The Ancient Mediterranean Religions Index Database
Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

Anon., Avot Derabbi Nathan A, 37

Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

16 results
1. Hebrew Bible, Hosea, 2.21-2.22 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

2.21. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים׃ 2.22. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת־יְהוָה׃ 2.21. And I will betroth thee unto Me for ever; Yea, I will betroth thee unto Me in righteousness, and in justice, And in lovingkindness, and in compassion." 2.22. And I will betroth thee unto Me in faithfulness; And thou shalt know the LORD."
2. Hebrew Bible, Proverbs, 8.22 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

8.22. יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז׃ 8.22. The LORD made me as the beginning of His way, The first of His works of old."
3. Hebrew Bible, Psalms, 89.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

89.15. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃ 89.15. Righteousness and justice are the foundation of Thy throne; Mercy and truth go before Thee."
4. Hebrew Bible, Ezekiel, 1.28 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)

1.28. כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד־יְהוָה וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל־פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר׃ 1.28. As the appearance of the bow that is in the cloud in the day of rain, so was the appearance of the brightness round about. This was the appearance of the likeness of the glory of the LORD. And when I saw it, I fell upon my face, and I heard a voice of one that spoke."
5. Anon., 1 Enoch, 14 (3rd cent. BCE - 2nd cent. BCE)

14. The book of the words of righteousness, and of the reprimand of the eternal Watchers in accordance,with the command of the Holy Great One in that vision. I saw in my sleep what I will now say with a tongue of flesh and with the breath of my mouth: which the Great One has given to men to",converse therewith and understand with the heart. As He has created and given to man the power of understanding the word of wisdom, so hath He created me also and given me the power of reprimanding,the Watchers, the children of heaven. I wrote out your petition, and in my vision it appeared thus, that your petition will not be granted unto you throughout all the days of eternity, and that judgement,has been finally passed upon you: yea (your petition) will not be granted unto you. And from henceforth you shall not ascend into heaven unto all eternity, and in bonds of the earth the decree,has gone forth to bind you for all the days of the world. And (that) previously you shall have seen the destruction of your beloved sons and ye shall have no pleasure in them, but they shall fall before,you by the sword. And your petition on their behalf shall not be granted, nor yet on your own: even though you weep and pray and speak all the words contained in the writing which I have,written. And the vision was shown to me thus: Behold, in the vision clouds invited me and a mist summoned me, and the course of the stars and the lightnings sped and hastened me, and the winds in,the vision caused me to fly and lifted me upward, and bore me into heaven. And I went in till I drew nigh to a wall which is built of crystals and surrounded by tongues of fire: and it began to affright,me. And I went into the tongues of fire and drew nigh to a large house which was built of crystals: and the walls of the house were like a tesselated floor (made) of crystals, and its groundwork was,of crystal. Its ceiling was like the path of the stars and the lightnings, and between them were,fiery cherubim, and their heaven was (clear as) water. A flaming fire surrounded the walls, and its,portals blazed with fire. And I entered into that house, and it was hot as fire and cold as ice: there,were no delights of life therein: fear covered me, and trembling got hold upon me. And as I quaked,and trembled, I fell upon my face. And I beheld a vision, And lo! there was a second house, greater,than the former, and the entire portal stood open before me, and it was built of flames of fire. And in every respect it so excelled in splendour and magnificence and extent that I cannot describe to,you its splendour and its extent. And its floor was of fire, and above it were lightnings and the path,of the stars, and its ceiling also was flaming fire. And I looked and saw therein a lofty throne: its appearance was as crystal, and the wheels thereof as the shining sun, and there was the vision of,cherubim. And from underneath the throne came streams of flaming fire so that I could not look",thereon. And the Great Glory sat thereon, and His raiment shone more brightly than the sun and,was whiter than any snow. None of the angels could enter and could behold His face by reason",of the magnificence and glory and no flesh could behold Him. The flaming fire was round about Him, and a great fire stood before Him, and none around could draw nigh Him: ten thousand times,ten thousand (stood) before Him, yet He needed no counselor. And the most holy ones who were,nigh to Him did not leave by night nor depart from Him. And until then I had been prostrate on my face, trembling: and the Lord called me with His own mouth, and said to me: ' Come hither,,Enoch, and hear my word.' And one of the holy ones came to me and waked me, and He made me rise up and approach the door: and I bowed my face downwards.
6. New Testament, 2 Corinthians, 12 (1st cent. CE - 1st cent. CE)

