1. Hebrew Bible, Ezekiel, 1 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)
|
2. Hebrew Bible, Ecclesiastes, 7.8 (5th cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 7.8. טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ טוֹב אֶרֶךְ־רוּחַ מִגְּבַהּ־רוּחַ׃ | 7.8. Better is the end of a thing than the beginning thereof; And the patient in spirit is better than the proud in spirit." |
|
3. Mishnah, Hagigah, 2.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)
| 2.1. They may not expound upon the subject of forbidden relations in the presence of three. Nor the work of creation in the presence of two. Nor [the work of] the chariot in the presence of one, unless he is a sage and understands of his own knowledge. Whoever speculates upon four things, it would have been better had he not come into the world: what is above, what is beneath, what came before, and what came after. And whoever takes no thought for the honor of his creator, it would have been better had he not come into the world." |
|
4. Tosefta, Hagigah, 2.1 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
|
5. Anon., Genesis Rabba, 2.4 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 2.4. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם. | |
|
6. Palestinian Talmud, Berachot, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
7. Palestinian Talmud, Hagigah, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
8. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 14b. הא בדברי תורה הא במשא ומתן בדברי תורה הוו במשא ומתן לא הוו.,ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אלא א"כ היה חכם מבין מדעתו אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור,מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית אמר לו רבי מפני מה ירדת מעל החמור אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור מיד פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה פתחו כולן ואמרו שירה,מה שירה אמרו (תהלים קמח, ז) הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללויה נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה עמד רבן יוחנן ב"ז ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך,וכשנאמרו הדברים לפני ר' יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך אמרו אף אנו נדרוש במעשה מרכבה פתח רבי יהושע ודרש ואותו היום תקופת תמוז היה נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה,הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך ראו ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן עלו לכאן טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית,איני והתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה הרצאות הן ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ר"ע הרצה לפני ר' יהושע חנניא בן חכינאי הרצה לפני ר"ע ואילו ר"א בן ערך לא קא חשיב דארצי וארצו קמיה קחשיב דארצי ולא ארצו קמיה לא קא חשיב והא חנניא בן חכינאי דלא ארצו קמיה וקא חשיב דארצי מיהא קמיה מאן דארצי.,ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני,בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום,שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להם (ויקרא כב, כד) ובארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישינן לדשמואל דאמר שמואל | 14b. bThiscase is referring bto words of Torah,while bthatcase is referring bto commerce. With regard to words of Torah, they weretrustworthy; bwith regard to commerce, they were not. /b,§ The Gemara returns to the topic of the Design of the Divine Chariot. bThe Sages taught: An incidentoccurred binvolving Rabban Yoḥa ben Zakkai, who was riding on a donkey and was traveling along the way, andhis student, bRabbi Elazar ben Arakh, was riding a donkey behind him.Rabbi Elazar bsaid to him: My teacher, teach me one chapter in the Design of theDivine bChariot. He said to him:Have bI not taught you: And one may notexpound the Design of the Divine Chariot bto an individual, unless he is a Sage who understands on his own accord?Rabbi Elazar bsaid to him: My teacher, allow me to say before you one thing that you taught me.In other words, he humbly requested to recite before him his own understanding of this issue. bHe said to him: Speak. /b, bImmediately, Rabban Yoḥa ben Zakkai alighted from the donkey, and wrappedhis head in his cloak in a manner of reverence, band sat on a stone under an olive tree.Rabbi Elazar bsaid to him: My teacher, for what reason did you alight from the donkey? He said:Is it bpossible thatwhile byou are expounding the Design of theDivine bChariot, and the Divine Presence is with us, and the ministering angels are accompanying us, that I should ride on a donkey? Immediately, Rabbi Elazar ben Arakh beganto discuss bthe Design of theDivine bChariot and expounded, and fire descended from heaven and encircled all the trees in the field, and allthe trees