| 1.14. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִין וְרַקִּין מִעוּטִין, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִן, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא, מַה הוּא, אֲמַר לֵיהּ, אִלּוּ נֶאֱמַר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הָיִינוּ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֱלָהוּת הֵן, אֲמַר לֵיהּ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם, לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִין לִדְרשׁ בְּשָׁעָה שֶׁאִי אַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ, (דברים לב, מז): כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ. אֶלָּא אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן. רַבִּי תַּנְחוּמָא מִשּׁוּם רַב הוּנָא אָמַר (שמות לח, כב): וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ משֶׁה, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמשֶׁה בְּסִינַי. רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר (מלאכי ב, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה כְּסִיל בָּהֶן, (משלי ג, כו): וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד, רַבִּי דוֹסָאי אָמַר, מִן הַהוֹרָיָה. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מִן הָעֲבֵרָה. רַבִּי לֵוִי אָמַר, מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רַבִּי אַבְדִימוּס, אִם נָתַתָּ מִכִּסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּמְיוֹנוֹת, מִן הַגֻּלְגְּלָאוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִית. 22.2. וְהָאָדָם יָדַע וגו', רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, לֹא שִׁמְשָׁה בְּרִיָּה קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וַיֵּדַע אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, הוֹדִיעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לַכֹּל. דָּבָר אַחֵר, וְהָאָדָם יָדַע, יָדַע מֵאֵיזוֹ שַׁלְוָה נִשְׁלָה, יָדַע מָה עָבְדַת לֵיהּ חַוָּה. אָמַר רַב אַחָא חִיוְיָא חִיוְיִךְ וְאַתְּ חִיוְיָא דְאָדָם. וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁלשָׁה פְּלָאִים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם שִׁמְּשׁוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלָדוֹת. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שִׁבְעָה, קַיִּן וּתְאוֹמָתוֹ, וְהֶבֶל וּשְׁתֵּי תְאוֹמוֹתָיו, וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה', חָמַת לָהּ הָא אִיתְּתָא בְּנִין, אָמְרָה הָא קִנְיַן בַּעֲלִי בְּיָדִי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִין וְרַקִּין מִעוּטִים, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִים, הַאי אֶת דִּכְתִיב הָכָא מַהוּ, אָמַר אִלּוּ נֶאֱמַר קָנִיתִי אִישׁ ה', הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה, אֶלָּא אֶת ה'. אָמַר לֵיהּ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם, שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לִדְרשׁ, אֶלָּא אֶת ה', לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵאָדָם, מִכָּאן וְאֵילָךְ (בראשית א, כו): בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה. 53.15. וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל (בראשית כא, כ), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִים וְרַקִּים מִעוּטִים, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִם, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא מַהוּ, אָמַר לוֹ אִלּוּ נֶאֱמַר וַיְהִי אֱלֹהִים הַנַּעַר, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה, אֶלָּא אֶת הַנַּעַר. אָמַר לוֹ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק מִכֶּם, שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לִדְרשׁ, אֶלָא אֶת הַנַּעַר, הוּא וְחַמָּרָיו וְגַמָּלָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. (בראשית כא, כ): וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת, רָבֶה וְקַשְׁיוּתוֹ עִמּוֹ [נסח אחר: וקשיותו אמו], רָבֶה, מִתְלַמֵּד בְּקֶּשֶׁת, רָבֶה עַל כָּל הַמּוֹרִים בַּקֶּשֶׁת. (בראשית כא, כא): וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא וְעַל עִקְרֵיהּ הוּא קָאֵים, כָּךְ לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית טז, א): וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, לְפִיכָךְ (בראשית כא, כא): וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. 82.8. וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וגו' (בראשית לה, יז), שְׁנֵי תַּלְמִידִים מִשֶּׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שִׁנּוּ עֲטִיפָתָן בִּשְׁעַת הַשְּׁמַד, פָּגַע בָּהֶם סַרְדְּיוֹט אֶחָד, אָמַר לָהֶם, אִם אַתֶּם בָּנֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה תְּנוּ נַפְשְׁכֶם עָלֶיהָ, וְאִם אֵין אַתֶּם בָּנֶיהָ לָמָּה אַתֶּם נֶהֱרָגִים עָלֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ, בָּנֶיהָ אָנוּ וְעָלֶיהָ אָנוּ נֶהֱרָגִים אֶלָּא שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. אָמַר לָהֶם, שְׁלשָׁה שְׁאֵלוֹת אֲנִי שׁוֹאֵל אֶתְכֶם אִם הֲשִׁיבוֹתֶם לִי הֲרֵי מוּטָב, וְאִם לָאו הֲרֵי אֲנִי מְשַׁמֵּד אֶתְכֶם. אָמַר לָהֶם, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה ג, יג): נִצָּב לָרִיב ה', וּכְתִיב (יואל ד, יב): כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם וגו'. אָמְרִין לוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל דָּן אוֹתָן מְעֻמָּד מְקַצֵּר בַּדִּין וּמְפַשֵּׁר בַּדִּין, אֲבָל כְּשֶׁהוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דָּן מְיֻשָּׁב וּמְדַקְדֵּק בַּדִּין וּמַאֲרִיךְ בַּדִּין. אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מִשֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב דָּן אוֹתָם וּמְדַקְדֵּק בַּדִּין וּמַאֲרִיךְ בַּדִּין, וְאַחַר כָּךְ הוּא נַעֲשָׂה אַנְטְדִיקוֹס כְּנֶגְדָן. אָמַר לָהֶם, מָה הוּא דֵין דִּכְתִיב (משלי כח, יט): עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וגו'. אָמְרוּ לוֹ טוֹב מִי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדֶה אַחַת וּמְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ מִמִּי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּמוֹבִירָן. אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם, אֶלָּא עוֹבֵד אֱלֹהִים עַד יוֹם מוֹתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, מִלַּחְמוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. (משלי כח, יט): וּמְרַדֵּף רֵיקִים יִשְׂבַּע רִישׁ, אֵלּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁמְרַדְּפִים אַחֲרֵי הָרֵיק אַחַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. אָמַר לָהֶם, מַהוּ דֵין דִּכְתִיב: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ, אָמְרוּ לוֹ כָּךְ מְמַסְמְסִין נַפְשָׁהּ שֶׁל חָיָה וְאוֹמְרִים לָהּ בִּשְׁעַת הַלֵּדָה אַל תִּירְאִי כִּי בֵּן זָכָר יָלָדְתְּ. אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם אֶלָּא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָתוֹ עִמּוֹ, כְּהַהִיא דְּאָמַר אַבָּא חַלְפוֹי בֶּן קוּרְיָה תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם בִּנְיָמִין. | 1.14. Rabbi Yishmael asked Rabbi Akiva and said to him \"seeing as you served Nahum, the man from Gamzu, twenty two years, [who teaches that] iachand iraqare [hermeneutic tools for] dimunition ( imi'ut /i) and ietand igamare [tools for] expansion ( iribuy /i) what is your opinion on the ietwritten here; what is it?\" and he said to him: \"if it was said \"in the beginning God created heavens and earth\" we would say that the heavens and the earth are divinities.\" He said to him \"\"for this is no empty thing for you\" (Deuteronomy 32:47) and if it seems empty to you, then it is because you do not know to interpret correctly when you are not careful with it \"for it is your life\" (Deuteronomy 32:47). When is it your life? When you are careful with it.\" But, ietthe heavens, [this iet /i] expands to include the sun and moon and zodiac signs, and ietthe earth, [this iet /i] expands to include the trees and grass and the Garden of Eden. Rabbi Tanchuma from Rav Huna said \"And Bezalel son of Uri son of Hur from the tribe of Judah made what Moses commanded him\" (Exodus 38:22), does it not say \" ietall which Hashem commanded Moses\", even the words which he did not hear from the mouth of his master, he planned his judgment from what was spoken to Moses on Sinai. Rabbi Chonya in the name of Rabbi said \"\"The Torah of truth was from his mouth\" (Malachi 2:6) these are the words which he heard from the mouth of his master\". And the rabbis said \"For Hashem will be your confidence\" (Proverbs 3:26), even though you are confident in them, \"He will guard your foot from being caught\" (Proverbs 3:26)\". Rabbi Dosai said \"from erroneous decisions\". Rabbi Abbahu said \"from sin\". Rabbi Levi said \"from harm\". Said Rabbi Avdimus \"if you gave charity from your money, the Holy One, blessed be He, guards you from tariffs and from fines, from head-taxes and from forced contributions\". " 22.2. Now the man knew his woman Chava, etc. Rabbi Huna and Rabbi Yaakov the son of Rabbi Avin, in the name of Rabbi Aba bar Kahana said: Before the man, the creations had never had sexual relations, behold here it is not written \"and he knows\" rather, and it is written \"and he knew\", that is, he made known the way of the land to all. Another interpretation: And Adam knew - he knew from what bliss he was expelled; he knew what Chava did to him. Said Rav Acha: Chivyiah [the snake] is your snake, and you are the snake of Adam. 'And she conceived and gave birth to Kayin' - Said Rabbi Eleazar ben Azaryiah three wonders happened on that day:on that day they were created, on that day they had relations, on that day they had children. Said Rabbi Yehoshua ben Korcha: two went up to the bed and seven descended, Kayin and his female twin, Hevel and his two female twins. 'And she said: I acquired a man with God' - the woman sees herself with a baby and says 'behold the acquiring of my husband [is definitely] in my hand.'Rabbi Ishmael asked Rabbi Akiva: since you have served Nachum Ish Gam Zu for twenty two years, and [he taught that] every 'ach' and every 'rak' make for exclusion and every 'et' and every 'gam' make for inclusion, in this verse what is 'et' doing here? He [Akiva] answered: if it were written 'I acquired a man of God [w/o the 'et']' that would be a difficult thing, rather it says 'I acquired a man with God'. He said to him: 'Because this is not an empty thing for you' (Devarim 32:47), and if it was empty, it is because of you, because you cannot LIDROSH, rather 'with God' [means] that in the past Adam was created from the adamah and Chavah was created from the adam. From here and onward, “in our image as our likeness”—not man without woman and not woman without man, and not both of them without Shekhinah [God’s presence]." |
