Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



6303
Hebrew Bible, Proverbs, 12.4


אֵשֶׁת־חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה׃A virtuous woman is a crown to her husband; But she that doeth shamefully is as rottenness in his bones.


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

11 results
1. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.3-1.4, 1.7, 2.5, 5.1, 5.8, 7.13 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

1.3. לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ 1.4. מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ 1.7. הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ 2.5. סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי־חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ 5.1. דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ 5.1. בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם־בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם־דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם־חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ 5.8. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם־תִּמְצְאוּ אֶת־דּוֹדִי מַה־תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ 7.13. נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ׃ 1.3. Thine ointments have a goodly fragrance; Thy name is as ointment poured forth; Therefore do the maidens love thee. 1.4. Draw me, we will run after thee; The king hath brought me into his chambers; We will be glad and rejoice in thee, We will find thy love more fragrant than wine! Sincerely do they love thee. 1.7. Tell me, O thou whom my soul loveth, Where thou feedest, where thou makest thy flock to rest at noon; For why should I be as one that veileth herself Beside the flocks of thy companions? 2.5. ’Stay ye me with dainties, refresh me with apples; For I am love-sick.’ 5.1. I am come into my garden, my sister, my bride; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends; Drink, yea, drink abundantly, O beloved. 5.8. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem, If ye find my beloved, what will ye tell him? That I am love-sick.’ 7.13. Let us get up early to the vineyards; let us see whether the vine hath budded, whether the vine-blossom be opened, and the pomegranates be in flower; there will I give thee my love.
2. Hebrew Bible, Genesis, 2.12, 12.6, 16.5, 17.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

2.12. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם׃ 12.6. וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׃ 16.5. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל־אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ׃ 17.15. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ׃ 2.12. and the gold of that land is good; there is bdellium and the onyx stone." 12.6. And Abram passed through the land unto the place of Shechem, unto the terebinth of Moreh. And the Canaanite was then in the land." 16.5. And Sarai said unto Abram: ‘My wrong be upon thee: I gave my handmaid into thy bosom; and when she saw that she had conceived, I was despised in her eyes: the LORD judge between me and thee.’" 17.15. And God said unto Abraham: ‘As for Sarai thy wife, thou shalt not call her name Sarai, but Sarah shall her name be."
3. Hebrew Bible, Job, 28.18 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

28.18. רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים׃ 28.18. No mention shall be made of coral or of crystal; Yea, the price of wisdom is above rubies."
4. Hebrew Bible, Proverbs, 1.7, 2.16-2.19, 3.15, 3.19, 4.5-4.9, 5.1-5.23, 6.23-6.35, 8.11, 8.35, 9.13-9.18, 11.22, 11.24, 13.7, 14.12, 16.25, 19.14, 23.18, 26.11, 31.1, 31.10-31.31 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

