Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



6274
Hebrew Bible, Amos, 9.6


הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מעלותו [מַעֲלוֹתָיו] וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ הַקֹּרֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ׃It is He that buildeth His upper chambers in the heaven, And hath founded His vault upon the earth; He that calleth for the waters of the sea, And poureth them out upon the face of the earth; The LORD is His name.


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

5 results
1. Hebrew Bible, Deuteronomy, 14.1, 33.5 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

14.1. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין־לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם׃ 14.1. בָּנִים אַתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת׃ 33.5. וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 14.1. Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead." 33.5. And there was a king in Jeshurun, When the heads of the people were gathered, All the tribes of Israel together."
2. Hebrew Bible, Psalms, 60.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

60.14. בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃ 60.14. Through God we shall do valiantly; For He it is that will tread down our adversaries."
3. Hebrew Bible, Lamentations, 1.6 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)

1.6. וַיֵּצֵא מן־בת־[מִבַּת־] צִיּוֹן כָּל־הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא־מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא־כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף׃ 1.6. And gone is from the daughter of Zion all her splendor; her princes were like harts who did not find pasture and they departed without strength before [their] pursuer."
4. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

58a. אמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל נתקללו שכניה נתקללה שומרון נתברכו שכניה נתקללה בבל נתקללו שכניה דכתיב (ישעיהו יד, כג) ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכניה דכתיב (מיכה א, ו) ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם וגו',ואמר רב המנונא הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלוסי עובדי כוכבים אומר (ירמיהו נ, יב) בושה אמכם וגו',ת"ר הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני,הוא היה אומר כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואח"כ אכל ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטוה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי ואני משכים ומוצא כל אלו לפני,הוא היה אומר אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו,על אורח טוב מהו אומר (איוב לו, כד) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים על אורח רע כתיב (איוב לז, כד) לכן יראוהו אנשים וגו',(שמואל א יז, יב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים אמר רבא ואיתימא רב זביד ואיתימא רב אושעיא זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא אמר עולא נקיטינן אין אוכלוסא בבבל תנא אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא,ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו,א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים,רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדוקי אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא,אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב (מלכים א יט, יא) צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה,כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות,ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה,עד דמעייני ביה בדינא פתח ר' שילא ואמר (דברי הימים א כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון דינא,כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה,אמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא דרשינא ליה לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה וגו' והתפארת זו חמה ולבנה שיעמדו לו ליהושע שנאמר (יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד וגו' והנצח זו מפלתה של רומי וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וגו' וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו' לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק וכן הוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס יה והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג וכן הוא אומר (יחזקאל לח, ג) הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל לכל לראש אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה,במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש: 58a. With regard to Babylonia, the Gemara cites what bRabbi Yirmeya ben Elazar said:When bBabylonia was cursed, its neighbors were cursedalong with it. When bSamaria was cursed, its neighbors were blessed.When bBabylonia was cursed its neighbors were cursedalong with it, bas it is written: “I will also make it a possession for the bittern,a wading bird, band pools of water”(Isaiah 14:23); not only will it be destroyed, but the site