Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

8032

Mishnah, Peah, 2.4

וְלֶחָרוּבִין, כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא, נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל רוּחַ, וְלֶחָרוּבִין, כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר: As for carob trees, [they are not divided] as long as they see one another. Rabban Gamaliel said: we had this custom in the house of my father. We would give separate peah from the olive trees in each direction and [one peah] for all the carob trees that saw one another. Rabbi Elazar bar Zadok said in his name: also for the carob trees they had in the whole city [they only gave one peah].

Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

10 results
1. Hebrew Bible, Deuteronomy, 32.10 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) 32.10. He found him in a desert land, and in the waste, a howling wilderness; He compassed him about, He cared for him, He kept him as the apple of His eye."
2. Hebrew Bible, Exodus, 19.12 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) 19.12. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת׃ 19.12. And thou shalt set bounds unto the people round about, saying: Take heed to yourselves, that ye go not up into the mount, or touch the border of it; whosoever toucheth the mount shall be surely put to death;"
3. Hebrew Bible, Job, 9.11, 23.8 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) 9.11. הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְלֹא־אָבִין לוֹ׃ 23.8. הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְלֹא־אָבִין לוֹ׃ 9.11. Lo, He goeth by me, and I see Him not. He passeth on also, but I perceive Him not." 23.8. Behold, I go forward, but He is not there, And backward, but I cannot perceive Him;"
4. Hebrew Bible, Leviticus, 17.3, 19.9, 26.46 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) 17.3. אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ־כֶשֶׂב אוֹ־עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׃ 19.9. וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט׃ 26.46. אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד־מֹשֶׁה׃ 17.3. What man soever there be of the house of Israel, that killeth an ox, or lamb, or goat, in the camp, or that killeth it without the camp," 19.9. And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest." 26.46. These are the statutes and ordices and laws, which the LORD made between Him and the children of Israel in mount Sinai by the hand of Moses."
5. Hebrew Bible, Proverbs, 7.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) 7.7. וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם אָבִינָה בַבָּנִים נַעַר חֲסַר־לֵב׃ 7.7. And I beheld among the thoughtless ones, I discerned among the youths, A young man void of understanding,"
6. Mishnah, Hagigah, 2.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) 2.1. They may not expound upon the subject of forbidden relations in the presence of three. Nor the work of creation in the presence of two. Nor [the work of] the chariot in the presence of one, unless he is a sage and understands of his own knowledge. Whoever speculates upon four things, it would have been better had he not come into the world: what is above, what is beneath, what came before, and what came after. And whoever takes no thought for the honor of his creator, it would have been better had he not come into the world."
7. Mishnah, Peah, 1.1, 1.6, 2.6 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) 1.1. These are the things that have no definite quantity: The corners [of the field]. First-fruits; [The offerings brought] on appearing [at the Temple on the three pilgrimage festivals]. The performance of righteous deeds; And the study of the torah. The following are the things for which a man enjoys the fruits in this world while the principal remains for him in the world to come: Honoring one’s father and mother; The performance of righteous deeds; And the making of peace between a person and his friend; And the study of the torah is equal to them all." 1.6. He may always give peah and be exempt from giving tithes until he makes a stack. One who gives [to the poor] as ownerless [produce] and be exempt from giving tithes until he makes a stack. He may feed cattle, wild animals and birds and be exempt from giving tithes until he makes a stack. He may take from the threshing floor and use it as seed and be exempt from giving tithes until he makes a stack, the words of Rabbi Akiva. A priest or Levite who purchase [grain of] a threshing floor, the tithes are theirs unless [the owner] has already made a stack. One who dedicated [his crop] and redeems it [afterwards] is obligated to give tithes until the Temple treasurer has made a stack." 2.6. It happened that Rabbi Shimon of Mitzpah planted his field [with two different kinds] and came before Rabban Gamaliel. They both went up to the Chamber of Hewn Stone and asked [about the law]. Nahum the scribe said: I have a tradition from Rabbi Meyasha, who received it from Abba, who received it from the pairs [of sage], who received it from the prophets, a halakhah of Moses from Sinai, that one who plants his field with two species of wheat, if he makes up of it one threshing-floor, he gives only one peah, but if two threshing-floors, he gives two peahs."
