Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



6304
Hebrew Bible, Psalms, 68.13


מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל׃Kings of armies flee, they flee; And she that tarrieth at home divideth the spoil.


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

19 results
1. Hebrew Bible, Song of Songs, 2.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

2.6. שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ 2.6. Let his left hand be under my head, And his right hand embrace me.
2. Hebrew Bible, Deuteronomy, 33.26-33.27 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

33.26. אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים׃ 33.27. מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד׃ 33.26. There is none like unto God, O Jeshurun, Who rideth upon the heaven as thy help, And in His excellency on the skies." 33.27. The eternal God is a dwelling-place, And underneath are the everlasting arms; And He thrust out the enemy from before thee, And said: ‘Destroy.’"
3. Hebrew Bible, Exodus, 20.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

20.15. וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃ 20.15. And all the people perceived the thunderings, and the lightnings, and the voice of the horn, and the mountain smoking; and when the people saw it, they trembled, and stood afar off."
4. Hebrew Bible, Joel, 4.14-4.16 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

4.14. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ׃ 4.15. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם׃ 4.16. וַיהוָה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 4.14. Multitudes, multitudes in the valley of decision! For the day of the LORD is near in the valley of decision." 4.15. The sun and the moon are become black, And the stars withdraw their shining." 4.16. And the LORD shall roar from Zion, And utter His voice from Jerusalem, And the heavens and the earth shall shake; But the LORD will be a refuge unto His people, And a stronghold to the children of Israel."
5. Hebrew Bible, Nahum, 1.3 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

1.3. יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול־[וּגְדָל־] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו׃ 1.3. The LORD is long-suffering, and great in power, And will by no means clear the guilty; The LORD, in the whirlwind and in the storm is His way, And the clouds are the dust of His feet."
6. Hebrew Bible, Numbers, 14.2-14.25, 17.7-17.8, 17.11-17.13, 17.16-17.25 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