bbegan reciting song. /b, bWhat song did they recite? “Praise the Lord from the earth, sea monsters and all depths…fruit trees and all cedars…praise the Lord”(Psalms 148:7–14). bAn angel responded from the fire, saying: This is the very Design of theDivine bChariot,just as you expounded. bRabban Yoḥa ben Zakkai stood and kissedRabbi Elazar ben Arakh bon his head, and said: Blessed be God, Lord of Israel, who gave our father Abraham a sonlike you, bwho knowshow bto understand, investigate, and expound the Design of theDivine bChariot. There are some who expoundthe Torah’s verses bwell but do not fulfillits imperatives bwell,and there are some bwho fulfillits imperatives bwell but do not expoundits verses bwell,whereas byou expoundits verses bwell and fulfillits imperatives bwell. Happy are you, our father Abraham, that Elazar ben Arakh came from your loins. /b,The Gemara relates: bAnd whenthese bmatters,this story involving his colleague Rabbi Elazar ben Arakh, bwere recounted before Rabbi Yehoshua, he was walking along the way with Rabbi Yosei the Priest. They said: We too shall expound the Design of theDivine bChariot. Rabbi Yehoshua began expounding. And that was the day of the summer solstice,when there are no clouds in the sky. Yet the bheavens became filled with clouds, and there was the appearance of a kind of rainbow in a cloud. And ministering angels gathered and came to listen, like people gathering and coming to see the rejoicing of a bridegroom and bride. /b, bRabbi Yosei the Priest went and recitedthese bmatters before Rabban Yoḥa ben Zakkai,who bsaidto him: bHappy areall of byou, and happy arethe mothers bwho gave birth to you; happy are my eyes that saw this,students such as these. bAs for you and I,I saw bin my dreamthat bwe were seated at Mount Sinai, and a Divine Voice came to us from heaven: Ascend here, ascend here,for blarge halls[iteraklin/b] band pleasant couches are made up for you. You, your students, and the students of your students are invited tothe bthird group,those who will merit to welcome the Divine Presence.,The Gemara poses a question: bIs that so? But isn’t it taughtin a ibaraita /i: bRabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: There are three lectures.In other words, there are three Sages with regard to whom it states that they delivered lectures on the mystical tradition: bRabbi Yehoshua lecturedon these bmatters before Rabban Yoḥa ben Zakkai; Rabbi Akiva lectured before Rabbi Yehoshua;and bḤaya ben Ḥakhinai lectured before Rabbi Akiva. However, Rabbi Elazar ben Arakh was not includedin the list, despite the testimony that he lectured before Rabban Yoḥa. The Gemara explains: Those bwho lectured and werealso blectured to were included;but those bwho lectured and were not lectured to were not included.The Gemara asks: bBut wasn’tthere bḤaya ben Ḥakhinai, who was not lectured to, andyet bhe is included?The Gemara answers: Ḥaya ben Ḥakhinai bactually lectured before one who lecturedin front of his own rabbi, so he was also included in this list.,§ bThe Sages taught: Four entered the orchard [ ipardes /i],i.e., dealt with the loftiest secrets of Torah, band they are as follows: Ben Azzai; and ben Zoma; iAḥer /i,the other, a name for Elisha ben Avuya; band Rabbi Akiva. Rabbi Akiva,the senior among them, bsaid to them: When,upon your arrival in the upper worlds, byou reach pure marble stones, do not say: Water, water,although they appear to be water, bbecause it is stated: “He who speaks falsehood shall not be established before My eyes”(Psalms 101:7).,The Gemara proceeds to relate what happened to each of them: bBen Azzai glimpsedat the Divine Presence band died. And with regard to him the verse states: “Precious in the eyes of the Lord is the death of His pious ones”(Psalms 116:15). bBen Zoma glimpsedat the Divine Presence band was harmed,i.e., he lost his mind. bAnd with regard to him the verse states: “Have you found honey? Eat as much as is sufficient for you, lest you become full from it and vomit it”(Proverbs 25:16). iAḥerchopped down the shootsof saplings. In other words, he became a heretic. bRabbi Akiva came out safely. /b,The Gemara recounts the greatness of ben Zoma, who was an expert interpreter of the Torah and could find obscure proofs: bThey asked ben Zoma: What isthe ihalakhawith regard to bcastrating a dog?The prohibition against castration appears alongside the sacrificial blemishes, which may imply that it is permitted to castrate an animal that cannot be sacrificed as an offering. bHe said to them:The verse states “That which has its testicles bruised, or crushed, or torn, or cut, you shall not offer to God, nor bshall you do so in your land”(Leviticus 22:24), from which we learn: With regard to banyanimal bthat is in your land, you shall not dosuch a thing. bTheyalso basked ben Zoma:A woman considered bto be a virgin who became pregt, what isthe ihalakha /i? bA High Priestmay marry only a virgin; is he permitted to marry her? The answer depends on the following: bAre we concerned forthe opinion of bShmuel? Shmuel says: /b |
