1. Septuagint, Tobit, 1.1 (10th cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 1.1. The book of the acts of Tobit the son of Tobiel, son of Aiel, son of Aduel, son of Gabael, of the descendants of Asiel and the tribe of Naphtali |
|
2. Hebrew Bible, Esther, 2.5, 2.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 2.5. אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ אִישׁ יְמִינִי׃ 2.7. וַיְהִי אֹמֵן אֶת־הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת־דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת׃ | 2.5. There was a certain Jew in Shushan the castle, whose name was Mordecai the son of Jair the son of Shimei the son of Kish, a Benjamite," 2.7. And he brought up Hadassah, that is, Esther, his uncle’s daughter; for she had neither father nor mother, and the maiden was of beautiful form and fair to look on; and when her father and mother were dead, Mordecai took her for his own daughter." |
|
3. Hebrew Bible, Exodus, 6.3 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 6.3. וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׃ 6.3. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה׃ | 6.3. and I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty, but by My name יהוה I made Me not known to them." |
|
4. Hebrew Bible, Genesis, 22.21, 22.23, 24.15, 26.34, 30.24, 39.4, 46.11 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 22.21. אֶת־עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת־בּוּז אָחִיו וְאֶת־קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם׃ 22.23. וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת־רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם׃ 24.15. וַיְהִי־הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן־מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל־שִׁכְמָהּ׃ 26.34. וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־יְהוּדִית בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת־בָּשְׂמַת בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי׃ 30.24. וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר׃ 39.4. וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל־בֵּיתוֹ וְכָל־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ׃ 46.11. וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי׃ | 22.21. Uz his first-born, and Buz his brother, and Kemuel the father of Aram;" 22.23. And Bethuel begot Rebekah; these eight did Milcah bear to Nahor, Abraham’s brother." 24.15. And it came to pass, before he had done speaking, that, behold, Rebekah came out, who was born to Bethuel the son of Milcah, the wife of Nahor, Abraham’s brother, with her pitcher upon her shoulder." 26.34. And when Esau was forty years old, he took to wife Judith the daughter of Beeri the Hittite, and Basemath the daughter of Elon the Hittite." 30.24. And she called his name Joseph, saying: ‘The LORD add to me another son.’" 39.4. And Joseph found favour in his sight, and he ministered unto him. And he appointed him overseer over his house, and all that he had he put into his hand." 46.11. And the sons of Levi: Gershon, Kohath, and Merari." |
|
5. Hebrew Bible, Numbers, 6.2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 6.2. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה׃ 6.2. וְהֵנִיף אוֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן׃ | 6.2. Speak unto the children of Israel, and say unto them: When either man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a Nazirite, to consecrate himself unto the LORD," |
|
6. Hebrew Bible, Proverbs, 23.22, 31.1-31.8 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 23.22. שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל־תָּבוּז כִּי־זָקְנָה אִמֶּךָ׃ 31.1. דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ׃ 31.1. אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ׃ 31.2. מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי׃ 31.2. כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן׃ 31.3. אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין׃ 31.3. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל׃ 31.4. אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ־יָיִן וּלְרוֹזְנִים או [אֵי] שֵׁכָר׃ 31.5. פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל־בְּנֵי־עֹנִי׃ 31.6. תְּנוּ־שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ׃ 31.8. פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כָּל־בְּנֵי חֲלוֹף׃ | 23.22. Hearken unto thy father that begot thee, And despise not thy mother when she is old." 31.1. The words of king Lemuel; the burden wherewith his mother corrected him." 31.2. What, my son? and what, O son of my womb? And what, O son of my vows?" 31.3. Give not thy strength unto women, Nor thy ways to that which destroyeth kings." 31.4. It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine: Nor for princes to say: ‘Where is strong drink?’" 31.5. Lest they drink, and forget that which is decreed, And pervert the justice due to any that is afflicted." 31.6. Give strong drink unto him that is ready to perish, And wine unto the bitter in soul;" 31.8. Open thy mouth for the dumb, in the cause of all such as are appointed to destruction." |
|
7. Hebrew Bible, Ruth, 4.18-4.22 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 4.18. וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת־חֶצְרוֹן׃ 4.19. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב׃ 4.21. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד׃ 4.22. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד׃ | 4.18. Now these are the generations of Perez: Perez begot Hezron;" 4.19. and Hezron begot Ram, and Ram begot Amminadab;" 4.20. and Amminadab begot Nahshon, and Nahshon begot Salmon;" 4.21. and Salmon begot Boaz, and Boaz begot Obed;" 4.22. and Obed begot Jesse, and Jesse begot David." |
|
8. Hebrew Bible, 1 Kings, 1.11, 2.13, 2.19, 17.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 1.11. וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־בַּת־שֶׁבַע אֵם־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן־חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע׃ 2.13. וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן־חַגֵּית אֶל־בַּת־שֶׁבַע אֵם־שְׁלֹמֹה וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם׃ 2.19. וַתָּבֹא בַת־שֶׁבַע אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר־לוֹ עַל־אֲדֹנִיָּהוּ וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסְאוֹ וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ׃ 17.1. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל־אַחְאָב חַי־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם־יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם־לְפִי דְבָרִי׃ 17.1. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל־פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה־שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי־נָא לִי מְעַט־מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה׃ | 1.11. Then Nathan spoke unto Bath-sheba the mother of Solomon, saying: ‘Hast thou not heard that Adonijah the son of Haggith doth reign, and David our lord knoweth it not?" 2.13. Then Adonijah the son of Haggith came to Bath-sheba the mother of Solomon. And she said: ‘Comest thou peaceably?’ And he said: ‘Peaceably.’" 2.19. Bath-sheba therefore went unto king Solomon, to speak unto him for Adonijah. And the king rose up to meet her, and bowed down unto her, and sat down on his throne, and caused a throne to be set for the king’s mother; and she sat on his right hand." 17.1. And Elijah the Tishbite, who was of the settlers of Gilead, said unto Ahab: ‘As the LORD, the God of Israel, liveth, before whom I stand, there shall not be dew nor rain these years, but according to my word.’" |
|