14.2. וַיִּלֹּנוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל־הָעֵדָה לוּ־מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ־מָתְנוּ׃ 14.2. וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ 14.3. וְלָמָה יְהוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה׃ 14.3. אִם־אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם־כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן׃ 14.4. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה׃ 14.4. וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר יְהוָה כִּי חָטָאנוּ׃ 14.5. וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל־קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 14.6. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה מִן־הַתָּרִים אֶת־הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם׃ 14.7. וַיֹּאמְרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד׃ 14.8. אִם־חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר־הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ 14.9. אַךְ בַּיהוָה אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻם׃ 14.11. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַד־אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד־אָנָה לֹא־יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ׃ 14.12. אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי־גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׃ 14.13. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי־הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת־הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ׃ 14.14. וְאָמְרוּ אֶל־יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי־אַתָּה יְהוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר־עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה׃ 14.15. וְהֵמַתָּה אֶת־הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־שָׁמְעוּ אֶת־שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר׃ 14.16. מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר׃ 14.17. וְעַתָּה יִגְדַּל־נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃ 14.18. יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֺן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים׃ 14.19. סְלַח־נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד־הֵנָּה׃ 14.21. וְאוּלָם חַי־אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד־יְהוָה אֶת־כָּל־הָאָרֶץ׃ 14.22. כִּי כָל־הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת־כְּבֹדִי וְאֶת־אֹתֹתַי אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי׃ 14.23. אִם־יִרְאוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל־מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ׃ 14.24. וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה׃ 14.25. וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם־סוּף׃ 17.7. וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד יְהוָה׃ 17.8. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד׃ 17.11. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־הַמַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל־הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף׃ 17.12. וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל־תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם׃ 17.13. וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה׃ 17.16. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 17.17. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת־שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ׃ 17.18. וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם׃ 17.19. וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה׃ 17.21. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל־נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם׃ 17.22. וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת־הַמַּטֹּת לִפְנֵי יְהוָה בְּאֹהֶל הָעֵדֻת׃ 17.23. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים׃ 17.24. וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְהוָה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ׃ 17.25. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת־מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי־מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ׃ 14.2. And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: ‘Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness!" 14.3. And wherefore doth the LORD bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?’" 14.4. And they said one to another: ‘Let us make a captain, and let us return into Egypt.’" 14.5. Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel." 14.6. And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes." 14.7. And they spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: ‘The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land." 14.8. If the LORD delight in us, then He will bring us into this land, and give it unto us—a land which floweth with milk and honey." 14.9. Only rebel not against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the LORD is with us; fear them not.’" 14.10. But all the congregation bade stone them with stones, when the glory of the LORD appeared in the tent of meeting unto all the children of Israel." 14.11. And the LORD said unto Moses: ‘How long will this people despise Me? and how long will they not believe in Me, for all the signs which I have wrought among them?" 14.12. I will smite them with the pestilence, and destroy them, and will make of thee a nation greater and mightier than they.’" 14.13. And Moses said unto the LORD: ‘When the Egyptians shall hear—for Thou broughtest up this people in Thy might from among them—" 14.14. they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou LORD art in the midst of this people; inasmuch as Thou LORD art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night;" 14.15. now if Thou shalt kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of Thee will speak, saying:" 14.16. Because the LORD was not able to bring this people into the land which He swore unto them, therefore He hath slain them in the wilderness." 14.17. And now, I pray Thee, let the power of the Lord be great, according as Thou hast spoken, saying:" 14.18. The LORD is slow to anger, and plenteous in lovingkindness, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, upon the third and upon the fourth generation." 14.19. Pardon, I pray Thee, the iniquity of this people according unto the greatness of Thy lovingkindness, and according as Thou hast forgiven this people, from Egypt even until now.’" 14.20. And the LORD said: ‘I have pardoned according to thy word’" 14.21. But in very deed, as I live—and all the earth shall be filled with the glory of the LORD—" 14.22. surely all those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet have put Me to proof these ten times, and have not hearkened to My voice;" 14.23. surely they shall not see the land which I swore unto their fathers, neither shall any of them that despised Me see it." 14.24. But My servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed Me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it." 14.25. Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the Vale; tomorrow turn ye, and get you into the wilderness by the way to the Red Sea.’" 17.7. And it came to pass, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the tent of meeting; and, behold, the cloud covered it, and the glory of the LORD appeared." 17.8. And Moses and Aaron came to the front of the tent of meeting." 17.11. And Moses said unto Aaron: ‘Take thy fire-pan, and put fire therein from off the altar, and lay incense thereon, and carry it quickly unto the congregation, and make atonement for them; for there is wrath gone out from the LORD: the plague is begun.’" 17.12. And Aaron took as Moses spoke, and ran into the midst of the assembly; and, behold, the plague was begun among the people; and he put on the incense, and made atonement for the people." 17.13. And he stood between the dead and the living; and the plague was stayed." 17.16. And the LORD spoke unto Moses, saying:" 17.17. ‘Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers’house, of all their princes according to their fathers’houses, twelve rods; thou shalt write every man’s name upon his rod." 17.18. And thou shalt write Aaron’s name upon the rod of Levi, for there shall be one rod for the head of their fathers’houses." 17.19. And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you." 17.20. And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud; and I will make to cease from Me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.’" 17.21. And Moses spoke unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’houses, even twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods." 17.22. And Moses laid up the rods before the LORD in the tent of the testimony." 17.23. And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds." 17.24. And Moses brought out all the rods from before the LORD unto all the children of Israel; and they looked, and took every man his rod." 17.25. and the LORD said unto Moses: ‘Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept there, for a token against the rebellious children; that there may be made an end of their murmurings against Me, that they die not.’"
7. Hebrew Bible, Proverbs, 8.30 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

8.30. Then I was by Him, as a nursling; And I was daily all delight, Playing always before Him,"
8. Hebrew Bible, Psalms, 8.2, 18.8-18.18, 68.5, 68.8-68.9, 68.15-68.19, 110.1, 110.5-110.6 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

