1. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.1-1.2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 1.1. נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ 1.1. שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ 1.2. יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי־טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ | 1.1. THE song of songs, which is Solomon’s. 1.2. Let him kiss me with the kisses of his mouth— For thy love is better than wine. |
|
2. Hebrew Bible, Deuteronomy, 25.5 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 25.5. כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ׃ | 25.5. If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband’s brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband’s brother unto her." |
|
3. Hebrew Bible, Exodus, 22.8 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 22.8. עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שׁוֹר עַל־חֲמוֹר עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ | 22.8. For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour." |
|
4. Hebrew Bible, Leviticus, 14.21, 14.31 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 14.21. וְאִם־דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן׃ 14.31. אֵת אֲשֶׁר־תַּשִּׂיג יָדוֹ אֶת־הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת־הָאֶחָד עֹלָה עַל־הַמִּנְחָה וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַמִּטַּהֵר לִפְנֵי יְהוָה׃ | 14.21. And if he be poor, and his means suffice not, then he shall take one he-lamb for a guilt-offering to be waved, to make atonement for him, and one tenth part of an ephah of fine flour mingled with oil for a meal-offering, and a log of oil;" 14.31. even such as his means suffice for, the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering, with the meal-offering; and the priest shall make atonement for him that is to be cleansed before the LORD." |
|
5. Hebrew Bible, Numbers, 5.1-5.4, 5.6, 11.13, 11.19-11.20, 15.38-15.39, 19.2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 5.1. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 5.1. וְאִישׁ אֶת־קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה׃ 5.2. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת־שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ׃ 5.2. צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן־הַמַּחֲנֶה כָּל־צָרוּעַ וְכָל־זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ׃ 5.3. מִזָּכָר עַד־נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם׃ 5.3. אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת־הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל־הַתּוֹרָה הַזֹּאת׃ 5.4. וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 5.6. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל־חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא׃ 11.13. מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל־הָעָם הַזֶּה כִּי־יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה־לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה׃ 11.19. לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם׃ 15.38. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ 15.39. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֺת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא־תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ 19.2. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא־עָלָה עָלֶיהָ עֹל׃ 19.2. וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת־מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא־זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא׃ | 5.1. And the LORD spoke unto Moses, saying:" 5.2. ’Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead;" 5.3. both male and female shall ye put out, without the camp shall ye put them; that they defile not their camp, in the midst whereof I dwell.’" 5.4. And the children of Israel did so, and put them out without the camp; as the LORD spoke unto Moses, so did the children of Israel." 5.6. Speak unto the children of Israel: When a man or woman shall commit any sin that men commit, to commit a trespass against the LORD, and that soul be guilty;" 11.13. Whence should I have flesh to give unto all this people? for they trouble me with their weeping, saying: Give us flesh, that we may eat." 11.19. Ye shall not eat one day, nor two days, nor five days, neither ten days, nor twenty days;" 11.20. but a whole month, until it come out at your nostrils, and it be loathsome unto you; because that ye have rejected the LORD who is among you, and have troubled Him with weeping, saying: Why, now, came we forth out of Egypt?’" 15.38. ’Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them throughout their generations fringes in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of blue." 15.39. And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of the LORD, and do them; and that ye go not about after your own heart and your own eyes, after which ye use to go astray;" 19.2. This is the statute of the law which the LORD hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke." |
|
6. Hebrew Bible, Psalms, 102.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 102.1. כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃ 102.1. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ | 102.1. A Prayer of the afflicted, when he fainteth, and poureth out his complaint before the LORD. " |
|
7. Hebrew Bible, Isaiah, 38.14, 42.16 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 38.14. כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה־לִּי עָרְבֵנִי׃ 42.16. וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא־יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים׃ | 38.14. Like a swallow or a crane, so do I chatter, I do moan as a dove; mine eyes fail with looking upward. O LORD, I am oppressed, be Thou my surety. ." 42.16. And I will bring the blind by a way that they knew not, In paths that they knew not will I lead them; I will make darkness light before them, and rugged places plain. These things will I do, And I will not leave them undone." |
|
8. Hebrew Bible, Zechariah, 13.2 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)
| 13.2. וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת־שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן־הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת־הַנְּבִיאִים וְאֶת־רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן־הָאָרֶץ׃ | 13.2. And it shall come to pass in that day, Saith the LORD of hosts, That I will cut off the names of the idols out of the land, And they shall no more be remembered; And also I will cause the prophets And the unclean spirit to pass out of the land." |
|
9. Mishnah, Avot, 3.14 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)
| 3.14. He used to say:Beloved is man for he was created in the image [of God]. Especially beloved is he for it was made known to him that he had been created in the image [of God], as it is said: “for in the image of God He made man” (Genesis 9:6). Beloved are Israel in that they were called children to the All-Present. Especially beloved are they for it was made known to them that they are called children of the All-Present, as it is said: “your are children to the Lord your God” (Deuteronomy 14:1). Beloved are Israel in that a precious vessel was given to them. Especially beloved are they for it was made known to them that the desirable instrument, with which the world had been created, was given to them, as it is said: “for I give you good instruction; forsake not my teaching” (Proverbs 4:2)." |
|
10. New Testament, Mark, 7.1 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 7.1. Then the Pharisees, and some of the scribes gathered together to him, having come from Jerusalem. |
|
11. New Testament, Matthew, 15.1 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 15.1. Then Pharisees and scribes came to Jesus from Jerusalem, saying |
|
12. Anon., Qohelet Rabba, 10.8 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
13. Anon., Genesis Rabba, 1.1, 79.6 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 1.1. רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וגו', אָמוֹן פַּדְּגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר אָמוֹן רַבָּתָא. אָמוֹן פַּדְּגוֹג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק. אָמוֹן מְכֻסֶּה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע וגו'. אָמוֹן מֻצְנָע, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה. אָמוֹן רַבָּתָא, כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, וּמְתַרְגְּמִינַן הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא. דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. 1.1. רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב', אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא. בַּר קַפָּרָא אָמַר (דברים ד, לב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ, וְאִי אַתָּה דּוֹרֵשׁ לִפְנִים מִכָּאן. (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר, וְאִי אַתָּה חוֹקֵר לִפְנִים מִכָּאן. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בַּהֲדֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב', לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וְלָמָּה בְּב' שֶׁהוּא לְשׁוֹן בְּרָכָה, וְלָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרִירָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף שֶׁלֹא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לָאֶפִּיקוֹרְסִין לוֹמַר הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁהוּא נִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בְּב' אֶלָּא מַה ב' זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי עוֹקְצִין, אֶחָד מִלְּמַעְלָה וְאֶחָד מִלְּמַטָּה מֵאֲחוֹרָיו, אוֹמְרִים לַב' מִי בְּרָאֲךָ, וְהוּא מַרְאֶה בְּעוּקְצוֹ מִלְּמַעְלָה, וְאוֹמֵר זֶה שֶׁלְּמַעְלָה בְּרָאָנִי. וּמַה שְּׁמוֹ, וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בְּעוּקְצוֹ שֶׁל אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר ה' שְׁמוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת הָיְתָה הָאָלֶ"ף קוֹרֵא תִּגָּר לִפְנֵי כִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת וְלֹא בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ וגו', לְמָחָר אֲנִי בָּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי וְאֵינִי פּוֹתֵחַ תְּחִלָה אֶלָּא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָלֶ"ף, שֶׁהוּא מַסְכִּים מֵאָלֶ"ף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. 79.6. וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר (בראשית לג, יח), חָנַן אֶת הַפָּנִים שֶׁבָּעִיר, הִתְחִיל מְשַׁלֵּחַ לָהֶם דּוֹרוֹנוֹת. דָּבָר אַחֵר, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, הִתְחִיל מַעֲמִיד הַטְּלִיסִין וּמוֹכֵר בְּזוֹל, הֲדָא אָמְרָת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ הֲווֹ טְמִירִין בִּמְעָרְתָא י"ג שָׁנָה בְּיוֹמֵי דִּשְׁמָדָא, וְהָיוּ אוֹכְלִין חֲרוּבִין שֶׁל גָּרוֹדָא עַד שֶׁהֶעֱלָה גּוּפָן חֲלוּדָה. לְסוֹף שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנִין נְפַק יְתֵיב עַל תְּרַע מְעָרְתָא, חֲמָא חַד צַיָּד קָאֵים וְצָיֵד צִיפֳּרִין, וְכַד הֲוָה שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַת קָלָא אָמְרָה מִן שְׁמַיָא דִּימוֹס דִּימוֹס, פַּסְגָּא. וְכַד הֲוָה שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרַת סְפֶקוּלָא, הֲוַת מִתָּצְדָה וְנִלְכָּדָה. אָמַר, צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָא לָא מִתָּצְדָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה נֶפֶשׁ דְּבַר נָשׁ, נְפַק וְאַשְׁכַּח מִלַּיָא מְשַׁדְּכָן, וְנִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה. אֲתוֹן וְאַסְחוֹן בַּהֲדָא בֵּי בָּנֵי דְּבֵית מוֹקֵד דִּטְבֶרְיָא, אֲמַר לֵיהּ בְּרֵיהּ כָּל הֲדָא טַבְתָא עֲבָדַת לָן טְבֶרְיָא וְלֵית אֲנַן מְדַכָּן יָתָהּ מִן קָטוֹלַיָא, אָמַר צְרִיכִין אָנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ עוֹשִׂים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אִיטְלוּסִין וּמוֹכְרִין בְּזוֹל, אָמַר צְרִיכִין אָנוּ לְדַכָּיָא טְבֶרְיָא, מָה עֲבַד, נְסַב תֻּרְמוּסָא וַהֲוָה מְקַצֵּץ תֻּרְמוּסָא וְשַׁדֵּי קְצוֹצוּתֵיהּ וּמְקַלֵּק בַּשּׁוּק, וְכָל אַתְרָא דַּהֲוָה קְטִילָא סָלֵיק וְאִינוּן מַפְקוּן וְנָפְקִין, וְכָל מָקוֹם שֶׁלֹא הָיְתָה שָׁמָּה טֻמְאָה תֻּרְמְסָא עוֹמֶדֶת, וְהוּא מְצַיֵּן אֵיזֶה מְקוֹם טֻמְאָה וּמְקוֹם טָהֳרָה, עַד זְמַן דְּדַכֵּי יָתָהּ מִן קָטִילַיָא. חֲמְתֵיהּ חַד כּוּתִי עַם דְאַרַע, אֲמַר לֵית אֲנָא אָזֵיל וּמַדְחַךְ בַּהֲדֵין סָבָא דִּיהוּדָאֵי, אִית דְּאָמְרֵי מִן הָדֵין שׁוּקָא דְּגַרְגִּינָא וְאִית דְּאָמְרֵי מִן הָדֵין שׁוּקָא דְּסַקָּאֵי, נְסַב קְטִיל וּטְמָרֵיהּ בְּשׁוּקָא דַּהֲווֹ מְדַכֵּי, בְּצַפְרָא אֲזַל אֲמַר לְהוֹן אַמְרִיתוּן דְּדַכֵּי בֶּן יוֹחָאי טְבֶרְיָא אֲתוֹן חֲמוּן הָדֵין קְטִילָא [נסח אחר: אזל לגביה אמר ליה לא דכיתא שוק פלן, אמר ליה הין, אמר ליה ואין אפיקת לך מיתין מן בתרך, אמר ליה גוד חמי ליה], צָפָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא נְתָנוֹ שָׁם, אָמַר גּוֹזֵר אֲנִי עַל הָעֶלְיוֹן שֶׁיֵּרֵד וְעַל הַתַּחְתּוֹן שֶׁיַּעֲלֶה, וַהֲוָה כֵן. וּסְלֵיק וּשְׁבַת בְּבֵיתֵיהּ, וַעֲבַר בְּהָדֵין מִגְדְּלָא דְּצַבָּעַיָא שְׁמַע קָלָא דְּנַקָּאי סַפְרָא, אָמַר לָא אַמְרִיתוּן דְּדַכֵּי בַּר יוֹחָאי לִטְבֶרְיָה, אָמְרִין אַשְׁכְּחוּן חַד קְטִילָא, אָמַר יָבוֹא עָלַי אִם אֵין בְּיָדִי הֲלָכוֹת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי עַל טְבֶרְיָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה חוּץ מִזֶּה וּמִזֶּה וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ בַּמִּנְיָן עִמָּנוּ שֶׁנִּטְהֲרָה, פָּרַצְתָּ גְּדֵרָן שֶׁל חֲכָמִים, וְעָלֶיךָ נֶאֱמַר (קהלת י, ח): וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, מִיָּד נַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. עָבַר בַּהֲדָא בִּקְעַת דְּבֵית נְטוֹפָא, חֲמָא חַד בַּר נָשׁ קָאֵים וּמְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית, אָמַר לוֹ וְלֹא סְפִיחֵי שְׁבִיעִית הֵן, אָמַר לוֹ וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁהִתַּרְתָּ, לֹא כָךְ תְּנֵינַן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַסְּפִיחִין מֻתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה, אָמַר לוֹ וַהֲלוֹא חֲבֵרַי חוֹלְקִים עָלַי, פָּרַצְתָּ גְּדֵרָן שֶׁל חֲכָמִים וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה מִבְּעוֹד יוֹם, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם. הֲדָא אָמְרָת שֶׁשָּׁמַר יַעֲקֹב אֶת הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁנִּתַּן. | 1.1. The great Rabbi Hoshaya opened [with the verse (Mishlei 8:30),] \"I [the Torah] was an amon to Him and I was a plaything to Him every day.\" Amon means \"pedagogue\" (i.e. ny). Amon means \"covered.\" Amon means \"hidden.\" And there is one who says amon means \"great.\" Amon means \"ny,\" as in (Bamidbar 11:12) “As a ny (omein) carries the suckling child.\" Amon means \"covered,\" as in (Eichah 4:5) \"Those who were covered (emunim) in scarlet have embraced refuse heaps.\" Amon means \"hidden,\" as in (Esther 2:7) \"He hid away (omein) Hadassah.\" Amon means \"great,\" as in (Nahum 3:8) \"Are you better than No-amon [which dwells in the rivers]?\" which the Targum renders as, \"Are you better than Alexandria the Great (amon), which dwells between the rivers?\" Alternatively, amon means \"artisan.\" The Torah is saying, \"I was the artisan's tool of Hashem.\" In the way of the world, a king of flesh and blood who builds a castle does not do so from his own knowledge, but rather from the knowledge of an architect, and the architect does not build it from his own knowledge, but rather he has scrolls and books in order to know how to make rooms and doorways. So too Hashem gazed into the Torah and created the world. Similarly the Torah says, \"Through the reishis Hashem created [the heavens and the earth],\" and reishis means Torah, as in \"Hashem made me [the Torah] the beginning (reishis) of His way\" (Mishlei 8:22)." |
|
