116a. אף כאן בפרוסה דבר אחר מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה אף כאן נמי הוא מסיק ואשתו אופה,אע"פ שאין חרוסת מצוה: ואי לא מצוה משום מאי מייתי לה א"ר אמי משום קפא אמר רב אסי קפא דחסא חמא קפא דחמא כרתי [קפא דכרתי חמימי] קפא דכולהו חמימי אדהכי והכי נימא הכי קפא קפא דכירנא לך ולשב בנתיך ולתמני כלתך:,רבי אלעזר בר' צדוק אומר מצוה וכו': מאי מצוה רבי לוי אומר זכר לתפוח ור' יוחנן אומר זכר לטיט אמר אביי הלכך צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה לקהוייה זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט,תניא כוותיה דרבי יוחנן תבלין זכר לתבן חרוסת זכר לטיט אמר רבי אלעזר בר' צדוק כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים בואו וטלו לכם תבלין למצוה:, big strongמתני׳ /strong /big מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו,מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות (אין) אנו (חייבים לטבל אפילו) פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים,ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש (דברים כו, ה) מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה:, big strongגמ׳ /strong /big ת"ר חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל לעצמו ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה:,מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים: מתקיף לה רבא אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא אלא אמר רבא הכי קתני שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים,מתקיף לה רב ספרא חיובא לדרדקי אלא אמר רב ספרא הכי קתני אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים:,מתחיל בגנות ומסיים בשבח: מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו [ושמואל] אמר עבדים היינו,אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו:, big strongמתני׳ /strong /big רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר | 116a. bso too, herehe should use ba pieceof imatza /i. bAlternatively: Just as the manner of a poor personis that bhe heatsthe oven band his wife bakesquickly, before the small amount of wood they have is used up, bso too here;when baking imatza /i, bhe heats the oven and his wife bakesquickly so the dough doesn’t rise. This is why imatzais called the poor man’s bread.,The mishna states that they bring the iḥarosetto the leader of the seder, balthougheating iḥarosetis not a mitzva.The Gemara asks: bAnd ifit bis not a mitzva, for whatreason does one bbring itto the seder? bRabbi Ami said:It is brought bdue tothe bpoisonin the bitter herbs, which is neutralized by the iḥaroset /i. In this regard, bRav Asi said:The remedy for one who ate the bpoison in lettuceis to eat ba radish.The remedy bfor the poison in a radishis bleeks.The remedy for bthe poison in leeksis bhotwater. A remedy bfor the poison in allvegetables is bhotwater. The Gemara comments: bIn the meantime,while one is waiting for someone to bring him the remedy, blet him saythe following incantation: bPoison, poison, I remember you, and your seven daughters, and your eight daughters-in-law. /b,The mishna states: bRabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, saysthat eating iḥarosetis ba mitzva.The Gemara asks: bWhatis the nature of this bmitzva?The Gemara answers: bRabbi Levi says:It is bin remembrance of the apple,as apple is one of the ingredients in iḥaroset /i. The verse states: “Who is this who comes up from the wilderness, reclining upon her beloved? Under the apple tree I awakened you” (Song of Songs 8:5), which is an allusion to the Jewish people leaving Egypt. bAnd Rabbi Yoḥa says:The iḥarosetis bin remembrance of the mortarused by the Jews for their slave labor in Egypt. bAbaye said: Therefore,to fulfill both opinions, one bmustprepare it btart andone bmustprepare it bthick.One must prepare it btart in remembrance of the apple, andone bmustprepare it bthick in remembrance of the mortar. /b,It bwas taughtin a ibaraita bin accordance withthe opinion of bRabbi Yoḥa:The bspicesused in the iḥarosetare bin remembrance of the haythat our forefathers used for building in Egypt, and the iḥaroset /iitself bis in remembrance of the mortar. Rabbi Elazar, son of Rabbi Tzadok, said:When selling iḥaroset /i, bthe small shopkeepers in Jerusalem would say as follows: Come and take spices for yourselves forthe bmitzva. /b, strongMISHNA: /strong The attendants bpoured the second cup forthe leader of the seder, band here the son asks his fatherthe questions about the differences between Passover night and a regular night. bAnd if the son does not have the intelligenceto ask questions on his own, bhis father teaches himthe questions.,The mishna lists the questions: bWhy is this night different from all other nights? As on all other nights we eat leavened bread and imatza /ias preferred; bon this night allour bread is imatza /i. As on all other nights we eat other vegetables; on this nightwe eat bbitter herbs.The mishna continues its list of the questions. When the Temple was standing one would ask: bAs on all other nights we eateither broasted, stewed,or bcooked meat,but bon this night allthe meat is the broastedmeat of the Paschal lamb. The final question was asked even after the destruction of the Temple: bAs on all other nights we dipthe vegetables in a liquid during the meal only bonce;however, bon this nightwe dip btwice. /b, bAnd according to the intelligenceand the ability bofthe bson, his father teaches himabout the Exodus. When teaching his son about the Exodus. bHe begins withthe Jewish people’s bdisgrace and concludes withtheir bglory. And he expounds fromthe passage: b“An Aramean tried to destroy my father”(Deuteronomy 26:5), the declaration one recites when presenting his first fruits at the Temple, buntil he concludesexplaining bthe entire section. /b, strongGEMARA: /strong bThe Sages taught:If bhis son is wiseand knows how to inquire, his son basks him. And if he is not wise, his wife asks him. And ifeven his wife is bnotcapable of asking or if he has no wife, bhe asks himself. And evenif btwo Torah scholars who know the ihalakhotof Passoverare sitting together and there is no one else present to pose the questions, they bask each other. /b,The mishna states that one of the questions is: bWhy is this night different from all other nights? As on all other nights we dip once;however, bon this nightwe dip btwice. Rava strongly objects to thisstatement of the mishna: bIs that to saythat on beveryother bday there is no alternativebut to bdip once?Is there an obligation to dip at all on other days, as indicated by the wording of the mishna? bRather, Rava saidthat bthis is whatthe mishna bis teaching: As on all other nights we are not obligated to dip even once;however, bon this nightwe are obligated to dip btwice. /b, bRav Safra strongly objects to thisexplanation: Is it bobligatory for the children?As previously mentioned, the reason one dips twice is to encourage the children to ask questions. How can this be called an obligation? bRather, Rav Safra saidthat bthis is whatthe mishna bis teaching: We do notnormally bdip even once;however, bon this nightwe dip btwice.This wording is preferable, as it indicates the performance of an optional act.,It was taught in the mishna that the father bbeginshis answer bwith disgrace and concludes with glory.The Gemara asks: bWhatis the meaning of the term: bWith disgrace? Rav saidthat one should begin by saying: bAt first our forefathers were idol worshippers,before concluding with words of glory. bAnd Shmuel said:The disgrace with which one should begin his answer is: bWe were slaves. /b, bRav Naḥman said to his servant, Daru:With regard to ba slave who is freed by his master, who gives him gold and silver, whatshould bthe slave say to him?Daru bsaid to him: He must thank and praisehis master. bHe said to him:If so, byou have exempted us from recitingthe questions of: bWhy is thisnight bdifferent,as you have stated the essence of the seder night. Rav Naḥman immediately bbegan to recite: We were slaves. /b, strongMISHNA: /strong bRabban Gamliel would say: Anyone who did not say /b |