8.2. יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל־הַשָּׁמָיִם׃ 18.8. וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לוֹ׃ 18.9. עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ־מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ׃ 18.11. וַיִּרְכַּב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ׃ 18.12. יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת־מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים׃ 18.13. מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי־אֵשׁ׃ 18.14. וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם יְהוָה וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי־אֵשׁ׃ 18.15. וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם׃ 18.16. וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל מִגַּעֲרָתְךָ יְהוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֶּךָ׃ 18.17. יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים׃ 18.18. יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז וּמִשֹּׂנְאַי כִּי־אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ 68.5. שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ 68.8. אֱ‍לֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה׃ 68.9. אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף־שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 68.15. בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן׃ 68.16. הַר־אֱלֹהִים הַר־בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר־בָּשָׁן׃ 68.17. לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף־יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח׃ 68.18. רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ׃ 68.19. עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים׃ 110.1. לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃ 110.5. אֲדֹנָי עַל־יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם־אַפּוֹ מְלָכִים׃ 110.6. יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל־אֶרֶץ רַבָּה׃ 8.2. O LORD, our Lord, How glorious is Thy name in all the earth! Whose majesty is rehearsed above the heavens." 18.8. Then the earth did shake and quake, the foundations also of the mountains did tremble; they were shaken, because He was wroth." 18.9. Smoke arose up in His nostrils, and fire out of His mouth did devour; coals flamed forth from Him." 18.10. He bowed the heavens also, and came down; and thick darkness was under His feet." 18.11. And He rode upon a cherub, and did fly; yea, He did swoop down upon the wings of the wind." 18.12. He made darkness His hiding-place, His pavilion round about Him; darkness of waters, thick clouds of the skies." 18.13. At the brightness before Him, there passed through His thick clouds Hailstones and coals of fire." 18.14. The LORD also thundered in the heavens, and the Most High gave forth His voice; hailstones and coals of fire." 18.15. And He sent out His arrows, and scattered them; and He shot forth lightnings, and discomfited them." 18.16. And the channels of waters appeared, and the foundations of the world were laid bare, at Thy rebuke, O LORD, at the blast of the breath of Thy nostrils." 18.17. He sent from on high, He took me; He drew me out of many waters." 18.18. He delivered me from mine enemy most strong, and from them that hated me, for they were too mighty for me." 68.5. Sing unto God, sing praises to His name; Extol Him that rideth upon the skies, whose name is the LORD; And exult ye before Him." 68.8. O God, when Thou wentest forth before Thy people, When Thou didst march through the wilderness; Selah" 68.9. The earth trembled, the heavens also dropped at the presence of God; Even yon Sinai trembled at the presence of God, the God of Israel." 68.15. When the Almighty scattereth kings therein, It snoweth in Zalmon." 68.16. A mountain of God is the mountain of Bashan; A mountain of peaks is the mountain of Bashan." 68.17. Why look ye askance, ye mountains of peaks, At the mountain which God hath desired for His abode? Yea, the LORD will dwell therein for ever." 68.18. The chariots of God are myriads, even thousands upon thousands; The Lord is among them, as in Sinai, in holiness." 68.19. Thou hast ascended on high, Thou hast led captivity captive; Thou hast received gifts among men, Yea, among the rebellious also, that the LORD God might dwell there." 110.1. A Psalm of David. The LORD saith unto my lord: ‘Sit thou at My right hand, until I make thine enemies thy footstool.'" 110.5. The Lord at thy right hand Doth crush kings in the day of His wrath." 110.6. He will judge among the nations; He filleth it with the dead bodies, He crusheth the head over a wide land."
9. Hebrew Bible, Amos, 1.2 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE)

1.2. וַיֹּאמַר יְהוָה מִצִיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל׃ 1.2. And he said: The LORD roareth from Zion, And uttereth His voice from Jerusalem; and the pastures of the shepherds shall mourn, and the top of Carmel shall wither."
10. Hebrew Bible, Isaiah, 19.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)

19.1. מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה יְהוָה רֹכֵב עַל־עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ׃ 19.1. וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל־עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי־נָפֶשׁ׃ 19.1. The burden of Egypt. Behold, the LORD rideth upon a swift cloud, And cometh unto Egypt; And the idols of Egypt shall be moved at His presence, And the heart of Egypt shall melt within it."
11. Hebrew Bible, Jeremiah, 25.30-25.31 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)

25.31. בָּא שָׁאוֹן עַד־קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל־בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם־יְהוָה׃ 25.30. Therefore prophesy thou against them all these words, and say unto them: The LORD doth roar from on high, And utter His voice from His holy habitation; He doth mightily roar because of His fold; He giveth a shout, as they that tread the grapes, Against all the inhabitants of the earth." 25.31. A noise is come even to the end of the earth; For the LORD hath a controversy with the nations, He doth plead with all flesh; As for the wicked, He hath given them to the sword, Saith the LORD."
12. Hebrew Bible, Judges, 5.4-5.5, 5.20-5.21 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)

5.4. יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם׃ 5.5. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 5.21. נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז׃ 5.4. Lord, when Thou didst go out of Se῾ir, when Thou didst march out of the field of Edom, the earth trembled, and the heavens dropped, the clouds also dropped water." 5.5. The mountains melted from before the Lord, that Sinay before the Lord God of Yisra᾽el." 5.20. They fought from heaven; the stars in their courses fought against Sisera." 5.21. The wadi of Qishon swept them away, that ancient brook, the brook of Qishon. O my soul, march on in strength."
13. Hebrew Bible, Ezekiel, 11, 10 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)