14. Anon., Leviticus Rabba, 22.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 22.1. אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז (ויקרא יז, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ח): וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים יִתְרוֹן לָעוֹלָם, אַף הֵן בִּכְלַל הֲנָיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, סִיבָא לְמֶעֱבַד חַבְלָא, סִיבָא לִמְסוֹךְ גַּנַּיָא, (קהלת ה, ח): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, אֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ וְהוּא שַׁלִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, עֲבָדַת אַרְעָא עָבֵיד, לָא עֲבָדַת אַרְעָא וְלָא כְלוּם, לְפִיכָךְ (קהלת ה, ט): אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב מָמוֹן לֹא יִשְׂבַּע מָמוֹן, (קהלת ה, ט): וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנִין בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה, כְּתִיב (יחזקאל כז, כט): וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם וגו' [על] [אל] הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעַל הָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, אֶלָּא הֲרֵי שֶׁשָּׁקְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל אֶחָד בַּיָּם וְיֵשׁ לוֹ קַרְקַע עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹד אִם אֵין לוֹ קַרְקַע אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן יִתְרוֹן לְמַתַּן תּוֹרָה, כְּגוֹן הִלְכוֹת צִיצִית תְּפִלִּין וּמְזוּזָה, אַף הֵן בִּכְלַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, י): וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים, וּכְתִיב (דברים ח, א): כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי וגו', כָּל כְּכָל, דְּבָרִים הַדְּבָרִים, מִצְוָה הַמִּצְוָה, מִקְרָא מִשְׁנָה הֲלָכוֹת תַּלְמוּד תּוֹסֶפְתּוֹת אַגָּדוֹת וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לוֹמַר לִפְנֵי רַבּוֹ, כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, י): יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא, חֲבֵרוֹ מֵשִׁיב עָלָיו (קהלת א, י): כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֶלֶךְ זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, שֶׁהוּא סוֹדֵר הֲלָכָה לְפָנָיו. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מֶלֶךְ זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הֲלָכָה לְפָנָיו, לְפִיכָךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב תּוֹרָה לֹא יִשְׂבַּע תּוֹרָה, וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחֲרֵי תוֹרָה וְתַלְמוּד אֵין לוֹ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אוֹמֵר לָמַד וְלֹא לִמֵּד אֵין לְךָ הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה. 22.1. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן (ירמיה נ, לג): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה. (תהלים קמו, ז): נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ח, ג): וַיְעַנְךָ וַיַרְעִיבֶךָ. (תהלים קמו, ז): ה' מַתִּיר אֲסוּרִים, מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ, אָסַרְתִּי לְךָ חֵלֶב בְּהֵמָה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּחַיָּה, אָסַרְתִּי לְךָ גִּיד הַנָּשֶׁה בְּחַיָּה וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּעוֹף, אָסַרְתִּי לְךָ שְׁחִיטָה בְּעוֹפוֹת וְהִתַּרְתִּי לְךָ בְּדָגִים. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, דַּם הַנִּדָּה אָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לְךָ דַּם בְּתוּלִים, אָסַרְתִּי לְךָ אֵשֶׁת אִישׁ הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשְּׁבוּיָה. אֵשֶׁת אָח הִתַּרְתִּי לְךָ יְבָמָה, אִשָּׁה וְאֶת אֲחוֹתָהּ בְּחַיֵּיהֶם הִתַּרְתִּי לְךָ לְאַחַר מִיתָה, לְבִישַׁת כִּלְאַיִם הִתַּרְתִּי לְךָ סָדִין בְּצִיצִית, בְּשַׂר חֲזִיר הִתַּרְתִּי לְךָ דָּג שֶׁשְּׁמוֹ שִׁבּוּטָא, אֶת הַחֵלֶב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַשֻּׁמָּן, אֶת הַדָּם הִתַּרְתִּי לְךָ טְחוֹל, בָּשָׂר בְּחָלָב הִתַּרְתִּי לְךָ אֶת הַכְּחָל. רַבִּי מְנַחֲמָא וְרַבִּי בֵּבַי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוּ תַּחַת מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ הִתַּרְתִּי לָךְ, תַּחַת אִסּוּר דָּגִים לִוְיָתָן דָּג טָהוֹר, תַּחַת אִסּוּר עוֹפוֹת זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נ, יא): יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לט, כו): הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זִיז, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה מִינֵי טַעַם מִזֶּה וּמִזֶּה. תַּחַת אִסּוּר בְּהֵמוֹת (תהלים נ, י): בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ וְרַבָּנָן, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ כָּל מִינֵי עֲשָׂבִים וְהִיא אוֹכֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כ): כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּהֵמָה אַחַת הִיא רְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מַאֲכָל לַאֲכִילָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא (ישעיה סה, י): וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּהֵמָה אַחַת הִיא וּרְבוּצָה עַל אֶלֶף הָרִים וְאֶלֶף הָרִים מְגַדְּלִין לָהּ מִינֵי בְּהֵמוֹת, וְהִיא אוֹכֶלֶת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כ): וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם, וְאֶפְשָׁר כֵּן אִית בְּעִיר אָכֵיל בְּעִיר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא גְּדוֹלִים הֵם מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים מַה מְּשֻׁנִּין הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה גְּמִיעָה אֶחָת, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, כג): הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל מַה שֶּׁהַיַּרְדֵּן מַכְנִיס לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גְּמִיעָה אַחַת, מַאי טַעְמָא (איוב מ, כג): יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין בָּהֶם לִכְלוּךְ פֶּה, וּמֵהֵיכָן הוּא שׁוֹתֶה, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן וּשְׁמוֹ יוּבַל וּמִשָּׁם הוּא שׁוֹתֶה, מַאי טַעְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ח): וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו. אָמַר רַבִּי מֵאִיר (איוב יב, ז): וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ, זֶה בְּהֵמוֹת, (איוב יב, ז): וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ, זֶה זִיז שָׂדָי, (איוב יב, ח): אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ, זֶה גַּן עֵדֶן, (איוב יב, ח): וִיסַפְּרוּ לְךָ דְּגֵי הַיָּם, זֶה לִוְיָתָן, (איוב יב, ט): מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת. | |
|
15. Anon., Sifra, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE)
|
16. Anon., Sifre Deuteronomy, 48 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)
|
17. Palestinian Talmud, Berachot, 9.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
18. Palestinian Talmud, Moed Qatan, 3.7 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
19. Palestinian Talmud, Sheviit, 9.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
20. Babylonian Talmud, Eruvin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 53a. וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המדה כנגדן ועושין אותה כמין טבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות:, big strongגמ׳ /strong /big רב ושמואל חד תני מעברין וחד תני מאברין,מאן דתני מאברין אבר אבר ומאן דתני מעברין כאשה עוברה (בראשית כג, ט),מערת המכפלה רב ושמואל חד אמר שני בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועלייה על גביו,בשלמא למאן דאמר זה על גב זה היינו מכפלה אלא למאן דאמר שני בתים זה לפנים מזה מאי מכפלה,שכפולה בזוגות (בראשית לה, כז) ממרא קרית ארבע א"ר יצחק קרית הארבע זוגות אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה (בראשית יד, א),ויהי בימי אמרפל רב ושמואל חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו (שמות א, ח),ויקם מלך חדש על מצרים רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו,מ"ד חדש ממש דכתיב חדש ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו מדלא כתיב וימת וימלוך,ולמאן דאמר שנתחדשו גזירותיו הא כתיב (שמות א, ח) אשר לא ידע את יוסף מאי אשר לא ידע את יוסף דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה ליוסף כלל:,(סימן שמונה עשרה ושנים עשר למדנו בדוד ויבן):,א"ר יוחנן י"ח ימים גידלתי אצל רבי אושעיא בריבי ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו כיצד מאברין את הערים באלף,איני והאמר רבי יוחנן י"ב תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי וי"ח ימים גידלתי ביניהן ולמדתי לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד,לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד גמר גמרא לא גמר איבעית אימא מנייהו דידהו גמר מיניה דידיה לא גמר ואב"א דבר אחד במשנתינו קאמר,וא"ר יוחנן כשהיינו לומדין תורה אצל ר' אושעיא היינו יושבין ארבעה ארבעה באמה אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה,א"ר יוחנן רבי אושעיא בריבי בדורו כר' מאיר בדורו מה רבי מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו אף רבי אושעיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו,אמר ר' יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית,ראשונים ר"ע אחרונים ר"א בן שמוע איכא דאמרי ראשונים ר' אלעזר בן שמוע אחרונים ר' אושעיא בריבי ואנו כמלא נקב מחט סידקית,אמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא אמר רב אשי אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה,אמר רב יהודה אמר רב בני יהודה שהקפידו על לשונם נתקיימה תורתם בידם בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם,מידי בקפידא תליא מילתא אלא בני יהודה דדייקי לישנא ומתנחי להו סימנא נתקיימה תורתן בידן בני גליל דלא דייקי לישנא ולא מתנחי להו סימנא לא נתקיימה תורתן בידם,בני יהודה גמרו מחד רבה נתקיימה תורתן בידם בני גליל דלא גמרי מחד רבה לא נתקיימה תורתן בידם,רבינא אמר בני יהודה דגלו מסכתא נתקיימה תורתן בידם בני גליל דלא גלו מסכתא לא נתקיימה תורתן בידם,דוד גלי מסכתא שאול לא גלי מסכתא דוד דגלי מסכתא כתיב ביה (תהלים קיט, עד) יראיך יראוני וישמחו שאול דלא גלי מסכתא כתיב ביה ((שמואל א יד, מז) אל כל) אשר יפנה | 53a. band bridges and monumentsover graves bin which there is a residence, one extends the measureof that side of the city as though there were other structures bopposite themin the adjacent corner of the city. bAndprior to measuring the Shabbat limit, bone rendersthe city blike a square tablet so that it gains the corners,although there are actually no houses in those corners., strongGEMARA: /strong The Gemara cites a dispute with regard to the mishna’s terminology. bRav and Shmueldisagreed: bOne taughtthat the term in the mishna is ime’abberin /i,with the letter iayin /i, band one taughtthat the term in the mishna is ime’abberin /i,with the letter ialef /i.,The Gemara explains: bThe one who taught ime’abberin /iwith an ialefexplained the term in the sense of blimb[iever/b] by blimb.Determination of the city’s borders involves the addition of limbs to the core section of the city. bAnd the one who taught ime’abberin /iwith an iayinexplained the term in the sense of ba pregt woman[iubbera/b] whose belly protrudes. In similar fashion, all the city’s protrusions are incorporated in its Shabbat limit.,Apropos this dispute, the Gemara cites similar disputes between Rav and Shmuel. With regard to bthe Machpelah Cave,in which the Patriarchs and Matriarchs are buried, bRav and Shmueldisagreed. bOne said:The cave consists of btwo rooms, onefarther binthan bthe other. And one said:It consists of ba room anda second bstory above it. /b,The Gemara asks: bGranted,this is understandable baccording to the one who saidthe cave consists of boneroom babove the other,as bthat isthe meaning of bMachpelah, double. However, according to the one who saidit consists of btwo rooms, onefarther binthan bthe other,in bwhatsense is it bMachpelah?Even ordinary houses contain two rooms.,Rather, it is called Machpelah in the sense bthat it is doubled withthe Patriarchs and Matriarchs, who are buried there bin pairs.This is similar to the homiletic interpretation of the alternative name for Hebron mentioned in the Torah: b“Mamreof bKiryat Ha’Arba,which is Hebron” (Genesis 35:27). bRabbi Yitzḥak said:The city is called Kiryat Ha’Arba, the city of four, because it is bthe city of the four couplesburied there: bAdam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca,and bJacob and Leah. /b,They disagreed about this verse as well: b“And it came to pass in the days of Amraphel”(Genesis 14:1). bRav and Shmuelboth identified Amraphel with Nimrod. However, bone said: Nimrod was his name. And why was his name called Amraphel?It is a contraction of two Hebrew words: bAs he said [ iamar /i]the command band cast [ ihippil /i] our father Abraham into the fiery furnace,when Abraham rebelled against and challenged his proclaimed divinity. bAnd one said: Amraphel was his name. And why was his name called Nimrod? Because he caused the entire world to rebel [ ihimrid /i]against bGod during his reign. /b,They also disagreed about this verse: b“There arose a new king over Egypt,who knew not Joseph” (Exodus 1:8). bRav and Shmueldisagreed. bOne said:He was bactuallya bnewking, band one said:He was in fact the old king, but bhis decrees were new. /b,The Gemara explains. bThe one who saidhe was bactuallya bnewking based his opinion on the fact bthat it is writtenin the verse that he was bnew. And the one who said that his decrees were newderived his opinion bfromthe fact bthat it is not written: Andthe king bdied, andhis successor breigned,as it is written, for example, with regard to the kings of Edom (Genesis 36).,The Gemara asks: bAnd according to the one who said that his decrees were new, isn’t it written: “Who knew not Joseph”?If it were the same king, how could he not know Joseph? The Gemara explains: bWhat isthe meaning of the phrase: b“Who knew not Joseph”?It means bthat heconducted himself blike one who did not know Joseph at all. /b,The Gemara cites a bmnemonicof key words from a series of traditions cited below: bEighteen and twelve we studied, with regard to David, and he will understand. /b, bRabbi Yoḥa said: I spent eighteen days with Rabbi Oshaya the Distinguished [ iBeribbi /i], and I learned from him only one matter in our Mishna.In the phrase: bHow does one extend cities,the word ime’abberinis spelled bwith an ialef /i. /b,The Gemara asks: bIs this so? Didn’t Rabbi Yoḥa say: Rabbi Oshaya the Distinguished had twelve students, and I spent eighteen days among them, and I learned the heart of each and every one,i.e., the nature and character of each student, band theextent of the bwisdom of each and every one?How could Rabbi Yoḥa say that he learned only one matter?,The Gemara answers: It is possible that bhe learned the heart of each and every one and the wisdom of each and every one,but bhe did not learnsubstantive btradition.And bif you wish, sayinstead: bFromthe students bthemselves he learnedmany things; bfromRabbi Oshaya bhimself he did not learnanything beyond that one matter. bAnd if you wish, sayinstead: Rabbi Yoḥa meant to bsaythat he learned only one matter bin our Mishnafrom Rabbi Oshaya, but he learned other matters from him based on ibaraitotand other sources., bAnd Rabbi Yoḥa saidabout that period: bWhen we were studying Torah with Rabbi Oshaya,it was so crowded with students that bwe would sit four in eachsquare bcubit.Similarly, bRabbiYehuda HaNasi bsaid: When we were studying Torah with Rabbi Elazar ben Shamua, we would sit six in eachsquare bcubit. /b, bRabbi Yoḥa saidabout his teacher: bRabbi Oshaya the Distinguishedwas as great bin his generation as Rabbi Meirwas bin his generation: Just aswith regard to bRabbi Meir, in his generation his colleagues were unable to fully graspthe profundity of bhis thinkingdue to the subtlety of his great mind, bsoit was with bRabbi Oshaya; his colleagues were unable to fully graspthe profundity of bhis thinking. /b,Similarly, bRabbi Yoḥa said: The hearts,i.e., the wisdom, bofthe bearlySages were blike the doorway to the Entrance Hallof the Temple, which was twenty by forty cubits, bandthe hearts bofthe blaterSages bwere like the doorway to the Sanctuary,which was ten by twenty cubits. bAnd we,i.e., our hearts, bare likethe beye of a fine needle. /b,He explains: The term bearlySages is referring to bRabbi Akiva,and the term blaterSages is referring to his student, bRabbi Elazar ben Shamua. Some saythat the term bearlySages refers to bRabbi Elazar ben Shamuaand that the term the blaterSages refers to bRabbi Oshaya the Distinguished. And we are likethe beye of a fine needle. /b,On the topic of the steady decline of the generations, bAbaye said: And we,as far as our capabilities are concerned, bare like a peg in the wall with regard toTorah bstudy.Just as a peg enters a wall with difficulty, our studies penetrate our minds only with difficulty. bRava said: And we are like a finger in wax [ ikira /i] with regard to logical reasoning.A finger is not easily pushed into wax, and it extracts nothing from the wax. bRav Ashi said: We are like a finger in a pit with regard to forgetfulness.Just as a finger easily enters a large pit, similarly, we quickly forget our studies.,The Gemara continues the discussion relating to study and comprehension, and cites that which bRav Yehuda said that Rav said:With regard to bthe people of Judea, who were particular in their speechand always made certain that it was both precise and refined, btheir Torahknowledge bendured for them;with regard to bthe people of the Galilee, who were not particular in their speech, their Torahknowledge bdid not endure for them. /b,The Gemara asks: bIsthis bmatter at all dependent onbeing bparticularwith one’s language? bRather,with regard to bthe people of Judea, who were precise in their language andwho bwould formulate mnemonicsfor their studies, btheir Torahknowledge bendured for them;with regard to bthe people of the Galilee, who were not precise in their language andwho bwould not formulate mnemonics, their Torahknowledge bdid not endure for them. /b,Furthermore, with regard to bthe people of Judea,who bstudied from one teacher, their Torahknowledge bendured for them,as their teacher provided them with a consistent approach; however, with regard to bthe people of the Galilee, who did not study from one teacher,but rather from several teachers, btheir Torahknowledge bdid not endure for them,as it was a combination of the approaches and opinions of a variety of Sages., bRavina said:With regard to bthe people of Judea, who wouldpublicly bdisclose the tractateto be studied in the coming term so that everyone could prepare and study it in advance ( ige’onim /i), btheir Torahknowledge bendured for them;with regard to bthe people of the Galilee, who would not disclose the tractateto be studied in the coming term, btheir Torahknowledge bdid not endure for them. /b,The Gemara relates that King bDavid would disclose the tractateto be studied in advance, whereas bSaul would not disclose the tractateto be studied. bWith regard to David, who would disclose the tractate, it is written: “Those who fear You will see me and be glad”(Psalms 119:74), since all were prepared and could enjoy his Torah. bWith regard to Saul, who would not disclose the tractateto be studied, bit is written: “And wherever he turned himself /b |
|
