1. Hebrew Bible, Genesis, 3.24, 6.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 3.24. וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׃ 6.6. וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ׃ | 3.24. So He drove out the man; and He placed at the east of the garden of Eden the cherubim, and the flaming sword which turned every way, to keep the way to the tree of life." 6.6. And it repented the LORD that He had made man on the earth, and it grieved Him at His heart." |
|
2. Hebrew Bible, Isaiah, 14.3-14.20 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 14.3. וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ׃ 14.3. וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג׃ 14.4. וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה׃ 14.5. שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים׃ 14.6. מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ׃ 14.7. נָחָה שָׁקְטָה כָּל־הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה׃ 14.8. גַּם־בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא־יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ׃ 14.9. שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם׃ 14.11. הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה׃ 14.12. אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל־גּוֹיִם׃ 14.13. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן׃ 14.14. אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן׃ 14.15. אַךְ אֶל־שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בוֹר׃ 14.16. רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת׃ 14.17. שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא־פָתַח בָּיְתָה׃ 14.18. כָּל־מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ׃ 14.19. וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס׃ | 14.3. And it shall come to pass in the day that the LORD shall give thee rest from thy travail, and from thy trouble, and from the hard service wherein thou wast made to serve," 14.4. that thou shalt take up this parable against the king of Babylon, and say: How hath the oppressor ceased! The exactress of gold ceased!" 14.5. The LORD hath broken the staff of the wicked, the sceptre of the rulers," 14.6. That smote the peoples in wrath with an incessant stroke, that ruled the nations in anger, with a persecution that none restrained." 14.7. The whole earth is at rest, and is quiet; they break forth into singing." 14.8. Yea, the cypresses rejoice at thee, and the cedars of Lebanon: ‘Since thou art laid down, no feller is come up against us.’" 14.9. The nether-world from beneath is moved for thee to meet thee at thy coming; the shades are stirred up for thee, even all the chief ones of the earth; all the kings of the nations are raised up from their thrones." 14.10. All they do answer And say unto thee: ‘Art thou also become weak as we? Art thou become like unto us?" 14.11. Thy pomp is brought down to the nether-world, And the noise of thy psalteries; the maggot is spread under thee, And the worms cover thee.’" 14.12. How art thou fallen from heaven, O day-star, son of the morning! How art thou cut down to the ground, That didst cast lots over the nations!" 14.13. And thou saidst in thy heart: ‘I will ascend into heaven, Above the stars of God Will I exalt my throne, And I will sit upon the mount of meeting, In the uttermost parts of the north;" 14.14. I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High.’" 14.15. Yet thou shalt be brought down to the nether-world, To the uttermost parts of the pit." 14.16. They that saw thee do narrowly look upon thee, They gaze earnestly at thee: ‘Is this the man that made the earth to tremble, That did shake kingdoms;" 14.17. That made the world as a wilderness, And destroyed the cities thereof; That opened not the house of his prisoners?’" 14.18. All the kings of the nations, all of them, sleep in glory, every one in his own house." 14.19. But thou art cast forth away from thy grave Like an abhorred offshoot, In the raiment of the slain, that are thrust through with the sword, That go down to the pavement of the pit, As a carcass trodden under foot." 14.20. Thou shalt not be joined with them in burial, because thou hast destroyed thy land, Thou hast slain thy people; the seed of evil-doers shall not be named for ever." |
|
3. Hebrew Bible, Ezekiel, 28.2-28.19 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 28.2. בֶּן־אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים׃ 28.2. וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 28.3. הִנֵּה חָכָם אַתָּה מדנאל [מִדָּנִיֵּאל] כָּל־סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ׃ 28.4. בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ׃ 28.5. בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ׃ 28.6. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן תִּתְּךָ אֶת־לְבָבְךָ כְּלֵב אֱלֹהִים׃ 28.7. לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל־יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ׃ 28.8. לַשַּׁחַת יוֹרִדוּךָ וָמַתָּה מְמוֹתֵי חָלָל בְּלֵב יַמִּים׃ 28.9. הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא־אֵל בְּיַד מְחַלְלֶיךָ׃ 28.11. וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ 28.12. בֶּן־אָדָם שָׂא קִינָה עַל־מֶלֶךְ צוֹר וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי׃ 28.13. בְּעֵדֶן גַּן־אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל־אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ׃ 28.14. אַתְּ־כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי־אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ׃ 28.15. תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד־נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ׃ 28.16. בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס וַתֶּחֱטָא וָאֶחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי־אֵשׁ׃ 28.17. גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל־יִפְעָתֶךָ עַל־אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ׃ 28.18. מֵרֹב עֲוֺנֶיךָ בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ חִלַּלְתָּ מִקְדָּשֶׁיךָ וָאוֹצִא־אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל־הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל־רֹאֶיךָ׃ 28.19. כָּל־יוֹדְעֶיךָ בָּעַמִּים שָׁמְמוּ עָלֶיךָ בַּלָּהוֹת הָיִיתָ וְאֵינְךָ עַד־עוֹלָם׃ | 28.2. ’Son of man, say unto the prince of Tyre: Thus saith the Lord GOD: Because thy heart is lifted up, And thou hast said: I am a god, I sit in the seat of God, In the heart of the seas; Yet thou art man, and not God, Though thou didst set thy heart as the heart of God—" 28.3. Behold, thou art wiser than Daniel! There is no secret that they can hide from thee!" 28.4. By thy wisdom and by thy discernment Thou hast gotten thee riches, And hast gotten gold and silver Into thy treasures;" 28.5. In thy great wisdom by thy traffic Hast thou increased thy riches, And thy heart is lifted up because of thy riches—" 28.6. Therefore thus saith the Lord GOD: Because thou hast set thy heart As the heart of God;" 28.7. Therefore, behold, I will bring strangers upon thee, The terrible of the nations; And they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, And they shall defile thy brightness. ." 28.8. They shall bring thee down to the pit; And thou shalt die the deaths of them that are slain, In the heart of the seas." 28.9. Wilt thou yet say before him that slayeth thee: I am God? But thou art man, and not God, In the hand of them that defile thee." 28.10. Thou shalt die the deaths of the uncircumcised By the hand of strangers; For I have spoken, saith the Lord GOD.’" 28.11. Moreover the word of the LORD came unto me, saying:" 28.12. ’Son of man, take up a lamentation for the king of Tyre, and say unto him: Thus saith the Lord GOD: Thou seal most accurate, full of wisdom, and perfect in beauty," 28.13. thou wast in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that thou wast created they were prepared." 28.14. Thou wast the far-covering cherub; and I set thee, so that thou wast upon the holy mountain of God; thou hast walked up and down in the midst of stones of fire." 28.15. Thou wast perfect in thy ways from the day that thou wast created, till unrighteousness was found in thee." 28.16. By the multitude of thy traffic they filled the midst of thee with violence, and thou hast sinned; therefore have I cast thee as profane out of the mountain of God; and I have destroyed thee, O covering cherub, from the midst of the stones of fire." 28.17. Thy heart was lifted up because of thy beauty, thou hast corrupted thy wisdom by reason of thy brightness; I have cast thee to the ground, I have laid thee before kings, that they may gaze upon thee." 28.18. By the multitude of thine iniquities, in the unrighteousness of thy traffic, thou hast profaned thy sanctuaries; therefore have I brought forth a fire from the midst of thee, it hath devoured thee, and I have turned thee to ashes upon the earth in the sight of all them that behold thee." 28.19. All they that know thee among the peoples shall be appalled at thee; thou art become a terror, and thou shalt never be any more.’" |
|
4. Anon., 1 Enoch, 10.4-10.5 (3rd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 10.4. and his seed may be preserved for all the generations of the world.' And again the Lord said to Raphael: 'Bind Azazel hand and foot, and cast him into the darkness: and make an opening 10.5. in the desert, which is in Dudael, and cast him therein. And place upon him rough and jagged rocks, and cover him with darkness, and let him abide there for ever, and cover his face that he may |
|
5. New Testament, 1 Corinthians, 2.6-2.8, 15.47-15.49 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 2.6. We speak wisdom, however, among those who are fullgrown; yet a wisdom not of this world, nor of the rulers of this world,who are coming to nothing. 2.7. But we speak God's wisdom in amystery, the wisdom that has been hidden, which God foreordained beforethe worlds to our glory 2.8. which none of the rulers of this worldhas known. For had they known it, they wouldn't have crucified the Lordof glory. 15.47. The first man is of the earth, made ofdust. The second man is the Lord from heaven. 15.48. As is the onemade of dust, such are those who are also made of dust; and as is theheavenly, such are they also that are heavenly. 15.49. As we haveborne the image of those made of dust, let's also bear the image of theheavenly. |
|
6. New Testament, 2 Corinthians, 4.4 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
|
7. New Testament, Apocalypse, 4.6-4.7 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 4.6. Before the throne was something like a sea of glass, like a crystal. In the midst of the throne, and around the throne were four living creatures full of eyes before and behind. 4.7. The first creature was like a lion, and the second creature like a calf, and the third creature had a face like a man, and the fourth was like a flying eagle. |
|
8. New Testament, John, 12.31, 14.30, 16.11 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 12.31. Now is the judgment of this world. Now the prince of this world will be cast out. 14.30. I will no more speak much with you, for the prince of the world comes, and he has nothing in me. 16.11. about judgment, because the prince of this world has been judged. |
|