will become a habitat for destructive, environmentally harmful creatures. When bSamaria was cursed,however, bits neighbors were blessed, as it is written: “Therefore I will make Samaria a heap in the field, a place for the planting of vineyards”(Micah 1:6); although destroyed, it will serve a beneficial purpose., bAnd Rav Hamnuna said: One who sees multitudes of Israel,six hundred thousand Jews, brecites: Blessed…Who knows all secrets.One who sees bmultitudes of gentiles recites: “Your mother shall be sore ashamed,she that bore you shall be confounded; behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert” (Jeremiah 50:12)., bThe Sages taughtin a iTosefta /i: bOne who sees multitudes of Israel recites: Blessed…Who knows all secrets.Why is this? He sees a whole nation bwhose minds are unlike each other and whose faces are unlike each other,and He Who knows all secrets, God, knows what is in each of their hearts. The Gemara relates: bBen Zoma once saw a multitude [ iokhlosa /i] of Israelwhile standing bon a stair on the Temple Mount.He immediately brecited: Blessed…Who knows all secrets and Blessed…Who created all these to serve me. /b,Explaining his custom, bhe would say: How much effort did Adam the firstman bexert before he found bread to eat:He bplowed, sowed, reaped, sheaved, threshed, winnowedin the wind, bseparatedthe grain from the chaff, bgroundthe grain into flour, bsifted, kneaded, and baked andonly bthereafter he ate. And I,on the other hand, bwake up and find all of these prepared for me.Human society employs a division of labor, and each individual benefits from the service of the entire world. Similarly, bhow much effort did Adam the firstman bexert before he found a garment to wear?He bsheared, laundered, combed, spun and wove, andonly bthereafter he found a garment to wear. And I,on the other hand, bwake up and find all of these prepared for me.Members of ball nations,merchants and craftsmen, bdiligently come to the entrance of my home, and I wake up and find all of these before me. /b,Ben Zoma bwould say: A good guest, what does he say? How much effort did the host expend on my behalf, how much meat didthe host bbring before me. How much wine did he bring before me. How many loaves [ igeluskaot /i] did he bring before me. All theeffort bthat he expended, he expended only for me. However, a bad guest, what does he say? What effort did the host expend? I ateonly bonepiece of bbread, I ateonly bone piece of meatand bI drankonly bone cupof wine. bAll the effort that the home owner expended he only expended on behalf of his wife and children. /b, bWith regard to a good guest, what does he say? “Remember that you magnify his work, whereof men have sung”(Job 36:24); he praises and acknowledges those who helped him. bWith regard to a bad guest it is written: “Men do therefore fear him;he regards not any who are wise of heart” (Job 37:24).,On the topic of multitudes, the Gemara cites another verse: b“And the man in the days of Saul was old, and came among men”(I Samuel 17:12). bRava, and some say Rav Zevid, and some say Rav Oshaya, said: Thisrefers to bYishai, father of David, whoalways bwent out with multitudes, and entered with multitudes, and taught Torah with multitudes. Ulla said: We hold there is no multitude in Babylonia.The Sage btaught: A multitude is no fewer than six hundred thousandpeople., bThe Sages taught: One who sees the Sages of Israel recites: Blessed…Who has shared of His wisdom with those who revere Him.One who sees bSages of the nations of the world recites: Blessed…Who has given of His wisdom to flesh and blood. One who sees kings of Israel recites: Blessed…Who has shared of His glory with those who revere Him.One who sees bkings of theother bnations of the world recites: Blessed…Who has given of His glory to flesh and blood. /b, bRabbi Yoḥa said: One should always strive to run toward kings of Israelto greet them. bAnd not onlyshould he run btoward kings of Israel, but also toward kings of the nations of the world, so that if he will be privilegedto witnesses the glory of the Messiah (Rashi) and the World-to-Come, bhe will distinguish between the kings of Israel and the kings of the nations of the world. /b,The Gemara relates: bRav Sheshet was blind. Everyone was going to greet the king and Rav Sheshet stood up and went along with them. This heretic found himthere and bsaid to him:The intact bjugsgo bto the river, where do the brokenjugs bgo?Why is a blind person going to see the king? Rav Sheshet bsaid to him: Come see that I know more than youdo. bThe first troop passed,and bwhen the noise grew louder, this heretic said to him: The king is coming. Rav Sheshet said to him:The king bis not coming. The second troop passed,and bwhen the noise grew louder, this heretic said to him: Now the king is coming. Rav Sheshet said to him: The king is not coming. The thirdtroop bpassed,and bwhen there was silence, Rav Sheshet said to him: Certainly now the king is coming. /b, bThis heretic said to him: How do you know this?Rav Sheshet bsaid to him: Royalty on earth is like royalty in the heavens, as it is writtenwith regard to God’s revelation to Elijah the Prophet on Mount Horeb: br b“And He said: Go forth, and stand upon the mount before the Lord.br bAnd, behold, the Lord passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the Lord;br bbut the Lord was not in the wind;br band after the wind an earthquake;br bbut the Lord was not in the earthquake;br band after the earthquake a fire;br bbut the Lord was not in the fire;br band after the fire a still small voice.brAnd it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle and went out, and stood in the entrance of the cave” (I Kings 19:11–13). God’s revelation was specifically at the moment of silence., bWhen the king came, Rav Sheshet began to bless him. The hereticmockingly bsaid to him: Do you bless someone you do not see?The Gemara asks: bAnd what ultimately happened to this heretic? Some saythat bhis friends gouged out his eyes, and some saythat bRav Sheshet fixed his gaze upon him, andthe heretic bbecame a pile of bones. /b,As for the connection between divine and earthly royalty, the Gemara cites another story: bRabbi Sheilaordered that ba man who had relations with a gentile woman be flogged.That man bwent to inform the king and said: There is one man among the Jews who renders judgment without the king’s authority [ iharmana /i].The king bsent a messenger [ iperistaka /i] forRabbi Sheila to bring him to trial. bWhenRabbi Sheila bcame, they said to him: Why did youorder bflogging for this man? He said to them:Because bhe had relations with a female donkey.According to Persian law this was an extremely heinous crime, so bthey said to him: Do you have witnessesthat he did so? bHe replied: Yes,and bElijah the prophet cameand bappeared as a person and testified. They said toRabbi Sheila: bIf so, he is liable for the death penalty;why did you not sentence him to death? bHe replied: Since the day we were exiled from our land we do not have the authority to execute,but byou, do with him as you wish. /b, bAsthey bconsidered the sentence,Rabbi Sheila praised God for saving him from danger: b“Yours, O Lord, is the greatness, power,glory, triumph, and majesty; for all that is in heaven and on earth is Yours; Yours is the kingdom, O Lord, and You are exalted as head above all” (I Chronicles 29:11). bThey asked him: What did you say? He told them: This is what I said: Blessed is Merciful One who grants kingdom on earththat is a bmicrocosm of the kingdom in heaven, and granted you dominion and love of justice. They said to him:Indeed, the bhonor of royalty is so dear to you. They gave him a staffto symbolize his license to sit in judgment and bsaid to him: Judge. /b, bAs he was leaving, that man said toRabbi Sheila: bDoes God perform such miracles for liars? He replied: Scoundrel! Aren’tgentiles bcalled donkeys? As it is written: “Whose flesh is as the flesh of donkeys”(Ezekiel 23:20). Rabbi Sheila bsaw that he was going to tellthe Persian authorities bthat he called them donkeys. He said:This man has the legal status of ba pursuer.He seeks to have me killed. bAnd the Torah said: If one comes to kill you, kill him first. He struck him with the staff and killed him. /b,Rabbi Sheila bsaid: Since a miracle was performed on my behalf with this versethat I cited, bI will interpret it homiletically: Yours, O Lord, is the greatness; that is the act of creation, and so it says: “Who does great things past finding out”(Job 9:10); br bAnd the power; that is the exodus from Egypt, as it is stated: “And Israel saw the great workwhich the Lord did to the bEgyptians”(Exodus 14:31); br bAnd the glory; that is the sun and the moon that stood still for Joshua, as it is stated: “And the sun stood still, and the moon stayed,until the nation had avenged themselves of their enemies” (Joshua 10:13); br bAnd the triumph; that is the downfall of Rome, and so it saysdescribing the downfall of Edom, whom the Sages identified as the forefather of Rome: b“Their lifeblood is dashed against My garmentsand I have stained all My raiment” (Isaiah 63:3); br bAnd the majesty; this is the war of the valleys of Arnon, as it is stated: “Wherefore it is said in the book of the Wars of the Lord: Vahev in Sufa,and the valleys of Arnon” (Numbers 21:14); br bFor all that is in the heaven and in the earth is Yours; this is the war of Sisera, as it is stated: “They fought from heaven, the stars in their coursesfought against Sisera” (Judges 5:20). br bYours is the kingdom, O Lord; this is the war of Amalek, and so it says:“And he said: bThe hand upon the throne of the Lord:the Lord will have