1. Hebrew Bible, Exodus, 14.21, 15.8, 20.5, 23.19, 34.26 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 14.21. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת־הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל־הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת־הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם׃ 15.8. וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם׃ 20.5. לֹא־תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ 23.19. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׃ 34.26. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׃ | 14.21. And Moses stretched out his hand over the sea; and the LORD caused the sea to go back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land, and the waters were divided." 15.8. And with the blast of Thy nostrils the waters were piled up— The floods stood upright as a heap; The deeps were congealed in the heart of the sea." 20.5. thou shalt not bow down unto them, nor serve them; for I the LORD thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation of them that hate Me;" 23.19. The choicest first-fruits of thy land thou shalt bring into the house of the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother’s milk." 34.26. The choicest first-fruits of thy land thou shalt bring unto the house of the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother’s milk.’" |
|
2. Hebrew Bible, Genesis, 1.1-2.4, 1.28, 1.31, 2, 2.8, 2.16, 2.17, 2.18, 2.19, 2.23, 2.24, 3, 3.1, 3.2, 3.3, 3.4, 3.5, 3.6, 3.7, 3.9, 3.10, 3.11, 3.12, 3.13, 3.14, 3.15, 3.16, 3.17, 3.18, 3.19, 3.20, 3.21, 3.22, 3.23, 3.24, 4.9, 5.22, 5.24, 6.3, 6.6, 6.9, 11.5, 12.1, 12.2, 12.3, 15.15, 15.16, 17.2, 17.6, 17.8, 18.21, 22.17, 22.18, 26.4 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
|
3. Hebrew Bible, Proverbs, 4.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 4.7. רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה׃ | 4.7. The beginning of wisdom is: Get wisdom; Yea, with all thy getting get understanding." |
|
4. Hebrew Bible, Psalms, 104.14, 104.17-104.18, 104.20-104.21, 104.25-104.26 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 104.14. מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן־הָאָרֶץ׃ 104.17. אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ 104.18. הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ 104.21. הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם׃ 104.25. זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת׃ 104.26. שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה־יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק־בּוֹ׃ | 104.14. Who causeth the grass to spring up for the cattle, And herb for the service of man; To bring forth bread out of the earth," 104.17. Wherein the birds make their nests; As for the stork, the fir-trees are her house." 104.18. The high mountains are for the wild goats; The rocks are a refuge for the conies." 104.20. Thou makest darkness, and it is night, Wherein all the beasts of the forest do creep forth." 104.21. The young lions roar after their prey, And seek their food from God." 104.25. Yonder sea, great and wide, Therein are creeping things innumerable, Living creatures, both small and great." 104.26. There go the ships; There is leviathan, whom Thou hast formed to sport therein." |
|
5. Hebrew Bible, Isaiah, 4.4-4.6, 6.1, 7.2, 11.15-11.16, 30.27-30.33 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 4.4. אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת־צִיּוֹן וְאֶת־דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר׃ 4.5. וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל־מְכוֹן הַר־צִיּוֹן וְעַל־מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל־כָּל־כָּבוֹד חֻפָּה׃ 4.6. וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר׃ 6.1. בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל׃ 6.1. הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ׃ 7.2. וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל־אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי־יַעַר מִפְּנֵי־רוּחַ׃ 7.2. בַּיּוֹם הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת־הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת־הַזָּקָן תִּסְפֶּה׃ 11.15. וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם־מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים׃ 11.16. וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 30.27. הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת׃ 30.28. וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים׃ 30.29. הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר־יְהוָה אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵל׃ 30.31. כִּי־מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה׃ 30.32. וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם־בה [בָּם׃] 30.33. כִּי־עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם־הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ׃ | 4.4. when the Lord shall have washed away the filth of the daughters of Zion, and shall have purged the blood of Jerusalem from the midst thereof, by the spirit of judgment, and by the spirit of destruction." 4.5. And the LORD will create over the whole habitation of mount Zion, and over her assemblies, a cloud and smoke by day, and the shining of a flaming fire by night; for over all the glory shall be a canopy." 