1. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.4, 1.10-1.11, 1.16, 2.2, 2.4-2.5, 2.9, 2.14, 2.17, 4.1-4.5, 4.8, 5.1-5.16, 6.1-6.2, 6.5-6.10, 6.12, 7.2-7.6, 8.1, 8.13-8.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 1.4. מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ 1.11. תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה־לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ 1.16. הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ 2.2. כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ 2.4. הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ 2.5. סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי־חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ 2.9. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן־הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן־הַחֲרַכִּים׃ 2.14. יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶתּ־מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת־קוֹלֵךְ כִּי־קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃ 2.17. עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה־לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל־הָרֵי בָתֶר׃ 4.1. מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה־טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִים׃ 4.1. הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ 4.2. שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ 4.3. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ 4.4. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים׃ 4.5. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ 4.8. אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ 5.1. דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ 5.1. בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם־בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם־דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם־חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ 5.2. אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי־לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא־טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ 5.3. פָּשַׁטְתִּי אֶת־כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת־רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ 5.4. דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן־הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ 5.5. קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ־מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ 5.6. פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ 5.7. מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת־רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ 5.8. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם־תִּמְצְאוּ אֶת־דּוֹדִי מַה־תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ 5.9. מַה־דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה־דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ 5.11. רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ 5.12. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל־אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל־מִלֵּאת׃ 5.13. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ 5.14. יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ 5.15. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל־אַדְנֵי־פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ 5.16. חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲּמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם׃ 6.1. אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ 6.1. מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ 6.2. דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים׃ 6.5. הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן־הַגִּלְעָד׃ 6.6. שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ 6.7. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ 6.8. שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ 6.9. אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃ 6.12. לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי־נָדִיב׃ 7.2. מַה־יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת־נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן׃ 7.3. שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל־יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ 7.4. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה׃ 7.5. צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל־שַׁעַר בַּת־רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ 7.6. רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ 8.1. מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָׁקְךָ גַּם לֹא־יָבוּזוּ לִי׃ 8.1. אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃ 8.13. הַיוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי׃ 8.14. בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ | 1.4. Draw me, we will run after thee; The king hath brought me into his chambers; We will be glad and rejoice in thee, We will find thy love more fragrant than wine! Sincerely do they love thee. 1.10. Thy cheeks are comely with circlets, Thy neck with beads. 1.11. We will make thee circlets of gold With studs of silver. 1.16. Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy. 2.2. As a lily among thorns, So is my love among the daughters. 2.4. He hath brought me to the banqueting-house, And his banner over me is love. 2.5. ’Stay ye me with dainties, refresh me with apples; For I am love-sick.’ 2.9. My beloved is like a gazelle or a young hart; Behold, he standeth behind our wall, He looketh in through the windows, He peereth through the lattice. 2.14. O my dove, that art in the clefts of the rock, in the covert of the cliff, Let me see thy countece, let me hear thy voice; For sweet is thy voice, and thy countece is comely.’ 