1. Hebrew Bible, Exodus, 24.11, 26.33-26.34 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 119, 173| 24.11. "וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃", 26.33. "וְנָתַתָּה אֶת־הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃", 26.34. "וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃", | 24.11. "And upon the nobles of the children of Israel He laid not His hand; and they beheld God, and did eat and drink.", 26.33. "And thou shalt hang up the veil under the clasps, and shalt bring in thither within the veil the ark of the testimony; and the veil shall divide unto you between the holy place and the most holy.", 26.34. "And thou shalt put the ark-cover upon the ark of the testimony in the most holy place.", |
|
2. Hebrew Bible, Genesis, 7.1, 12.17 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 119| 7.1. "וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל־הָאָרֶץ׃", 7.1. "וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה׃", 12.17. "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתוֹ עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׃", | 7.1. "And the LORD said unto Noah: ‘Come thou and all thy house into the ark; for thee have I seen righteous before Me in this generation.", 12.17. "And the LORD plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai Abram’s wife.", |
|
3. Hebrew Bible, Psalms, 26.8 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 119| 26.8. "יְהוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃", | 26.8. "LORD, I love the habitation of Thy house, and the place where Thy glory dwelleth.", |
|
4. Hebrew Bible, Deuteronomy, 6.16, 7.11-7.19, 17.21, 24.17, 30.27 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 119, 149| 6.16. "לֹא תְנַסּוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה׃", 7.11. "וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה וְאֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם׃", 7.12. "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת־הַבְּרִית וְאֶת־הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃", 7.13. "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי־בִטְנְךָ וּפְרִי־אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר־אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃", 7.14. "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל־הָעַמִּים לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃", 7.15. "וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ כָּל־חֹלִי וְכָל־מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל־שֹׂנְאֶיךָ׃", 7.16. "וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא־תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי־מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ׃", 7.17. "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם׃", 7.18. "לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל־מִצְרָיִם׃", 7.19. "הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כֵּן־יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל־הָעַמִּים אֲשֶׁר־אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם׃", 24.17. "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה׃", | 6.16. "Ye shall not try the LORD your God, as ye tried Him in Massah.", 7.11. "Thou shalt therefore keep the commandment, and the statutes, and the ordices, which I command thee this day, to do them.", 7.12. "And it shall come to pass, because ye hearken to these ordices, and keep, and do them, that the LORD thy God shall keep with thee the covet and the mercy which He swore unto thy fathers,", 7.13. "and He will love thee, and bless thee, and multiply thee; He will also bless the fruit of thy body and the fruit of thy land, thy corn and thy wine and thine oil, the increase of thy kine and the young of thy flock, in the land which He swore unto thy fathers to give thee.", 7.14. "Thou shalt be blessed above all peoples; there shall not be male or female barren among you, or among your cattle.", 7.15. "And the LORD will take away from thee all sickness; and He will put none of the evil diseases of Egypt, which thou knowest, upon thee, but will lay them upon all them that hate thee.", 7.16. "And thou shalt consume all the peoples that the LORD thy God shall deliver unto thee; thine eye shall not pity them; neither shalt thou serve their gods; for that will be a snare unto thee.", 7.17. "If thou shalt say in thy heart: ‘These nations are more than I; how can I dispossess them?’", 7.18. "thou shalt not be afraid of them; thou shalt well remember what the LORD thy God did unto Pharaoh, and unto all Egypt:", 7.19. "the great trials which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the outstretched arm, whereby the LORD thy God brought thee out; so shall the LORD thy God do unto all the peoples of whom thou art afraid.", 24.17. "Thou shalt not pervert the justice due to the stranger, or to the fatherless; nor take the widow’s raiment to pledge.", |
|
5. Hebrew Bible, Isaiah, 8.14, 28.16, 30.19-30.21, 40.3, 40.5 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 110, 112, 120, 121, 147, 148| 8.14. "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם׃", 28.16. "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ׃", 30.19. "כִּי־עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא־תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ׃", 30.21. "וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ׃", 40.3. "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ׃", 40.3. "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ׃", 40.5. "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָה וְרָאוּ כָל־בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר׃", | 8.14. "And He shall be for a sanctuary; but for a stone of stumbling and for a rock of offence to both the houses of Israel, for a gin and for a snare to the inhabitants of Jerusalem.", 28.16. "Therefore thus saith the Lord GOD: Behold, I lay in Zion for a foundation a stone, A tried stone, a costly corner-stone of sure foundation; He that believeth shall not make haste.", 30.19. "For, O people that dwellest in Zion at Jerusalem, Thou shalt weep no more; He will surely be gracious unto thee at the voice of thy cry, When He shall hear, He will answer thee.", 30.20. "And though the Lord give you sparing bread and scant water, Yet shall not thy Teacher hide Himself any more, But thine eyes shall see thy Teacher;", 30.21. "And thine ears shall hear a word behind thee, saying: ‘This is the way, walk ye in it, When ye turn to the right hand, and when ye turn to the left.’", 40.3. "Hark! one calleth: ‘Clear ye in the wilderness the way of the LORD, make plain in the desert a highway for our God.", 40.5. "And the glory of the LORD shall be revealed, and all flesh shall see it together; for the mouth of the LORD hath spoken it.’", |
|
6. Hebrew Bible, Jeremiah, 25.30 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 119 | 25.30. "Therefore prophesy thou against them all these words, and say unto them: The LORD doth roar from on high, And utter His voice from His holy habitation; He doth mightily roar because of His fold; He giveth a shout, as they that tread the grapes, Against all the inhabitants of the earth.", |
|
7. Hebrew Bible, Ezekiel, 43.10 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 119 | 43.10. "Thou, son of man, show the house to the house of Israel, that they may be ashamed of their iniquities; and let them measure accurately.", |
|
| 8. Dead Sea Scrolls, Community Rule, 5.6, 8.1-8.10, 8.12-8.16, 9.3-9.6, 9.19-9.20, 10.1, 10.3, 10.12, 11.3-11.10 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 110, 111, 112, 119, 120, 121, 127, 129, 137 |
| 9. Dead Sea Scrolls, 4Q403, None (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 129 |
| 10. Dead Sea Scrolls, 4Q400, None (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 127 |
| 11. Dead Sea Scrolls, 1Qha, 3.37, 6.25, 7.8, 11.19-11.24, 15.8-15.9 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 121, 127 |
| 12. Dead Sea Scrolls, Damascus Covenant, 14.10, 14.35 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 120 |
13. Septuagint, Judith, 9.7 (2nd cent. BCE - 0th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157 | 9.7. "Behold now, the Assyrians are increased in their might; they are exalted, with their horses and riders; they glory in the strength of their foot soldiers; they trust in shield and spear, in bow and sling, and know not that thou art the Lord who crushest wars; the Lord is thy name. |
|
| 14. Dead Sea Scrolls, (Cairo Damascus Covenant) Cd-A, 14.10, 14.35 (2nd cent. BCE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 120 |
15. Hebrew Bible, Daniel, 6.10 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157 | 6.10. "Wherefore king Darius signed the writing and the interdict.", |
|
16. New Testament, Titus, 2.6 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 121| 2.6. τοὺς νεωτέρους ὡσαύτως παρακάλει σωφρονεῖν· | 2.6. Likewise, exhort the younger men to be sober-minded; |
|
17. Josephus Flavius, Against Apion, 2.23 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157 | 2.23. But, for certain, if those men had been blind and lame, and had all sorts of distempers upon them, as Apion says they had, they could not have gone one single day’s journey; but if they had been all able to travel over a large desert, and, besides that, to fight and conquer those that opposed them, they had not all of them had buboes in their groins after the sixth day was over; |
|
18. Mishnah, Tamid, 5.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157| 5.1. "אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אֶחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וַיֹּאמֶר. בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא: \n", | 5.1. "The superintendent said to them: Bless one blessing! And they blessed. They then read the Ten Commandments, the Shema, the “And it will be if you hearken” (the second paragraph of Shema) and Vayomer (the third paragraph of Shema), and they blessed the people with three blessings: Emet veYatziv, and Avodah, and the priestly benediction. On Shabbat they added a blessing to be said by the watch which was leaving.", |
