The Ancient Mediterranean Religions Index Database
Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

Anon., Avot Derabbi Nathan A, 17

Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

8 results
1. Hebrew Bible, Numbers, 5.18 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

5.18. וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת־הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה וּפָרַע אֶת־רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל־כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים׃ 5.18. And the priest shall set the woman before the LORD, and let the hair of the woman’s head go loose, and put the meal-offering of memorial in her hands, which is the meal-offering of jealousy; and the priest shall have in his hand the water of bitterness that causeth the curse."
2. Hebrew Bible, Haggai, 1.1 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)

1.1. עַל־כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ׃ 1.1. בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל־יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר׃ 1.1. In the second year of Darius the king, in the sixth month, in the first day of the month, came the word of the LORD by Haggai the prophet unto Zerubbabel the son of Shealtiel, governor of Judah, and to Joshua the son of Jehozadak, the high priest, saying:
3. Tosefta, Bava Metzia, 3.25 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)

4. Palestinian Talmud, Taanit, 4.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

5. Babylonian Talmud, Ketuvot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

66b. שחתן פוסק הוא פוסק פחות חומש:, big strongגמ׳ /strong /big תנו רבנן אין צריך לומר ראשון תלמיד חכם ושני עם הארץ אלא אפילו ראשון עם הארץ ושני תלמיד חכם יכול לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן לך אי אפשי ליתן:,פסקה להכניס לו אלף דינר כו': היינו רישא תנא שומא רבה וקתני שומא זוטא תנא שומא דידיה וקתני שומא דידה:, big strongמתני׳ /strong /big פסקה להכניס לו כספים סלעה נעשה ששה דינרין החתן מקבל עליו עשרה דינרים לקופה לכל מנה ומנה רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה:, big strongגמ׳ /strong /big היינו פוסק כנגדם חמשה עשר מנה,תנא עסקא רבה ותנא עסקא זוטא וצריכא דאי תנא עסקא רבה דנפיש רווחא אבל עסקא זוטא דזוטר רווחא אימא לא צריכא ואי אשמעינן עסקא זוטא דזוטר זיונא אבל עסקא רבה דנפיש זיונא אימא לא צריכא:,החתן מקבל עליו עשרה דינר לקופה: מאי קופה אמר רב אשי קופה של בשמים ואמר רב אשי לא נאמרו דברים הללו אלא בירושלים,בעי רב אשי במנה הנישום או במנה המתקבל,את"ל מנה המתקבל יום ראשון או כל יום ויום את"ל כל יום ויום שבת ראשונה או כל שבת ושבת את"ל כל שבת ושבת חדש ראשון או כל חדש וחדש את"ל כל חדש וחדש שנה ראשונה או כל שנה ושנה תיקו,א"ר יהודה אמר רב מעשה בבתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים ארבע מאות זהובים לקופה של בשמים לבו ביום אמרה להם כך תפסקו לבנותיכם וענו אחריה אמן:,ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו מהלכין אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו,אמרה לו רבי פרנסני אמר לה בתי מי את אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני אמר לה בתי ממון של בית אביך היכן הלך אמרה לו רבי לא כדין מתלין מתלא בירושלים מלח ממון חסר ואמרי לה חסד ושל בית חמיך היכן הוא אמרה לו בא זה ואיבד את זה,אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר להן לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה,ונקדימון בן גוריון לא עבד צדקה והתניא אמרו עליו על נקדימון בן גוריון כשהיה יוצא מביתו לבית המדרש כלי מילת היו 66b. the bson-in-law pledgesaccording to the amount of the dowry that the bride brings, bhe pledges one-fifth lessin the marriage contract, which is the actual value of the property., strongGEMARA: /strong The Gemara cites a ibaraitato expand upon the mishna’s statement that the father is not required to give the second son-in-law the gift that he promised the first