1. Hebrew Bible, Exodus, 20.2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 20.2. אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ 20.2. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם׃ | 20.2. I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage." |
|
2. Cicero, On Invention, 2.142 (2nd cent. BCE - 1st cent. BCE)
| 2.142. tere accipi demonstrabit. et quemadmodum ei dice- bamus, qui ab scripto diceret, hoc fore utilissimum, si quid de aequitate ea, quae cum adversario staret, derogasset, sic huic, qui contra scriptum dicet, pluri- mum proderit, ex ipsa scriptura aliquid ad suam cau- sam convertere aut ambigue aliquid scriptum osten- dere; deinde ex illo ambiguo eam partem, quae sibi prosit, defendere aut verbi definitionem inducere et illius verbi vim, quo urgeri videatur, ad suae causae commodum traducere aut ex scripto non scriptum aliquid inducere per ratiocinationem, de qua post di- | |
|
3. Mishnah, Avot, 2.8, 2.11 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)
| 2.8. Rabban Yoha ben Zakkai received [the oral tradition] from Hillel and Shammai.He used to say: if you have learned much torah, do not claim credit for yourself, because for such a purpose were you created. Rabban Yoha ben Zakkai had five disciples and they were these: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus, Rabbi Joshua ben Haiah, Rabbi Yose, the priest, Rabbi Shimon ben Nethaneel and Rabbi Eleazar ben Arach. He [Rabbi Joha] used to list their outstanding virtues: Rabbi Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which loses not a drop; Rabbi Joshua ben Haiah happy is the woman that gave birth to him; Rabbi Yose, the priest, is a pious man; Rabbi Simeon ben Nethaneel is one that fears sin, And Rabbi Eleazar ben Arach is like a spring that [ever] gathers force. He [Rabbi Yoha] used to say: if all the sages of Israel were on one scale of the balance and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus on the other scale, he would outweigh them all. Abba Shaul said in his name: if all the sages of Israel were on one scale of the balance, and Rabbi Eliezer ben Hyrcanus also with them, and Rabbi Eleazar ben Arach on the other scale, he would outweigh them all." 2.11. Rabbi Joshua said: an evil eye, the evil inclination, and hatred for humankind put a person out of the world." |
|
4. Anon., Genesis Rabba, 8.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 8.3. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם (בראשית א, כו), בְּמִי נִמְלָךְ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, בִּמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִמְלָךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי סַנְקְלִיטִים, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָבָר חוּץ מִדַּעְתָּן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בְּמַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם נִמְלַךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ סַנְקַתַּדְרוֹן, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. רַבִּי אַמֵּי אָמַר בְּלִבּוֹ נִמְלַךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין עַל יְדֵי אַרְדְּכָל, רָאָה אוֹתָהּ וְלֹא עָרְבָה לוֹ, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרַעֵם לֹא עַל אַרְדְּכָל, אֶתְמְהָא, הֱוֵי וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. אָמַר רַב אַסֵּי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ סְחוֹרָה עַל יְדֵי סַרְסוּר וְהִפְסִיד, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרָעֵם לֹא עַל הַסַּרְסוּר, אֶתְמְהָא, הֱוֵי וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. | 8.3. Let us make a human”—with whom did He rule/nimlokh? R’ Yehoshua in the name of R’ Levi said: With the work/m’la’khah of the heavens and the earth . . . R’ Shmuel bar Nachman said: With the work/ma`aseh of each and every day..." |
|
5. Anon., Sifre Deuteronomy, 33 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)
|
6. Palestinian Talmud, Berachot, 4.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
7. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 91a. אמרה ליה ברתיה שבקיה ואנא מהדרנא ליה שני יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט איזה מהן משובח א"ל זה שיוצר מן המים א"ל מן המים צר מן הטיט לא כל שכן,דבי ר' ישמעאל תנא ק"ו מכלי זכוכית מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה בשר ודם שברוחו של הקב"ה על אחת כמה וכמה,א"ל ההוא מינא לר' אמי אמריתו דשכבי חיי והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדיו לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין מים ועפר הלכו ובנו אותו לימים נפלו אמר להם חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים אמרו לו אין אנו יכולין,כעס עליהם ואמר להן במקום שאין מים ועפר בניתם עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה ואם אי אתה מאמין צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כלו בשר שמא תאמר לזמן מרובה עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות,א"ל ההוא מינא לגביהא בן פסיסא ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי חיין דחיין מיתי דמיתי חיין א"ל ווי לכון חייביא דאמריתון מיתי לא חיין דלא הוו חיי דהוי חיי לא כ"ש א"ל חייביא קרית לי אי קאימנא בעיטנא בך ופשיטנא לעקמותך מינך א"ל אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול,ת"ר בעשרים וארבעה בניסן איתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו היא דכתיב (במדבר לד, ב) ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה,אמר להו גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהם,אמר להם מהיכן אתם מביאים ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית ט, כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי ולא עוד אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו,אמר להם אלכסנדרוס מלכא החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות ואותה שנה שביעית היתה,שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו הרי הוא אומר (שמות יב, לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו,אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהן,אמר להן מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר (שמות יב, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה,אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו ואותה שנה שביעית היתה,ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב (בראשית כה, יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב (בראשית כה, יט) אלה תולדות יצחק בן אברהם,אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות הלך ודן עמהן,אמר להם מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה שנאמר (בראשית כה, ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות אב שנתן אגטין לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום מאי מתנות אמר ר' ירמיה בר אבא מלמד שמסר להם שם טומאה,אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו | 91a. bThe daughter ofthe emperor bsaidto Rabban Gamliel: bLeave him, and I will respond to himwith a parable. She said: bThere are two craftsmen in our city; one fashionsvessels bfrom water, and one fashionsvessels bfrom mortar. Which is more noteworthy?The emperor bsaid to her:It is bthatcraftsman bthat fashionsvessels bfrom water.His daughter bsaid to him:If bhe fashionsa vessel bfrom the water, all the more sois it bnotclear that he can fashion vessels bfrom mortar?By the same token, if God was able to create the world from water, He is certainly able to resurrect people from dust., bThe school of Rabbi Yishmael taughtthat resurrection of the dead ia fortiorifrom