1. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.2, 1.4-1.6, 1.8-1.11, 1.15-1.16, 2.2-2.3, 2.7, 2.9, 2.14, 2.17, 3.5, 4.1-4.5, 4.7-4.15, 5.1-5.16, 6.1-6.9, 6.12, 7.2-7.6, 7.12, 8.1, 8.4, 8.6-8.7, 8.10, 8.13-8.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 1.2. יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ 1.4. מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ 1.5. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ 1.6. אַל־תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ־בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ 1.8. אִם־לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃ 1.9. לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ 1.11. תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ 1.15. הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ 1.16. הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ 2.2. כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ 2.3. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ 2.7. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ 2.9. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן־הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן־הַחֲרַכִּים׃ 2.14. יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶתּ־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ כִּי־קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃ 2.17. עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה־לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל־הָרֵי בָתֶר׃ 3.5. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ 4.1. מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה־טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִים׃ 4.1. הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ 4.2. שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ 4.3. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ 4.4. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים׃ 4.5. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ 4.7. כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃ 4.8. אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ 4.9. לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ 4.11. נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ 4.12. גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ 4.13. שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם־נְרָדִים׃ 4.14. נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל־עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ 4.15. מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן־לְבָנוֹן׃ 5.1. דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ 5.1. בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם־בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם־דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם־חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ 5.2. אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא־טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ 5.3. פָּשַׁטְתִּי אֶת־כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת־רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ 5.4. דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן־הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ 5.5. קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ־מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ 5.6. פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ 5.7. מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת־רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ 5.8. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם־תִּמְצְאוּ אֶת־דּוֹדִי מַה־תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ 5.9. מַה־דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה־דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ 5.11. רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ 5.12. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל־אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל־מִלֵּאת׃ 5.13. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ 5.14. יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ 5.15. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל־אַדְנֵי־פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ 5.16. חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲּמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם׃ 6.1. אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ 6.1. מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ 6.2. דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים׃ 6.3. אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשׁוֹשַׁנִּים׃ 6.4. יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ 6.5. הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן־הַגִּלְעָד׃ 6.6. שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ 6.7. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ 6.8. שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ 6.9. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃ 6.12. לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי־נָדִיב׃ 7.2. מַה־יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת־נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן׃ 7.3. שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל־יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ 7.4. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה׃ 7.5. צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל־שַׁעַר בַּת־רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ 7.6. רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ 7.12. לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ 8.1. מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָׁקְךָ גַּם לֹא־יָבוּזוּ לִי׃ 8.1. אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃ 8.4. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה־תָּעִירוּ וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ 8.6. שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ 8.7. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃ 8.13. הַיוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי׃ 8.14. בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ | 1.2. Let him kiss me with the kisses of his mouth— For thy love is better than wine. 1.4. Draw me, we will run after thee; The king hath brought me into his chambers; We will be glad and rejoice in thee, We will find thy love more fragrant than wine! Sincerely do they love thee. 1.5. ’I am black, but comely, O ye daughters of Jerusalem, As the tents of Kedar, As the curtains of Solomon. 1.6. Look not upon me, that I am swarthy, That the sun hath tanned me; My mother’s sons were incensed against me, They made me keeper of the vineyards; But mine own vineyard have I not kept.’ 1.8. If thou know not, O thou fairest among women, Go thy way forth by the footsteps of the flock And feed thy kids, beside the shepherds’tents. 1.9. I have compared thee, O my love, To a steed in Pharaoh’s chariots. 1.10. Thy cheeks are comely with circlets, Thy neck with beads. 1.11. We will make thee circlets of gold With studs of silver. 1.15. Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves. . 1.16. Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy. 2.2. As a lily among thorns, So is my love among the daughters. 2.3. As an apple-tree among the trees of the wood, So is my beloved among the sons. Under its shadow I delighted to sit, And its fruit was sweet to my taste. 2.7. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem, By the gazelles, and by the hinds of the field, That ye awaken not, nor stir up love, until it please.’ 2.9. My beloved is like a gazelle or a young hart; Behold, he standeth behind our wall, He looketh in through the windows, He peereth through the lattice. 2.14. O my dove, that art in the clefts of the rock, in the covert of the cliff, Let me see thy countece, let me hear thy voice; For sweet is thy voice, and thy countece is comely.’ 2.17. Until the day breathe, and the shadows flee away, Turn, my beloved, and be thou like a gazelle or a young hart Upon the mountains of spices. 3.5. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem, By the gazelles, and by the hinds of the field, That ye awaken not, nor stir up love, Until it please.’ 4.1. Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves behind thy veil; Thy hair is as a flock of goats, that trail down from mount Gilead. 4.2. Thy teeth are like a flock of ewes all shaped alike, Which are come up from the washing; Whereof all are paired, and none faileth among them. 4.3. Thy lips are like a thread of scarlet, And thy mouth is comely; Thy temples are like a pomegranate split open Behind thy veil. 4.4. Thy neck is like the tower of David Builded with turrets, Whereon there hang a thousand shields, All the armour of the mighty men. 4.5. Thy two breasts are like two fawns That are twins of a gazelle, Which feed among the lilies. 4.7. Thou art all fair, my love; And there is no spot in thee. 4.8. Come with me from Lebanon, my bride, With me from Lebanon; Look from the top of Amana, From the top of Senir and Hermon, From the lions’dens, From the mountains of the leopards. 4.9. Thou hast ravished my heart, my sister, my bride; Thou hast ravished my heart with one of thine eyes, With one bead of thy necklace. 4.10. How fair is thy love, my sister, my bride! How much better is thy love than wine! And the smell of thine ointments than all manner of spices! 4.11. Thy lips, O my bride, drop honey— Honey and milk are under thy tongue; And the smell of thy garments is like the smell of Lebanon. 4.12. A garden shut up is my sister, my bride; A spring shut up, a fountain sealed. 4.13. Thy shoots are a park of pomegranates, With precious fruits; Henna with spikenard plants 4.14. Spikenard and saffron, calamus and cinnamon, With all trees of frankincense; Myrrh and aloes, with all the chief spices. 4.15. Thou art a fountain of gardens, A well of living waters, And flowing streams from Lebanon. 5.1. I am come into my garden, my sister, my bride; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends; Drink, yea, drink abundantly, O beloved. 5.2. I sleep, but my heart waketh; Hark! my beloved knocketh: ‘Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; For my head is filled with dew, My locks with the drops of the night.’ 5.3. I have put off my coat; How shall I put it on? I have washed my feet; How shall I defile them? 5.4. My beloved put in his hand by the hole of the door, And my heart was moved for him. 5.5. I rose up to open to my beloved; And my hands dropped with myrrh, And my fingers with flowing myrrh, Upon the handles of the bar. 5.6. I opened to my beloved; But my beloved had turned away, and was gone. My soul failed me when he spoke. I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer. 5.7. The watchmen that go about the city found me, They smote me, they wounded me; The keepers of the walls took away my mantle from me. 5.8. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem, If ye find my beloved, what will ye tell him? That I am love-sick.’ 5.9. ’What is thy beloved more than another beloved, O thou fairest among women? What is thy beloved more than another beloved, That thou dost so adjure us?’ 5.10. ’My beloved is white and ruddy, Pre-eminent above ten thousand. 5.11. His head is as the most fine gold, His locks are curled, And black as a raven. 5.12. His eyes are like doves Beside the water-brooks; Washed with milk, And fitly set. 5.13. His cheeks are as a bed of spices, As banks of sweet herbs; His lips are as lilies, Dropping with flowing myrrh. 5.14. His hands are as rods of gold Set with beryl; His body is as polished ivory Overlaid with sapphires. 5.15. His legs are as pillars of marble, Set upon sockets of fine gold; His aspect is like Lebanon, Excellent as the cedars. 5.16. His mouth is most sweet; Yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.’ 6.1. ’Whither is thy beloved gone, O thou fairest among women? Whither hath thy beloved turned him, That we may seek him with thee?’ 6.2. ’My beloved is gone down into his garden, To the beds of spices, To feed in the gardens, And to gather lilies. 6.3. I am my beloved’s, and my beloved is mine, That feedeth among the lilies.’ 6.4. Thou art beautiful, O my love, as Tirzah, Comely as Jerusalem, Terrible as an army with banners. 6.5. Turn away thine eyes from me, For they have overcome me. Thy hair is as a flock of goats, That trail down from Gilead. 6.6. Thy teeth are like a flock of ewes, Which are come up from the washing; Whereof all are paired, And none faileth among them. 6.7. Thy temples are like a pomegranate split open Behind thy veil. 6.8. There are threescore queens, And fourscore concubines, And maidens without number. 6.9. My dove, my undefiled, is but one; She is the only one of her mother; She is the choice one of her that bore her. The daughters saw her, and called her happy; Yea, the queens and the concubines, and they praised her. 6.12. Before I was aware, my soul set me Upon the chariots of my princely people. 7.2. How beautiful are thy steps in sandals, O prince’s daughter! The roundings of thy thighs are like the links of a chain, The work of the hands of a skilled workman. 7.3. Thy navel is like a round goblet, wherein no mingled wine is wanting; Thy belly is like a heap of wheat Set about with lilies. 7.4. Thy two breasts are like two fawns that are twins of a gazelle. 7.5. Thy neck is as a tower of ivory; Thine eyes as the pools in Heshbon, By the gate of Bath-rabbim; Thy nose is like the tower of Lebanon Which looketh toward Damascus. 7.6. Thy head upon thee is like Carmel, and the hair of thy head like purple; The king is held captive in the tresses thereof. 7.12. Come, my beloved, let us go forth into the field; let us lodge in the villages. 8.1. Oh that thou wert as my brother, That sucked the breasts of my mother! When I should find thee without, I would kiss thee; Yea, and none would despise me. 8.4. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem: Why should ye awaken, or stir up love, Until it please?’ 8.6. Set me as a seal upon thy heart, As a seal upon thine arm; For love is strong as death, Jealousy is cruel as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the LORD. 8.7. Many waters cannot quench love, Neither can the floods drown it; If a man would give all the substance of his house for love, He would utterly be contemned. 8.10. I am a wall, And my breasts like the towers thereof; Then was I in his eyes As one that found peace. 8.13. Thou that dwellest in the gardens, The companions hearken for thy voice: ‘Cause me to hear it.’ 8.14. Make haste, my beloved, And be thou like to a gazelle or to a young hart Upon the mountains of spices. |
|
2. Hebrew Bible, Deuteronomy, 6.4-6.9, 11.13-11.21 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 6.4. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד׃ 6.5. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ׃ 6.6. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ׃ 6.7. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ 6.8. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ 6.9. וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ 11.13. וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם׃ 11.14. וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ 11.15. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ 11.16. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ 11.17. וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם׃ 11.18. וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה עַל־לְבַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ 11.19. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ 11.21. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ׃ | 6.4. HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE." 6.5. And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might." 6.6. And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;" 6.7. and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up." 6.8. And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for frontlets between thine eyes." 6.9. And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates." 11.13. And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto My commandments which I command you this day, to love the LORD your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul," 11.14. that I will give the rain of your land in its season, the former rain and the latter rain, that thou mayest gather in thy corn, and thy wine, and thine oil." 11.15. And I will give grass in thy fields for thy cattle, and thou shalt eat and be satisfied." 