1.7. יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃ 2.16. לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה׃ 2.17. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה׃ 2.18. כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ׃ 2.19. כָּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא־יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים׃ 3.15. יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ־בָהּ׃ 3.19. יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׃ 4.5. קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִי׃ 4.6. אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ׃ 4.7. רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה׃ 4.8. סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה׃ 4.9. תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃ 5.1. בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט־אָזְנֶךָ׃ 5.1. פֶּן־יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי׃ 5.2. וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה׃ 5.2. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ׃ 5.3. כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ׃ 5.4. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת׃ 5.5. רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ׃ 5.6. אֹרַח חַיִּים פֶּן־תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע׃ 5.7. וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַל־תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי־פִי׃ 5.8. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָהּ׃ 5.9. פֶּן־תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי׃ 5.11. וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ׃ 5.12. וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי׃ 5.13. וְלֹא־שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי וְלִמְלַמְּדַי לֹא־הִטִּיתִי אָזְנִי׃ 5.14. כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל־רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה׃ 5.15. שְׁתֵה־מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ׃ 5.16. יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי־מָיִם׃ 5.17. יִהְיוּ־לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ׃ 5.18. יְהִי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ׃ 5.19. אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת־חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד׃ 5.21. כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהוָה דַּרְכֵי־אִישׁ וְכָל־מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס׃ 5.22. עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת־הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ׃ 5.23. הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה׃ 6.23. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׃ 6.24. לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה׃ 6.25. אַל־תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל־תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ׃ 6.26. כִּי בְעַד־אִשָּׁה זוֹנָה עַד־כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד׃ 6.27. הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה׃ 6.28. אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה׃ 6.29. כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ׃ 6.31. וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן׃ 6.32. נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה׃ 6.33. נֶגַע־וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה׃ 6.34. כִּי־קִנְאָה חֲמַת־גָּבֶר וְלֹא־יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם׃ 6.35. לֹא־יִשָּׂא פְּנֵי כָל־כֹּפֶר וְלֹא־יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה־שֹׁחַד׃ 8.11. כִּי־טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל־חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ־בָהּ׃ 8.35. כִּי מֹצְאִי מצאי [מָצָא] חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָה׃ 9.13. אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּה׃ 9.14. וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת׃ 9.15. לִקְרֹא לְעֹבְרֵי־דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם׃ 9.16. מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לּוֹ׃ 9.17. מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם׃ 9.18. וְלֹא־יָדַע כִּי־רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ׃ 11.22. נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם׃ 11.24. יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסוֹר׃ 13.7. יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב׃ 14.12. יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָוֶת׃ 16.25. יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי־מָוֶת׃ 19.14. בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵיְהוָה אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת׃ 23.18. כִּי אִם־יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת׃ 26.11. כְּכֶלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ׃ 31.1. דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍שֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ׃ 31.1. אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׃ 31.11. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר׃ 31.12. גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה׃ 31.13. דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ׃ 31.14. הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ׃ 31.15. וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׃ 31.16. זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע [נָטְעָה] כָּרֶם׃ 31.17. חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ׃ 31.18. טָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה בליל [בַלַּיְלָה] נֵרָהּ׃ 31.19. יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ׃ 31.21. לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים׃ 31.22. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ׃ 31.23. נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ׃ 31.24. סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי׃ 31.25. עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן׃ 31.26. פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ׃ 31.27. צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל׃ 31.28. קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ׃ 31.29. רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה׃ 31.31. תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ׃ 1.7. The fear of the LORD is the beginning of knowledge; But the foolish despise wisdom and discipline." 2.16. To deliver thee from the strange woman, Even from the alien woman that maketh smooth her words;" 2.17. That forsaketh the lord of her youth, And forgetteth the covet of her God." 2.18. For her house sinketh down unto death, And her paths unto the shades;" 2.19. None that go unto her return, Neither do they attain unto the paths of life;" 3.15. She is more precious than rubies; And all the things thou canst desire are not to be compared unto her." 3.19. The LORD by wisdom founded the earth; By understanding He established the heavens." 4.5. Get wisdom, get understanding; Forget not, neither decline from the words of my mouth;" 4.6. Forsake her not, and she will preserve thee; Love her, and she will keep thee." 4.7. The beginning of wisdom is: Get wisdom; Yea, with all thy getting get understanding." 