14. Mishnah, Yadayim, 3.5 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)

3.5. A scroll on which the writing has become erased and eighty-five letters remain, as many as are in the section beginning, \"And it came to pass when the ark set forward\" (Numbers 11:35-36) defiles the hands. A single sheet on which there are written eighty-five letters, as many as are in the section beginning, \"And it came to pass when the ark set forward\", defiles the hands. All the Holy Scriptures defile the hands. The Song of Songs and Kohelet (Ecclesiastes) defile the hands. Rabbi Judah says: the Song of Songs defiles the hands, but there is a dispute about Kohelet. Rabbi Yose says: Kohelet does not defile the hands, but there is a dispute about the Song of Songs. Rabbi Shimon says: [the ruling about] Kohelet is one of the leniencies of Bet Shammai and one of the stringencies of Bet Hillel. Rabbi Shimon ben Azzai said: I have received a tradition from the seventy-two elders on the day when they appointed Rabbi Elazar ben Azariah head of the academy that the Song of Songs and Kohelet defile the hands. Rabbi Akiba said: Far be it! No man in Israel disputed that the Song of Songs [saying] that it does not defile the hands. For the whole world is not as worthy as the day on which the Song of Songs was given to Israel; for all the writings are holy but the Song of Songs is the holy of holies. If they had a dispute, they had a dispute only about Kohelet. Rabbi Yoha ben Joshua the son of the father-in-law of Rabbi Akiva said in accordance with the words of Ben Azzai: so they disputed and so they reached a decision."
15. Anon., Sifre Deuteronomy, 343 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)