2.17. Until the day breathe, and the shadows flee away, Turn, my beloved, and be thou like a gazelle or a young hart Upon the mountains of spices. 4.1. Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves behind thy veil; Thy hair is as a flock of goats, that trail down from mount Gilead. 4.2. Thy teeth are like a flock of ewes all shaped alike, Which are come up from the washing; Whereof all are paired, and none faileth among them. 4.3. Thy lips are like a thread of scarlet, And thy mouth is comely; Thy temples are like a pomegranate split open Behind thy veil. 4.4. Thy neck is like the tower of David Builded with turrets, Whereon there hang a thousand shields, All the armour of the mighty men. 4.5. Thy two breasts are like two fawns That are twins of a gazelle, Which feed among the lilies. 4.8. Come with me from Lebanon, my bride, With me from Lebanon; Look from the top of Amana, From the top of Senir and Hermon, From the lions’dens, From the mountains of the leopards. 5.1. I am come into my garden, my sister, my bride; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends; Drink, yea, drink abundantly, O beloved. 5.2. I sleep, but my heart waketh; Hark! my beloved knocketh: ‘Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; For my head is filled with dew, My locks with the drops of the night.’ 5.3. I have put off my coat; How shall I put it on? I have washed my feet; How shall I defile them? 5.4. My beloved put in his hand by the hole of the door, And my heart was moved for him. 5.5. I rose up to open to my beloved; And my hands dropped with myrrh, And my fingers with flowing myrrh, Upon the handles of the bar. 5.6. I opened to my beloved; But my beloved had turned away, and was gone. My soul failed me when he spoke. I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer. 5.7. The watchmen that go about the city found me, They smote me, they wounded me; The keepers of the walls took away my mantle from me. 5.8. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem, If ye find my beloved, what will ye tell him? That I am love-sick.’ 5.9. ’What is thy beloved more than another beloved, O thou fairest among women? What is thy beloved more than another beloved, That thou dost so adjure us?’ 5.10. ’My beloved is white and ruddy, Pre-eminent above ten thousand. 5.11. His head is as the most fine gold, His locks are curled, And black as a raven. 5.12. His eyes are like doves Beside the water-brooks; Washed with milk, And fitly set. 5.13. His cheeks are as a bed of spices, As banks of sweet herbs; His lips are as lilies, Dropping with flowing myrrh. 5.14. His hands are as rods of gold Set with beryl; His body is as polished ivory Overlaid with sapphires. 5.15. His legs are as pillars of marble, Set upon sockets of fine gold; His aspect is like Lebanon, Excellent as the cedars. 5.16. His mouth is most sweet; Yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.’ 6.1. ’Whither is thy beloved gone, O thou fairest among women? Whither hath thy beloved turned him, That we may seek him with thee?’ 6.2. ’My beloved is gone down into his garden, To the beds of spices, To feed in the gardens, And to gather lilies. 6.5. Turn away thine eyes from me, For they have overcome me. Thy hair is as a flock of goats, That trail down from Gilead. 6.6. Thy teeth are like a flock of ewes, Which are come up from the washing; Whereof all are paired, And none faileth among them. 6.7. Thy temples are like a pomegranate split open Behind thy veil. 6.8. There are threescore queens, And fourscore concubines, And maidens without number. 6.9. My dove, my undefiled, is but one; She is the only one of her mother; She is the choice one of her that bore her. The daughters saw her, and called her happy; Yea, the queens and the concubines, and they praised her. 6.10. Who is she that looketh forth as the dawn, Fair as the moon, Clear as the sun, Terrible as an army with banners? 6.12. Before I was aware, my soul set me Upon the chariots of my princely people. 7.2. How beautiful are thy steps in sandals, O prince’s daughter! The roundings of thy thighs are like the links of a chain, The work of the hands of a skilled workman. 7.3. Thy navel is like a round goblet, wherein no mingled wine is wanting; Thy belly is like a heap of wheat Set about with lilies. 7.4. Thy two breasts are like two fawns that are twins of a gazelle. 7.5. Thy neck is as a tower of ivory; Thine eyes as the pools in Heshbon, By the gate of Bath-rabbim; Thy nose is like the tower of Lebanon Which looketh toward Damascus. 7.6. Thy head upon thee is like Carmel, and the hair of thy head like purple; The king is held captive in the tresses thereof. 8.1. Oh that thou wert as my brother, That sucked the breasts of my mother! When I should find thee without, I would kiss thee; Yea, and none would despise me. 8.13. Thou that dwellest in the gardens, The companions hearken for thy voice: ‘Cause me to hear it.’ 8.14. Make haste, my beloved, And be thou like to a gazelle or to a young hart Upon the mountains of spices. |
|