|
19. New Testament, Ephesians, 2.19-2.22 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 121| 2.19. Ἄρα οὖν οὐκέτι ἐστὲ ξένοι καὶ πάροικοι, ἀλλὰ ἐστὲ συνπολῖται τῶν ἁγίων καὶ οἰκεῖοι τοῦ θεοῦ, 2.20. ἐποικοδομηθέντες ἐπὶ τῷ θεμελίῳ τῶν ἀποστόλων καὶ προφητῶν, ὄντος ἀκρογωνιαίου αὐτοῦ Χριστοῦ Ἰησοῦ, 2.21. ἐν ᾧ πᾶσα οἰκοδομὴ συναρμολογουμένη αὔξει εἰς ναὸν ἅγιον ἐν κυρίῳ, 2.22. ἐν ᾧ καὶ ὑμεῖς συνοικοδομεῖσθε εἰς κατοικητήριον τοῦ θεοῦ ἐν πνεύματι. | 2.19. So then you are no longer strangers and sojourners, but you are fellow citizens with the saints, and of the household of God, 2.20. being built on the foundation of the apostles and prophets, Christ Jesus himself being the chief cornerstone; 2.21. in whom the whole building, fitted together, grows into a holy temple in the Lord; 2.22. in whom you also are built together for a habitation of God in the Spirit. |
|
20. New Testament, Luke, 1.10 (1st cent. CE - 1st cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157| 1.10. καὶ πᾶν τὸ πλῆθος ἦν τοῦ λαοῦ προσευχόμενον ἔξω τῇ ὥρᾳ τοῦ θυμιάματος· | 1.10. The whole multitude of the people were praying outside at the hour of incense. |
|
21. Anon., Genesis Rabba, 65.21 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157| 65.21. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, הָא קוֹלוֹ מְשַׁתֵּק אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר כְּתִיב (יחזקאל א, כה): בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. בְּעָמְדָם וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, לֹא כֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֵין יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, ז): וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה, אֵין לָהֶם קְפִיצִים (דניאל ז, טז): קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, מַה הוּא דֵין לְשׁוֹן קָאֲמַיָּא, קְיָמַיָּא. (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, (דברי הימים ב יח, יח): וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בְּעָמְדָם, אֶתְמְהָא. וּמָה הִיא בְּעָמְדָם, בָּא עָם דֹּם. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַמַּלְאָכִים שׁוֹתְקִין, וְאַחַר כָּךְ תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן, וּמָה הֵן אוֹמְרִין (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר (איוב לח, ז): בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים, מַה שֶּׁזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנִּמְשַׁל לַכּוֹכָבִים מְקַלְּסִין, דִּכְתִיב בְּהוֹן (דניאל יב, ג): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים, וְאַחַר כָּךְ וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מָה הֵן אוֹמְרִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּתִיב (יחזקאל ג, יב): וַתִּשָֹּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וגו'. רַעַשׁ גָּדוֹל, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִשֶּׁקִּלַּסְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרִי, וְאַחַר כָּךְ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, וּמָה הֵם אוֹמְרִים, בָּרוּךְ שֵׁם. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלָּעִי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מְצַוַּחַת מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹלוֹ שֶׁל אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר שֶׁהָרַג בְּבֵיתָר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם. | |
|
22. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 147| 16a. מאי דרש אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן (דברים לג, ב) (ואתא) מרבבות קדש אות הוא ברבבה שלו,ורבי אבהו אמר (שיר השירים ה, י) דגול מרבבה דוגמא הוא ברבבה שלו,וריש לקיש אמר (ישעיהו מח, ב) ה' צבאות שמו אדון הוא בצבא שלו,ורבי חייא בר אבא א"ר יוחנן (מלכים א יט, יא) לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה והנה ה' עובר,ת"ר ששה דברים נאמרו בשדים שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם שלשה כמלאכי השרת יש להם כנפים כמלאכי השרת וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת,יודעין ס"ד אלא שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת,ושלשה כבני אדם אוכלין ושותין כבני אדם פרין ורבין כבני אדם ומתים כבני אדם,ששה דברים נאמרו בבני אדם שלשה כמלאכי השרת שלשה כבהמה שלשה כמלאכי השרת יש להם דעת כמלאכי השרת ומהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת שלשה כבהמה אוכלין ושותין כבהמה ופרין ורבין כבהמה ומוציאין רעי כבהמה:,כל המסתכל בד' דברים רתוי לו שלא בא לעולם כו': בשלמא מה למעלה מה למטה מה לאחור לחיי אלא לפנים מה דהוה הוה,ר' יוחנן ור"א דאמרי תרוייהו משל למלך ב"ו שאמר לעבדיו בנו לי פלטירין גדולין על האשפה הלכו ובנו לו אין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה:,כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם: מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר מסתכל בקשת דכתיב (יחזקאל א, כח) כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה',רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר כדר' יצחק דאמר רבי יצחק כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה שנא' (ישעיהו סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי,איני והאמר ר' אלעא הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורין ויתעטף שחורין ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא לא קשיא הא דמצי כייף ליה ליצריה הא דלא מצי כייף ליצריה,דרש ר' יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות בקשת ובנשיא ובכהנים בקשת דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה' בנשיא דכתיב (במדבר כז, כ) ונתת מהודך עליו המסתכל בכהנים בזמן שבהמ"ק קיים שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש,דרש ר' יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש מאי דכתיב (מיכה ז, ה) אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף אם יאמר לך יצר הרע חטוא והקב"ה מוחל אל תאמן (שנא') אל תאמן ברע ואין רע אלא יצר הרע שנאמר (בראשית ח, כא) כי יצר לב האדם רע,ואין אלוף אלא הקב"ה שנאמר (ירמיהו ג, ד) אלוף נעורי אתה שמא תאמר מי מעיד בי אבני ביתו וקורות ביתו של אדם הם מעידין בו שנאמר (חבקוק ב, יא) כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה,וחכ"א נשמתו של אדם מעידה בו שנאמר (מיכה ז, ה) משכבת חיקך שמור פתחי פיך אי זו היא דבר ששוכבת בחיקו של אדם הוי אומר זו נשמה ר' זריקא אמר שני מלאכי השרת המלוין אותו הן מעידין בו שנאמר (תהלים צא, יא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך (וחכ"א) אבריו של אדם מעידין בו שנאמר (ישעיהו מג, יב) ואתם עדי נאם ה' ואני אל:, big strongמתני׳ /strong /big (יוסי) בן יועזר אומר שלא לסמוך יוסף בן יוחנן אומר לסמוך יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך ניתאי הארבלי אומר לסמוך יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך שמעון בן שטח אומר לסמוך שמעיה אומר לסמוך אבטליון אומר שלא לסמוך הלל ומנחם לא נחלקו יצא מנחם נכנס שמאי שמאי אומר שלא לסמוך הלל אומר לסמוך | 16a. The Gemara asks: b What /b verse did Rabbi Akiva b expound /b that prevented him from making the same mistake as i Aḥer /i ? b Rabba bar bar Ḥana said /b that b Rabbi Yoḥa said: /b It was the following: b “And He came [ i ve’ata /i ] from the holy myriads” /b (Deuteronomy 33:2), which he explained in this manner: b He, /b God, b is unique [ i ot /i ] among His myriads /b of angels. Therefore, he knew that he had merely seen an angel., b And Rabbi Abbahu said: /b Rabbi Akiva expounded the verse: b “Preeminent above a myriad” /b (Song of Songs 5:10) to indicate that b He is exemplary among His myriad. /b , b And Reish Lakish said: /b He expounded the verse: b “The Lord of hosts is His name” /b (Isaiah 48:2); b He is the Master in His host. /b , b And Rav Ḥiyya bar Abba /b said that b Rabbi Yoḥa said: /b He expounded the verses: b “But the Lord was not in the wind. And after the wind, an earthquake; the Lord was not in the earthquake. And after the earthquake, fire; /b but b the Lord was not in the fire. And after the fire, a still, small voice,” /b and it states in that verse: b “And behold, the Lord passed by” /b (I Kings 19:11–12). Rabbi Akiva used this verse in order to recognize the place of His presence and refrain from trespassing there.,§ The Gemara returns to discussing the heavenly beings. b The Sages taught: Six /b statements b were said with regard to demons: /b In b three /b ways they are b like ministering angels, and /b in b three /b ways they are b like humans. /b The i baraita /i specifies: In b three /b ways they are b like ministering angels: They have wings like ministering angels; and they fly from one end of the world to the other like ministering angels; and they know what will be in the future like ministering angels. /b ,The Gemara is puzzled by this last statement: b Should it enter your mind that they know /b this? Not even the angels are privy to the future. b Rather, they hear from behind the curtain /b when God reveals something of the future, b like ministering angels. /b , b And /b in b three /b ways they are similar b to humans: They eat and drink like humans; they multiply like humans; and they die like humans. /b , b Six /b statements b were said with regard to humans: /b In b three /b ways, they are b like ministering angels, /b and in b three /b ways they are b like animals. /b The i baraita /i explains: In b three /b ways they are b like ministering angels: They have intelligence like ministering angels; and they walk upright like ministering angels; and they speak in the holy tongue like ministering angels. /b In b three /b ways humans are b like animals: They eat and drink like animals; and they multiply like animals; and they emit excrement like animals. /b ,§ The mishna taught: b Whoever looks at four things, it would have been better for him had he never entered the world: /b Anyone who reflects upon that which is above the firmament; that which is below the earth; what was before the creation of the world; and what will be after the end of the world. The Gemara asks: b Granted, /b it is prohibited to reflect on b what is above, what is below, /b and b what is after. /b This is b fine, /b since one is examining things that are not part of the world but lie beyond it. b But before /b the creation of the world, b what has happened