Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



624
Anon., Genesis Rabba, 88.5
NaN
NaN


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

4 results
1. Hebrew Bible, Esther, 3.4, 6.11, 8.2, 8.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

3.4. וַיְהִי באמרם [כְּאָמְרָם] אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי־הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר־הוּא יְהוּדִי׃ 6.11. וַיִּקַּח הָמָן אֶת־הַלְּבוּשׁ וְאֶת־הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶת־מָרְדֳּכָי וַיַּרְכִּיבֵהוּ בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ׃ 8.2. וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־בֵּית הָמָן׃ 8.15. וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה׃ 3.4. Now it came to pass, when they spoke daily unto him, and he hearkened not unto them, that they told Haman, to see whether Mordecai’s words would stand; for he had told them that he was a Jew." 6.11. Then took Haman the apparel and the horse, and arrayed Mordecai, and caused him to ride through the street of the city, and proclaimed before him: ‘Thus shall it be done unto the man whom the king delighteth to honour.’" 8.2. And the king took off his ring, which he had taken from Haman, and gave it unto Mordecai. And Esther set Mordecai over the house of Haman." 8.15. And Mordecai went forth from the presence of the king in royal apparel of blue and white, and with a great crown of gold, and with a rob of fine linen and purple; and the city of Shushan shouted and was glad."
2. Hebrew Bible, Genesis, 1.2, 2.10-2.14, 14.9, 39.10-39.13, 40.16-40.17, 41.42-41.43, 49.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

1.2. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׃ 1.2. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ 2.11. שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל־אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר־שָׁם הַזָּהָב׃ 2.12. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם׃ 2.13. וְשֵׁם־הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל־אֶרֶץ כּוּשׁ׃ 2.14. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת׃ 14.9. אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת־הַחֲמִשָּׁה׃ 39.11. וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת׃ 39.12. וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׃ 39.13. וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי־עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה׃ 40.16. וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל־יוֹסֵף אַף־אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי׃ 40.17. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי׃ 41.42. וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת־טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל־יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי־שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־צַוָּארוֹ׃ 41.43. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר־לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 49.1. לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא שילה [שִׁילוֹ] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים׃ 49.1. וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל־בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים׃ 1.2. Now the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters." 2.10. And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became four heads." 2.11. The name of the first is Pishon; that is it which compasseth the whole land of Havilah, where there is gold;" 2.12. and the gold of that land is good; there is bdellium and the onyx stone." 2.13. And the name of the second river is Gihon; the same is it that compasseth the whole land of Cush." 2.14. And the name of the third river is Tigris; that is it which goeth toward the east of Asshur. And the fourth river is the Euphrates." 14.9. against Chedorlaomer king of Elam, and Tidal king of Goiim, and Amraphel king of Shinar, and Arioch king of Ellasar; four kings against the five." 39.10. And it came to pass, as she spoke to Joseph day by day, that he hearkened not unto her, to lie by her, or to be with her." 39.11. And it came to pass on a certain day, when he went into the house to do his work, and there was none of the men of the house there within," 39.12. that she caught him by his garment, saying: ‘Lie with me.’ And he left his garment in her hand, and fled, and got him out." 39.13. And it came to pass, when she saw that he had left his garment in her hand, and was fled forth," 40.16. When the chief baker saw that the interpretation was good, he said unto Joseph: ‘I also saw in my dream, and, behold, three baskets of white bread were on my head;" 40.17. and in the uppermost basket there was of all manner of baked food for Pharaoh; and the birds did eat them out of the basket upon my head.’" 41.42. And Pharaoh took off his signet ring from his hand, and put it upon Joseph’s hand, and arrayed him in vestures of fine linen, and put a gold chain about his neck." 41.43. And he made him to ride in the second chariot which he had; and they cried before him: ‘Abrech’; and he set him over all the land of Egypt." 49.1. And Jacob called unto his sons, and said: ‘Gather yourselves together, that I may tell you that which shall befall you in the end of days."
3. Hebrew Bible, Daniel, 7, 2 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)

4. Anon., Genesis Rabba, 2.4, 16.4, 44.15, 44.17, 66.2, 70.8, 76.6, 87.6, 99.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