son-in-law, as follows. bThe Sages taught: Needless to say,this ruling applies when the bfirstis ba Torah scholar andthe bsecondis ban ignoramus,since the father-in-law has a reason to refuse to give the second a dowry like the first. bBut evenif the bfirstis ban ignoramus andthe bsecondis ba Torah scholar,the father-in-law bmay say: To your brother, I wanted to givethis dowry, but bto you I do not want to giveit, since the obligation incurred was to a specific individual.,The mishna discusses the relationship between the value of the dowry the bride brings in and the amount of money the groom records in the marriage contract, and various examples are illustrated, e.g., if the woman bpledged to bring him one thousanddinars. The Gemara asks: bTheselatter examples in the mishna bare the same as the first clause of the mishna,and they all illustrate the same ficial conditions. Why was it not sufficient to mention only the case of the thousand dinars? The Gemara explains: The itanna bteachesabout ba large appraisalof her substantial property, band healso bteachesabout ba small appraisalin a case where she has minimal property, to illustrate that there is no halakhic difference between them. Similarly, the itanna bteachesabout the husband’s own bappraisalof how to assess how much she must provide, band healso bteachesabout the wife’s own initial bappraisalthat she did and the corresponding amount that he must write., strongMISHNA: /strong If bshe pledged to bring him moneyand not articles to serve as a dowry, bher isela /i,i.e., four dinars, bbecomes sixdinars with respect to the husband’s obligation in the marriage contract. This follows the standard outlined in the previous mishna: The groom increases his obligation by one half since he will profit from this money. Additionally, the bgroom accepts upon himselfto give btendinars bto the accountfor her needs, bfor each and every hundred dinarsthat she brings. bRabban Shimon ben Gamliel says: Everythingis bin accordance with the regional custom. /b, strongGEMARA: /strong Concerning the first clause, that her iselabecomes six dinars, the Gemara asks: bThis isidentical to that which was taught in the previous mishna, that if she brings one thousand dinars in her dowry, bhe pledges against them fifteen hundred dinars.Why does the mishna cite another example to demonstrate the same principle?,The Gemara responds: The itanna btaughtabout blargeinvestment bcapitaland btaughtabout bsmallinvestment bcapital. Andit is bnecessaryto relate to both situations, bbecause if he taughtonly the case of blarge capital, whichhas babundant profit,you might think that only then does the husband add one-half. bHowever,for bsmall capital, whichhas bsmall profit,you could bsaythat this is bnotthe case. Therefore, it is bnecessaryto also state the principle in this mishna. bAndconversely, bifthe itannahad btaught usonly about bsmall capital,then you might think that bbecauseit has blittle expense,one must add a half. bHowever,with regard to blarge capital,for bwhichthere is babundant expense,you could bsaythat the husband need bnotadd as much. Therefore, it is bnecessaryto state both cases to teach that the husband adds one-half to the sum in any case.,The mishna states that the bson-in-law accepts upon himselfto give bten dinars to the account.The Gemara asks: bWhatis this baccount? Rav Ashi said:It is ban accountfor expenses bof perfumesand cosmetics. bAnd Rav Ashi said: This statement was said onlyfor women bin Jerusalem,where the women are accustomed to using an abundance of perfume.,According to the mishna, the husband must give ten dinars for each and every hundred dinars that she brings. bRav Ashi raises a dilemma:Does this speak bofeach bhundred dinars that are appraisedin her dowry, bor ofeach bhundred