11.16. Take heed to yourselves, lest your heart be deceived, and ye turn aside, and serve other gods, and worship them;" 11.17. and the anger of the LORD be kindled against you, and He shut up the heaven, so that there shall be no rain, and the ground shall not yield her fruit; and ye perish quickly from off the good land which the LORD giveth you." 11.18. Therefore shall ye lay up these My words in your heart and in your soul; and ye shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for frontlets between your eyes." 11.19. And ye shall teach them your children, talking of them, when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up." 11.20. And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates;" 11.21. that your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which the LORD swore unto your fathers to give them, as the days of the heavens above the earth." |
|
3. Hebrew Bible, Exodus, 15.11, 15.13 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 15.11. מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ 15.13. נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ | 15.11. Who is like unto Thee, O LORD, among the mighty? Who is like unto Thee, glorious in holiness, Fearful in praises, doing wonders?" 15.13. Thou in Thy love hast led the people that Thou hast redeemed; Thou hast guided them in Thy strength to Thy holy habitation." |
|
4. Hebrew Bible, Genesis, 15.5-15.6, 22.17 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 15.5. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם־תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׃ 15.6. וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃ 22.17. כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ | 15.5. And He brought him forth abroad, and said: ‘Look now toward heaven, and count the stars, if thou be able to count them’; and He said unto him: ‘So shall thy seed be.’" 15.6. And he believed in the LORD; and He counted it to him for righteousness." 22.17. that in blessing I will bless thee, and in multiplying I will multiply thy seed as the stars of the heaven, and as the sand which is upon the seashore; and thy seed shall possess the gate of his enemies;" |
|
5. Hebrew Bible, Hosea, 14.3 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 14.3. קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל־יְהוָה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל־תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח־טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃ | 14.3. Take with you words, And return unto the LORD; Say unto Him: ‘Forgive all iniquity, And accept that which is good; So will we render for bullocks the offering of our lips." |
|
6. Hebrew Bible, Malachi, 3.20 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 3.20. But unto you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings; and ye shall go forth, and gambol as calves of the stall." |
|
7. Hebrew Bible, Numbers, 15.37-15.41 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 15.37. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 15.38. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ 15.39. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֺת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ 15.41. אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ | 15.37. And the LORD spoke unto Moses, saying:" 15.38. ’Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them throughout their generations fringes in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of blue." 15.39. And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of the LORD, and do them; and that ye go not about after your own heart and your own eyes, after which ye use to go astray;" 15.40. that ye may remember and do all My commandments, and be holy unto your God." 15.41. I am the LORD your God, who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am the LORD your God.’" |
|
8. Hebrew Bible, Isaiah, 43.21 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 43.21. עַם־זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׃ | 43.21. The people which I formed for Myself, That they might tell of My praise." |
|
9. Hebrew Bible, Judges, 5.31 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 5.31. כֵּן יֹאבְדוּ כָל־אוֹיְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ | 5.31. So let all Thy enemies perish, O Lord: but let them that love him be as the sun when it comes out in its might. And the land was quiet for forty years." |
|
10. Hebrew Bible, Ecclesiastes, 12.11 (5th cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 12.11. דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד׃ | 12.11. The words of the wise are as goads, and as nails well fastened are those that are composed in collections; they are given from one shepherd." |
|
11. Hebrew Bible, Zechariah, 3.1-3.2, 3.8, 3.10, 4.3 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)