has happened. /b Why is it prohibited to reflect upon this?,The Gemara explains: b Rabbi Yoḥa and Rabbi Elazar both say: /b This can be demonstrated through b a parable /b with regard to b a flesh-and-blood king who said to his servants: Build for me large palaces on a garbage dump. They went and built /b them b for him. /b Clearly, in that case, b the king does not desire /b that they b mention the garbage dump. /b Here too, God does not want people to concern themselves with the chaos that preceded the world.,It is taught in the mishna: b Whoever has no concern for the honor of his Maker deserves to have never come to the world. /b The Gemara asks: b What is /b lack of concern for the honor of one’s Maker? b Rabbi Abba said: This is /b one b who looks at a rainbow. Rav Yosef said: This is /b one b who commits a transgression in private. /b They proceed to clarify their opinions: b Looking at a rainbow /b constitutes an act of disrespect toward the Divine Presence, b as it is written: “As the appearance of the bow that is in the cloud in the day of rain so was the appearance of the brightness round about. This was the appearance of the likeness of the glory of the Lord” /b (Ezekiel 1:28), and it is a dishonor to God to stare at His likeness., b Rav Yosef said: This is /b one b who commits a transgression in private, in accordance with Rabbi Yitzḥak, as Rabbi Yitzḥak said: Whoever commits a transgression in private, it is as though he pushed /b away b the feet of the Divine Presence, as it is stated: “Thus said the Lord: The heavens are My seat, and the earth My footstool” /b (Isaiah 66:1). If one believes that no one can see what he is doing in private, it is as though he said that God is absent from that place. He is therefore compared to one who attempts to remove God from His footstool.,The Gemara raises a difficulty: And b is that so? But didn’t Rabbi Ela the Elder say: If a person sees that his inclination is overcoming him, he should go to a place where he is unknown, and wear black, and wrap himself in black, /b in the manner of mourners, because he should be ashamed of his weakness, b and do /b there b what his heart desires, but let him not desecrate the Name of Heaven in public. /b This shows that sinning in private is sometimes preferable to the public performance of a transgression. The Gemara answers: This is b not difficult. This /b case, where one who commits a transgression in public has no concern for the honor of his Maker, occurs b when one is capable of overcoming his inclination /b and fails to do so. b That /b case, where it is preferable to sin in private, occurs b when one is incapable of overcoming his inclination. /b He is therefore advised to, at the very least, refrain from desecrating God’s name in public., b Rabbi Yehuda, son of Rabbi Naḥmani, the disseminator /b of b Reish Lakish, interpreted /b a verse b homiletically: Whoever looks at /b the following b three things, his eyes will grow dim: /b One who looks b at a rainbow, at a i Nasi /i , and at the priests. /b He explains: b At a rainbow, as it is written: “As the appearance of the bow that is in the cloud on the day of rain, /b so was the appearance of the brightness round about, b this was the appearance of the likeness of the glory of the Lord” /b (Ezekiel 1:28). b At a i Nasi /i , as it is written: “And you shall put of your splendor upon him” /b (Numbers 27:20), which indicates that the splendor of the Divine Presence rested upon Moses, who was the i Nasi /i of Israel. The third item, looking at priests, is referring to one b who looks at the priests when the Temple is standing, as they would stand on their platform and bless Israel with the ineffable name, /b at which point the Divine Presence would rest above the joints of their fingers.,Apropos this Sage, the Gemara cites another statement of his: b Rabbi Yehuda, son of Rabbi Naḥmani, the disseminator /b of b Reish Lakish, interpreted /b a verse b homiletically: What is /b the meaning of that b which is written: “Trust not in a companion, do not put your confidence in an intimate friend” /b (Micah 7:5)? b If the evil inclination says to you: Sin, and the Holy One, Blessed be He, will forgive, do not trust /b it, b since it is stated: “Trust not in a companion [ i rei’a /i ].” And i rei’a /i is referring to none other /b than b the evil [ i ra /i ] inclination, as it is stated: “For the inclination of the heart of man is evil [ i ra /i ]” /b (Genesis 8:21)., b And “intimate friend” is referring to none other /b than b the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “You are the intimate friend of my youth” /b (Jeremiah 3:4). b Lest you say: /b Since I am acting in private, b who will testify against me? The stones of the house and the beams of the house of /b each b person testify against him, as it is stated: /b “For the stone shall cry out of the wall, and the beam out of the timber shall answer it” (Habakkuk 2:11)., b And the Sages say: A person’s soul /b shall itself b testify against him, as it is stated: “Guard the doors of your mouth from she who lies in your bosom” /b (Micah 7:5). b What thing lies in a person’s bosom? You must say it is /b his b soul. Rabbi Zerika said: /b The b two ministering angels who accompany him, /b i.e., each individual, b they testify against him, as it is stated: “For He will command his angels over you, to guard you in all your ways” /b (Psalms 91:11). b And the Sages say: A person’s limbs testify against him, as it is stated: “Therefore you are My witnesses, says the Lord, and I am God” /b (Isaiah 43:12), which indicates that each individual becomes his own witness and testifies against himself on the Day of Judgment., strong MISHNA: /strong b Yosei ben Yo’ezer says not to place /b one’s hands on offerings before slaughtering them on a Festival because this is considered performing labor with an animal on a Festival. His colleague, b Yosef ben Yoḥa, says to place /b them; b Yehoshua ben Peraḥya says not to place /b them; b Nitai HaArbeli says to place /b them; b Yehuda ben Tabbai says not to place /b them; b Shimon ben Shataḥ says to place /b them; b Shemaya says to place /b them; b Avtalyon says not to place /b them. b Hillel and Menaḥem did not disagree /b with regard to this issue. b Menaḥem departed /b from his post, and b Shammai entered /b in his stead. b Shammai says not to place /b them; b Hillel says to place /b them. |
|
23. Babylonian Talmud, Yoma, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 147| 77a. שם מושב סמל הקנאה המקנה (יחזקאל ח, טז) ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחוים קדמה לשמש ממשמע שנאמר ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם אל היכל ה' אלא מה ת"ל אחוריהם אל היכל ה' מלמד שהיו פורעין עצמן והיו מתריזין כלפי מטה,אמר לו הקב"ה למיכאל מיכאל סרחה אומתך אמר לפניו רבונו של עולם דיו לטובים שבהם אמר לו אני שורף אותם ולטובים שבהם מיד (יחזקאל י, ב) ויאמר (לאיש) לבוש הבדים ויאמר בוא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר ויבא לעיני מיד (יחזקאל י, ז) וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא,אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתיירו משונאיהן של ישראל שריד ופליט,וכתיב (יחזקאל ט, יא) והנה האיש לבוש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני א"ר יוחנן באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוהו שיתין פולסי דנורא אמרו ליה אי לא עבדת לא עבדת אי עבדת אמאי לא עבדת כדפקדוך ועוד דעבדת לית לך אין משיבין על הקלקלה,אייתוה לדוביאל שרא דפרסאי ואוקמיה בחריקיה ושמש עשרים ואחד יום היינו דכתיב (דניאל י, יג) ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס יהבו ליה עשרין וחד מלכי ופרוותא דמשהיג,אמר כתיבו לי לישראל באכרגא כתבו ליה כתיבו לי רבנן באכרגא כתבו ליה בעידנא דבעו למיחתם עמד גבריאל מאחורי הפרגוד ואמר (תהלים קכז, ב) שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא מאי כן יתן לידידו שנא א"ר יצחק אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא ולא השגיחו עליו,אמר לפניו רבש"ע אם יהיו כל חכמי או"ה בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שניה לא נמצא מכריע את כולם אמר הקב"ה מי הוא זה שמלמד זכות על בני אמרו לפניו רבש"ע גבריאל אמר להם יבא שנאמר (דניאל י, יב) ואני באתי בדבריך אמר להו ליעול אעיילוהו,אתא אשכחיה לדוביאל דנקט ליה לאיגרתיה בידיה בעא למרמא מיניה בלעה איכא דאמרי מיכתב הוה כתיבא מיחתם לא הוי חתמא איכא דאמרי אף מיחתם נמי הוה חתמא כדבלעיה מחיק לה מיניה היינו דבמלכותא דפרס איכא דיהיב כרגא ואיכא דלא יהיב כרגא (דניאל י, כ) ואני יוצא והנה שר יון בא עוי עוי וליכא דאשגח ביה,ואי בעית אימא רחיצה דאיקרי ענוי מנא לן מהכא דכתיב (מלכים א ב, כו) ולאביתר הכהן אמר המלך ענתות לך על שדך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת [את] ארון ה' לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי וכתיב ביה בדוד (שמואל ב יז, כט) כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר רעב מלחם וצמא ממים עיף ממאי לאו מרחיצה ודילמא מנעילת הסנדל,אלא אמר ר' יצחק מהכא (משלי כה, כה) מים קרים על נפש עיפה ודילמא משתיה מי כתיב בנפש עיפה על נפש עיפה כתיב,ונעילת הסנדל מנא לן דכתיב (שמואל ב טו, ל) ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי (והולך) יחף יחף ממאי לאו מנעילת הסנדל ודילמא מסוסיא ומרטקא,אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא (ישעיהו כ, ב) לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלוץ מעל רגלך וכתיב (ישעיהו כ, ב) ויעש כן הלוך ערום ויחף יחף ממאי לאו מנעילת הסנדל ואימא במנעלים המטולאים דאי לא תימא הכי ערום ערום ממש אלא בבגדים בלויים הכא נמי במנעלים המטולאים,אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא (ירמיהו ב, כה) מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה מנעי עצמך מן החטא כדי שלא יבא רגלך לידי יחוף מנעי לשונך מדברים בטלים כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה,תשמיש המטה דאיקרי ענוי מנא לן דכתיב (בראשית לא, נ) אם תענה את בנותי ואם תקח נשים | 77a. b there was the seat of the image of jealousy, which provokes jealousy” /b (Ezekiel 8:3). b “And he brought me into the inner court of the Lord’s House, and behold at the opening of the Entrance Hall /b of the Sanctuary b of God, between the porch and the altar were about twenty-five men with their