glass vessels: Ifconcerning bglass vessels, which are fashioned by the breath ofthose of bflesh and blood,who blow and form the vessels, and yet if bthey break they can be repaired,as they can be melted and subsequently blown again, then with regard to those of bflesh and blood, whosesouls are a product of bthe breath of the Holy One, Blessed be He, all the more socan God restore them to life.,The Gemara relates that ba certain heretic said to Rabbi Ami: You say that the dead will live. Aren’t they dust? And does dust come to life?Rabbi Ami bsaid to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable?It is comparable bto a flesh-and-blood king who said to his servants: Go and construct for me a great palace [ ipalterin /i] in a place where there is no water and earthavailable. bThey went and constructed it. Sometimelater, the palace bcollapsed.The king bsaid to them: Returnto your labor band constructthe palace bin a place where there is earth and wateravailable. bThey said to him: We are unableto do so.,The king bbecame angry at them and said to them:If bin a place where there is no water and earthavailable byou constructeda palace, bnow that there is water and earthavailable ball the more soshould you be able to do so. Similarly, concerning man, whom God created iex nihilo /i, all the more so will God be able to resurrect him from dust. bAnd if you do not believethat a being can be created from dust, bgo out to the valley and see an iakhbar /i,a creature bthat today is half flesh and half earth,and btomorrowthe being will bdevelop and all of it will become flesh. Lest you saythat creation of living creatures is a matter that develops bover an extended period, ascend a mountain and see that today there is only one snail there;then ascend btomorrow,after brainwill bhave fallen, andsee that bitwill be bentirely filled with snails. /b,The Gemara relates that ba certain heretic said to Geviha ben Pesisa: Woe unto you, the wicked, as you say: The dead will come to life.The way of the world is that bthosewho are balive die.How can you say bthat the dead will come to life?Geviha ben Pesisa bsaid to him: Woe unto you, the wicked, as you say: The dead will not come to life.If bthose who were notin existence bcome to life, is it notreasonable ball the more sothat bthose who wereonce balivewill come to life again? The heretic bsaid toGeviha ben Pesisa angrily: bYou called me wicked? If I stand, I will kick you and flatten your hump,as Geviha ben Pesisa was a hunchback. Geviha ben Pesisa bsaid to himjocularly: bIf you do so, you will be called an expert doctor and will take high wagesfor your services.,§ Apropos Geviha ben Pesisa and his cleverness in debate, the Gemara cites additional incidents where he represented the Jewish people in debates. bThe Sages taughtin iMegillat Ta’anit /i: bOn the twenty-fourthday bin Nisanit is a joyous day, since the busurpers [ idimusana’ei /i] were expelled from Judea and Jerusalem. When the people of Afrikiya came to judgment with the Jewish people beforethe emperor, bAlexander of Macedon, they said to him: The land of Canaan is ours, as it is written:“This is the land that shall fall to you as an inheritance, bthe land of Canaan according to its borders”(Numbers 34:2). bAndthe people of Afrikiya said, referring to themselves: bCanaan is the forefather of these people. /b, bGeviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexander of Macedon. If they will defeat me, sayto them: bYou have defeated an ordinaryperson bfrom among us,and until you overcome our Sages, it is no victory. bAnd if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses defeated you,and attribute no significance to me. The Sages bgave him permission, and he went and deliberated with them. /b,Geviha ben Pesisa bsaid to them: From where are you citing proofthat the land of Canaan is yours? bThey said to him: From the Torah.Geviha ben Pesisa bsaid to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And he said: Cursed will be Canaan; a slave of slaves shall he be to his brethren”(Genesis 9:25). And with regard to ba slave who acquired property,the bslavebelongs bto whomand the bpropertybelongs bto whom?The slave and his property belong to the master. bAnd moreover,it is bseveral yearsnow bthat you have not served us.Therefore, not only are you not entitled to the land, there are additional debts that must be repaid, as well as a return to enslavement., bAlexander the king said tothe people of Afrikiya: bProvideGeviha ben Pesisa with ba responseto his claims. bThey said toAlexander: bGive us time;give us bthree daysto consider the matter. The emperor bgave themthe requested btimeand bthey examinedthe matter band did not find a responseto the claims. bImmediately, they fled and abandoned their fields when theywere bsown and their vineyards when theywere bplanted.The Gemara adds: bAndsince bthat year was a SabbaticalYear, with the accompanying restrictions on agricultural activity, this benefited the Jewish people, as they were able to consume the produce of those fields and vineyards.,The Gemara relates: On banother occasion, the people of Egypt came to judgment with the Jewish people before Alexander of Macedon.The Egyptian people bsaid toAlexander: bIt saysin the Torah: b“And the Lord gave the people favor in the eyes of Egypt, and they lent them”(Exodus 12:36). bGive us the silver and gold that you took from us;you claimed that you were borrowing it and you never returned it., bGeviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexanderof Macedon. bIf they will defeat me, sayto them: bYou have defeated an ordinaryperson bfrom among us,and until you overcome our Sages, it is no victory. bAnd if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses, our teacher, defeated you,and attribute no significance to me. The Sages bgave him permission, and he went and deliberated with them. /b,Geviha ben Pesisa bsaid to them: From where are you citing proofthat you are entitled to the silver and gold? bThey said to him: From the Torah.Geviha ben Pesisa bsaid to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And the sojourning of the children of Israel, who dwelt in Egypt, was four hundred and thirty years”(Exodus 12:40), during which they were enslaved to Egypt, engaged in hard manual labor. bGive us the wages for the workperformed bbythe b600,000men above the age of twenty (see Exodus 12:37) bwhom you enslaved in Egyptfor bfour hundred and thirty years. /b, bAlexander of Macedon said tothe people of Egypt: bProvideGeviha ben Pesisa with ba responseto his claims. bThey said to him: Give us time;give us bthree daysto consider the matter. The emperor bgave themthe requested btimeand bthey examinedthe matter band did not find a responseto the claims. bImmediately, they abandoned their fields when theywere bsown and their vineyards when theywere bplanted, and fled.The Gemara adds: bAnd that year was a SabbaticalYear.,The Gemara relates: bAndon banother occasion, the descendants of Ishmael and the descendants of Keturah came to judgment with the Jewish people before Alexander of Macedon. They said tothe Jewish people before Alexander: bThe land of Canaan isboth bours and yours, as it is written: “And these are the generations of Ishmael, son of Abraham,whom Hagar the Egyptian, Sarah’s maidservant, bore unto