9. Hebrew Bible, 1 Samuel, 1.2, 1.4-1.5, 1.21, 14.3, 17.12, 25.25 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 1.2. וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים׃ 1.2. וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו׃ 1.4. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל־בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת׃ 1.5. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת־חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ׃ 1.21. וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל־בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת־זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת־נִדְרוֹ׃ 14.3. וַאֲחִיָּה בֶן־אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן־פִּינְחָס בֶּן־עֵלִי כֹּהֵן יְהוָה בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן׃ 14.3. אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא כִּי עַתָּה לֹא־רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים׃ 17.12. וְדָוִד בֶּן־אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים׃ 25.25. אַל־נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת־לִבּוֹ אֶל־אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל־נָבָל כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן־הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת־נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ׃ | 1.2. and he had two wives; the name of the one was Ĥanna, and the name of the other Peninna: and Peninna had children, but Ĥanna had no children." 1.4. And when the time was that Elqana offered, he gave portions to Peninna his wife, and to all her sons and her daughters:" 1.5. but to Ĥanna he gave a worthy portion; for he loved Ĥanna: but the Lord had shut up her womb." 1.21. And the man Elqana, and all his house, went up to offer to the Lord his yearly sacrifice, and vow." 14.3. and Aĥiyya, the son of Aĥituv, I-khavod’s brother, the son of Pineĥas, the son of ῾Eli, was the Lord’s priest in Shilo, wearing an efod. And the people knew not that Yonatan was gone." 17.12. Now David was the son of that Efrati of Bet-leĥem-yehuda, whose name was Yishay; and he had eight sons: and the man was old in the days of Sha᾽ul, an aged man." 25.25. Let not my lord, I pray thee, take heed of this worthless fellow, Naval: for as his name is, so is he; Naval is his name, and folly is with him: but I thy handmaid did not see the young men of my lord, whom thou didst send." |
|
10. Hebrew Bible, 2 Kings, 24.7-24.8 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 24.7. וְלֹא־הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ כִּי־לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד־נְהַר־פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם׃ 24.8. בֶּן־שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת־אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם׃ | 24.7. And the king of Egypt came not again any more out of his land; for the king of Babylon had taken, from the Brook of Egypt unto the river Euphrates, all that pertained to the king of Egypt." 24.8. Jehoiachin was eighteen years old when he began to reign; and he reigned in Jerusalem three months; and his mother’s name was Nehushta the daughter of Elnathan of Jerusalem." |
|
11. Hebrew Bible, 2 Samuel, 3.3, 11.3, 20.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 3.3. וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו הָרְגוּ לְאַבְנֵר עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת־עֲשָׂהאֵל אֲחִיהֶם בְּגִבְעוֹן בַּמִּלְחָמָה׃ 3.3. וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לאביגל [לַאֲבִיגַיִל] אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן־מַעֲכָה בַּת־תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר׃ 11.3. וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא־זֹאת בַּת־שֶׁבַע בַּת־אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי׃ 20.1. וַעֲמָשָׂא לֹא־נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד־יוֹאָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל־הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא־שָׁנָה לוֹ וַיָּמֹת וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדַף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי׃ 20.1. וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין־לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה־לָנוּ בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל׃ | 3.3. and his second, Kil᾽av, of Avigayil the wife of Naval the Karmelite; and the third, Avshalom the son of Ma῾akha the daughter of Talmay king of Geshur;" 11.3. And David sent and inquired after the woman. And one said, Is not this Bat-sheva, the daughter of Eli῾am, the wife of Uriyya the Ĥittite?" 20.1. And there happened to be there a worthless man, whose name was Sheva, the son of Bikhri, a Benyeminite: and he blew the shofar and said, We have no part in David, neither have we inheritance in the son of Yishay: every man to his tents, O Yisra᾽el." |
|
12. Hebrew Bible, Isaiah, 61.10 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 61.10. I will greatly rejoice in the LORD, My soul shall be joyful in my God; For He hath clothed me with the garments of salvation, He hath covered me with the robe of victory, As a bridegroom putteth on a priestly diadem, And as a bride adorneth herself with her jewels." |
|
13. Hebrew Bible, Judges, 13.2, 19.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 13.2. וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ־יְהוָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם אָרְצָה׃ 13.2. וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה׃ 19.1. וְלֹא־אָבָה הָאִישׁ לָלוּן וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד־נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים וּפִילַגְשׁוֹ עִמּוֹ׃ 19.1. וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר־אֶפְרַיִם וַיִּקַּח־לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה׃ | 13.2. And there was a certain man of Żor῾a, of the family of the Dani, whose name was Manoaĥ; and his wife was barren, and bore not." 19.1. And it came to pass in those days, when there was no king in Yisra᾽el that there was a certain Levite sojourning on the far side of mount Efrayim, who took to him a concubine out of Bet-leĥem-yehuda." |
|
14. Hebrew Bible, 1 Chronicles, 3.21, 5.29-5.41, 6.34-6.38 (5th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 3.21. וּבֶן־חֲנַנְיָה פְּלַטְיָה וִישַׁעְיָה בְּנֵי רְפָיָה בְּנֵי אַרְנָן בְּנֵי עֹבַדְיָה בְּנֵי שְׁכַנְיָה׃ 5.29. וּבְנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׃ 5.31. וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־בֻּקִּי וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת־עֻזִּי׃ 5.32. וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת־זְרַחְיָה וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת־מְרָיוֹת׃ 5.33. מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת־אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב׃ 5.34. וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־אֲחִימָעַץ׃ 5.35. וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת־יוֹחָנָן׃ 5.36. וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם׃ 5.37. וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה אֶת־אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת־אֲחִיטוּב׃ 5.38. וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת־צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם׃ 5.39. וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־חִלְקִיָּה וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה׃ 5.41. וִיהוֹצָדָק הָלַךְ בְּהַגְלוֹת יְהוָה אֶת־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד נְבֻכַדְנֶאצַּר׃ 6.34. וְאַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְטִירִים עַל־מִזְבַּח הָעוֹלָה וְעַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּלְכַפֵּר עַל־יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים׃ 6.35. וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ׃ 6.36. בֻּקִּי בְנוֹ עֻזִּי בְנוֹ זְרַחְיָה בְנוֹ׃ 6.37. מְרָיוֹת בְּנוֹ אֲמַרְיָה בְנוֹ אֲחִיטוּב בְּנוֹ׃ 6.38. צָדוֹק בְּנוֹ אֲחִימַעַץ בְּנוֹ׃ | 3.21. And the sons of Haiah: Pelatiah, and Jeshaiah; the sons of [Jeshaiah]: Rephaiah; the sons of [Rephaiah]: Ar; the sons of [Ar]: Obadiah; the sons of [Obadiah]: Shecaniah." 