4.8. Extol her, and she will exalt thee; She will bring thee to honour, when thou dost embrace her." 4.9. She will give to thy head a chaplet of grace; A crown of glory will she bestow on thee.’" 5.1. My son, attend unto my wisdom; Incline thine ear to my understanding;" 5.2. That thou mayest preserve discretion, And that thy lips may keep knowledge." 5.3. For the lips of a strange woman drop honey, And her mouth is smoother than oil;" 5.4. But her end is bitter as wormwood, Sharp as a two-edged sword." 5.5. Her feet go down to death; Her steps take hold on the nether-world;" 5.6. Lest she should walk the even path of life, Her ways wander, but she knoweth it not." 5.7. Now therefore, O ye children, hearken unto me, And depart not from the words of my mouth." 5.8. Remove thy way far from her, And come not nigh the door of her house;" 5.9. Lest thou give thy vigour unto others, And thy years unto the cruel;" 5.10. Lest strangers be filled with thy strength, And thy labours be in the house of an alien;" 5.11. And thou moan, when thine end cometh, When thy flesh and thy body are consumed," 5.12. And say: ‘How have I hated instruction, And my heart despised reproof;" 5.13. Neither have I hearkened to the voice of my teachers, Nor inclined mine ear to them that instructed me!" 5.14. I was well nigh in all evil In the midst of the congregation and assembly.’" 5.15. Drink waters out of thine own cistern, And running waters out of thine own well." 5.16. Let thy springs be dispersed abroad, And courses of water in the streets." 5.17. Let them be only thine own, And not strangers’with thee." 5.18. Let thy fountain be blessed; And have joy of the wife of thy youth." 5.19. A lovely hind and a graceful doe, Let her breasts satisfy thee at all times; With her love be thou ravished always." 5.20. Why then wilt thou, my son, be ravished with a strange woman, And embrace the bosom of an alien?" 5.21. For the ways of man are before the eyes of the LORD, And He maketh even all his paths." 5.22. His own iniquities shall ensnare the wicked, And he shall be holden with the cords of his sin." 5.23. He shall die for lack of instruction; And in the greatness of his folly he shall reel." 6.23. For the commandment is a lamp, and the teaching is light, And reproofs of instruction are the way of life;" 6.24. To keep thee from the evil woman, From the smoothness of the alien tongue." 6.25. Lust not after her beauty in thy heart; Neither let her captivate thee with her eyelids." 6.26. For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread, But the adulteress hunteth for the precious life." 6.27. Can a man take fire in his bosom, And his clothes not be burned?" 6.28. Or can one walk upon hot coals, And his feet not be scorched?" 6.29. So he that goeth in to his neighbour’s wife; Whosoever toucheth her shall not go unpunished." 6.30. Men do not despise a thief, if he steal To satisfy his soul when he is hungry;" 6.31. But if he be found, he must restore sevenfold, He must give all the substance of his house." 6.32. He that committeth adultery with a woman lacketh understanding; He doeth it that would destroy his own soul." 6.33. Wounds and dishonour shall he get, And his reproach shall not be wiped away. ." 6.34. For jealousy is the rage of a man, And he will not spare in the day of vengeance." 6.35. He will not regard any ransom; Neither will he rest content, though thou givest many gifts." 8.11. For wisdom is better than rubies, And all things desirable are not to be compared unto her." 8.35. For whoso findeth me findeth life, And obtaineth favour of the LORD." 9.13. The woman Folly is riotous; She is thoughtless, and knoweth nothing." 9.14. And she sitteth at the door of her house, On a seat in the high places of the city," 9.15. To call to them that pass by, Who go right on their ways:" 9.16. ’Whoso is thoughtless, let him turn in hither’; And as for him that lacketh understanding, she saith to him:" 9.17. ’Stolen waters are sweet, And bread eaten in secret is pleasant.’" 9.18. But he knoweth not that the shades are there; that her guests are in the depths of the nether-world." 11.22. As a ring of gold in a swine’s snout, so is a fair woman that turneth aside from discretion." 11.24. There is that scattereth, and yet increaseth; And there is that withholdeth more than is meet, but it tendeth only to want." 13.7. There is that pretendeth himself rich, yet hath nothing; There is that pretendeth himself poor, yet hath great wealth." 14.12. There is a way which seemeth right unto a man, But the end thereof are the ways of death." 16.25. There is a way which seemeth right unto a man, But the end thereof are the ways of death." 19.14. House and riches are the inheritance of fathers; But a prudent wife is from the LORD." 23.18. For surely there is a future; And thy hope shall not be cut off." 26.11. As a dog that returneth to his vomit, So is a fool that repeateth his folly." 31.1. The words of king Lemuel; the burden wherewith his mother corrected him." 31.10. A woman of valour who can find? For her price is far above rubies." 31.11. The heart of her husband doth safely trust in her, and he hath no lack of gain." 31.12. She doeth him good and not evil all the days of her life." 31.13. She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her hands." 31.14. She is like the merchant-ships; she bringeth her food from afar." 31.15. She riseth also while it is yet night, and giveth food to her household, and a portion to her maidens." 31.16. She considereth a field, and buyeth it; with the fruit of her hands she planteth a vineyard." 31.17. She girdeth her loins with strength, And maketh strong her arms." 31.18. She perceiveth that her merchandise is good; Her lamp goeth not out by night." 31.19. She layeth her hands to the distaff, And her hands hold the spindle." 31.20. She stretcheth out her hand to the poor; Yea, she reacheth forth her hands to the needy." 31.21. She is not afraid of the snow for her household; For all her household are clothed with scarlet." 31.22. She maketh for herself coverlets; Her clothing is fine linen and purple." 31.23. Her husband is known in the gates, When he sitteth among the elders of the land." 31.24. She maketh linen garments and selleth them; And delivereth girdles unto the merchant." 31.25. Strength and dignity are her clothing; And she laugheth at the time to come." 31.26. She openeth her mouth with wisdom; And the law of kindness is on her tongue." 31.27. She looketh well to the ways of her household, And eateth not the bread of idleness." 31.28. Her children rise up, and call her blessed; Her husband also, and he praiseth her:" 31.29. ’Many daughters have done valiantly, But thou excellest them all.’" 31.30. Grace is deceitful, and beauty is vain; But a woman that feareth the LORD, she shall be praised." 31.31. Give her of the fruit of her hands; And let her works praise her in the gates."
5. Hebrew Bible, Ecclesiastes, 9.9 (5th cent. BCE - 2nd cent. BCE)

