1. Mishnah, Berachot, 4.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)
| 4.1. The morning Tefillah (Shacharit) is until midday. Rabbi Judah says until the fourth hour. The afternoon Tefillah (Minhah) until evening. Rabbi Judah says: until the middle of the afternoon. The evening prayer has no fixed time. The time for the additional prayers (musaf) is the whole day. Rabbi Judah says: until the seventh hour." |
|
2. Tosefta, Horayot, 2.5 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
|
3. Anon., Qohelet Rabba, 2.8 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
4. Anon., Genesis Rabba, 28, 78, 13 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
5. Anon., Sifre Deuteronomy, 43 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)
|
6. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 56a. אמר ליה קיסר לר' יהושע בר' (חנינא) אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דמשחרי לך פרסאי וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא ברחייא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא,בר הדיא מפשר חלמי הוה מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא ומאן דלא יהיב ליה אגרא מפשר ליה לגריעותא אביי ורבא חזו חלמא אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה אמרי ליה אקרינן בחלמין (דברים כח, לא) שורך טבוח לעיניך וגו' לרבא אמר ליה פסיד עסקך ולא אהני לך למיכל מעוצבא דלבך לאביי א"ל מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך,אמרי ליה אקרינן (דברים כח, מא) בנים ובנות תוליד וגו' לרבא אמר ליה כבישותיה לאביי א"ל בנך ובנתך נפישי ומינסבן בנתך לעלמא ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה,אקריין (דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א"ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר לרבא א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי דאמר רבא אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת האב,אקרינן בחלמין (קהלת ט, ז) לך אכול בשמחה לחמך לאביי אמר ליה מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך לרבא אמר ליה פסיד עסקך טבחת ולא אכלת ושתית וקרית לפכוחי פחדך,אקרינן (דברים כח, לח) זרע רב תוציא השדה לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה,אקרינן (דברים כח, מ) זיתים יהיו לך בכל גבולך וגו' לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה,אקרינן (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ וגו' לאביי א"ל נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית אימתך נפלת בעלמא לרבא אמר ליה בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך למחר אתבר בדיינא דמלכא ואתו ותפשי ליה לרבא.,אמרי ליה חזן חסא על פום דני לאביי א"ל עיף עסקך כחסא לרבא א"ל מריר עסקך כי חסא,אמרי ליה חזן בשרא על פום דני לאביי אמר ליה בסים חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך לרבא אמר ליה תקיף חמרך ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה,אמרי ליה חזן חביתא דתלי בדיקלא לאביי אמר ליה מדלי עסקך כדיקלא לרבא אמר ליה חלי עסקך כתמרי,אמרי ליה חזן רומנא דקדחי אפום דני לאביי אמר ליה עשיק עסקך כרומנא לרבא אמר ליה קאוי עסקך כרומנא,אמרי ליה חזן חביתא דנפל לבירא לאביי א"ל מתבעי עסקך כדאמר נפל פתא בבירא ולא אשתכח לרבא א"ל פסיד עסקך ושדי' ליה לבירא,אמרי ליה חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן ונוער לאביי אמר ליה מלכא הוית וקאי אמורא עלך לרבא א"ל פטר חמור גהיט מתפילך א"ל לדידי חזי לי ואיתיה אמר ליה וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך,לסוף אזל רבא לחודיה לגביה אמר ליה חזאי דשא ברייתא דנפל אמר ליה אשתך שכבא אמר ליה חזיא ככי ושני דנתור א"ל בנך ובנתך שכבן אמר ליה חזאי תרתי יוני דפרחן א"ל תרי נשי מגרשת אמר ליה חזאי תרי גרגלידי דלפתא אמר ליה תרין קולפי בלעת אזל רבא ההוא יומא ויתיב בי מדרשא כוליה יומא אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי אמר מסתיי תרין חזאי,לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא א"ל חזאי אשיתא דנפל א"ל נכסים בלא מצרים קנית א"ל חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה א"ל אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך א"ל חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא א"ל שמעתתך מבדרן בעלמא א"ל חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי א"ל אודרא מבי סדיא נפיק א"ל אקריון הללא מצראה בחלמא א"ל ניסא מתרחשי לך,הוה קא אזיל בהדיה בארבא אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי בהדי דקא סליק נפל סיפרא מיניה אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה רשע בדידך קיימא וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה,אמר מאי אעביד גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה וכ"ש רבא דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון,קם גלי לבי רומאי אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא ריש טורזינא חזא חלמא א"ל חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה לא א"ל ולא מידי א"ל חזאי דנפל תכלא בתרתין אצבעתי א"ל הב לי זוזא ולא יהב ליה ולא א"ל א"ל חזאי דנפל תכלא בכולה ידא א"ל נפל תכלא בכולהו שיראי שמעי בי מלכא ואתיוה לריש טורזינא קא קטלי ליה א"ל אנא אמאי אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר אייתוהו לבר הדיא אמרי ליה אמטו זוזא דידך חרבו | 56a. On a similar note, the Gemara relates that the Roman bemperor said to Rabbi Yehoshua, son of Rabbi Ḥaya: YouJews bsay that you are extremely wise.If that is so, btell me what I will see in my dream.Rabbi Yehoshua bsaid to him: You will see the Persians capture you, and enslave you, and force you to herd unclean animals with a golden staff. He thought the entire dayabout the images described to him by Rabbi Yehoshua band that night he sawit in his dream. bKing Shapurof Persia bsaid to Shmuel: YouJews bsay that you are extremely wise.If that is so, btell me what I will see in my dream. Shmuel said to him: You will see the Romans come and take you into captivityand force you bto grind date pits in mills of gold. He thought the entire dayabout the images described to him by Shmuel, band that night he sawit in his dream.,The Gemara relates: bBar Haddaya was an interpreter of dreams.For bone who gave him a fee, he would interpretthe dream bfavorably, andfor bone who did not give him a fee, he would interpretthe dream bunfavorably.The Gemara relates: There was an incident in which both bAbaye and Rava saw anidentical bdreamand they asked bar Haddaya to interpret it. bAbaye gave him moneyand paid his fee, bwhile Rava did not give himmoney. bThey said to him:The verse: b“Your ox shall be slain before your eyesand you shall not eat thereof” (Deuteronomy 28:31) bwas read to us in our dream. Heinterpreted their dream and bto Rava he said: Your business will be lost and you will derive no pleasure from eating because of theextreme bsadness of your heart. To Abaye he said: Your business will profit and you will be unable to eat due to the joy in your heart. /b, bThey said to him:The verse, b“You shall beget sons and daughters, but they shall not be yours; for they shall go into captivity”(Deuteronomy 28:41), bwas read to usin our dream. He interpreted their dreams, and bto Rava he said itsliteral, badversesense. bTo Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous, and your daughters will be married to outsiders and it will seem to you as if they were taken in captivity. /b,They said to him: bThe verse: “Your sons and your daughters shall be given unto another people”(Deuteronomy 28:32), bwas read to usin our dream. bTo Abaye he said: Your sons and daughters will be numerous. You say,that they should marry byour relatives andyour wife bsaysthat they should marry bher relatives and she will imposeher will bupon you and they will be givenin marriage bto her relatives, which is like another nationas far as you are concerned. bTo Rava he said: Your wife will die and your sons and daughters will come into the hands of another woman. As Rava saidthat bRabbi Yirmeya bar Abba saidthat bRav said: What isthe meaning of bthat which is writtenin the verse: b“Your sons and your daughters shall be given unto another people”? Thisrefers to bthe father’s wife,the stepmother.,They said to him: The verse: b“Go your way, eat your bread with joy,and drink your wine with a merry heart” (Ecclesiastes 