|
9. Babylonian Talmud, Shabbat, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 31a. שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות,הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות,הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים,אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד:,ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי:,שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.,שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר (שמות כח, ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד אמר הללו למי אמרו לו לכהן גדול אמר אותו נכרי בעצמו אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול בא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתשימני כהן גדול דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה,א"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות הלך וקרא כיון שהגיע (במדבר א, נא) והזר הקרב יומת אמר ליה מקרא זה על מי נאמר א"ל אפי' על דוד מלך ישראל נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כתיב עליהם והזר הקרב יומת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה,בא לפני שמאי א"ל כלום ראוי אני להיות כהן גדול והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת בא לפני הלל א"ל ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה:,אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה (ישעיהו לג, ו) יראת ה' היא אוצרו,אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה,תנא דבי ר"י מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה ואינו חושש:,אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו | 31a. bwho wagered with each otherand bsaid: Anyone who will go and aggravate Hillelto the point that he reprimands him, bwill take four-hundred izuz /i. bOne of them said: I will aggravate him. That daythat he chose to bother Hillel bwas Shabbat eve, and Hillel was washingthe hair on bhis head. He went and passed the entrance toHillel’s bhouseand in a demeaning manner bsaid: Who here is Hillel, who here is Hillel?Hillel bwrapped himselfin a dignified garment band went out to greet him. He said to him: My son, what do you seek? He said to him: I have a question to ask.Hillel bsaid to him: Ask, my son, ask.The man asked him: bWhy are the heads of Babylonians oval?He was alluding to and attempting to insult Hillel, who was Babylonian. bHe said to him: My son, you have asked a significant question.The reason is bbecause they do not have clever midwives.They do not know how to shape the child’s head at birth.,That man bwent and waited one hour,a short while, breturnedto look for Hillel, band said: Who here is Hillel, who here is Hillel?Again, Hillel bwrapped himself and went out to greet him.Hillel bsaid to him: My son, what do you seek?The man bsaid to him: I have a question to ask. He said to him: Ask, my son, ask.The man asked: bWhy are the eyes of the residents of Tadmor bleary [ iterutot /i]?Hillel bsaid to him: My son, you have asked a significant question.The reason is bbecause they live among the sandsand the sand gets into their eyes.,Once again the man bwent, waited one hour, returned, and said: Who here is Hillel, who here is Hillel?Again, bhe,Hillel, bwrapped himself and went out to greet him. He said to him: My son, what do you seek? He said to him: I have a question to ask. He said to him: Ask, my son, ask.The man asked: bWhy do Africans have wide feet?Hillel bsaid to him: You have asked a significant question.The reason is bbecause they live in marshlandsand their feet widened to enable them to walk through those swampy areas.,That man bsaid to him: I have manymore bquestions to ask, but I am afraid lest you get angry.Hillel bwrapped himself and sat before him,and bhe said to him: All ofthe bquestions that you have to ask, askthem. The man got angry and bsaid to him: Are you Hillel whom they callthe iNasiof Israel? He said to him: Yes. He said to him: Ifit bis you,then bmay there not be many like you in Israel.Hillel bsaid to him: My son, for whatreason do you say this? The man bsaid to him: Because I lost four hundred izuzbecause of you.Hillel bsaid to him: Be vigilant of your spiritand avoid situations of this sort. bHillel is worthy of having you lose four hundred izuzandanother bfour hundred izuzon his account, and Hillel will not get upset. /b, bThe Sages taught:There was ban incident involving one gentile who came before Shammai.The gentile