7. New Testament, Mark, 7.1 (1st cent. CE - 1st cent. CE)

7.1. Then the Pharisees, and some of the scribes gathered together to him, having come from Jerusalem.
8. New Testament, Matthew, 15.1 (1st cent. CE - 1st cent. CE)

15.1. Then Pharisees and scribes came to Jesus from Jerusalem, saying
9. Anon., Leviticus Rabba, 29.11, 30.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

29.11. כָּל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין לְעוֹלָם, לְמַעְלָן הַשְּׁבִיעִי חָבִיב, שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְרָקִיעַ וּשְׁחָקִים, זְבוּל וּמָעוֹן וַעֲרָבוֹת, וּכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ. בָּאֲרָצוֹת, שְׁבִיעִית חֲבִיבָה: אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גַּיְא, צִיָה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל. וּכְתִיב (תהלים ט, ט): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. בַּדּוֹרוֹת שְׁבִיעִי חָבִיב: אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ, קֵינָן, מַהַלַּלְאֵל, יֶרֶד, חֲנוֹךְ. וּכְתִיב (בראשית ה, כד): וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים. בָּאָבוֹת שְׁבִיעִי חָבִיב: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵוִי, קְהָת, עַמְרָם, משֶׁה. וּכְתִיב (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. בְּבָנִים הַשְּׁבִיעִי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ב, טו): דָּוִיד [הוא] הַשְּׁבִעִי. בַּמְּלָכִים הַשְּׁבִיעִי חָבִיב: שָׁאוּל, אִישׁ בּשֶׁת, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָה, אָסָא. וּכְתִיב (דברי הימים ב יד, י): וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה'. בַּשָּׁנִים שְׁבִיעִי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יא): וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ. בַּשְּׁמִטִּין שְׁבִיעִי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים. בַּיָּמִים שְׁבִיעִי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. בֶּחֳדָשִׁים שְׁבִיעִי חָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, כד): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. 30.2. דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, יא): תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה פִּילוֹן מְפֻלָּשׁ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, רַבִּי יוּדָן אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד אִם חַיִּים אַתָּה צָרִיךְ, יִסּוּרִין אַתָּה צָרִיךְ, כְּדִכְתִיב (משלי ו, כג): וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר. שׂבַע שְׂמָחוֹת, שִׂבְּעָנוּ בַּחֲמִשָּׁה שְׂמָחוֹת, מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדוֹת. דָּבָר אַחֵר, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, אֵלּוּ שֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁעֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה וּפְנֵיהֶם דּוֹמוֹת לַחַמָּה וּלְבָנָה, לָרָקִיעַ, לַכּוֹכָבִים, לַבְּרָקִים וּלְשׁוֹשַׁנִּים וְלַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לַחַמָּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, י): בָּרָה כַּחַמָּה. לַלְּבָנָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, י): יָפָה כַלְּבָנָה. לָרָקִיעַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. לַכּוֹכָבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. לַבְּרָקִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, ה): מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ. לְשׁוֹשַׁנִּים מִנַּיַן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, א): לַמְנַצֵּחַ עַל שׁשַׁנִּים. לַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ד, ב): וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ. (תהלים טז, יא): נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וְכִי מִי מוֹדִיעֵנוּ אֵיזוֹ כַּת הַחֲבִיבָה וְהַנְּעִימָה שֶׁבָּהֶן, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר זוֹ שֶׁבָּאָה מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמִכֹּחָן שֶׁל מִצְווֹת, וְאָחֳרָנָא אָמַר אֵלּוּ סוֹפְרִין וּמַשְׁנִין שֶׁמְּלַמְּדִין תִּינוֹקוֹת בַּאֲמִתָּן, שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד בִּימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. דָּבָר אַחֵר, שׂבַע שְׂמָחוֹת, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן אֶלָּא שֶׁבַע שְׂמָחוֹת, אֵלּוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁבֶּחָג, וְאֵלּוּ הֵן, אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב, וְסֻכָּה, חֲגִיגָה וְשִׂמְחָה. אִם שִׂמְחָה לָמָּה חֲגִיגָה וְאִם חֲגִיגָה לָמָּה שִׂמְחָה, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ אֵצֶל הַדַּיָּן וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן הוּא נוֹצֵחַ, אֶלָּא מַאן דְּנָסַב בָּאיָין בִּידֵיהּ, אֲנַן יָדְעִין דְּהוּא נָצוֹחַיָיא, כָּךְ יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וּמְקַטְרְגִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן נָצַח, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלוּלָבֵיהֶן וְאֶתְרוֹגֵיהֶן בְּיָדָן, אָנוּ יוֹדְעִין דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן נָצוֹחַיָּא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
10. Palestinian Talmud, Berachot, 9.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