8. Anon., Leviticus Rabba, 22.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) 22.1. אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז (ויקרא יז, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים יִתְרוֹן לָעוֹלָם, אַף הֵן בִּכְלַל הֲנָיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, סִיבָא לְמֶעֱבַד חַבְלָא, סִיבָא לִמְסוֹךְ גַּנַּיָא, (קהלת ה, ח): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, אֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ וְהוּא שַׁלִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, עֲבָדַת אַרְעָא עָבֵיד, לָא עֲבָדַת אַרְעָא וְלָא כְלוּם, לְפִיכָךְ (קהלת ה, ט): אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב מָמוֹן לֹא יִשְׂבַּע מָמוֹן, (קהלת ה, ט): וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנִין בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה, כְּתִיב (יחזקאל כז, כט): וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם וגו' [על] [אל] הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעַל הָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, אֶלָּא הֲרֵי שֶׁשָּׁקְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל אֶחָד בַּיָּם וְיֵשׁ לוֹ קַרְקַע עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹד אִם אֵין לוֹ קַרְקַע אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן יִתְרוֹן לְמַתַּן תּוֹרָה, כְּגוֹן הִלְכוֹת צִיצִית תְּפִלִּין וּמְזוּזָה, אַף הֵן בִּכְלַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, י): וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים, וּכְתִיב (דברים ח, א): כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי וגו', כָּל כְּכָל, דְּבָרִים הַדְּבָרִים, מִצְוָה הַמִּצְוָה, מִקְרָא מִשְׁנָה הֲלָכוֹת תַּלְמוּד תּוֹסֶפְתּוֹת אַגָּדוֹת וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לוֹמַר לִפְנֵי רַבּוֹ, כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, י): יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא, חֲבֵרוֹ מֵשִׁיב עָלָיו (קהלת א, י): כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֶלֶךְ זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, שֶׁהוּא סוֹדֵר הֲלָכָה לְפָנָיו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מֶלֶךְ זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הֲלָכָה לְפָנָיו, לְפִיכָךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב תּוֹרָה לֹא יִשְׂבַּע תּוֹרָה, וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחֲרֵי תוֹרָה וְתַלְמוּד אֵין לוֹ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר לָמַד וְלֹא לִמֵּד אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. 22.1. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן (ירמיה נ, לג): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה. (תהלים קמו, ז): נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ח, ג): וַיְעַנְךָ וַיַרְעִיבֶךָ. (תהלים קמו, ז): ה' מַתִּיר אֲסוּרִים, מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ, אָסַרְתִּי לְךָ חֵלֶב בְּהֵמָה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּחַיָּה, אָסַרְתִּי לְךָ גִּיד הַנָּשֶׁה בְּחַיָּה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּעוֹף, אָסַרְתִּי לְךָ שְׁחִיטָה בְּעוֹפוֹת וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּדָגִים. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, דַּם הַנִּדָּה אָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ דַּם בְּתוּלִים, אָסַרְתִּי לְךָ אֵשֶׁת אִישׁ הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשְּׁבוּיָה. אֵשֶׁת אָח הִתַּרְתִּי לְךָ יְבָמָה, אִשָּׁה וְאֶת אֲחוֹתָהּ בְּחַיֵּיהֶם הִתַּרְתִּי לְךָ לְאַחַר מִיתָה, לְבִישַׁת כִּלְאַיִם הִתַּרְתִּי לְךָ סָדִין בְּצִיצִית, בְּשַׂר חֲזִיר הִתַּרְתִּי לְךָ דָּג שֶׁשְּׁמוֹ שִׁבּוּטָא, אֶת הַחֵלֶב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשֻּׁמָּן, אֶת הַדָּם הִתַּרְתִּי לְךָ טְחוֹל, בָּשָׂר בְּחָלָב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַכְּחָל. רַבִּי מְנַחֲמָא וְרַבִּי בֵּבַי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוּ תַּחַת מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, תַּחַת אִסּוּר דָּגִים לִוְיָתָן דָּג טָהוֹר, תַּחַת אִסּוּר עוֹפוֹת זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, יא): יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לט, כו): הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זִיז, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה מִינֵי טַעַם מִזֶּה וּמִזֶּה. תַּחַת אִסּוּר בְּהֵמוֹת (תהלים נ, י): בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ כָּל מִינֵי עֲשָׂבִים וְהִיא אוֹכֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כ): כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּהֵמָה אַחַת הִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מַאֲכָל לַאֲכִילָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא (ישעיה סה, י): וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מִינֵי בְּהֵמוֹת, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כ): וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם, וְאֶפְשָׁר כֵּן אִית בְּעִיר אָכֵיל בְּעִיר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גְּדוֹלִים הֵם מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים מַה מְּשֻׁנִּין הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה גְּמִיעָה אֶחָת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כג): הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גְּמִיעָה אַחַת, מַאי טַעְמָא (איוב מ, כג): יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וּשְׁמוֹ יוּבַל וּמִשָּׁם הוּא שׁוֹתֶה, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ח): וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו. אָמַר רַבִּי מֵאִיר (איוב יב, ז): וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ, זֶה בְּהֵמוֹת, (איוב יב, ז): וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ, זֶה זִיז שָׂדָי, (איוב יב, ח): אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ, זֶה גַּן עֵדֶן, (איוב יב, ח): וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם, זֶה לִוְיָתָן, (איוב יב, ט): מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת.
9. Anon., Sifra, 2.12 (2nd cent. CE - 4th cent. CE) 2.12. 2) Not necessarily. This may be so with the sneh, the beginning of G d's speaking, but not with the ohel moed (the tent of meeting), which was not the beginning. — This is refuted by Mount Sinai, which was not the beginning of G-d's speaking to him, and where dibbur is nonetheless preceded by kriyah (Shemoth 19:3)."
10. Anon., Sifre Deuteronomy, 313 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)