bsaid to Shammai: How many Torahs do you have? He said to him: Two, the Written Torah and the Oral Torah.The gentile bsaid to him:With regard to bthe WrittenTorah, bI believe you, butwith regard to bthe OralTorah, bI do not believe you. Convert me on condition that you will teach meonly the bWritten Torah.Shammai bscolded him and cast him out with reprimand.The same gentile bcame before Hillel,who bconverted himand began teaching him Torah. bOn the first day, heshowed him the letters of the alphabet and bsaid to him: iAlef /i, ibet /i, igimmel /i, idalet /i. The next day he reversedthe order of the letters and told him that an ialefis a itavand so on. The convert bsaid to him: But yesterday you did not tell me that.Hillel bsaid to him:You see that it is impossible to learn what is written without relying on an oral tradition. bDidn’t you rely on me?Therefore, you should balso rely on mewith regard to the matter bof the OralTorah, and accept the interpretations that it contains.,There was banother incident involving one gentile who came before Shammaiand bsaid toShammai: bConvert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot.Shammai bpushed himaway bwith the builder’s cubit in his hand.This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile bcame before Hillel. He converted himand bsaid to him:That bwhich is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study. /b,There was banother incident involving one gentile who was passing behind the study halland bheard the voice of a teacher who wasteaching Torah to his students and bsayingthe verse: b“And these are the garments which they shall make: A breastplate, and an iefod, /iand a robe, and a tunic of checkered work, a mitre, and a girdle” (Exodus 28:4). bThe gentile said: Thesegarments, bfor whom are theydesignated? The students bsaid to him: For the High Priest. The gentile said to himself: I will go and convert so that they will install me as High Priest. He came before Shammaiand bsaid to him: Convert me on condition that you install meas High Priest. Shammai bpushed him with the builder’s cubit in his hand. He came before Hillel; he converted him. /b,Hillel bsaid to him,to the convert: bIs it notthe way of the world that bonly one who knows the protocols [ itakhsisei /i]of royalty bis appointed king? Goand blearn the royal protocolsby engaging in Torah study. bHe went and readthe Bible. bWhen he reachedthe verse which says: b“And the common man that draws near shall be put to death”(Numbers 1:51), the convert bsaid toHillel: bWith regard to whom is the verse speaking?Hillel bsaid to him: Even with regard to David, king of Israel. The convert reasoned an ia fortioriinference himself: If the Jewish people are called God’s children, and due to the love that God loved them he called them: “Israel is My son, My firstborn”(Exodus 4:22), and nevertheless bit is written about them: And the common man that draws near shall be put to death; a mere convert who camewithout merit, bwithnothing more than bhis staff and traveling bag, all the more sothat this applies to him, as well.,The convert bcame before Shammaiand btold himthat he retracts his demand to appoint him High Priest, saying: bAm I at all worthy to be High Priest? Is it not written in the Torah: And the common man that draws near shall be put to death? He came before Hilleland bsaid to him: Hillel the patient, may blessings rest upon your head as you brought me under the wings of the Divine Presence.The Gemara relates: bEventually, the threeconverts bgathered togetherin bone place,and bthey said: Shammai’s impatience sought to drive us from the world; Hillel’s patience brought us beneath the wings of the Divine Presence. /b,The Gemara continues discussing the conduct of the Sages, citing that bReish Lakish said: Whatis the meaning of bthat which is written: “And the faith of your times shall be a strength of salvation, wisdom, and knowledge,the fear of the Lord is his treasure” (Isaiah 33:6)? bFaith; that is the order of iZera /i’ iim /i, Seeds,in the Mishna, because a person has faith in God and plants his seeds (Jerusalem Talmud). bYour times; that is the order of iMoed /i, Festival,which deals with the various occasions and Festivals that occur throughout the year. bStrength; that is the order of iNashim /i, Women. Salvations; that is the order of iNezikin /i, Damages,as one who is being pursued is rescued from the hands of his pursuer. bWisdom; that is the order of iKodashim /i, Consecrated Items. And knowledge; that is the order of iTeharot /i, Purity,which is particularly difficult to master. bAnd evenif a person studies and masters all of these, b“the fear of the Lord is his treasure,”it is