11. Palestinian Talmud, Hagigah, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

12. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

12b. את הארץ למה לי להקדים שמים לארץ והארץ היתה תהו ובהו מכדי בשמים אתחיל ברישא מאי שנא דקא חשיב מעשה ארץ תנא דבי ר' ישמעאל משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו השכימו לפתחי השכים ומצא נשים ואנשים למי משבח למי שאין דרכו להשכים והשכים,תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר (איוב ט, ו) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר (תהלים קלו, ו) לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר (תהלים קמח, ח) רוח סערה עושה דברו סערה תלויה בזרועו של הקב"ה שנאמר (דברים לג, כז) ומתחת זרועות עולם,וחכ"א על י"ב עמודים עומדת שנאמר (דברים לב, ח) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל וי"א ז' עמודים שנאמר (משלי ט, א) חצבה עמודיה שבעה ר"א בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר (משלי י, כה) וצדיק יסוד עולם,א"ר יהודה שני רקיעים הן שנאמר (דברים י, יד) הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים,ר"ל אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית שנאמר (ישעיהו מ, כב) הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין שנאמר (בראשית א, יז) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים שנאמר (תהלים עח, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול וגו',זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר (מלכים א ח, יג) בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים ומנלן דאיקרי שמים דכתיב (ישעיהו סג, טו) הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך,מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי,אמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו משום ובלילה שירה עמי ואיכא דאמרי אמר ר"ל כל העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב שהוא דומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי,א"ר לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים שנאמר (איוב ל, ד) הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם ומנלן דאיקרי שמים שנאמר (דברים כו, טו) השקיפה ממעון קדשך מן השמים,מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה [וסערה] ומערה של קיטור ודלתותיהן אש שנאמר (דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב,הני ברקיעא איתנהו הני בארעא איתנהו דכתיב (תהלים קמח, ז) הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו אמר רב יהודה אמר רב דוד ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ אמר לפניו רבש"ע (תהלים ה, ה) לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך (במגורך) רע צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע ומנלן דאיקרי שמים דכתיב (מלכים א ח, לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך,ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים צדק ומשפט דכתיב (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך צדקה דכתיב (ישעיהו נט, יז) וילבש צדקה כשרין גנזי חיים דכתיב (תהלים לו, י) כי עמך מקור חיים וגנזי שלום דכתיב (שופטים ו, כד) ויקרא לו ה' שלום וגנזי ברכה דכתיב (תהלים כד, ה) ישא ברכה מאת ה',נשמתן של צדיקים דכתיב (שמואל א כה, כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך רוחות ונשמות שעתיד להיבראות דכתיב (ישעיהו נז, טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים דכתיב (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה,שם אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות שנאמר (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו ומנלן דאיקרי שמים אתיא רכיבה רכיבה כתיב הכא סולו לרוכב בערבות וכתיב התם (דברים לג, כו) רוכב שמים בעזרך,וחשך וענן וערפל מקיפין אותו שנאמר (תהלים יח, יב) ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים ומי איכא חשוכא קמי שמיא והכתיב [דניאל ב, כב] הוא (גלי) עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי לא קשיא הא 12b. bWhy do Ineed b“and the earth” [ iet ha’aretz /i]? Toteach that bheaven preceded earthin the order of Creation. The next verse states: b“And the earth was unformed and void”(Genesis 1:2). The Gemara asks: bAfter all,the Bible bbegan with heaven first; what is differentabout the second verse? Why does the Bible brecount the creation of earthfirst in the second verse? bThe Sage of the school of Rabbi Yishmael taught:This can be explained by ba parable of a flesh-and-blood king who said to his servants: Rise earlyand come bto my entrance. He arose and found women and menwaiting for him. bWhom does he praise? Those who are unaccustomed to rising early butyet brose early,the women. The same applies to the earth: Since it is a lowly, physical sphere, we would not have expected it to be created together with heaven. Therefore, it is fitting to discuss it at greater length.,§ bIt is taughtin a ibaraita /i: bRabbi Yosei says: Woe to them, the creations, who see and know not what they see;who bstand and know not upon what they stand.He clarifies: bUpon what