16. Anon., Sifre Numbers, 115 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)

17. Babylonian Talmud, Bava Batra, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

73a. ולימא מחלוקת רבי שמעון ורבנן הא קמ"ל דרבי מנחם בר' יוסי כר' שמעון סבירא ליה: , br br big strongהדרן עלך המוכר את הבית: /strong /big br br,מתני׳ big strongהמוכר /strong /big את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה אבל לא מכר לא את העבדים ולא את המרצופין ולא את האנתיקי ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין:, big strongגמ׳ /strong /big תורן איסקריא וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ה) ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך: נס אדרא וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ז) שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס: עוגין תני רבי חייא אלו עוגינין שלה וכן הוא אומר (רות א, יג) הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש:,מנהיגין א"ר אבא אלו המשוטין שלה וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ו) אלונים מבשן עשו משוטיך ואבע"א מהכא (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט,תנו רבנן המוכר את הספינה מכר את האיסכלה ואת בור המים שבתוכה רבי נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הביצית סומכוס אומר המוכר את הספינה מכר את הדוגית,אמר רבא ביצית היינו דוגית רבי נתן בבלאה הוה קארי לה בוצית כדאמרי אינשי בוציאתא דמיאשן סומכוס דבר ארץ ישראל קארי לה דוגית כדכתיב (עמוס ד, ב) ואחריתכן בסירות דוגה:,אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה ונייח,אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי זימנא חדא הוה אזלינן באורחא ודלינן גלא עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא ואי דלינן טפי הוה מקלינן מהבליה,ורמי לה גלא קלא לחברתה חבירתי שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה דניתי אנא ונאבדיה א"ל פוק חזי גבורתא דמריך מלא חוטא חלא ולא עברי שנאמר (ירמיהו ה, כב) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו,אמר רבה לדידי חזי לי הורמין בר לילית כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה ולא יכיל ליה זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן 73a. The Gemara asks: bBut let us saythat this is bthe dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis,as it was concluded previously that according to Rabbi Shimon himself, even the carob and sycamore trees are not consecrated. The Gemara answers: Reish Lakish bteaches us this, that Rabbi Menaḥem, son of Rabbi Yosei, holds in accordance withthe opinion of bRabbi Shimon,and therefore Rabbi Shimon is not the only Sage who holds this opinion.,, strongMISHNA: /strong bOne who sells a ship has soldalong with it bthe itoren /i, and the ines /i, and the iogin /i, and allof the equipment that is used for bdirecting it. But he has not sold the slaveswho serve as oarsmen, bnor the packing bagsthat are used for transporting goods, bnor the iantikei /ion the ship. bAnd when one said tothe buyer: You are purchasing bit,the ship, band all that it contains, all of theselatter elements barealso bsold. /b, strongGEMARA: /strong The itoren /iis the bmast [ iiskarya /i]. Andin this regard bit states: “They have taken cedars from Lebanon to make masts [ itoren /i] for you”(Ezekiel 27:5). The ines /iis the bsail, andin this regard bit states: “of fine linen with richly woven work from Egypt was your sail, that it might be to you for an ensign [ ines /i]”(Ezekiel 27:7). With regard to the meaning of iogin /i, Rabbi Ḥiyya teaches: These arethe ship’s banchors, andso bit states: “Would you tarry for them until they were grown? Would you shut yourselves off for them [ ite’agena /i] and have no husbands?”(Ruth 1:13). This demonstrates that the root iayin /i, igimmel /i, inun /i, means being shut up and held firmly in one place.,The mishna teaches that the buyer acquires all the equipment used for bdirectingthe ship. bRabbi Abba says: These are theship’s boars. Andthis is as bit states: “of the oaks of Bashan they have made your oars”(Ezekiel 27:6). Since a verse discussing ships focuses on its oars, evidently the oars are an integral part of the ship. bAnd if you wish, sayinstead that it is demonstrated bfrom here: “And all that handle the oar,the mariners, and all the pilots of the sea, bshall come down from their ships”(Ezekiel 27:29)., bThe Sages taught: One who sells a ship hasalso bsold the gangway [ iiskala /i]used for boarding the ship, band the water tank it contains. Rabbi Natan says: One who sells a ship has sold theship’s bboat [ ibitzit /i],which is used as a lifeboat or for fishing in shallow waters. bSumakhos says: One who sells a ship has sold the idugit /i,as explained below., bRava said:The ibitzitisthe same as the idugit /i. Rabbi Natan was a Babylonian,and therefore bhe calledsmall boats ibutzit /i, as people say: The ibotziata /i,small boats, bof Miashan. Sumakhos, who was from Eretz Yisrael, calledthese boats idugit /i, as it is written:“You shall be taken away with hooks, band your residue in fishing boats [ iduga /i]”(Amos 4:2).,§ The Gemara cites several incidents that involve ships and the conversation of seafarers. bRabba said: Seafarers related to methat when bthis wave that sinks a ship appears with a ray of white fire at its head, we strike it with clubs that are inscribedwith the names of God: bI am that I am, iYah /i, the Lord of Hosts, amen amen, Selah. Andthe wave then babates. /b, bRabba said: Seafarers related to methat in a certain place bbetweenone bwave andthe next bwavethere are bthree hundred parasangs, and the height of a wave is three hundred parasangs. Once,seafarers recounted, bwe were traveling along the route and a wave lifted us up until we saw the resting place of a small star, and itappeared bto methe size of the area needed for bscattering forty ise’aof mustard seeds. And if it had lifted us higher, we would have been scorched by the heatof the star., bAnd the wave raised its voiceand shouted bto anotherwave: bMy friend, did you leave anything in the world that you did not wash away, that I may come and destroy it?The second wave bsaid to it: Go outand bsee the greatness of your Master,God, as even when there is bas much as a string of sandon the land bI cannot pass, as it is stated: “Will you not fear Me, said the Lord; will you not tremble at My presence? Who has placed the sand for the bound of the sea, an everlasting ordice, which it cannot pass?”(Jeremiah 5:22).,§ bRabba said: I have seenthe one called bHurmin, son of Lilith, when he was running on the pinnacles of the wall ofthe city of bMeḥoza, and a horseman was riding an animal below him but was unableto catch up to bhim. Once, they saddled for him two mules and they stood /b
18. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