9:7) bwas read to us in our dream. To Abaye he said: Your business will profit and you will eat and drink and read the verse out of the joy of your heart. To Rava he said: Your business will be lost, you will slaughter but not eat, you will drinkwine and breadpassages from the Bible in order bto allay your fears. /b,They said to him: The verse: b“You shall carry much seed out into the field,and shall gather little in; for the locust shall consume it” (Deuteronomy 28:38), bwas read to usin our dream. bTo Abaye he said from the beginningof the verse, that he will enjoy an abundant harvest. bTo Rava he said from the endof the verse, that his harvest will be destroyed.,They said to him: The verse: b“You shall have olive-trees throughout all your borders,but you shall not anoint yourself with the oil; for your olives shall drop off” (Deuteronomy 28:40), bwas read to usin our dream. And again, bto Abaye he said from the beginningof the verse. bTo Rava he said from the endof the verse.,They said to him: The verse: b“All the peoples of the earth shall seethat the name of the Lord is called upon you; and they shall be afraid of you” (Deuteronomy 28:10), bwas read to usin our dream. bTo Abaye he said: Your name will become well-known as head of the yeshiva, and you will be feared by all. To Rava he said: The king’s treasury was brokeninto band you will be apprehended as a thief, and everyone will draw an ia fortioriinference from you:If Rava who is wealthy and of distinguished lineage can be arrested on charges of theft, what will become of the rest of us? Indeed, bthe next day, the king’s treasury was burglarized, and they came and apprehended Rava. /b,Abaye and Rava bsaid to him: We saw lettuce on the mouth of the barrels. To Abaye he said: Your business will double like lettucewhose leaves are wide and wrinkled. bTo Rava he said: Your work will be bitter likea blettucestalk., bThey said to him: We saw meat on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your wine will be sweet and everyone will come to buy meat and wine from you. To Rava he said: Your wine will spoil, and everyone will go to buy meat in order to eat with it,to dip the meat in your vinegar., bThey said to him: We saw a barrel hanging from a palm tree. To Abaye he said: Your business will rise like a palm tree. To Rava he said: Your work will be sweet like dateswhich are very cheap in Babylonia, indicating that you will be compelled to sell your merchandise at a cheap price., bThey said to him: We saw a pomegranate taking root on the mouth of barrels. To Abaye he said: Your business will increase in value like a pomegranate. To Rava he said: Your work will go sour like a pomegranate. /b, bThey said to him: We saw a barrel fall into a pit. To Abaye he said: Your merchandise will be in demand asthe adage bsays: Bread falls in a pit and is not found.In other words, everyone will seek your wares and they will not find them due to increased demand. bTo Rava he said: Your merchandise will be ruined and you will throw itaway binto a pit. /b, bThey said to him: We saw a donkey-foal standing near our heads, braying. To Abaye he said: You will be a king,that is to say, bhead of the yeshiva, and an interpreter will stand near youto repeat your teachings to the masses out loud. bTo Rava he said:I see the words ipeter ḥamor /i, first-born donkey, erased from your phylacteries.Rava bsaid to him: I myself saw it and it is there.Bar Haddaya bsaid to him:The letter ivavofthe word ipeter ḥamoris certainly erased from your phylacteries. /b, bUltimately, Rava went tobar Haddaya balone.Rava bsaid to him: I saw the outer door of my house fall.Bar Haddaya bsaid to him: Your wife will die,as she is the one who protects the house. Rava bsaid to him: I saw my front and back teeth fall out. He said to him: Your sons and daughters will die.Rava bsaid to him: I saw two doves that were flying. He said to him: You will divorce two women.Rava bsaid to him: I saw two turnip-heads [ igargelidei /i]. He said to him: You will receive two blows with a clubshaped like a turnip. bThat same day Rava went and sat in the study hall the entire day. He discovered these two blind people who were fighting with each other. Rava went to separate them and they struck Rava twoblows. When bthey raisedtheir staffs bto strike him an additional blow, he said:That is benough for me, Ionly bsaw two. /b, bUltimately, Rava came and gave him,bar Haddaya, ba fee. Andthen Rava, bsaid to him: I saw my wall fall.Bar Haddaya bsaid to him: You will acquire property without limits.Rava bsaid to him: I saw Abaye’s house [ iappadna /i] fall and its dust covered me.Bar Haddaya bsaid to him: Abaye will die and his yeshiva will come to you.Rava bsaid to him: I saw my house fall, and everyone came and took the bricks. He said to him: Your teachings will be disseminated throughout the world.Rava bsaid to him: I saw that my head split and my brain fell out. He said to him: A feather will fall out of the pillownear your head. Rava bsaid to him: The Egyptian ihallel /i,the ihallelthat celebrates the Exodus, bwas read to me in a dream. He said to him: Miracles will be performed for you. /b,Bar Haddaya bwas going withRava bon a ship;bar Haddaya bsaid: Why am Igoing bwith a person for whom miracles will be performed,lest the miracle will be that the ship will sink and he alone will be saved. bAsbar Haddaya bwas climbingonto the ship ba book fell from him. Rava foundit band saw: All dreams follow the mouth, written therein. He saidto bar Haddaya: bScoundrel. It wasdependent bon you, and you caused me so much suffering. I forgive you for everything except for the daughterof bRav Ḥisda,Rava’s wife, whom bar Haddaya predicted would die. bMay it beYour bwill that this man be delivered into the hands of a kingdom that has no compassion on him. /b,Bar Haddaya bsaidto himself: bWhat will I do? We learnedthrough tradition bthat the curse of a Sage,even if bbaseless, comestrue? bAnd all the more soin the case of bRava, as he cursedme bjustifiably. He saidto himself: bI will get up and go into exile,as bthe Master said: Exile atones for transgression. /b, bHe arose and exiled himself to the seat of the Romangovernment. bHe went and sat by the entrance,where bthe keeper of the king’s wardrobestood. bThe wardrobe guard dreamed a dream.He bsaid tobar Haddaya: bI saw in the dream that a needle pierced my finger.Bar Haddaya bsaid to him: Give me a izuz /i. He did not give himthe coin bsobar Haddaya bsaid nothing to him.Again, the guard bsaid to him: I saw a worm that fellbetween bmy two fingers,eating them. Bar Haddaya bsaid to him: Give me a izuz /i. He did not give himthe coin, bsobar Haddaya bsaid nothing to him.Again, the guard bsaid to him: I saw that a worm fellupon bmy entire hand,eating it. Bar Haddaya bsaid to him: A worm fellupon and ate ball the silkgarments. bThey heardof this bin the king’s palace and they brought the wardrobe keeper and werein the process of bexecuting him. He said to them: Why me? Bring the one who knew and did not saythe information that he knew. bThey broughtbar Haddaya band said to him: Because of your izuz /i, ruincame upon |
|