backs toward the Temple of the Lord, and their faces toward the east, and they worshipped the sun toward the east” /b (Ezekiel 8:16). The Gemara explains: b From the fact that it is stated “and their faces toward the east,” is it not clear that their backs were to the Sanctuary, /b which is in the west? b Rather, what /b is the meaning when b the verse states “their backs toward the Temple of the Lord”? This teaches that they would uncover /b themselves b and defecate downward, /b toward the Divine Presence. The verse used a euphemism to refrain from vulgar language., b The Holy One, Blessed be He, said to Michael, /b the ministering angel of the Jewish people: b Michael, your nation has sinned /b (see Daniel 10:21). b He replied: Master of the Universe, /b may b it be enough for the good /b people b among them /b to save them from destruction. b He said to him: I will burn them and the good among them /b because the good do not rebuke the wicked. b Immediately, /b God spoke to Gabriel: b “He spoke to the man clothed in linen and said: Go in between the wheelwork and beneath the cherub, and fill your hands with coals of fire from between the cherubs, and scatter them over the city; and he came before my eyes” /b (Ezekiel 10:2). b Immediately: “And the cherub stretched out his hand from between the cherubs into the fire that was between the cherubs, and took and put it into the hands of him that was clothed in linen, who took it and went out” /b (Ezekiel 10:7)., b Rav Ḥana bar Bizna said /b that b Rabbi Shimon Ḥasida said: If it were not for the fact that the embers cooled /b as they were passed b from the hand of the cherub to the hand of Gabriel, /b instead of Gabriel taking the embers directly himself as he had been told, b not a remt or a refugee of the enemies of the Jewish people, /b a euphemism for the Jewish people themselves, b would have survived. /b The cooling of the embers limited the punishment.,The Gemara continues. b And it is written: “And behold, the man clothed in linen with the slate by his side, reported the matter saying: I have done as You have commanded me” /b (Ezekiel 9:11). b Rabbi Yoḥa said: At that moment, they cast out Gabriel from behind the curtain [ i pargod /i ], /b where the inner angels reside, b and they struck him with sixty blows [ i pulsei /i ] of fire. They said to him: If you did not do it, you did not do it; if you did do it, why did you not do it according to what you were commanded /b but deviated from what you were instructed to do? b Moreover, /b after b you already did it, do you not have /b knowledge of the principle: b One should not deliver /b a report b about destruction? /b If one is sent on a mission of destruction, he should not deliver a detailed report of its success but should only hint at it., b They /b then b brought Dubiel, the ministering angel of the Persians and put him in the place of [ i baḥarikei /i ] /b Gabriel b and he served for twenty-one days. As it is written: “But the prince of the kingdom of Persia stood opposed to me for twenty-one days, but, lo, Michael, one of the chief princes, came to help me and I remained there beside the kings of Persia” /b (Daniel 10:13). Corresponding to those twenty-one days, b they gave him, /b the ministering angel of Persia, b twenty-one kings /b who ruled and b the seaport /b of b Mashhig. /b ,The ministering angel of the Persians b said: Write for me that the Jews /b must pay b taxes [ i akarga /i ] /b to the Persians. b They wrote it for him /b as he asked. He said: b Write for me that the Sages /b must pay b taxes. They wrote /b this b for him. When they wanted to sign /b the documents, b Gabriel stood from behind the curtain and said: “It is vain for you who rise early who sit up late to eat the bread of sorrow, for He gives His beloved sleep” /b (Psalms 127:2). b What /b does b “for He gives His beloved sleep” /b mean? b Rav Yitzḥak said: These are the wives of Torah scholars who disturb /b their b sleep in this world /b by staying up waiting for their husbands, who rise early and return late from learning Torah, b and /b they thereby b merit the World-to-Come. /b Gabriel asked: Is this the reward they deserve, to pay more taxes? b They did not listen to /b Gabriel., b He said before Him: Master of the Universe, if all the wise men of other nations were placed on one side of the scale, and Daniel the beloved man were on the other side, would he not outweigh them? The Holy One, Blessed be He, said: Who is the one who teaches the virtue of My children? They said to Him: Master of the Universe, /b it is b Gabriel. He said to them: Let him come /b from behind the partition, as it b is stated: “And I have come due to your words” /b (Daniel 10:12), meaning that Gabriel was permitted to enter from behind the partition because he mentioned Daniel’s name. b God /b then b said /b to the other angels: b Let him ascend. They brought him up. /b , b He came /b and b found Dubiel /b the ministering angel of the Persians b holding the letter in his hand. /b Gabriel b wanted to take /b the letter b from him, /b but Dubiel b swallowed it. Some say the letter was written, but it was not signed. Some say it was also signed, /b but b when he swallowed it, /b the signature b was erased. /b The Gemara comments: b This is /b why, b in the kingdom of Persia, there are /b those b who pay taxes and there are /b those b who do not pay taxes, /b as the decree was not finalized. It also states there: b “And when I depart from him, the prince of Greece comes” /b (Daniel 10:20). Gabriel b screamed and screamed /b that the kings of Greece should not rule over the Jews, b but no one listened to him. /b ,§ The Gemara returns to the issue of whether refraining from bathing is considered affliction. b If you wish, say /b instead: The fact b that bathing is considered affliction, from where do we /b derive this? b As it is written: “And to Ebiathar the priest the king said: Get to Anatoth to your fields, for you are deserving of death. But I will not put you to death today, because you carried the Ark of the Lord God before David my father, and because you have been afflicted in all that my father was afflicted” /b (I Kings 2:26). b And it is written with regard to David: “For they said the people is hungry, and weary, and thirsty in the wilderness” /b (II Samuel 17:29). b Hunger /b means b from /b lack of b bread /b to eat, b and thirst /b means b from /b lack of b water /b to drink. The word b weary /b means lack b from what? Is it not from bathing? /b The comparison of the verses suggests that that too is affliction. The Gemara challenges: b And perhaps /b “weary” means from lack of b wearing shoes? /b Therefore, this does not teach us that refraining from bathing is considered an affliction., b Rather, /b another source needs to be found. b Rav Yitzḥak said: /b It can be derived b from here: “As cold water on a weary soul, /b so is good news from a far country” (Proverbs 25:25). This implies that the word weary is used to describe someone who has not bathed. The Gemara asks: b But perhaps /b the verse is referring to weariness b from /b not b drinking? /b The Gemara rejects this: b Is it written: As cold water in a weary soul? /b That would mean that it entered one like a drink. Rather, b “on a weary soul” is written, /b which implies bathing.,§ The Gemara clarifies the next point in the mishna: The fact that not b wearing shoes /b is considered an affliction, b from where do we /b derive this? b As it is written: “And David went up by the ascent of the Mount of Olives, and wept as he went up, and he had his head covered, and was walking barefoot” /b (II Samuel 15:30). b Barefoot /b implies a lack b of what? Is it not /b a lack b of wearing shoes? /b All these deprivations are described as affliction. The Gemara rejects this: No, b perhaps /b he was barefoot b from a horse and whip. /b Even if he was wearing shoes, a king without a horse and whip was considered as if he were going barefoot., b Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: /b We learn it b from here, /b as it states: b “Go and loose the sackcloth from your loins, and remove your shoe from your foot” /b (Isaiah 20:2). b And it is written: “And he did so, walking naked and barefoot” /b (Isaiah 20:2). b Barefoot /b implies a lack b of what? Is it not /b a lack of b wearing shoes? /b The Gemara challenges: b And say /b that perhaps the meaning of barefoot is that Isaiah walked b with patched shoes. Because if you do not say this, /b but you claim that the verse is to be understood literally, does “naked” mean b actually naked? Rather, /b the meaning is that Isaiah walked in b ragged garments. Here too, /b the meaning is that he walked b in patched shoes. /b , b Rather, /b a different source must be found. b Rav Naḥman bar Yitzḥak said /b that we derive it b from here: /b It states: b “Withhold your foot from being barefoot, and your throat from thirst” /b (Jeremiah 2:25), meaning: b Keep yourself from sin, so that your feet will not come to be barefoot; keep your tongue from idle talk, so that your throat will not come to be thirsty. /b Consequently, we learn that being barefoot is considered an affliction.,§ The Gemara continues to clarify another of the afflictions of Yom Kippur: b From where do we /b derive the i halakha /i that refraining from b conjugal relations is called affliction? As it is written, /b Laban said to Jacob: b “If you shall afflict my daughters, and if you shall take /b other b wives /b beside my daughters” (Genesis 31:50). |
|