Abraham” (Genesis 25:12), band it is written: “And these are the generations of Isaac, son of Abraham”(Genesis 25:19). Therefore, the land should be divided between Abraham’s heirs., bGeviha ben Pesisa said to the Sages: Give me permission and I will go and deliberate with them before Alexander of Macedon. If they will defeat me, sayto them: bYou have defeated an ordinaryperson bfrom among us,and until you overcome our Sages, it is no victory. bAnd if I will defeat them, say to them: The Torah of Moses, our teacher, defeated you,and attribute no significance to me. The Sages bgave him permission, and he went and deliberated with them. /b,Geviha ben Pesisa bsaid tothe descendants of Ishmael: bFrom where are you citing proofthat the land of Canaan belongs to both you and the Jewish people? bThey said to him: From the Torah.Geviha ben Pesisa bsaid to them: I too will cite proof to you only from the Torah, as it is stated: “And Abraham gave all that he had to Isaac. But to the sons of the concubines that Abraham had, Abraham gave gifts,and he sent them away from his son, while he yet lived, eastward, to the east country” (Genesis 25:5–6). In the case of ba father who gave a document of bequest [ iagatin /i] to his sons during his lifetime and sent oneof the sons baway from the other, doesthe one who was sent away bhave any claim against the other?The father himself divided his property. The Gemara asks: bWhatwere these bgiftsthat Abraham gave to the sons of the concubines? bRabbi Yirmeya bar Abba says:This bteaches thatAbraham bprovided themwith the bnameof the supernatural spirit of bimpurity,enabling them to perform witchcraft.,§ Apropos exchanges with prominent gentile leaders, the Gemara cites an exchange where bAntoninos,the Roman emperor, bsaid to RabbiYehuda HaNasi: bThe body and the soul are able to exempt themselves from judgmentfor their sins. bHow so? The body says: The soul sinned, as from the dayof my death bwhen it departed from me, I am cast like a silent stone in the grave,and do not sin. bAnd the soul says: The body sinned, as from the day that I departed from it, I am flying in the air like a bird,incapable of sin. Rabbi Yehuda HaNasi bsaid to him: I will tell you a parable. To what is this matter comparable?It is comparable bto a king of flesh and blood who had a fine orchard, and in it there were /b |
|
8. Babylonian Talmud, Sukkah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 52a. (זכריה יב, יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים ק"ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה,הא הספידא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצה"ר שנהרג,בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג היינו דכתיב (זכריה יב, י) והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג האי הספידא בעי למעבד שמחה בעי למעבד אמאי בכו,כדדרש רבי יהודה לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר (זכריה ח, ו) כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא,א"ר אסי יצה"ר בתחילה דומה לחוט של בוכיא ולבסוף דומה כעבותות העגלה שנאמר (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה,תנו רבנן משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך שנאמר (תהלים ב, ז) אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך (תהלים ב, ח) שאל ממני ואתנה גוים נחלתך וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים אומר לו חיים עד שלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר (תהלים כא, ה) חיים שאל ממך נתתה לו וגו',דרש ר' עוירא ואיתימא ר' יהושע בן לוי שבעה שמות יש לו ליצה"ר הקב"ה קראו רע שנאמר (בראשית ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו משה קראו ערל שנאמר (דברים י, טז) ומלתם את ערלת לבבכם דוד קראו טמא שנאמר (תהלים נא, יב) לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא,שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה, כא) אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך,ישעיה קראו מכשול שנאמר (ישעיהו נז, יד) סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו, כו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר יואל קראו צפוני שנאמר (יואל ב, כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם ת"ר ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצה"ר שצפון ועומד בלבו של אדם,והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם,כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל באורחא אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי אורחין רחיקא וצוותין בסימא,אמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו,אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו, ה) רק | 52a. It is stated: b“The land will eulogize, each family separately; the family of the house of David separately, and their women separately,the family of the house of Nathan separately, and their women separately” (Zechariah 12:12). This indicates that at the end of days a great eulogy will be organized during which men and women will be separate. bThey said: And arethese bmatters notinferred ia fortiori /i? If in the future,at the end of days referred to in this prophecy, bwhenpeople bare involved ina great beulogy andconsequently bthe evil inclination does not dominate them,as typically during mourning inappropriate thoughts and conduct are less likely, and nevertheless bthe Torah says: Men separately and women separately;then bnow that they are involved inthe bCelebrationof the Drawing of the Water, bandas such bthe evil inclination dominates them,since celebration lends itself to levity, ball the more soshould men and women be separate.,Apropos the eulogy at the end of days, the Gemara asks: For bwhat is the nature of this eulogy?The Gemara answers: bRabbi Dosa and the Rabbis disagree concerning thismatter. bOne saidthat this eulogy is bfor Messiah ben Yosef who was killedin the war of Gog from the land of Magog prior to the ultimate redemption with the coming of Messiah ben David. bAnd one saidthat this eulogy is bfor the evil inclination that was killed. /b,The Gemara asks: bGranted, according to the one who saidthat the lament is for bMessiah ben Yosef who was killed, thiswould be the meaning of that bwhich is writtenin that context: b“And they shall look unto Me because they have thrust him through; and they shall mourn for him, as one mourns for his only son”(Zechariah 12:10). bHowever, according to the one who saidthat the eulogy is bfor the evil inclination that was killed,does one bneed to conduct a eulogyfor bthis?On the contrary, bone should conduct a celebration. Why,then, bdid they cry? /b,The Gemara answers: This can be understood bas Rabbi Yehuda taught: In the future,at the end of days, bGod will bring the evil inclination and slaughter it in the presence of the righteous and in the presence of the wicked.For bthe righteousthe evil inclination bappears to them as a high mountain, andfor bthe wickedit bappearsto bthem asa mere bstrand of hair. These weep and those weep. The righteous weep and say: How were we able to overcome so high a mountain? And the wicked weep and say: How were we unable to overcome this strand of hair? And even the Holy One, Blessed be He, will wonder with them, as it is statedwith regard to the eulogy: b“So says the Lord of hosts: If it be wondrous in the eyes of the remt of this people in those days, it should also be wondrous in My eyes”(Zechariah 8:6).,Apropos the evil inclination and the battle against it, the Gemara cites that which bRav Asi said: Initially,when