7. Babylonian Talmud, Eruvin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 101a. big strongמתני׳ /strong /big הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ:, big strongגמ׳ /strong /big ורמינהו דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב,אמר אביי בשיש להם ציר רבא אמר בשהיה להן ציר,מיתיבי דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן הארץ אפילו מלא נימא נועלין בהן ואם לאו אין נועלין בהן,אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי מתרץ לטעמיה או שיש להן ציר או שגבוהין מן הארץ רבא מתרץ לטעמיה כשהיה להן ציר או שגבוהין מן הארץ,ת"ר סוכי קוצים וחבילין שהתקינן לפירצה שבחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת וא"צ לומר ביו"ט,תני ר' חייא דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא ואיכא דאמרי דלית ליה גשמה,אמר רב יהודה האי מדורתא ממעלה למטה שרי ממטה למעלה אסיר,וכן ביעתא וכן קידרא וכן פוריא וכן חביתא,א"ל ההוא צדוקי לרבי יהושע בן חנניה חדקאה דכתיב בכו (מיכה ז, ד) טובם כחדק אמר ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב ישר ממסוכה ואלא מאי טובם כחדק כשם שחדקים הללו מגינין על הפירצה כך טובים שבנו מגינים עלינו דבר אחר טובם כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם שנאמר (מיכה ד, יג) קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסותיך אשים נחושה והדיקות עמים רבים וגו':, big strongמתני׳ /strong /big לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אא"כ עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר' מאיר,אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים הוה:, big strongגמ׳ /strong /big ורבנן אמר רבי מאיר רשות הרבים ומהדרו אינהו כרמלית דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים,אמר רב פפא כאן קודם שנפרצו בה פרצות כאן לאחר שנפרצו בה פרצות,רבא אמר סיפא אתאן לשערי גינה והכי קאמר וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית בכרמלית ויפתח ברשות היחיד | 101a. strongMISHNA: /strong With regard to bthe door to a rear court,i.e., a door that opens from a house to the courtyard situated behind it, which is typically not a proper door but merely a wooden board without hinges that closes off the doorway; bandlikewise bbundles of thornsthat seal ba breach; andreed bmats, onemay bnot closean opening bwith themon Shabbat. This would be considered building or completing a building, bunless theyremain babove the groundeven when they are open., strongGEMARA: /strong bAndthe Gemara braises a contradictionfrom a ibaraita /i: With regard to ba door, or a mat, or a lattice [ ikankan /i] that dragalong the ground and are used for closing up openings, bwhen they are tied and suspendedin place bonemay bclosean opening bwith them on Shabbat; and needless to saythis is permitted bon a Festival.According to the ibaraita /i, the critical factor is apparently that they must be tied and suspended, not that they have to be held up above the ground., bAbaye said:The ibaraitais referring btoones bthat have a hinge.As they are considered proper doors, closing them does not appear like building. bRava said:The ibaraitais referring even btodoors bthatonce bhad a hinge,even though they no longer have one. These partitions also bear the clear form of a door, and therefore one’s action does not have the appearance of building.,The Gemara braises an objectionfrom another ibaraita /i: With regard to ba door, or a mat, or a lattice that dragalong the ground, bwhen they are tied and suspendedin place bandthey are held babove the ground even byas little as ba hairbreadth, onemay bclosean opening bwith them. However, ifthey are bnotraised in this manner, bonemay bnot closean opening bwith them.Clearly, these doors must indeed be raised above the ground as well.,The Gemara answers: bAbaye reconcilesthe objection bin accordance with his reasoning, and Rava reconcilesthe objection bin accordance with his reasoning.The Gemara elaborates: bAbaye reconcilesthe objection bin accordance with his reasoningby adding to the ibaraita /i: They must beither have a hinge orbe held babove the ground. Ravalikewise breconcilesthe objection bin accordance with his reasoning,as he reads: They must bhave had a hinge orelse be held babove the ground. /b, bThe Sages taughta ibaraita /i: With regard to bbranches of thorn bushes or bundlesof wood bthat were arrangedso that they sealed off ba breach in a courtyard, when they are tied and suspendedin place, bonemay bclosean opening bwith them on Shabbat; and needless to say,this is permitted bon a Festival. /b, bRabbi Ḥiyya taughta ibaraita /i: With regard to ba widowed door that dragsalong the ground, bonemay bnot closean opening bwith it.The Gemara asks: bWhat are the circumstancesof ba widowed door? Some sayit refers to a door built bfrom a single plank,which does not look like a door, band others sayit is ba door that does not have a lower doorsill( ige’onim /i) and that touches the ground when closed.,With regard to activities that are prohibited because of their similarity to building, the Gemara cites a teaching that bRav Yehuda said:When arranging a pile of wood for ba fireon a Festival, if the logs are arranged bfrom the top down,i.e., the upper logs are temporarily suspended in the air while the lower logs are inserted below them, bit is permitted.However, if the wood is placed from bthe bottom up, it is prohibited,as the arrangement of wood in the regular manner is a form of building., bAnd the sameapplies to beggsthat are to be arranged in a pile, band the sameapplies to ba cauldronthat is to be set down on a fire by means of supports, band the sameapplies to a bbedthat will be placed on its frame, band the sameapplies to bbarrelsarranged in a cellar. In all these cases, the part that goes on top must be temporarily suspended in the air while the lower section is inserted beneath it.,With regard to bundles of thorns used to seal a breach, the Gemara cites a related incident: bA certain hereticonce bsaid to Rabbi Yehoshua ben Ḥaya: Man of thorns! For it says about you: “The best of them is as a brier”(Micah 7:4), which indicates that even Israel’s best are merely thorns. bHe said to him: Fool, go down to the end of the verse: “The most upright is worse than a thorn hedge,”a derogatory expression meant as praise. bRather, what isthe meaning of bthe best of them is as a brier?It means that bjust as these thorns protect a breach, so the best among us protect us. Alternatively: The best of them is as a brier [ iḥedek /i]means bthat they grind [ imehaddekin /i] the nations of the world into Gehenna, as it is stated: “Arise and thresh, O daughter of Zion, for I will make your horn iron, and I will make your hoofs brass, and you shall beat in pieces [ ivahadikot /i] many peoples;and you shall devote their gain to God, and their substance to the God of the whole earth” (Micah 4:13)., strongMISHNA: /strong bA personmay bnot stand in the private domain and opena door located bin the public domainwith a key, lest he inadvertently transfer the key from one domain to the other. Likewise, one may not stand bin the public domain and opena door bin the private domainwith a key, bunlessin the latter case bhe erected a partition ten handbreadths higharound the door and stands inside it. This is bthe statement of Rabbi Meir. /b,The Rabbis bsaid to him:There was ban incident at the poultry dealers’ market in Jerusalem,where they would fatten fowl for slaughter (Rabbeinu Ḥael), band they would lockthe doors to their shops band place the key in the window that was over the door,which was more than ten handbreadths off the ground, and nobody was concerned about the possible violation of any prohibition. bRabbi Yosei says:That place bwas a market of wool dealers. /b, strongGEMARA: /strong The Gemara asks: bAndthose bRabbis,who cited the case of the poultry dealers of Jerusalem to rebut Rabbi Meir’s opinion, bRabbi Meir spoketo them about unlocking a door in a private domain while standing bin the public domain, and they respondedwith an incident involving ba ikarmelit /i. As Rabba bar bar Ḥana saidthat bRabbi Yoḥa said:With regard to bJerusalem, were it notfor the fact that bits doors are locked at night, one would be liable forcarrying in biton Shabbat, bbecauseits thoroughfares have the status of bthe public domain.However, since Jerusalem’s doors are typically locked, it is considered one large ikarmelit /i, which is subject to rabbinic prohibitions. How, then, could a proof be cited from the markets of Jerusalem with regard to the transfer of objects between a public domain and a private domain, which is prohibited by Torah law?, bRav Pappa said: Here,in the statement of Rabbi Yoha, Jerusalem was considered a ikarmelitduring the period bbefore breaches were made in itswalls. Its doors did not turn it into a public domain, as they were locked. Whereas bthere,the Rabbis in the mishna are referring to the time bafter breaches had been made inthe walls, and it therefore acquired the status of a public domain., bRava said: In the latter clauseof the mishna bwe came toa different issue, i.e., the final section of the mishna is not designed to counter Rabbi Meir’s statement with regard to the public domain. Rather, it refers btothe bgates of a gardenwith an area greater than two ibeit se’ain size, whose legal status is that of a ikarmelit /i. Consequently, the mishna bis saying as follows: And likewise,one may bnot stand in the private domain and opena door bin a ikarmelit /i;neither may one stand bin a ikarmelitand opena door bin the private domain, /b |