5.29. And the children of Amram: Aaron, and Moses, and Miriam. And the sons of Aaron: Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar." 5.30. Eleazar begot Phinehas, Phinehas begot Abishua;" 5.31. and Abishua begot Bukki, and Bukki begot Uzzi;" 5.32. and Uzzi begot Zerahiah, and Zerahiah begot Meraioth;" 5.33. Meraioth begot Amariah, and Amariah begot Ahitub;" 5.34. and Ahitub begot Zadok, and Zadok begot Ahimaaz;" 5.35. and Ahimaaz begot Azariah, and Azariah begot Joha;" 5.36. and Joha begot Azariah—he it is that executed the priest’s office in the house that Solomon built in Jerusalem—:" 5.37. and Azariah begot Amariah, and Amariah begot Ahitub;" 5.38. and Ahitub begot Zadok, and Zadok begot Shallum;" 5.39. and Shallum begot Hilkiah, and Hilkiah begot Azariah;" 5.40. and Azariah begot Seraiah, and Seraiah begot Jehozadak;" 5.41. and Jehozadak went into captivity, when the LORD carried away Judah and Jerusalem by the hand of Nebuchadnezzar." 6.34. But Aaron and his sons offered upon the altar of burnt-offering, and upon the altar of incense, for all the work of the most holy place, and to make atonement for Israel, according to all that Moses the servant of God had commanded." 6.35. And these are the sons of Aaron: Eleazar his son, Phinehas his son, Abishua his son;" 6.36. Bukki his son, Uzzi his son, Zerahiah his son;" 6.37. Meraioth his son, Amariah his son, Ahitub his son;" 6.38. Zadok his son, Ahimaaz his son." |
|
15. Hebrew Bible, Ezra, 7.1 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)
| 7.1. כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת־תּוֹרַת יְהוָה וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט׃ 7.1. וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ־פָּרָס עֶזְרָא בֶּן־שְׂרָיָה בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה׃ | 7.1. Now after these things, in the reign of Artaxerxes king of Persia, Ezra the son of Seraiah, the son of Azariah, the son of Hilkiah," |
|
16. Hebrew Bible, Nehemiah, 8.4, 12.12-12.21 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)
| 8.4. וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל־מִגְדַּל־עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל־יְמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם׃ 12.12. וּבִימֵי יוֹיָקִים הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִשְׂרָיָה מְרָיָה לְיִרְמְיָה חֲנַנְיָה׃ 12.13. לְעֶזְרָא מְשֻׁלָּם לַאֲמַרְיָה יְהוֹחָנָן׃ 12.14. למלוכי [לִמְלִיכוּ] יוֹנָתָן לִשְׁבַנְיָה יוֹסֵף׃ 12.15. לְחָרִם עַדְנָא לִמְרָיוֹת חֶלְקָי׃ 12.16. לעדיא [לְעִדּוֹא] זְכַרְיָה לְגִנְּתוֹן מְשֻׁלָּם׃ 12.17. לַאֲבִיָּה זִכְרִי לְמִנְיָמִין לְמוֹעַדְיָה פִּלְטָי׃ 12.18. לְבִלְגָּה שַׁמּוּעַ לִשְׁמַעְיָה יְהוֹנָתָן׃ 12.19. וּלְיוֹיָרִיב מַתְּנַי לִידַעְיָה עֻזִּי׃ 12.21. לְחִלְקִיָּה חֲשַׁבְיָה לִידַעְיָה נְתַנְאֵל׃ | 8.4. And Ezra the scribe stood upon a pulpit of wood, which they had made for the purpose; and beside him stood Mattithiah, and Shema, and Anaiah, and Uriah, and Hilkiah, and Maaseiah, on his right hand; and on his left hand, Pedaiah, and Mishael, and Malchijah, and Hashum, and Hashbaddanah, Zechariah, and Meshullam." 12.12. And in the days of Joiakim were priests, heads of fathers’houses: of Seraiah, Meraiah; of Jeremiah, Haiah;" 12.13. of Ezra, Meshullam; of Amariah, Jehoha;" 12.14. of Melicu, Jonathan; of Shebaniah, Joseph;" 12.15. of Harim, Adna; of Meraioth, Helkai;" 12.16. of Iddo, Zechariah; of Ginnethon, Meshullam;" 12.17. of Abijah, Zichri; of Miniamin; of Moadiah, Piltai;" 12.18. of Bilgah, Shammua; of Shemaiah, Jehonathan;" 12.19. and of Joiarib, Mattenai; of Jedaiah, Uzzi;" 12.20. of Sallai, Kallai; of Amok, Eber;" 12.21. of Hilkiah, Hashabiah; of Jedaiah, Nethanel." |
|
17. Septuagint, Tobit, 1.1 (4th cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 1.1. The book of the acts of Tobit the son of Tobiel, son of Aiel, son of Aduel, son of Gabael, of the descendants of Asiel and the tribe of Naphtali |
|
18. Anon., Jubilees, 4.7-4.16, 8.5, 8.8-8.9 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 4.7. And for this reason we announce when we come before the Lord our God all the sin which is committed in heaven and on earth, and in light and in darkness, and everywhere. 4.8. And Adam and his wife mourned for Abel four weeks of years 4.9. and in the fourth year of the fifth week they became joyful, and Adam knew his wife again, and she bare him a son, and he called his name Seth; for he said "God hath raised up a second seed unto us on the earth instead of Abel; for Cain slew him. 4.10. And in the sixth week he begat his daughter ’Azûrâ. 4.11. And Cain took ’Âwân his sister to be his wife and she bare him Enoch at the close of the fourth jubilee. 4.12. And in the first year of the first week of the fifth jubilee, houses were built on the earth, and Cain built a city, and called its name after the name of his son Enoch. 4.13. And Adam knew Eve his wife and she bare yet nine sons. 4.14. And in the fifth week of the fifth jubilee Seth took ’Azûrâ his sister to be his wife, and in the fourth (year of the sixth week) she bare him Enos. br He began to call on the name of the Lord on the earth. 4.15. And in the seventh jubilee in the third week Enos took Nôâm his sister to be his wife, and she bare him a son in the third year of the fifth week, and he called his name Ke. 4.16. And at the close of the eighth jubilee Ke took Mûalêlêth his sister to be his wife, and she bare him a son in the ninth jubilee, in the first week in the third year of this week, and he called his name Mahalalel. 8.5. the omens of the sun and moon and stars in all the signs of heaven. 8.8. and in the fourth year he begat a son, and called his name Shelah; for he said: "Truly I have been sent. 8.9. [And in the fourth year he was born], and Shelah grew up and took to himself a wife, and her name was Mû’ak, the daughter of Kêsêd, his father's brother |
|
19. Septuagint, 1 Maccabees, 3.49 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 3.49. They also brought the garments of the priesthood and the first fruits and the tithes, and they stirred up the Nazirites who had completed their days; |
|
20. Septuagint, Judith, 4.4, 9.2 (2nd cent. BCE - 0th cent. CE)
| 4.4. So they sent to every district of Samaria, and to Kona and Beth-horon and Belmain and Jericho and to Choba and Aesora and the valley of Salem 9.2. O Lord God of my father Simeon, to whom thou gavest a sword to take revenge on the strangers who had loosed the girdle of a virgin to defile her, and uncovered her thigh to put her to shame, and polluted her womb to disgrace her; for thou hast said, `It shall not be done' -- yet they did it. |
|