war with Amalek from generation to generation” (Exodus 17:16), as then God will sit on His throne. br bAnd you are exalted; this is the war of Gog and Magog, and so it says: “I am against you, O Gog, the chief prince of Meshekh and Tubal”(Ezekiel 38:3); and: br bAs head above all; Rav Ḥa bar Rava saidthat bRabbi Yoḥa said:All leadership and authority, beventhe most insignificant, the bone responsible for distributing water, is appointed by heaven. /b, bIt was taught in a ibaraitain the name of Rabbi Akiva: br bYours, O Lord, is the greatness; this is the splitting of the Red Sea;br bthe power; this is the plague of the firstborn;br bthe glory; this is the giving of the Torah;br bthe triumph; this is Jerusalem; brand bthe majesty; this is the Temple. /b
5. Babylonian Talmud, Ketuvot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

111b. שאין בה סמיכה עמידה שיש בה סמיכה נוחה הימנה,וכן אמרו יצחק ושמעון ואושעיא אמרו דבר אחד הלכה כר' יהודה בפרדות דתניא רבי יהודה אומר פרדה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה,אמר רב נחמן בר יצחק יצחק זה רבי יצחק נפחא שמעון זה ר"ש בן פזי ואמרי לה ר"ל אושעיא זה רבי אושעיא ברבי,אמר ר' אלעזר עמי הארצות אינן חיים שנאמר (ישעיהו כו, יד) מתים בל יחיו וגו' תניא נמי הכי מתים בל יחיו יכול לכל ת"ל רפאים בל יקומו במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר,א"ל ר' יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב א"ל מקרא אחר אני דורש דכתיב (ישעיהו כו, יט) כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו,כיון דחזייה דקמצטער א"ל רבי מצאתי להן תקנה מן התורה (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה,אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה,כיוצא בדבר אתה אומר (דברים ל, כ) לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה,א"ר חייא בר יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין בירושלים שנאמר (תהלים עב, טז) ויציצו מעיר כעשב הארץ ואין עיר אלא ירושלים שנאמר (מלכים ב יט, לד) וגנותי אל העיר הזאת,וא"ר חייא בר יוסף עתידים צדיקים שיעמדו במלבושיהן ק"ו מחטה מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה,וא"ר חייא בר יוסף עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ,ת"ר יהי פסת בר בארץ בראש הרים אמרו עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים ושמא תאמר יש צער לקוצרה תלמוד לומר (תהלים עב, טז) ירעש כלבנון פריו הקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו,(דברים לב, יד) עם חלב כליות חטה אמרו עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול ואל תתמה שהרי שועל קינן בלפת ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי,תניא אמר רב יוסף מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל ועציו סיככו בו סוכת יוצרין: אמר ר"ש בן תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים ויורדים בו בסולם,(דברים לב, יד) ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה יש בו צער לבצור ולדרוך העולם הבא מביא ענוה אחת בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה כפטוס גדול ועציו מסיקין תחת התבשיל ואין לך כל ענבה וענבה שאין בה שלשים גרבי יין שנא' (דברים לב, יד) ודם ענב תשתה חמר אל תקרי חמר אלא חומר,כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב (בראשית מט, יא) אוסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבא"י שאין צריך עיר אחת לבצור (בראשית מט, יא) ולשורקה בני אתונו אין לך כל אילן סרק שבא"י שאינו מוציא משוי שתי אתונות ושמא תאמר אין בו יין ת"ל (בראשית מט, יא) כבס ביין לבושו ושמא תאמר אינו אדום ת"ל ודם ענב תשתה חמר,ושמא תאמר אינו מרוה ת"ל סותה ושמא תאמר אין בו טעם ת"ל חכלילי עינים מיין כל חיך שטועמו אומר לי לי ושמא תאמר לנערים יפה ולזקנים אינו יפה ת"ל ולבן שנים מחלב אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים,פשטיה דקרא במאי כתיב כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רמוז בעיניך דבסים מחמרא ואחוי לי שיניך דבסים מחלבא,מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר ולבן שנים מחלב אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים,רב חייא בר אדא מקרי דרדקי דר"ל הוה איפגר תלתא יומי ולא אתא כי אתא א"ל אמאי איפגרת,א"ל דלית אחת הניח לי אבא ובצרתי ממנה יום ראשון ג' מאות אשכולות אשכול לגרב יום שני בצרתי ג' מאות אשכולות שתי אשכולות לגרב יום שלישי בצרתי ממנה ג' מאות אשכולות שלש אשכולות לגרב והפקרתי יותר מחציה א"ל אי לאו דאיפגרת הוה עבדא טפי,רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי אמר היינו זבת חלב ודבש,א"ר יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים אמר ר"ל לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של צפורי והוי שיתסר מילין אשיתסר מילין אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל ארץ ישראל 111b. bwithout support, standing with a support,i.e. an object against which one can lean, bis better than it. /b, bAnd so too,the brothers bsaidto Rabba: bYitzḥak, Shimon, and Oshayaall bsaid the same statement:The ihalakhais in accordance withthe opinion of bRabbi Yehuda with regard to female mules. As it is taughtin a ibaraitathat bRabbi Yehuda says:With regard to ba female mule in heat, onemay bnot mate a horse or a