24. Babylonian Talmud, Sotah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 148| 49a. שמבזבזין דין אביהם לעתיד לבוא אומרים לפניו רבונו של עולם מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן למה הקהיתה שיניהם בם,אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר (תהלים ט, כא) שיתה ה' מורה להם וא"ר אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה שנאמר (חבקוק ג, ב) ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו אל תקרא בקרב שנים אלא בקרוב שנים,ואמר ר' אילעא בר יברכיה שני תלמידי חכמים המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין לישרף באש שנאמר (מלכים ב ב, יא) ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וגו' טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראוין לישרף,וא"ר אילעא בר יברכיה שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה שנאמר (דברים ד, מב) לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת ואין דעת אלא תורה שנאמר (הושע ד, ו) נדמו עמי מבלי הדעת,אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת שנאמר (ישעיהו ל, יט) כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך וכתיב בתריה (ישעיהו ל, כ) ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ,ר' אבהו אומר משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך ר' אחא בר חנינא אמר אף אין הפרגוד ננעל בפניו. שנאמר (ישעיהו ל, כ) ולא יכנף עוד מוריך,רשב"ג אומר משום ר' יהושע מיום שחרב בהמ"ק אין וכו' אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר (דברים כח, סז) בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף,ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים הא יש סדרים תופיע מאופל,ולא ירד טל לברכה וניטל טעם פירות וכו' תניא ר"ש בן אלעזר אומר טהרה בטלה טעם וריח מעשר ביטל שומן דגן,רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא שקלה כרכה בסודריה אתא רבה בריה א"ל מורחינא ריחא דחינוניתא א"ל בני טהרה יש בך יהבה ניהליה אדהכי אתא אבא בריה שקלה יהבה ניהליה א"ל בני שמחת את לבי והקהיתה את שיני היינו דאמרי אינשי רחמי דאבא אבני רחמי דבני אבני דהוו ליה,רב אחא בר יעקב איטפל ביה ברב יעקב בר ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא אמר לו לאו בריך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא, big strongמתני׳ /strong /big בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס,בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יוונית,בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר,משמת ר"מ בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת ר"ע בטל כבוד התורה משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהיה קטנתא של חסידים,משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת רבי ישמעאל בן פאבי בטלה זיו הכהונה משמת רבי בטל ענוה ויראת חטא,[ big strongגמ׳ /strong /big ת"ר] ר' פנחס בן יאיר אומר משחרב בהמ"ק בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל,על מי לנו להשען על אבינו שבשמים,ר"א הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמא דארעא | 49a. b who plunder, /b i.e., destroy, b their fathers’ future judgment. /b When God sits in judgment of their parents, these children b say before Him: Master of the Universe, because You were destined to exact punishment from /b our fathers in the World-to-Come for their wickedness, b why did You blunt their teeth with /b the death of their children in their lifetimes? In this way, the death of their children atones for the fathers.,§ b Rabbi Ile’a bar Yeverekhya says: If it were not for the prayer of David /b for Israel to have sustece, b all Israel would be sellers of fat [ i revav /i ], /b i.e., involved in debased occupations, b as it is stated: “Place for them mastery, O Lord” /b (Psalms 9:21), that is, may God grant them dignity. b And Rabbi Ile’a bar Yeverekhya /b also b says: If it were not for the prayer of Habakkuk, two Torah scholars would have to cover themselves with a single cloak /b due to poverty b and engage in Torah study /b dressed that way, b as it is stated: “Lord, I heard Your report and was afraid; O Lord, revive Your work in the midst of the years” /b (Habakkuk 3:2). b Do not read: “In the midst [ i bekerev /i ] of the years [ i shanim /i ],” but in the closeness [ i bikrov /i ] of two [ i shenayim /i ]. /b In other words, Habakkuk prayed that God would nullify His decree of two Torah scholars having to share a single cloak., b And Rabbi Ile’a bar Yeverekhya says: /b In the case of b two Torah scholars who are walking along the way and there are no words of Torah between them, /b but they are conversing about other matters, b they are deserving of being burned in fire. As it is stated /b with regard to Elijah and his disciple Elisha: b “And it was as they walked along, talking, that behold, there appeared a chariot of fire /b and horses of fire, which parted them both asunder” (II Kings 2:11). b The reason /b they were not burned by the chariot of fire is b that there was speech /b exchanged between them, which presumably was words of Torah, b but if there had been no speech, they /b would have been b deserving of being burned /b by the chariot., b And Rabbi Ile’a bar Yeverekhya says: /b If there are b two Torah scholars who reside in the same city and they are not pleasant to each other with regard to i halakha /i , /b but are constantly fighting, b one /b of them will b die and /b the other b one /b will be b exiled. As /b it b is stated: “That the manslayer might flee there, who slays his neighbor without knowledge” /b (Deuteronomy 4:42), b and “knowledge” /b means b nothing other /b than b Torah, as it is stated: “My people are destroyed for lack of knowledge” /b (Hosea 4:6)., b Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: /b With regard to b any Torah scholar who engages in Torah /b study b while experiencing the pressure /b of poverty, b his prayer is listened to, as it is stated: “For, O people that dwells in Zion at Jerusalem, you shall weep no more; He will surely be gracious to you at the voice of your cry. When He shall hear, He will answer you” /b (Isaiah 30:19), b and after it is written: “And the Lord shall give you sparse bread and scant water” /b (Isaiah 30:20). This verse indicates that those who sit and study Torah, that is, the people who dwell in Zion, and eat bread sparingly, will have their prayers answered by God., b Rabbi Abbahu says: /b A Torah scholar who engages in Torah study despite economic pressures b is satiated with the glory of the Divine Presence, as it is stated /b in the same verse, above: b “And your eyes shall behold your Teacher.” Rabbi Aḥa, son of Ḥanina, said: Even the /b concealing b partition /b [ b i pargod /i /b ] before the Divine Presence b is not locked before him, as it is stated: “And your Teacher shall not hide Himself anymore” /b (Isaiah 30:20).,§ The mishna states that b Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Yehoshua: From the day that the Temple was destroyed, there is no /b day that does not include some form of curse. b Rava says: Each and every day is more cursed than the previous one, as it is stated /b in the chapter detailing the curses in the book of Deuteronomy: b “In the morning you will say, would that it were evening, and in the evening you will say, would that it were morning” /b (Deuteronomy 28:67). It is unclear b which morning /b the verse means. b If we say /b that in the evening he will wish it would be b the following morning, does he know what will be /b the outcome of the next morning, which would cause him to yearn for its arrival? b Rather, /b it must mean the morning b that has passed; /b that is, in the evening they will pine for the previous morning, because their situation is continuously worsening.,The Gemara poses a question: b But /b if everything is deteriorating, b why does the world /b continue to b exist? /b The Gemara answers: b By the sanctification that /b is said in the b order /b of prayers, after the passage that begins: And a redeemer shall come to Israel, which includes the recitation and translation of the sanctification said by the angels, b and /b by the response: b Let His great name /b be blessed, etc., which is recited after the study b of i aggada /i . As it is stated: “A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order” /b (Job 10:22). b Therefore, /b it can be inferred from this verse that if b there are orders /b of prayer and study, the land b shall appear from /b amidst b the darkness. /b ,§ The mishna taught that since the destruction of the Temple, b dew has not descended for a blessing, and the taste has been removed from fruit. It is taught /b in a i baraita /i : b Rabbi Shimon ben Elazar says: /b The lost b purity has removed the taste and the aroma; /b the b tithes /b that were not separated b have removed the fat of grain. /b ,The Gemara relates that b Rav Huna found a fragrant date. He took it and wrapped it in his shawl. Rabba, his son, came /b and b said to him: I smell the aroma of a fragrant /b date. Rav Huna b said to him: My son, there is /b clearly b purity in you, /b as you were able to notice the fragrance. b He gave it to him. Meanwhile, Abba, /b Rabba’s b son, arrived. /b Rabba b took /b the date and b gave it to /b him. Rav Huna b said to /b Rabba: b My son, you have made my heart rejoice /b with your purity, b and you have blunted my teeth, /b by showing your preference for your own son. The Gemara comments: b This /b explains the folk saying b that people say: The love of a father is for the sons; the love of the sons is for their own sons, /b more than for their father.,The Gemara relates another incident: b Rav Aḥa bar Ya’akov took care of Rav Ya’akov, the son of his daughter, /b who was an orphan. b When /b the grandchild b grew up, /b his grandfather once b said to him: Give me water to drink. He said to him: I am not your son, /b and I am not obligated in your honor as a son must honor his father. The Gemara again comments: b And this /b explains the folk saying b that people say: Raise, raise /b your grandchild, but in the end he will retort: b I am the son of your daughter, /b and I do not have to take care of you., strong MISHNA: /strong b In the war [ i pulemus /i ] of Vespasian /b the Sages b decreed upon the crowns of bridegrooms, /b i.e., that bridegrooms may no longer wear crowns, b and upon the drums, /b meaning they also banned the playing of drums., b In the war of Titus they /b also b decreed upon the crowns of brides, and /b they decreed b that a person should not teach his son Greek. /b , b In the last war, /b meaning the bar Kokheva revolt, b they decreed that a bride may not go out in a palanquin inside the city, but our Sages permitted a bride