21. Babylonian Talmud, Makkot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 10a. דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם מאי עקובה מדם א"ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות,ומאי שנא מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי ומאי שנא מציעאי דמקרבי,אמר אביי בשכם נמי שכיחי רוצחים דכתיב (הושע ו, ט) וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה וגו' מאי חבר כהנים א"ר אלעזר שהיו מתחברין להרוג נפשות ככהנים הללו שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות,ותו ליכא והא כתיב (במדבר לה, ו) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות,וחברון עיר מקלט הוא והכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה אמר אביי פרוודהא דכתיב (יהושע כא, יב) ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה,וקדש עיר מקלט הואי והכתיב (יהושע יט, לה) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש ואדרעי ועין חצור ותניא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות אמר רב יוסף תרתי קדש הואי אמר רב אשי כגון סליקום ואקרא דסליקום,גופא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכין גדולים אלא עיירות בינוניות ואין מושיבין אותן אלא במקום מים ואם אין שם מים מביאין להם מים ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים ואין מושיבין אותן אלא במקום אוכלוסין נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן נתמעטו דיוריהן מביאין להם כהנים לוים וישראלים,ואין מוכרין בהן לא כלי זיין ולא כלי מצודה דברי רבי נחמיה וחכמים מתירין ושוין שאין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין לתוכן חבלים כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם,א"ר יצחק מאי קרא (דברים ד, מב) ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא,תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא אמר ר' זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון,א"ר יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו איני והא א"ר יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין שנאמר (דברים ד, מג) את בצר במדבר וגו' [וכתיב בתריה] (דברים ד, מד) וזאת התורה,לא קשיא הא בעידנא דעסיק בה הא בעידנא דלא עסיק בה,ואי בעית אימא מאי קולטין ממלאך המות כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכול שליחא [דמלאכא דמותא] למיקרב לגביה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא סליק ויתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה,א"ר תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפני שהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר (בראשית לז, כא) וישמע ראובן ויצילהו מידם,דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (דברים ד, מא) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה [שמש] אמר לו הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצחים איכא דאמרי א"ל הזרחת שמש לרוצחים,דרש רבי סימאי מאי דכתיב (קהלת ה, ט) אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה,ומי אוהב בהמון לא תבואה למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (תהלים קו, ב) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה (ללמד) [למלל] גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו,ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמר מי אוהב בהמון לו תבואה כל האוהב (למלמד) בהמון לו תבואה יהבו ביה רבנן עינייהו ברבא בריה דרבה,(סימן אשי ללמוד רבינא ללמד),רב אשי אמר כל האוהב ללמוד בהמון לו תבואה והיינו דא"ר יוסי בר' חנינא מאי דכתיב (ירמיהו נ, לו) חרב אל הבדים ונואלו חרב על צוארי שונאיהם של ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב, יא) אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו שרי צוען,רבינא אמר כל האוהב ללמד בהמון לו תבואה והיינו דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולן,א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהלים קכב, ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה,וא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהלים קכב, א) שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי אמר לו הקב"ה (תהלים פד, יא) כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח:,ומכוונות להם דרכים וכו': תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר | 10a. Therefore, a greater number of cities of refuge per capita were required there, bas it is written: “Gilead is a city of those who work iniquity; it is covered [ iakuba /i] with blood”(Hosea 6:8). bWhatis the meaning of: bCovered [ iakuba /i] with blood? Rabbi Elazar says:It means bthat they would set an ambush [ iokevin /i] to kill people. /b,The Gemara asks: bAnd what is differentabout the cities of refuge closest to the border on bthissouthern bsideof the country band fromthe border on bthatnorthern bsideof the country, bthat are distancedone-quarter of the length of Eretz Yisrael from the border, band what is differentabout the city of refuge in the bmiddleof the country, bwhich isrelatively bcloseto any potential murderers? The maximum distance that one would need to travel to reach the middle city is one-half the distance from the northern and southern borders to their respective cities of refuge., bAbaye said: Murderers are also common in Shechem, as it is written: “And as troops of robbers wait for a man, so does the band of priests; they murder in the way toward Shechem,yes, they commit enormity” (Hosea 6:9). bWhatis the meaning of b“the band of priests”? Rabbi Elazar says:It means bthatthe people bwould band together to kill people, like those priests who band together to distribute iteruma /iamong themselves bin the granaries. /b,The Gemara asks: bAnd are there no morecities of refuge beyond these six? bBut isn’t it written:“And the cities that you shall give to the Levites: The six cities of refuge you shall give for the murderer to flee there, band beyond them you shall give forty-two cities”(Numbers 35:6), indicating that the status of all the Levite cities is that of cities of refuge? bAbaye said:With regard to bthesesix cities designated specifically for this purpose, unintentional murderers in need of refuge are badmittedthere bwhetherthey entered the cities bdeliberately,aware that they are cities of refuge, or bwhetherthey entered binadvertently.By contrast, with regard to bthoseforty-two Levite cities, unintentional murderers are badmittedonly if they entered the cities bdeliberately,but if they entered the cities binadvertently,they are bnot admittedto the cities.,The Gemara asks: bAnd is Hebron a city of refuge? But isn’t it written: “And they gave Hebron to Caleb, as Moses had spoken”(Judges 1:20)? This indicates that Hebron belonged to Caleb from the tribe of Judah, and it was not a Levite city. bAbaye said: Its suburbs [ iparvadaha /i]were given to Caleb; the city itself was a city of priests, bas it is writtenin the context of the distribution of the Levite cities: “And they gave them Kiryat Arba…which is Hebron… band the field of the city and its courtyards they gave to Caleb, son of Jephunneh”(Joshua 21:11–12).,The Gemara further asks: bAnd is Kadesh a city of refuge? But isn’t it written: “And the fortified cities were Ziddim Zer, and Hammath, Rakkath, and Chinnereth…and Kedesh and Edrei and En Hazor”(Joshua 19:35–37), band it is taughtin a ibaraita /i: With regard to bthese citiesof refuge, bone does not establish themin bsmall settlements [ itirin /i] orin blarge cities; rather,one establishes them in bintermediate /b-sized btowns?Apparently, Kadesh was a large, fortified city. bRav Yosef said: There were twocities named bKedesh,and the one listed among the fortified cities in the book of Joshua is not the one that was a city of refuge. bRav Ashi said:The listing of Kadesh among the fortified cities is not difficult, as it is bsimilar tothe two adjacent yet separate cities of bSelikum and the fortification [ ive’akra /i] of Selikum.Likewise, there was the fortified city of Kadesh, mentioned in Joshua, and the city itself, which was an intermediate city that served as city of refuge.,§ The Gemara discusses bthematter bitself,and it cites the complete ibaraita /i: With regard to bthese citiesof refuge, bone does not establish themin bsmall settlements orin blarge cities; rather,one establishes them in bintermediate- /bsized btowns. And one establishes them only in a placewhere bwateris available, band if there is no wateravailable bthere,as there is no spring accessible from the city, bone brings them waterby digging a canal. bAnd one establishes them only in a placewhere there are bmarkets, and one establishes them only in a populated place,where there are many people who regularly frequent the town. If the bpopulationof the surrounding areas bdiminishes, one adds to it.If the number of bresidentsin the city of refuge itself bdiminishes, one bringsnew residents to the city, among them bpriests, Levites, and Israelites. /b,The ibaraitacontinues: bAnd one may not sell weapons or hunting toolsin the cities of refuge, to prevent the blood redeemer from gaining access to means that he could exploit to kill the unintentional murderer who fled to the city of refuge; this is bthe statement of Rabbi Neḥemya. And the Rabbis permitselling weapons and hunting tools. bAndRabbi Neḥemya and the Rabbis bagree that one may not spread nets inthe cities of refuge, bnor may they braid [ imafshilin /i] ropes inthose cities, bso that the foot of the blood redeemer will not be found there.If the blood redeemer were to enter the city of refuge to purchase nets or ropes, he is apt to encounter the murderer and kill him., bRabbi Yitzḥak says: What is the versefrom which these matters are derived? It is written: b“And he shall flee to one of these cities and live”(Deuteronomy 4:42), meaning: bPerform someactions bforthe unintentional murderer so bthatlife in the city of refuge bwill beconducive to bliving for him.All these steps are taken to facilitate that objective.,The Sages btaught:In the case of ba student who was exiled, his teacher is exiledto the city of refuge bwith him,so that the student can continue studying Torah with him there, bas it is stated:“And he shall flee to one of these cities band live,”from which it is derived: bPerform someactions bforthe unintentional murderer so bthatlife in the city bwill beconducive to bliving for him.Since Torah study is an integral component of his life, arrangements must be made to ensure continuity in that facet of his existence. bRabbi Zeira says: From hereone learns bthat a person should not teach a student who is not fit,as that may result in the teacher following the student into exile., bRabbi Yoḥa says:In the case of ba teacherof Torah bwho was exiled, his school is exiled with him.The Gemara asks: bIs that sothat a teacher of Torah is exiled? bBut doesn’t Rabbi Yoḥahimself bsay: From whereis it derived bthat matters of Torah provide refuge,i.e., that the blood redeemer may not harm one who is engaged in Torah? It is derived from a verse, bas it is stated: “Bezer in the wilderness,in the flatlands, for the Reubenites; and Ramoth in Gilead, for the Gadites; and Golan in Bashan, for the Manassites” (Deuteronomy 4:43), in the list of cities of refuge designated by Moses, band it is written thereafter: “And this is the Torah”(Deuteronomy 4:44). Based on that juxtaposition it is derived that the status of Torah is like that of a city of refuge.,The Gemara answers: This is bnot difficult,as bthisstatement of Rabbi Yoḥa, that the status of Torah is like that of a city of refuge, is referring to Torah bat the time that one is engaged in itsstudy, and bthatstatement of Rabbi Yoḥa, that the teacher of Torah must take his school to the city of refuge, is referring to the teacher of Torah bat the time that he is not engaged in itsstudy. His mere presence in a city of refuge provides him with continuous protection., bAnd if you wish, say: Whatis the meaning of Rabbi Yoḥa’s statement that matters of Torah bprovide refuge?It means protection, but not for an unintentional murderer from the blood redeemer; rather, it means protection bfrom the Angel of Death.This is basit was in bthisincident bwhere Rav Ḥisda was sitting and studying in the study hall of Rav and the agent of the Angel of Death was unable to approach himand take his life bbecause his mouth was not silent from his studyfor even a moment. The agent bascended and sat on the cedartree bof the study hall of Rav. The cedartree bbroke and Rav Ḥisda wasmomentarily bsilent,startled by the sudden noise, bandthe agent of the Angel of Death bovercame him.Apparently, matters of Torah provide protection from the Angel of Death only when one is actively engaged in their study.,§ bRabbi Tanḥum bar Ḥanilai says: For whatreason bwas Reuben privileged to be enumerated first in the rescue,as the first city of refuge listed is Bezer (see Deuteronomy 4:43), which is located in the tribal portion of Reuben? It is bdue tothe fact bthat he began the rescueof Joseph bfirst, as it is stated: “And Reuben heard and delivered him from their hands”(Genesis 37:21)., bRabbi Simlai taught: Whatis the meaning of that bwhich is written: “Then Moses separated three cities beyond the Jordan, to the east of the sun [ imizreḥa shamesh /i]”(Deuteronomy 4:41)? bThe Holy One, Blessed be He, said to Moses: Shine the sun [ ihazraḥ shemesh /i] for murderers,i.e., provide them with the hope of rescue. bSome saythat God bsaid toMoses: In designating these cities of refuge byou have shined the sun for murderers. /b,On a related note, bRabbi Simai taught: Whatis the meaning of that bwhich is written: “He who loves silver shall not be satisfied with silver; nor he who loves abundance with increase”(Ecclesiastes 5:9)? b“He who loves silver shall not be satisfied with silver”; thisis a reference to bMoses our teacher,whose love of mitzvot was so great bthatalthough bhe knew thatan unintentional murderer bwould not be admitted to the three citiesof refuge bthat were inthe east bbank of the Jordan untilthe bthreecities of refuge bthatwere bin the land of Canaan were selected, andthat his designation of cities of refuge would have no practical ramifications in his lifetime, bhenevertheless bsaid:When there is ba mitzva that has come my way, I will fulfill it. /b,The next phrase in that verse: b“Nor he who loves abundance with increase,”is also interpreted as referring to Torah: bFor whom is it fitting to teach an abundanceof people? bOnefor bwhom allits bincrease belongs to him,i.e., one who knows all the content of the Torah is worthy of teaching it in public. bAnd that isidentical to that bwhich Rabbi Elazar says: Whatis the meaning of that bwhich is written: “Who can express the mighty acts of God, or make all His praise heard”(Psalms 106:2)? bFor whom is it fitting to express the mighty acts of God?It is bone who can make all His praise heard.One who knows only part of it is unfit to teach the multitudes., bAnd the Rabbissay, band some say Rabba bar Mari says,that the passage b“nor he who loves abundance with increase”means bwhoever lovesa Torah scholar bwho teaches inthe presence of ban abundanceof people, bto him shall be increase,i.e., sons who are Torah scholars. The Gemara relates: When they heard that interpretation, bthe Sages cast their eyes upon Rava, son of Rabba,who loved Torah scholars who disseminate Torah, and he was blessed with sons who were Torah scholars.,The Gemara provides ba mnemonicfor the ensuing interpretations of the second part of the verse cited earlier (Ecclesiastes 5:9): bAshi to study, Ravina to teach. /b, bRav Ashi says: Anyone who loves to study in abundance,i.e., with many colleagues, bto him shall be increase,i.e., he will succeed in his studies. bAnd that isparallel to that bwhich Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: Whatis the meaning of that bwhich is written: “A sword is upon the ibaddim /i, iveno’alu /i”(Jeremiah 50:36)? It is fitting that ba swordbe placed bon the necks of the enemies of Torah scholars,a euphemism for Torah scholars, bwho sit and engage inthe study of bthe Torah individually [ ibad bevad /i]. Moreover, they grow foolishthrough individual study, as bit is written here: iVeno’alu /i, and it is written there: “For we have been foolish [ ino’alnu /i]”(Numbers 12:11). bMoreover, theythereby bsin, as it is statedimmediately thereafter: b“And for we have sinned.” And if you wish, saythat bfrom hereit is derived that ino’alumeans sinned: b“The ministers of Zoan have sinned [ ino’alu /i]”(Isaiah 19:13)., bRavina saysthat there is a different interpretation of the verse cited earlier (Ecclesiastes 5:9): bAnyone who loves to teach in abundance,before the multitudes, bto him shall be increase,as his Torah knowledge is enhanced through those lectures. bAnd that isthe parallel to that bwhich RabbiYehuda HaNasi bsays: Much Torah have I studied from my teachers, andI have learned bmore from my colleaguesthan bfrom them, andI have learned bmore from my studentsthan bfrom all of them. /b,Apropos the virtue of Torah study, bRabbi Yehoshua ben Levi says: Whatis the meaning of that bwhich is written: “Our feet were standing in your gates, Jerusalem”(Psalms 122:2)? bWhat caused our feet to withstandthe enemies bin war?It is bthe gates of Jerusalem, where they were engaged in Torahstudy. He interprets the term “in your gates” to mean: Because of your gates, the place of justice and Torah., bAnd Rabbi Yehoshua ben Levi says: Whatis the meaning of that bwhich is written: “A song of the ascents to David: I rejoiced when they said to me, let us go to the house of God”(Psalms 122:1)? bDavid said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, I heard people who were sayingin reference to me: bWhen will this old man die, and Solomon his son will comeand succeed him band build the Temple and we will ascendthere bfor the pilgrimage Festival?It was common knowledge that the Temple would be constructed by David’s successor. David continued: bAnddespite my pain that I am not privileged to build the Temple, bI rejoiced. The Holy One, Blessed be He, said to him: “For better is one day in your courtyard than one thousand”(Psalms 84:11), meaning, bI prefer one dayduring bwhich you engage inthe study of bTorah before Me thanthe bone thousand burnt-offerings that your son Solomon is destined to sacrifice before Me upon the altar(see I Kings 3:4).,§ The mishna teaches: bAnd roads were aligned for themfrom this city to that city. bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Eliezer ben Ya’akov says: /b |