it begins to entice someone, bthe evil inclination is like a strand of a spider’s web [ ibukhya /i]; and ultimately it is likethe thick bropes of a wagon, as it is stated: “Woe unto them that draw iniquity with cords of vanity, and sin as if it were with a wagon rope”(Isaiah 5:18). Initially, the enticement is almost imperceptible, like a thin strand; however, after one sins, it is like wagon ropes tied tightly around him., bThe Sages taught: To Messiah ben David, who is destined to be revealed swiftly in our time, the Holy One, Blessed be He, says: Ask of Me anything and I will give youwhatever you wish, bas it is stated: “I will tell of the decree;the Lord said unto me: You are My son, bthis day have I begotten you, ask of Me, and I will give the nations for your inheritance,and the ends of the earth for your possession” (Psalms 2:7–8). bOncethe Messiah ben David bsaw Messiah ben Yosef, who was killed, he saysto the Holy One, Blessed be He: bMaster of the Universe, I ask of you only life;that I will not suffer the same fate. The Holy One, Blessed be He, bsays to him: Life?Even bbefore you statedthis request, byour father, David, already prophesied about youwith regard to this matter precisely, bas it is stated: “He asked life of You, You gave it to him;even length of days for ever and ever” (Psalms 21:5).,§ bRabbi Avira, and some say Rabbi Yehoshua ben Levi, taught: The evil inclination has seven names. The Holy One, Blessed be He, called it evil, as it is stated: “For the inclination of a man’s heart is evil from his youth”(Genesis 8:21). bMoses called it uncircumcised, as it is stated: “And circumcise the foreskin of your hearts”(Deuteronomy 10:16). bDavid called it impure, as it is stated: “Create for me a pure heart, O God”(Psalms 51:12); bby inference, there is an impureheart that is the evil inclination., bSolomon called it enemy, as it is stated: “If your enemy is hungry, give him bread to eat, and if he is thirsty, give him water to drink; for you will heap coals of fire upon his head, and the Lord will reward you”(Proverbs 25:21–22). bDo not readit as: bAnd the Lord will reward you [ iyeshalem lakh /i]; ratherread it as: And the Lord bwill reconcile it to you [ iyashlimenu lakh /i].God will cause the evil inclination to love you and no longer seek to entice you to sin., bIsaiah called it a stumbling block, as it is stated: “And He will say: Cast you up, cast you up, clear the way, take up the stumbling block out of the way of My people”(Isaiah 57:14). bEzekiel called it stone, as it is stated: “And I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh”(Ezekiel 36:26). bJoel called it hidden one, as it says: “But I will remove the northern one [ ihatzefoni /i] far off from you”(Joel 2:20). bThe Sages taughtconcerning the verse: b“But I will remove the northern one [ ihatzefoni /i] far off from you,”that bthis isreferring to bthe evil inclination.And why is the evil inclination referred to as itzefoni /i? It is due to the fact bthat it is always hidden [ itzafun /i] in the heart of man. /b,The ibaraitacontinues interpreting the verse in the book of Joel. b“And will drive it to a land barren and desolate”(Joel 2:20), bwhere there are no people forthe evil inclination bto incite.And what damage does the evil inclination cause? b“With its face toward the eastern [ ihakadmoni /i] sea”(Joel 2:20), bas it set its eyes on the First[imukdam/b] bTemple and destroyed it, and killed the Torah scholars thatwere bin it; “and its end toward the western [ iha’aḥaron /i] sea”(Joel 2:20), bas it set its eyes on the Second[iaḥaron/b] bTemple and destroyed it, and killed the Torah scholars thatwere bin it; “its foulness may come up, and its ill odor may come up”(Joel 2:20), bas it forsakes the nations of the world and incites the enemies ofthe bJewish people:In this context, the term the nations is a euphemism for the Jewish people. The evil inclination seeks to corrupt the Jews more than it does the members of any other nation. b“Because it has done greatly”(Joel 2:20): bAbaye said: Andit provokes bTorah scholars more thanit provokes beveryoneelse.,The Gemara illustrates that point. It is blike thisincident, bas Abaye once heard a certain man say to a certain woman: Let us rise early and go on the road.Upon hearing this, Abaye bsaidto himself: bI will goand accompany them and bprevent them fromviolating bthe prohibitionthat they certainly intend to violate. bHe went after themfor a distance of bthree parasangs in a marshamong the reeds, while they walked on the road, and they did not engage in any wrongful activity. bWhen they were taking leave of each other, he heard that they were saying:We traveled ba long distancetogether, band the company was pleasant company. /b, bAbaye said:In that situation, bifinstead of that man bit had been one whom I hate,a euphemism for himself, bhe would not have been able to restrain himselffrom sinning. After becoming aware of so great a shortcoming bhe went and leaned against the doorpost,thinking band feeling regret. A certain Elder cameand btaught him: Anyone who is greater than another, hisevil binclination is greater than his.Therefore, Abaye should not feel regret, as his realization is a consequence of his greatness., bRabbi Yitzḥak said: A person’s inclination overcomes him each day, as it is stated: “Only /b |
|
9. Babylonian Talmud, Yoma, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 69b. אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (דברי הימים א יז, טז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים,והיכא איתמר דרב חסדא אהא מיתיבי דתניא היכן קורין בו בעזרה ראב"י אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים ואמר רב חסדא בעזרת נשים,(נחמיה ח, ו) ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול מאי גדול אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש רב גידל אמר (דברי הימים א טז, לו) ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם,אמר ליה אביי לרב דימי ודילמא שגידלו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולים,ולא והכתיב (נחמיה ח, ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה,(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן,נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת,אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת,אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה,בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה,אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו,אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה,במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא,והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור,אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות,ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו,וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה,לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן,והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא,אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינין,והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין | 69b. bSitting in theTemple bcourtyard ispermitted bonly for kings of the House of David, as it is stated: “Then King David went in and sat before the Lord”(I Chronicles 17:16)? How, then, could the High Priest have been sitting? The Gemara explains: bAs Rav Ḥisda saidin a similar context: This took place not in the Israelite courtyard, where