|
8. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 90b. וכתיב (מלכים ב ז, כ) ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות ודילמא קללת אלישע גרמה ליה דאמר רב יהודה אמר רב קללת חכם אפי' על חנם היא באה אם כן לכתוב קרא וירמסוהו וימות מאי בשער על עסקי שער,(אמר ר' יוחנן) מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (במדבר יח, כח) ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים והלא לא נכנס לארץ ישראל שנותנין לו תרומה אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה מכאן לתחיית המתים מן התורה,דבי רבי ישמעאל תנא לאהרן כאהרן מה אהרן חבר אף בניו חברים,א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ שנאמר (דברי הימים ב לא, ד) ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת (לכהנים ולוים) למען יחזקו בתורת ה' כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת,אמר רב אחא בר אדא אמר רב יהודה כל הנותן תרומה לכהן עם הארץ כאילו נותנה לפני ארי מה ארי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל אף כהן עם הארץ ספק אוכלה בטהרה ספק אוכלה בטומאה,ר' יוחנן אמר אף גורם לו מיתה שנאמר (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו דבי ר"א בן יעקב תנא אף משיאו עון אשמה שנאמר (ויקרא כב, טז) והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם,תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר (שמות ו, ד) וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחיית המתים מן התורה:,(צד"ק ג"ם גש"ם ק"ם סימן): שאלו מינין את רבן גמליאל מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ולא קיבלו ממנו,מן התורה דכתיב (דברים לא, טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם אמרו לו ודילמא וקם העם הזה וזנה,מן הנביאים דכתיב (ישעיהו כו, יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל ודילמא מתים שהחיה יחזקאל,מן הכתובים דכתיב (שיר השירים ז, י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ודילמא רחושי מרחשן שפוותיה בעלמא כר' יוחנן דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כל מי שנאמרה הלכה בשמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר שנאמר דובב שפתי ישנים,עד שאמר להם מקרא זה (דברים יא, כא) אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לכם לא נאמר אלא להם מיכן לתחיית המתים מן התורה,וי"א מן המקרא הזה אמר להם (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (פשיטא דחיים כולכם היום אלא אפילו ביום שכל העולם כולם מתים אתם חיים) מה היום כולכם קיימין אף לעוה"ב כולכם קיימין,שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה מניין שהקב"ה מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות אמר להו תרווייהו מן המקרא הזה שנאמר (דברים לא, טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה,ודילמא וקם העם הזה וזנה אמר להו נקוטו מיהא פלגא בידייכו דיודע מה שעתיד להיות איתמר נמי א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות שנאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם וגו',תניא א"ר אליעזר בר' יוסי בדבר זה זייפתי ספרי מינים שהיו אומרים אין תחיית המתים מן התורה אמרתי להן זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום שאתם אומרים אין תחיית המתים מן התורה הרי הוא אומר (במדבר טו, לא) הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה הכרת תכרת בעולם הזה עונה בה לאימת לאו לעולם הבא,א"ל רב פפא לאביי ולימא להו תרוייהו מהכרת תכרת אינהו הוו אמרי ליה דברה תורה כלשון בני אדם,כתנאי הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא דברי ר"ע אמר לו ר' ישמעאל והלא כבר נאמר (במדבר טו, ל) את ה' הוא מגדף ונכרתה וכי שלשה עולמים יש אלא ונכרתה בעולם הזה הכרת לעולם הבא הכרת תכרת דברה תורה כלשון בני אדם,בין ר' ישמעאל ובין ר"ע עונה בה מאי עבדי ביה לכדתניא יכול אפילו עשה תשובה ת"ל עונה בה לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה,שאלה קליאופטרא מלכתא את ר"מ אמרה ידענא דחיי שכבי דכתיב (תהלים עב, טז) ויציצו מעיר כעשב הארץ אלא כשהן עומדין עומדין ערומין או בלבושיהן עומדין אמר לה ק"ו מחיטה ומה חיטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברים בלבושיהן על אחת כמה וכמה,א"ל קיסר לרבן גמליאל אמריתו דשכבי חיי הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי | 90b. bAnd it is written: “And it was for him so, and the people trampled him in the gate, and he died”(II Kings 7:20). The Gemara challenges: bPerhapsit was bthe curse of Elishathat bcausedthe officer to die in that manner, not the principle of punishment measure for measure for his lack of belief, bas Rav Yehuda saysthat bRav says: The curse of a Sage, evenif bbaseless, comesto be fulfilled? This is all the more so true concerning the curse of Elisha, which was warranted. The Gemara answers: bIf so, let the verse write: And they trampled him and he died. Whatdoes the term b“in the gate”serve to teach? It teaches that he died bover mattersrelating bto the gate [ isha’ar /i].It was for the cynical dismissal of the prophecy of Elisha that the officer voiced at the city gate that he was punished measure for measure and was trampled at the city gate.,§ bRabbi Yoḥa says: From whereis the bresurrection of the deadderived bfrom the Torah?It is derived from this verse, bas it is statedwith regard to iterumaof the tithe: b“And you shall give the iterumaof the Lord to Aaron the priest”(Numbers 18:28). bAnd does Aaron exist foreverso that one can fulfill the mitzva by giving him the iterumaof the tithe? bBut is it notso that Aaron bdid not enter Eretz Yisrael,the only place bwherethe people would bgive him iteruma /i? Rather,the verse bteaches thatAaron is destined bto live in the future and the Jewish peoplewill bgive him iteruma /i. From hereit is derived that bthe resurrection of the dead is from the Torah. /b, bThe school of Rabbi Yishmael taughta different derivation from this verse. From the term b“to Aaron”one derives that iterumamust be given to a priest blike Aaron; just as Aaron is one devoted to the meticulous observance of mitzvot, particularly those relating to ritual purity, iteruma /i, and tithes [ iḥaver /i], so tooone gives iterumato bhis descendantswho are iḥaverim /i. /b, bRabbi Shmuel bar Naḥmani saysthat bRabbi Yonatan says: From whereis it derived bthat one does not give iterumato a priestwho is ban iam ha’aretz /i?It is derived from a verse, bas it is stated: “And he commanded the people who dwelled in Jerusalem to give the portion of the priests and of the Levites, so that they may firmly adhere to the Torah of the Lord”(II Chronicles 31:4). bEveryone who firmly adheres to the Torah of the Lord has a portion, and anyone who does not firmly adhere to the Torah of the Lord does not have a portion. /b, bRav Aḥa bar Adda saysthat bRav Yehuda says:With regard to banyone who gives iterumato a priestwho is ban iam ha’aretz /i, it is as though he placedthe iteruma bbefore a lion. Just aswith regard to ba lion,there is buncertaintywhether it will bmaulits prey band eatit, and buncertaintywhether it will bnot maulits prey bandinstead beatit alive, bso too,with regard to ba priestwho is ban iam ha’aretz /ito whom one gives iteruma /i, there is buncertaintywhether he will beat it in purity,and there is buncertaintywhether he will beat it in impurity,thereby violating a prohibition by Torah law., bRabbi Yoḥa says:One who gives iterumato a priest who is an iam ha’aretz beven causesthe priest’s bdeath, as it is statedwith regard to iteruma /i: b“And die therefore if