2. Hebrew Bible, Deuteronomy, 4.7-4.8, 6.4, 32.11, 33.26, 33.29 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 4.7. כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָּל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃ 4.8. וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם׃ 6.4. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד׃ 32.11. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֹ׃ 33.26. אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים׃ 33.29. אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר־חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל־בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃ | 4.7. For what great nation is there, that hath God so nigh unto them, as the LORD our God is whensoever we call upon Him?" 4.8. And what great nation is there, that hath statutes and ordices so righteous as all this law, which I set before you this day?" 6.4. HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE." 32.11. As an eagle that stirreth up her nest, Hovereth over her young, Spreadeth abroad her wings, taketh them, Beareth them on her pinions—" 33.26. There is none like unto God, O Jeshurun, Who rideth upon the heaven as thy help, And in His excellency on the skies." 33.29. Happy art thou, O Israel, who is like unto thee? A people saved by the LORD, The shield of thy help, And that is the sword of thy excellency! And thine enemies shall dwindle away before thee; And thou shalt tread upon their high places." |
|
3. Hebrew Bible, Exodus, 14.19, 15.2, 15.11, 24.10-24.11 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 14.19. וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׃ 15.2. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ 15.2. וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ 15.11. מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ 24.11. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ | 14.19. And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them;" 15.2. The LORD is my strength and song, And He is become my salvation; This is my God, and I will glorify Him; My father’s God, and I will exalt Him." 15.11. Who is like unto Thee, O LORD, among the mighty? Who is like unto Thee, glorious in holiness, Fearful in praises, doing wonders?" 24.10. and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness." 24.11. And upon the nobles of the children of Israel He laid not His hand; and they beheld God, and did eat and drink." |
|
4. Hebrew Bible, Genesis, 19.8, 50.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 19.8. הִנֵּה־נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה־נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל־תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי־עַל־כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי׃ 50.1. וַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ־שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים׃ 50.1. וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל־פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק־לוֹ׃ | 19.8. Behold now, I have two daughters that have not known man; let me, I pray you, bring them out unto you, and do ye to them as is good in your eyes; only unto these men do nothing; forasmuch as they are come under the shadow of my roof.’" 50.1. And Joseph fell upon his father’s face, and wept upon him, and kissed him." |
|
5. Hebrew Bible, Hosea, 14.8 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 14.8. יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן׃ | 14.8. They that dwell under his shadow shall again Make corn to grow, And shall blossom as the vine; The scent thereof shall be as the wine of Lebanon." |
|
6. Hebrew Bible, Jonah, 4.6, 4.9 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 4.6. וַיְמַן יְהוָה־אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל־רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל־הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה׃ 4.9. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָה־לְךָ עַל־הַקִּיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה־לִי עַד־מָוֶת׃ | 4.6. And the LORD God prepared a gourd, and made it to come up over Jonah, that it might be a shadow over his head, to deliver him from his evil. So Jonah was exceeding glad because of the gourd." 4.9. And God said to Jonah: ‘Art thou greatly angry for the gourd?’ And he said: ‘I am greatly angry, even unto death.’" |
|
7. Hebrew Bible, Numbers, 10.34, 14.4 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 10.34. וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן־הַמַּחֲנֶה׃ 14.4. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה׃ 14.4. וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר יְהוָה כִּי חָטָאנוּ׃ | 10.34. And the cloud of the LORD was over them by day, when they set forward from the camp." 14.4. And they said one to another: ‘Let us make a captain, and let us return into Egypt.’" |
|
8. Hebrew Bible, Psalms, 16.11, 17.8, 17.15, 27.4, 36.8, 42.3, 63.3, 89.18, 105.39 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 16.11. תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃ 17.8. שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת־עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃ 17.15. אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃ 27.4. אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת־יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית־יְהוָה כָּל־יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם־יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ׃ 36.8. מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ 42.3. צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ 63.3. כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ׃ 89.18. כִּי־תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תרים [תָּרוּם] קַרְנֵנוּ׃ 105.39. פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃ | 16.11. Thou makest me to know the path of life; In Thy presence is fulness of joy, In Thy right hand bliss for evermore." 17.8. Keep me as the apple of the eye, Hide me in the shadow of Thy wings," 17.15. As for me, I shall behold Thy face in righteousness; I shall be satisfied, when I awake, with Thy likeness." 27.4. One thing have I asked of the LORD, that will I seek after: That I may dwell in the house of the LORD all the days of my life, To behold the graciousness of the LORD, and to visit early in His temple." 36.8. How precious is Thy lovingkindness, O God! And the children of men take refuge in the shadow of Thy wings." 42.3. My soul thirsteth for God, for the living God: 'When shall I come and appear before God?'" 63.3. So have I looked for Thee in the sanctuary, To see Thy power and Thy glory. ." 89.18. For Thou art the glory of their strength; And in Thy favour our horn is exalted." 105.39. He spread a cloud for a screen; And fire to give light in the night." |
