| 36.3. וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה (בראשית ט, כ), נִתְחַלֵּל וְנַעֲשָׂה חֻלִּין, לָמָּה, וַיִּטַּע כָּרֶם, לֹא הָיָה לוֹ לִטַּע דָּבָר אַחֵר שֶׁל תַּקָּנָה, לֹא יִחוּר אֶחָד וְלֹא גְּרוֹפִית אַחַת, אֶלָּא וַיִּטַּע כָּרֶם, וּמֵהֵיכָן הָיָה לוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הִכְנִיס עִמּוֹ זְמוֹרוֹת וּנְטִיעוֹת וְיִחוּרִים שֶׁל תְּאֵנָה, וּגְרוֹפִיּוֹת לְזֵיתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, כא): וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, אֵין אָדָם כּוֹנֵס דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לוֹ. אִישׁ הָאֲדָמָה, שְׁלשָׁה הֵם. שֶׁהָיוּ לְהוּטִים אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצָא בָהֶם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵן: קַיִן, נֹחַ וְעֻזִיָּהוּ. קַיִן (בראשית ד, ב): הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה, נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, עֻזִיָּהוּ (דברי הימים ב כו, י): אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה. אִישׁ אֲדָמָה, שֶׁעָשָׂה פָּנִים לָאֲדָמָה, וְשֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִתְלַחְלְחָה הָאֲדָמָה, וְשֶׁמִּלֵּא כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אִישׁ הָאֲדָמָה בּוֹרְגָּר לְשֵׁם בּוֹרְגָּרוּת. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, חָבִיב משֶׁה מִנֹּחַ, נֹחַ מִשֶּׁנִּקְרָא (בראשית ו, ט): אִישׁ צַדִּיק, נִקְרָא אִישׁ אֲדָמָה, אֲבָל משֶׁה מִשֶּׁנִּקְרָא (שמות ב, יט): אִישׁ מִצְרִי, נִקְרָא (דברים לג, א): אִישׁ הָאֱלֹהִים. וַיִּטַּע כָּרֶם, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִטַּע כֶּרֶם אַפְגַע בּוֹ שִׁדָּא שִׁמְדוֹן, אֲמַר לֵיהּ שֻׁתָּפִי עִמָּךְ, אֶלָּא אִזְדְּהַר בָּךְ דְּלָא תֵעוֹל לְחֶלְקִי, וְאִם עָלַת בְּחֶלְקִי אֲנָא חָבֵל בָּךְ. 36.4. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן (בראשית ט, כא), וַיֵּשְׁתְּ, שָׁתָה שֶׁלֹא בַמִּדָּה וְנִתְבַּזָּה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בּוֹ בַּיּוֹם נָטַע, בּוֹ בַּיּוֹם שָׁתָה, בּוֹ בַּיּוֹם נִתְבַּזָּה. וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק וַיִּגַּל אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיִּתְגַּל, גָּרַם גָּלוּת לוֹ וְלַדּוֹרוֹת. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לֹא גָּלוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יַיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ו): הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, וּכְתִיב (ישעיה ה, יא): הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ וגו'. שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לֹא גָּלוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, ז): וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ. בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, אָהֳלָה כְּתִיב, בְּתוֹךְ אָהֳלָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי נֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה הִכִּישׁוֹ אֲרִי וּשְׁבָרוֹ, וּבָא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ וְנִתְפַּזֵּר זַרְעוֹ וְנִתְבַּזָּה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם לֹא תְהֵי לָהוּט אַחַר הַיַּיִן, שֶׁכָּל פָּרָשַׁת הַיַּיִן כְּתִיב בָּהּ וָוִי"ן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּחֶל נֹחַ, וַיִּטַּע כָּרֶם, וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן, וַיִּתְגַּל, וַיַּרְא חָם, וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו, וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת, וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם וגו' וַיִּיקֶץ נֹחַ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים וגו'. | 36.4. And he drank of the wine, and was drunken (Gen. 9:21). He drank without measure and was shamed. Rabbi Hiyya bar Aba said: in the same day he planted, became drunk was humiliated. And he was uncovered (vait'gal) inside his tent. Rabbi Yehudah said that R. Chanin said, in the name of Rabbi Shmuel bar Rabbi Itzchak: Vaigal [he was uncovered] is not written but vait'gal: he brought exile [galut] for himself and the generations. The ten tribes were exiled only because of wine, as it is written 'Woe to them that rise up early in the morning, that they may follow strong drink' (Isa. 5:2). The Tribes of Yehudah and Beniamin were exiled only because of wine, as it is written, 'But these also erred through wine (Isaiah 28:7). Inside his tent (Aholoh): this is written aholah (with a hey, her tent), inside his wife’s tent. Rabbi Huna said in the name of Rabbi Eliezer, the son of Rabbi Yosi Hagelili: When Noah was leaving the Ark a lion struck and mutilated him, and when he went to use the bed, his semen was scattered and he was humiliated. Rabbi Yocha said: Always beware of being excited for wine, because in the passage on wine [this one] is written with a vav fourteen times, as it is written, And Noah the husbandman began (vayahel), and planted (vayita) a vineyard, And he drank (vayesht) of the wine, and was drunken (vayishkar); and he was uncovered (vayit'gal). And Ham saw (vayar)… and told (vayaged) his two brethren, and Shem and Japheth took (vayikach) a garment, and laid it (vayasimu) upon both their shoulders, and went (vayelechu) backward, and covered (vayechasu)…And Noah awoke (vayiketz)…and knew (vayeda) what his youngest son had done unto him. And he said (vayomer): Cursed be Canaan (Gen. 9:20-25). [וָוִי\"ן vavs, are a symbol for ווי, vey, in English owe]" |