9. Anon., Genesis Rabba, 9.5 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 9.5. בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב מוֹת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירוֹ לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית שְׁאָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, הִנֵּה טוֹב מוֹת. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וְלָמָּה נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַר וְחִירֹם מֶלֶךְ צוֹר עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת עַצְמָן אֱלָהוּת, לְפִיכָךְ נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ, וְכִי בְּגַן עֵדֶן הָיָה חִירֹם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אָמַר לוֹ, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ שֶׁבְּעֵדֶן שֶׁיָּמוּת. רַבִּי חִיָּא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשּׁוּם רַבִּי בֶּרֶכְיָה (יחזקאל כח, יד): אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ כְּרוּב שֶׁיָּמוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, אִם כֵּן יִגְזֹר מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים וְאַל יִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה שֶׁל רְמִיּוּת, וְשֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים כְּלוּם הַצַּדִּיקִים חַיִּים אֶלָּא שֶׁהֵן מְסַגְּלִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַף אָנוּ נְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, נִמְצֵאת עֲשִׂיָּה שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים חַיִּים הֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ב, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵן מֵתִים, הֵן פּוֹסְקִים מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, יז): שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז, שָׁם חָדְלוּ מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים חַיִּים הֵם נִלְחָמִים עִם יִצְרָן, כֵּיוָן שֶׁהֵם מֵתִים הֵם נָחִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ג, יז): וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ, דַּיֵּנוּ מַה שֶּׁיָּגַעְנוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לִתֵּן שָׂכָר לְאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם, וּלְהִפָּרַע מֵאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם. לִתֵּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים שֶׁלֹא הָיוּ רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם טַעַם מִיתָה, לְפִיכָךְ (ישעיה סא, ז): לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ, וּלְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹא הָיוּ צַדִּיקִים רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וּבִשְׁבִילָן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיתָה, לְפִיכָךְ מִשְׁנֶה שְׂכָרָן יִירָשׁוּ. | |
|
10. Anon., Leviticus Rabba, 18.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 18.2. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (חבקוק א, ז): אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מְלֹא כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרָאוֹ, מִמִּזְרַח לְמַעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, מִן הַצָּפוֹן לְדָרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וּמִנַּיִן אַף כַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זוֹ חַוָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, יב): וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כז, טו): וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זֶה עֹבַדְיָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק עֹבַדְיָה גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה, וְהָיָה מִתְנַבֵּא עַל אֱדוֹם (עובדיה א, יח): וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו. דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב (ישעיה לו, כ): מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי. מִמֶּנוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, אֵלּוּ בָּנָיו (מלכים ב יט, לז): וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׁרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב. דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה חִירָם מֶלֶךְ צוֹר, דִּכְתִיב (יחזקאל כח, ב): בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, אָמַר רַבִּי סִימוֹן מָסֹרֶת אַגָּדָה הִיא חִירָם בַּעַל אִמּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה, עָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כח, יח): וָאוֹצִיא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ. דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר (ישעיה יד, יג): וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה וגו'. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, זֶה אֱוִיל מְרֹדַךְ, אָמְרוּ כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, נָטְלוּ אֶת אֱוִיל מְרֹדַךְ וְהִמְלִיכוּהוּ תַּחְתָּיו, וְכֵיוָן שֶׁחָזַר נְטָלוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס בְּבֵית הָאֲסוּרִים בְּיָמָיו לֹא הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יז): אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת חָזְרוּ עַל אֱוִיל מְרֹדַךְ לְהַמְלִיכוֹ, אָמַר לָהֶם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם, בָּרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי לָכֶם נְטָלַנִּי וַחֲבָשַׁנִי בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְעַכְשָׁיו הֲרֵי הוּא הוֹרְגֵנִי, וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם עַד שֶׁגְּרָרוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ לְפָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד, יט): וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ וגו'. אָמַר רַבִּי אָבִינָא וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שׂוֹנֵא וְשׂוֹנֵא שֶׁהָיָה לוֹ הָיָה בָּא וְדוֹקְרוֹ בַּחֶרֶב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יט): לְבֻשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב. דָּבָר אַחֵר, אָיֹם וְנוֹרָא הוּא, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם. מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, שֶׁלָּקוּ בְּזִיבוּת וּבְצָרַעַת, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן: אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ. | |