|
9. Hebrew Bible, Isaiah, 25.5, 43.21 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 25.5. כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה׃ 43.21. עַם־זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׃ | 25.5. As the heat in a dry place, Thou didst subdue the noise of strangers; As the heat by the shadow of a cloud, the song of the terrible ones was brought low." 43.21. The people which I formed for Myself, That they might tell of My praise." |
|
10. Hebrew Bible, 1 Chronicles, 17.21 (5th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 17.21. וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנֹרָאוֹת לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר־פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם׃ | 17.21. And who is like Thy people Israel, a nation one in the earth, whom God went to redeem unto Himself for a people, to make Thee a name by great and tremendous things, in driving out nations from before Thy people, whom Thou didst redeem out of Egypt." |
|
11. Hebrew Bible, Nehemiah, 9.6 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)
| 9.6. אַתָּה־הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ את [אַתָּה] עָשִׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל־צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת־כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃ | 9.6. Thou art the LORD, even Thou alone; Thou hast made heaven, the heaven of heavens, with all their host, the earth and all things that are thereon, the seas and all that is in them, and Thou preservest them all; and the host of heaven worshippeth Thee." |
|
12. Anon., Leviticus Rabba, 1.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 1.2. רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח (הושע יד, ח): יָשֻׁבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁבָּאִין וְחוֹסִין בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, נַעֲשׂוּ עִקָּר כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימַר (זכריה ט, יז): דְּגַן בַּחוּרִים וְתִירשׁ יְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת. (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. דָּבָר אַחֵר (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, בַּתַּלְמוּד. (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, בְּאַגָּדָה. (הושע יד, ח): זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב עָלַי שְׁמוֹתָם שֶׁל גֵּרִים כְּיֵין נֶסֶךְ שֶׁקָּרֵב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן, עַל שֵׁם (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶׁלֶג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, רַבִּי טַבְיוֹמֵי אָמַר עַל שֵׁם שֶׁכָּל לְבָבוֹת שְׂמֵחִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֵׁם (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. | 1.2. R’ Abahu opened and said ‘“Those who dwelt in its shade shall return…” (Hoshea 14:8) This refers to the converts who come and take shelter in the shade of the Holy One. “…they shall revive [like] corn…” (ibid.) They will become primary, just as Israel as it says “…Corn [will give strength to] young men, and new wine will cause maids to speak.” (Zechariah 9:17) “…and blossom like the vine…” (Hoshea 14:8) As it says “You uprooted a vine from Egypt; You drove out nations and planted it.” (Tehillim 80:9)’ Another explanation. “…they shall revive [like] corn…” (Hoshea 14:8) in their Talmudic learning, “…and blossom like the vine…” (ibid.) in their aggadic learning. “; it (fragrance) will recall the wine of Lebanon.” (ibid.) The Holy One said ‘the names of converts are beloved to Me like idolatrous wine which was offered before Me on the altar.’ And why is its name Lebanon? Because of the verse “…this good mountain and the Lebanon.” (Devarim 3:25) R’ Shimon bar Yochai taught: why is it called Lebanon, because it bleaches out (malbin) the sins of Israel like snow, as it says “…If your sins prove to be like crimson, they will become white as snow; if they prove to be as red as crimson dye, they shall become as wool.” (Yeshayahu 1:18) R’ Teviyumi said ‘because all hearts (levavot) rejoice in it, as it says “The fairest of branches, the joy of the entire earth- Mount Zion…” (Tehillim 48:3) The Rabbis say ‘because “…and My eyes and My heart (libi) shall be there at all times.” (Melachim I 9:3)" |
|
13. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 99b. זמר בכל יום זמר בכל יום אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא שנאמר (משלי טז, כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר,אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר (איוב ה, ז) כי אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כשהוא אומר (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא והיינו דאמר רבא כולהו גופי דרופתקי נינהו טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא,(משלי ו, לב) ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים שנאמר (משלי כב, יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך,ת"ר (במדבר טו, ל) והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי,אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז (בראשית ל, יד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמרה לו (תהלים נ, כ-כא) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך,ועליו מפורש בקבלה (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה מאי כעבות העגלה א"ר אסי יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא ולבסוף דומה לעבות העגלה,דאתן עלה מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא תמנע בת מלכים הואי דכתיב (בראשית לו, כט) אלוף לוטן אלוף תמנע וכל אלוף מלכותא בלא תאגא היא,בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מאי טעמא דלא איבעי להו לרחקה,וילך ראובן בימי קציר חטים אמר רבא בר' יצחק אמר רב מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל וימצא דודאים בשדה מאי דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי ר' יונתן אמר (סיבסוך) [סביסקי]:,א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר (ישעיהו כז, ה) או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי:,רב אמר כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שנאמר (ישעיהו נא, טז) ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסד ארץ (אמר ריש לקיש) [רבי יוחנן אמר] אף מגין על כל העולם כולו שנאמר ובצל ידי כסיתיך ולוי אמר אף מקרב את הגאולה שנאמר (ישעיהו נא, טז) ולאמר לציון עמי אתה,אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ר' (אליעזר) אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם רבא אמר כאילו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם,אמר רבי אבהו כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה שנאמר (שמות יז, ה) ומטך אשר הכית בו את היאר וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה:,אפיקורוס: רב ור' חנינא אמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח,בשלמא למ"ד המבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי מבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוי אלא למ"ד מבזה תלמיד חכם עצמו אפיקורוס הוי מגלה פנים בתורה כגון מאי כגון מנשה בן חזקיה,ואיכא דמתני לה אסיפא מגלה פנים בתורה רב ור' חנינא אמרי זה המבזה ת"ח רבי יוחנן וריב"ל אמרי זה המבזה את חבירו בפני תלמיד חכם,בשלמא למ"ד המבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה הוי מבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי אלא למ"ד מבזה חבירו בפני תלמיד חכם מגלה פנים בתורה הוי אפיקורוס כגון מאן אמר רב יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו,אמר ליה אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתיב (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נמי שמע מינה שנאמר (בראשית יח, כו) ונשאתי לכל המקום בעבורם,אלא כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי ואמר הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר רבא אמר כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם | 99b. bSing every day, sing every day,i.e., review your studies like a song that one sings over and over. bRav Yitzḥak bar Avudimi says:From bwhat verseis this derived? It is bas it is stated: “The hunger of the laborer labors for him; for his mouth presses upon him”(Proverbs 16:26), i.e., he exhausts his mouth through constant review and study. bHe laborsin Torah bin this place,this world, band his Torah labors for him in another place,the World-to-Come., bRabbi Elazar says: Every man was created for labor, as it is stated: “Man is born for toil”(Job 5:7). Based on this verse, bI do not know whether he was created for toil of the mouth,speech, or bwhether he was created for the toil of labor. Whenthe verse bstates: “For his mouth presses upon him”(Proverbs 16:26), byou must saythat bhe was created for toil of the mouth. And still I do not knowwith regard to the toil of the mouth bwhether it is for the toil of Torah or for the toil of conversation. Whenthe verse bstates: “This Torah scroll shall not depart from your mouth”(Joshua 1:8), byou must saythat bhe was created for the toil of Torah. And that isthe meaning of bwhat Rava said: All bodies are like receptaclesto store items until use. bHappy is one who is privileged, who is a receptacle for Torah. /b,The verse states: b“He who commits adultery with a woman lacks understanding”(Proverbs 6:32). bReish Lakish says: This isa reference to bone who studies Torah intermittently,who is like an adulterer, who sins with the other woman intermittently, bas it is statedabout words of Torah: b“For it is a pleasant thing if you keep them within your belly; let them be established on your lips”(Proverbs 22:18) and keep the Torah always available.,§ bThe Sages taughtin a ibaraitathat with regard to the verse: b“But the person who acts high-handedly,whether he is born in the land, or a stranger, that person blasphemes the Lord” (Numbers 15:30), bthisis a reference to bManasseh ben Hezekiah,king of Israel, bwho would sit and teach flawedinterpretations of Torah bnarratives. /b,Manasseh bsaid: But did Moses need to write onlyinsignificant matters that teach nothing, for example: b“And Lotan’s sister was Timna”(Genesis 36:22), or: b“And Timna was concubine to Eliphaz,son of Esau” (Genesis 36:12), or: b“And Reuben went in the days of the wheat harvest and found iduda’imin the field”(Genesis 30:14)? bA Divine Voice emerged and said to him: “You sit and speak against your brother; you slander your own mother’s son. These things you have done, and should I have kept silence, you would imagine that I was like you, but I will reprove you, and set the matter before your eyes”(Psalms 50:20–21). The verses in the Torah are not empty matters, with regard to which you can decide their import., bAnd aboutManasseh ben Hezekiah bit is stated explicitly in thetexts of btradition,the Prophets: b“Woe unto them who draw iniquity with cords of vanity, and sin as with a cart rope”(Isaiah 5:18). bWhatis the meaning of the phrase b“as with a cart rope”? Rabbi Asi says:This is a reference to bthe evil inclination. Initially, it seems likea flimsy bspinning [ ikuveya /i] thread and ultimately it seems likea sturdy bcart rope. /b,Manasseh began by mocking a few verses and ultimately violated the entire Torah. The Gemara asks: With regard to that verse bthat we came todiscuss, bin any event, what isthe