21. New Testament, Luke, 14.15-14.24 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 14.15. When one of those who sat at the table with him heard these things, he said to him, "Blessed is he who will feast in the Kingdom of God! 14.16. But he said to him, "A certain man made a great supper, and he invited many people. 14.17. He sent out his servant at supper time to tell those who were invited, 'Come, for everything is ready now.' 14.18. They all as one began to make excuses. "The first said to him, 'I have bought a field, and I must go and see it. Please have me excused.' 14.19. Another said, 'I have bought five yoke of oxen, and I must go try them out. Please have me excused.' 14.20. Another said, 'I have married a wife, and therefore I can't come.' 14.21. That servant came, and told his lord these things. Then the master of the house, being angry, said to his servant, 'Go out quickly into the streets and lanes of the city, and bring in the poor, maimed, blind, and lame.' 14.22. The servant said, 'Lord, it is done as you commanded, and there is still room.' 14.23. The lord said to the servant, 'Go out into the highways and hedges, and compel them to come in, that my house may be filled. 14.24. For I tell you that none of those men who were invited will taste of my supper.' |
|
22. New Testament, Matthew, 1.1-1.17, 22.1-22.14 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 1.1. The book of the generation of Jesus Christ, the son of David, the son of Abraham. 1.2. Abraham became the father of Isaac. Isaac became the father of Jacob. Jacob became the father of Judah and his brothers. 1.3. Judah became the father of Perez and Zerah by Tamar. Perez became the father of Hezron. Hezron became the father of Ram. 1.4. Ram became the father of Amminadab. Amminadab became the father of Nahshon. Nahshon became the father of Salmon. 1.5. Salmon became the father of Boaz by Rahab. Boaz became the father of Obed by Ruth. Obed became the father of Jesse. 1.6. Jesse became the father of David the king. David became the father of Solomon by her who had been the wife of Uriah. 1.7. Solomon became the father of Rehoboam. Rehoboam became the father of Abijah. Abijah became the father of Asa. 1.8. Asa became the father of Jehoshaphat. Jehoshaphat became the father of Joram. Joram became the father of Uzziah. 1.9. Uzziah became the father of Jotham. Jotham became the father of Ahaz. Ahaz became the father of Hezekiah. 1.10. Hezekiah became the father of Manasseh. Manasseh became the father of Amon. Amon became the father of Josiah. 1.11. Josiah became the father of Jechoniah and his brothers, at the time of the exile to Babylon. 1.12. After the exile to Babylon, Jechoniah became the father of Shealtiel. Shealtiel became the father of Zerubbabel. 1.13. Zerubbabel became the father of Abiud. Abiud became the father of Eliakim. Eliakim became the father of Azor. 1.14. Azor became the father of Sadoc. Sadoc became the father of Achim. Achim became the father of Eliud. 1.15. Eliud became the father of Eleazar. Eleazar became the father of Matthan. Matthan became the father of Jacob. 1.16. Jacob became the father of Joseph, the husband of Mary, from whom was born Jesus, who is called Christ. 1.17. So all the generations from Abraham to David are fourteen generations; from David to the exile to Babylon fourteen generations; and from the carrying away to Babylon to the Christ, fourteen generations. 22.1. Jesus answered and spoke again in parables to them, saying 22.2. The Kingdom of Heaven is like a certain king, who made a marriage feast for his son 22.3. and sent out his servants to call those who were invited to the marriage feast, but they would not come. 22.4. Again he sent out other servants, saying, 'Tell those who are invited, "Behold, I have made ready my dinner. My oxen and my fatlings are killed, and all things are ready. Come to the marriage feast!"' 22.5. But they made light of it, and went their ways, one to his own farm, another to his merchandise 22.6. and the rest grabbed his servants, and treated them shamefully, and killed them. 22.7. But the king was angry, and he sent his armies, destroyed those murderers, and burned their city. 22.8. Then he said to his servants, 'The wedding is ready, but those who were invited weren't worthy. 22.9. Go therefore to the intersections of the highways, and as many as you may find, invite to the marriage feast.' 22.10. Those servants went out into the highways, and gathered together as many as they found, both bad and good. The wedding was filled with guests. 22.11. But when the king came in to see the guests, he saw there a man who didn't have on wedding clothing 22.12. and he said to him, 'Friend, how did you come in here not wearing wedding clothing?' He was speechless. 22.13. Then the king said to the servants, 'Bind him hand and foot, take him away, and throw him into the outer darkness; there is where the weeping and grinding of teeth will be.' 22.14. For many are called, but few chosen. |
|
23. Palestinian Talmud, Berachot, 9.5 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
24. Babylonian Talmud, Megillah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 13a. דלא קטליה דוד לשמעי דאתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן ומה שילם לי ימיני דלא קטליה שאול לאגג דאתיליד מיניה המן דמצער לישראל,רבי יוחנן אמר לעולם מבנימן קאתי ואמאי קרי ליה יהודי על שום שכפר בע"ז שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי כדכתיב (דניאל ג, יב) איתי גוברין יהודאין וגו',רבי שמעון בן פזי כי הוה פתח בדברי הימים אמר הכי כל דבריך אחד הם ואנו יודעין לדורשן (דברי הימים א ד, יח) ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד,אמאי קרי לה יהודיה על שום שכפרה בע"ז דכתיב (שמות ב, ה) ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ואמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה,ילדה והא רבויי רביתיה לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו,ירד זה משה ולמה נקרא שמו ירד שירד להם לישראל מן בימיו גדור שגדר פרצותיהן של ישראל חבר שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים סוכו שנעשה להם לישראל כסוכה יקותיאל שקוו ישראל לאל בימיו זנוח שהזניח עונותיהן של ישראל,אבי אבי אבי אב בתורה אב בחכמה אב בנביאות,ואלה בני בתיה אשר לקח מרד וכי מרד שמו והלא כלב שמו אמר הקב"ה יבא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה,אשר הגלה מירושלם אמר רבא שגלה מעצמו,ויהי אומן את הדסה קרי לה הדסה וקרי לה אסתר תניא ר"מ אומר אסתר שמה ולמה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים וכן הוא אומר (זכריה א, ח) והוא עומד בין ההדסים,רבי יהודה אומר הדסה שמה ולמה נקראת שמה אסתר על שם שהיתה מסתרת דבריה שנאמר אין אסתר מגדת את עמה וגו',ר' נחמיה אומר הדסה שמה ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר בן עזאי אומר אסתר לא ארוכה ולא קצרה היתה אלא בינונית כהדסה ר' יהושע בן קרחה אמר אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה,כי אין לה אב ואם ובמות אביה ואמה למה לי אמר רב אחא עיברתה מת אביה ילדתה מתה אמה,ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת תנא משום ר"מ אל תקרי לבת אלא לבית וכן הוא אומר (שמואל ב יב, ג) ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת משום דבחיקו תשכב הוות ליה (לבת) אלא (לבית) הכי נמי לבית,ואת שבע הנערות וגו' אמר רבא שהיתה מונה בהן ימי שבת וישנה ואת נערותיה וגו' אמר רב שהאכילה מאכל יהודי,ושמואל אמר שהאכילה קדלי דחזירי,ור' יוחנן אמר זרעונים וכן הוא אומר (דניאל א, טז) ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים,ששה חדשים בשמן המור מאי שמן המור ר' חייא בר אבא אמר סטכת רב הונא אמר שמן זית שלא הביא שליש תניא רבי יהודה אומר אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין אותו שמשיר את השיער ומעדן את הבשר,בערב היא באה ובבקר היא שבה אמר רבי יוחנן מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו שלא היה משמש מטתו ביום,ותהי אסתר נשאת חן אר"א מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת ירח שנהנה גוף מן הגוף,ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות אמר רב ביקש לטעום טעם בתולה טעם טעם בעולה טעם,ויעש המלך משתה גדול עבד משתיא ולא גליא ליה דלי כרגא ולא גליא ליה שדר פרדישני ולא גליא ליה,ובהקבץ בתולות שנית וגו' אזיל שקל עצה ממרדכי אמר אין אשה מתקנאה אלא בירך חבירתה ואפי' הכי לא גליא ליה דכתיב אין אסתר מגדת מולדתה וגו',אמר רבי אלעזר מאי דכתיב | 13a. the responsibility of Judah, bas David did not kill Shimei,although he