they profane it”(Leviticus 22:9). Priests who partake of iterumain a state of ritual impurity profane it and are liable to be punished with death at the hand of Heaven. bThe school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught:By giving iterumato a priest who is an iam ha’aretz /i, bone also brings upon him a sin of guilt,i.e., a sin that will lead to additional sins, bas it is stated: “And so bring upon them a sin of guilt when they eat their sacred items”(Leviticus 22:16).,§ bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Simai says: From whereis bresurrection of the deadderived bfrom the Torah?It is derived from a verse, bas it is statedwith regard to the Patriarchs: b“I have also established My covet with them to give to them the land of Canaan”(Exodus 6:4). The phrase: To give bto youthe land of Canaan, bis not stated,as the meaning of the verse is not that God fulfilled the covet with the Patriarchs when he gave the land of Canaan to the children of Israel; brather,it is stated: “To give bto themthe land of Canaan,” meaning to the Patriarchs themselves. bFrom hereis it derived that bthe resurrection of the dead is from the Torah,as in the future the Patriarchs will come to life and inherit the land.,The Gemara records a mnemonic for those cited in the upcoming discussion: iTzadi /i, idalet /i, ikuf /i; igimmel /i, imem /i; igimmel /i, ishin /i, imem /i; ikuf /i, imem /i.Heretics asked Rabban Gamliel: From whereis it derived bthat the Holy One, Blessed be He, revives the dead?Rabban Gamliel bsaid to themthat this matter can be proven bfrom the Torah, from the Prophets, and from Writings, but they did not acceptthe proofs bfrom him. /b,The proof bfrom the Torahis bas it is written: “And the Lord said to Moses, behold, you shall lie with your fathers and arise”(Deuteronomy 31:16). The heretics bsaid to him: But perhapsthe verse should be divided in a different manner, and it should be read: “Behold, you shall lie with your fathers, band this people will arise and strayafter the foreign gods of the land.”,The proof bfrom the Prophetsis bas it is written: “Your dead shall live, my corpse shall arise. Awake and sing, you that dwell in the dust, for your dew is as the dew of vegetation, and the land shall cast out the dead”(Isaiah 26:19). The heretics said to him: bBut perhapsthe prophecy was fulfilled with bthe dead that Ezekiel revived.No proof may be cited from that verse with regard to any future resurrection.,The proof bfrom Writingsis bas it is written: “And your palate is like the best wine that glides down smoothly for my beloved, moving gently the lips of those that sleep”(Song of Songs 7:10), indicating that the dead will ultimately rise and speak. The heretics said to him: bBut perhaps merely their lips will move, in accordance withthe opinion of bRabbi Yoḥa, as Rabbi Yoḥa says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: Anyone in whose name a ihalakhais stated in this world, his lips move in the graveas if repeating the statement cited in his name, bas it is stated: “Moving gently the lips of those that sleep.”No proof may be cited from that verse, as it is unrelated to resurrection.,This exchange continued buntilRabban Gamliel bstated to them this verse:“That your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land bthat the Lord took an oath to your forefathers to give them”(Deuteronomy 11:21). The phrase: bTogive byou, is not stated; rather,it is stated: b“Togive bthem,”to the Patriarchs themselves, as in the future the Patriarchs will come to life and inherit the land. bFrom here resurrection of the deadis derived bfrom the Torah. /b, bAnd there are those who saythat it is bfrom thisfollowing bversethat bhe said to themhis ultimate proof: b“But you who cleave to the Lord your God every one of you is alive this day”(Deuteronomy 4:4). Wasn’t it bobviouswith regard to the children of Israel whom God was addressing, that b“every one of you is alive this day”? Rather,the meaning of the verse is: bEven on the day when everyone is dead you will live; just as today every one of you is alive, so too, in the World-to-Come every one of youwill be balive. /b, bThe Romans asked Rabbi Yehoshua ben Ḥaya: From whereis it derived bthat the Holy One, Blessed be He, revives the dead, andfrom where is it derived that bHe knows what is destined to be?Rabbi Yehoshua ben Ḥaya bsaid to them: Both of thosematters are derived bfrom this verse, as it is stated: “And the Lord said to Moses, Behold, you shall lie with your fathers and arise; this people will go astray”(Deuteronomy 31:16). This indicates that Moses will die and then arise from the dead and that the Holy One, Blessed be He, knows what the children of Israel are destined to do.,The Romans asked: bBut perhapsthe verse should be divided in a different manner, and it should be read: “Behold, you shall lie with your fathers band this people will arise and go astrayafter the foreign gods of the land.” Rabbi Yehoshua ben Ḥaya bsaid to them: Take at leasta response to bhalfof your question bin your handsfrom that verse, bthatGod bknows what is destined to be.The Gemara comments: bIt was also statedon a similar note by an iamoraciting a itanna /i, as bRabbi Yoḥa says in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: From whereis it derived bthat the Holy One, Blessed be He, revives the dead, andfrom where is it derived that bHe knows what is destined to be?It is derived from a verse, bas it is stated: “Behold, you shall lie with your fathers and arise.” /b, bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, says: With thisfollowing bmatter, I refuted the books of the Samaritans, as they would saythat bthere is nosource for bthe resurrection of the dead from the Torah. I said to them: You falsified your torah and you accomplished nothing, as you say there is nosource for bthe resurrection of the dead from the Torah,and the Torah bstates: “That soul shall be excised; his iniquity shall be upon him”(Numbers 15:31). You interpret the phrase “that soul bshall be excised”to mean that a sinner will be punished with death bin this world.If so, with regard to the phrase b“his iniquity shall be upon him,” for whenis that destined to be? Is it bnot for the World-to-Come,i.e., the world as it will exist after the resurrection of the dead? Apparently, there is a World-to-Come and there is an allusion to it in the Torah., bRav Pappa said to Abaye: And letRabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, bsay tothe Samaritans that bboth of thosematters can be derived bfromthe phrase b“shall be excised [ ihikkaret tikkaret /i].”“ iHikkaret /i” indicates that the sinner is excised from this world, and “ itikkaret /i” indicates that the sinner is excised from the World-to-Come. Abaye answered: Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei, preferred not to cite proof from the compound verb, because the Samaritans bwould say: The Torah spoke in the language of people,and the compound verb is merely a stylistic flourish.,The Gemara notes: These derivations of Rabbi Eliezer and Rav Pappa are bparallelto a dispute between itanna’im /iwith regard to b“ ihikkaret tikkaret /i,”as follows: b“ iHikkaret /i”indicates that the sinner is excised bin this world,and b“ itikkaret /i”indicates that the sinner is excised bin the World-to-Come;this is bthe statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yishmael said to him: Isn’t it already statedin the previous verse: b“That person that blasphemes the Lord, that soul shall be excised [ ivenikhreta /i]”(Numbers 15:30), band are there three worldsfrom which the sinner is excised? bRather,from the term b“ ivenikhreta /i”it is derived that the sinner is excised bin this world,from b“ ihikkaret /i”it is derived that the sinner is excised bin the World-to-Come,and from the compound verb b“ ihikkaret tikkaret /i”nothing is derived, as