the prohibition against sitting applies, but bin the women’s courtyard. Here, too,the reading was bin the women’s courtyard,where it is permitted to sit.,§ The Gemara clarifies: bAnd where wasthis statement bof Rav Ḥisdaoriginally bstated?It was stated bin relation to the following:The Sages braised an objectionbased on that bwhich was taughtin a ibaraita /i: bWhere did they readthe Torah scroll in fulfillment of the mitzva of assembly, in which the Torah is publicly read on the iSukkotfollowing the Sabbatical Year? It was read bin theTemple bcourtyard. Rabbi Eliezer ben Ya’akov says:It is read bon the Temple Mount, as it is statedconcerning the public reading performed by Ezra: b“And he read from it before the wide road that was before the Gate of the Water”(Nehemiah 8:3). bAnd Rav Ḥisda said:The courtyard referred to by the first itannais bthe women’s courtyard. /b,Apropos the verse in Nehemiah, the Gemara interprets an adjacent verse homiletically. It is stated: b“And Ezra blessed the Lord, the great God”(Nehemiah 8:6). The Gemara asks: bWhat isthe meaning of b“great”here? bRav Yosef saidthat bRav said:It means bthat he ascribed greatness to Him byenunciating God’s bexplicit name. Rav Giddel said:He established that one should say at the conclusion of every blessing: b“Blessed be the Lord, God of Israel, from eternity to eternity”(I Chronicles 16:36)., bAbaye said to Rav Dimi:Why does Rav Giddel interpret it this way? bPerhapsthe meaning of “great” is bthat he ascribed greatness to Him byenunciating God’s bexplicit name?Rav Dimi bsaid to him: The explicit name may not be enunciated in the provinces,i.e., outside the Temple courtyard.,The Gemara asks: bAndis this really bnotpermitted? bIsn’t it written: “And Ezra the Scribe stood upon a pulpit of wood, which they had made for the purpose...and Ezra blessed the Lord, the great God” (Nehemiah 8:4-6); band Rav Giddel said:“Great” in this verse means bthat he ascribed greatness to Him byenunciating God’s bexplicit name.Since this event took place outside the Temple (see Nehemiah 8:3), it suggests that God’s explicit name may indeed be enunciated outside the Temple. The Gemara answers: That cannot be proven from here because the permission to use God’s explicit name in that context bwas a provisional edictissued in exigent circumstances, since the people had uniquely come together in a prayerful commitment to God.,The Gemara recounts the event described in the verses: The verse states: bAnd they cried with a loud voice to the Lordtheir bGod(Nehemiah 9:4). bWhat was said? Rav said, and some sayit was bRabbi Yoḥawho said: bWoe, woe. It is this,i.e., the evil inclination for idol worship, bthat destroyed the Temple, and burned its Sanctuary, and murdered all the righteous ones, and caused the Jewish people to be exiled from their land. And it still dances among us,i.e., it still affects us. bDidn’t You give it to us solely for the purpose ofour breceiving rewardfor overcoming it? bWe do not want it, and we do not want its reward.We are prepared to forgo the potential rewards for overcoming the evil inclination as long as it departs from us.,In response to their prayer ba note fell to them from the heavens upon which was written: Truth,indicating that God accepted their request.,The Gemara makes a parenthetical observation. bRav Ḥanina said: Learn from thisthat bthe seal of the Holy One, Blessed be He, is truth. /b,In response to the indication of divine acceptance, bthey observed a fast for three days and three nights, and He deliveredthe evil inclination bto them. A form of a fiery lion cub came forth from the chamber of the Holy of Holies.Zechariah bthe prophet said to the Jewish people: This is theevil binclination for idol worship, as it is statedin the verse that refers to this event: b“And he said: This is the evil one”(Zechariah 5:8). The use of the word “this” indicates that the evil inclination was perceived in a physical form., bWhen they caught hold of it one of its hairs fell, and it let out a shriekof pain bthat was heard for four hundred parasangs. They said: Whatshould bwe doto kill it? bPerhaps, Heaven forfend, they will have mercy upon him from Heaven,since it cries out so much. bThe prophet said to them: Throw it into a containermade bof lead and seal the opening with lead, since lead absorbs sound. As it is stated: “And he said: This is the evil one. And he cast it down into the midst of the measure, and he cast a stone of lead upon its opening”(Zechariah 5:8). They followed this advice and were freed of the evil inclination for idol worship.,When they saw that the evil inclination for idol worship was delivered into their hands as they requested, the Sages bsaid: Since it is an auspicious time, let us pray also concerning theevil binclination for sinin the area of sexual relationships. bThey prayed, and it wasalso bdelivered into their hands. /b,Zechariah the prophet bsaid to them: Seeand understand bthat if you killthis evil inclination bthe world will be destroyedbecause as a result there will also no longer be any desire to procreate. They followed his warning, and instead of killing the evil inclination bthey imprisoned it for three days.At that time, people bsearched for a fresh egg throughout all of Eretz Yisrael and could not findone. Since the inclination to reproduce was quashed, the chickens stopped laying eggs. bThey said: Whatshould bwe do?If bwe kill it, the world will be destroyed.If bwe pray for half,i.e., that only half its power be annulled, nothing will be achieved because bHeaven does not grant halfgifts, only whole gifts. What did they do? bThey gougedout bits eyes,effectively limiting its power, band set it free. Andthis bwas effectiveto the extent bthat a person is nolonger baroused tocommit incest with bhisclose brelatives. /b,The Gemara returns to its discussion of the verse in Nehemiah cited above: bIn the West,i.e., Eretz Yisrael, bthey taughtthe debate concerning the verse “the Lord, the great God” bas follows: Rav Giddel said: “Great”means bthat he ascribed greatness to Him byenunciating God’s bexplicit name. And Rav Mattana said:They reinserted the following appellations of God into their prayers: b“The great, the mighty, and the awesome God”(Nehemiah 9:32).,The Gemara comments: bThisinterpretation that bRav Mattanasaid bleans to,i.e., is consot with, the exposition bof Rabbi Yehoshua ben Levi. As Rabbi Yehoshua ben Levi said: Why arethe Sages of those generations bcalled the members of the Great Assembly?It is bbecause they returned the crownof the Holy One, Blessed be He, bto its formerglory. How so? bMoses cameand bsaidin his prayer: b“The great, the mighty, and the awesomeGod”(Deuteronomy 10:17). bJeremiahthe prophet bcame and said: Gentiles,i.e., the minions of Nebuchadnezzar, bare carousing in His sanctuary; where is His awesomeness?Therefore, bhe did not say awesomein his prayer: “The great God, the mighty Lord of Hosts, is His name” (Jeremiah 32:18). bDaniel cameand bsaid: Gentiles are enslaving His children; where is His might?Therefore bhe did not say mightyin his prayer: “The great and awesome God” (Daniel 9:4).,The members of the Great Assembly bcame and said: On the contrary, this is the might of His might,i.e., this is the fullest expression of it, bthat He conquers His inclinationin bthat He exercises patience