preeminent.,With regard to the same verse, bRava said:After departing from this world, bwhen a person is brought to judgmentfor the life he lived in this world, bthey say to himin the order of that verse: Did byou conduct business faithfully?Did byou designate times for Torahstudy? Did byou engage in procreation? Did you await salvation? Did you engagein the dialectics of bwisdomor understand bone matter from another? And, nevertheless,beyond all these, bif the fear of the Lord is his treasure, yes,he is worthy, and bif not, no,none of these accomplishments have any value. There is ba parablethat illustrates this. bA person who said to his emissary: Bring a ikorof wheat up to the attic for meto store there. The messenger bwent and brought it up for him. He said to the emissary:Did byou mix a ikavof iḥomton /i,a preservative to keep away worms, binto it for me? He said to him: No. He said to him:If so, it would have been bpreferable had you not brought it up.of what use is worm-infested wheat? Likewise, Torah and mitzvot without the fear of God are of no value.,On a related note, the Gemara cites a ihalakhathat was btaughtin bthe schoolof bRabbi Yishmael: A personwho sells wheat bmay, iab initio /i, bmix a ikavof iḥomtoninto a ikorof grain and need not be concernedthat by selling it all at the price of grain he will be guilty of theft, as the ikavof iḥomtonis essential for the preservation of the wheat., bRabba bar Rav Huna said: Any person who has Torah in him but does not have /b |
|
10. Babylonian Talmud, Taanit, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 24a. יומא חד שמעיה דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב א"ל ולימא מר ובין סנפיריו אמר ליה ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה אמר ליה אנא ניהו,א"ל ולאו קמיה דר' יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר א"ל (הין) א"ל ומ"ט שבקיה מר ואתא הכא אמר ליה גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס עלי דידי היכי חייס,בריה מאי היא יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו,אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו,ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהויא כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם,הויא ליה ההוא חמרא כדהוו אגרי לה כל יומא לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה ואתיא לבי מרה ואי טפו לה או בצרי לה לא אתיא יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה ולא אזלה עד דשקלונהו מינה והדר אזלה,אלעזר איש בירתא כד הוו חזו ליה גבאי צדקה הוו טשו מיניה דכל מאי דהוה גביה יהיב להו יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוניא לברתיה חזיוהו גבאי צדקה טשו מיניה,אזל ורהט בתרייהו אמר להו אשבעתיכו במאי עסקיתו אמרו ליה ביתום ויתומה אמר להן העבודה שהן קודמין לבתי שקל כל דהוה בהדיה ויהב להו פש ליה חד זוזא זבן ליה חיטי ואסיק שדייה באכלבא,אתא דביתהו אמרה לה לברתיה מאי אייתי אבוך אמרה לה כל מה דאייתי באכלבא שדיתיה אתיא למיפתח בבא דאכלבא חזת אכלבא דמליא חיטי וקא נפקא בצינורא דדשא ולא מיפתח בבא מחיטי אזלא ברתיה לבי מדרשא אמרה ליה בא וראה מה עשה לך אוהבך אמר לה העבודה הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל,ר' יהודה נשיאה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמר כמה איכא משמואל הרמתי ליהודה בן גמליאל אוי לו לדור שכן נתקע אוי לו למי שעלתה בימיו כך חלש דעתיה ואתא מיטרא,דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אודעינהו לרבי יוחנן ולריש לקיש לצפרא אודעינהו אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן הא לא קבילנא עלן מאורתא אמר ליה אנן בתרייהו גררינן,דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא תנא להו אושעיא זעירא דמן חברייא (במדבר טו, כד) והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה,משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה,אתו עבדיה ורמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה אמרו (ליה) בני מאתיה שבקיה דהא נמי מצער לן כיון דחזינן דכל מיליה לשום שמים לא אמרי ליה מידי ושבקינן ליה אתון נמי שבקוהו,רבי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה אילפא ואמרי לה רבי אילפי אמר משיב הרוח ונשא זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה דיירנא בקוסטא דחיקא דלית ביה חמרא לקידושא ואבדלתא טרחנא ואתינא חמרא לקידושא ואבדלתא ומפיקנא להו ידי חובתייהו,רב איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה שליחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי וקרי,רב נחמן גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מיטרא אמר שקלוה לנחמן חבוטו מן גודא לארעא חלש דעתיה ואתא מיטרא,רבה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמרו ליה והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא אמר להו מאי אעביד אי משום תנויי אנן עדיפינן מינייהו דבשני דרב יהודה כל תנויי | 24a. bOne dayRabbi Yosei bar Avin bheardRav Ashi bstudyingand reciting the following statement. bShmuel said:With regard to bone who removes