was liable to the death penalty. The grave consequences of this failure included bthat Mordecai was born from him,and it was he bagainst whom Haman was jealous,leading Haman to issue a decree against all of the Jewish people. bAnd how a Benjamite has repaid meis referring to the fact bthat Saul,who was from the tribe of Benjamin, bdid not killthe Amalekite king bAgagimmediately, bfrom whom Haman waslater bborn, and he caused suffering to the Jewish people. /b, bRabbi Yoḥa saida different explanation of the verse: bActually,Mordecai bcame fromthe tribe of bBenjamin. Why,then, bwas he referred to as iYehudi /i? On account ofthe fact bthat he repudiated idol worship, for anyone who repudiates idolatry is called iYehudi /i.It is understood here in the sense of iyiḥudi /i, one who declares the oneness of God, bas it is written: “There are certain Jews [ iYehuda’in /i]whom thou hast appointed over the affairs of the province of Babylonia, Shadrach, Meshach, and Abed-Nego; these men, O king, have not regarded you: They serve not your gods, nor worship the golden image which you have set up” (Daniel 3:12). These three individuals were in fact Haiah, Mishael, and Azariah, who were not all from the tribe of Judah but are referred to as iYehuda’inbecause they repudiated idol worship.,§ Incidental to the exposition of the word iYehudias one who repudiates idolatry, the Gemara relates that bwhen Rabbi Shimon ben Pazi introducedhis exposition of bthe book of Chronicles, headdressed the book of Chronicles and bsaid as follows: All of your words are one, and we know how to expound them.This introduction made reference to the fact that the book of Chronicles cannot always be interpreted literally but requires exposition, as the same individual might be called by various different names, as in the following verse: b“And his wife iHaYehudiyyabore Jered the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel the father of Zanoah. And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh, whom Mered took”(I Chronicles 4:18)., bWhy is she,who we are told at the end of the verse was Pharaoh’s daughter Bithiah, breferred to as iYehudiyya /i? Because she repudiated idol worship, as it is written: “And the daughter of Pharaoh came down to wash herself in the river”(Exodus 2:5), band Rabbi Yoḥa said: She went down to washand purify bherself from the idols of her father’s house. /b,The Gemara understands that all the names referred to in the verse as children of Pharaoh’s daughter refer to Moses, as it will soon explain. The Gemara asks: Pharaoh’s daughter bboreMoses? bBut didn’t shemerely braise him?Rather, bit is telling you thatwith regard to banyone who raises an orphan boy or girl in his house, the verse ascribes him credit as if he gave birth to him. /b,The Gemara explains how all the names in fact are referring to Moses: b“Jered”; this is Moses, and why was he called Jered? Because manna came down [ iyarad /i] for the Jewish people in his days.He was also called b“Gedor” because he fenced in [ igadar /i] the breaches of the Jewish people.He was called b“Heber” because he connected [ iḥibber /i] the Jewish people to their Father in Heaven.He was called b“Soco” because he was for the Jewish people like a shelter [ isukka /i]and shield. He was called b“Jekuthiel” because the Jewish people trusted in God [ ikivu laEl/b] bin his days.Lastly, he was called b“Zanoah” because he caused the iniquities of the Jewish people to be disregarded [ ihizniaḥ /i]. /b,The Gemara notes that the words “father of” appear three times in that same verse: “And his wife Hajehudijah bore Jered the bfather ofGedor, and Heber the bfather ofSoco, and Jekuthiel the bfather ofZanoah.” This teaches that Moses was a father to all of the Jewish people in three respects: bA father in Torah, a father in wisdom,and ba father in prophecy. /b,The aforementioned verse stated: b“And these are the sons of Bithiahthe daughter of Pharaoh, bwhom Mered took.”The Gemara asks: bWasBithiah’s husband’s bname Mered? Wasn’t his name Caleb?Rather, the verse alludes to the reason that Caleb married Bithiah. bThe Holy One, Blessed be He, said: Let Caleb, who rebelled [ imarad /i] against the advice of the spies, come and marry the daughter of Pharaoh, who rebelled against the idols of her father’s home. /b,§ The Gemara resumes its explanation of the book of Esther. The verse states with regard to Mordecai: b“Who had been exiled from Jerusalem”(Esther 2:6). bRava said:This language indicates bthat he went into exile on his own,not because he was forced to leave Jerusalem. He knew that he would be needed by those in exile, and therefore he consciously left Jerusalem to attend to the needs of his people.,The verse states: b“And he had brought up Hadassah,that is, Esther” (Esther 2:7). bShe is referred to as “Hadassah” and she is referred to as “Esther.”What was her real name? bIt is taughtin a ibaraitathat the Sages differed in their opinion as to which was in fact her name and which one was a description: bRabbi Meir says: Esther was herreal bname. Whythen bwas she called Hadassah? On account of the righteous, who are called myrtles [ ihadassim /i], and so it states: “And he stood among the myrtles [ ihahadassim /i]”(Zechariah 1:8)., bRabbi Yehudadiffers and bsays: Hadassah was herreal bname. Whythen bwas she called Esther? Because she concealed [ imasteret /i] the truthabout herself, bas it is stated: “Esther had not yet made knownher kindred nor bher people”(Esther 2:20)., bRabbi Neḥemyaconcurs and bsays: Hadassah was herreal bname. Whythen bwas she called Esther?This was her non-Hebrew name, bforowing to her beauty bthe nations of the world called her after Istahar,Venus. bBen Azzai says: Esther was neither tall nor short, but of average size like a myrtletree, and therefore she was called Hadassah, the Hebrew name resembling that myrtle tree. bRabbi Yehoshua ben Korḥa said: Estherwas called Hadassah because she bwas greenish,having a pale complexion like a myrtle, but ba cord ofDivine bgrace was strung around her,endowing her with a beautiful appearance.,The verse initially states with regard to Esther: b“For she had neither father nor mother”(Esther 2:7). bWhy do I needto be told in the continuation of the verse: b“And when her father and mother were dead,Mordecai took her for his own daughter”? bRav Aḥa said:This repetition indicates that bwhenher mother bbecame pregtwith her, bher father died,and bwhen she gave birthto her, bher mother died,so that she did not have a mother or a father for even a single day.,The verse states: b“And when her father and mother were dead, Mordecai took her for his own daughter”(Esther 2:7). A itanna btaughta ibaraita bin the name of Rabbi Meir: Do not readthe verse literally as bfor a daughter [ ibat /i],but bratherread it as bfor a home [ ibayit /i].This indicates that Mordecai took Esther to be his wife. bAnd so it states: “But the poor man had nothing, except one little ewe lamb, which he had bought and reared: And it grew up together with him, and with his children; it did eat of his bread, and drank of his own cup, and lay in his bosom, and was like a daughter [ ikevat /i] to him”(II Samuel 12:3). The Gemara questions: bBecause it lay in his bosom, it “was like a daughter to him”? Rather,the parable in II Samuel referenced the illicit taking of another’s wife, and the phrase should be read: bLike a home [ ibayit /i]to him, i.e., a wife. bSo too, here,Mordecai took her bfor a home,i.e., a wife.,The verse states: b“And the seven maidschosen to be given her out of the king’s house” (Esther 2:9). bRava said: She wouldhave a separate maid attend her each day, and she would bcount the