9.9. רְאֵה חַיִּים עִם־אִשָּׁה אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ כָּל־יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר־אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ 9.9. Enjoy life with the wife whom thou lovest all the days of the life of thy vanity, which He hath given thee under the sun, all the days of thy vanity; for that is thy portion in life, and in thy labour wherein thou labourest under the sun."
6. Septuagint, Ecclesiasticus (Siracides), 1.1, 4.21, 5.14, 25.22, 26.15, 51.3, 51.13-51.30 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)

1.1. All wisdom comes from the Lord and is with him for ever. 1.1. The fear of the Lord delights the heart,and gives gladness and joy and long life. 4.21. For there is a shame which brings sin,and there is a shame which is glory and favor. 5.14. Do not be called a slanderer,and do not lie in ambush with your tongue;for shame comes to the thief,and severe condemnation to the double-tongued. 5.14. A faithful friend is a sturdy shelter:he that has found one has found a treasure. 25.22. There is wrath and impudence and great disgrace when a wife supports her husband. 26.15. A modest wife adds charm to charm,and no balance can weigh the value of a chaste soul. 51.3. and didst deliver me,in the greatness of thy mercy and of thy name,from the gnashings of teeth about to devour me,from the hand of those who sought my life,from the many afflictions that I endured 51.3. Do your work before the appointed time,and in Gods time he will give you your reward. 51.13. While I was still young, before I went on my travels,I sought wisdom openly in my prayer. 51.14. Before the temple I asked for her,and I will search for her to the last. 51.15. From blossom to ripening grape my heart delighted in her;my foot entered upon the straight path;from my youth I followed her steps. 51.16. I inclined my ear a little and received her,and I found for myself much instruction. 51.17. I made progress therein;to him who gives wisdom I will give glory. 51.18. For I resolved to live according to wisdom,and I was zealous for the good;and I shall never be put to shame. 51.19. My soul grappled with wisdom,and in my conduct I was strict;I spread out my hands to the heavens,and lamented my ignorance of her. 51.21. My heart was stirred to seek her,therefore I have gained a good possession. 51.22. The Lord gave me a tongue as my reward,and I will praise him with it. 51.23. Draw near to me, you who are untaught,and lodge in my school. 51.24. Why do you say you are lacking in these things,and why are your souls very thirsty? 51.25. I opened my mouth and said,Get these things for yourselves without money. 51.26. Put your neck under the yoke,and let your souls receive instruction;it is to be found close by. 51.27. See with your eyes that I have labored little and found myself much rest. 51.28. Get instruction with a large sum of silver,and you will gain by it much gold. 51.29. May your soul rejoice in his mercy,and may you not be put to shame when you praise him.
7. Septuagint, Wisdom of Solomon, 8.21, 9.1 (2nd cent. BCE - 1st cent. BCE)

8.21. But I perceived that I would not possess wisdom unless God gave her to me -- and it was a mark of insight to know whose gift she was -- so I appealed to the Lord and besought him,and with my whole heart I said: 9.1. O God of my fathers and Lord of mercy,who hast made all things by thy word
8. Philo of Alexandria, On The Life of Abraham, 101, 99-100 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)