significance of the phrase in the verse b“And Lotan’s sister was Timna”?The Gemara explains: bTimna was the daughter of kings, as it is written: “The chief of Lotan”(Genesis 36:29), and: b“The chief of Timna”(Genesis 36:40), band each chief isa member of ba monarchy,albeit bwithout a crown.That is why they are called chief and not king.,Timna bsought to convert. She came before Abraham, Isaac, and Jacob, and they did not accept her. She went and became a concubine of Eliphaz, son of Esau, and said,referring to herself: bIt is preferable that she will be a maidservant for this nation, and she will not be a noblewoman for another nation.Ultimately, bAmalek,son of Eliphaz, bemerged from her,and that tribe bafflicted the Jewish people. What is the reasonthat the Jewish people were punished by suffering at the hand of Amalek? It is due to the fact bthat they should not have rejected herwhen she sought to convert. Therefore, the verse is significant., b“And Reuben went in the days of the wheat harvest”(Genesis 30:14). bRava, son of Rabbi Yitzḥak, saysthat bRav says: From hereit can be seen bthat the righteous do not extend their handsto engage bin robberyeven of small items, as rather than taking wheat, Reuben took only the ownerless iduda’im /i. The verse continues: b“And he found iduda’imin the field.”The Gemara asks: bWhat are iduda’im /i? Rav says:They are a plant called iyavruḥei /i. Levi says:They are bviolets. Rabbi Yonatan says:They are iseviskei /i. /b,§ Apropos the significance of Torah study, bRabbi Alexandri says: Anyone who engages inthe study of bTorah for its own sake introduces peace into theheavenly bentourage above and into theearthly bentourage below, as it is stated: “Or let him take hold of My stronghold [ ima’uzi /i], that he may make peace with Me; and he shall make peace with Me”(Isaiah 27:5). One who observes the Torah, which is called ioz /i, introduces peace, even before the presence of God, as it were., bRav says:It is bas though he built a palace ofheaven babove and ofearth bbelow, as it is stated: “And I have placed My words in your mouth, and I have covered you in the shadow of My hand, to plant the heavens and lay the foundations of the earth,and say to Zion, you are My people” (Isaiah 51:16). One who has the word of God placed in his mouth through Torah study has established heaven and earth. bRabbi Yoḥa says:One who engages in Torah study balso protects the entire world, as it is stated: “And I have covered you in the shadow of My hand.” And Levi says: He also advancesthe coming of bthe redemption, as it is stated: “And say to Zion, you are My people.” /b, bReish Lakish said:With regard to banyone who teaches Torah to the son of another, the verse ascribes himcredit bas though he formedthat student, bas it is stated:“And Abram took Sarai his wife… band the souls that they formed in Haran”(Genesis 12:5). They are given credit for forming the students to whom they taught Torah. bRabbi Elazar says:It is bas though he fashioned [ iasa’an /i] the words of Torahthemselves, bas it is stated: “Observe the words of this covet, iva’asitem otam /i”(Deuteronomy 29:8), indicating that studying the Torah is like fashioning it. bRava says:It is bas though he fashioned himself, as it is stated: “ iVa’asitem otam /i.” Do not read“ iva’asitem botam/i b”as: And you shall fashion them; brather,read it as iva’asitem batem/i b,meaning: You shall fashion yourself., bRabbi Abbahu says:With regard to banyone who causes another toengage in ba matter of a mitzva, the verse ascribes himcredit bas though he performed ithimself, bas it is stated:“And the Lord said to Moses… band your rod, with which you struck the river,take in your hand and go” (Exodus 17:5). bAndwas it bMoseswho bstruckthe river? bBut isn’tit written explicitly (see Exodus 7:19–20) that bAaron struckthe river? bRather,that verse serves bto say to you: Anyone who causes another toengage in ba matter of a mitzva, the verse ascribes himcredit bas though he performed ithimself.,§ The mishna teaches that those who have no share in the World-to-Come include ban iepikoros /i. Rav and Rabbi Ḥanina both say: Thisis bone who treats a Torah scholar with contempt. Rabbi Yoḥa and Rabbi Yehoshua ben Levi say: Thisis bone who treats another with contempt before a Torah scholar. /b,The Gemara asks: bGranted, according to the one who saysthat bone who treats another with contempt before a Torah scholar isthe iepikoros /imentioned in the mishna, bone who treats a Torah scholar with contempt ischaracterized as one bwho interprets the Torah inappropriately,due to his lowering of the status of a Torah scholar. bBut according to the one who saysthat bone who treats a Torah scholar himself with contempt isthe iepikoros /imentioned in the mishna, how would he characterize one bwho interprets the Torah inappropriately? Like whatindividual does such a person conduct himself? He is blike Manasseh, son of Hezekiah,who would teach flawed interpretations of Torah narratives., bAnd there are those who teachthis dispute bwith regard to the latter clauseof the ibaraita /i: From here Rabbi Elazar HaModa’i said: bOne who interprets the Torahinappropriately has no share in the World-to-Come. bRav and Rabbi Ḥanina say: Thisis bone who treats a Torah scholar with contempt. Rabbi Yoḥa and Rabbi Yehoshua ben Levi say: Thisis bone who treats another with contempt before a Torah scholar. /b,The Gemara asks: bGranted, according to the one who saysthat bone who treats a Torah scholar himself with contempt isthe one mentioned in the ibaraitawho binterprets the Torahinappropriately, bone who treats another with contempt before a Torah scholar ischaracterized as the iepikoros /imentioned in the mishna. bBut