| 3.1. בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל־תַּחַת תְּאֵנָה׃ 3.1. וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ׃ 3.2. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ׃ 3.8. שְׁמַע־נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי־אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי־הִנְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְדִּי צֶמַח׃ 4.3. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ׃ | 3.1. And he showed me Joshua the high priest standing before the angel of the LORD, and Satan standing at his right hand to accuse him." 3.2. And the LORD said unto Satan: ‘The LORD rebuke thee, O Satan, yea, the LORD that hath chosen Jerusalem rebuke thee; is not this man a brand plucked out of the fire?’" 3.8. Hear now, O Joshua the high priest, thou and thy fellows that sit before thee; for they are men that are a sign; for, behold, I will bring forth My servant the Shoot." 3.10. In that day, saith the LORD of hosts, shall ye call every man his neighbour under the vine and under the fig-tree." 4.3. and two olive-trees by it, one upon the right side of the bowl, and the other upon the left side thereof.’" |
|
12. Hebrew Bible, Daniel, 12.3 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 12.3. וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׃ | 12.3. And they that are wise shall shine as the brightness of the firmament; and they that turn the many to righteousness as the stars for ever and ever." |
|
13. Philo of Alexandria, Who Is The Heir, 45 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)
| 45. But there are three kinds of life. The first life, to God; the second, with respect to the creature; the third, is on the borders of both, being compounded of the two others. Now, the life to God has not descended to us, and has not come to the necessities of the body. Again, life with respect to the creature has not wholly ascended up to heaven, nor has it sought to ascend, but it lurks in unapproachable recesses, and rejoices in a life which is no life. |
|
14. New Testament, Apocalypse, 3.20, 12.1, 12.11, 12.15-12.16, 19.7, 21.2, 21.9, 22.17 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 3.20. Behold, I stand at the door and knock. If anyone hears my voice and opens the door, then I will come in to him, and will dine with him, and he with me. 12.1. A great sign was seen in heaven: a woman clothed with the sun, and the moon under her feet, and on her head a crown of twelve stars. 12.11. They overcame him because of the Lamb's blood, and because of the word of their testimony. They didn't love their life, even to death. 12.15. The serpent spewed water out of his mouth after the woman like a river, that he might cause her to be carried away by the stream. 12.16. The earth helped the woman, and the earth opened its mouth and swallowed up the river which the dragon spewed out of his mouth. 19.7. Let us rejoice and be exceedingly glad, and let us give the glory to him. For the marriage of the Lamb has come, and his wife has made herself ready. 21.2. I saw the holy city, New Jerusalem, coming down out of heaven from God, made ready like a bride adorned for her husband. 21.9. One of the seven angels who had the seven bowls, who were laden with the seven last plagues came, and he spoke with me, saying, "Come here. I will show you the wife, the Lamb's bride. 22.17. The Spirit and the bride say, "Come!" He who hears, let him say, "Come!" He who is thirsty, let him come. He who desires, let him take the water of life freely. |
|
15. Anon., Qohelet Rabba, 1.11 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
16. Anon., Genesis Rabba, 58.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 58.1. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה (בראשית כג, א), (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁהֵן תְּמִימִים כָּךְ שְׁנוֹתָם תְּמִימִים, בַּת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְנוֹי, בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים שָׁנָה לְחֵטְא. דָּבָר אַחֵר, יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה תְּמִימָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּהֲדָא עֶגְלְתָא תְּמִימָה, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מַה צֹּרֶךְ לוֹמַר שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה בָּאַחֲרוֹנָה, לוֹמַר לְךָ שֶׁחָבִיב חַיֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. | |
|
17. Anon., Leviticus Rabba, 28.1, 30.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 28.1. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן (ויקרא כג, י), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת א, ג): מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בֶּן לֵוִי בִּקְשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם נוֹטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּךְ הָיָה רָאוּי שְׁלֹמֹה לוֹמַר (קהלת יא, ט): שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, משֶׁה אָמַר (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וּשְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת יא, ט): וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, אֶלָּא הֻתְּרָה רְצוּעָה לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר (קהלת יא, ט): וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בִּקְּשׁוּ לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵם נוֹטִים לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּךְ הָיָה שְׁלֹמֹה צָרִיךְ לוֹמַר: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בַּמַּשְׁמָע, חָזְרוּ וְאָמְרוּ אִלּוּ אָמַר בְּכָל עָמָל וְשָׁתַק הָיִינוּ אוֹמְרִים אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בַּמַּשְׁמָע הוּא, הָא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא בְּכָל עֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ הוּא שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל אֲבָל בַּעֲמָלוֹ שֶׁל תּוֹרָה מוֹעִיל. אָמַר רַבִּי יוּדָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לוֹ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ לוֹ. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁהַבְּרִיּוֹת מְגַדְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה דַּיָּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְרִיחַ לָהֶם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ה): וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְגַדְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, דַּיָּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם כְּגַלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ לִטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק, כַּמָּה יְגִיעוֹת הוּא יָגֵעַ, כַּמָּה צַעַר הוּא מִצְטָעֵר עַד שֶׁבִּשְּׁלָהּ, וְהַבְּרִיּוֹת יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים וּמְדַשֵּׁן אֶת הַפֵּרוֹת, וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ אֶלָּא שְׂכַר הָעֹמֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. 30.2. דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז, יא): תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה פִּילוֹן מְפֻלָּשׁ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, רַבִּי יוּדָן אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד אִם חַיִּים אַתָּה צָרִיךְ, יִסּוּרִין אַתָּה צָרִיךְ, כְּדִכְתִיב (משלי ו, כג): וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר. שׂבַע שְׂמָחוֹת, שִׂבְּעָנוּ בַּחֲמִשָּׁה שְׂמָחוֹת, מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד, תּוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדוֹת. דָּבָר אַחֵר, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, אֵלּוּ שֶׁבַע כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁעֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה וּפְנֵיהֶם דּוֹמוֹת לַחַמָּה וּלְבָנָה, לָרָקִיעַ, לַכּוֹכָבִים, לַבְּרָקִים וּלְשׁוֹשַׁנִּים וְלַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לַחַמָּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, י): בָּרָה כַּחַמָּה. לַלְּבָנָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ו, י): יָפָה כַלְּבָנָה. לָרָקִיעַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. לַכּוֹכָבִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. לַבְּרָקִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום ב, ה): מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ. לְשׁוֹשַׁנִּים מִנַּיַן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מה, א): לַמְנַצֵּחַ עַל שׁשַׁנִּים. לַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ד, ב): וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ. (תהלים טז, יא): נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וְכִי מִי מוֹדִיעֵנוּ אֵיזוֹ כַּת הַחֲבִיבָה וְהַנְּעִימָה שֶׁבָּהֶן, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר זוֹ שֶׁבָּאָה מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמִכֹּחָן שֶׁל מִצְווֹת, וְאָחֳרָנָא אָמַר אֵלּוּ סוֹפְרִין וּמַשְׁנִין שֶׁמְּלַמְּדִין תִּינוֹקוֹת בַּאֲמִתָּן, שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲמֹד בִּימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. דָּבָר אַחֵר, שׂבַע שְׂמָחוֹת, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן אֶלָּא שֶׁבַע שְׂמָחוֹת, אֵלּוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁבֶּחָג, וְאֵלּוּ הֵן, אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב, וְסֻכָּה, חֲגִיגָה וְשִׂמְחָה. אִם שִׂמְחָה לָמָּה חֲגִיגָה וְאִם חֲגִיגָה לָמָּה שִׂמְחָה, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ אֵצֶל הַדַּיָּן וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן הוּא נוֹצֵחַ, אֶלָּא מַאן דְּנָסַב בָּאיָין בִּידֵיהּ, אֲנַן יָדְעִין דְּהוּא נָצוֹחַיָיא, כָּךְ יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וּמְקַטְרְגִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן נָצַח, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלוּלָבֵיהֶן וְאֶתְרוֹגֵיהֶן בְּיָדָן, אָנוּ יוֹדְעִין דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן נָצוֹחַיָּא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. | 28.1. And he shall wave the sheaf before the Lord. How did he wave it? R. Hama b.Ukba in the name of R.Joshua b. Haia said: He moved it forward and backward, upward and downward; forward and backward to symbolize that the act was in honor of Him to whom the whole world belongs; upward and downward to symbols that the act was in honor of Him to whom belong the regions on high and the regions below. R. Simon son of R. Joshua said: The movements forward and backward were to counteract the effects of injurious winds; and the movements upward and downwards were to counteract the effect of injurious dews." |
|
18. Babylonian Talmud, Bava Batra, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
|
19. Anon., 4 Ezra, 4.36-4.37, 5.24, 5.26
| 4.36. And Jeremiel the archangel answered them and said, `When the number of those like yourselves is completed; for he has weighed the age in the balance 4.37. and measured the times by measure, and numbered the times by number; and he will not move or arouse them until that measure is fulfilled.' 5.24. and from all the lands of the world thou hast chosen for thyself one region, and from all the flowers of the world thou hast chosen for thyself one lily 5.26. and from all the birds that have been created thou hast named for thyself one dove, and from all the flocks that have been made thou hast provided for thyself one sheep |
|