53b. ואין מברכין על הנר עד שיאותו:,אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו,מיתיבי היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה או נשתמש לאורה ולא ראה שלהבת אינו מברך עד שיראה שלהבת וישתמש לאורה,בשלמא משתמש לאורה ולא ראה שלהבת משכחת לה דקיימא בקרן זוית אלא ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה היכי משכחת לה לאו דמרחקא,לא כגון דעמיא ואזלא:,ת"ר גחלים לוחשות מברכין עליהן אוממות אין מברכין עליהן ה"ד לוחשות אמר רב חסדא כל שאילו מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאיליה,איבעיא להו אוממות או עוממות,ת"ש דאמר רב חסדא בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים,ורבא אמר יאותו ממש,וכמה אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של צפורי,רב יהודה מברך אדבי אדא דיילא רבא מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך אדבי בר אבוה,אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות א"ר זירא מריש הוה מהדרנא כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב אנא נמי לא מהדרנא אלא אי מקלע לי ממילא מבריכנא:,מי שאכל וכו': אמר רב זביד ואיתימא רב דימי בר אבא מחלוקת בשכח אבל במזיד ד"ה יחזור למקומו ויברך,פשיטא ושכח תנן,מהו דתימא ה"ה אפילו במזיד והאי דקתני ושכח להודיעך כחן דב"ש קמ"ל,תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן,הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא,רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא,ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות:,עד אימתי הוא וכו':,כמה שיעור עכול א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב וריש לקיש אמר כל זמן שיצמא מחמת אכילתו,א"ל רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבי למר זוטרא מי אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עכול כדי להלך ארבע מילין,ל"ק כאן באכילה מרובה כאן באכילה מועטת:,בא להם יין וכו':,למימרא דישראל אע"ג דלא שמע כולה ברכה עונה וכי לא שמע היכי נפיק,אמר חייא בר רב בשלא אכל עמהן וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בשלא אכל עמהן א"ל רב לחייא בריה ברי חטוף ובריך וכן אמר רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך,למימרא דמברך עדיף ממאן דעני אמן והתניא ר' יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך,א"ל ר' נהוראי השמים כן הוא תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין [במלחמה] וגבורים יורדין ומנצחין,תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך יותר מן העונה אמן,בעי מיניה שמואל מרב מהו לענות אמן אחר תינוקות של בית רבן אמר ליה אחר הכל עונין אמן חוץ מתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין וה"מ בדלא עידן מפטרייהו אבל בעידן מפטרייהו עונין,ת"ר שמן מעכב את הברכה דברי רבי זילאי רבי זיואי אומר אינו מעכב רבי אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה,אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא אלא מתניתא ידענא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא כ, ז) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני יי' אלהיכם זו ברכה:, br br big strongהדרן עלך אלו דברים /strong /big br br
19. Babylonian Talmud, Shabbat, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