days of the week by them,so she was always aware when Shabbat was. The verse continues: b“And he advanced her and her maidsto the best place in the house of the women.” bRav said:The advancement in the verse signals bthat he fed her food of Jews,i.e., kosher food., bAnd Shmuel saidan alternative understanding: The advancement was a well-intentioned act in bthat he fed her pig hinds,thinking she would view it as a delicacy, although in fact they were not kosher., bAnd Rabbi Yoḥa saida third understanding: He gave her bvegetables,which did not pose a problem with regard to the kosher laws. bAnd so it stateswith regard to the kindness done for Daniel and his associates: b“So the steward took away their foodand the wine that they should drink; band gave them vegetables”(Daniel 1:16).,The verse states: b“Six months with oil of myrrh”(Esther 2:12). The Gemara asks: bWhat is “oil of myrrh”? Rabbi Ḥiyya bar Abba said:It is the aromatic oil called isetakt /i. Rav Huna said:It is a cosmetic boilderived bfrom olives that have notyet breached one-thirdof their growth. bIt issimilarly btaughtin a ibaraita /i: bRabbi Yehuda says: iAnpakinon /iis bthe oil of olives that have not reached one-thirdof their growth. bAnd why is it smearedon the body? Because bit removes the hair and softens the skin. /b,The verse states: b“In the evening she went, and in the morning she returned”(Esther 2:14). bRabbi Yoḥa said: From theimplicit bcriticism of that wicked man,Ahasuerus, who cohabited with many women, bwe haveincidentally blearned his praiseas well, bthat he would not engage in sexual relations during the day,but in a more modest fashion at night.,The verse states: b“And Esther obtained favorin the sight of all those who looked upon her” (Esther 2:15). bRabbi Elazar said: This teaches that she appeared to each and every one as ifshe were a member of bhisown bnation,and therefore she obtained favor in the eyes of all. The next verse states: b“So Esther was taken to King Ahasuerus into his royal house in the tenth month, which is the month Tevet”(Esther 2:16). It was by act of divine providence that Esther was taken to Ahasuerus in a cold winter bmonth, in which the body takes pleasure inthe warmth of banother body,and therefore she found favor in his eyes.,The verse states: b“And the king loved Esther more than all the women, and she obtained grace and favor in his sight more than all the virgins”(Esther 2:17). bRav said:This double language indicates that if bhe wanted to tastein her bthe taste of a virginduring intercourse, bhe tastedit, and if he wanted to experience bthe taste of a non-virgin, he tastedit, and therefore he loved her more than all the other women.,The verse states: b“Then the king made a great feastfor all his princes and his servants, even Esther’s feast” (Esther 2:18). The Gemara explains that this was part of an attempt to have Esther reveal her true identity. bHe madea great bfeastin her honor, bbut she did not revealher identity bto him. He lowered the taxes [ ikarga /i]in her name, bbutstill bshe did not revealit bto him. He sent gifts [ ipardishenei /i]to the ministers in her name, bbuteven so bshe did not revealit bto him. /b,The verse states: b“And when the virgins were gathered together the second timeand Mordecai sat in the king’s gate” (Esther 2:19). The Gemara explains: The reason Ahasuerus gathered the women together was that bhe wentand btook advice from Mordecaias to what he should do to get Esther to reveal her identity. Mordecai bsaidto him: As a rule, ba woman is jealous only of the thigh of anotherwoman. Therefore, you should take for yourself additional women. bBut even so she did not revealher origins bto him, as it is written: “Esther had not yet made known her kindrednor her people” (Esther 2:20).,§ bRabbi Elazar said: What isthe meaning of that bwhich is written: /b |
|
25. Anon., Numbers Rabba, 10.5 (4th cent. CE - 9th cent. CE)
| 10.5. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ו, ב), אֵלּוּ הַנּוֹדְרִים בְּנָזִיר, (במדבר ו, ב): וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ שֶׁלֹא יַנִּיחוּ לְנָזִיר לַעֲבֹר עַל נְזִירוּתוֹ, שֶׁאִם יִרְאוּ שֶׁיִּרְצֶה לְבַטֵּל נְזִירוּתוֹ יִכְפּוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם דְּבָרָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַגְּדוֹלִים מוּזְהָרִין עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים וְהֵם נֶעֱנָשִׁים עַל יְדֵיהֶם אִם לֹא יוֹכִיחוּ אוֹתָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, לז): וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו, אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו, מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה. (במדבר ו, ב): אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, ב): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה וגו'. וַיְהִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אֵינוֹ אֶלָּא לָשׁוֹן צַעַר, (אסתר א, א): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הָיָה הָמָן. (רות א, א): וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט, הָיָה רָעָב. (בראשית ו, א): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם] וגו' (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים וגו'. (בראשית יד, א): וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל, (בראשית יד, ב): עָשׂוּ מִלְחָמָה. (יהושע ה, יג): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וגו' (יהושע ה, יג): וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. (יהושע ו, כו): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ. (יהושע ז, ב): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. (שמואל א ח, א): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל, (שמואל א ח, ג): וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָיו, (שמואל א יח, יד): וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל. (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. (שופטים יג, ב): וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה, (שופטים יג, כב): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל אִשְׁתּוֹ מוֹת נָמוּת. וַיְהִי אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, בַּצַּדִּיקִים, שָׁקוּל הוּא כִּשְׁלשִׁים וְאֶחָד צַדִּיקִים, כְּמִנְיַן וַיְהִי. אִישׁ אֶחָד, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: אֶחָד, גָּדוֹל הוּא. בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר אֶחָד דִּכְתִיב (דברים ו, ד): ה' אֶחָד, אֵין בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן בְּאַבְרָהָם (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, לֹא הָיָה בְּאוֹתָן יָמִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (דברי הימים א יז, כא): וּמִי כְּעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, אֵין בָּאֻמּוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֵן. וְכֵן בַּאֲבִימֶלֶךְ הוּא אוֹמֵר (בראשית כו, י): כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, לְפִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ. וְכֵן בְּאֶלְקָנָה הוּא אוֹמֵר (שמואל א א, א): אֶחָד, לְפִי שֶׁלֹא הָיָה בְּדוֹרוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ. (שופטים יג, ב): מִצָּרְעָה, כָּל שֶׁשְּׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ מְפֹרָשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ הָעִיר. שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם עִירוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלַיִם. (שופטים יג, ב): מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, לְפִי שֶׁצָּרְעָה הָיְתָה לִיהוּדָה, כְּדִכְתִיב (יהושע טו, לג): אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה, וְצָרְעָה הָיְתָה לְדָן (יהושע יט, מא): וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ שֶׁהָיָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, אֵינוֹ אוֹמֵר מִשֵּׁבֶט, אֶלָּא מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָבִיו מִדָּן וְאִמּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ מִיהוּדָה, וְעַל זֶה אָמַר יַעֲקֹב (בראשית מט, טז): דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה, לְכָךְ הֵקִישׁוֹ לִיהוּדָה, שֶׁמֵּאֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה וְאִמּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, וְכֵן מָנוֹחַ הָיָה מִדָּן, וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מִיהוּדָה, נִמְצָא שִׁמְשׁוֹן בָּא מִשֵּׁבֶט דָּן וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: אִמֵּיהּ דְּשִׁמְשׁוֹן הַצְלֶלְפּוֹנִי שְׁמָהּ, וְהִיא מְיֻחֶסֶת עַל שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, ג): וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי. (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, הָרְשָׁעִים קוֹדְמִים לִשְׁמָם (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל א יז, ד): גָּלְיָת שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדְמָם (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (שמואל א יז, יב): וּשְׁמוֹ יִשַּׁי, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז, (אסתר ב, ה): וּשְׁמוֹ מָרְדְּכַי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ. דּוֹמִין לְבוֹרְאָן (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה'. אֲתִיבִין לֵיהּ הָכְתִיב (בראשית כד, כט): וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אַפָּרָדוֹכְּסוֹס, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מְלֻבָּן בְּרֶשַׁע. אֲתִיבִין (שופטים יז, א): וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ, לְפִי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל אוֹרְחִים נִכְתַּב שְׁמוֹ כְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים. אֲתִיבִין מִבְּנֵי שְׁמוּאֵל (שמואל א ח, ב): וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה, רַבָּנִין אָמְרֵי מַה זֶּה רָשָׁע אַף זֶה רָשָׁע, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לְבַסּוֹף עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּלְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ (דברי הימים א ו, יג): וַשְׁנִי, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּלְכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל א, א): דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל, זֶה שְׁמוּאֵל. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתוּאֵל, שֶׁפִּתָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ. מָנוֹחַ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מָנוֹחַ, שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ מַלְאָךְ, וְהַנְּבוּאָה נִקְרֵאת מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נא, נט): וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה, מְלַמֵּד שֶׁזָּכָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'. (שופטים יג, ב): וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַחֲלֹקֶת בֵּין מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ, הוּא אוֹמֵר לָהּ אַתְּ עֲקָרָה וּלְכָךְ אֵינֵךְ יוֹלֶדֶת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ אַתְּ עָקָר וּלְכָךְ לֹא יָלַדְתִּי. לֹא הָיָה מָנוֹחַ עָקָר (שופטים יג, ג): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֶל הָאִשָּׁה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ צַדֶּקֶת הָיְתָה שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּה מַלְאָךְ, וְלָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, וּלְהוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהִיא מוֹנַעַת הַהֵרָיוֹן וְלֹא בַּעֲלָהּ, לְכָךְ דִּבֶּר עִמָּהּ. וּלְפִי שֶׁרָאֲתָה בַּמַּלְאָךְ נִקְרֵאת שְׁמָה הַצְּלֶלְפּוֹנִי, שֶׁהִיא פּוֹנָה בַּמַּלְאָךְ, וְאֵין צְלֶל אֶלָּא מַלְאָךְ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית יט, ח): כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי. לְהַלָּן שֶׁהָיָה לוֹט צַדִּיק יוֹתֵר מֵאִשְׁתּוֹ בָּאוּ הַמַּלְאָכִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ וְלֹא בְּצֵל קוֹרָתָהּ, בְּרַם הָכָא שֶׁבָּא הַמַּלְאָךְ אֶצְלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת, לְכָךְ נִקְרָאת הַצְלֶל. לָמָּה נֶאֱמַר הַצְלֶל, וְלֹא אָמַר הַצֵּל, לְפִי שֶׁשְּׁתֵי פְּעָמִים נִרְאָה לָהּ לָאִשָּׁה, אַחַת בָּעִיר וְאַחַת בַּשָֹּׂדֶה. (שופטים יג, ג): וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, הוֹדִיעָהּ שֶׁהִיא עֲקָרָה וּלְכָךְ לֹא יָלְדָה, כְּדֵי לָשׂוּם שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵין בַּעֲלָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה מִתְרַעֶמֶת עַל מָנוֹחַ בַּעֲלָהּ עַל שֶׁלֹא הָיְתָה יוֹלֶדֶת. (שופטים יג ג): וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, מִכָּאן וָאֵילָךְ אַתְּ תְּקַבְּלִי הֵרָיוֹן וְתֵלְדִי בֵּן. (שופטים יג, ד): וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, הִזְהִירָהּ שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים, שֶׁאֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא מִשְׁמֶרֶת לַיַּיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹא הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְכָךְ אֲסָרָן עָלָיו הַכָּתוּב. (שופטים יג, ד): וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר, כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. (שופטים יג ד): וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא, וְאֵין טָמֵא אֶלָּא אִסּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה לְנָזִיר שֶׁלֹא לֶאֱכֹל כְּלוּם. (במדבר ו, ד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו'. כִּי כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן (שופטים יג, ה), מִכָּאן שֶׁהָיְתָה הַשִּׁכְבַת זֶרַע שֶׁל הַלַּיְלָה שְׁמוּרָה בְּרַחְמָהּ וְלֹא פְּלָטַתָּה, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ (שופטים יג, ג): וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן, אוֹתָהּ שָׁעָה קִבְּלָה הָרֶחֶם אוֹתָהּ טִפָּה לְשָׁם. (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ה): תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל תַּעַר, מוֹרָה, שֶׁאֵין הַשֵֹּׂעָר מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן תַּעַר שֶׁהוּא מְגַלְּחוֹ גִּלּוּחַ שֶׁל הַשְׁחָתָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יט, כז): וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן, גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשִּׁמְשׁוֹן הָיָה הוֹלֵךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ הִזְהִירוֹ בְּנָזִיר שֶׁלֹא יִהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן, לְפִי שֶׁהַיַּיִן מֵבִיא לִידֵי זִמָּה, וּמַה בִּזְּמַן שֶׁהָיָה נָזִיר הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, אִלּוּ הָיָה שׁוֹתֶה לֹא הָיָה לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם מֵרֹב שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר זִמָּה. מַהוּ שֶׁאָמַר: מִן הַבָּטֶן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. אֲבָל בָּרְשָׁעִים מַהוּ אוֹמֵר (תהלים נח, ד): זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נא, ז): הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וגו'. (שופטים יג, ה): וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים, בּוֹ תִּהְיֶה חָלָה נְבוּאוֹת יַעֲקֹב, שֶׁאָמַר (בראשית מט, טז יז): דָּן יָדִין עַמּוֹ וגו', יְהִי דָן וגו'. (שופטים יג, ו): וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וגו', מִכָּאן שֶׁלֹא הָיְתָה שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה אֶלָּא עַל בַּעֲלֵי מַרְאֶה. (שופטים יג, ז): וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וגו', אֲבָל מַה שֶּׁאָמַר לָהּ. הִנָּה נָא אַתְּ עֲקָרָה, לֹא גִלְתָה לוֹ, שֶׁלֹא רָצְתָה לְגַלּוֹת קִלְקוּלָהּ. (שופטים יג, ז): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ, הִיא הוֹסִיפָה עַד יוֹם מוֹתוֹ, לְפִי שֶׁלֹא יָדְעָה מַה שֶּׁעָתִיד, אֲבָל הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד הוּא לְאַבֵּד נְזִירוּתוֹ עַל יְדֵי דְלִילָה, לְכָךְ לֹא אָמַר: עַד יוֹם מוֹתוֹ. (שופטים יג, ח): וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה' וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים לְעֶתֶר, לוֹמַר לָךְ מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה בַּגּוֹרֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כָּךְ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפְּכִין מִדַּת אַכְזָרִיּוּת לְמִדַּת רַחְמָנוּת. (שופטים יג, ט): וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ, לָמָּה חָזַר הַמַּלְאָךְ אֵצֶל הָאִשָּׁה וְלֹא בָּא אֵצֶל מָנוֹחַ, שֶׁלֹא לִפְסֹל דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַר לָאִשָּׁה. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו. (שופטים יג, י): וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וגו', מְלַמֵּד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים בִּמְהִירוּת. (שופטים יג, י): אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי, אֵינוֹ אוֹמֵר הַיּוֹם אֶלָּא בַיּוֹם, מְלַמֵּד שֶׁלֹא נִרְאָה הַמַּלְאָךְ אֵלֶיהָ עַד לְמָחָר, לְפִי שֶׁמָּנוֹחַ לֹא נִתְפַּלֵּל עַד לְמָחָר בִּתְפִלַּת הַבֹּקֶר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ה, ד): ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי וגו', מְלַמֵּד שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָרְרִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם. (שופטים יג, יא): וַיֹּאמֶר אָנִי, אֲנִי הוּא בַּתְּחִלָּה וַאֲנִי הוּא בַּסּוֹף, שֶׁאֵינִי מַחֲלִיף בִּדְבָרָי. (שופטים יג, יב): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ, אָמַר לוֹ מָנוֹחַ עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי מִן הָאִשָּׁה וְהַנָּשִׁים אֵינָם בְּנוֹת הוֹרָאָה וְאֵין לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶן, אֲבָל עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ, מִפִּיךָ אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ, שֶׁאֵינִי מַאֲמִין בִּדְבָרֶיהָ, שֶׁמָּא חָלְפָה בִּדְבָרֶיהָ אוֹ פִּחֲתָה אוֹ הוֹתִירָה. (שופטים יג, יב): מַה יִּהְיֶה מִשְׁפַּט הַנַּעַר, מַה נְּזִירוּת יִצְטָרֵךְ הַנַּעַר לִשְׁמֹר אַחַר שֶׁיִּוָּלֵד. (שופטים יג, יב): וּמַעֲשֵׂהוּ, מַה תַּעֲשֶׂה אִמּוֹ קֹדֶם לָכֵן כָּל הַיָּמִים שֶׁתְּהֵא הָרָה מִמֶּנּוּ. (שופטים יג, יג): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה, לַחְלֹק כָּבוֹד לָאִשָּׁה וּלְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו. (שופטים יג, יג): תִּשָּׁמֵר, עַל חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וּמִשְׁרַת עֲנָבִים אָמַר לוֹ (שופטים יג, יד): מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִּן וְשֵׁכָר עַל תֵּשְׁתְּ, כְּמַשְׁמָעוֹ. (שופטים יג, יד): וְכָל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ו, ג): וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל. (שופטים יג, יד): כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ (שופטים יג, ה): וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. (שופטים יג, טו): וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' נַעַצְרָה נָא אוֹתָךְ, אָמַר לוֹ מָנוֹחַ עֲצוּרִים הָיִינוּ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם, וְאַתָּה בִּשַֹּׂרְתָּנוּ בְּהַרְוָחָה, נַעֲשֶׂה עִמְּךָ יוֹם טוֹב, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כט, לה): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, (שופטים יג, יד): וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים, שִׂמַּחְתָּנוּ וְנִשְׂמַח עִמְּךָ בִּגְדִי עִזִּים, לְפִי שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. (שופטים יג, טז): וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל מָנוֹחַ אִם תַּעַצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵין דֶּרֶךְ נְבִיאֵי ה' לְקַבֵּל שָׂכָר עַל נְבוּאָתָם. בִּנְבִיאֵי שֶׁקֶר מַהוּ אוֹמֵר (יחזקאל יג, יט): וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית וגו'. אֲבָל בִּנְבִיאֵי אֱמֶת מַהוּ אוֹמֵר (מלכים ב ה, טז): וַיֹּאמֶר חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקָּח. (שופטים יג, טז): וְאִם תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַה' תַּעֲלֶנָּה, רָמַז לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת עֹלָה לַה' עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יב, ז): לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִיָּד בָּנָה אַבְרָהָם מִזְבֵּחַ עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (בראשית יב, ז): וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו, וְאֵין מִזְבֵּחַ אֶלָּא קָרְבָּן. (שופטים יג, טז): כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁאִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ (שופטים יג, ו): וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ ה' נוֹרָא מְאֹד, הָיְתָה סְבוּרָה שֶׁהִכִּיר בּוֹ מָנוֹחַ שֶׁהוּא מַלְאָךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה מְזַמְּנוֹ לוֹ לֶאֱכֹל, שֶׁטּוֹעֶה הָיָה כַּסָּבוּר שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה לְמַעְלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי לֹא יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, לְכָךְ הָיָה מְזַמְּנוֹ לֶאֱכֹל, אֲבָל אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה מַלְאָךְ אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֹּאכַל, שֶׁבָּקִי הָיָה שֶׁאֵין אֲכִילָה לְמַעְלָה. וְלָמָּה לֹא הִכִּיר בּוֹ, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַנְּבִיאִים הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם הָיְתָה נוֹתֶנֶת לָהֶם אֵימָה בְּעֵינֵי רוֹאֵיהֶם, שֶׁהַכֹּל מִתְיָרְאִים מֵהֶם, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמַלְאָכִים. וְלָמָּה אָכְלוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ לְבַשֵֹּׂר אֶת שָׂרָה בְּהֵרָיוֹן וְזֶה לֹא רָצָה לֶאֱכֹל, לְפִי שֶׁאוֹתָם מַלְאָכִים כְּשֶׁנִּתְרָאוּ תְּחִלָּה לְאַבְרָהָם כִּדְמוּת עוֹבְרֵי דֶרֶךְ נִתְרָאוּ לוֹ, וְהוּא הִכְנִיסָם לְבֵיתוֹ כְּמִנְהָגוֹ וְהִזְמִינָם לֶאֱכֹל, וְהֵם לֹא רָצוּ לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ מִנְהַג הָאַכְסְנָאִים, וְאָכְלוּ עִמּוֹ, וְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמְרוּ שְׁלִיחוּתָן, וְלֹא נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁיְקַבְּלוּ שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתָן, אֲבָל זֶה הַמַּלְאָךְ בַּתְּחִלָּה אָמַר שְׁלִיחוּתוֹ, וְאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ הָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ קִבֵּל שָׂכָר עַל שְׁלִיחוּתוֹ, לְכָךְ נִמְנַע מִלֶּאֱכֹל. וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' מִי שְׁמֶךָ (שופטים יג, יז), לְפִי שֶׁלֹא הִכִּיר בּוֹ שֶׁהָיָה מַלְאָךְ לְכָךְ שָׁאַל לוֹ עַל שְׁמוֹ. (שופטים יגף יז): כִּי יָבֹא דְבָרְךָ וְכִבַּדְנוּךָ. אָמַר לוֹ מָנוֹחַ אֱמֹר לִי שִׁמְךָ כְּדֵי שֶׁאֶשְׁאַל בְּאֵיזֶה מָקוֹם אֶמְצָאֲךָ בְּעֵת שֶׁיִּתְקַיֵּם נְבוּאָתְךָ וְנִתֵּן לְךָ דּוֹרוֹן, וְאֵין וְכִבַּדְנוּךָ אֶלָּא מִנְחָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כב, יז): כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ. (שופטים יג, יח): וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵין אַתְּ צָרִיךְ לֵידַע שְׁמִי, שֶׁאֵין סוֹפְךָ שֶׁתִּרְאֵנִי עוֹד לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים יג, יח): וְהוּא פֶלִּאי, עַל עַצְמוֹ אָמַר לוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה מְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא יִרְאֶנּוּ עוֹד לְעוֹלָם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קלט, ו): פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי. דָּבָר אַחֵר, וְהוּא פֶלִאי, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ אֵינִי יוֹדֵעַ לוֹמַר לְךָ שְׁמִי, שֶׁלְּפִי הַשְּׁלִיחוּת שֶׁשּׁוֹלֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָנוּ קוֹרֵא לָנוּ שֵׁם, הֱוֵי: וְהוּא פֶלִיא, לְפִי פְּלִיאָה וּפְלִיאָה שֶׁעוֹשֶׂה עַל יָדֵינוּ הוּא קוֹרֵא לָנוּ שֵׁם. דָּבָר אַחֵר, וְהוּא פֶלִאי, שֵׁם שְׁמוֹ הַמַּלְאָךְ פֶּלִיא, לְפִי שְׁלִיחוּת הוּא בָּא לְהַזִּיר אֶת שִׁמְשׁוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים יג, ה): כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר, לְכָךְ קָרָא שְׁמוֹ פֶּלִאי, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'. | |
|