donkey with her,due to the prohibition against crossbreeding of livestock. bRather,one mates her with bone of her kind,another mule., bRav Naḥman bar Yitzḥak said,in explanation of this last statement of Rabba’s brothers: bYitzḥak isto be identified with bRabbi Yitzḥak Nappaḥa; Shimon is Rabbi Shimon ben Pazi. And some saythat he is bReish Lakish,i.e., Rabbi Shimon ben Lakish. bOshaya is Rabbi Oshaya the Distinguished /b.,§ bRabbi Elazar said: The common, uneducated peoplewill bnotcome balivein the future, bas it is stated: “The dead live not”(Isaiah 26:14). In other words, those who were already considered dead in their lifetimes will not come back to life afterward either. bThisidea bis also taughtin a ibaraita /i: b“The dead live not”;one bmighthave thought that this is referring bto everyone,i.e., none of the dead will live again. Therefore, bthe verse states: “The shades [ irefa’im /i] rise not”(Isaiah 26:14). This teaches that bthe verse is speaking of one who weakens [ imerapeh /i] himself from matters of Torah. /b, bRabbi Yoḥa said toRabbi Elazar: bTheir master,i.e. God, bis not pleased that you say this ofordinary Jews. Rather, bthatverse bis written about one who weakens himselfand succumbs bto idol worship.Those who commit this great sin do not merit to be resurrected in the future. Rabbi Elazar bsaid to him: I teachit from ba different verse, as it is written: “For Your dew is as the dew of light, and the earth shall bring to life the shades”(Isaiah 26:19). Rabbi Elazar explains: bAnyone who uses the light of Torah,which is called the dew of light, bthe light of Torahwill brevive him; and anyone who does not use the light of Torah, the light of Torahwill bnot revive him. /b, bSinceRabbi Elazar bsaw thatRabbi Yoḥa bwas grievedover the distress of common, uneducated people, bhe said to him: My teacher, I have found for them a remedy from the Torahso that they will merit life in the World-to-Come, as it states: b“But You who cleave to the Lord your God, are alive every one of you this day”(Deuteronomy 4:4). bBut is it possible to cleave to the Divine Presence? Isn’t it written: For the Lord your God is a devouring fire”(Deuteronomy 4:24)?, bRather,this verse teaches that banyone who marries his daughter to a Torah scholar, and one who conducts business [ iperakmatya /i] on behalf of Torah scholars,by investing their money, band one whoutilizes his wealth bto benefit Torah scholars with his propertyin some other way, bthe verse ascribes himcredit bas though he is cleaving to the Divine Presence. /b, bOn a similar note, you say:The verse states: b“To love the Lord your God,to hearken to His voice, band to cleave to Him”(Deuteronomy 30:20). bBut is it possible for a person to cleave to the Divine Presence? Rather, anyone who marries his daughter to a Torah scholar, and one who conducts business on behalf of Torah scholars, and one whoutilizes his wealth bto benefit Torah scholars with his property, the verse ascribes himcredit bas though he is cleaving to the Divine Presence. /b,§ bRabbi Ḥiyya bar Yosef said: In the future,at the time of the resurrection of the dead, bthe righteous will burst forth and arise in Jerusalem, as it is stated: “And may they blossom out of the city like the grass of the earth”(Psalms 72:16), bandthe term b“city”means bnothing otherthan bJerusalem, as it is stated: “For I will defend this city”(II Kings 19:34)., bAnd Rabbi Ḥiyya bar Yosef said: In the future the righteous will standup from their graves bin their clothes.This is derived by an ia fortiori /iinference bfromthe example of bwheat: Just as wheat, which is buried naked,i.e., the seed alone is planted, and yet it bemergesfrom the ground bwith several layers of garb,including straw and chaff, in the case of bthe righteous, who are buriedfully bclothed, all the more sodo they come out of the ground properly dressed., bAnd Rabbi Ḥiyya bar Yoseffurther bsaid: In the future Eretz Yisrael will produce cakes [ igeluskaot /i] andfine bwool clothing [ imeilat /i]that will grow from the ground, bas it is stated: “Let abundant [ ipissat /i] grain [ ibar /i] be in the land”(Psalms 72:16). The term ipissatis interpreted in a similar manner to iketonet passim /i, Joseph’s valuable clothing of many colors, while ibarcan mean bread.,§ bThe Sages taughtthe following with regard to the verse b“Let abundant [ ipissat /i] grain be in the land upon the top of the mountains”(Psalms 72:16). bThey said: In the future, wheat will rise up, and growtall blike a palm tree, and ascend to the top of the mountains. And lest you saythat if wheat will grow this tall bits reaperwill suffer bdiscomfort, thesame bverse states: “May his fruit rustle like Lebanon.” The Holy One, Blessed be He,will bbring a wind from His treasury and blow across, andthis will thereby binduce the flourto fall from the stalks of