88b. דסגינן בשלימותא כתיב בן (משלי יא, ג) תומת ישרים תנחם הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו (משלי יא, ג) וסלף בוגדים ישדם:,א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (שיר השירים ד, ט) לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך בתחילה באחת מעיניך לכשתעשי בשתי עיניך אמר עולא עלובה כלה מזנה בתוך חופתה אמר רב מרי ברה דבת שמואל מאי קרא (שיר השירים א, יב) עד שהמלך במסיבו נרדי וגו' אמר רב ועדיין חביבותא היא גבן דכתי' נתן ולא כתב הסריח ת"ר עלובין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר (שופטים ה, לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו,א"ר יוחנן מאי דכתיב (תהלים סח, יב) ה' יתן אומר המבשרות צבא רב כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות תני דבי ר' ישמעאל (ירמיהו כג, כט) וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות אמר רב חננאל בר פפא מ"ד (משלי ח, ו) שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף ד"ת יש בם להמית ולהחיות,היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ד"א נגידים כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה קושרים לו שני כתרים: א"ר יהושע בן לוי מ"ד (שיר השירים א, יג) צרור המור דודי לי בין שדי ילין אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אף על פי שמיצר ומימר לי דודי בין שדי ילין (שיר השירים א, יד) אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי שכרמתי לי מאי משמע דהאי כרמי לישנא דמכניש הוא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן כדתנן כסא של כובס שכורמים עליו את הכלים:,וא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (שיר השירים ה, יג) לחייו כערוגת הבושם כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים וכיון שמדיבור ראשון נתמלא דיבור שני להיכן הלך הוציא הקב"ה הרוח מאוצרותיו והיה מעביר ראשון ראשון שנאמר (שיר השירים ה, יג) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים:,ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה ואמר ר' יהושע בן לוי כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה חזרו ישראל לאחוריהן י"ב מיל והיו מלאכי השרת מדדין אותן שנאמר (תהלים סח, יג) מלאכי צבאות ידודון ידודון אל תיקרי ידודון אלא ידדון:,ואריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים,אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר (איוב כו, ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין 88b. bwho proceed wholeheartedlyand with integrity, bit is written: “The integrity of the upright will guide them”(Proverbs 11:3), whereas babout those people who walk in deceit, it is writtenat the end of the same verse: b“And the perverseness of the faithless will destroy them.” /b, bRabbi Shmuel bar Naḥamani saidthat bRabbi Yonatan said: What isthe meaning of that bwhich is written: “You have ravished my heart, my sister, my bride; you have ravished my heart with one of your eyes,with one bead of your necklace” (Song of Songs 4:9)? bAt firstwhen you, the Jewish people, merely accepted the Torah upon yourselves it was bwith one of your eyes;however, bwhen youactually bperformthe mitzvot it will be bwith both of your eyes. Ulla saidwith regard to the sin of the Golden Calf: bInsolent is the bride who is promiscuous under her wedding canopy. Rav Mari, son of the daughter of Shmuel, said: What versealludes to this? b“While the king was still at his table my spikenardgave off its fragrance” (Song of Songs 1:12). Its pleasant odor dissipated, leaving only an offensive odor. bRav said:Nevertheless, it is apparent from the verse that bthe affectionof the Holy One, Blessed be He, bis still upon us, as it is writteneuphemistically as “ bgave offits fragrance,” bandthe verse bdid not write, it reeked.And bthe Sages taught: Aboutthose who bare insulted and do not insult, who hear their shame and do not respond, who act out of love and are joyful in suffering, the verse says: “And they that love Him are as the sun going forth in its might”(Judges 5:31).,With regard to the revelation at Sinai, bRabbi Yoḥa said: What isthe meaning of that bwhich is written: “The Lord gives the word; the women that proclaim the tidings are a great host”(Psalms 68:12)? It means that beach and every utterance that emerged from the mouth of the Almighty divided into seventy languages,a great host. And, similarly, bthe school of Rabbi Yishmael taughtwith regard to the verse: “Behold, is My word not like fire, declares the Lord, band like a hammer that shatters a rock?”(Jeremiah 23:29). bJust as this hammer breaksa stone binto several fragments, so too, each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, divided into seventy languages.The Gemara continues in praise of the Torah. bRav Ḥael bar Pappa said: What isthe meaning of that bwhich is written: “Listen, for I will speak royal things,and my lips will open with upright statements” (Proverbs 8:6)? bWhy are matters of Torah likened to a king? To teach youthat bjust as this king hasthe power bto kill and to grant life, so too, matters of Torah havethe power bto kill and to grant life. /b,And bthat iswhat bRava said: To those who are right-handed intheir approach to Torah, and engage in its study with strength, good will, and sanctity, Torah is ba drug of life,and bto those who are left-handed intheir approach to Torah, it is ba drug of death. Alternatively,why are matters of Torah referred to as broyal?Because bto each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, two crowns are tied. Rabbi Yehoshua ben Levi said: What isthe meaning of that bwhich is written: “My beloved is to me like a bundle of myrrh that lies between my breasts”(Song of Songs 1:13)? bThe Congregation of Israel said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, even though my beloved,God, bcauses me suffering and bitterness, Hestill blies between my breasts.And Rabbi Yehoshua ben Levi interpreted the verse: b“My beloved is to me like a cluster [ ieshkol /i] of henna [ ihakofer /i] in the vineyards of [ ikarmei /i] Ein Gedi”(Song of Songs 1:14). bHe, Whom everything [ ishehakol /i] is His, forgives [ imekhapper /i] me for the sin of the kid [ igedi /i],i.e., the calf, bthat I collected [ ishekaramti /i] for myself.The Gemara explains: bFrom whereis it binferred thatthe word in bthisverse, ikarmei /i, is a term of gathering? Mar Zutra, son of Rav Naḥman, saidthat it is bas we learnedin a mishna: bA launderer’s chair upon which one gathers [ ikoremim /i] the garments. /b, bAnd Rabbi Yehoshua ben Levi said: What isthe meaning of that bwhich is written: “His cheeks are as a bed of spices,as banks of sweet herbs, his lips are lilies dripping with flowing myrrh” (Song of Songs 5:13)? It is interpreted homiletically: From beach and every utterance that emerged fromHis cheeks, i.e., bthe mouth of the Holy One, Blessed be He, the entire world was filled with fragrant spices. And sincethe world bwasalready bfilled by the first utterance, wherewas there room for the spices of bthe second utteranceto bgo? The Holy One, Blessed be He, brought forth wind from His treasuries and made thespices bpass one at a time,leaving room for the consequences of the next utterance. bAs it is stated: “His lips are lilies [ ishoshanim /i] dripping with flowing myrrh.”Each and every utterance resulted in flowing myrrh. bDo not readthe word in the verse as ishoshanim /i; rather,read it as isheshonim /i,meaning repeat. Each repeat utterance produced its own fragrance., bAnd Rabbi Yehoshua ben Levi said:From beach and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, the souls of the Jewish people lefttheir bodies, bas it is stated: “My soul departed when he spoke”(Song of Songs 5:6). bAnd since their souls lefttheir bodies bfrom the first utterance, how did they receive the second utterance?Rather, God brained the dewupon them bthat, in the future, will revive the dead, and He revived them, as it is stated: “You, God, poured down a bountiful rain; when Your inheritance was weary You sustained it”(Psalms 68:10). bAnd Rabbi Yehoshua ben Levi said:With beach and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, the Jewish people retreatedin fear btwelve imil /i, and the ministering angels walked themback toward the mountain, bas it is stated: “The hosts of angels will scatter [ iyidodun /i]”(Psalms 68:13). bDo not readthe word as iyidodun /i,meaning scattered; brather,read it as iyedadun /i,they walked them., bAnd Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses ascended on Highto receive the Torah, bthe ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, what is one born of a womandoing here bamong us?The Holy One, Blessed be He, bsaid to them: He came to receive the Torah.The angels bsaid before Him:The Torah is a bhidden treasure that was concealed by you 974 generations before the creation of the world,and byou seek to give it to flesh and blood?As it is stated: “The word which He commanded to a thousand generations” (Psalms 105:8). Since the Torah, the word of God, was given to the twenty-sixth generation after Adam, the first man, the remaining 974 generations must have preceded the creation of the world. b“What is man that You are mindful of him and the son of man that You think of him?”(Psalms 8:5). Rather, b“God our Lord, how glorious is Your name in all the earth that Your majesty is placed above the heavens”(Psalms 8:2). The rightful place of God’s majesty, the Torah, is in the heavens., bThe Holy One, Blessed be He, said to Moses: Provide themwith ban answeras to why the Torah should be given to the people. Moses bsaid before Him: Master of the Universe, I am afraid lest they burn me with the breath of their mouths.God bsaid to him: Grasp My throne of gloryfor strength and protection, band provide themwith ban answer.And from where is this derived? bAs it is stated: “He causes him to grasp the front of the throne, and spreads His cloud over it”(Job 26:9), band Rabbi Naḥum said:This verse bteaches that God spread the radiance of His presence and His cloud overMoses. Moses bsaid before Him: Master of the Universe, the Torah that You are giving me, what is written in it?God said to him: b“I am the Lord your God Who brought you out of Egyptfrom the house of bondage” (Exodus 20:2). Moses bsaid tothe angels: bDid you descend to Egypt? Were you enslaved to Pharaoh? Why should the Torah be yours? AgainMoses asked: bWhatelse bis written in it?God said to him: b“You shall have no other godsbefore Me” (Exodus 20:3). Moses said to the angels: bDo you dwell among the nations who worship /b