according to the one who saysthat bone who treats another with contempt before a Torah scholar isthe one mentioned in the ibaraitawho binterprets the Torahinappropriately, how would he characterize the iepikoros /imentioned in the mishna? bLike whomdoes he conduct himself? bRav Yosef says:It is referring to one who conducts himself blike those who say:In bwhatmanner bhave the Sages benefited uswith all their Torah study? bThey readthe Bible bfor theirown benefit and bthey studythe Mishna bfor theirown benefit., bAbaye said to him: Thatperson who questions the benefit provided by Sages is balsoin the category of one bwho interprets the Torahinappropriately, since with that statement he repudiates the Torah itself, bas it is written: “If not for My covet, I would not have appointed day and night, the laws of heaven and earth”(Jeremiah 33:25). The eternal covet of the Torah is responsible for maintaining the existence of the entire world. bRav Naḥman bar Yitzḥak says: From here too concludethe same concept bfrom it, as it is stated:“If I find in Sodom fifty just men within the city, bthen I will spare the entire place for their sakes”(Genesis 18:26). The righteous protect the place where they reside., bRather,the iepikorosmentioned in the mishna is referring to one who conducts himself blike one who sits before his teacher and a ihalakha /ithat he learned bfrom another place happens to fallinto his consciousness bandthe student bsays: This is what we say there, and he does not saydeferentially: bThis is what the Master said,even if he did not learn that matter from his teacher. bRava said:The term iepikorosis referring to one who conducts himself blike those from the house of Binyamin the doctor, who say:In bwhatmanner bhave the Sages benefited uswith all their Torah study? bNever /b |
|
14. Babylonian Talmud, Sukkah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 29a. כי הא (דרבה) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא,אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא ושרגא במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה:,ירדו גשמים: תנא משתסרח המקפה של גריסין,אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא וקא מייתי ציבותא אמר להו רב יוסף פנו לי מאני מהכא אמר ליה אביי והא תנן משתסרח המקפה אמר ליה לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי,ת"ר היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור,איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור ת"ש עד שיאור ויעלה עמוד השחר תרתי אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר:,משל למה הדבר דומה: איבעיא להו מי שפך למי ת"ש דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך,ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך,תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג,תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו,פניו דומין לדם חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באין לעולם לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא ביציאתו ממהרת לבא וי"א חילוף הדברים,ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה שנאמר (שמות יב, יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר (ירמיהו י, ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו,ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד,ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי (פלסתר) ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בא"י ועל קוצצי אילנות טובות,ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית | 29a. bAsin bthatsituation involving Rava and Rami bbar Ḥama, when they would stand before Rav Ḥisda,after he taught them a ihalakha btheywould bquicklyreview bthe traditionthat they heard from him btogether andonly bthen analyze the rationaleof the tradition that they had received. Apparently, in the study of Mishna and the amoraic commentary on the Mishna there is a distinction between extensive and intensive study.,With regard to residence in the isukka /i, bRava said: Drinking vesselssuch as cups, which are usually clean, remain bin the isukka /i. Eating vesselsare taken bout of the isukka /iafter use. bAn earthenware jug and a wicker basket [ ishaḥil]that are used for drawing water are taken boutside the isukka /i. And a lampremains binside the isukka /i, and some sayit is taken boutside the isukka /i.The Gemara comments: bAnd they do not disagree.Rather, bthisopinion, that a lamp remains inside the isukka /i, is referring bto a large isukka /i,where the lamp and its odor do not disturb those residing in the isukka /i. And bthatopinion, that the lamp is taken outside the isukka /i, is referring bto a small isukka /i,where the lamp’s odor is offensive.,§ The mishna stated: If brain fell,it is permitted to leave the isukkafrom the point that it is raining so hard that the congealed dish will spoil. bIt was taughtin the iTosefta /i: The measure is bfrom when a congealed dish of pounded grain,a dish ruined by even slight rainfall, bwill spoil. /b, bAbaye was sitting before Rav Yosef in the isukka /i. The wind blew and broughtwith it bsplintersfrom the roofing, and they fell onto the food. bRav Yosef said to him: Vacate my vessels from here,and I will eat in the house. bAbaye said to him: Didn’t we learnin the mishna that one remains in the isukka buntil the congealed dish will spoil?That is not yet the case. bHe said to him: For me, since I am delicate,this situation bis as if the congealed dish will spoil. /b, bThe Sages taught:If bone was eating in the isukka /i, and rain fell,and bhe descendedfrom the isukkaon the roof to eat in his house, bone does not burden him to ascendback to the isukkaonce the rain ceases buntilafter bhe finishes his meal.Similarly, if bone was sleeping underthe roofing of bthe isukka /i, and rain fell, and he descendedto sleep