toward the wicked.God’s anger is flared by the gentile nations’ enslavement of His people, yet He expresses tremendous might by suppressing His anger and holding back from punishing them immediately. Therefore, it is still appropriate to refer to God as mighty. bAnd theseacts also express bHis awesomeness: Were it not for the awesomeness of the Holy One, Blessed be He, how could one people,i.e., the Jewish people, who are alone and hated by the gentile nations, bsurvive among the nations? /b,The Gemara asks: bAnd the Rabbis,i.e., Jeremiah and Daniel, bhow could they do this and uproot an ordice instituted by Moses,the greatest teacher, who instituted the mention of these attributes in prayer? bRabbi Elazar said:They did so bbecause they knew of the Holy One Blessed be He, that He is truthfuland hates a lie. bConsequently, they did not speak falsely about Him.Since they did not perceive His attributes of might and awesomeness, they did not refer to them; therefore, they cannot be criticized for doing so.,§ It was taught in the mishna: bAnd he readsfrom the scroll the Torah portion beginning with the verse: b“After the death”(Leviticus 16:1), bandthe portion beginning with the verse: b“But on the tenth”(Leviticus 23:26). Although both of these portions appear in the book of Leviticus, they are not adjacent to one another. Perforce, the High Priest skipped the sections in between the two portions. The Gemara braises a contradiction:It is taught in a mishna in tractate iMegilla /i: bOnemay bskipsections when reading the ihaftara bin the Prophets, but onemay bnot skipsections when reading bin the Torah. /b,The Gemara answers: bThis is not difficult: There,in the mishna in tractate iMegillathat teaches that one may not skip, the intention is that one should not skip if the sections are so far apart from one another that the delay caused by doing so will be bof such length that the translatorwho recites the Aramaic translation bwill concludehis translation before the next section is reached. In that case, the community would have to remain in silence while waiting for the next section to be reached, which is considered disrespectful of the community’s honor. bHere,in the case of the mishna, where it is permitted to skip, the delay caused is bof suchshort blength that the translator willstill bnot concludehis translation before the new section is reached.,The Gemara challenges this resolution: bBut it was taught concerning thisstatement in the continuation of that mishna: bOnemay bskipsections when reading bin the Prophets, and onemay bnot skipsections when reading bin the Torah. And how muchmay bone skip?One may skip bwhen thesection skipped is bofsuch short blength thatwhen the furling of the scroll is completed bthe translator willstill bnot have concludedhis translation. The ibaraitaimplies that the qualification for the length of the section that may be skipped applies only to reading the Prophets, bbutwhen reading bthe Torah,one may bnotskip bat all.The Gemara’s resolution is therefore refuted.,The Gemara offers a different resolution. bAbaye said: This is not difficult. Here,in the case of the mishna here, where it is permitted to skip, it is referring to when both sections bpertain to a single topic,and therefore the listeners will be unaware that sections were skipped. bThere,in the mishna in tractate iMegilla /i, which teaches that one may not skip, it is referring to when the two sections bpertain to twodifferent btopics. /b, bAs it was taughtin a ibaraita /i: bOnemay bskipsections when reading bin the Torahwhen both sections read bpertain to one topic, and in the Prophetsone may skip from one section to another even if they bpertain to twodifferent btopics.Both bhere and there,one may skip only bwhenthe section skipped is bof suchshort blength thatwhen furling is completed bthe translator willstill bnot have concludedhis translation. But bonemay bnot skip from onebook of the bProphets to anotherbook of the bProphetseven if both pertain to the same topic, and even if the gap between them is short. However, bamong thebooks of the bTwelve Prophets one may skip,as the twelve are considered one book for these purposes. |
|
10. Anon., Exodus Rabbah, 15.12, 18.5 (4th cent. CE - 9th cent. CE)
| 15.12. דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לִי וְלָכֶם הִיא הַגְּאֻלָּה, כִּבְיָכוֹל אֲנִי נִפְדֵיתִי עִמָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו, וְקִבְעוּ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לִי וְלָכֶם, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה דַּם הַפֶּסַח וּמְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּתְהֵא שִׂמְחַתְכֶם שְׁלֵמָה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא עָנִי. שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה, שֶׂה, בִּשְׁבִיל (בראשית כב, ח): אֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ הַשֶֹּׂה וגו'. תָּמִים, לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. זָכָר, שֶׁהוּא הוֹרֵג כָּל בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם וְחָס עַל בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הוֹרֵג הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַשְּׁבִי וְהַשִּׁפְחָה, כָּךְ רְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לִטֹּל מִכָּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם רוֹצִים וְיִהְיוּ מְשַׁמְרִין אוֹתוֹ, שֶׁהוּא לָכֶם שִׂמְחָה [נסחה אחרת: שמירה] גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. וְשַׁחֲטוּ אוֹתוֹ, אַתֶּם שׁוֹחֲטִים פֶּסַח וַאֲנִי שׁוֹחֵט בְּכוֹרִים. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְזוּזֹת, שֶׁאֲנִי פּוֹסֵחַ וּמֵגֵן עֲלֵיכֶם. וְיִהְיוּ זְהִירִין בּוֹ, שֶׁבַּלַּיְלָה הוּא נֶאֱכָל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ, בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם שֶׁהִצַּלְתִּיו מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּמַצּוֹת, בִּשְׁבִיל שָׂרָה שֶׁעָשְׂתָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עֻגוֹת וְלֹא טָעֲמוּ לֶחֶם. מְרֹרִים, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּרְדְּפוּ בָּנָיו בְּמִצְרַיִם כָּךְ רְדָפוֹ עֵשָׂו. וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, כְּשֵׁם שֶׁאֵינִי מְשַׁיֵּר נְשָׁמָה בִּבְכוֹרֵי מִצְרַיִם, כָּךְ לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנוּ עַד בֹּקֶר. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְבָנָיו הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי דָן דִּינֵי נְפָשׁוֹת וּמְחַיֵּב, הַקְרִיבוּ לִי דּוֹרוֹן שֶׁאִם תַּעֲלוּ לְפָנַי לַבִּימָה שֶׁאַעֲבִיר אִילוֹגִין שֶׁלָּכֶם לְאַחֵר. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֲנִי מִתְעַסֵּק וּמוֹדִיעַ אֲנִי הֵיאַךְ אֲנִי חָס עֲלֵיכֶם בְּרַחֲמִים בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, וַאֲנִי מְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, שֶׁהָעֲבָרָה שֶׁאֲנִי עוֹבֵר קָשָׁה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכֵן יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר (תהלים ט, י): וִיהִי ה' מִשְׁגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. 18.5. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר דָּוִד (תהלים עז, ז): אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִזְכֶּרֶת אֲנִי אֶת הַשְּׁבָרִים שֶׁהָיִיתָ שׁוֹבֵר אֶת הָאוֹיְבִים בַּעֲבוּרִי בַּלַּיְלָה. וְאֵין נְגִינָתִי אֶלָּא לְשׁוֹן שֶׁבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ג, סג): אֲנִי מַנְגִינָתָם, וְאוֹמֵר (בראשית יד, כ): אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. בָּא עָלֵינוּ סַנְחֵרִיב שָׁבַרְתָּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה בּוֹא וּרְאֵה אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהֵן גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי הֵם מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, ו): עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים, וְכֵיוָן שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב מִיכָאֵל יָצָא וְהִכָּה בָהֶם, וְגַבְרִיאֵל הִצִּיל בְּמִצְוָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו. לָמָּה כָךְ, אֶלָּא תְּנָאִין עָשָׂה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵימָתַי, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵירֵד לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אָמְרוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל לְפָנָיו אָנוּ יוֹרְדִין לְהַצִּיל אוֹתוֹ, אָמַר לָהֶם אִלּוּ יָרַד לְשֵׁם אֶחָד מִכֶּם לַכִּבְשָׁן אַתֶּם הֱיִיתֶם מַצִּילִין אוֹתוֹ, אֶלָּא לִשְׁמִי יָרַד וַאֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, אֶלָּא אֶתֵּן לָכֶם זְמַן אֵימָתַי תֵּרְדוּ עַל שֶׁנִּזְדַּקַּקְתֶּם לְהַצִּילוֹ לִכְבוֹד שְׁמִי, אַתָּה מִיכָאֵל עַל מַחֲנֵה אַשּׁוּר, וְאַתָּה גַּבְרִיאֵל עַל מַחֲנֵה כַּשְׂדִּים. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד גַּבְרִיאֵל לְהַצִּיל לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, גָּזַר לָאֵשׁ וְיָצָא וְלִהַט כָּל אוֹתָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כב): גֻּבְרַיָא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע אֻמּוֹת מֵתוּ שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב (דניאל ג, ג): בֵּאדַיִן מִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא סְגָנַיָא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, וְכָאן חָסְרוּ אַרְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כז): וּמִתְכַּנְשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָא, לְפִיכָךְ אָמַר חֲנַנְיָה (תהלים קיז, א): הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם. מִישָׁאֵל אָמַר (תהלים קיז א): שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. וַעֲזַרְיָה אָמַר (תהלים קיז, ב): כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר (תהלים קיז ב): וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, אֱמֶת מַה שֶּׁאָמַר לִי כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְהַצִּיל אַבְרָהָם, וְכֵן מִיכָאֵל עָשָׂה מַה שֶּׁאָמַר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה', תָּנָא כֻּלָּן פּוֹלֶמַרְכִין וְדֻכָּסִין הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן וְהִנִּיחוּ קַנְקַנֵּיהֶם מֻשְׁלָכִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסַנְחֵרִיב אַתָּה עָשִׂיתָ שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, כג): בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ, אַף אֲנִי בְּיַד מַלְאָכִי, מֶה עָשָׂה לוֹ (ישעיה י, טז): וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. מַהוּ וְתַחַת כְּבֹדוֹ, שֶׁשָֹּׂרַף גּוּפָן מִבִּפְנִים וְהִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם מִבַּחוּץ, שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם בִּגְדוֹ, וְלָמָּה הִנִּיחַ בִּגְדֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ בָּנָיו שֶׁל שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י, כב): בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב אֲנִי לְשֵׁם אֲבִיהֶם שֶׁנָּטְלוּ הוּא וְיֶפֶת בִּגְדֵיהֶם וְכִסּוּ עֶרְוַת אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כג): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִֹּׂמְלָה, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל הַנַּח בִּגְדֵיהֶן וּשְׂרֹף נִשְׁמָתָן, מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים ב יט, לה): וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קא, ח): לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל וְחִזְקִיָּהוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל, שֶׁהָיָה לַיִל שֶׁל פֶּסַח וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר עַכְשָׁו יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבֶּשֶׁת בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל, מָצְאוּ אוֹיְבֵיהֶם פְּגָרִים מֵתִים, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה (ישעיה ח, ג): קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז, וּמִהֵר לָבֹז שְׁלָלָם. וְהָאֶחָד קָרָא שְׁמוֹ (ישעיה ז, יד): עִמָּנוּאֵל, לוֹמַר שֶׁאֲנִי עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, ח): עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיַד מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל, כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא יַעֲשֶׂה עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר זֶה מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, א): וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַֹּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ, שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ צְרָכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה א, יב): וַיַּעַן מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמַר ה' צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלָיִם, וְאוֹמֵר (דניאל י, כא): וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי עַל אֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְמָה מִיכָאֵל וְסמא"ל דּוֹמִין לְסָנֵיגוֹר וְקָטֵיגוֹר עוֹמְדִין בַּדִּין, זֶה מְדַבֵּר וְזֶה מְדַבֵּר, גָּמַר זֶה דְּבָרָיו וְזֶה דְּבָרָיו, יָדַע אוֹתוֹ הַסְּנֵיגוֹר שֶׁנָּצַח הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ אֶת הַדַּיָּין שֶׁיּוֹצִיא אִיפוֹפָסִין. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ קָטֵיגוֹר לְהוֹסִיף דָּבָר, אָמַר לוֹ הַסָּנֵיגוֹר הַחֲרֵשׁ וְנִשְׁמַע מִן הַדַּיָּן. כָּךְ מִיכָאֵל וְסמא"ל עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה וְהַשָֹּׂטָן מְקַטְרֵג וּמִיכָאֵל מְלַמֵּד זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַשָֹּׂטָן בָּא לְדַבֵּר וּמִיכָאֵל מְשַׁתְּקוֹ, לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ט): אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ, הֱוֵי (תהלים עז, ז): אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עַל נֵס שֶׁל חִזְקִיָּהוּ. דָּבָר אַחֵר, אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי, נִזְכַּר אֲנִי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּמִצְרַיִם, וּמְנַגְנִין שֶׁעָשִׂיתָ לְמִצְרַיִם, הֵיאַךְ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִים, מַכַּת בְּכוֹרוֹת אָמַר לְהָבִיא תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כג): הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. הִתְחִיל אוֹמֵר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אָבִיא עָלָיו מַכַּת בְּכוֹרוֹת תְּחִלָּה מְשַׁלְּחָן, אֶלָּא מֵבִיא אֲנִי עָלָיו מַכּוֹת אַחֵרוֹת [תחלה] וּבְעֵקֶב זֹאת אֲנִי מֵבִיא אֶת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס (תהלים צ, יא): מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, מִי יוֹדֵעַ נַגְנִין שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, כ): בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בְּעָקֵב מִי יוֹדֵעַ. | 18.5. Another explanation: \"And it was in the middle of the night\" - David said (Psalms 77:7), \"I recall my music at night:\" The congregation of Israel said, \"I recall the breakings, that You broke the enemies for my sake at night.\" And [the term], 'my music' ( iniginati /i) only means breaking, as you would say (Lamentations 3:63), \"I am their song.\" And I [would also] say (Genesis 14:20), \"who gave over ( imigen /i) your enemies into your hand.