to go out in a palanquin inside the city, /b as this helps the bride maintain her modesty.,The mishna lists more things that ceased: b From /b the time b when Rabbi Meir died, those who relate parables ceased; from /b the time b when ben Azzai died, the diligent ceased; from /b the time b when ben Zoma died, the exegetists ceased; from /b the time b when Rabbi Akiva died, the honor of the Torah ceased; from /b the time b when Rabbi Ḥanina ben Dosa died, the men of /b wondrous b action ceased; from /b the time b when Rabbi Yosei the Small died, the pious were no more. And why was he called the Small? Because he was the smallest of the pious, /b meaning he was one of the least important of the pious men., b From /b the time b when Rabban Yoḥa ben Zakkai died, the glory of wisdom ceased; from /b the time b when Rabban Gamliel the Elder died, the honor of the Torah ceased, and purity and asceticism died. From /b the time b when Rabbi Yishmael ben Pavi died, the glory of the priesthood ceased; from /b the time b when Rabbi /b Yehuda HaNasi b died, humility and fear of sin ceased. /b ,gemara b The Sages taught: Rabbi Pineḥas ben Ya’ir says: From /b the time b when the /b Second b Temple was destroyed, the i ḥaverim /i and free men /b of noble lineage b were ashamed, and their heads were covered /b in shame, b and men of action dwindled, and violent and smooth-talking men gained the upper hand, and none seek, and none ask, and none inquire /b of the fear of Heaven., b Upon whom /b is there b for us to rely? /b Only b upon our Father in Heaven. /b , b Rabbi Eliezer the Great says: From the day the /b Second b Temple was destroyed, /b the generations have deteriorated: b Scholars have begun to become like scribes /b that teach children, b and scribes have become like beadles, and beadles have become like ignoramuses, and ignoramuses /b |
|
25. Babylonian Talmud, Qiddushin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157| 33b. אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים מיתיבי ר' שמעון בן אלעזר אומר מנין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת,ואי אמרת שחרית וערבית בלבד אמאי לא ניטרח חיובא הוא אלא לאו כולי יומא לא לעולם שחרית וערבית בלבד ואפ"ה כמה דאפשר ליה לא ניטרח,אמר ר' אלעזר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר (קהלת ח, יג) וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר (ויקרא יט, יד) ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה,ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות ר' אלעזר פני פני גמר,איבעיא להו בנו והוא רבו מהו לעמוד מפני אביו ת"ש דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא קום מקמי אבוך שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה,אלא מאי קאמר ליה הכי קאמר ליה זימנין דאתי מאחורי קום את מקמיה ולא תיחוש ליקרא דידי,איבעיא להו בנו והוא רבו מהו שיעמוד אביו מפניו ת"ש דאמר ר' יהושע בן לוי אני איני כדי לעמוד מפני בני אלא משום כבוד בית נשיא,טעמא דאנא רביה הא איהו רבאי קאימנא מקמיה ה"ק אני איני כדי לעמוד מפני בני ואפילו הוא רבאי דהא אנא אבוה אלא משום כבוד בית נשיא,איבעיא להו רכוב כמהלך דמי או לא אמר אביי ת"ש טמא יושב תחת האילן וטהור עומד טמא,טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור ואם ישב הטמא הטהור טמא,וכן באבן המנוגעת ואמר רב נחמן בר כהן זאת אומרת רכוב כמהלך דמי ש"מ,איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי קל וחומר מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן,ר' אלעי ור' יעקב בר זבדי הוו יתבי חליף ואזיל ר' שמעון בר אבא וקמו מקמיה אמר להו חדא דאתון חכימי ואנא חבר ועוד כלום תורה עומדת מפני לומדיה,סבר לה כר' אלעזר דאמר ר' אלעזר אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה לייט עלה אביי,(שמות לג, ח) והביטו אחרי משה עד בואו האהלה ר' אמי ור' יצחק נפחא חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח מאן דאמר לגנאי כדאיתא מ"ד לשבח אמר חזקיה,אמר לי ר' חנינא בריה דר' אבהו א"ר אבהו א"ר אבדימי דמן חיפא חכם עובר עומד מלפניו ד' אמות וכיון שעבר ד' אמות יושב אב ב"ד עובר עומד מלפניו מלא עיניו וכיון שעבר ד' אמות יושב נשיא עובר עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו שנאמר והביטו אחרי משה עד בואו האהלה,כל מצות עשה שהזמן גרמא וכו': ת"ר איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא סוכה ולולב שופר וציצית | 33b. b A Torah scholar is permitted to stand before his teacher only /b once b in the morning and /b once in the b evening, so that /b the teacher’s b honor should not be greater than the honor of Heaven, /b as one recites the i Shema /i , which is tantamount to greeting God, once in the morning and once in the evening. The Gemara b raises an objection /b from an aforementioned opinion. b Rabbi Shimon ben Elazar says: From where /b is it derived that b an elder should not trouble /b others to honor him? b The verse states: “An elder, and you shall fear” /b (Leviticus 19:32). The collocation of these words comes to teach that the elder, too, must fear God.,The Gemara explains the objection: b And if you say /b one may stand b only /b in the b morning and evening, why /b does the i baraita /i say an elder b should not trouble /b others? Standing for an elder only twice a day b is an obligation /b for the people, not an imposition. b Rather, /b is it b not /b correct to say b that /b one is obligated to stand before one’s teacher at b any /b point b during the day? /b The Gemara answers: b No; actually /b one is obligated to stand b only /b in b the morning and evening, and even so, as much as it is possible for /b the elder, b he should not trouble /b the people to stand.,§ b Rabbi Elazar said: Any Torah scholar who does not stand before his teacher is called wicked, and he will not live a long life, and his studies will be forgotten, as it is stated: “But it shall not be well for the wicked, neither shall he prolong his days, which are as a shadow, because he does not fear before [ i millifnei /i ] God” /b (Ecclesiastes 8:13). b This fear /b mentioned in the verse, b I do not know what it is. When /b the verse b states: /b “And you shall revere the face [ i penei /i ] of an elder, b and you shall fear your God” /b (Leviticus 19:32), one can deduce b that this fear /b mentioned in the verse b is /b referring to b standing. /b Consequently, this verse teaches with regard to one who does not stand that he is called wicked, he will not live a long life, and his studies will be forgotten, as indicated by the phrase: “It shall not be well.”,The Gemara asks: b But /b why not b say /b that this is referring to b fear of /b God stated with regard to b interest /b (Leviticus 25:36), b or /b the b fear of /b God stated with regard to b weights /b (Deuteronomy 25:13–16), as the fear of God is mentioned with regard to these prohibitions as well. The Gemara answers: b Rabbi Elazar derives /b this i halakha /i through a verbal analogy of b “ i penei /i ” and “ i penei /i ,” /b as explained previously, not from a verbal analogy of the term “fear.”, b A dilemma was raised before them: /b With regard to one who is both a man’s b son and his teacher, what is /b the i halakha /i as to whether that son must b stand before his father? /b The Gemara answers: b Come /b and b hear, as Shmuel said to Rav Yehuda: Big-toothed /b one, b stand before your father. /b Although Rav Yehuda was a great Torah scholar and taught his father, he was still required to stand before him. The Gemara answers: b Rav Yeḥezkel, /b Rav Yehuda’s father, b is different, as he was a man of /b good b deeds, /b and b even Mar Shmuel /b himself b would stand before him. /b ,The Gemara asks: b Rather, what is /b Shmuel b saying /b to Rav Yehuda? If he is not teaching him that one who is his father’s teacher must stand before his father, why did Shmuel say this to Rav Yehuda? The Gemara answers that b this is what /b Shmuel b said to him: Sometimes /b your father b comes from behind me /b and I do not see him or stand before him. Nevertheless, b you should stand before him and do not be concerned about my honor. /b ,Another b dilemma was raised before them, /b with regard to one who is both a man’s b son and his teacher, what is /b the i halakha /i as b to /b whether b the father /b must b stand before /b his son? The Gemara answers: b Come /b and b hear, as Rabbi Yehoshua ben Levi says: It is not appropriate for me to stand before my son /b solely due to his greatness in Torah, as I am greater than him. b But due to the honor of the household of the i Nasi /i /b I do stand before him, as his son was a son-in-law of the i Nasi /i .,It may be inferred from here that if his son were not in the household of the i Nasi /i he would not stand for him, and b the reason /b was b that /b he could claim: b I am his teacher /b and therefore I am not obligated to stand before him. Accordingly, Rabbi Yehoshua ben Levi is indicating that if b he were my teacher I would stand before him. /b The Gemara rejects this proof: b This is what /b Rabbi Yehoshua ben Levi b is saying: It is not appropriate for me to stand before my son, even /b if b he /b were b my teacher, as I am his father. But due to the honor of the household of the i Nasi /i /b I do stand before him., b A dilemma was raised before them: /b If one’s teacher is b riding /b on an animal, is that considered b like walking, /b and therefore one must stand before him, b or /b is he b not /b obligated to stand before him, since he is stationary relative to the animal? b Abaye said: Come /b and b hear /b a resolution from a different issue ( i Nega’im /i 13:7): If a leper, who is b ritually impure /b and transfers impurity through a tent, i.e., anyone who enters the location of the leper is rendered impure, b is sitting under /b the branches of b a tree, /b which form a tent over him, b and a pure /b person b is standing /b under that tree, the pure person is rendered b impure. /b ,If the b impure /b person b is standing under the tree and the pure /b person b is sitting /b there, he remains b pure. /b In this case, as the impure person is not settled there, he does not impart ritual impurity in a tent. b But if the impure /b person b sat /b and established his place there, b the pure /b