does the earth stand? Upon pillars, as it is stated: “Who shakes the earth out of its place, and its pillars tremble”(Job 9:6). These bpillarsare positioned bupon water, as it is stated: “To Him Who spread forth the earth over the waters”(Psalms 136:6). These bwatersstand bupon mountains, as it is stated: “The waters stood above the mountains”(Psalms 104:6). The bmountainsare upon the bwind, as it is stated: “For behold He forms the mountains and creates the wind”(Amos 4:13). The bwindis bupon a storm, as it is stated: “Stormy wind, fulfilling His word”(Psalms 148:8). The bstorm hangs upon the arm of the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “And underneath are the everlasting arms”(Deuteronomy 33:27), which demonstrates that the entire world rests upon the arms of the Holy One, Blessed be He.,And the Rabbis say: The earth bstands on twelve pillars, as it is stated: “He set the borders of the nations according to the number of the children of Israel”(Deuteronomy 32:8). Just as the children of Israel, i.e., the sons of Jacob, are twelve in number, so does the world rest on twelve pillars. bAnd some say:There are bseven pillars, as it is stated: “She has hewn out her seven pillars”(Proverbs 9:1). bRabbi Elazar ben Shammua says:The earth rests bon one pillar and a righteous person is its name, as it is stated: “But a righteous person is the foundation of the world”(Proverbs 10:25).,§ bRabbi Yehuda said: There are two firmaments, as it is stated: “Behold, to the Lord your God belongs the heaven and the heaven of heavens”(Deuteronomy 10:14), indicating that there is a heaven above our heaven., bReish Lakish said:There are bsevenfirmaments, band they are as follows: iVilon /i, iRakia /i, iSheḥakim /i, iZevul /i, iMa’on /i, iMakhon /i,and iAravot /i.The Gemara proceeds to explain the role of each firmament: iVilon /i,curtain, is the firmament that bdoes not contain anything, but enters at morning and departsin the bevening, and renews the act of Creation daily, as it is stated: “Who stretches out the heavens as a curtain [ iVilon /i], and spreads them out as a tent to dwell in”(Isaiah 40:22). iRakia /i,firmament, is the one bin whichthe bsun, moon, stars, and zodiac signs are fixed, as it is stated: “And God set them in the firmament [ iRakia /i] of the heaven”(Genesis 1:17). iSheḥakim /i,heights, is the one bin which mills stand and grind manna for the righteous, as it is stated: “And He commanded the heights [ iShehakim /i] above, and opened the doors of heaven; and He caused manna to rain upon them for food,and gave them of the corn of heaven” (Psalms 78:23–24).,iZevul /i,abode, bisthe location bofthe heavenly bJerusalem andthe heavenly bTemple, andthere the heavenly baltar is built, andthe angel bMichael, the great minister, stands and sacrifices an offering upon it, as it is stated: “I have surely built a house of iZevulfor You, a place for You to dwell forever”(I Kings 8:13). bAnd from where do wederive bthat iZevul bis called heaven? As it is written: “Look down from heaven and see, from Your holy and glorious abode [ iZevul /i]”(Isaiah 63:15).,iMa’on /i,habitation, bis wherethere are bgroups of ministering angels who recite song at night and are silent during the day out of respect for Israel,in order not to compete with their songs, bas it is stated: “By day the Lord will command His kindness, and in the night His song is with me”(Psalms 42:9), indicating that the song of the angels is with God only at night.,With regard to the aforementioned verse, bReish Lakish said: Whoever occupieshimself bwith Torah at night, the Holy One, Blessed be He, extends a thread of kindness over him by day, as it is stated: “By day, the Lord will command His kindness,” and what is the reasonthat b“by day, the Lord will command His kindness”? Because “and in the night His song,”i.e., the song of Torah, b“is with me.” And some saythat bReish Lakish said: Whoever occupies himself with Torah in this world, which is comparable to night, the Holy One, Blessed be He, extends a thread of kindness over him in the World-to-Come, which is comparable to day, as it is stated: “By day, the Lord will command His kindness, and in the night His song is with me.” /b,With regard to the same matter, bRabbi Levi said: Anyone who pauses from words of Torah to occupy himself with mundane conversation will be fed with the coals of the broom tree, as it is stated: “They pluck saltwort [ imaluaḥ /i] with wormwood [ ialei siaḥ /i], and the roots of the broom tree [ iretamim /i] are their food”(Job 30:4). The exposition is as follows: Those who pluck, i.e., pause, from learning Torah, which was given upon two tablets, iluḥot /i, which sounds similar to