100. And the marriage in which pleasure unites people comprehends the connection of the bodies, but that which is brought about by wisdom is the union of reasonings which desire purification, and of the perfect virtues; and the two kinds of marriage here described are extremely opposite to one another;
9. Philo of Alexandria, On The Cherubim, 7 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)

7. But when Abram, instead of an inquirer into natural philosophy, became a wise man and a lover of God, having his name changed to Abraham, which being interpreted means the great father of sounds; for language when uttered sounds, and the father of language is the mind, which has attained to what is virtuous. And when Sarai instead of being my authority, had her name also changed to Sarah, the meaning of which is princess, and this change is equivalent to becoming generic and imperishable virtue, instead of virtue special and perishable: 7. and the neglect of divine things is evident to those who see clearly; for they, having fashioned an infinite variety of appearances by the arts of painting and sculpture, have surrounded them with temples and shrines, and have erected altars, and adorned them with images and statues, and erections of that kind, giving celestial honours to all sorts of iimate things
10. Philo of Alexandria, On The Change of Names, 77 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)

77. We will now speak of his wife, Sarah, for she too had her name changed to Sarrah by the addition of the one element, the letter rho. These, then, are the names, and we must now explain what they mean. Sarah, being interpreted, signifies "my authority," but Sarrah signifies "princess;" the former name
11. Anon., Genesis Rabba, 45.1-45.2, 45.5, 47.1, 52.3, 54.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