4.6. And there shall be a pavilion for a shadow in the day-time from the heat, and for a refuge and for a covert from storm and from rain." 6.1. In the year that king Uzziah died I saw the Lord sitting upon a throne high and lifted up, and His train filled the temple." 7.2. And it was told the house of David, saying: ‘Aram is confederate with Ephraim.’ And his heart was moved, and the heart of his people, as the trees of the forest are moved with the wind." 11.15. And the LORD will utterly destroy the tongue of the Egyptian sea; And with His scorching wind will He shake His hand over the River, And will smite it into seven streams, And cause men to march over dry-shod." 11.16. And there shall be a highway for the remt of His people, That shall remain from Assyria, Like as there was for Israel In the day that he came up out of the land of Egypt." 30.27. Behold, the name of the LORD cometh from far, With His anger burning, and in thick uplifting of smoke; His lips are full of indignation, And His tongue is as a devouring fire;" 30.28. And His breath is as an overflowing stream, That divideth even unto the neck, To sift the nations with the sieve of destruction; And a bridle that causeth to err shall be in the jaws of the peoples." 30.29. Ye shall have a song As in the night when a feast is hallowed; And gladness of heart, as when one goeth with the pipe To come into the mountain of the LORD, to the Rock of Israel." 30.30. And the LORD will cause His glorious voice to be heard, And will show the lighting down of His arm, With furious anger, and the flame of a devouring fire, With a bursting of clouds, and a storm of rain, and hailstones." 30.31. For through the voice of the LORD shall Asshur be dismayed, The rod with which He smote." 30.32. And in every place where the appointed staff shall pass, Which the LORD shall lay upon him, It shall be with tabrets and harps; And in battles of wielding will He fight with them." 30.33. For a hearth is ordered of old; Yea, for the king it is prepared, Deep and large; The pile thereof is fire and much wood; The breath of the LORD, like a stream of brimstone, doth kindle it." |
|
6. Hebrew Bible, Jeremiah, 26.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 26.1. בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃ 26.1. וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית־הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר־יְהוָה הֶחָדָשׁ׃ | 26.1. In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, came this word from the LORD, saying:" |
|
7. Hebrew Bible, Judges, 2.16, 5.24, 19.11-19.13 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 2.16. וַיָּקֶם יְהוָה שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם׃ 5.24. תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ׃ 19.11. הֵם עִם־יְבוּס וְהַיּוֹם רַד מְאֹד וַיֹּאמֶר הַנַּעַר אֶל־אֲדֹנָיו לְכָה־נָּא וְנָסוּרָה אֶל־עִיר־הַיְבוּסִי הַזֹּאת וְנָלִין בָּהּ׃ 19.12. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל־עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד־גִּבְעָה׃ 19.13. וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה׃ | 2.16. Nevertheless the Lord raised up judges, who saved them from the hand of their plunderers." 5.24. Blessed above women is Ya᾽el the wife of Ĥever the Qenite, blessed is she more than women in the tent." 19.11. And when they were by Yevus, the day was far spent; and the servant said to his master, Come, I pray thee, and let us turn in into this city of the Yevusi, and we will spend the night here." 19.12. But his master said to him, We will not turn aside here into the city of a stranger, that is not of the children of Yisra᾽el; we will pass over to Giv῾a." 19.13. And he said to his servant, Come, and let us draw near to one of these places to lodge all night, in Giv῾a, or in Rama." |
|
8. Anon., 1 Enoch, 10.16-10.22, 14.2, 25.3-25.6 (3rd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 10.16. they have wronged mankind. Destroy all wrong from the face of the earth and let every evil work come to an end: and let the plant of righteousness and truth appear: and it shall prove a blessing; the works of righteousness and truth' shall be planted in truth and joy for evermore. 10.17. And then shall all the righteous escape, And shall live till they beget thousands of children, And all the days of their youth and their old age Shall they complete in peace. 10.18. And then shall the whole earth be tilled in righteousness, and shall all be planted with trees and 10.19. be full of blessing. And all desirable trees shall be planted on it, and they shall plant vines on it: and the vine which they plant thereon shall yield wine in abundance, and as for all the seed which is sown thereon each measure (of it) shall bear a thousand, and each measure of olives shall yield 10.21. destroy from off the earth. And all the children of men shall become righteous, and all nation 10.22. hall offer adoration and shall praise Me, and all shall worship Me. And the earth shall be cleansed from all defilement, and from all sin, and from all punishment, and from all torment, and I will never again send (them) upon it from generation to generation and for ever. 14.2. with the command of the Holy Great One in that vision. I saw in my sleep what I will now say with a tongue of flesh and with the breath of my mouth: which the Great One has given to men to 14.2. thereon. And the Great Glory sat thereon, and His raiment shone more brightly than