imaluaḥ /i, for the purpose of isiaḥ /i, idle chatter, are punished by having to eat coals made from “the roots of the broom tree.” bAnd from where do wederive bthat iMa’on bis called heaven? As it is stated: “Look forth from Your holy iMa’on /i, from heaven”(Deuteronomy 26:15).,iMakhon /i,dwelling place, bis where there are storehouses of snow and storehouses of hail, and the upper chamber of harmful dews, and the upper chamber of drops, and the room of tempests and storms, and the cave of mist. And the doorsof all these are made of bfire.How do we know that there are storehouses for evil things? bFor it is stated: “The Lord will open for you His good storehouse,the heavens” (Deuteronomy 28:12), which indicates the existence of a storehouse that contains the opposite of good.,The Gemara asks a question: With regard to bthesethings listed above, are they blocated in heaven?It is obvious that btheyare blocated on the earth. As it is written: “Praise the Lord from the earth, sea monsters and all depths, fire and hail, snow and mist, stormy wind, fulfilling His word”(Psalms 148:7–8). The verse seems to indicate that all these things are found on the earth. bRav Yehuda saidthat bRav said: David requested mercy with regard to them,that they should not remain in heaven, band He brought them down to earth. He said before Him: Master of the Universe, “You are not a God that has pleasure in wickedness, evil shall not sojourn with You”(Psalms 5:5). In other words, bYou are righteous, O Lord.Nothing bevil should sojourn in Your vicinity.Rather, it is better that they remain close to us. bAnd from where do wederive bthatthis place bis called “heaven”? As it is written: “And You shall hearin bheaven, the iMakhonof Your dwelling”(I Kings 8:39).,iAravot /i,skies, is the firmament bthat contains righteousness; justice; righteousness,i.e., charity; bthe treasuries of life; the treasuries of peace; the treasuries of blessing; the souls of the righteous; the spirits and souls that are to be created; and the dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the dead.The Gemara proves this statement: bRighteousness and justiceare found in heaven, bas it is written: “Righteousness and justice are the foundation of Your throne”(Psalms 89:15); brighteousness, as it is written: “And He donned righteousness as armor”(Isaiah 59:17); bthe treasuries of life, as it is written: “For with You is the source of life”(Psalms 36:10). bAnd the treasuries of peaceare found in heaven, bas it is written: “And he called Him the Lord of peace”(Judges 6:24), implying that peace is God’s name and is therefore found close to Him. bAnd the treasuries of blessing, as it is written: “He shall receive a blessing from the Lord”(Psalms 24:5)., bThe souls of the righteousare found in heaven, bas it is written: “And the soul of my master shall be bound in the bundle of life with the Lord, your God”(I Samuel 25:29). bSpirits and souls that are to be createdare found there, bas it is written: “For the spirit that enwraps itself is from Me, and the souls that I have made”(Isaiah 57:16), which indicates that the spirit to be released into the world, wrapped around a body, is located close to God. bThe dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the deadis found in heaven, bas it is written: “A bountiful rain You will pour down, God; when Your inheritance was weary, You confirmed it”(Psalms 68:10)., bThere,in the firmaments, are the iofanim /i,the bseraphim,the bholy divine creatures, and the ministering angels, and the Throne of Glory. The King, God,the bliving, lofty, exalted One dwells above them in iAravot /i, as it is stated: “Extol Him Who rides upon the skies [ iAravot /i], Whose name is God”(Psalms 68:5). bAnd from where do wederive bthat iAravot bis called “heaven”?This is blearnedby using a verbal analogy between two instances of b“rides”and b“rides”: Here, it is written: “Extol Him Who rides upon the skies [ iAravot /i],” and there, it is written: “Who rides upon the heaven as your help”(Deuteronomy 33:26)., bAnd darkness and clouds and fog surround Him, as it is stated: “He made darkness His hiding place, His pavilion round about Him; darkness of waters, thick clouds of the skies”(Psalms 18:12). The Gemara asks: bAnd is there darkness before Heaven,i.e., before God? bBut isn’t it written: “He reveals deep and secret things, He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him”(Daniel 2:22), demonstrating that only light, not darkness, is found with God? The Gemara answers: This is bnot difficult. Thisverse, which states that only light dwells with Him, is referring
13. Babylonian Talmud, Ketuvot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