a fish from the seaon Shabbat, bwhenan area bonthe skin of the fish bthe size of a isela /icoin bhas dried up,he is bliablefor violating the prohibition against slaughtering an animal on Shabbat. A fish in that condition cannot survive, and therefore one who removed it from the water is liable for killing it. Rabbi Yosei bar Avin bsaid toRav Ashi: bAnd let the Master saythat this is the case provided that the skin that dried is bbetween its fins.Rav Ashi bsaid to him: And doesn’t the Master maintain that Rabbi Yosei ben Rabbi Avin said thisruling? Why didn’t you state it in his name? Rabbi Yosei bar Avin bsaid to him: I am he. /b,Rav Ashi bsaid to him: And didn’t the Mastersit bbeforeand bfrequentthe study hall bof Rabbi Yosei from Yokrat?Rabbi Yosei bar Avin bsaid to him: Yes.Rav Ashi bsaid to him: And what is the reasonthat bthe Master lefthim band came here?Rabbi Yosei bar Avin bsaid to him:I was concerned and departed because he is so severe and unforgiving. He is ba man who has no mercy on hisown bson, and no mercy on his daughter. How,then, bcould he have mercy on me? /b,The Gemara asks: bWhat isthe incident involving bhis son? One dayRabbi Yosei from Yokrat bhiredday blaborers towork his bfield. It grew late and he did not bring them food.The workers bsaid to the son ofRabbi Yosei from Yokrat: bWe are starving. They were sitting under a fig tree,so the son bsaid: Fig tree, fig tree. Yield your fruits,so that my bfather’s workers may eat.The fig tree byieldedfruit, band they ate. /b, bIn the meantime, his father cameand bsaid tothe workers: bDo not be angry with me for being late, as I was engaged in a mitzva, and until just now I was travelingfor that purpose and could not get here any sooner. bThey said to him:May bthe Merciful One satisfy you just as your son satisfied usand gave us food. bHe said to them: From wheredid he find food to give you? bThey said: Such-and-such an incident occurred.Rabbi Yosei from Yokrat bsaid tohis son: bMy son, you troubled your Creatorto cause bthe fig to yield its fruit not in itsproper btime,so too, you will die young. And indeed, his son bdied before his time. /b,The Gemara asks: bWhat isthe incident involving bhis daughter? He hada very bbeautiful daughter. One dayRabbi Yosei from Yokrat bsaw a certain man piercing a hole in the hedgesurrounding his property band looking athis daughter. Rabbi Yosei bsaid to him: What is this?The man bsaid to him: My teacher, if I have not merited taking herin marriage, shall bI notat least bmerit to look at her? Rabbi Yosei said to her: My daughter, you are causing people distress. Return to your dust, and let people nolonger bstumbleinto sin bdue to you. /b,§ The Gemara relates another story involving Rabbi Yosei from Yokrat. bHe had a certain donkey that people hired each dayfor work. bIn the evening they would send it backwith bthe money for its hire on its back, andthe animal would bgo to its owner’s house. But if they added or subtracted fromthe appropriate sum, the donkey bwould not go. One daysomeone bforgot a pair of sandals onthe donkey, band it did not move until they removedthe sandals bfromits back, bafter which it went off. /b,The Gemara cites more stories about miracles that occurred to righteous individuals. bWhenever the charity collectors would see Elazar ofthe village of bBirta, they would hide from him, as anymoney Elazar bhad with him he would give them,and they did not want to take all his property. bOne day,Elazar bwent to the market to purchasewhat he needed bfor his daughter’s dowry. The charity collectors saw him and hid from him. /b, bHe went and ran after them, saying to them: I adjure you,tell me, bin whatmitzva bare you engaged? They said to him:We are collecting money for the wedding bof an orphan boy and an orphan girl. He said to them:I swear bby the Temple service that they take precedence over my daughter. He took everything he had with him and gave it to them. He was left with onesingle bdinar,with which bhe bought himself wheat, andhe then bascendedto his house band threw it into the granary. /b,Elazar’s bwife came and said to her daughter: What has your father brought? She said toher mother: bWhatever he brought he threw into the granary. She went to open the door of the granary,and bsaw that the granary was full of wheat,so much so that bit was coming out through the doorknob, and the door would not opendue bto the wheat.The granary had miraculously been completely filled. Elazar’s bdaughter went to the study halland bsaid toher father: bCome and see what He Who loves You,the Almighty, bhas performed for you. He said to her:I swear bby the Temple service,as far bas youare concerned this wheat bis