפני עצמן. שופרות האמורות בענין גדעון ובענין יהושע ר' יוסי אומר אומרן כל אחד ואחד בפני עצמו רבי יהודה אומר האמורין בשעת מעשה לעצמן בשעת פקידה לעצמן.", 2.13. "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל עשר ובית הלל אומרים מתפלל תשע יום טוב שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמונה ואומר של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה ומתחיל בשל שבת ובית הלל אומרים [מתפלל שבע מתחיל] בשל שבת ומסיים בשל שבת [ואומר] קדושת היום באמצע אמרו בית הלל לבית שמאי והלא במעמד כולכם זקני בית שמאי ירד חוני הקטן ואמר שבע ואמרו [לו] כל העם נחת רוח [היה] לך אמרו להם בית שמאי מפני שהיתה שעה ראויה לקצר אמרו להם בית הלל אילו היתה שעה ראויה לקצר היה לו לקצר בכולם.",
9. Josephus Flavius, Jewish Antiquities, 12.3.314 (1st cent. CE - 1st cent. CE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Corley (2002) 208
10. Mishnah, Rosh Hashanah, 2.1, 3.6, 3.8 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)  Tagged with subjects: •jubilee year Found in books: Avery Peck et al. (2014) 21, 23
2.1. "אִם אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ, מְשַׁלְּחִין אַחֵר עִמּוֹ לַהֲעִידוֹ. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא מִן הַמַּכִּירִים:", 3.6. "שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִבְּקוֹ, פָּסוּל. דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת, פָּסוּל. נִקַּב וּסְתָמוֹ, אִם מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה, פָּסוּל. וְאִם לָאו, כָּשֵׁר: \n", 3.8. "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שמות יז), וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (במדבר כא), עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בַּדָּבָר, אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן: \n", 2.1. "If they don’t know him [the one who came to testify], they send another with him to testify concerning [his reliability]. Originally testimony concerning the new moon was accepted from anyone. When the minim disrupted this, it was decreed that testimony should be received only from persons known [to the court].", 3.6. "A shofar which has split and then he stuck it together is not valid. If he stuck together fragments of shofars, it is not valid. If there was a hole in a shofar and he closed it up, if it interferes with the blowing it is not valid, but if it does not it is valid.", 3.8. "“And it came to pass, when Moses held up his hand Israel prevailed” etc. (Exodus 17:1. Did the hands of Moses wage war or break [Israel’s ability] to wage war? Rather this teaches that as long as Israel would look upwards and subject their hearts to their Father in heaven they prevailed, and if not they fell. Similarly, “Make for yourself a fiery serpent and mount it on a pole. And if anyone who is bitten shall look at it, he shall live” (Numbers 21:8). Did the serpent kill or did the serpent keep alive? Rather, when Israel would look upwards and subject their hearts to their Father in heaven, they were healed, and if not their [flesh] would melt away. A deaf-mute, a lunatic and a minor cannot cause others to fulfill their religious obligation. This is the general principle: one who is not himself obligated in the matter cannot perform it on behalf of others.",