77b. התם כי אמרה הוינא בהדיה שבקינן לה הכא אף על גב דאמרה הוינא בהדיה לא שבקינן לה והרי מוכה שחין דאף על גב דאמרה הוינא בהדיה לא שבקינן לה דתנן חוץ ממוכה שחין מפני שממקתו וקתני,התם כי אמרה דיירנא בהדיה בסהדי שבקינן לה הכא אע"ג דאמרה דיירנא בהדיה בסהדי לא שבקינן לה,תניא אמר רבי יוסי שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים עשרים וארבעה מוכי שחין הן וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן ובעלי ראתן קשה מכולן ממאי הוי דתניא הקיז דם ושימש הויין לו בנים ויתיקין הקיזו שניהם ושימשו הויין לו בנים בעלי ראתן אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא טעים מידי אבל טעים מידי לית לן בה,מאי סימניה דלפן עיניה ודייבי נחיריה ואיתי ליה רירא מפומיה ורמו דידבי עילויה ומאי אסותיה אמר אביי פילא ולודנא גירדא דאגוזא וגירדא דאשפא וכליל מלכא ומתחלא דדיקלא סומקא ושליק להו בהדי הדדי ומעייל ליה לביתא דשישא ואי לא איכא ביתא דשישא מעייל ליה לביתא דשב לבני ואריחא,ונטיל ליה תלת מאה כסי על רישיה עד דרפיא ארעיתא דמוחיה וקרע למוחיה ומייתי ארבע טרפי דאסא ומדלי כל חד כרעא ומותיב חד ושקיל בצבתא וקלי ליה דאי לא הדר עילויה,מכריז רבי יוחנן הזהרו מזבובי של בעלי ראתן רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה רבי אלעזר לא עייל באהליה רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה ריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה אמר (משלי ה, יט) אילת אהבים ויעלת חן אם חן מעלה על לומדיה אגוני לא מגנא,כי הוה שכיב אמרו ליה למלאך המות זיל עביד ליה רעותיה אזל איתחזי ליה א"ל אחוי לי דוכתאי אמר ליה לחיי א"ל הב לי סכינך דלמא מבעתת לי באורחא יהבה ניהליה כי מטא להתם דלייה קא מחוי ליה שוור נפל לההוא גיסא,נקטיה בקרנא דגלימיה א"ל בשבועתא דלא אתינא אמר קודשא בריך הוא אי איתשיל אשבועתא ניהדר אי לא לא ניהדר אמר ליה הב לי סכינאי לא הוה קא יהיב ליה נפקא בת קלא ואמרה ליה הב ניהליה דמיתבעא לברייתא מכריז אליהו קמיה פנו מקום לבר ליואי פנו מקום לבר ליואי,אזל אשכחיה לר' שמעון בן יוחאי דהוה יתיב על תלת עשר תכטקי פיזא אמר ליה את הוא בר ליואי אמר ליה הן נראתה קשת בימיך אמר ליה הן אם כן אי אתה בר ליואי ולא היא דלא הואי מידי אלא סבר לא אחזיק טיבותא לנפשאי,רבי חנינא בר פפא שושביניה הוה כי הוה קא ניחא נפשיה אמרו ליה למלאך המות זיל עביד ליה רעותיה אזל לגביה ואיתחזי ליה אמר ליה שבקי תלתין יום עד דנהדר תלמודאי דאמרי אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו שבקיה לבתר תלתין יומין אזל איתחזי ליה א"ל אחוי לי דוכתאי א"ל לחיי א"ל הב לי סכינך דלמא מבעתת לי באורחא אמר ליה כחברך בעית למיעבד לי,אמר ליה אייתי ספר תורה וחזי מי איכא מידי דכתיב ביה דלא קיימתיה אמר ליה מי איכרכת בבעלי ראתן ואיעסקת בתורה ואפילו הכי כי נח נפשיה אפסיק ליה עמודא דנורא בין דידיה לעלמא וגמירי דלא מפסיק עמודא דנורא אלא לחד בדרא או לתרין בדרא,קרב לגביה רבי אלכסנדרי אמר עשה בשביל כבוד חכמים לא אשגח עשה בשביל כבוד אביך לא אשגח עשה בשביל כבוד עצמך איסתלק אמר אביי לאפוקי ממאן דלא קיים (אפילו אות אחת) אמר ליה רב אדא בר מתנא לאפוקי ממר דלא אית ליה מעקה לאיגריה ולא היא מיהוה הוה וההיא שעתא הוא דשדייה זיקא,אמר ר' חנינא מפני מה אין בעלי ראתן בבבל מפני שאוכלין תרדין ושותין שכר של היזמי אמר רבי יוחנן מפני מה אין מצורעין בבבל מפני שאוכלין תרדין ושותין שכר ורוחצין במי פרת:, br br big strongהדרן עלך המדיר את אשתו /strong /big br br
14. Anon., Midrash Psalms, 50.1 (4th cent. CE - 9th cent. CE)