Subjects of this text:

subject	book bibliographic info
abot, exemplarity in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
actions of israelite farmer	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 53, 184
ambiguity as focus of mishnaic rule	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 21, 53, 184
aqiba	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 163
avery-peck	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 184
barr, james	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 180
bertinoro	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 184
carob trees	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 56, 163, 184
commandment/commandments	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
danby, herbert	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 184
definition of a field	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 53, 180
dispute	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 180, 184
eliezer	Brooks, Support for the Poor in the Mishnaic Law of Agriculture: Tractate Peah (1983) 21, 53, 56, 163
exemplarity (one-time events), in rabbinic literature	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
hermeneutics/hermeneutical—see also, interpretation	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
interpretation—see also midrash	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 517
israel, nan	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
legumes, and social status	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
legumes	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
midrash/midrashim	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 517
mishnah, exemplarity in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
moses	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
narrative, in mishnah	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
olive oil	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
olives	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
peah'	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
permanent, value-judgment approach	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
prayer	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
rabbinic literature, exemplarity (one-time events) in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
revelation	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459
rosenblum, jordan	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
sen, amartya	Gardner, The Origins of Organized Charity in Rabbinic Judaism (2015) 89
sifra, exemplarity in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
sifre to deuteronomy, exemplarity in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
sifré to numbers, exemplarity in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75
sinai, mount	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
tannaitic literature	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459, 517
thematization	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 459
torah	Fraade, Legal Fictions: Studies of Law and Narrative in the Discursive Worlds of Ancient Jewish Sectarians and Sages (2011) 517
tosefta, exemplarity in	Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 75