2.4. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם. 16.4. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת כּוֹס תַּרְעֵלָה לָאֻמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּין יוֹצֵא, מַאי טַעְמָא (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, וְהָיָה לְאַרְבָּעָה נְהָרִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, אֵלּוּ אַרְבָּעָה גָּלֻיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה רָאשִׁים. (בראשית ב, יא): שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן, זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם (חבקוק א, ח): וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו. הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים מב, ו): הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ. אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֵן נֶחְמָדִין מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם וגו', מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְתוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדָה. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן, זוֹ מָדַי שֶׁהָיָה הָמָן שָׁף עַמָּהּ כַּנָּחָשׁ, עַל שֵׁם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. חִדֶּקֶל זוֹ יָוָן, שֶׁהָיְתָה קַלָּה וְחַדָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב הוּנָא בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים קָדְמָה מַלְכוּת יָוָן לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּנִימוּסִין וּבְפִנְקֵיסִין וּבְלָשׁוֹן. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם אַשּׁוּר, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מִתְעַשְּׁרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נִינְוֵה, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מִתְנָאוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצִירוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת, זוֹ אֱדוֹם. פְּרָת, שֶׁהֵפֵרָה וְהִצִירָה לְבָנָיו [נ"א לפניו]. פְּרָת, שֶׁפָּרָה וְרָבָה מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל זָקֵן. פְּרָת, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהִפָּרַע לָהּ. פְּרָת, עַל שֵׁם סוֹפָהּ (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וגו'. 44.15. דָּבָר אַחֵר, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, זוֹ בָּבֶל, שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלשָׁה מְלָכִים, נְבוּכַדְנֶצַר וֶאֱוִיל מְרוֹדַךְ וּבֵלְשַׁצַּר. וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, זוֹ מָדַי, שֶׁהָיְתָה מַעֲמִידָה שְׁלשָׁה מְלָכִים, כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, זוֹ יָוָן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל הָרוּחוֹת כָּבְשׁוּ בְּנֵי יָוָן וְרוּחַ מִזְרָחִית לֹא כָבָשׁוּ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן וְהָכְתִיב (דניאל ח, ד): רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּלָא אֲמַר מִזְרָחִית. וְתֹר וְגוֹזָל, זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, תּוֹר הוּא אֶלָּא שֶׁגַּזְלָן הוּא. דָּבָר אַחֵר, וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שָׂרֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֶרְאָה לוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה קָתֶדְרִין דְּדֵין לָקֳבֵל קָתֶדְרִין דְּדֵין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁשָּׁם הָיוּ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת וְחוֹתֶמֶת דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל, הַגַּל שׁוֹטְפוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל, אֵין הַגַּל שׁוֹטְפוֹ. 44.17. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא (בראשית טו, יב), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּחִלַּת מַפָּלָה שֵׁנָה, דָּמִיךְ לֵיהּ וְלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דָּמִיךְ לֵיהּ וְלָא עָבֵיד עֲבוֹדָה. רַב אָמַר שְׁלשָׁה תַּרְדֵּמוֹת הֵן, תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה, וְתַרְדֵּמַת נְבוּאָה, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה. תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה (בראשית ב, כא): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן. תַּרְדֵּמַת נְבוּאָה: וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כו, יב): וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת ה' נָפְלָה עֲלֵיהֶם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַף תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת, דִּכְתִיב (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיכֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה וגו'. רַבִּי חֲנִינָה בַּר יִצְחָק אָמַר שָׁלשׁ נוֹבְלוֹת הֵן, נוֹבְלוֹת מִיתָה, שֵׁנָה. נוֹבְלוֹת נְבוּאָה, חֲלוֹם. נוֹבְלוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, שַׁבָּת. רַבִּי אָבִין מוֹסִיף תַּרְתֵּין, נוֹבְלוֹת אוֹרָה שֶׁל מַעְלָה, גַּלְגַּל חַמָּה. נוֹבְלוֹת חָכְמָה שֶׁל מַעְלָה, תּוֹרָה. (בראשית טו, יב): וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. אֵימָה, זוֹ בָּבֶל, דִּכְתִיב (דניאל ג, יט): בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא. חֲשֵׁכָה, זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית. גְּדֹלָה, זוֹ יָוָן. רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים דּוּכָסִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִפַּרְכוּן, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִסְטְרַטְלִיטִין. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִשִּׁשִׁים שִׁשִּׁים, דִּכְתִיב (דברים ח, טו): נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב. נָחָשׁ, זוֹ בָּבֶל. שָׂרָף, זוֹ מָדַי. עַקְרָב, זֶה יָוָן. מָה עַקְרָב זוֹ יוֹלֶדֶת לְשִׁשִּׁים שִׁשִּׁים, כָּךְ הֶעֱמִידָה מַלְכוּת יָוָן מִשִּׁשִּׁים שִׁשִּׁים. נֹפֶלֶת עָלָיו, זוֹ אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, כא): מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְיֵשׁ שֶׁמַּחְלִיפִין, נוֹפֶלֶת עָלָיו, זוֹ בָּבֶל, דִּכְתִיב בָּהּ (ישעיה כא, ט): נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל. גְּדֹלָה, זוֹ מָדַי, דִּכְתִיב (אסתר ג, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲשֵׁכָה, זוֹ יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֵימָה, זוֹ אֱדוֹם, דִּכְתִיב (דניאל ז, ז): וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה. 66.2. רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (שיר השירים ז, א): שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, אַרְבָּעָה פְּעָמִים כְּתִיב שׁוּבִי, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְתוֹכָן לְשָׁלוֹם וְיוֹצְאִין בְּשָׁלוֹם. הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁשְּׁלוֹם חַי הָעוֹלָמִים מִתְנַהֵג בָּהּ מֵאֹהֶל לְאֹהֶל. הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְשִׂימִין לָהּ שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כז): וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, וּכְתִיב (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. הַשּׁוּלַמִּית אֻמָּה שֶׁשְּׁלוֹם הָעוֹלָמִים דָּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לִיתֵּן בָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לִנְטוֹת אֵלֶיהָ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, יב): כֹּה אָמַר ה' הִנְּנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי אִידִי אֻמָּה שֶׁעָשָׂת שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין עוֹלָמִי, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא הָיִיתִי מַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא פָּתַח (תהלים עה, ד): נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות טו, טו): נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. (תהלים עה, ד): אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי, אָנֹכִי כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (תהלים עה, ד): תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה, וְנִתְבַּשֵֹּׂם הָעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מָרוֹן אוֹמֵר אֻמָּה שֶׁהִיא מְשַׁלְּמָה אִישְׂטַטְיוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵן הֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי לֵוִי אָמַר אֻמָּה שֶׁכָּל טוֹבָה שֶׁהִיא בָּאָה לָעוֹלָם אֵינָה בָּאָה אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הַגְּשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הַטְּלָלִים אֵינָם יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם, לְךָ בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי. 70.8. וַיִּשָֹּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו (בראשית כט, א), אָמַר רַבִּי אַחָא (משלי יד, ל): חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵֹּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה טְעִין לִבֵּיהּ יַת רַגְלוֹהִי, הֲדָא אָמְרָה כְּרֵסָא טְעֵנָא רַגְלַיָּא. (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פְּתַר בֵּיהּ שִׁית שִׁיטִין, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ הַבְּאֵר. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ מַיִם לְדִגְלוֹ וּלְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיָה בָהּ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ, בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְאֵיתָנָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה רְגָלִים. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זוֹ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לָמָּה הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, בָּאִים מִלְּבוֹא חֲמָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים, דִּתְנַן שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים הָיוּ שָׁם, אֶחָד בְּהַר הַבַּיִת, וְאֶחָד בְּפֶתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ בָּתֵּי דִינִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדִּין עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זוֹ מַלְכוּת רוֹמִי שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, לֶעָתִיד לָבוֹא זְכוּת אָבוֹת עוֹמָדֶת. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ סַנְהֶדְרִין. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה מֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין שֶׁהוּא מְסָרֵס אֶת הַהֲלָכָה. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בָּהֲלָכָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָה. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה קְרוּאִים. כִּי מִן הַבְּאֵר וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה יֵצֶר הָרָע. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זֶה הַצִּבּוּר. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹצְאִים לָהֶם, יֵצֶר הָרָע חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. 76.6. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו (בראשית לב, יב), הַצֵּל אֶת בָּנַי לֶעָתִיד לָבוֹא מִיַּד בְּנֵי בָנָיו שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶן מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ח): מִסְתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן, זֶה בֶּן נֵצֶר. (דניאל ז, ח): וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קָדָמַהּ, זוֹ שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם מַלְכוּתָם, מַקְדִּין וּקְרוֹס וְקַרְדִידוֹסִי. (דניאל ז, ח): וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב עַל קַרְנַיָא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָא מַלְכִין יְקֻמוּן מִן אַרְעָא, כּוּלְּהוֹן בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא: מְִתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קָדָמַהּ, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, פְּלַן עַתִּיר נַעַבְדִּינֵיהּ אַרְכוֹנוֹנוּס, פְּלַן עַתִּיר נַעַבְדֵיהּ בַּלְיוֹטוֹס. (בראשית לב, יב): פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (דברים כב, ו): לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. דָּבָר אַחֵר, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִּי אֵם עַל בָּנִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (ויקרא כב, כח): וְשׁוֹר וָשֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד. 87.6. וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם (בראשית לט, י), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין אָמַר בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל נִסָּן שָׁוֶה וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה, נִסָּן שָׁוֶה, וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, (אסתר ג, ד): וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם. (בראשית לט, י): וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ (אסתר ג, ד): וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם. וּגְדֻלָּתָן שָׁוָה (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ, (אסתר ח, ב): וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ. (בראשית מא, מב): וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, (אסתר ח, ב): וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדְּכָי. (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, (אסתר ו, ט): וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס וגו' וַיִּקַּח הָמָן וגו'. (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִיד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ, (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן. (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, (אסתר ו, ט): וַיַּרְכִּבֵהוּ עַל הַסּוּס בִּרְחוֹב הָעִיר. (בראשית מא, מג): וַיִּקְרָא לְפָנָיו אַבְרֵךְ, (אסתר ו, יא): וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה וגו'. וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. לִהְיוֹת עִמָּהּ, שֶׁיִהְיֶה עִמָּהּ בַּגֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ, אֲפִלּוּ בִּשְׁכִיבָה בְּלֹא תַשְׁמִישׁ. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ, אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמְאוֹ וְהָיָה עוֹשֶׂה הַדָּבָר הַזֶּה, הוֹצִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְהִתְחִיל קוֹרֵא לְפָנֶיהָ מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה, מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר, אָמַר לָהּ מָה אִם אֵלּוּ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶן לֹא כִּסָּה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. 99.2. כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר וגו' (עמוס ג, ז), יַעֲקֹב זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, וּמשֶׁה זִוֵּג שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם, יְהוּדָה כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה, זֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וְזֶה נִמְשַׁל בְּאַרְיֵה (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, בְּיַד מִי מַלְכוּת בָּבֶל נוֹפֶלֶת, בְּיַד דָּנִיֵּאל שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יְהוּדָה. בִּנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב, זֶה נִמְשַׁל בִּזְאֵב (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף וגו', וְזוֹ נִמְשְׁלָה בִּזְאֵב (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְדֹב כְּתִיב, דֵּב הָיָה שְׁמָהּ, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ירמיה ה, ו): עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זוֹ בָּבֶל (ירמיה ה, ו): זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, זוֹ מָדַי. בְּיַד מִי מַלְכוּת מָדַי נוֹפֶלֶת בְּיַד מָרְדְּכַי שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל בִּנְיָמִין. לֵוִי, כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן, זֶה שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי וְזוֹ מַלְכוּת שְׁלִישִׁית. זֶה אוֹתִיּוֹתָיו מְשֻּׁלָּשִׁין וְזוֹ אוֹתִיּוֹתֶיהָ מְשֻׁלָּשִׁין. אֵלּוּ תּוֹקְעֵי קַרְנַיִם וְאֵלּוּ תּוֹקְעֵי סוֹלְפִּירִים. אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כּוֹבָעִים וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי קִיסִים. אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי מִכְנָסַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי פֶּמִלַּלְיָא. אֵלּוּ מְרֻבִּים בְּאֻכְלוּסִין וְאֵלּוּ מוּעָטִין בְּאֻכְלוּסִין. בָּאוּ מְרֻבִּים וְנָפְלוּ בְּיַד מוּעָטִין, בְּאֵיזוֹ זְכוּת, מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁאָמַר (דברים לג, יא): מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו. בְּיַד מִי מַלְכוּת יָוָן נוֹפֶלֶת, בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאי שֶׁהֵם מִשֶּׁל לֵוִי. יוֹסֵף כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, זֶה בַּעַל קַרְנַיִם וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם. זֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. וְזֶה בַּעַל קַרְנַיִם (דניאל ז, כ): וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ. זֶה פֵּרַשׁ מִן הָעֶרְוָה וְזֶה נִדְבַּק בָּעֶרְוָה. זֶה חָס עַל כְּבוֹד אָבִיו, וְזֶה בִּזָּה עַל כְּבוֹד אָבִיו. זֶה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מב, יח): אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, וְזֶה כְּתִיב בּוֹ (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. בְּיַד מִי מַלְכוּת נוֹפֶלֶת, בְּיַד מְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהוּא בָּא מִשֶּׁל יוֹסֵף. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָסֹרֶת הוּא שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כ): אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן צְעִירֵי הַצֹּאן, שֶׁהֵן צְעִירֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים. 70.8. “And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) R. Chama bar Chaninah opened it with six lines (six interpretations): “And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) This refers to the well. “…and behold! three flocks of sheep…” (ibid.) This refers to Moses, Aaron and Miriam. “…because from that well they would water the flocks…” (ibid.) Because from there each and every one would draw water for his tribe and for his family. “…and a huge rock…” (ibid.) R. Chanina said: This is to say that there was like the mouthful of a small sieve in it. “And all the flocks would gather there and they would roll…” (Genesis 29:3) At the time of the encampments. “…and then they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.” (ibid.) At the time of the journeys it would return to its great strength. Another explanation. “And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) This refers to Zion. “…and behold! three flocks of sheep…” (ibid.) This refers to the three pilgrimage festivals. “…because from that well they would water the flocks…” (ibid.) Because from there they would draw the holy spirit. “…and a huge rock…” (ibid.) This refers to the celebration of the water drawing (simchat bet hashoevah). (R. Hoshaya said: why did they call it the celebration of the water drawing? Because from there they would draw the holy spirit.) “And all the flocks would gather there…” (Genesis 29:3) They would come all the way from Mevo Chamat to the stream of Egypt. “…and they would roll the rock off the mouth of the well and water the sheep…” (ibid.) Because from there they would draw the holy spirit. “…and then they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.” (ibid) Left to rest for the next pilgrimage festival..." 87.6. And he did not listen to her to lie down with her - in this world. 'To be with her' in Gehena, in the world to come. And another opinion: 'He did not listen to her' he did not even touch her bed. A certain Roman Matron asked Rabbi Yosi: Is it really possible that Yosef, a young man of 17 resisted all his heat and did this? Rabbi Yosi took out the book of Bereshit and began reading for her the stories of Reuven and Bilhah, Yehudah and Tamar, and said: 'if with those, adults and under their father's authority the Scripture did not hide their misdeed, with this one, not an adult and by himself, all the more so it would have revealed the misdeed!"


Subjects of this text:

subject book bibliographic info
allusion, textual Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
benjamin Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
creation of world Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
eden, scent of Lieber, A Vocabulary of Desire: The Song of Songs in the Early Synagogue (2014) 215
eschatology Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
genesis rabbah, lives of patriarchs reveal paradigm of israels future Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 279
hallel Lieber, A Vocabulary of Desire: The Song of Songs in the Early Synagogue (2014) 215
israel, future history of, in genesis rabbah Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 279
jacob Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
joseph Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104; Neusner, The Idea of History in Rabbinic Judaism (2004) 279
qedushta shir ha-shirim (yannai)' Lieber, A Vocabulary of Desire: The Song of Songs in the Early Synagogue (2014) 215
samson Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
shimon ben lakish, rabbi Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
– blessing of sons Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
– dreams Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
– fall of Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
– king messiah Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104
– messiah descended from Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 104