50.1. ... “From the rising of the sun until its setting…” (Psalms 113:3) When flesh and blood wants to make an image, it begins with the head and ends with the feet or begins with the feet and ends with the head. Not so the Holy One! When He makes man, He shapes him all at once, as it says “…for He is the One Who formed everything…” (Jeremiah 10:16) This is ‘from the rising of the sun until its setting.’ And from where do we learn that He created it from Zion? As it says “From Zion, the finery (miclal) of beauty…” (Psalms 50:2) From out of (m’clal) the beauty of the world. What does ‘appeared’ mean? Illuminated. Appearance always refers to light, as it says “…and causes the light of His cloud to appear.” (Job 37:15) From where do we learn that this is speaking of the world? It says here miclal and it says elsewhere “Now the heavens and the earth were completed (vay’chulu)…” (Genesis 2:1) And when He destroys it, He will start from Zion, as it says “And I will make Jerusalem heaps of ruin…” (Jeremiah 9:10) and afterwards “All the land shall be a desolation…” (Jeremiah 4:27) And it says “And the land shall become desolate with its inhabitants…” (Micah 7:13) And at the time when the Holy One renews His world He will renew it from Zion, as it says “…the mountain of the Lord's house shall be firmly established at the top of the mountains…” (Isaiah 2:2)"
15. Anon., 4 Ezra, 7.92-7.98