|
11. Irenaeus, Refutation of All Heresies, 1.11.1, 1.29-1.31, 1.30.5, 1.30.8-1.30.9, 1.30.15, 1.31.3 (2nd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
12. Nag Hammadi, A Valentinian Exposition, 35.30-35.31, 37.20-37.35, 38.37-38.39 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
13. Nag Hammadi, On The Origin of The World, 106.19-106.24, 106.26-106.27, 113.5-113.10, 117.18-117.28 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
14. Nag Hammadi, The Gospel of Philip, 55.14-55.19 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
15. Nag Hammadi, The Gospel of Thomas, 114 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
16. Nag Hammadi, The Hypostasis of The Archons, 87.27-87.29, 88.10-88.12, 89.17-89.31, 91.11-91.12, 92.18, 92.21-92.27, 94.5, 94.8-94.19, 95.8-95.13, 95.26-95.27, 96.3-96.10, 96.12-96.14 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
17. Nag Hammadi, The Sophia of Jesus Christ, 90.4-90.5, 90.8-90.9, 114.14 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
18. Nag Hammadi, The Tripartite Tractate, 100.19-100.36 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
19. Nag Hammadi, Trimorphic Protennoia, 35.11-35.20, 47.19-47.27 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
20. Anon., Exodus Rabbah, 8.2 (4th cent. CE - 9th cent. CE)
| 8.2. פַּרְעֹה הָיָה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלָהוּת וְהֵרֵעוּ לְנַפְשָׁם, וְאֵלּוּ הֵן: חִירָם, וּנְבוּכַדְנֶצַּר, וּפַרְעֹה, וְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה. חִירָם מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כח, ב): אֱמֹר לִנְגִיד צֹר וגו' וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי. וּמִנַּיִן שֶׁשִּׁחֵת לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כח, יז): גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל יִפְעָתֶךָ עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָּךְ. נְבוּכַדְנֶצַּר מִנַּיִן, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב (ישעיה יד, יד): אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה יד, טו): אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִגְלָהוּ לַמִּדְבָּר עַד שֶׁהוּא בְּמַלְכוּתוֹ וְהֶאֱכִילוֹ עֵשֶׂב כַּבְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, ל): וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל. וְהָיוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת רוֹאִין אוֹתוֹ בִּדְמוּת נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק כ, יז): וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וגו', כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, וְעַל כָּל זֹאת (דניאל ז, ד): וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ, דִּכְתִיב (דניאל ד, לא): וְלִקְצָת יוֹמַיָּא אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב, וּפַרְעֹה מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, מְסָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אוֹיְבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מד, ל): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֵן אֶת פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ מִצְרַיִם, מַהוּ חָפְרַע, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה, יח): וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, וּכְתִיב (ישעיה יט, טז): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים. יוֹאָשׁ מִנַּיִן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, מַהוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ אֱלוֹהַּ, אָמְרוּ לוֹ אִלּוּלֵי שֶׁאַתָּה אֱלוֹהַּ לֹא הָיִיתָ יוֹצֵא לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אָמַר לָהֶן כָּךְ הוּא, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לֵעָשׂוֹת אֱלוֹהַּ, וְהִשְׁחִית לְנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כד, כג): וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם, וּכְתִיב (דברי הימים ב כד, כד): וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים, אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים, וּכְתִיב (דברי הימים ב כד, כה): וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים וגו' וַיָּמֹת [וגו'] וְלֹא קְבָרוּהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְלָכִים. וּמִי גָרַם לְפַרְעֹה שֶׁיִּלְקֶה, עַל שֶׁאָמַר: לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. (קהלת ה, ז): כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם, לֵךְ וַעֲשֵׂה מִי שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ שַׁחַץ בָּעוֹלָם עַל שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מא, כו): אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ, וְכִי גָבוֹהַּ יִרְאֶה וְשָׁפָל אֵינוֹ רוֹאֶה, וְהָכְתִיב (זכריה ד, י): עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, אֶלָּא אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֵלּוּ הַגֵּיוְתָנִין שֶׁעוֹשִׂין עַצְמָן אֱלוֹהוּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מֵהֶן שְׁחָצִים בָּעוֹלָם. וְכֵן סַנְחֵרִיב נִתְגָּאֶה וְנַעֲשָׂה שַׁחַץ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ, לְכָךְ כְּתִיב: אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה שַׁחַץ שֶׁל גֵּיוְתָנִים לְכָל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ירמיה כג, כד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אִם יֵשֵׁב אָדָם בְּזָוִית וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת, אִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֲנִי מְמַלֵּא מִמֶּנּוּ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וּמַרְאֶה שַׁחֲצוֹ לַבְּרִיּוֹת, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. | |
|
21. Anon., Pirqe Rabbi Eliezer, 14, 13
|
22. Anon., Chaldean Oracles, 18, 16
|