bthe Torah spoke in the language of people. /b,The Gemara asks: According to bboth Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva, what do they do with,i.e., what do they derive from, the phrase b“His iniquity shall be upon him”?The Gemara answers: That phrase is necessary bfor thatderivation bwhich is taughtin a ibaraita /i: One bmighthave thought that the sinner is excised bevenafter bhe repented.Therefore, bthe verse states: “His iniquity shall be upon him.”God states: bI saidthat the sinner will be excised bonly when his iniquityremains bupon him. /b,§ The Gemara relates: bQueen Cleopatra asked Rabbi Meira question. bShe said: I know that the dead will live, as it is written: “And may they blossom out of the city like grass of the earth”(Psalms 72:16). Just as grass grows, so too, the dead will come to life. bBut when they arise,will they barise naked orwill bthey arise with their garments?Rabbi Meir bsaid to her:It is derived ia fortiorifrom wheat. If wheat, which is buried naked,meaning that the kernel is sown without the chaff, bemerges with several garmentsof chaff, ball the more sowill bthe righteous, who are buried with their garments,arise with their garments.,The Roman bemperor said to Rabban Gamliel: You say that the dead will live. Aren’t they dust? And does dust come to life? /b |
|
9. Babylonian Talmud, Shabbat, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 119a. עבידנא יומא טבא לרבנן אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותי' אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מ"ט דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חובה לעצמו,רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תלת סאוי טחיי א"ל מי הוה ידעיתון דאתינא אמרו ליה מי עדיפת לן מינה,רבי אבא זבן בתליסר אסתירי פשיטי בישרא מתליסר טבחי ומשלים להו אצינורא דדשא ואמר להו אשור הייא אשור הייא ר' אבהו הוה יתיב אתכתקא דשינא ומושיף נורא רב ענן לביש גונדא דתנא דבי רבי ישמעאל בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו,רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא רב הונא מדליק שרגי רב פפא גדיל פתילתא רב חסדא פרים סילקא רבה ורב יוסף מצלחי ציבי ר' זירא מצתת צתותי רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק אמר אילו מקלעין לי ר' אמי ור' אסי מי לא מכתיפנא קמייהו ואיכא דאמרי ר' אמי ורבי אסי מכתפי ועיילי מכתפי ונפקי אמרי אילו איקלע לן רבי יוחנן מי לא מכתפינן קמיה,יוסף מוקיר שבי הוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי נכסיה טובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו ניכסי זבן בהו מרגניתא אותבה בסייניה בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייה במיא בלעיה כוורא אסקוה אייתוה אפניא דמעלי שבתא אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין אמטיוה ניהליה זבניה קרעיה אשכח ביה מרגניתא זבניה בתליסר עיליתא דדינרי דדהבא פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא,בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבא"י במה הן זוכין א"ל בשביל שמעשרין שנאמר (דברים יד, כב) עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר שבבבל במה הן זוכין א"ל בשביל שמכבדין את התורה,ושבשאר ארצות במה הן זוכין א"ל בשביל שמכבדין את השבת דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים וכשמניחים אותו אומרים (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה וגו' וכשמסלקין אותו אומרים (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת אמרתי לו [אשריך שזכית] וברוך המקום שזיכך לכך,א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף אמר לו תן לנו הימנו אמר לו כל המשמר את השבת מועיל לו ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו,א"ל ריש גלותא לרב המנונא מאי דכתיב (ישעיהו נח, יג) ולקדוש ה' מכובד א"ל זה יוה"כ שאין בו לא אכילה ולא שתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכבדתו רב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא כגון אנן דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא במאי נישנייה אמר להו אי רגיליתו לאקדומי אחרוה אי רגיליתו לאחרוה אקדמוה רב ששת בקיטא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא שימשא בסיתוא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא טולא כי היכי דליקומו הייא ר' זירא | 119a. bI make a feast for the Sages. Rava said: May I receivemy reward bbecause when a young Torah scholar comes before me for judgment, I do not put my head on the pillow until I seekas many of bhis meritsas possible, based on conditions and his claims. bMar bar Rav Ashi said: I am disqualified tosit in bjudgment of a young Torah scholar. What is the reasonthat I am disqualified? It is bbecausethe Torah scholar bis as beloved to me as myown bself, and a person does not find fault in himself. /b,The Gemara now returns to the issue of delight in and deference to Shabbat. bRabbi Ḥanina would wrap himselfin his garment band stand at nightfall on Shabbat eve,and bsay: Come and we will go out to greet Shabbat the queen. Rabbi Yannai put on his garment on Shabbat eve and said: Enter, O bride. Enter, O bride.The Gemara relates: bRabba bar Rav Huna happenedto come bto the house of Rabba bar Rav Naḥman. They broughtbefore bhim three se’a of oiled biscuits.He bsaid to them: Did you know I was comingand prepared all of this in my honor? bThey said to him: Are youmore bimportant to us thanShabbat? The biscuits were prepared in deference to Shabbat., bRabbi Abba bought thirteen plain staters [ iastirei peshitei /i]worth half a izuz bof meat from thirteen butchersin deference to Shabbat, so that he would have various types of fine meat. bAnd he would placethe meats bat the door hingeat the entrance to his house to hurry to bring another type of meat. bAndhe bsaid tothe cooks, in order to rush them: bHurry and prepare it, hurry and prepare it.The Gemara also relates: bRabbi Abbahu would sit on an ivory chair [ itakhteka /i] and fan the firecooking the food for Shabbat, in order to play a role in preparations for Shabbat. bRav A would don asimple bblack garmentfor the Shabbat preparations, bas the school of Rabbi Yishmael taught:While wearing the bgarments in which he cooked a potof food bfor his master, one should not dilute a cup of wine for his Master.One should wear a garment appropriate for the task at hand., bRav Safrawould broast the headof an animal to prepare it for Shabbat. bRava salteda ishibuta /ifish in deference to Shabbat. bRav Huna kindled lampsin deference to Shabbat. bRav Pappa spun the wicksfor the Shabbat lamp. bRav Ḥisda cut the beetsin preparation for Shabbat. bRabba and Rav Yosef cut wood. Rabbi Zeira prepared thin sticksfor kindling. bRav Naḥman bar Yitzḥakwould bloadobjects bon his shoulder and enter, loadobjects bon his shoulder and exit. He said: If Rabbi Ami and Rabbi Asi happened tovisit bme, would I not loadobjects bon my shoulder before them?So too, it is fitting to do so in deference to Shabbat. bAnd some saythat bRabbi Ami and Rabbi Asiwould bloadobjects bon their shoulders and enter, loadobjects bon their shoulders and exit. They said: If Rabbi Yoḥa happenedto come btovisit bus, would we not loadobjects bon our shoulders before him? /b,The Gemara relates with regard to bYosef who cherishes Shabbat: There was a gentile in his neighborhood whose property was extremely plentiful. The astrologers said tothe gentile with regard to ball his property: Yosef who cherishes Shabbat will consume it.The gentile bwent and sold all of his property,and with the money he received bhe bought a pearl,and he bplaced it in his hat. When he was crossing a riverin ba ferry, the wind blewhis hat band cast it into the water,and ba fish swallowed it.The fish bwascaught and bremovedfrom the water and bit was broughtto shore adjacent to bnightfall on Shabbat eve.The fishermen bsaid: Who buysfish at a time blike this?The townspeople bsaid tothe fishermen: bGo bring it to Yosef who cherishes Shabbat, as he regularly purchasesdelicacies in deference to Shabbat. bThey brought it to himand bhe purchased it. He rippedthe fish open and bfound a pearl inside it. He sold it for thirteen vessels filled with golden