wheat, band a person will go out to the field and bring back a palmful [ ipissat /i]of flour, bfrom which he willprovide bhis livelihood and the livelihood of the members of his household. /b,It is stated: b“With the kidney-fat of wheat”(Deuteronomy 32:14). The Sages bsaid: In the future,each and every kernel of bwheat will be asbig as bthe two kidneys of the large ox. And do not be surprisedthat this is possible, bas there wasan incident involving ba fox that nested inside a turnip, and they weighedthis turnip, band they discoveredthat even discounting the space dug out by the fox, bitstill weighed bsixty ilitra /i,as measured bby the ilitraof Tzippori. /b,Similarly, bit is taughtin a ibaraitathat bRav Yosef said:There was ban incidentwhich occurred binthe village of bShiḥin,in Eretz Yisrael, binvolving one whose father had left him three branches of mustard, one of which broke. And they discovered onthis one branch alone bnine ikavof mustard. Andwith the bwood of itslarge branches bthey roofed a booth for artisans.Similarly, bRabbi Shimon ben Taḥlifa said: Father left us a cabbage stalk and we would go up and down on it with a ladder,due to its great height.,§ It is stated: b“And from the blood of the grape you drank foaming wine”(Deuteronomy 32:14). The Sages bsaid: The World-to-Come is not like this world.In bthis world there is sufferinginvolved bin pickinggrapes bandin bpressingthem. By contrast, in the bWorld-to-Comeone will bbring one grape in a wagon or on a boat and set it down in a corner of his house and supply from it enoughto fill baboutthe amount of ba large jug [ ipitus /i], and with its wood one will kindlea fire bunder a cooked dish. And every grape you have will produce no lessthan bthirty full jugs of wine,each with the capacity of a ise’a /i. bAs it is stated: “And from the blood of the grape you drank foaming wine [ iḥamer /i].” Do not readthis term as iḥamer /i; rather,read it as iḥomer /i,which is a measure equaling thirty ise’a /i.,§ bWhen Rav Dimi camefrom Eretz Yisrael to Babylonia, bhe said: What isthe meaning of that bwhich is written: “Binding his foal to the vine”(Genesis 49:11), which is interpreted as a prophecy for the future? It means that bevery grapevine you have in Eretz Yisrael requires a foal tocarry the load of its bharvest.The verse continues: b“And his donkey’s colt to the choice vine [ isoreka /i].”The Gemara explains: bEvery barren [ iserak /i] tree you have in Eretz Yisrael will producesufficient fruit in the future bto loadupon btwo donkeys. And lest you saythat these trees bdo not contain wine, thesame bverse states: “He washes his garments in wine.” And lest you saythat the wine bis not red, the verse states: “And from the blood of the grape you drank foaming wine”(Deuteronomy 32:14)., bAnd lest you saythat this wine bdoes not inebriatethose who drink it, bthe verse states: “And his vesture [ isuto /i]in the blood of grapes” (Genesis 49:11). This verse indicates that these wines will induce [ imesit /i] a state of drunkenness. bAnd lest you saythat this wine bhas no flavor, the verse states: “His eyes shall be red [ iḥakhlili /i] with wine”(Genesis 49:12). This unusual term is read homiletically as follows: bEach palate [ iḥeikh /i] that tastes it says:This is bfor me, for me [ ili li /i]. And lest you saythat the wine bis good for the young but it is not good for the old, the verse states: “And his teeth white [ ileven shinayim /i] with milk”(Genesis 49:12). bDo not readthis expression as ileven shinayim /i; rather,read it as ileven shanim /i,one of years, i.e., an elderly person.,The Gemara asks: bTo what does the plain meaning ofthe aforementioned bverse refer? When Rav Dimi camefrom Eretz Yisrael to Babylonia, bhe said: The congregation of Israel said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe: Hint with Your eyesa love bthat is sweeter than wine, and show me Your teeththrough a smile bthat is sweeter than milk. /b,The Gemara comments: This interpretation bsupportsthe opinion bof Rabbi Yoḥa. As Rabbi Yoḥa said: One who whitens his teeth to his friendby smiling at him bis better than one who gives him milk to drink, as it is stated: “And his teeth white [ ileven shinayim /i] with milk”(Genesis 49:12). bDo not readthis expression as ileven shinayim /i; rather,read it as ilibbun shinayim /i,the whitening of teeth. Likewise, the phrase: With milk, can be read as: Than milk.,§ The Gemara relates further stories concerning the great bounty of Eretz Yisrael. bRav Ḥiyya bar Adda was a school teacher of Reish Lakish.On one occasion, Rav Ḥiyya bar Adda bwas delayed for three days and did not cometo teach the children. bWhen hefinally bcame,Reish Lakish bsaid to him: Why were you delayed? /b,Rav Ḥiyya bar Adda bsaid to him: Father left me one branchof a grape vine, band I harvested from iton the bfirst day three hundred