|
22. Babylonian Talmud, Megillah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 16b. יכשל בו דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים אמר רבי בנימן בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות שנאמר ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו',(בראשית מה, יד) ויפול על צוארי בנימן אחיו כמה צוארין הוו ליה לבנימין אמר רבי אלעזר בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על צואריו בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב,(בראשית מה, יב) והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין אמר רבי אלעזר אמר להם כשם שאין בלבי על בנימין אחי שלא היה במכירתי כך אין בלבי עליכם כי פי המדבר אליכם כפי כן לבי,(בראשית מה, כג) ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים מאי מטוב מצרים אמר ר' בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר שלח לו יין [ישן] שדעת זקנים נוחה הימנו,(בראשית נ, יח) וילכו גם אחיו ויפלו לפניו אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר היינו דאמרי אינשי תעלא בעידניה סגיד ליה,תעלא מאי בצירותיה מאחווה אלא אי איתמר הכי איתמר (בראשית מז, לא) וישתחו ישראל על ראש המטה אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר תעלא בעידניה סגיד ליה,(בראשית נ, כא) וינחם אותם וידבר על לבם אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר מלמד שאמר להם דברים שמתקבלין על הלב ומה עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד נר אחד היאך יכול לכבות עשרה נרות,(אסתר ח, טז) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור שמחה זה יום טוב וכן הוא אומר (דברים טז, יד) ושמחת בחגך ששון זו מילה וכן הוא אומר (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתך,ויקר אלו תפלין וכן הוא אומר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש,ואת פרשנדתא וגו' עשרת בני המן אמר רב אדא דמן יפו עשרת בני המן ועשרת צריך לממרינהו בנשימה אחת מאי טעמא כולהו בהדי הדדי נפקו נשמתייהו אמר רבי יוחנן ויו דויזתא צריך למימתחה בזקיפא כמורדיא דלברות מאי טעמא כולהו בחד זקיפא אזדקיפו,אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח,חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה מ"ט שלא תהא תקומה למפלתן,ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים אמר רבי אבהו מלמד שבא מלאך וסטרו על פיו,ובבאה לפני המלך אמר עם הספר אמר אמרה מיבעי ליה אמר רבי יוחנן אמרה לו יאמר בפה מה שכתוב בספר,דברי שלום ואמת אמר רבי תנחום ואמרי לה אמר רבי אסי מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה,ומאמר אסתר קיים מאמר אסתר אין דברי הצומות לא אמר רבי יוחנן דברי הצומות ומאמר אסתר קיים (את ימי) הפורים האלה,כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין,אמר רב יוסף גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב (עזרא ב, ב) אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב (נחמיה ז, ז) הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן,אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה,אמר רבה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם שכל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש דאמר מר | 16b. bhehimself bshould stumbleby showing favoritism to Benjamin? bAs Rava bar Meḥaseyya saidthat bRav Ḥama bar Gurya saidthat bRav said: Due tothe weight of btwo sela of fine wool that Jacobgave to Joseph, which he badded towhat he gave bJoseph beyondwhat he gave bthe rest of his brothers,as he made him his special coat, bthe story progressed and our forefathers went down to Egypt.How then could Joseph have displayed similar favoritism toward Benjamin? bRabbi Binyamin bar Yefet said: Hewas not showing favoritism. Rather, he bintimated to him that a descendant was destined to issue from him who would go out from the presence of the kingwearing bfive royal garments, as it is stated: “And Mordecai went forthfrom the presence of the king bin royal apparel of sky blueand white, and with a great crown of gold, and with a wrap of fine linen and purple” (Esther 8:15).,The Gemara elaborates on certain elements in the story of Joseph and his brothers. The verse states with regard to Joseph: b“And he fell on his brother Benjamin’s neck [ itzavarei/b] and wept” (Genesis 45:14). The wording of the verse gives rise to a question, as the word itzavareiis plural, meaning necks: bHow many necks did Benjamin have,such that the verse should use the plural itzavareirather than the singular itzavar /i? bRabbi Elazar said:This intimates bthatJoseph bcried over the two Temples that were destined to be in thetribal bterritory of Benjamin and were destined to be destroyed.The same verse continues: b“And Benjamin wept on his neck”(Genesis 45:14); bhe cried over the tabernacle of Shiloh that was destined to be in thetribal bterritory of Joseph and was destined to be destroyed. /b,The verse states: b“And behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin”(Genesis 45:12). bRabbi Elazar said:Joseph bsaid tohis brothers as follows: bJust as Icertainly bharbor noresentment bin my heart toward my brother Benjamin, for he was noteven bpresent when I was sold, so too, I harbor noresentment btoward you.The verse continues: b“That it is my mouth [ iki fi /i] that speaks to you”(Genesis 45:12), i.e., bAs my mouth [ ikefi /i] is, so is my heart. /b,The verse states: b“And to his father he sent after this manner ten donkeys laden with the good things of Egypt”(Genesis 45:23). The Gemara asks: bWhat are “the good things of Egypt”that are mentioned but not specified here? bRabbi Binyamin bar Yefet saidthat bRabbi Elazar said: He sent him aged wine, which the elderly find pleasing. /b,Following Jacob’s death, it states concerning Joseph: b“And his brothers even went and fell down before him”(Genesis 50:18). bRabbi Binyamin bar Yefet saidthat bRabbi Elazar said: Thisexplains the folk saying bthat people say: When the fox is in its hour, bow down to it,i.e., if a fox is appointed king, one must bow down before and submit oneself to it.,The Gemara expresses astonishment at the use of this parable: Are you calling Joseph ba fox? What, was he inferior to his brotherssuch that in relation to them you call him a fox? bRather, if such a statement was stated, it was stated as follows,not in connection with this verse, but rather in connection with a different verse. The verse states: b“And Israel bowed himself upon the head of the bed”(Genesis 47:31). With regard to this, bRabbi Binyamin bar Yefet saidthat bRabbi Elazar said: When the fox is in its hour, bow down to it,as Jacob had to bow down before his son Joseph, who had reached greatness.,It says with regard to Joseph’s remarks to his brothers: b“And he comforted them and spoke to their hearts”(Genesis 50:21). bRabbi Binyamin bar Yefet saidthat bRabbi Elazar said:This bteaches that he spoke to them words that are acceptable to the heart,and alleviated their fears. This is what he said: bIf ten lights could not put out one light,as all of you were unable to do me harm, bhow can one light put out ten lights? /b,§ The Gemara returns to its explanation of the Megilla. The verse states: b“The Jews had light and gladness, and joy and honor”(Esther 8:16). bRav Yehuda said: “Light”; thisis referring to the bTorahthat they once again studied. bAnd similarly it says: “For the mitzva is a lamp and the Torah is light”(Proverbs 6:23). b“Gladness” [ isimḥa /i]; thisis referring to bthe Festivalsthat they once again observed. bAnd similarly it says: “And you shall be glad [ ivesamakhta /i] on your Festival”(Deuteronomy 16:14). b“Joy” [ isasson /i]; thisis referring to bcircumcision,as they once again circumcised their sons. bAnd similarly it says: “I rejoice [ isas /i] at Your word”(Psalms 119:162), which the Sages understood as referring to David’s rejoicing over the mitzva of circumcision., b“Honor”; this isreferring to bphylacteries,which they once again donned. bAnd similarly it says: “And all peoples of the earth will see that you are called by the name of the Lord; and they will be afraid of you”(Deuteronomy 28:10). bAnd it was taughtin a ibaraita /i: bRabbi Eliezer the Great said: Thisis referring to bthe phylacteries worn on the head.Haman had banned the fulfillment of all the mitzvot mentioned, but upon Haman’s demise the Jews returned to their observance.,The verse states: “And in Shushan the capital the Jews slew and destroyed five hundred men. bAnd Parshandatha… /band Vaizatha, bthe ten sons of Haman”(Esther 9:6–10). bRav Adda from Jaffa said:When reading the Megilla, the names of bthe ten sons of Haman andthe word b“ten” must be said in one breath. What is the reasonfor this? It is that btheir souls all departed together. Rabbi Yoḥa said:The letter ivavinthe name b“Vaizatha”is a lengthened ivavand bmust be elongated as a pole, like a steering oar of a ship [ iliberot /i]. What is the reasonfor this? To indicate that bthey were all hanged on one pole. /b, bRabbi Ḥanina bar Pappa saidthat bRabbi Sheila, a man of the village of Timarta, interpreteda verse bhomiletically: Allof bthe songsin the Bible bare writtenin the form of ba half brick arranged upon a whole brick and a whole brick arranged upon a half brick,i.e., each line of the song is divided into a stitch of text, referred to as a half brick, which is separated by a blank space, referred to as a whole brick, from the concluding stitch of that line of text.,The next line of the song inverts the sequence. bThis is the principle for all songs in the Bible exceptfor bthis song,referring to the list of Haman’s sons, bandthe song listing bthe kings of Canaanwho were defeated by Joshua. These two songs are written in the form of ba half brick arranged upon a half brick and a whole brick arranged upon a whole brick,i.e., one stitch of text over another, and one blank space over another. bWhat is the reasonthat these two songs are written in this anomalous fashion? bSo that they should never rise from their downfall.Just as a wall that is built in this manner will not stand, so too, these individuals should have no resurgence.,The verse states: b“And the king said to Esther the queen: The Jews have slainand destroyed five hundred men bin Shushan the capital,and also the ten sons of Haman; what have they done in the rest of the king’s provinces? Now what is your petition and it shall be granted to you; and what more do you request, and it shall be done” (Esther 9:12). bRabbi Abbahu said: This teaches that an angel came and slapped him on his mouth,so that he was unable to finish what he was saying; he started with a complaint about what the Jews were doing, but ended on an entirely different note.,The verse states: b“But when she came before the king, he said with a letter”(Esther 9:25). Why does it say: b“He said”? It should have said: “She said,”as it was Esther who changed the decree. bRabbi Yoḥa said: She said toAhasuerus: bLet it be said byword of bmouth,indicating that bthat which is written in the lettershould also be ordered verbally.,With regard to what is stated: b“Words of peace and truth”(Esther 9:30), bRabbi Tanḥum said, and some saythat bRabbi Asisaid: This bteaches thata Megilla scroll brequires scoring,i.e., that the lines for the text must be scored onto the parchment, bas the Torah itself,i.e., as is done in a Torah scroll.,The verses say: “The matters of the fasts and their cry. bAnd the decree of Esther confirmedthese matters of Purim” (Esther 9:31–32). The Gemara asks: Should we say that b“the decree of Esther” indeedconfirmed these matters of Purim, but b“the matters of the fasts”did bnot?But didn’t the fasts also contribute to the miracle? bRabbi Yoḥa said:These two verses, b“The matters of the fastsand their cry. bAnd the decree of Esther confirmed these matters of Purim,”should be read as one.,The verse states: b“For Mordecai the Jew was second to the king Ahasuerus, and great among the Jews, and accepted by the majority of his brethren”(Esther 10:3). The Gemara comments: The verse indicates that Mordecai was accepted only b“By the majority of his brethren,” but not by all his brethren.This bteaches that somemembers bof the Sanhedrin parted from him,because he occupied himself with community needs, and was therefore compelled to neglect his Torah study. They felt that this was a mistake and that he should have remained active on the Sanhedrin., bRav Yosef said: Studying Torah is greater than saving lives, as initially,when listing the Jewish leaders who came to Eretz Yisrael, bMordecai was mentioned after fourother people, bbut at the endhe was listed bafter five.This is taken to indicate that his involvement in governmental affairs instead of in Torah study lowered his stature one notch. The Gemara proves this: bAt first it is written: “Who came with Zerubbabel, Jeshua, Nehemiah, Seraiah, Reelaiah, Mordecai, Bilshan”(Ezra 2:2); bbut in the endin a later list bit is written: “Who came with Zerubbabel, Jeshua, Nehemiah, Azariah, Raamiah, Nahmani, Mordecai, Bilshan”(Nehemiah 7:7)., bRav said, and some saythat bRav Shmuel bar Martasaid: bStudying Torah is greaterand more important bthan building the Temple.A proof of this is that bfor as long as Baruch ben Neriah was alivein Babylonia, bEzra,who was his disciple, bdid not leave him and go upto Eretz Yisrael to build the Temple., bRabba saidthat bRav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta said: Studying Torah isgreater and bmoreimportant bthan honoring one’s father and mother,and a proof of this is bthat for all those years that our father Jacob spent in the house of Eberand studied Torah there bhe was not punishedfor having neglected to fulfill the mitzva of honoring one’s parents. bAs the Master said: /b |
|
23. Babylonian Talmud, Menachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 29b. had the bleg ofthe letter ihehinthe term: b“The nation [ iha’am /i]”(Exodus 13:3), written in his phylacteries, bsevered by a perforation. He came beforehis son-in-law bRabbi Abbato clarify the ihalakha /i. Rabbi Abba bsaid to him: If there remains inthe leg that is attached to the roof of the letter bthe equivalent of the measure of a small letter,i.e., the letter iyod /i, it is bfit. But if not,it is bunfit. /b,The Gemara relates: bRami bar Tamrei, whowas bthe father-in-law of Rami bar Dikkulei,had the bleg ofthe letter ivavinthe term: b“Andthe Lord bslew [ ivayaharog /i]all the firstborn” (Exodus 13:15), written in his phylacteries, bsevered by a perforation. He came before Rabbi Zeirato clarify the ihalakha /i. Rabbi Zeira bsaid to him: Go bring a child who is neither wise nor stupid,but of average intelligence; bif he readsthe term as b“Andthe Lord bslew [ ivayaharog /i]”then it is bfit,as despite the perforation the letter is still seen as a ivav /i. But bif not,then it is as though the term bwere: Will be slain [ iyehareg /i],written without the letter ivav /i, bandit is bunfit. /b,§ bRav Yehuda saysthat bRav says: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and tying crowns on the lettersof the Torah. Moses bsaid beforeGod: bMaster of the Universe, who is preventing Youfrom giving the Torah without these additions? God bsaid to him: There is a man who is destined to beborn bafter several generations, and Akiva ben Yosefis bhis name; he is destined to derive from each and every thornof these crowns bmoundsupon bmounds of ihalakhot /i.It is for his sake that the crowns must be added to the letters of the Torah.,Moses bsaid beforeGod: bMaster of the Universe, show him to me.God bsaid to him: Return behind you.Moses bwent and sat at the end of the eighth rowin Rabbi Akiva’s study hall band did not understand what they were saying.Moses’ bstrength waned,as he thought his Torah knowledge was deficient. bWhenRabbi Akiva barrived atthe discussion of bone matter, his students said to him: My teacher, from where do youderive this? Rabbi Akiva bsaid to them:It is ba ihalakha /itransmitted bto Moses from Sinai.When Moses heard this, bhis mind was put at ease,as this too was part of the Torah that he was to receive.,Moses breturned and came before the Holy One, Blessed be He,and bsaid before Him: Master of the Universe, You have a manas great bas this andyet bYoustill choose to bgive the Torah through me.Why? God bsaid to him: Be silent; this intention arose before Me.Moses bsaid beforeGod: bMaster of the Universe, You have shown meRabbi Akiva’s bTorah,now bshow me his reward.God bsaid to him: Returnto where you were. Moses bwent backand bsaw that they were weighingRabbi Akiva’s bflesh in a butcher shop [ ibemakkulin /i],as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses bsaid before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward?God bsaid to him: Be silent; this intention arose before Me. /b,§ The Gemara continues its discussion of the crowns on letters of the Torah: bRava says: Seven letters require three crowns [ iziyyunin /i], and they arethe letters ishin /i, iayin /i, itet /i, inun /i, izayin /i; igimmel /iand itzadi /i. Rav Ashi says: I have seen that the exacting scribes of the study hall of Rav would put