45.1. וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וגו' (בראשית טז, א), (משלי לא, י): אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וגו' וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, מַהוּ מִכְרָהּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר עִבּוּרָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל טז, ג): מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ, אַבְרָם הָיָה גָּדוֹל מִנָּחוֹר שָׁנָה, וְנָחוֹר הָיָה גָּדוֹל מֵהָרָן שָׁנָה, נִמְצָא אַבְרָם גָּדוֹל מֵהָרָן שְׁתֵּי שָׁנִים, שָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל מִלְכָּה וְשָׁנָה לְעִבּוּרָהּ שֶׁל יִסְכָּה, וְהָרָן מוֹלִיד לְשֵׁשׁ שָׁנִים וְאַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם לֹא יָלְדָה, אֲבָל אִלּוּ נִשַֹּׂאת לְאַחֵר יָלָדָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֹא לוֹ וְלֹא לְאַחֵר, וּמַה דִּכְתִיב: לֹא יָלְדָה לוֹ, לוֹ וְלָהּ. (בראשית טז, א): וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, שִׁפְחַת מְלוֹג הָיְתָה וְהָיָה חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְלֹא הָיָה רַשַּׁאי לְמָכְרָהּ. בְּעוֹן קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ דְּתָנָא עַבְדֵי מְלוֹג, אֲמַר לְהוֹן כְּמָה דְתֵימָא מְלוֹג מְלוֹג. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָגָר בִּתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה מַעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה בְּבֵיתוֹ, נָטַל בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בְּבַיִת זֶה וְלֹא גְבִירָה בְּבַיִת אַחֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, הָא אַגְרִיךְ. אַף אֲבִימֶלֶךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשָׂרָה בְּבֵיתוֹ נָטַל בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, אָמַר מוּטָב שֶׁתְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בַּבַּיִת הַזֶּה וְלֹא גְבִירָה בְּבַיִת אַחֶרֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, י): בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר. 45.1. וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי (בראשית טז, יג), רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן, מֵעוֹלָם לֹא נִזְקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׂיחַ עִם הָאִשָּׁה אֶלָּא עִם אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת, וְאַף הִיא עַל יְדֵי עִלָּה. רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֵּירִי כַּמָּה כִרְכּוּרִים כִּרְכֵּר בִּשְׁבִיל לְהָשִׂיחַ עִמָּהּ. (בראשית יח, טו): וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ. וְהָכְתִיב: וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ. וְהָכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא אָמַר עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר עַל יְדֵי שֵׁם. אַתָּה אֵל רֳאִי, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אַתָּה הוּא רוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין. כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי, אָמְרָה לֹא דַּיִי שֶׁנִּזְקַקְתִּי לְדִבּוּר, אֶלָּא לְמַלְכוּת, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב ז, יח): כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד הֲלֹם. רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי, לֹא דַיִּי שֶׁנִּזְקַקְתִּי עִם גְּבִרְתִּי לִרְאוֹת הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ גְּבִרְתִּי שֶׁהָיְתָה עִמִּי לֹא רָאֲתָה. דָּבָר אַחֵר, לֹא דַיִּי שֶׁנִּזְקַקְתִּי עִם גְּבִרְתִּי, אֶלָּא בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ עִבְרִי לְפָנַי, עָבְרָה לְפָנָיו, וְהָיְתָה מִסְתַּמֶּכֶת עַל שִׁפְחָתָהּ וְצִמְצְמָה פָּנֶיהָ וְלֹא רָאֲתָה הַמֶּלֶךְ וְהַשִּׁפְחָה רָאֲתָה. 45.2. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת (בראשית טז, ב), אָמְרָה יָדְעַת אֲנָא מֵהֵיכָן הִיא סִבָּתִי, לֹא כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לִי קָמֵיעַ הִיא צְרִיכָה, הִימוּס הִיא צְרִיכָה, אֶלָּא הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת. תָּנֵי, כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵּן כְּאִלּוּ הוּא מֵת, כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, (בראשית ל, א): וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִי בָנִים וגו', כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טז, ב): אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה, וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא אֶת הֶהָרוּס. (בראשית טז, ב): וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי, רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לְקוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א טו, א): וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה'. 45.5. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ (בראשית טז, ה), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חוֹמְסֵנִי אַתָּה בִּדְבָרִים, לָמָּה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּקְלוֹנִי וְשׁוֹתֵק. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בָּעֵי דִינִי גַבָּךְ. מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אֲמַר לֵיהּ חַד, תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, אֲמַר אַפְקוּהוּ. אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבְעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תָּבוֹעַ דִּיקָיוֹן דִּידָן, כְּמָה דְּאַפְקָךְ כֵּן אַפְקַנִי, וְכַדּוּ דַאֲמַרְתְּ תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, לָךְ אַפֵּיק לִי לָא אַפֵּיק. כָּךְ אִלּוּ אֲמַרְתְּ וְאָנוּ הוֹלְכִים עֲרִירִים, כְּמָה דִּיהַב לָךְ כֵּן יְהַב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ב): אָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, לָךְ יָהֵיב וְלִי לָא יָהֵיב. מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אֲמַר לֵיהּ תַּשְׁאֵל לִי זֶרַע, אֲמַר וְיַהֲבוּן לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תַּשְׁאֵל לָנוּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהֵיב לִי, הָכָא נָמֵי אִלּוּ אֲמַרְתְּ הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ הֲוָה יָהֵיב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ג): הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זֶרַע, לָךְ יָהֵיב לִי לָא יָהֵיב. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן אָמַר חִמְּסָה בְּפָנָיו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּנָשִׁים, גַּרְגְּרָנִיּוֹת, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת, קַנְאָנִיּוֹת. גַּרְגְּרָנִיּוֹת, מֵחַוָּה (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. צַיְּתָנִיּוֹת (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. עַצְלָנִיּוֹת (בראשית יח, ו): מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת. קַנְאָנִיּוֹת, דִּכְתִיב (בראשית ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אַף אִסְטְטָנִיּוֹת וְדַבְּרָנִיּוֹת. אִסְטְטָנִיּוֹת וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ. וְדַבְּרָנִיּוֹת (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה. רַבִּי לֵוִי אָמַר אַף גַּנָּבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. יוֹצְאָנִיּוֹת (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא, כָּל מִי שֶׁהִרְתִּיק אַחַר מִדַּת הַדִּין לֹא יָצָא שָׁפוּי מִתַּחַת יָדֶיהָ, רְאוּיָה הָיְתָה שָׂרָה לְהַגִּיעַ לְשָׁנָיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמְרָה (בראשית טז, ה): יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, נִמְנְעוּ מֵחַיֶּיהָ שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. כְּתִיב (בראשית טז, ד): וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית טז, יא): הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִכְנִיסָה בָּהּ שָׂרָה עַיִן רָעָה וְהִפִּילָה עֻבָּרָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבְנֵךְ כְּתִיב. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִלּוּ אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אָמַר כֵּן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דַּיִּי, אֶלָּא שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּהּ הַמַּלְאָךְ. 47.1. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שָׂרַי אִשְׁתְּךָ וגו' (בראשית יז, טו), כְּתִיב (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מָרְתָא לְבַעֲלָהּ. בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר, בְּרַם הָכָא (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי, נֶחְלַק חֶצְיוֹ לְשָׂרָה וְחֶצְיוֹ לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי הָיָה טָס וּפוֹרֵחַ לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת הוֹצֵאתַנִּי מִשָֹּׂרָה הַצַּדֶּקֶת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הָיִית מִשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה וּבְסוֹפָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתְנָךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר וּבְרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי מָנָא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה שָׂרַי לְעַצְמָהּ, עַכְשָׁיו תְּהֵא הִיא שָׂרָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם. 47.1. וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף (בראשית יז, כז), תַּנְיָא הוֹלְכִים לְיָרִיד שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד לִקַּח מֵהֶם בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא סוֹף דָּבָר עֲבָדִים מְהוּלִים הֵן לוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲרֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּעֵי קוֹמֵי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לִקַּח עֲבָדִים מִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲמַר לֵיהּ אֵימָתַי אַתְּ שׁוֹאֲלֵנִי, בְּיוֹם טוֹב, תְּנֵא אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְכֵן הַקּוֹנֶה חָצֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הֲרֵי לְמָחָר בְּכָךְ וְכָךְ, מִשּׁוּם דַּחֲבִיבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לוֹמַר כָּךְ. תָּנֵי חִזְקִיָּה (דברים כ, כ): עַד רִדְתָּהּ, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹא נִכְבְּשָׁה יְרִיחוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. שְׁלשָׁה יְרִידִים הֵם: יְרִיד עַזָּה: יְרִיד עַכּוֹ: יְרִיד בָּטְנָן, וְאֵין לְךָ מְחֻוָּר מִכֻּלָּם אֶלָּא יְרִיד בָּטְנָן. אָמַר אַבְרָהָם, עַד שֶׁלֹא מַלְתִּי הָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים בָּאִים אֶצְלִי, תֹּאמַר מִשֶּׁמַּלְתִּי אֵינָן בָּאִים אֶצְלִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא מַלְתָּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם בָּאִים אֶצְלְךָ, עַכְשָׁיו אֲנִי בִּכְבוֹדִי בָּא וְנִגְלֶה עָלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. 52.3. דָּבָר אַחֵר, וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם, (משלי י, ח): חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת. חֲכַם לֵב, זֶה אַבְרָהָם. יִקַּח מִצְוֹת, לְפִי שֶׁחָרַב מְקוֹמָהּ שֶׁל סְדוֹם וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים וְלֹא חָסֵר קִילוֹרִין שֶׁלּוֹ כְּלוּם, אָמַר מָה אֲנִי מַפְסִיק צְדָקָה מִבֵּיתִי, הָלַךְ וְנָטָה לוֹ אֹהֶל בִּגְרָר. (משלי י, ח): וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט, זֶה לוֹט, שֶׁהָיָה אֱוִיל בִּשְׂפָתָיו, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לִבְנוֹתָיו דָּבָר שֶׁלָּקָה בּוֹ הָעוֹלָם אָנוּ בָּאִים לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא יִלָּבֵט, מַה גָּרַם לוֹ, יִלָּבֵט, הֵבִיא עָלָיו לִבְטֵי לְבוֹטִים, מַה לְּהַלָּן (דברי הימים ב כג, יט): לֹא יָבוֹא טָמֵא לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'. 54.2. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר פִּיכֹל שְׁמוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר פֶּה שֶׁכָּל צִבְאוֹתָיו נוֹשְׁקִים לוֹ עַל פִּיו. אֱלֹהִים עִמְּךָ, לְפִי שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין אִלּוּ הָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה מוֹלִיד, אֶתְמָהָא, כֵּיוָן שֶׁהוֹלִיד אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהִים עִמְּךָ. וְאִלּוּ הָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ לְקוֹל אִשְׁתּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהִים עִמְּךָ. וְאִלּוּ הָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה דוֹחֶה אֶת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת מַעֲשָׂיו, אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁחָרְבוּ מְקוֹמוֹת שֶׁל סְדוֹם וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים וְלֹא חָסֵר קֵלָרִין שֶׁלּוֹ כְּלוּם, לְפִיכָךְ אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, הוֹאִיל וְהָאֱלֹהִים עִמְּךָ. (בראשית כא, כג): וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי, עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. אָמַר רַבִּי אַבָּא עַד כָּאן לָאַחִים הַשֻּׁתָּפִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כְּתִיב (תהלים לח, כ): וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, מַה שֶּׁנִּתַּן לְאַבְרָהָם לְשֶׁבַע דּוֹרוֹת נִתַּן לַאֲבִימֶלֶךְ לִשְׁלשָׁה, לָמָּה (שמות יג, יז): לֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, שֶׁעֲדַיִן נֶכְדּוֹ קַיָּם. (בראשית כא, כג): כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, מַה חֶסֶד עָשָׂה לוֹ, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית כ, טו): הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא קִבֵּל עָלָיו. 45.2. ...2. \"And Sarai said to Abram, 'Look, the Lord has kept me from bearing' (Gen.16:2) as follows: \"Said she, I know the source of my affliction: It is not as people say [of a barren woman], 'she needs a talisman, she needs a charm', but Look, the Lord has kept me from bearing.'\"" 47.1. \"God said..., 'Sarai your wife...'\" In Proverbs (12:4), it is written, \"A woman of valor is a crown to her husband.\" Rabbi Aha said, \"Her husband was crowned through her, but she was not crowned through her husband.\" Our rabbis taught that she ruled over her husband. In all places, the man gives orders, but here (Genesis 21:12), \"In all that Sarah orders you, listen to her voice.\" Said Rabbi Yehoshua Ben Korcha: 'The Yud that the Holy One of Blessing took from Sarai was given half to Sarah, and half to Avraham. Said Rabbi Shime'on Bar Yochai: The Yud that the Holy One of Blessing took from Sarai flew and posted itself in front of the Throne of the Holy One, and said: 'Master of the Universe! Because I am the smallest letter You took me out of the name of Sarai the Righteous!! The Holy One said: In the past you were in the name of a woman, and in the end of the name! Now I will put you in the name of a man, and on the beginning of the name, as it is written 'And Moshe called Hosea Bin Nun Yehoshua' (Numbers 13:16). Said Rabbi Mana: Sarai was just [a princess] for herself, now she will be a princess for all the world."