dinars( iTosafot /i). bThis elderly manwho bencountered him and said: One who lendsto bShabbat, Shabbat repays him. /b, bRabbiYehuda HaNasi braised a dilemma before Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei:With regard to bthe wealthy of Eretz Yisrael, by whatvirtue bdo they merittheir wealth? He bsaid to him: Because they tithe, as it is stated: “A tithe you shall tithe [ iasser te’asser /i]from all the crops of your seed that come out of the field each year” (Deuteronomy 14:22). The Sages interpreted this homiletically: bTake a tithe [ iasser /i] so that you will become wealthy [ ititasher /i].He asked: With regard to bthe wealthy of Babylonia,who are not obligated to tithe, bby whatvirtue bdo they merittheir wealth? He bsaid to him: Because they honor the Torahand the Sages in Babylonia.,With regard to bthe wealthy of other countries,where there are no Sages, bby whatvirtue bdo they merittheir wealth? He bsaid to him: Because they honor Shabbat, as Rabbi Ḥiyya bar Abba said: One time I was hosted atthe home of ba homeowner in Laodicea andthey bbrought before him a table of goldthat was so heavy it required bsixteen people to carry it, andthere were bsixteen chains of silver attached to it, andthere were bbowls and cups and pitchers and flasks attached to it, andthere were ball sorts of food, and delicacies, and fragrant spices on it. And when they placed itthere btheywould bsay: “The earth and all that fills it is God’s,the world and all that inhabit it” (Psalms 24:1). bAnd when they removed it theywould bsay: “The heavens are God’s heavens, but the earth He gave to mankind”(Psalms 115:16). bI said to him: My son, what did youdo to bmerit this? He said to me: I was a slaughterer, andwhen I would come across parts bfrom every animalthat I slaughtered that was bfine, I would say: This will be for Shabbat. I said to him: Happy are you that you meritedthis, band blessed is God, Who has afforded you this merit. /b,The Roman bemperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥaya: Why does the fragrance of a cooked Shabbat dish diffuse?He bsaid to him: We have a certain spice called dill [ ishevet /i], which we place inthe cooked dishes band its fragrance diffuses.The emperor bsaid to him: Give ussome bof it.He bsaid to him: For anyone who observes Shabbat,the spice bis effective, and for one who does not observe Shabbat, it is not effective. /b, bThe Exilarch said to Rav Hamnuna: Whatis the meaning of that bwhich is written, “The holy one of God is honored”(Isaiah 58:13)? Rav Hamnuna bsaid to him: That is Yom Kippur, when there is no eating or drinking,and so the bTorah said: Honor it with a clean garment.And with regard to that which is stated about Shabbat, b“And you shall honor it,” Rav said: Tohonor Shabbat, bmakethe Shabbat feast bearlierthan on other days, in order to show that one delights in eating it. bAnd Shmuel said: Tohonor Shabbat, bmakethe Shabbat feast blater,so that one’s appetite will be greater. bThe sons of Rav Pappa bar Abba said to Rav Pappa:People blike us, for whom meat and wine is foundon our table bevery day, in whatmanner bcan we change iton Shabbat? He bsaid to them: If you are accustomed toeating your meal bearly, make it lateron Shabbat; bif you are accustomed to making it late, make it earlieron Shabbat. This difference will underscore the uniqueness of Shabbat. The Gemara relates: bIn the summer, Rav Sheshet would seat the Sageswho attended his lecture in a place bwhere the sun would reach; in the winter, he would seat the Sagesin a place bwhere the shade would reach.He did this bsothat bthey would stand quicklyafter the lecture ended and not engage in discussion, which would detract from the time devoted to delighting in Shabbat. bRabbi Zeira /b |
|
10. Babylonian Talmud, Taanit, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 7a. נימרינהו לתרוייהו אל ההודאות ורוב ההודאות,אמר ר' אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים ופליגא דרב יוסף דאמר רב יוסף מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים,אמר רב יהודה גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנא' (דברים לב, ב) יערף כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנא' (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו רבא אמר יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול,רבא רמי כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי אם תלמיד חכם הגון הוא כטל ואם לאו עורפהו כמטר,תניא היה ר' בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר (משלי ג, ח) רפאות תהי לשרך ואומר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים וכל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערף כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה שנאמר (דברים כא, ד) וערפו שם את העגלה בנחל,א"ל ר' ירמיה לר' זירא ליתי מר ליתני א"ל חלש לבאי ולא יכילנא לימא מר מילתא דאגדתא א"ל הכי אמר ר' יוחנן מאי דכתיב (דברים כ, יט) כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא,אלא משום דכתיב (דברים כ, יט) כי ממנו תאכל ואותו לא תכרת וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרת ואם לאו אותו תשחית וכרת,אמר רבי חמא (אמר רבי) חנינא מאי דכתיב (משלי כז, יז) ברזל בברזל יחד לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה,אמר רבה בר בר חנה למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי,והיינו דאמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב (ירמיהו נ, לו) חרב אל הבדים ונואלו חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בד בבד בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו,ולא עוד אלא שחוטאין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב, יא) אשר נואלנו ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו שרי צוען [וגו'] והתעו את מצרים,אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינו דאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן,רבי חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו כא, יד) לקראת צמא התיו מים וכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי לא הוי כל צמא לכו למים,רבי חנינא בר חמא רמי כתיב (משלי ה, טז) יפוצו מעינותיך חוצה וכתיב (משלי ה, יז) יהיו לך לבדך אם תלמיד הגון הוא יפוצו מעינותיך חוצה ואם לאו יהיו לך לבדך,(ואמר) רבי חנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה,ואמר רבי אושעיא למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו במים וביין ובחלב דכתיב הוי כל צמא לכו למים וכתיב (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה,כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא אמרה ליה אלא במאי נירמי אמר לה אתון דחשביתו רמו במאני דהבא וכספא,אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא ותקיף אתו ואמרו ליה אמר לה לברתיה מאן אמר לך הכי אמרה ליה רבי יהושע בן חנניה קריוהו אמר ליה אמאי אמרת לה הכי אמר ליה כי היכי דאמרה לי אמרי לה והא איכא שפירי דגמירי | 7a. bwe will recite them both: God of thanksgivings, and: Abundant thanksgivings. /b,§ The Gemara cites statements in praise of rainfall. bRabbi Abbahu said: The day of rain is greater than the resurrection of the dead.The reason is that bwhile the resurrection of the deadbenefits only bthe righteous, rainbenefits bboth the righteous and the wicked.The Gemara comments: bAndthis statement bdisagrees withthe opinion of bRav Yosef, as Rav Yosef said: Sincerainfall bis equivalent to the resurrection of the dead,the Sages bestablishedits recitation binthe second blessing of the iAmida /i, the blessing of bthe resurrection of the dead.According to Rav Yosef, rainfall is the equivalent to, but not superior to, the resurrection of the dead.,Similarly, bRav Yehuda said: The day of the rains is as great as the dayon which bthe Torah was given, as it is stated: “My doctrine [ ilikḥi /i] shall drop as the rain”(Deuteronomy 32:2), band ilekaḥmeans nothing otherthan bTorah, as it is stated: “For I give you good doctrine [ ilekaḥ /i]; do not forsake My Torah”(Proverbs 4:2). bRava said:Rainfall is even bgreater than the day on which the Torah was given, as it is stated: “My doctrine shall drop as the rain,”and when one makes a