dinars that are acceptedby the husband in the marriage contract, which is the appraisal reduced by one-fifth?, bIf you saythat the mishna speaks of each bhundred dinars that is accepted,is the intent that he gives a one-time sum only on the bfirst day oron beach day? If you saythat he gives it bevery day,does he give it only the bfirst weekof marriage bor each week? If you sayhe gives it beach week,does he give it only the bfirst month or each month? If you sayhe gives it beach month,does he give it only the bfirst yearof marriage bor each year?The Gemara does not determine how the calculation must be rendered and with what frequency the husband is required to provide for her cosmetics, and the dilemmas bshall standunresolved.,§ bRav Yehuda saidthat bRav said:There was ban incident involvingthe bdaughter of Nakdimon ben Guryon. When the Sages designated for her four hundred goldcoins bfor her account of perfumes,from her late husband’s estate, bforuse bon that same day, sheblessed them and bsaid to them: Thisis how byoushould also bpledge for yourown bdaughters, and they answered after her: Amen. /b,Apropos the daughter of Nakdimon ben Guryon, the Gemara relates what later became of her: bThe Sages taught:There was ban incident involving Rabban Yoḥa ben Zakkai. When he was riding on a donkey and leaving Jerusalem, and his students were walking after himto learn from him, bhe saw a certain young woman who was gathering barley from among the dung of the animals of Arabs.She was so poor that she subsisted on the undigested barley within the dung. bWhen she saw him, she wrapped herself in her hair,as she had nothing else with which to cover herself, and bstood before him. /b, bShe said to him: My teacher, sustain me.He did not recognize her, so bhe said to her: My daughter, who are you? She said to him: I amthe bdaughter of Nakdimon ben Guryon. He said to her: My daughter, the money of your father’s household, where didit bgo?How did you become so poor? bShe said to him: My teacher, is it notthat they bsay such a proverb in Jerusalem: Salt for money is lacking [ iḥaser /i]?There is nothing with which to preserve it and prevent it from being lost. bAnd some saythe proverb asserts that bkindness [ iḥesed /i]is salt for money, i.e., using money for acts of kindness preserves it. He continued to ask her: bAndthe money bof your father-in-law’s house,which was used properly, for benevolent acts, bwhere is it? She said to him: This one came and destroyed that one;all the money was combined, and it was all lost together., bShe said to him: My teacher,do byou remember when you signed on my marriage contract? He said to his students: I remember that when I signed on the marriage contract of thiswoman, band I read in it,it listed ba thousand thousands,i.e., one million bgold dinarsas a dowry bfrom her father’s house, aside from thatwhich was promised her bfrom her father-in-law. Rabban Yoḥa ben Zakkai cried and said: How fortunate are you, Israel,for bwhenIsrael bperforms the will ofthe bOmnipresent, no nation or tonguecan brule over them; and whenIsrael bdoes not perform the will of the Omnipresent, He delivers them into the hand of a lowly nation. Notonly are they delivered binto the hand of a lowly nation, but even into the hand of the animals of a lowly nation,as in the pitiful instance of Nakdimon’s daughter.,The recorded incident implies that Nakdimon lost all of his wealth after having failed to use it for acts of kindness. The Gemara asks: bAnd did not Nakdimon ben Guryon perform charity? Isn’t it taughtin a ibaraita /i: bThey said about Nakdimon ben Guryonthat bwhen he would leave his hometo go bto the study hall,there were bfine woolen garmentshis attendants bwould /b
6. Anon., Avot Derabbi Nathan B, 30 (6th cent. CE - 8th cent. CE)