a hump-like stroke on the roof ofthe letter iḥetand they would suspend theleft bleg ofthe letter iheh /i,i.e., they would ensure that it is not joined to the roof of the letter.,Rava explains: bThey would put a hump-like stroke on the roof ofthe letter iḥetas if tothereby bsay:The Holy One, Blessed be bHe, lives [ iḥai /i] in the heights of the universe. And they would suspend theleft bleg ofthe letter iheh /i, as Rabbi Yehuda Nesia asked Rabbi Ami: Whatis the meaning of that bwhich is written: “Trust in the Lord forever, for in the Lord [ ibeYah /i] is God, an everlasting [ iolamim /i] Rock”(Isaiah 26:4)? Rabbi Ami bsaid to him: Anyone who puts their trust in the Holy One, Blessed be He,will have Him as bhis refuge in this world and in the World-to-Come.This is alluded to in the word “ iolamim /i,” which can also mean: Worlds.,Rabbi Yehuda Nesia bsaid toRabbi Ami: I was not asking about the literal meaning of the verse; bthis iswhat poses ba difficulty for me: What is differentabout that bwhich is written:“For bin the Lord [ ibeYah /i],” and it is not written:For bthe Lord [ iYah /i]? /b,Rav Ashi responded: It is bas Rabbi Yehuda bar Rabbi Elai taught:The verse “For in the Lord [ ibeYah /i] is God, an everlasting Rock [ iTzur olamim /i]” is understood as follows: The term “ iTzur olamim /i” can also mean Creator of worlds. bTheseletters iyodand ihehthat constitute the word iyahare referring to the btwo worlds that the Holy One, Blessed be He, created; one with [ ibe /i]the letter ihehand one with [ ibe /i]the letter iyod /i. And I do not know whether the World-to-Comewas created bwiththe letter iyodand this worldwas created bwiththe letter iheh /i,or bwhether this worldwas created bwiththe letter iyodand the World-to-Comewas created bwiththe letter iheh /i. /b, bWhenthe verse bstates: “These are the generations of the heaven and of the earth when they were created [ ibehibare’am /i]”(Genesis 2:4), bdo not readit as ibehibare’am /i,meaning: When they were created; brather,read it as ibeheh bera’am /i,meaning: He created them with the letter iheh /i. This verse demonstrates that the heaven and the earth, i.e., this world, were created with the letter iheh /i, and therefore the World-to-Come must have been created with the letter iyod /i., bAnd for whatreason bwas this world createdspecifically bwiththe letter iheh /i?It is bbecausethe letter iheh /i, bwhichis open on its bottom, has ba similarappearance bto a portico,which is open on one side. And it alludes to this world, bwhere anyone who wishes to leave may leave,i.e., every person has the ability to choose to do evil. bAnd what is the reasonthat the left bleg ofthe letter iheh bis suspended,i.e., is not joined to the roof of the letter? It is bbecause if one repents, he is broughtback binthrough the opening at the top.,The Gemara asks: bButwhy not blet him enter through thatsame way that he left? The Gemara answers: That would bnot be effective,since one requires assistance from Heaven in order to repent, bin accordance withthe statement bof Reish Lakish. As Reish Lakish says: Whatis the meaning of that bwhich is written: “If it concerns the scorners, He scorns them, but to the humble He gives grace”(Proverbs 3:34)? Concerning one who bcomesin order bto become pure, he is assistedfrom Heaven, as it is written: “But to the humble He gives grace.” Concerning one who bcomes to become impure, he is provided with an openingto do so. The Gemara asks: bAnd what is the reasonthat the letter iheh bhas a crownon its roof? The Gemara answers: bThe Holy One, Blessed be He, says: Ifa sinner breturns,repenting for his sin, bI tiea crown bfor himfrom above.,The Gemara asks: bFor whatreason bwas the World-to-Come createdspecifically bwiththe letter iyod /i,the smallest letter in the Hebrew alphabet? The Gemara answers: It is bbecause the righteous ofthe world bareso bfew. And for whatreason is the left side of bthe top ofthe letter iyod bbentdownward? It is bbecause the righteous who are inthe World-to-Come bhang their headsin shame, bsince the actions of one are not similar to those of another.In the World-to-Come some of the righteous will be shown to be of greater stature than others.,§ bRav Yosef says: Rav states these two matters with regard to scrolls, andin each case a statement bis taughtin a ibaraitathat constitutes ba refutation of hisruling. bOneis bthat which Rav says: A Torah scroll that contains two errors on each and every column may be corrected,but if there are bthreeerrors on each and every column then it bshall be interred. /b, bAnda statement bis taughtin a ibaraitathat constitutes ba refutation of hisruling: A Torah scroll that contains bthreeerrors on every column bmay be corrected,but if there are bfourerrors on every column then it bshall be interred.A itanna btaughtin a ibaraita /i: bIfthe Torah scroll bcontains one complete columnwith no errors, bit saves the entireTorah scroll, and it is permitted to correct the scroll rather than interring it. bRabbi Yitzḥak bar Shmuel bar Marta says in the name of Rav: And thisis the ihalakhaonly bwhen the majority of the scroll is written properlyand is not full of errors., bAbaye said to Rav Yosef: If that column contained three errors, whatis the ihalakha /i? Rav Yosef bsaid to him: Sincethe column itself bmay be corrected,it benables the correctionof the entire scroll. The Gemara adds: bAndwith regard to the ihalakhathat a Torah scroll may not be fixed if it is full of errors, bthis statementapplies when letters bare missingand must be added in the space between the lines. bButif there were bextraneousletters, bwe have noproblem bwith it,since they can easily be erased. The Gemara asks: bWhat is the reasonthat a scroll with letters bmissingmay bnotbe corrected? bRav Kahana said: Because it would look speckledif one adds all of the missing letters in the spaces between the lines.,The Gemara relates: bAgra, the father-in-law of Rabbi Abba, hadmany bextraneousletters bin his scroll. He came before Rabbi Abbato clarify the ihalakha /i. Rabbi Abba bsaid to him: We saidthat one may not correct the scroll bonly ina case where the letters are bmissing. /b |
|
24. Babylonian Talmud, Nedarim, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 32a. מפני שנתעסק במלון תחילה שנאמר ויהי בדרך במלון (שמות ד, כד),רבן שמעון בן גמליאל אומר לא למשה רבינו ביקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנאמר כי חתן דמים אתה לי (שמות ד כה) צא וראה מי קרוי חתן הוי אומר זה התינוק,דרש רבי יהודה בר ביזנא בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה באו אף וחימה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו מיד ותקח צפורה צור ותכרת את ערלת בנה (שמות ד, כה) מיד וירף ממנו (שמות ד, כו),באותה שעה ביקש משה רבינו להורגן שנאמר הרף מאף ועזוב חמה (תהלים לז, ח) ויש אומרים לחימה הֲרָגוֹ שנאמר חמה אין לי (ישעיהו כז, ד) והכתיב כי יגרתי מפני האף והחמה (דברים ט, יט) תרי חימה הוו ואיבעית אימא גונדא דחימה,תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם מילה שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א) וכתיב ואתנה בריתי ביני ובינך (בראשית יז, ב),דבר אחר גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה שנאמר כי על פי הדברים האלה וגו' (שמות לד, כז) דבר אחר גדולה מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' (ירמיהו לג, כה),ופליגא דרבי אליעזר דאמר רבי אליעזר גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו',אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א) אחזתו רעדה אמר שמא יש בי דבר מגונה כיוון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך (בראשית יז, ב) נתקררה דעתו,ויוצא אותו החוצה (בראשית טו, ה) אמר לפניו רבונו של עולם הסתכלתי במזל שלי ואין לי אלא בן אחד אמר לו צא מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל,אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים עמו שנאמר עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם (תהלים יח, כו),אמר רבי הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א) וכתיב והיית לאב המון גוים (בראשית יז, ד),אמר רבי כל המנחש לו נחש שנאמר כי לא נחש ביעקב (במדבר כג, כג) והא בלמ"ד אל"ף כתיב אלא משום מידה כנגד מידה,תני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' (במדבר כג, כג),אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתיים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו (בראשית יד, יד),ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה שנאמר במה אדע כי אירשנה (בראשית טו, ח) ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך (בראשית יד, כא),וירק את חניכיו ילידי ביתו (בראשית יד, יד) רב אמר שהוריקן בתורה ושמואל אמר שהוריקן בזהב,שמנה עשר ושלש מאות (בראשית יד, יד) אמר רבי אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי,ואמר רבי אמי בר אבא בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו, ה) חושבניה מאה ושבעין ותרין,ואמר רמי בר אבא | 32a. bBecause he was occupied with lodging firstand did not immediately perform the mitzva of circumcision, bas it is stated: “And it came to pass on the way at the lodging-place”(Exodus 4:24)., bRabban Shimon ben Gamliel says: It was not Moses our teacherthat bSatan wanted to kill, but rather, that infantwho was not circumcised, bas it is stated: “Surely a bridegroom of blood are you to me”(Exodus 4:25). bGo out and see: Whodoes it make sense would be the one that bis called the bridegroomin this instance? bYou must say this is the infant,since he is the one who entered the covet of Abraham by means of the circumcision., bRabbi Yehuda bar Bizna taught: At the time that Moses our teacher was negligent about the circumcision,the destructive angels named bAf,meaning anger, band Ḥeima,meaning wrath, bcame and swallowed him, and only his legs were leftoutside. bImmediately, “Zipporah took a flint, and cut off the foreskin of her son”(Exodus 4:25), and bimmediately “He let him alone”(Exodus 4:26)., bAt that moment, Moses our teacher wanted to kill them, as it is stated: “Cease from anger [ iaf] and forsake wrath [ iḥeima /i]”(Psalms 37:8), which indicates that he wanted to harm them. bAnd there are those who say: He killedthe angel named bḤeima, as it is stated: “Wrath is not in me”(Isaiah 27:4). The Gemara asks: How is it possible to say that he killed Ḥeima? bIsn’t it writtenthat Moses himself said much later: b“For I was in dread of the anger and wrath”(Deuteronomy 9:19)? The Gemara answers: bThere are twotypes of bwrath. And if you wish, saythat bthe army of Ḥeimaremained but not the angel itself., bIt is taughtin a ibaraita /i: bRabbiYehuda HaNasi bsays: Great isthe mitzva of bcircumcision, for there is no one who was engaged in mitzvot like Abraham our Patriarch, andyet bhe was called wholehearted only due tothe mitzva of bcircumcision, as it is stated: “Walk before Me and you should be wholehearted”(Genesis 17:1), band it is writtenin the next verse: b“And I will make My covet between Me and you”(Genesis 17:2), and Abraham was then commanded with regard to circumcision. This indicates that he was not called wholehearted until he performed circumcision., bAlternatively,so bgreat isthe mitzva of bcircumcision that it is equal to all the mitzvot of the Torah, as it is statedat the giving of the Torah: b“For according to these wordsI have made a covet with you and with Israel” (Exodus 34:27), and “covet” refers to circumcision. bAlternatively,so bgreat isthe mitzva of bcircumcision that if not for circumcision heaven and earth would not have been established, as it is stated: “If My covet be not with day and night,I would not have appointed the ordices of heaven and earth” (Jeremiah 33:25), and the covet that exists day and night is the covet of circumcision, as it is always found on the person’s body.,The Gemara comments: bAndthis statement bdisagreeswith the words bof Rabbi Eliezer, for Rabbi Eliezer said: Great is the Torah, for if not for Torah, heaven and earth would not have been established, as it is stated: “If My covet be not with day and night,I would not have appointed the ordices of heaven and earth” (Jeremiah 33:25). According to Rabbi Eliezer, the covet that exists day and night is the Torah, as it says: “You should contemplate it day and night” (Joshua 1:8)., bRav Yehuda saidthat bRav said: At the time that the Holy One, Blessed be He, said to Abraham our Patriarch: “Walk before Me and you should be wholehearted”(Genesis 17:1), a sensation of btrembling seized himand bhe said: Perhaps there is something disgraceful about medue to a transgression that I committed, and therefore I cannot be called complete. bWhenGod bsaid to him: “And I will make My covet between Me and you”(Genesis 17:2), bhis mind was set at ease,since he understood that the removal of the foreskin that he was now commanded to do was the reason he had not yet achieved completion.,The Gemara expounds the verse b“and He brought him outside”(Genesis 15:5): Abraham bsaid before Him: Master of the Universe, I looked at my constellation andaccording to it bIwill bhave only one son,and a son has already been born to me, i.e., Ishmael. bHe said to him: Emerge from your astrologybecause bthere is no constellation for the Jewish people,as they are not subject to the influence of astrology., bRabbi Yitzḥak said: Anyone who conducts himself with wholeheartedness, the Holy One, Blessed be He, treats him with wholeheartedness, as it is stated: “With the devout You act devoutly, and with the one who is strong in his wholeheartedness You act wholeheartedly”(II Samuel 22:26)., bRabbi Hoshaya said: Anyone who acts wholeheartedly, time will stand for him,i.e., he will be successful, bas it is stated: “Walk before Me and you should be wholehearted”(Genesis 17:1), band it is written: “And you shall be the father of a multitude of nations”(Genesis 17:4)., bRabbiYehuda HaNasi bsaid: Anyone who divines,i.e., he guesses and looks for signs about the future, bthe signwill injure bhim, as it is stated: “For there is to him [ ilo /i] divination with Jacob”(Numbers 23:23). The Gemara asks: bBut it is written ilo bwiththe letters ilamed alef /i,meaning “no divination,” as opposed to with the letters ilamed vav /i, meaning “there is to him divination.” The straightforward meaning of the verse is that there is no divination with regard to Jacob. bRather,the reason that he will be injured is not based on the verse but rather bdue tothe concept of bmeasure for measure:Since he attempts to tell his fortune, it injures him., bAhava, son of Rabbi Zeira, teaches: Any person who does not divinehis future bis brought inside a partitionclose to God to a place bthat even the ministering angels cannot enter inside, as it is stated: “For there is no divination with Jacob, neither is there any enchantment with Israel,now it is said to Jacob and Israel what has God wrought” (Numbers 23:23). In other words, matters are revealed to Israel that even the angels do not know, since Israel is closer to God than the angels., bRabbi Abbahu saidthat bRabbi Elazar said: For what reason was Abraham our Patriarch punished and his children enslaved to Egyptfor b210 years? Because he made a draft [ iangarya /i] of Torah scholars, as it is stated: “He led forth his trained men, born in his house”(Genesis 14:14). These trained men that he took to war were actually his disciples, who were Torah scholars., bAnd Shmuel said: Because he greatly examined [ ihifriz /i] the characteristics of the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Whereby shall I know that I shall inherit it?”(Genesis 15:8). bAnd Rabbi Yoḥa said:He was punished bbecause he distanced people from entering under the wings of the Divine Presence, as it is statedthat the king of Sodom said to him: b“Give me the people and take the goods to yourself”(Genesis 14:21), but Abraham refused to take any goods either. If he had not listened to the king of Sodom and had allowed the people to remain with him, he would have brought the prisoners under the wings of the Divine Presence.,The Gemara returns to discuss one of the verses cited previously: b“He led forth [ ivayyarek /i] his trained men, born in his house”(Genesis 14:14). bRav said: He showered them [ ihorikan /i] with Torahlike someone who pours from one vessel into another, band Shmuel said: He showered them [ ihorikan /i] with goldand gave them an abundance of money so that they would go to war with him.,The Torah states that he took b“eighteen and three hundred”(Genesis 14:14) men to war. bRabbi Ami bar Abba said: Eliezerwas bequivalentto ball of them. There arethose bwho say:Only bEliezer isreferred to here, bas the numerical valueof the letters of his name bis thisamount, i.e., 318., bAnd Rabbi Ami bar Abba said: Abraham recognized his Creator at the age of three years, as it is stated: “Because [ iekev /i] Abraham hearkened to My voice”(Genesis 26:5). bThe numerical valueof the letters of the word iekevis b172,indicating that he observed the ihalakhafor this many years. If Abraham lived until 175 then his first recognition of the Creator must have been at the age of three., bAnd Rami bar Abba saidin a similar manner: |
|
25. Babylonian Talmud, Pesahim, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
|
26. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 99b. זמר בכל יום זמר בכל יום אמר רב יצחק בר אבודימי מאי קרא שנאמר (משלי טז, כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר,אמר רבי אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר (איוב ה, ז) כי אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כשהוא אומר (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא והיינו דאמר רבא כולהו גופי דרופתקי נינהו טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא,(משלי ו, לב) ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים שנאמר (משלי כב, יח) כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך,ת"ר (במדבר טו, ל) והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי,אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז (בראשית ל, יד) וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמרה לו (תהלים נ, כ-כא) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך,ועליו מפורש בקבלה (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה מאי כעבות העגלה א"ר אסי יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא ולבסוף דומה לעבות העגלה,דאתן עלה מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא תמנע בת מלכים הואי דכתיב (בראשית לו, כט) אלוף לוטן אלוף תמנע וכל אלוף מלכותא בלא תאגא היא,בעיא לאיגיורי באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל מאי טעמא דלא איבעי להו לרחקה,וילך ראובן בימי קציר חטים אמר רבא בר' יצחק אמר רב מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל וימצא דודאים בשדה מאי דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי ר' יונתן אמר (סיבסוך) [סביסקי]:,א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנאמר (ישעיהו כז, ה) או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי:,רב אמר כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שנאמר (ישעיהו נא, טז) ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסד ארץ (אמר ריש לקיש) [רבי יוחנן אמר] אף מגין על כל העולם כולו שנאמר ובצל ידי כסיתיך ולוי אמר אף מקרב את הגאולה שנאמר (ישעיהו נא, טז) ולאמר לציון עמי אתה,אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ר' (אליעזר) אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם רבא אמר כאילו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם,אמר רבי אבהו כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה שנאמר (שמות יז, ה) ומטך אשר הכית בו את היאר וכי משה הכהו והלא אהרן הכהו אלא לומר לך כל המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה:,אפיקורוס: רב ור' חנינא אמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח,בשלמא למ"ד המבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי מבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוי אלא למ"ד מבזה תלמיד חכם עצמו אפיקורוס הוי מגלה פנים בתורה כגון מאי כגון מנשה בן חזקיה,ואיכא דמתני לה אסיפא מגלה פנים בתורה רב ור' חנינא אמרי זה המבזה ת"ח רבי יוחנן וריב"ל אמרי זה המבזה את חבירו בפני תלמיד חכם,בשלמא למ"ד המבזה תלמיד חכם עצמו מגלה פנים בתורה הוי מבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי אלא למ"ד מבזה חבירו בפני תלמיד חכם מגלה פנים בתורה הוי אפיקורוס כגון מאן אמר רב יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו,אמר ליה אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתיב (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נמי שמע מינה שנאמר (בראשית יח, כו) ונשאתי לכל המקום בעבורם,אלא כגון דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי ואמר הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר רבא אמר כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם | 99b. bSing every day, sing every day,i.e., review your studies like a song that one sings over and over. bRav Yitzḥak bar Avudimi says:From bwhat verseis this derived? It is bas it is stated: “The hunger of the laborer labors for him; for his mouth presses upon him”(Proverbs 16:26), i.e., he exhausts his mouth through constant review and study. bHe laborsin Torah bin this place,this world, band his Torah labors for him in another place,the World-to-Come., bRabbi Elazar says: Every man was created for labor, as it is stated: “Man is born for toil”(Job 5:7). Based on this verse, bI do not know whether he was created for toil of the mouth,speech, or bwhether he was created for the toil of labor. Whenthe verse bstates: “For his mouth presses upon him”(Proverbs 16:26), byou must saythat bhe was created for toil of the mouth. And still I do not knowwith regard to the toil of the mouth bwhether it is for the toil of Torah or for the toil of conversation. Whenthe verse bstates: “This Torah scroll shall not depart from your mouth”(Joshua 1:8), byou must saythat bhe was created for the toil of Torah. And that isthe meaning of bwhat Rava said: All bodies are like receptaclesto store items until use. bHappy is one who is privileged, who is a receptacle for Torah. /b,The verse states: b“He who commits adultery with a woman lacks understanding”(Proverbs 6:32). bReish Lakish says: This isa reference to bone who studies Torah intermittently,who is like an adulterer, who sins with the other woman intermittently, bas it is statedabout words of Torah: b“For it is a pleasant thing if you keep them within your belly; let them be established on your lips”(Proverbs 22:18) and keep the Torah always available.,§ bThe Sages taughtin a ibaraitathat with regard to the verse: b“But the person who acts high-handedly,whether he is born in the land, or a stranger, that person blasphemes the Lord” (Numbers 15:30), bthisis a reference to bManasseh ben Hezekiah,king of Israel, bwho would sit and teach flawedinterpretations of Torah bnarratives. /b,Manasseh bsaid: But did Moses need to write onlyinsignificant matters that teach nothing, for example: b“And Lotan’s sister was Timna”(Genesis 36:22), or: b“And Timna was concubine to Eliphaz,son of Esau” (Genesis 36:12), or: b“And Reuben went in the days of the wheat harvest and found iduda’imin the field”(Genesis 30:14)? bA Divine Voice emerged and said to him: “You sit and speak against your brother; you slander your own mother’s son. These things you have done, and should I have kept silence, you would imagine that I was like you, but I will reprove you, and set the matter before your eyes”(Psalms 50:20–21). The verses in the Torah are not empty matters, with regard to which you can decide their import., bAnd aboutManasseh ben Hezekiah bit is stated explicitly in thetexts of btradition,the Prophets: b“Woe unto them who draw iniquity with cords of vanity, and sin as with a cart rope”(Isaiah 5:18). bWhatis the meaning of the phrase b“as with a cart rope”? Rabbi Asi says:This is a reference to bthe evil inclination. Initially, it seems likea flimsy bspinning [ ikuveya /i] thread and ultimately it seems likea sturdy bcart rope. /b,Manasseh began by mocking a few verses and ultimately violated the entire Torah. The Gemara asks: With regard to that verse bthat we came todiscuss, bin any event, what isthe significance of the phrase in the verse b“And Lotan’s sister was Timna”?The Gemara explains: bTimna was the daughter of kings, as it is written: “The chief of Lotan”(Genesis 36:29), and: b“The chief of Timna”(Genesis 36:40), band each chief isa member of ba monarchy,albeit bwithout a crown.That is why they are called chief and not king.,Timna bsought to convert. She came before Abraham, Isaac, and Jacob, and they did not accept her. She went and became a concubine of Eliphaz, son of Esau, and said,referring to herself: bIt is preferable that she will be a maidservant for this nation, and she will not be a noblewoman for another nation.Ultimately, bAmalek,son of Eliphaz, bemerged from her,and that tribe bafflicted the Jewish people. What is the reasonthat the Jewish people were punished by suffering at the hand of Amalek? It is due to the fact bthat they should not have rejected herwhen she sought to convert. Therefore, the verse is significant., b“And Reuben went in the days of the wheat harvest”(Genesis 30:14). bRava, son of Rabbi Yitzḥak, saysthat bRav says: From hereit can be seen bthat the righteous do not extend their handsto engage bin robberyeven of small items, as rather than taking wheat, Reuben took only the ownerless iduda’im /i. The verse continues: b“And he found iduda’imin the field.”The Gemara asks: bWhat are iduda’im /i? Rav says:They are a plant called iyavruḥei /i. Levi says:They are bviolets. Rabbi Yonatan says:They are iseviskei /i. /b,§ Apropos the significance of Torah study, bRabbi Alexandri says: Anyone who engages inthe study of bTorah for its own sake introduces peace into theheavenly bentourage above and into theearthly bentourage below, as it is stated: “Or let him take hold of My stronghold [ ima’uzi /i], that he may make peace with Me; and he shall make peace with Me”(Isaiah 27:5). One who observes the Torah, which is called ioz /i, introduces peace, even before the presence of God, as it were., bRav says:It is bas though he built a palace ofheaven babove and ofearth bbelow, as it is stated: “And I have placed My words in your mouth, and I have covered you in the shadow of My hand, to plant the heavens and lay the foundations of the earth,and say to Zion, you are My people” (Isaiah 51:16). One who has the word of God placed in his mouth through Torah study has established heaven and earth. bRabbi Yoḥa says:One who engages in Torah study balso protects the entire world, as it is stated: “And I have covered you in the shadow of My hand.” And Levi says: He also advancesthe coming of bthe redemption, as it is stated: “And say to Zion, you are My people.” /b, bReish Lakish said:With regard to banyone who teaches Torah to the son of another, the verse ascribes himcredit bas though he formedthat student, bas it is stated:“And Abram took Sarai his wife… band the souls that they formed in Haran”(Genesis 12:5). They are given credit for forming the students to whom they taught Torah. bRabbi Elazar says:It is bas though he fashioned [ iasa’an /i] the words of Torahthemselves, bas it is stated: “Observe the words of this covet, iva’asitem otam /i”(Deuteronomy 29:8), indicating that studying the Torah is like fashioning it. bRava says:It is bas though he fashioned himself, as it is stated: “ iVa’asitem otam /i.” Do not read“ iva’asitem botam/i b”as: And you shall fashion them; brather,read it as iva’asitem batem/i b,meaning: You shall fashion yourself., bRabbi Abbahu says:With regard to banyone who causes another toengage in ba matter of a mitzva, the verse ascribes himcredit bas though he performed ithimself, bas it is stated:“And the Lord said to Moses… band your rod, with which you struck the river,take in your hand and go” (Exodus 17:5). bAndwas it bMoseswho bstruckthe river? bBut isn’tit written explicitly (see Exodus 7:19–20) that bAaron struckthe river? bRather,that verse serves bto say to you: Anyone who causes another toengage in ba matter of a mitzva, the verse ascribes himcredit bas though he performed ithimself.,§ The mishna teaches that those who have no share in the World-to-Come include ban iepikoros /i. Rav and Rabbi Ḥanina both say: Thisis bone who treats a Torah scholar with contempt. Rabbi Yoḥa and Rabbi Yehoshua ben Levi say: Thisis bone who treats another with contempt before a Torah scholar. /b,The Gemara asks: bGranted, according to the one who saysthat bone who treats another with contempt before a Torah scholar isthe iepikoros /imentioned in the mishna, bone who treats a Torah scholar with contempt ischaracterized as one bwho interprets the Torah inappropriately,due to his lowering of the status of a Torah scholar. bBut according to the one who saysthat bone who treats a Torah scholar himself with contempt isthe iepikoros /imentioned in the mishna, how would he characterize one bwho interprets the Torah inappropriately? Like whatindividual does such a person conduct himself? He is blike Manasseh, son of Hezekiah,who would teach flawed interpretations of Torah narratives., bAnd there are those who teachthis dispute bwith regard to the latter clauseof the ibaraita /i: From here Rabbi Elazar HaModa’i said: bOne who interprets the Torahinappropriately has no share in the World-to-Come. bRav and Rabbi Ḥanina say: Thisis bone who treats a Torah scholar with contempt. Rabbi Yoḥa and Rabbi Yehoshua ben Levi say: Thisis bone who treats another with contempt before a Torah scholar. /b,The Gemara asks: bGranted, according to the one who saysthat bone who treats a Torah scholar himself with contempt isthe one mentioned in the ibaraitawho binterprets the Torahinappropriately, bone who treats another with contempt before a Torah scholar ischaracterized as the iepikoros /imentioned in the mishna. bBut according to the one who saysthat bone who treats another with contempt before a Torah scholar isthe one mentioned in the ibaraitawho binterprets the Torahinappropriately, how would he characterize the iepikoros /imentioned in the mishna? bLike whomdoes he conduct himself? bRav Yosef says:It is referring to one who conducts himself blike those who say:In bwhatmanner bhave the Sages benefited uswith all their Torah study? bThey readthe Bible bfor theirown benefit and bthey studythe Mishna bfor theirown benefit., bAbaye said to him: Thatperson who questions the benefit provided by Sages is balsoin the category of one bwho interprets the Torahinappropriately, since with that statement he repudiates the Torah itself, bas it is written: “If not for My covet, I would not have appointed day and night, the laws of heaven and earth”(Jeremiah 33:25). The eternal covet of the Torah is responsible for maintaining the existence of the entire world. bRav Naḥman bar Yitzḥak says: From here too concludethe same concept bfrom it, as it is stated:“If I find in Sodom fifty just men within the city, bthen I will spare the entire place for their sakes”(Genesis 18:26). The righteous protect the place where they reside., bRather,the iepikorosmentioned in the mishna is referring to one who conducts himself blike one who sits before his teacher and a ihalakha /ithat he learned bfrom another place happens to fallinto his consciousness bandthe student bsays: This is what we say there, and he does not saydeferentially: bThis is what the Master said,even if he did not learn that matter from his teacher. bRava said:The term iepikorosis referring to one who conducts himself blike those from the house of Binyamin the doctor, who say:In bwhatmanner bhave the Sages benefited uswith all their Torah study? bNever /b |
|
27. Babylonian Talmud, Shabbat, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 88a. לרבנן ח' חסרים עבוד,ת"ש דתניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ע"ש היה ומדריש ירחא דניסן ערב שבת ריש ירחא דאייר חד בשבא וסיון בתרי בשבא קשיא לר' יוסי אמר לך ר' יוסי הא מני רבנן היא,ת"ש רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן בששי לא היה לו פנאי מאי לאו משום תורה,לא משום טורח שבת דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי כמאן כרבנן:,(שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר,אמר חזקיה מאי דכתיב (תהלים עו, ט) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה ולמה יראה כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה' יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו:,דרש ר' סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום שנאמר (שמות לג, ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב א"ר חמא בר' חנינא בחורב טענו בחורב פרקו בחורב טענו כדאמרן בחורב פרקו דכתיב ויתנצלו בני ישראל וגו' א"ר יוחנן וכולן זכה משה ונטלן דסמיך ליה ומשה יקח את האהל אמר ר"ל עתיד הקב"ה להחזירן לנו שנאמר (ישעיהו לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם שמחה שמעולם על ראשם,אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב (תהלים קג, כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע א"ר חמא ברבי חנינא מ"ד (שיר השירים ב, ג) כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע,ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא א"ל עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו ברישא איבעי' לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו א"ל אנן | 88a. and according bto the Rabbis, they established eightmonths that were blacking. /b,The Gemara cites another objection. bComeand bhearthat bwhich was taughtin a ibaraitain the anthology called iSeder Olam /i:In the month of bNisan during whichthe bJewish people left Egypt, on the fourteenth they slaughtered their Paschallambs, bon the fifteenththey bleftEgypt, band that day was Shabbat eve. Fromthe fact bthatthe bNew Moonof bNisanwas on bShabbat eve,we can infer that the bNew Moonof bIyyarwas on the bfirstday bof the week, andthe New Moon of bSivanwas bonthe bsecondday bof the week.This is bdifficultaccording btothe opinion of bRabbi Yosei,who holds that the New Moon of Sivan was on Sunday. The Gemara answers that bRabbi Yoseicould have bsaid to you: Whoseis the opinion in bthis ibaraita /i? bIt isthe opinion of the bRabbis.Therefore, this ibaraitaposes no difficulty to the opinion of the Rabbi Yosei.,The Gemara cites another objection: bComeand bhearfrom that which was taught, that bRabbi Yosei says: On the secondday of Sivan, bMoses ascendedMount Sinai band descended. On the thirdday, bhe ascended and descended. On the fourthday, bhe descended and did not ascendMount Sinai bagainuntil he was commanded along with all of the Jewish people. bAndthe Gemara asks: How is it possible that he descended on the fourth day? bSince he did not ascend, from where did he descend? Rather,this must be emended: bOn the fourthday, bhe ascended and descended. On the fifthday, bhe built an altar and sacrificed an offering. On the sixthday, bhe had no time.The Gemara asks: bIs that not becausehe received the bTorahon the sixth day of the month? Apparently, this ibaraitasupports the opinion of the Rabbis.,The Gemara rejects this: bNo,he had no time bdue to the burden ofpreparing for bShabbat.The Gemara adds: bA Galilean taught,while standing babove Rav Ḥisda: Blessed is the all-Merciful One, Who gave the three-fold Torah:Torah, Prophets, and Writings, bto the three-fold nation:Priests, Levites, and Israelites, bby means of a third- /bborn: Moses, who followed Aaron and Miriam in birth order, bon the third dayof the separation of men and women, bin the third month:Sivan. On bwhoseopinion is this homily based? It is based on the opinion of bthe Rabbis,who hold that the Torah was given on the third day of separation and not on the fourth day.,The Gemara cites additional homiletic interpretations on the topic of the revelation at Sinai. The Torah says, “And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; band they stood at the lowermost part of the mount”(Exodus 19:17). bRabbi Avdimi bar Ḥama bar Ḥasa said:the Jewish people actually stood beneath the mountain, and the verse bteaches that the Holy One, Blessed be He, overturned the mountain abovethe Jews blike a tub, and said to them: If you accept the Torah, excellent, and if not, there will be your burial. Rav Aḥa bar Ya’akov said: From herethere is ba substantial caveat tothe obligation to fulfill the bTorah.The Jewish people can claim that they were coerced into accepting the Torah, and it is therefore not binding. bRava said: Even so, they again accepted itwillingly bin the time of Ahasuerus, as it is written:“The Jews bordained, and took upon them,and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them” (Esther 9:27), and he taught: The Jews bordained what they had already taken upon themselvesthrough coercion at Sinai., bḤizkiya said: What isthe meaning of that bwhich is written: “You caused sentence to be heard from heaven; the earth feared, and was silent”(Psalms 76:9)? bIf it was afraid, why was it silent; and if it was silent, why was it afraid? Rather,the meaning is: bAt first, it was afraid, and in the end, it was silent.