comparison, bwhichobject bismade bdependent upon which? You must saythat bthe lesserobject bis dependent upon the greaterone. If Torah is compared to rain, it follows that rain is greater than Torah.,The Gemara cites another interpretation of the verse from Deuteronomy. bRava raised a contradiction:At the beginning of the verse bit is written: “My doctrine shall drop [ iya’arof /i] as the rain,”in a harsh manner, bandyet later in the verse, bit is written: “My speech shall distill as the dew,”in a gentle tone. He resolves this apparent contradiction as follows: bIf he is a worthy Torah scholar,the Torah flows through him blike the dew, but ifhe is bnotworthy, bit snaps his neck [ iorfehu /i] like thepowerful brain. /b, bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Bena’a would say: Anyone who engages in Torah for its own sake, his Torahstudy bwill be an elixir of life for him, as it is stated: “It is a tree of life to them who lay hold upon it”(Proverbs 3:18), band it says: “It shall be health to your navel”(Proverbs 3:8), band it says: “For whoever finds Me finds life”(Proverbs 8:35). bAnd anyone who engages in Torah not for its own sake,e.g., for self-aggrandizement, his Torah bwill be an elixir of death for him, as it is stated: “My doctrine shall drop [ iya’arof] as the rain,” and iarifa /imeans bnothing otherthan bkilling, as it is stated: “And they shall break the heifer’s neck [ iarefu /i] there in the valley”(Deuteronomy 21:4)., bRabbi Yirmeyaonce bsaid to Rabbi Zeira: Let the Master come and teacha halakhic discourse. Rabbi Zeira bsaid to him: My heart is weak and I cannotstrain myself over a halakhic discourse. Rabbi Yirmeya replied to him: In that case, blet the Master tell us a matter of iaggada /i,which does not require as much effort. Rabbi Zeira bsaid to himthat bRabbi Yoḥa said as follows: What isthe meaning of that bwhich is written: “For man is a tree of the field”(Deuteronomy 20:19)? bAnd is manactually ba tree of the field? /b, bRather,it is bbecause it is writtenearlier in the same verse: b“You may eat of them but you may not cut them down,” and it is writtenin the next verse: b“Them you may destroy and cut down”(Deuteronomy 20:20). This indicates that there are certain trees which may be cut down, while others may not be destroyed. bHow so? If a Torah scholar is worthy: “You may eat of them but you may not cut them down,” but ifhe is bnotworthy: b“He you may destroy and cut down.” /b,The Gemara cites other expositions that deal with Torah study. bRabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: What isthe meaning of that bwhich is written: “Iron sharpens iron,so a man sharpens the countece of his friend” (Proverbs 27:17)? This verse comes bto tell youthat bjust aswith bthese iron implements, one sharpens the otherwhen they are rubbed against each other, bso too,when bTorah scholarsstudy together, they bsharpen one another in ihalakha /i. /b, bRabba bar bar Ḥana said: Why are matters of Torah compared to fire, as it is stated: “Is not My word like fire, says the Lord”(Jeremiah 23:29)? bTo tell you: Just as fire does not ignitein ba lonestick of wood but in a pile of kindling, bso too, matters of Torah are not retainedand understood properly by ba lonescholar who studies by himself, but by a group of Sages., bAnd this is what Rabbi Yosei bar Ḥanina said: What isthe meaning of that bwhich is written: “A sword is upon the boasters [ ihabaddim /i], and they shall become fools [ inoalu /i]”(Jeremiah 50:36)? This verse can be interpreted homiletically: There is a bsword upon the enemies of Torah scholars,a euphemism for Torah scholars themselves, bwho sit alone [ ibad bevad /i] and study Torah. And not only that, butthose who study by themselves bgrow foolishfrom their solitary Torah study, bas it is stated: “And they shall become fools.” /b, bAnd not only that, but they sin, as it is written here: “And they shall become fools,” and it is written there: “For that we have done foolishly [ inoalnu /i] and for that we have sinned”(Numbers 12:11). bAnd if you wish, sayinstead that it is derived bfrom here: “The princes of Zoan have become fools [ inoalu /i]…they have caused Egypt to go astray”(Isaiah 19:13)., bRav Naḥman bar Yitzḥak said: Why are Torah matters likened to a tree, as it is stated: “It is a tree of life to them who lay hold upon it”(Proverbs 3:18)? This verse comes bto tell youthat bjust as a smallpiece of bwood can ignite a large piece, so too, minor Torah scholars can sharpen greatTorah scholars and enable them to advance in their studies. bAnd this is what Rabbi Ḥanina said: I have learned much from my teachers and even more from my friends, but from my studentsI have learned bmore thanfrom ball of them. /b, bRabbi Ḥanina bar Pappa raised a contradiction.In one verse bit is written: “To him who is thirsty bring water”(Isaiah 21:14), which indicates that the one who has water must bring it to the thirsty person, band it is writtenelsewhere: b“Ho, everyone who thirsts, come for water”(Isaiah 55:1), from which it may be inferred that the thirsty person must seek out water himself. Rabbi Ḥanina bar Pappa resolves this apparent contradiction by explaining that bif he is a worthy studentthe teacher must seek him out, as in b“to him who is thirsty bring water,” but ifthe student is bnotworthy, then b“Ho, everyone who thirsts, come for water,”i.e., this student must seek out a teacher himself., bRabbi Ḥanina bar Ḥama raisedanother bcontradiction.In one verse bit is written: “Let your springs be dispersed abroad”(Proverbs 5:16), whereas in the next verse bit is written: “Let them be your own”(Proverbs 5:17). Rabbi Ḥanina bar Ḥama explains: bIf the studentsitting before you bis worthy,then b“Let your springs be dispersed abroad,”as you should teach him, but bifhe is bnotworthy, then b“Let them be your own.” /b, bAnd Rabbi Ḥanina bar Idi said: Why are matters of Torah likened to water, as it is written: “Ho, everyone who thirsts, come for water”(Isaiah 55:1)? This verse comes bto tell you: Just as water leaves a high place and flows to a low place, so too, Torah matters are retained only by one whose spirit is lowly,i.e., a humble person., bAnd Rabbi Oshaya said: Why are matters of Torah likened to these three liquids: To water, wine and milk? As it is writtenwith regard to water: b“Ho, everyone who thirsts, come for water,” and it is writtenin the same verse: b“Come, buy and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price.”This verse comes bto tell you: Just as these three liquids can be retained only in the least of vessels,e.g., clay pots, but not vessels of silver and gold, as they will spoil, bso too, matters of Torah are retained only by one whose spirit is lowly. /b,The Gemara cites a related incident: This bis as the daughter of theRoman bemperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥaya,who was an ugly man: bWoe to glorious wisdomsuch as yours, which is contained bin an ugly vessel.Rabbi Yehoshua ben Ḥaya bsaid to her,in a seemingly unrelated response: Does byour father keep his wine insimple bclay vessels?The emperor’s daughter bsaid to him: Rather, in what,then, bshould he keep it?Rabbi Yehoshua ben Ḥaya bsaid to her: You, who are so important,should bput it in vessels of gold and silver. /b,The emperor’s daughter bwent and saidthis bto her father. He put the wine in vessels of gold and silver and it turned sour.When his advisors bcame and told the emperorthat the wine had turned sour, bhe said tohis daughter: bWho told youto do bthis?His daughter bresponded: Rabbi Yehoshua ben Ḥaya.The emperor bsummoned himand bsaid to him: Why did you say this to her?Rabbi Yehoshua ben Ḥaya bsaid to him: Just as she said to me, so I said say to her,to demonstrate to her that fine material is best preserved in the least of vessels. The emperor said to him: bBut there are handsome people who are learned. /b |
|