individual is rendered b impure. /b ,That mishna adds: b And the same /b i halakha /i applies b with regard to a stone afflicted /b with a leprous b sore /b (see Leviticus, chapter 14), which also imparts impurity of a tent. If one carrying a stone of this kind sits under a tree, a pure person standing under the tree is rendered impure, whereas if the person carrying the stone stands, he does not render the other individual impure. b And Rav Naḥman bar Kohen says: That is to say /b that b riding is /b considered b like walking, /b as although the stone is stationary relative to the person, it is considered to be moving. b Conclude from it /b that in all cases riding is like walking., b A dilemma was raised before them: What is /b the i halakha /i as b to /b whether one should b stand before a Torah scroll? Rabbi Ḥilkiya and Rabbi Simon and Rabbi Elazar say /b that this dilemma can be resolved by b an i a fortiori /i /b inference: If b one stands before those who study /b the Torah, is it b not all the more so /b true that one should stand b before /b the Torah itself?,The Gemara relates: b Rabbi Elai and Rabbi Ya’akov bar Zavdi were sitting /b and studying Torah. b Rabbi Shimon bar Abba passed before them and they stood before him. /b Rabbi Shimon bar Abba b said to them: /b You are not obligated to do this, for two reasons. b One /b reason is b that that you are /b ordained b scholars and I /b am only b an associate, /b i.e., he had not been ordained. b And furthermore, does the Torah stand before those who study it? /b Since you are engaged in Torah study at the present moment you are not required to stand before a Torah scholar.,The Gemara comments: Rabbi Shimon bar Abba b holds in accordance with /b the opinion of b Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: A Torah scholar may not stand before his teacher when he is studying Torah, /b because he is engaged in honoring the Torah itself. The Gemara adds: Even so, b Abaye cursed /b anyone who acted in accordance with this ruling, as he would give the appearance of one who disrespected his teacher.,§ The Gemara continues to discuss the mitzva of standing before a Torah scholar. With regard to the verse: b “And they looked after Moses until he was gone into the tent” /b (Exodus 33:8), b Rabbi Ami and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa /b disputed its correct interpretation. b One said /b that this is stated b unfavorably, and one said /b that it is meant b favorably. The one who said /b it was stated b unfavorably /b explains the verse b as it is /b interpreted in the midrash. b The one who said /b it was stated b favorably /b interprets the verse in accordance with that which b Ḥizkiyya says. /b ,As Ḥizkiyya says: b Rabbi Ḥanina, son of Rabbi Abbahu, said to me /b that b Rabbi Abbahu says /b that b Rabbi Avdimi of Haifa says: /b If a Torah b scholar /b is b passing, one stands before him /b if he passes within b four cubits /b of him, b and once he passes four cubits /b from him b he sits. /b If the b president of the court /b is b passing, one stands before him /b as soon as he comes b within his range of vision. And once he passes four cubits /b from him, b he sits. /b If the b i Nasi /i /b is b passing, one stands before him /b as soon as he comes b within his range of vision, and he does not sit until /b the i Nasi /i b sits in his place, as it is stated: “And they looked after Moses until he was gone into the tent,” /b and only afterward did they sit. According to this interpretation, the verse is praising the behavior of the Jews.,§ The mishna teaches that women are exempt from b all positive, time-bound mitzvot. The Sages taught: What is a positive, time-bound mitzva? /b Examples include residing in b a i sukka /i , and /b taking the b i lulav /i , /b and blowing the b shofar /b on Rosh HaShana, all of which can be performed only at specific times of the year. b And /b another example is donning b ritual fringes, /b as the mitzva applies only during the daytime due to the verse which states: “Fringes, that you may look upon them” (Numbers 15:39), indicating that the fringes should be seen. |
|
26. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 157| 42a. ותרוייהו כר' יוחנן סבירא להו הא למיהוי כי יתרא הא למיהוי כי נפיא,אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא וליבריך הטוב והמטיב אמר ליה אטו כי חסר מי מברכינן דיין האמת דלבריך הטוב והמטיב וליברכינהו לתרוייהו כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן,וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא (שמות יב, ב) החדש הזה וכתיב התם (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו תנא דבי רבי ישמעאל אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש דיים אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד,מרימר ומר זוטרא מכתפי (אהדדי) ומברכי א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים אמר ליה האי נשי דידן נמי מברכי,אלא כדרב יהודה דאמר רב יהודה ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים,(משלי כד, ו) כי בתחבולות תעשה לך מלחמה א"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות של משנה קרי רב יוסף אנפשיה (משלי יד, ד) ורב תבואות בכח שור:,אחד אומר בשתי שעות כו': א"ר שימי בר אשי לא שנו אלא שעות אבל אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר לאחר הנץ החמה עדותן בטילה,פשיטא אלא אחד אומר קודם הנץ ואחד אומר בתוך הנץ הא נמי פשיטא מהו דתימא הא בגילויא קאי וזהרורי בעלמא הוא דחזא קמ"ל:,ואחר כך מכניסין כו': אותו היום ותו לא והתניא אם יש ממש בדבריו לא היה יורד משם לעולם ואם אין ממש בדבריו אין יורד כל היום כולו כדי שלא תהא עלייתו ירידה לו אמר אביי תרגומה אאם אין ממש בדבריו:,מצאו לו זכות כו': יין מאי טעמא לא אמר רבי אחא בר חנינא אמר קרא (משלי לא, ד) ולרוזנים אי שכר העוסקין ברזו של עולם אל ישתכרו:,(מצאו לו זכות כו'): לא ראו מאי,א"ר אחא פוטרין אותו וכן א"ר יוחנן פוטרין אותו א"ל רב פפא לאביי וליפטריה מעיקרא א"ל הכי א"ר יוחנן כדי שלא יצאו מב"ד מעורבבין,איכא דאמרי א"ל רב פפא לאביי ולמה לי יוסיפו ליפטריה מבי דינא קמא אמר ליה ר' יוסי קאי כוותך דתניא ר' יוסי אומר כשם שאין מוסיפין על ב"ד של שבעים ואחד כך אין מוסיפין על ב"ד של עשרים ושלשה,ת"ר אומר בדיני ממונות נזדקן הדין ואין אומר בדיני נפשות נזדקן הדין,מאי נזדקן הדין אילימא קש דינא איפכא מיבעיא ליה אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא איפוך רב אשי אמר לעולם לא תיפוך ומאי נזדקן הדין חכם דינא,מיתיבי גדול שבדיינין אומר נזדקן הדין אי אמרת בשלמא חכם דינא היינו דאמר גדול אלא אי אמרת קש דינא לא סגיא דלא אמר גדול כסופי הוא דקא מיכסיף נפשיה,אין אינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים,איכא דאמרי אי אמרת בשלמא קש דינא היינו דאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים אלא אי אמרת חכם דינא גדול אשבוחי משבח נפשיה והכתיב (משלי כז, ב) יהללך זר ולא פיך,שאני מילתא דבי דינא דאגדול רמיא כדתנן גמרו את הדבר היו מכניסין אותן גדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב:, br br big strongהדרן עלך היו בודקין /strong /big br br | |
|
27. Anon., Exodus Rabbah, 8.2, 38.4 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 149, 157| 8.2. פַּרְעֹה הָיָה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלָהוּת וְהֵרֵעוּ לְנַפְשָׁם, וְאֵלּוּ הֵן: חִירָם, וּנְבוּכַדְנֶצַּר, וּפַרְעֹה, וְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה. חִירָם מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כח, ב): אֱמֹר לִנְגִיד צֹר וגו' וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי. וּמִנַּיִן שֶׁשִּׁחֵת לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כח, יז): גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָּךְ. נְבוּכַדְנֶצַּר מִנַּיִן, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב (ישעיה יד, יד): אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה יד, טו): אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִגְלָהוּ לַמִּדְבָּר עַד שֶׁהוּא בְּמַלְכוּתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ עֵשֶׂב כַּבְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, ל): וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל. וְהָיוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת רוֹאִין אוֹתוֹ בִּדְמוּת נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק כ, יז): וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וגו', כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, וְעַל כָּל זֹאת (דניאל ז, ד): וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ, דִּכְתִיב (דניאל ד, לא): וְלִקְצָת יוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב, וּפַרְעֹה מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, מְסָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אוֹיְבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מד, ל): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם, מַהוּ חָפְרַע, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, וּכְתִיב (ישעיה יט, טז): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים. יוֹאָשׁ מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, מַהוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ אֱלוֹהַּ, אָמְרוּ לוֹ אִלּוּלֵי שֶׁאַתָּה אֱלוֹהַּ לֹא הָיִיתָ יוֹצֵא לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אָמַר לָהֶן כָּךְ הוּא, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לֵעָשׂוֹת אֱלוֹהַּ, וְהִשְׁחִית לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כד, כג): וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם, וּכְתִיב (דברי הימים ב כד, כד): וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים, אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים, וּכְתִיב (דברי הימים ב כד, כה): וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים וגו' וַיָּמֹת [וגו'] וְלֹא קְבָרוּהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְלָכִים. וּמִי גָרַם לְפַרְעֹה שֶׁיִּלְקֶה, עַל שֶׁאָמַר: לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. (קהלת ה, ז): כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם, לֵךְ וַעֲשֵׂה מִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ שַׁחַץ בָּעוֹלָם עַל שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מא, כו): אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ, וְכִי גָבוֹהַּ יִרְאֶה וְשָׁפָל אֵינוֹ רוֹאֶה, וְהָכְתִיב (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, אֶלָּא אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֵלּוּ הַגֵּיוְתָנִין שֶׁעוֹשִׂין עַצְמָן אֱלוֹהוּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵהֶן שְׁחָצִים בָּעוֹלָם. וְכֵן סַנְחֵרִיב נִתְגָּאֶה וְנַעֲשָׂה שַׁחַץ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ, לְכָךְ כְּתִיב: אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה שַׁחַץ שֶׁל גֵּיוְתָנִים לְכָל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ירמיה כג, כד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אִם יֵשֵׁב אָדָם בְּזָוִית וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת, אִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֲנִי מְמַלֵּא מִמֶּנּוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וּמַרְאֶה שַׁחֲצוֹ לַבְּרִיּוֹת, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. 