“You caused sentence to be heard from heaven” refers to the revelation at Sinai. bAnd why wasthe earth bafraid?It is bin accordance withthe statement of bReish Lakish, as Reish Lakish said: What isthe meaning of that bwhich is written: “And there was evening and there was morning, the sixth day”(Genesis 1:31)? bWhy do I require the superfluousletter iheh /i,the definite article, which does not appear on any of the other days? It bteaches that the Holy One, Blessed be He, established a condition with the act of Creation, and said to them: If Israel accepts the Torahon the sixth day of Sivan, byou will exist; and ifthey do bnotaccept it, bI will return you tothe primordial state of bchaos and disorder.Therefore, the earth was afraid until the Torah was given to Israel, lest it be returned to a state of chaos. Once the Jewish people accepted the Torah, the earth was calmed., bRabbi Simai taught: When Israel accorded precedenceto the declaration b“We will do”over the declaration b“We will hear,” 600,000 ministering angels cameand btied two crowns to each and every member of the Jewish people, one corresponding to “We will do” and one corresponding to “We will hear.” And when the people sinnedwith the Golden Calf, b1,200,000 angels of destruction descended and removed themfrom the people, bas it is statedin the wake of the sin of the Golden Calf: b“And the children of Israel stripped themselves of their ornaments from Mount Horeb onward”(Exodus 33:6). bRabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: At Horeb they put ontheir ornaments, band at Horeb they removedthem. The source for this is: bAt Horeb they put them on, as we have said; at Horeb they removed them, as it is written: “And the children of Israel stripped themselvesof their ornaments from Mount Horeb.” bRabbi Yoḥa said: And Moses merited allof these crowns band tookthem. What is the source for this? bBecause juxtaposed to thisverse, it is stated: b“And Moses would take the tent [ iohel /i]”(Exodus 33:7). The word iohelis interpreted homiletically as an allusion to an aura or illumination [ ihila /i]. bReish Lakish said: In the future, the Holy One, Blessed be He, will return them to us, as it is stated: “And the ransomed of the Lord shall return, and come with singing unto Zion, and everlasting joy shall be upon their heads”(Isaiah 35:10). bThe joy thatthey boncehad will once again be bupon their heads. /b, bRabbi Elazar said: When the Jewish people accorded precedenceto the declaration b“We will do”over b“We will hear,” a Divine Voice emerged and said to them: Who revealed to my children this secret that the ministering angels use? As it is written: “Bless the Lord, you angels of His, you mighty in strength, that fulfill His word, hearkening unto the voice of His word”(Psalms 103:20). bAt first,the angels bfulfillHis word, band thenafterward they bhearken. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: Whatis the meaning of that bwhich is written: “As an apple tree among the trees of the wood,so is my beloved among the sons. Under its shadow I delighted to sit and its fruit was sweet to my taste” (Song of Songs 2:3)? bWhy were the Jewish people likened to an apple tree?It is bto tell you that just as this appletree, bits fruitgrows bbefore its leaves, so too, the Jewish people accorded precedence to “We will do” over “We will hear.” /b,The Gemara relates that ba heretic saw that Rava was immersed instudying ihalakha /i, and his fingers were beneath his leg and he was squeezing them, and his fingers were spurting blood.Rava did not notice that he was bleeding because he was engrossed in study. The heretic bsaid toRava: You bimpulsive nation, who accorded precedence to your mouths over your ears. You still bear your impulsiveness,as you act without thinking. bYou should listen first.Then, bif you are capableof fulfilling the commands, bacceptthem. bAnd if not,do bnot acceptthem. He bsaid to him:About bus, /b |
|
28. Babylonian Talmud, Taanit, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 24a. יומא חד שמעיה דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב א"ל ולימא מר ובין סנפיריו אמר ליה ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה אמר ליה אנא ניהו,א"ל ולאו קמיה דר' יוסי דמן יוקרת הוה שכיח מר א"ל (הין) א"ל ומ"ט שבקיה מר ואתא הכא אמר ליה גברא דעל בריה ועל ברתיה לא חס עלי דידי היכי חייס,בריה מאי היא יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא נגה להו ולא אייתי להו ריפתא אמרו ליה לבריה כפינן הוו יתבי תותי תאינתא אמר תאנה תאנה הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא אפיקו ואכלו,אדהכי והכי אתא אבוה אמר להו לא תינקטו בדעתייכו דהאי דנגהנא אמצוה טרחנא ועד השתא הוא דסגאי אמרו ליה רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך אמר להו מהיכא אמרו הכי והכי הוה מעשה אמר לו בני אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה יאסף שלא בזמנו,ברתיה מאי היא הויא ליה ברתא בעלת יופי יומא חד חזיא לההוא גברא דהויא כריא בהוצא וקא חזי לה אמר לו מאי האי אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם,הויא ליה ההוא חמרא כדהוו אגרי לה כל יומא לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה ואתיא לבי מרה ואי טפו לה או בצרי לה לא אתיא יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה ולא אזלה עד דשקלונהו מינה והדר אזלה,אלעזר איש בירתא כד הוו חזו ליה גבאי צדקה הוו טשו מיניה דכל מאי דהוה גביה יהיב להו יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוניא לברתיה חזיוהו גבאי צדקה טשו מיניה,אזל ורהט בתרייהו אמר להו אשבעתיכו במאי עסקיתו אמרו ליה ביתום ויתומה אמר להן העבודה שהן קודמין לבתי שקל כל דהוה בהדיה ויהב להו פש ליה חד זוזא זבן ליה חיטי ואסיק שדייה באכלבא,אתא דביתהו אמרה לה לברתיה מאי אייתי אבוך אמרה לה כל מה דאייתי באכלבא שדיתיה אתיא למיפתח בבא דאכלבא חזת אכלבא דמליא חיטי וקא נפקא בצינורא דדשא ולא מיפתח בבא מחיטי אזלא ברתיה לבי מדרשא אמרה ליה בא וראה מה עשה לך אוהבך אמר לה העבודה הרי הן הקדש עליך ואין לך בהן אלא כאחד מעניי ישראל,ר' יהודה נשיאה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמר כמה איכא משמואל הרמתי ליהודה בן גמליאל אוי לו לדור שכן נתקע אוי לו למי שעלתה בימיו כך חלש דעתיה ואתא מיטרא,דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אודעינהו לרבי יוחנן ולריש לקיש לצפרא אודעינהו אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן הא לא קבילנא עלן מאורתא אמר ליה אנן בתרייהו גררינן,דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אתא מיטרא תנא להו אושעיא זעירא דמן חברייא (במדבר טו, כד) והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה,משל לכלה שהיא בבית אביה כל זמן שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה עיניה טרוטות כל גופה צריכה בדיקה,אתו עבדיה ורמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה אמרו (ליה) בני מאתיה שבקיה דהא נמי מצער לן כיון דחזינן דכל מיליה לשום שמים לא אמרי ליה מידי ושבקינן ליה אתון נמי שבקוהו,רבי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה אילפא ואמרי לה רבי אילפי אמר משיב הרוח ונשא זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה דיירנא בקוסטא דחיקא דלית ביה חמרא לקידושא ואבדלתא טרחנא ואתינא חמרא לקידושא ואבדלתא ומפיקנא להו ידי חובתייהו,רב איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא נחית קמיה שליחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא אמר ליה מאי עובדך אמר ליה מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי וקרי,רב נחמן גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מיטרא אמר שקלוה לנחמן חבוטו מן גודא לארעא חלש דעתיה ואתא מיטרא,רבה גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמרו ליה והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא אמר להו מאי אעביד אי משום תנויי אנן עדיפינן מינייהו דבשני דרב יהודה כל תנויי | 24a. bOne dayRabbi Yosei bar Avin bheardRav Ashi bstudyingand reciting the following statement. bShmuel said:With regard to bone who removes a fish from the seaon Shabbat, bwhenan area bonthe skin of the fish bthe size of a isela /icoin bhas dried up,he is bliablefor violating the prohibition against slaughtering an animal on Shabbat. A fish in that condition cannot survive, and therefore one who removed it from the water is liable for killing it. Rabbi Yosei bar Avin bsaid toRav Ashi: bAnd let the Master saythat this is the case provided that the skin that dried is bbetween its fins.Rav Ashi bsaid to him: And doesn’t the Master maintain that Rabbi Yosei ben Rabbi Avin said thisruling? Why didn’t you state it in his name? Rabbi Yosei bar Avin bsaid to him: I am he. /b,Rav Ashi bsaid to him: And didn’t the Mastersit bbeforeand bfrequentthe study hall bof Rabbi Yosei from Yokrat?Rabbi Yosei bar Avin bsaid to him: Yes.Rav Ashi bsaid to him: And what is the reasonthat bthe Master lefthim band came here?Rabbi Yosei bar Avin bsaid to him:I was concerned and departed because he is so severe and unforgiving. He is ba man who has no mercy on hisown bson, and no mercy on his daughter. How,then, bcould he have mercy on me? /b,The Gemara asks: bWhat isthe incident involving bhis son? One dayRabbi Yosei from Yokrat bhiredday blaborers towork his bfield. It grew late and he did not bring them food.The workers bsaid to the son ofRabbi Yosei from Yokrat: bWe are starving. They were sitting under a fig tree,so the son bsaid: Fig tree, fig tree. Yield your fruits,so that my bfather’s workers may eat.The fig tree byieldedfruit, band they ate. /b, bIn the meantime, his father cameand bsaid tothe workers: bDo not be angry with me for being late, as I was engaged in a mitzva, and until just now I was travelingfor that purpose and could not get here any sooner. bThey said to him:May bthe Merciful One satisfy you just as your son satisfied usand gave us food. bHe said to them: From wheredid he find food to give you? bThey said: Such-and-such an incident occurred.Rabbi Yosei from Yokrat bsaid tohis son: bMy son, you troubled your Creatorto cause bthe fig to yield its fruit not in itsproper btime,so too, you will die young. And indeed, his son bdied before his time. /b,The Gemara asks: bWhat isthe incident involving bhis daughter? He hada very bbeautiful daughter. One dayRabbi Yosei from Yokrat bsaw a certain man piercing a hole in the hedgesurrounding his property band looking athis daughter. Rabbi Yosei bsaid to him: What is this?The man bsaid to him: My teacher, if I have not merited taking herin marriage, shall bI notat least bmerit to look at her? Rabbi Yosei said to her: My daughter, you are causing people distress. Return to your dust, and let people nolonger bstumbleinto sin bdue to you. /b,§ The Gemara relates another story involving Rabbi Yosei from Yokrat. bHe had a certain donkey that people hired each dayfor work. bIn the evening they would send it backwith bthe money for its hire on its back, andthe animal would bgo to its owner’s house. But if they added or subtracted fromthe appropriate sum, the donkey bwould not go. One daysomeone bforgot a pair of sandals onthe donkey, band it did not move until they removedthe sandals bfromits back, bafter which it went off. /b,The Gemara cites more stories about miracles that occurred to righteous individuals. bWhenever the charity collectors would see Elazar ofthe village of bBirta, they would hide from him, as anymoney Elazar bhad with him he would give them,and they did not want to take all his property. bOne day,Elazar bwent to the market to purchasewhat he needed bfor his daughter’s dowry. The charity collectors saw him and hid from him. /b, bHe went and ran after them, saying to them: I adjure you,tell me, bin whatmitzva bare you engaged? They said to him:We are collecting money for the wedding bof an orphan boy and an orphan girl. He said to them:I swear bby the Temple service that they take precedence over my daughter. He took everything he had with him and gave it to them. He was left with onesingle bdinar,with which bhe bought himself wheat, andhe then bascendedto his house band threw it into the granary. /b,Elazar’s bwife came and said to her daughter: What has your father brought? She said toher mother: bWhatever he brought he threw into the granary. She went to open the door of the granary,and bsaw that the granary was full of wheat,so much so that bit was coming out through the doorknob, and the door would not opendue bto the wheat.The granary had miraculously been completely filled. Elazar’s bdaughter went to the study halland bsaid toher father: bCome and see what He Who loves You,the Almighty, bhas performed for you. He said to her:I swear bby the Temple service,as far bas youare concerned this wheat bis consecratedproperty, band you havea share bin it only as one of the poor Jews.He said this because he did not want to benefit from a miracle.,The Gemara returns to the topic of fasting for rain. bRabbi Yehuda Nesia decreed a fastand bprayed for mercy, but rain did not come. He said,lamenting: bHow greatis the difference bbetweenthe prophet bSamuel of Rama,for whom rain fell even when he prayed for it in summer, bandmyself, bYehuda ben Gamliel. Woe to the generation that is stuckwith this leadership; bwoe to him in whose days this has occurred. He grew upset, and rain came. /b,The Gemara relates another story involving a iNasi’sdecree of a fast for rain. bIn the house of the iNasia fast was declared, but they didn’t inform Rabbi Yoḥa and Reish Lakishof the fast the day before. bIn the morning they informed them. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥa:What are we to do? bWe did not acceptthis fast bupon ourselves the evening before,and a fast must be accepted in the afternoon service of the day preceding the fast. Rabbi Yoḥa bsaid to him: We are drawn afterthe community, and therefore, when the iNasideclares a public fast there is no need for an individual to accept it upon himself the day before.,The Gemara further states that on another occasion, ba fast was declared in the house of the iNasi /i, but rain did not come. Oshaya, the youngestmember bof the groupof Sages, btaught thema ibaraita /i. It is written: b“Then it shall be, if it shall be committed in error by the congregation, it being hidden from their eyes”(Numbers 15:24). This verse indicates that the leaders are considered the eyes of the congregation.,Oshaya continued: There is ba parablethat illustrates this, binvolving a bride who is in her father’s homeand has not yet been seen by her bridegroom. bAs long as her eyes are beautiful, her body need not be examined,as certainly she is beautiful. However, if bher eyes are bleary [ iterutot /i], her entire body requires examination.So too, if the leaders of the generation are flawed, it is a sign that the entire generation is unworthy. By means of this parable, Oshaya was hinting that rain was withheld from the entire nation due to the evil committed by the household of the iNasi /i.,The bservantsof the iNasi bcame and placed a scarf around his neck and tormented himas punishment for insulting the house of the iNasi /i. bHis townsmen said to them: Let him be, as he also causes us painwith his harsh reproof, but bsince we see that all his actions are for the sake of Heaven we do not say anything to him and let him be. You tooshould blet him be. /b,§ The Gemara relates: bRabbiYehuda HaNasi bdeclared a fast but rain did not come. Ilfa descendedto lead the service bbefore him, and some sayit was bRabbi Ilfi. He recited: He Who makes the wind blow, and the windindeed bblew.He continued to recite: And bWho makes the rain come, andsubsequently, bthe rain came.Rabbi Yehuda HaNasi bsaid to him: What are yourgood bdeeds,in the merit of which your prayers are answered so speedily? bHe said to him: I live in an impoverished city, in which there is no wine for ikiddushor ihavdala /i. I go to the effort of bringingthe residents bwine for ikiddushand ihavdala /i, and Ithereby enable them to bfulfill their duty.In reward for this mitzva, my prayers for rain were answered.,The Gemara relates a similar incident. bRav happenedto come to ba certain placewhere bhe decreed a fast but rain did not come. The prayer leader descendedto lead the service bbefore himand brecited: He Who makes the wind blow, and the wind blew.He continued and bsaid:And bWho makes the rain fall, and the rain came.Rav bsaid to him: What are yourgood bdeeds? He said to him: I am a teacher of children, and I teach the Bible to the children of the poor as to the children of the rich, andif there is banyone who cannotpay, bI do not take anything from him. And I have a fishpond, and anychild bwho neglectshis studies, bI bribe him withthe fish band calm him, and soothe him until he comes and reads. /b,The Gemara further relates: bRav Naḥman decreed a fast, prayed for mercy, but rain did not come.In his misery, he bsaid: Take Naḥmanand bthrow him from the wall to the ground,as the fast he decreed has evidently had no effect. bHe grew upset, and rain came. /b,The Gemara relates: bRabba decreed a fast. He prayed for mercy, but rain did not come. They said to him: But whenthis bRav Yehuda decreed a fast, rain would come. He said to them: What can I do? Ifthe difference between us is bdue toTorah bstudy, we are superior tothe previous generation, bas in the years of Rav Yehuda all of their learning /b |