Subjects of this text:

subject book bibliographic info
allegory, philosophical Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 18, 19
angel/angels Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
arm/hand, right Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
benjamin bar shemuel Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
beth-el, imagery in Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
beth-el, mythmaking within Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
blessing Balberg, Fractured Tablets: Forgetfulness and Fallibility in Late Ancient Rabbinic Culture (2023) 154
boyarin, daniel Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 19
byzantium Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
cherub Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
commandment, commandments Balberg, Fractured Tablets: Forgetfulness and Fallibility in Late Ancient Rabbinic Culture (2023) 154
divine/god, assembly Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
divine/god, chariot Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
divine/god, cloud Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
divine/god, command Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
divine/god, judgement Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
divine/god, retinue Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
divine/god, roar Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
domain, private versus public, plunder of Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 58
enemy, of israel Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
exodus Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 58
france Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
ishmael (rabbi) Balberg, Fractured Tablets: Forgetfulness and Fallibility in Late Ancient Rabbinic Culture (2023) 154
israel, rebellion of Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
joshua ben levi, rabbi Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 37
king, as mythical being Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
king Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
lauterbach, j. z. Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 58
liturgy Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
mashal' Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 19
mashal Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 37
moses Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
natural and meteorological phenomena, cloud Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
natural and meteorological phenomena Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
near eastern parallels, canaanite Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
origen Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 18, 37
piety, pious Balberg, Fractured Tablets: Forgetfulness and Fallibility in Late Ancient Rabbinic Culture (2023) 154
piyyut/piyyutim Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
piyyut Swartz, The Mechanics of Providence: The Workings of Ancient Jewish Magic and Mysticism (2018) 266
prayer Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
qedushta shir ha-shirim (anonymous) Lieber, A Vocabulary of Desire: The Song of Songs in the Early Synagogue (2014) 130
rabbah bar bar hanna Balberg, Fractured Tablets: Forgetfulness and Fallibility in Late Ancient Rabbinic Culture (2023) 154
ritual/law, impurity Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
seals Swartz, The Mechanics of Providence: The Workings of Ancient Jewish Magic and Mysticism (2018) 266
shammai, house of Balberg, Fractured Tablets: Forgetfulness and Fallibility in Late Ancient Rabbinic Culture (2023) 154
sinai Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210
sinai theophany Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 19
sisera Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
song of songs, mystical interpretation of Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 37
stern, david Kaplan, My Perfect One: Typology and Early Rabbinic Interpretation of Song of Songs (2015) 37
swallowing, divine strife with Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
thematic continuity Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
thematic innovation Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
theomachy Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
tradition, priestly Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 84
translation/translations Bergmann et al., The Power of Psalms in Post-Biblical Judaism: Liturgy, Ritual and Community (2023) 210