the sun and 25.3. know about everything, but especially about this tree.' And he answered saying: 'This high mountain which thou hast seen, whose summit is like the throne of God, is His throne, where the Holy Great One, the Lord of Glory, the Eternal King, will sit, when He shall come down to visit 25.4. the earth with goodness. And as for this fragrant tree no mortal is permitted to touch it till the great judgement, when He shall take vengeance on all and bring (everything) to its consummation 25.5. for ever. It shall then be given to the righteous and holy. Its fruit shall be for food to the elect: it shall be transplanted to the holy place, to the temple of the Lord, the Eternal King. 25.6. Then shall they rejoice with joy and be glad, And into the holy place shall they enter; And its fragrance shall be in their bones, And they shall live a long life on earth, Such as thy fathers lived:And in their days shall no sorrow or plague Or torment or calamity touch them.' |
|
9. Anon., Jubilees, 4.23, 4.26 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 4.23. And he was the first to write a testimony, and he testified to the sons of men among the generations of the earth, and recounted the weeks of the jubilees, and made known to them the days of the years, and set in order the months and recounted the Sabbaths of the years as we made (them) known to him. 4.26. And in the twelfth jubilee, in the seventh week thereof, he took to himself a wife, and her name was Ednî, the daughter of Dânêl, the daughter of his father's brother, and in the sixth year in this week she bare him a son and he called his name Methuselah. |
|
10. Septuagint, Ecclesiasticus (Siracides), 17.7 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 17.7. He filled them with knowledge and understanding,and showed them good and evil. |
|
11. Philo of Alexandria, Allegorical Interpretation, 1.43 (1st cent. BCE - missingth cent. CE)
| 1.43. And God planted a paradise in Eden, in the east: and there he placed the man whom he had Formed:" for he called that divine and heavenly wisdom by many names; and he made it manifest that it had many appellations; for he called it the beginning, and the image, and the sight of God. And now he exhibits the wisdom which is conversant about the things of the earth (as being an imitation of this archetypal wisdom), in the plantation of this Paradise. For let not such impiety ever occupy our thoughts as for us to suppose that God cultivates the land and plants paradises, since if we were to do so, we should be presently raising the question of why he does so: for it could not be that he might provide himself with pleasant places of recreation and pastime, or with amusement. |
|
12. Anon., Genesis Rabba, 16.6, 19.11, 56.1, 56.6 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 16.6. וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל (בראשית ב, טז), רַבִּי לֵוִי אָמַר צִוָּהוּ עַל שֵׁשׁ מִצְווֹת, וַיְצַו, עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ה, יא): כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו. ה', עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה'. אֱלֹהִים, אֵלּוּ הַדַּיָּנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. עַל הָאָדָם, זוֹ שְׁפִיכַת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם. לֵאמֹר, זֶה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, א): לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וגו'. מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל, צִוָּהוּ עַל הַגָּזֵל. רַבָּנָן פָּתְרִין לֵיהּ כָּל עִנְיָנָא, וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, רַחֲמָן אֲנִי וְדַיָּן אֲנִי לְהִפָּרַע. אֱלֹהִים, אָמַר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי, נְהֹג בִּי כֵּאלוֹהַּ, שֶׁלֹא תְקַלְּלֵנִי, כְּמָה דִכְתִיב: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא בְּזָכָר, וְלֹא בִּבְהֵמָה. אָכֹל תֹּאכֵל, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין מָתַי יִתְכַּשֵּׁר לַאֲכִילָה מִשֶּׁתִּשָּׁחֵט, רָמַז לוֹ עַל אֵבָר מִן הַחַי. מוֹת תָּמוּת, מִיתָה לְאָדָם, מִיתָה לְחַוָּה, מִיתָה לוֹ, מִיתָה לְתוֹלְדוֹתָיו. 19.11. וַיֹּאמֶר הָאָדָם וגו' (בראשית ג, יב), אַרְבָּעָה הֵן שֶׁהֵקִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל קַנְקַנָּן וּמְצָאָן קַנְקַנִּין שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם, וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְקַיִן, וּבִלְעָם, וְחִזְקִיָּהוּ. אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה. קַיִן (בראשית ד, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל וגו' וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי. בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ט י): מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים וגו'. חִזְקִיָּהוּ (מלכים ב כ, יד) (ישעיה לט, ג): מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וגו'. אֲבָל יְחֶזְקֵאל מְצָאוֹ בָּקִי מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, ג): בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא לְצִפּוֹר שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּיַד צַיָּד, פָּגַע בְּאֶחָד אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁבְּיָדִי מָה הִיא חַיָּה אוֹ מֵתָה, אָמַר לוֹ אִי בָּעִית חַיָּה, אִי בָּעִית מֵתָה, כָּךְ בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ. 56.1. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָֹּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו (בראשית כב, ד), כְּתִיב (הושע ו, ב): יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל שְׁבָטִים, כְּתִיב (בראשית מב, יח): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מְרַגְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, טז): וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלשֶׁת יָמִים, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל יוֹנָה, דִּכְתִיב (יונה ב, א): וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל עוֹלֵי גוֹלָה, דִּכְתִיב (עזרא ח, לב): וַנֵּשֶׁב שָׁם יָמִים שְׁלשָׁה, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, דִּכְתִיב: יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל אֶסְתֵּר, (אסתר ה, א): וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, לָבְשָׁה מַלְכוּת בֵּית אָבִיהָ. בְּאֵיזֶה זְכוּת, רַבָּנָן וְרַבִּי לֵוִי, רַבָּנָן אָמְרֵי בִּזְכוּת יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּת שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק, מָה רָאָה רָאָה עָנָן קָשׁוּר בָּהָר, אָמַר דּוֹמֶה שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב אֶת בְּנִי שָׁם. 56.1. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה (בראשית כב, יד), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ (בראשית כא, כב): כִּי בְיִצְחָק וגו', וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, ג): וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי. דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וּבָנוּי חָרֵב וּבָנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, הֲרֵי בָּנוּי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה', הֲרֵי חָרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ה, יח): עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם. ה' יֵרָאֶה, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יז): כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ. 56.6. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת (בראשית כב, י), רַב בְּעָא קוֹמֵי רַבִּי חִיָּא רַבָּה מִנַּיִן לִשְׁחִיטָה שֶׁהִיא בְּדָבָר הַמִּטַּלְטֵל, מִן הָכָא, וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ. אֲמַר לֵיהּ אִין מִן הַהַגָּדָה אֲמַר לָךְ, חָזַר הוּא בֵּיהּ, וְאִין מִן אוּלְפָּן אֲמַר לָךְ, לֵית הוּא חָזַר בֵּיהּ, דְּתָנֵי לֵוִי הָיוּ נְעוּצִים מִתְּחִלָּתָן הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִים, תְּלוּשִׁין וּנְעָצָן הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים, דִּתְנַן הַשּׁוֹחֵט בְּמַגַּל יָד בְּמַגַּל קָצִיר וּבְצֹר וּבְקָנֶה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי חֲמִשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּקְרוּמִיּוֹת שֶׁל קָנֶה, אֵין שׁוֹחֲטִין בָּהּ, וְאֵין מוֹהֲלִין בָּהּ, וְאֵין חוֹתְכִין בָּהּ בָּשָׂר, וְאֵין מְקַנְחִין בָּהּ אֶת הַיָּדַיִם, וְלֹא מְחַצִּין בָּהּ אֶת הַשִּׁנַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹכֶנֶת עָלָיו. | 56.1. “On the third day, Abraham lifted up his eyes…” (Genesis 22:4) It is written “He will revive us from the two days, on the third day He will set us up, and we will live before Him.” (Hoshea 6:2) On the third day of the tribes it is written “On the third day, Joseph said to them…” (Genesis 42:18) On the third day of the spies, as it says “…and hide yourselves there three days…” (Joshua 2:16) On the third day of the giving of the Torah, as it says “It came to pass on the third day…” (Exodus 19:16) On the third day of Jonah, as it is written “…and Jonah was in the belly of the fish for three days and three nights.” (Jonah 2:1) On the third day of those who came up from exile, as it is written “…and stayed there three days.” (Ezra 8:32) On the third day of the resurrection of the dead, as it is written “He will revive us from the two days, on the third day He will set us up, and we will live before Him.” (Hoshea 6:2) On Esther’s third day “Now it came to pass on the third day, that Esther clothed herself regally…” (Esther 5:1) The royalty of her father’s house. In what merit? This is an argument of the Rabbis and Rabbi Levi. The Rabbis say: in the merit of the third day of the giving of the Torah, as it says “It came to pass on the third day when it was morning…” (Exodus 19:16) Rabbi Levi said: in the merit of the third day of our father Avraham, as it says \"On the third day, Abraham lifted up his eyes and saw the place from afar.” (Genesis 22:4) What did he see? He saw a cloud attached to the mountain. He said: it appears that this is the place where the Holy One told me to offer up my son." 56.6. And Abraham stretched forth his hand, and took the knife (Gen. 22:10). Rav asked R. Hiyya the Elder: How do we know that ritual slaughtering must be with a movable object? From here: \"And Abraham stretched forth his hand, and took the knife\" — he said: if he told you this from a Haggadah, he might retract; and if he stated it as a tradition, he cannot not retract from it, since Levi taught: If they [sharp flints] were attached [to the ground or rocks] from the very beginning, they are unfit; but if they had been originally detached but subsequently fixed in the ground, they are fit, since we learned: \"If one slaughters with a hand-sickle, a harvest sickle, a flint, or a reed, the slaughtering is fit.\" Said Rabbi Yosei: Five things were said of a reed stalk: You may not slaughter, circumcise, cut meat, wipe your hands, nor pick your teeth with it, because an evil spirit rests upon it." |
|
13. Septuagint, 4 Maccabees, 2.21
| 2.21. Now when God fashioned man, he planted in him emotions and inclinations |
|