|
29. Babylonian Talmud, Yoma, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 9b. ששהו את קיניהן מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום,בזיון קדשים דכתיב (שמואל א ב, טו) גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי נאצו האנשים את מנחת ה',מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג' דברים שהיו בו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ע"ז דכתיב (ישעיהו כח, כ) כי קצר המצע מהשתרע,מאי קצר המצע מהשתרע א"ר יונתן קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד,(ישעיהו כח, כ) והמסכה צרה כהתכנס א"ר שמואל בר נחמני כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי אמר מאן דכתיב ביה (תהלים לג, ז) כונס כנד מי הים נעשית לו מסכה צרה,גלוי עריות דכתיב (ישעיהו ג, טז) ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהן תעכסנה יען כי גבהו בנות ציון שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה ותלכנה נטויות גרון שהיו מהלכות בקומה זקופה ומשקרות עינים דהוו מליין כוחלא עיניהן הלוך וטפוף תלכנה שהיו מהלכות עקב בצד גודל וברגליהן תעכסנה א"ר יצחק שהיו מביאות מור ואפרסמון ומניחות במנעליהן וכשמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות ומתיזות עליהן ומכניסין בהן יצה"ר כארס בכעוס,שפיכות דמים דכתיב (מלכים ב כא, טז) וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא את ירושלם פה לפה,אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים,רשעים היו אלא שתלו בטחונם בהקב"ה אתאן למקדש ראשון דכתיב (מיכה ג, יא) ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו לא תבוא עלינו רעה לפיכך הביא עליהן הקב"ה ג' גזרות כנגד ג' עבירות שבידם שנאמר (מיכה ג, יב) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער,ובמקדש ראשון לא הוה ביה שנאת חנם והכתיב (יחזקאל כא, יז) מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספוק אל ירך וא"ר (אליעזר) אלו בני אדם שאוכלין ושותין זה עם זה ודוקרין זה את זה בחרבות שבלשונם,ההיא בנשיאי ישראל הואי דכתיב (יחזקאל כא, יז) זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי ותניא זעק והילל בן אדם יכול לכל תלמוד לומר היא בכל נשיאי ישראל,ר' יוחנן ור"א דאמרי תרווייהו ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם,אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים,שאלו את רבי אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים אמר להם תנו עיניכם בבירה איכא דאמרי אמר להם עידיכם בירה,ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו דכתיב (שיר השירים ח, ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו,מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול,וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה ומה רבי (אליעזר) דמרא דארעא דישראל הוה ולא הוה משתעי ר"ל בהדיה דמאן דמשתעי ר"ל בהדיה בשוק יהבו ליה עיסקא בלא סהדי בהדי רבב"ח משתעי,אמר רב פפא שדי גברא בינייהו או ריש לקיש הוה וזעירי או רבה בר בר חנה הוה ור"א כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל לאו היינו טעמא א"נ סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב (בראשית ט, כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם | 9b. bthat they deferredthe sacrifice of btheirbird-offerings by women after childbirth; bnevertheless, the verse ascribes to them as if they laywith bthem.These women came to the Tabernacle to sacrifice doves or pigeons as bird-offerings as part of their purification process, which would permit them to engage in sexual relations with their husbands. Eli’s sons delayed the sacrifice of these offerings and thereby delayed the return of these women to their husbands and their fulfillment of the mitzva of procreation. Even though, according to this opinion, Eli’s sons did not actually engage in sexual relations with these women, the verse attributes that degree of severity to their conduct.,Eli’s sons also sinned in the bdegradation of consecrated items, as it is written: “Before the fat was made burned, the priest’s servant came and said to the man who sacrificed: Hand over some flesh to roast for the priest, for he will not take cooked flesh from you, but raw. And if the man said to him: Let the fat be burnt first and then take as much as you want, then he would say: No, hand it over right now, or I will take it by force. The sin of the young men against the Lord was very great, for the men treated the Lord’s offerings with contempt”(I Samuel 2:15–17).,§ The iToseftacontinues with a discussion of the sins of the Jewish people over the generations: bDue to whatreason bwasthe bFirst Temple destroyed?It was destroyed bdue tothe fact bthat there were three mattersthat existed binthe First Temple: bIdol worship, forbidden sexual relations, and bloodshed. Idol worship, as it is written: “The bed is too short for stretching [ imehistare’a /i],and the cover is too narrow for gathering” (Isaiah 28:20)., bWhat isthe meaning of: b“The bed is too short for stretching?” Rabbi Yonatan said: This bed is too short for two counterparts [ ire’im /i] to dominate [ imehistarer /i]. iMehistare’ais a contraction of imehistarer re’im /i. It is inconceivable that there would be in one Temple both service of God and worship of the idol placed there by King Manasseh., bWhatis the meaning of: bAnd the cover [ ivehamasseikha /i] is too narrow [ itzara /i] for gathering [ ikehitkannes /i]? Rabbi Shmuel bar Naḥmani saidthat bwhen Rabbi Yonatan reached this verse, he weptand bsaid: For He about Whom it is written: “He gathers [ ikones /i] waters of the sea together as a heap”(Psalms 33:7), bthe idol [ imasseikha /i] became a rival [ itzara /i]?In the homiletic interpretation, imasseikhais interpreted as idol and itzarais interpreted as rival, as in the term used to describe the relationship between two women married to the same husband, iisha tzara /i.,With regard to bforbidden sexual relations, it is written: “The Lord says because the daughters of Zion are haughty and walk with outstretched necks and wanton eyes, walking and mincing as they go and making a tinkling with their feet”(Isaiah 3:16). br bBecause the daughters of Zion are haughty,indicates a btallwoman walking balongsidea bshortone so that the tall woman would stand out. br bAnd walk with outstretched necks,indicates bthat they would walk with upright statureand carry themselves in an immodest way. br bAnd wanton eyes,indicates bthat they would fill their eyes with blue eye shadowin order to draw attention to their eyes. br bWalking and mincing as they go,indicates bthat they would walkin small steps, bheel to toe,so onlookers would notice them. br bMaking a tinkling [ ite’akasna /i] with their feet, Rabbi Yitzḥak said:This teaches bthat they would bring myrrh and balsam and placethem bin their shoesand would walk in the marketplaces of Jerusalem. bAnd once they approacheda place where byoung Jewish menwere congregated, bthey would stamptheir feet on the ground band splashthe perfume btoward them and instill the evil inclination into them like venom of a viper [ ike’eres bikhos /i]. /b,With regard to bbloodshed it is written: “Moreover, Manasseh shed innocent blood very much, until he had filled Jerusalem from one end to another”(II Kings 21:16)., bHowever,considering that the people during bthe Second Templeperiod bwere engaged in Torahstudy, observance of bmitzvot, and acts of kindness,and that they did not perform the sinful acts that were performed in the First Temple, bwhy wasthe Second Temple bdestroyed?It was destroyed bdue tothe fact bthat there was wanton hatredduring that period. This comes bto teach you thatthe sin of bwanton hatred is equivalent to the threesevere btransgressions: Idol worship, forbidden sexual relations and bloodshed. /b,The Gemara continues: bThey were wicked; however, they put their faith in the Holy One, Blessed be He.With that statement bwe have come tothe bFirst Templeera, about bwhich it is written: “Her chiefs judge for bribes, her priests give rulings for a fee, and her prophets divine for pay; yet they rely on the Lord, saying: The Lord is in our midst, no tragedy will overtake us”(Micah 3:11). At least the final portion of the verse was to their credit. bTherefore, the Holy One, Blessed be He, brought upon them three decrees corresponding to their three wicked sins, as it is stated: “Therefore, due to you Zion will be plowed as a field, Jerusalem will become heaps of ruins, and the Temple Mount will be a like a shrine in the woods”(Micah 3:12).,The Gemara asks: bAnd in the First Templeera bwas therereally bno baseless hatred? Isn’t it written:“Cry and wail, son of man, for this will befall my people, this will befall all the princes of Israel: bThey will be cast before the sword together with my people, therefore strike the thigh”(Ezekiel 21:17)? bRabbi Eliezerinterpreted this verse and bsaid: These are people who eat and drink with each other, and stab each other with verbal barbs.Apparently, even those who were close were filled with hatred toward one another.,The Gemara answers: bThatbehavior bwasfound only among bthe princes of Israel, as it is written: “Cry and wail, son of man, for this will befall my people”; and it was taughtin a ibaraita /i: b“Cry and wail, son of man,for this will befall my people”; one bmighthave thought that this unsavory trait was common bto all.Therefore, bthe verse states: “This will befall all the princes of Israel.”It was only the leaders of the nation who harbored baseless hatred for each other; the people of the nation as a whole did not hate one another.,§ It was bRabbi Yoḥa and Rabbi Elazar who both said:In the case of bthe former,the people in the First Temple era, bwhose sin was exposedand no attempt was made to disguise their conduct, the bendof btheirpunishment bwas exposed,and the prophet informed them that they would return to their land in seventy years. In the case of bthe latter,the people in the Second Temple era, bwhose sin was not exposed;rather, they attempted to disguise their conduct, the bendof btheirpunishment bwas not exposed. /b, bRabbi Yoḥa said: The fingernails of the former are preferable to the belly of the latter. Reish Lakish said to him: On the contrary, the latter were superior; even though there is subjugation by the kingdoms, they are engaged in Torah study.Rabbi Yoḥa bsaid toReish Lakish: bThe Temple will provethat the former were superior, bas itwas brestored to the former.The Second Temple was constructed after the destruction of the first. However, after the destruction of the Second Temple, bitwas bnot restored to the latter.Apparently, the former were superior to the latter.,Similarly, the Sages basked Rabbi Elazar: Are the former greater or are the latter greater? He said to them: Look to the Templeand see if it has been restored, as it was to our predecessors. bSome saythe exchange was slightly different: bHe said to them: The Temple is your witness.The restoration of the Temple after the destruction of the First Temple, attests to the fact that the former generation was greater., bReish Lakish was swimming in the Jordan Riverwhen bRabba bar bar Ḥana came and gave him a handto help him out. Reish Lakish bsaid to him: My God! I hate youBabylonians, bas it is written: “If she be a wall we will build a silver turret upon her, if she be a door we will cover her with boards of cedar”(Song of Songs 8:9). This is the meaning of the verse as it applies to the Jewish people: bHad you rendered yourselvesa solid bloc blike a wall and all ascendedto Eretz Yisrael bin the days of Ezra, you would have been likened to silver, which rot does not infest,in the sense that you would have merited experiencing the Divine Presence in all its glory. bNow that you ascended like doors,and only some of you came to Eretz Yisrael, byou are likened to cedar, which rot infests,and you merit experiencing only partial revelation of the Divine Presence.,The Gemara asks: bWhatrot infests bcedar? Ulla said: It is isasmagor /i,a type of worm. The Gemara asks: bWhatdoes isasmagor /ihave to do with the Divine Presence during the Second Temple era? bRabbi Abba said:Just as little remains from a cedar tree infested by this worm, similarly, all that remained from the Divine Presence during the Second Temple period was a bDivine Voice, as it was taughtin a ibaraita /i: bAfter the last prophets Haggai, Zechariah, and Malachi died, the Divine Spiritof prophetic revelation bdeparted from the Jewish people, and they were still utilizing a Divine Voice,which they heard as an echo of prophecy.,The Gemara asks: bAnd would Reish Lakish speak with Rabba bar bar Ḥanain public? bJust as Rabbi Elazar, who was the master of Eretz Yisraelin wisdom and character, bandnevertheless, bReish Lakish would not speak with himin public, as Reish Lakish was sparing in his speech and extended friendship to only a select few prominent, righteous people, to the extent that ba person to whom Reish Lakishwas seen bspeaking in the marketplace, one would give hima loan and bdo businesswith him bwithout witnesses;would he bhave spoken with Rabba bar bar Ḥana? /b, bRav Pappa said: Cast a man between them,and say that the incident did not involve Reish Lakish and Rabba bar bar Ḥana. It bwas either Reish Lakishbathing in the river band Ze’iri,the prominent Babylonian Sage, who extended him a hand, borit was bRabba bar bar Ḥanawho was in the river band Rabbi Elazarextended a hand to him. In any event, bwhenthe Sage who heard what Reish Lakish said bcame before Rabbi Yoḥaand related it, Rabbi Yoḥa bsaid to him: That is not the reason; even had they all ascended in the days of Ezra, the Divine Presence would not have rested in the Second Temple, as it is written: “God will enlarge Japheth, and dwell in the tents of Shem”(Genesis 9:27). |
|
30. Anon., Midrash Psalms, 50.1 (4th cent. CE - 9th cent. CE)
| 50.1. ... “From the rising of the sun until its setting…” (Psalms 113:3) When flesh and blood wants to make an image, it begins with the head and ends with the feet or begins with the feet and ends with the head. Not so the Holy One! When He makes man, He shapes him all at once, as it says “…for He is the One Who formed everything…” (Jeremiah 10:16) This is ‘from the rising of the sun until its setting.’ And from where do we learn that He created it from Zion? As it says “From Zion, the finery (miclal) of beauty…” (Psalms 50:2) From out of (m’clal) the beauty of the world. What does ‘appeared’ mean? Illuminated. Appearance always refers to light, as it says “…and causes the light of His cloud to appear.” (Job 37:15) From where do we learn that this is speaking of the world? It says here miclal and it says elsewhere “Now the heavens and the earth were completed (vay’chulu)…” (Genesis 2:1) And when He destroys it, He will start from Zion, as it says “And I will make Jerusalem heaps of ruin…” (Jeremiah 9:10) and afterwards “All the land shall be a desolation…” (Jeremiah 4:27) And it says “And the land shall become desolate with its inhabitants…” (Micah 7:13) And at the time when the Holy One renews His world He will renew it from Zion, as it says “…the mountain of the Lord's house shall be firmly established at the top of the mountains…” (Isaiah 2:2)" |
|
31. Anon., Avot Derabbi Nathan A, 37 (6th cent. CE - 8th cent. CE)
|
32. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, 4, 11
|
33. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.2
| 1.2. An additional meaning: \"See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men.\" That is Moses, our teacher, regarding the work of the Tabernacle. Therefore, before kings he will stand, this is Pharaoh, as it says, \"Hurriedly awaken in the morning and stand before Pharaoh (Exodus 8).\" \"He will not stand before mean men\", this is Jethro. Rabbi Nehemiah said: \"You have made that which is holy, profane!\" Rather, \"Before kings he will stand\", that is King, the King of Kings, the Holy One Blessed Be He. As it is said, \"And he (Moses) was there with the Lord, for 40 days (Exodus 34).\" \"He will not stand before mean men\", that is Pharaoh, as it says: \"And there was dark darkness, etc. (Exodus 10).\"" |
|