38.4. דָּבָר אַחֵר, זֶה הַדָּבָר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כו, ו ז): אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה. יָכוֹל אַף לְהַקְרִיב פָּרִים וְאֵילִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים רִבּוֹן הָעוֹלָם, הַנְּשִׂיאִים חוֹטְאִים וּמְבִיאִים קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לָהֶם, מָשִׁיחַ חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, אָנוּ אֵין לָנוּ קָרְבָּן. אָמַר לָהֶם (ויקרא ד, יג): וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגוּ וגו'. אָמְרוּ לוֹ עֲנִיִּים אָנוּ וְאֵין לָנוּ לְהָבִיא קָרְבָּנוֹת. אָמַר לָהֶם, דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', וַאֲנִי מוֹחֵל עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם. וְאֵין דְּבָרִים אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, א): אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה. אָמְרוּ לוֹ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, אָמַר לָהֶם בְּכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי וַאֲנִי מְקַבֵּל, אֲבוֹתֵיכֶם כְּשֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרַיִם לֹא בִּתְפִלָּה פָּדִיתִי אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ. בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בִּתְפִלָּה עָשִׂיתִי לָהֶם נִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו, וּמַה אָמַרְתִּי לוֹ (יהושע ח, יח): נְטֵה בַּכִּידוֹן. בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים בִּבְכִיָּה שָׁמַעְתִּי צַעֲקָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, ז): וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. בִּימֵי שְׁמוּאֵל לֹא בִּתְפִלָּה שָׁמַעְתִּי לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, ט): וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה'. וְכֵן אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסוּנִי בִּשְׁבִיל שֶׁבָּכוּ לְפָנַי רִחַמְתִּי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ו): כֹּה אָמַר ה' רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וגו', הֱוֵי אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֹא זְבָחִים וְלֹא קָרְבָּנוֹת אֶלָּא דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'. לְכָךְ אָמַר דָּוִד (תהלים כו, ו): אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, אֵינִי אוֹמֵר לְהַקְרִיב לְךָ, אֶלָּא לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה, שֶׁאֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, אָמַר משֶׁה (דברים לג, כז): מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּזְכוּתָן נִבְרָא הָעוֹלָם וַעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד. רַבִּי אוֹמֵר (דברים לג, כז): וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, זֶה הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ז, ו): אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, וְלָמָּה צַר וְאוֹיֵב, אֶלָּא צַר לְמַעְלָן וְאוֹיֵב לְמַטָּן, צַר לָאָבוֹת וְאוֹיֵב לַבָּנִים, צַר לִי וְאוֹיֵב לְךָ. (דברים לג, כז): וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, אֵלּוּ בָּנָיו. (דברים לג, כח): וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֵין עַיִן אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵמָה וַיְעַצֵם אֶת עֵינֵיכֶם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל גְּדוֹלָה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית בִּשְׁבִיל טוֹבָתָן, שֶׁהוּא מוֹרִיד לָהֶם מָן מִן הַשָּׁמַיִם וּמַעֲלֶה לָהֶם מִן הָאָרֶץ טָל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, יד): וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְכֵן (דברים לג, כח): אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, אָמַר לָהֶם (דברים לג, כח): אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה', בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים לג, כח): מָגֵן עֶזְרֶךָ, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כ): אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. (דברים לג, כח): וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ כְּנֶגֶד הַחֶרֶב. (דברים לג, כח): וְיִכָּחֲשׁוּ אוֹיְבֶיךָ לָךְ, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, ו): וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. (דברים לג, כח): וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ, בִּימֵי מָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ו, יא): וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס, מִי גָרַם לְמָרְדְּכַי לָבֹא לִידֵי הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת, אֱמֹר שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָל שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, א): וּמָרְדְּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, מֵאַחַר שֶׁרָאָה עַצְמוֹ בִּגְדֻלָּה לֹא הֵגֵס לִבּוֹ וְלֹא עָמַד מִן הַתְּפִלָּה, אֶלָּא (אסתר ו, יב): וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה. (דברים ל, ז): וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, לֹא עָלֶיךָ אֶלָּא עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ, וְאַתָּה תַעֲמֹד לְךָ מִן הַתְּפִלָּה, לָאו, אֶלָּא מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, (דברים ל, ח): וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה', כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה מָרְדֳּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ו, יב): וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁחָזַר לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. אַף כָּאן הוּא אוֹמֵר, זֶה הַדָּבָר, לְפִי שֶׁלֹא הִתְרַצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ. | 38.4. "Another explanation for zeh hadavar: “Take with you words. . .”(d’varim, Ho 14:3). This is what is meant by what is written: “I wash my palms with cleanliness and circle your altar, Yahh, to voice thanks aloud and to tell of all your miracles.” (Ps 26:6f) One might also offer bulls and rams, but exegesis says to voice thanks aloud. Accordingly, Jews say, “Ribon HaOlam (“master of the universe”), leaders sin and bring and bring a korban (“offering”) and it atones for them. The mashiach sins and brings a korban and it atones for him. We, we have no korban.” He said to them: “And if all the congregation of Yisrael stray–and the matter is hidden from the eyes of the community–and they are guilty of doing one of the negative commandments of Yahh, then, if the sin guilt for which they sinned becomes known, the community shall offer a bull of the herd as a sin offering.”(Lev 4:13f) They say to him, “We are poor and we have not what to bring for korbanot.” He says to them, “Words, I request, as it is said, ‘Take with you words and return to Yahh’ and I annul all your misdeeds.” These words are none other than divrey Torah, as it is said, “These are the d’varim that Moshe spoke to all Yisrael.(Dt 1:1) They said to him, “We do not know.” He said to them, “Weep and pray before me and I accept it. Your ancestors, when they were enslaved in Mitsrayim, it wasn’t for prayer that I redeemed them, as it is said, ‘The B’neiYisrael groaned from the work and cried out.’(Ex 2:23)In the days of Y’hoshua it wasn’t for prayer that I made miracles for them, as it is said, ‘Y’hoshua tore his garment and fell on his face before the ark of Yahh till evening.’(Jos 7:6) So what did I say to him? ‘Hold out the spear which is in your hand towards The Ai, for I give it into your hand.’(Jos 8:18) In the days of the Judges, with weeping I heard their outcry, as it is said, ‘It happened, when the B’neiYisrael cried out to Yahh on account of Midyan.’(Ju 6:7) In the days of Sh’muel it was not in prayer that I heard them, as it is said, ‘Sh’muel cried out to Yahh on behalf of Yisrael and Yahh responded to him.’(Sam 7:9) And similarly the men of Y’rushalayim, even though they had angered me, because they wept before me I had mercy on them, as it is said, ‘For thus said Yahh, “Sing out joy to Ya’akov. . .”(Jer 31:7) Oh, I request from you not sacrifices and not korbanot but words, as it is said, ‘Take with you words. . .’ This is why David said, ‘I wash my hands with cleanliness’ not intending to make an offering but to voice thanks aloud, for I am thankful to you for divrey Torah.", |
|
| 28. Anon., Avot Derabbi Nathan A, 3.8 (6th cent. CE - 8th cent. CE) Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 147 |
| 29. Anon., Hekhalot Zutarti, 346 Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 147 |
| 30. Dead Sea Scrolls, 11Q17, 0 Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 125 |
| 31. Babylonian Talmud, B. Bat., None Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 173 |
| 32. Dead Sea Scrolls, 4Q405, None Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 131 |
| 36. Anon., Deut Rab., 2.10, 84.16 Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 147, 157 |
| 37. Palestinian Talmud, Meg., None Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 157 |
| 38. Palestinian Talmud, Ber., None Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 157 |
| 39. Babylonian Talmud, Meg., None Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 157 |
| 44. Anon., 2 Enoch, 22 Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 128 |
| 45. Anon., 3 Enoch, 45.1 Tagged with subjects: •holy of holies (most holy dwelling) Found in books: Putthoff (2016) 147 |
| 47. Anon., Hekhalot Rabbati, 251-255, 257, 260-266, 256 Tagged with subjects: •nan Found in books: Putthoff (2016) 129 |