7. Anon., Esther Rabbah, 8.7

8.7. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי (אסתר ד, טו), אָמְרָה לוֹ לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים, אֵלּוּ הֵן י"ג וְי"ד וְט"ו בְּנִיסָן. שָׁלַח לָהּ וַהֲרֵי בָּהֶם יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, אָמְרָה לוֹ זָקֵן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לָמָּה הוּא פֶּסַח. מִיָּד שָׁמַע מָרְדֳּכַי וְהוֹדָה לִדְבָרֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְתָה עָלָיו אֶסְתֵּר. תַּמָּן אָמְרִין שֶׁהֶעֱבִיר יוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח בְּתַעֲנִית. וְעַל אוֹתָהּ צָרָה וַיִּתְפַּלֵּל מָרְדֳּכַי אֶל ה' וַיֹּאמֶר גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ אֲדוֹן הָעוֹלָמִים כִּי לֹא מִגַּבְהוּת לֵב וּמֵרוּם עַיִן עָשִׂיתִי אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי לְהָמָן, כִּי אִם מִיִּרְאָתְךָ פָּעַלְתִּי זֹאת, לְבִלְתִּי הִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, כִּי יָרֵאתִי מִפָּנֶיךָ לְבִלְתִּי תֵּת כְּבוֹדְךָ לְבָשָׂר וָדָם, וְלֹא רָצִיתִי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְזוּלָתֶךָ, כִּי מִי אֲנִי אֲשֶׁר לֹא אֶשְׁתַּחֲוֶה לְהָמָן עַל תְּשׁוּעַת עַמְךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי לוֹחֵךְ הָיִיתִי מִנְעַל רַגְלָיו. וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הַצִּילֵנוּ נָא מִיָּדוֹ, וְיִפֹּל בַּשַּׁחַת אֲשֶׁר כָּרָה וְיִלָּכֵד בָּרֶשֶׁת אֲשֶׁר טָמַן לְרַגְלֵי חֲסִידֶיךָ, וְיֵדַע הַמַּרְגִּיז הַזֶּה כִּי לֹא שָׁכַחְתָּ הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ (ויקרא כו, מד): וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם. מֶה עָשָׂה מָרְדֳּכַי, קִבֵּץ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְעִנָּה אוֹתָם מִלֶּחֶם וּמַיִם, וְהִלְבִּישָׁן שָׂק וְהוֹשִׁיבָם בָּאֵפֶר, וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִין וְעוֹסְקִין בַתּוֹרָה. וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה אֶסְתֵּר נִפְחֶדֶת מְאֹד מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר צָמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַתִּפְשֹׁט בִּגְדֵּי מַלְכוּתָהּ וְאֶת תִּפְאַרְתָּהּ, וַתִּלְבַּשׁ שַׂק, וַתִּפְרַע שְׂעַר רֹאשָׁהּ וַתְּמַלֵּא אוֹתוֹ עָפָר וָאֵפֶר, וַתְּעַנֶּה נַפְשָׁהּ בְּצוֹם, וַתִּפֹּל עַל פָּנֶיהָ לִפְנֵי ה' וַתִּתְפַּלֵל, וַתֹּאמַר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָשַׁלְתָּ מִימֵי קֶדֶם, וּבָרָאתָ אֶת הָעוֹלָם, עֲזֹר נָא אֲמָתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁאַרְתִּי יְתוֹמָה בְּלִי אָב וָאֵם, וּמְשׁוּלָה לַעֲנִיָּה שׁוֹאֶלֶת מִבַּיִת לְבַיִת, כֵּן אָנֹכִי שׁוֹאֶלֶת רַחֲמֶיךָ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן בְּבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְעַתָּה ה' הַצְלִיחָה נָא לַאֲמָתְךָ הָעֲנִיָּה הַזֹּאת וְהַצִּילָה אֶת צֹאן מַרְעִיתֶךָ מִן הָאוֹיְבִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר קָמוּ עָלֵינוּ, כִּי אֵין לְךָ מַעֲצֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט. וְאַתָּה אֲבִי יְתוֹמִים עֲמֹד נָא לִימִין הַיְתוֹמָה הַזֹּאת אֲשֶׁר בְּחַסְדְּךָ בָטְחָה, וּתְנָה אוֹתִי לְרַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה כִּי יְרֵאתִיו, וְהַשְׁפִּילֵהוּ לְפָנַי כִּי אַתָּה מַשְׁפִּיל גֵּאִים.
8. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.12

Subjects of this text:

subject book bibliographic info
adam Allison (2018) 433
babylonia,babylonians,accused of refusal to settle in palestine,role of synagogue in israel and,distinguished Kalmin (1998) 131
babylonian rabbis,sages,parallel to sophists,rhetors Kalmin (1998) 131
eliezer (or elazar),rabbi,ben shamua Kaplan (2015) 88
israel,role of synagogue in babylonia and,distinguished Kalmin (1998) 131
neusner,jacob' Kaplan (2015) 88
palestine,fluidity of class system Kalmin (1998) 131
palestine,role of synagogue in babylonia and,distinguished Kalmin (1998) 131
rhetors,paralleled in babylonian rabbis Kalmin (1998) 131
rome,roman empire,social mobility in Kalmin (1998) 131
sin/sinner Allison (2018) 433
sophists,paralleled in babylonian rabbis Kalmin (1998) 131
synagogues,role in babylonia,israel,distinguished Kalmin (1998) 131