grape clusters,and each bclusteryielded a quantity of wine enough btofill ba jug.On the bsecond day I harvestedanother bthree hundred grape clusters,and every btwo clustersyielded enough wine btofill ba jug.On bthe third day Ionce again bharvested three hundred grape clusters,and every bthree clustersyielded enough btofill ba jug, and I declared ownerless more than half of it.Reish Lakish bsaid to him: Had you not delayedand thereby disrupted the Torah study of children, each grape cluster bwould have produced morewine. Due to your cancellation of Torah study, each cluster yielded progressively less.,§ bRami bar Yeḥezkel happenedto come bto Benei Berak.He bsaw those goats that were grazing beneath a figtree, band there was honey oozing from the figs and milk dripping fromthe goats, bandthe two liquids bwere mixing together. He said: This isthe meaning of the verse “A land bflowing with milk and honey”(Exodus 3:8)., bRabbi Ya’akov ben Dostai said: There are three imilfrom Lud to Ono. Once I rose early in the morning and I walked in ankle-deep honeyoozing bfrom fig trees. Reish Lakish said: I myself sawa region called: The place bflowing with milk and honey by Tzippori, and it wasan area that covered bsixteen by sixteen imil /i,256 square imil /i. bRabba bar bar Ḥana said: I myself sawthe region bflowing with milk and honey of all Eretz Yisrael, /b


Subjects of this text:

subject book bibliographic info
aggadah, identification of Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 257
aha (r.) Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
atonement Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
azariah (r.) Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381
band Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
baumgarten, j. Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
canaan Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
divine/god, covenant Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
divine/god, throne Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 382
divine/god, transcendent/hidden Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 382
egypt Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
etrog, citron Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
exile Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381
fertility Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
goldin, judah Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 257
ishmael (r.) Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
israel, obedience Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 382, 385
israel, rebellion of Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 382, 385
israel, tribes Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 382
israel Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 382
joy, rejoicing Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
judah bar simon (r.) Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381
king, homiletics Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
king, parable Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 382
king, rhetoric Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 385
lulav Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68, 303
moses Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
myrtle Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
name (divine) Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381
pardo, david (r.) Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 382
prayer Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
qumran Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
rain Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
redemption Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381
sabbath Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
sheshet, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 257
simhat beit hashoeva Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
sukka Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
symbol Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
temple, heavenly Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 382
temple Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 68
teugels, lieve Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 257
torah Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
trees Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
will Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 382, 385
willow Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 303
ḥiyya bar abba (r.), influence on divine realms Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381, 382, 385
ḥiyya bar abba (r.), righteous among' Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 385
ḥiyya bar abba (r.), righteous among Fishbane, Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking (2003) 381