7.92. The first order, because they have striven with great effort to overcome the evil thought which was formed with them, that it might not lead them astray from life into death. 7.93. The second order, because they see the perplexity in which the souls of the ungodly wander, and the punishment that awaits them. 7.94. The third order, they see the witness which he who formed them bears concerning them, that while they were alive they kept the law which was given them in trust. 7.95. The fourth order, they understand the rest which they now enjoy, being gathered into their chambers and guarded by angels in profound quiet, and the glory which awaits them in the last days. 7.96. The fifth order, they rejoice that they have now escaped what is corruptible, and shall inherit what is to come; and besides they see the straits and toil from which they have been delivered, and the spacious liberty which they are to receive and enjoy in immortality. 7.97. The sixth order, when it is shown to them how their face is to shine like the sun, and how they are to be made like the light of the stars, being incorruptible from then on. 7.98. The seventh order, which is greater than all that have been mentioned, because they shall rejoice with boldness, and shall be confident without confusion, and shall be glad without fear, for they hasten to behold the face of him whom they served in life and from whom they are to receive their reward when glorified.
16. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, 4.7

Subjects of this text:

subject book bibliographic info
angels Fishbane (2003) 246; Rowland (2009) 375
anthropomorphism,compassion Fishbane (2003) 246
ark Rowland (2009) 329
attributes,divine,mercy Fishbane (2003) 246
attributes,divine Fishbane (2003) 245, 246
cosmology Rowland (2009) 329
creation,creator Rowland (2009) 375
creation Fishbane (2003) 245
divine/god,,assembly Fishbane (2003) 246
divine/god,,command Fishbane (2003) 245
divine/god,,glory Fishbane (2003) 246
divine/god,,hypostases Fishbane (2003) 245, 246
divine/god,,justice Fishbane (2003) 246
divine/god,,retinue Fishbane (2003) 246
divine/god,,throne Fishbane (2003) 245, 246
garden of eden Rowland (2009) 375
godhead; see also attributes,hierarchy Fishbane (2003) 245, 246
godhead; see also attributes,logoi/gradations Fishbane (2003) 245, 246
goshen-gottstein,a. Rowland (2009) 329
hekhalot Rowland (2009) 375
holy of holies Rowland (2009) 329
image xvi Rowland (2009) 329
logos Fishbane (2003) 245
magic Fishbane (2003) 245
magical texts Rowland (2009) 329
meir (r.) Fishbane (2003) 246
merkava xiii–xvi,xix Rowland (2009) 329, 375
mythmaking,centrality of scriptural anchor Fishbane (2003) 246
name (divine),profanation of Fishbane (2003) 245
near eastern parallels,canaanite Fishbane (2003) 246
near eastern parallels,phoenician Fishbane (2003) 246
paradise,pardes,entered pardes Rowland (2009) 329, 375
paul Rowland (2009) 329, 375
pharisees Poorthuis Schwartz and Turner (2009) 52
planets Rowland (2009) 329
priest,priesthood Rowland (2009) 329
qumran Poorthuis Schwartz and Turner (2009) 52
rabbinic literature xiii,xvi Rowland (2009) 329, 375
ritual/law,as divine evocation Fishbane (2003) 245
scribes Poorthuis Schwartz and Turner (2009) 52
seals Rowland (2009) 329
sectarianism' Poorthuis Schwartz and Turner (2009) 52
simlai (r.) Fishbane (2003) 245
temple Rowland (2009) 329, 375
third heaven Rowland (2009) 329
throne,enthroned Rowland (2009) 329
vision Rowland (2009) 375
vision of merkava Rowland (2009) 375
will Fishbane (2003) 246
yoḥanan ben zakkai Fishbane (2003) 245
ḥayyot,powers within Fishbane (2003) 245, 246
ḥiyya bar abba (r.),imitation of god Fishbane (2003) 246