consecratedproperty, band you havea share bin it only as one of the poor Jews.He said this because he did not want to benefit from a miracle.,The Gemara returns to the topic of fasting for rain. bRabbi Yehuda Nesia decreed a fastand bprayed for mercy, but rain did not come. He said,lamenting: bHow greatis the difference bbetweenthe prophet bSamuel of Rama,for whom rain fell even when he prayed for it in summer, bandmyself, bYehuda ben Gamliel. Woe to the generation that is stuckwith this leadership; bwoe to him in whose days this has occurred. He grew upset, and rain came. /b,The Gemara relates another story involving a iNasi’sdecree of a fast for rain. bIn the house of the iNasia fast was declared, but they didn’t inform Rabbi Yoḥa and Reish Lakishof the fast the day before. bIn the morning they informed them. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥa:What are we to do? bWe did not acceptthis fast bupon ourselves the evening before,and a fast must be accepted in the afternoon service of the day preceding the fast. Rabbi Yoḥa bsaid to him: We are drawn afterthe community, and therefore, when the iNasideclares a public fast there is no need for an individual to accept it upon himself the day before.,The Gemara further states that on another occasion, ba fast was declared in the house of the iNasi /i, but rain did not come. Oshaya, the youngestmember bof the groupof Sages, btaught thema ibaraita /i. It is written: b“Then it shall be, if it shall be committed in error by the congregation, it being hidden from their eyes”(Numbers 15:24). This verse indicates that the leaders are considered the eyes of the congregation.,Oshaya continued: There is ba parablethat illustrates this, binvolving a bride who is in her father’s homeand has not yet been seen by her bridegroom. bAs long as her eyes are beautiful, her body need not be examined,as certainly she is beautiful. However, if bher eyes are bleary [ iterutot /i], her entire body requires examination.So too, if the leaders of the generation are flawed, it is a sign that the entire generation is unworthy. By means of this parable, Oshaya was hinting that rain was withheld from the entire nation due to the evil committed by the household of the iNasi /i.,The bservantsof the iNasi bcame and placed a scarf around his neck and tormented himas punishment for insulting the house of the iNasi /i. bHis townsmen said to them: Let him be, as he also causes us painwith his harsh reproof, but bsince we see that all his actions are for the sake of Heaven we do not say anything to him and let him be. You tooshould blet him be. /b,§ The Gemara relates: bRabbiYehuda HaNasi bdeclared a fast but rain did not come. Ilfa descendedto lead the service bbefore him, and some sayit was bRabbi Ilfi. He recited: He Who makes the wind blow, and the windindeed bblew.He continued to recite: And bWho makes the rain come, andsubsequently, bthe rain came.Rabbi Yehuda HaNasi bsaid to him: What are yourgood bdeeds,in the merit of which your prayers are answered so speedily? bHe said to him: I live in an impoverished city, in which there is no wine for ikiddushor ihavdala /i. I go to the effort of bringingthe residents bwine for ikiddushand ihavdala /i, and Ithereby enable them to bfulfill their duty.In reward for this mitzva, my prayers for rain were answered.,The Gemara relates a similar incident. bRav happenedto come to ba certain placewhere bhe decreed a fast but rain did not come. The prayer leader descendedto lead the service bbefore himand brecited: He Who makes the wind blow, and the wind blew.He continued and bsaid:And bWho makes the rain fall, and the rain came.Rav bsaid to him: What are yourgood bdeeds? He said to him: I am a teacher of children, and I teach the Bible to the children of the poor as to the children of the rich, andif there is banyone who cannotpay, bI do not take anything from him. And I have a fishpond, and anychild bwho neglectshis studies, bI bribe him withthe fish band calm him, and soothe him until he comes and reads. /b,The Gemara further relates: bRav Naḥman decreed a fast, prayed for mercy, but rain did not come.In his misery, he bsaid: Take Naḥmanand bthrow him from the wall to the ground,as the fast he decreed has evidently had no effect. bHe grew upset, and rain came. /b,The Gemara relates: bRabba decreed a fast. He prayed for mercy, but rain did not come. They said to him: But whenthis bRav Yehuda decreed a fast, rain would come. He said to them: What can I do? Ifthe difference between us is bdue toTorah bstudy, we are superior tothe previous generation, bas in the years of Rav Yehuda all of their learning /b |
|
11. Anon., Avot Derabbi Nathan A, 28 (6th cent. CE - 8th cent. CE)
|