Subjects of this text:

subject book bibliographic info
abimelekh Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
abraham Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
abun Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
aha Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
amon (in, lxx Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 139
aphrodite Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246
ben sira, lxx Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 139
body Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
daughter Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
egypt Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
eroticism Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246
exegesis Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
family Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
fear, of god/lord Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
god Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
governance Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
greek (language), literature Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
hagar Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
husband Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
isaac (patriarch) Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
jeremiah, prophet, lxx Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 139
licentiousness Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
logos-theology Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
love Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246; Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
maidservant Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
marriage Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
menahem Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
miracles Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
moderation Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
muhammad Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
nobility Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
paidagogos Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
pedagogue Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
pharaoh Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
philo of alexandria Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 124, 125
piety Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
poetry Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 125
provence, proverbs, book of Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 124, 125, 139
psalms (biblical), lxx Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 139
qumran Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246
rabbis (sages) Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
reciprocity Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
reputation Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
salvation Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
sarah Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
sarai/sarah (matriarch) Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 125
self-control Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
septuagint Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246
septuagint (lxx) Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 124, 125, 139
sex Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
shame Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
truth Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
virtue Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
wife Avery-Peck, Chilton, and Scott Green, A Legacy of Learning: Essays in Honor of Jacob Neusner (2014) 206
wisdom) Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
wisdom Salvesen et al., Israel in Egypt: The Land of Egypt as Concept and Reality for Jews in Antiquity and the Early Medieval Period (2020) 125
wisdom (female) Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246
wisdom literature Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
wives' Wilson, The Sentences of Sextus (2012) 248
words, sacred words Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
words, solomon (i.e. proverbs) Černušková, Kovacs and Plátová, Clement’s Biblical Exegesis: Proceedings of the Second Colloquium on Clement of Alexandria (2016) 187
yhwh, yahweh Nissinen and Uro, Sacred Marriages: The Divine-Human Sexual Metaphor from Sumer to Early Christianity (2008) 246