in the house, bone does not burden him to ascendback to the isukkaonce the rain ceases; rather, he may sleep in the house buntil it becomes light. /b, bA dilemma was raised beforethe Sages: Is the correct reading of the ibaraita /i: bUntil one awakens [ isheyeor /i],spelled with an iayin /i, and once he awakens he returns to the isukkaeven in the middle of the night? Or is the correct reading: bUntil it becomes light [ isheyeor /i],spelled with an ialef /i, and he need not return to the isukkauntil morning? bComeand bheara proof that will resolve the matter from a related ibaraita /i: One need not return to the isukka buntil it becomes light [ isheyeor /i],spelled with an ialef /i, band dawnarrives. The Gemara asks: Why did the ibaraitarepeat the arrival of light btwotimes (Ritva)? bRather, sayinstead: bUntil he awakens [ isheyeor /i],spelled with an iayin /i, band the dawnarrives. Both of the readings are accurate, as until one awakens and it becomes light he may remain in the house.,§ The mishna continues: The Sages btold a parable: To what is this matter comparable?It is comparable to a servant who comes to pour wine for his master, and he pours a jug of water in his face. bA dilemma was raised beforethe Sages: bWho pouredthe water bin whoseface? bComeand bheara proof, bas it is taughtexplicitly in a ibaraita /i: bHis master poured a jugof water bon his face and said to him: I do not want your service. /b,Apropos the fact that rain on iSukkotis an indication of divine rebuke, the Gemara cites several related topics. bThe Sages taught: When the sun is eclipsed it is a bad omen for the entire world.The Gemara tells ba parable. To what is this matter comparable?It is comparable bto a king of flesh and blood who prepared a feast for his servants and placed a lantern [ ipanas /i] before themto illuminate the hall. bHe became angry at them and said to his servant: Take the lantern from before them and seat them in darkness. /b, bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Meir says: When theheavenly blights,i.e., the sun and the moon, bare eclipsed, it is a bad omen for the enemies of the Jewish people,which is a euphemism for the Jewish people, bbecause they are experienced in their beatings.Based on past experience, they assume that any calamity that afflicts the world is directed at them. The Gemara suggests ba parable:This is similar bto a teacher who comes to the school with a strap in his hand. Who worries?The child bwho is accustomed to be beaten each and every day isthe one who bworries. /b, bThe Sages taughtin another ibaraita /i: bWhen the sun is eclipsed, it is a bad omen for theother bnations.When bthe moon is eclipsed, it is a bad omen for the enemies of the Jewish people.This is bdue tothe fact bthat the Jewish people calculatetheir calendar primarily based bon the moon, and theother bnationscalculate based bon the sun.When the sun is beclipsed in the east, it is a bad omen for the residentsof the lands of bthe east.When it is eclipsed bin the west, it is a bad omen for the residentsof the lands of bthe west.When it is eclipsed bin the middle of the sky, it is a bad omen for the entire world. /b,If, during an eclipse, bthe visageof the sun bisred blike blood,it is an omen that bsword,i.e., war, bis coming to the world.If the sun bisblack blike sackclothmade of dark goat hair, it is an omen that barrows of hunger are coming to the world,because hunger darkens people’s faces. When it is similar both bto this,to blood, band to that,to sackcloth, it is a sign that both bsword and arrows of hunger are coming to the world.If it was beclipsed upon its entry,soon after rising, it is an omen that bcalamity is tarrying to come.If the sun is eclipsed bupon its departureat the end of the day, it is an omen that bcalamity is hastening to come. And some say the matters are reversed:An eclipse in the early morning is an omen that calamity is hastening, while an eclipse in the late afternoon is an omen that calamity is tarrying.,The Sages said: bThere is no nation that is afflicted whose god is not afflicted with it, as it is stated: “And against all the gods of Egypt I will mete out judgment; I am God”(Exodus 12:12). The Gemara adds: bWhen the Jewish people perform God’s will, theyneed bnot fear any of theseomens, bas it is stated: “Thus says the Lord: Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of Heaven; for the nations are dismayed at them”(Jeremiah 10:2). bThe nations will be dismayed, but the Jewish people will not be dismayed,provided they do not follow the ways of the nations., bThe Sages taughtthat bon account of four matters the sun is eclipsed: Onaccount of ba president of the court who dies and is not eulogized appropriately,and the eclipse is a type of eulogy by Heaven; bonaccount of ba betrothed young woman who screamed in the citythat she was being raped band there was no one to rescue her; onaccount of bhomosexuality; and onaccount of btwo brothers whose blood was spilled as one. /b, bAnd on account of four matters theheavenly blightsare beclipsed: Onaccount of bforgers of a fraudulent document [ ipelaster /i]that is intended to discredit others; bonaccount of btestifiers of false testimony; onaccount of braisers of small domesticated animals in Eretz Yisraelin a settled area; band onaccount of bchoppers of good,fruit-producing btrees. /b, bAnd on account of four matters the property of homeowners is delivered to the monarchyas punishment: bOnaccount of those bkeepers of paidpromissory bnotes,who keep these documents instead of tearing them or returning them to the borrowers, as that would allow the lender to collect money with the note a second time; band onaccount of blenders with interest; /b |
|