\" Sancheriv came against us - You broke him at night, as it is stated (II Kings 19:35), \"And it was on that night and the angel of the Lord came out and he smote in the camp of Assyria.\" Rabbi Nechemia said, \"Come and see the love of the Holy One, blessed be He for Israel; as behold, the ministering angels - who are mighty of strength, doers of His will - the Holy One, blessed be He, made them guardians over Israel. And who are they? Michael and Gavriel, as it is stated (Isaiah 62:6), 'Upon your walls Jerusalem, I have appointed guardians.' And when Sancheriv came, Michael went out and smote them; and Gavriel, from the command of the Holy One, blessed be He, saved Chaia and his friends.\" Why was it like that? Rather the Holy One, blessed be He, made a condition with them. When? When He wanted to go down to save Avaraham from the fiery pit: Michael and Gavriel said in front of Him, \"We will go down to save him.\" He said [back] to them, \"If [even] one of you would go down there to the pit, you would save him, but [since Avraham] went down for My name, then I will go down and save him,\" as it is stated (Genesis 15:7), \"I am the Lord who took you out of the Ur Kasdim (understood here as the fire of Kasdim);\" \"but I will give you a time [to go down and save others.\"] When did they go down? \"Since you were prepared to save him for My honor, you, Michael [will descend] against the camp of Assyria; and you, Gavriel [will descend] against the camp of Kasdim (the Chaldeans).\" When Gavriel went down to save Chaia, Mishael and Azaria, he tore the fire and came out and set aflame all those that had thrown them in, as it is stated (Daniel 3:22), \"those men that raised Shadrakh, Meshakh, etc.\" And some say, \"Four nations died there: At first, it is written (Ibid. 3), 'Then were gathered the satraps, the prefects, the governors[, etc.]' and the advisers of the king and, here, four [of them] are lacking, as it states (Ibid. 27), 'And the satraps gathered.'\" Hence Chaia said (Psalms 117:1), \"Praise the Lord, all nations;\" Mishael said (Ibid.), \"exalt him all peoples;\" and Azaria said (Ibid. 2), \"Since His kindness has overwhelmed us;\" and the angel said (Ibid.), \"'and the truth of the Lord is forever' - what He said to me when I went down to save Avraham is true.\" And so [too with] Michael, [God] did what He told him, as it is stated (II Kings 19:35), \"And it was on that night and the angel of the Lord came out.\" It was taught, \"All of the commanders and the dukes were drinking wine and left their receptacles thrown out. The Holy One, blessed be He, said to Sancheriv, 'You have done yours,' as it is stated (Ibid. 23), 'By the hand of your messengers have you cursed;' 'I too [will act] by the hand of my messenger.'\" What did He do to him? \"And under his glory there shall be kindled a burning like the burning of fire.\" (Isaiah 10:16) What is [meant by] \"and under his glory?\" That He burned his body from the inside and left his clothing on the outside, since the glory of a person is his clothing. And why did He leave his clothing? Rather, since they were the descendants of Shem, as it is stated (Genesis 10:22), \"The sons of Shem were Eilam and Ashur (Assyria).\" The Holy One, blessed be He, said, \"I am indebted to Shem, their father, as he and Yafet took their clothing and covered the nakedness of their father,\" as it is stated (Genesis 9:23), \"And Shem and Yafet took the cloak.\" Hence, the Holy One, Blessed be He, said to Michael, \"Leave their clothing and burn their souls.\" What is written there? \"And they arose in the morning and, behold, dead corpses.\" This is [the meaning of] that which is written (Psalms 101:8), \"In the mornings, I will annihilate the evildoers of the world.\" And Hizkiyahu and Israel were sitting and saying Hallel (Psalms of praise recited on festivals), as it was the night of Pesach, and they were afraid to say [it] now - Jerusalem was being conquered by his hand. When they woke up early in the morning to stand and read the Shema and to pray, they found their enemies were dead corpses. Hence, the Holy One, blessed be He, said to Yeshaya (Isaiah 8:3), \"'and call his name, \"quick take booty, fast loot\"' and be quick to loot booty; and the [other] one call 'with us is the Power ( iImanuel /i),' to say that I am with him,\" as it is stated (II Chronicles 32:8), \"with him is the forearm of flesh but with us is the Lord, our God.\" And just like the Holy One, blessed be He, acted in this world by the hand of Michael and Gavriel, so [too] in the future to come, he will act through them, as it is stated (Obadiah 1:21), \"And the saviors will come up on Mount Zion to judge the mountain of Esav\" - this is [referring to] Michael and Gavriel. And our Holy Rabbi said, \"This is Michael by himself, as it is stated (Daniel 12:1), 'And at that time, Michael will stand, the great minister who stands for the children of Your people.'\" As he [is the one that] demands the needs of Israel and speaks for them, as it is stated (Zechariah 1:12), \"And the angel of the Lord answered and said, 'Lord of hosts, until when when will you not have mercy on Jerusalem?'\" And I will [also] say (Daniel 10:21), \"and none is being strong with Me except for Michael, your minister.\" Rabbi Yose said, \"To what are Michael and Samael similar? To a defender and a prosecutor standing in court. This one is speaking and that one is speaking. [When] this one finished his words and that one his words, that defender knows that he has won. [Then] he begins to praise the judge, that issues the verdict. That prosecutor [then] requests to add something. The defender [then] says to him, 'Be quiet and let us hear from the judge.' So is it that Michael and Samael stand in front of the Divine Presence; and the Satan [Samael] prosecutes and Michael deliberates on the merit of Israel, and [then] the Satan comes to speak and Michael silences him. Why? As it is stated (Psalms 85:9), 'I will hear what the Power, the Lord, will speak, as He will speak peace about His people.'\" This is [the meaning of] \"I recall my music at night\" - about the miracle of Hizkiyahu. Another explanation: \"I recall my music at night\" - I recall what you have done for us in Egypt, and the plots ( imenagnin /i) that you did to the Egyptians. How is it? At first, when the Holy One, blessed be He, requested to bring plagues upon the Egyptians, He said to bring the plague of the firstborn first, as it is stated (Exodus 4:23), \"behold I am killing your son, your firstborn.\" [Pharaoh] started to say (Exodus 5:2), \"Who is the Lord that I should listen to His voice?\" The Holy One, blessed be He, said [to Himself], \"If I bring the plague of the firstborn first, he will send them [right away], but rather I will bring other plagues upon him (first). And in its heels ( ibeekev zot /i), I will bring them all,\" as it is stated, \"And the Lord smote every firstborn.\" Hence David praises (Psalms 90:11), \"Who knows the boldness of Your anger\" - who knows your plots that You do in the sea, as it is stated (Psalms 77:20), \"In the sea is Your way and Your path in the great waters, and Your footsteps ( ieekvotekha /i) were not known\" - things that you do afterward ( ibeekev /i), who [can] know? " |
|
