1. Hebrew Bible, Deuteronomy, 21.17 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 21.17. כִּי אֶת־הַבְּכֹר בֶּן־הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר־יִמָּצֵא לוֹ כִּי־הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה׃ | 21.17. but he shall acknowledge the first-born, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he hath; for he is the first-fruits of his strength, the right of the first-born is his." |
|
2. Hebrew Bible, Genesis, 12.16, 12.20, 16.15, 24.4, 25.2, 25.5-25.6, 25.11, 25.19 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 12.16. וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי־לוֹ צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים׃ 16.15. וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃ 24.4. כִּי אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק׃ 24.4. וַיֹּאמֶר אֵלָי יְהוָה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי׃ 25.2. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יָקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃ 25.2. וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה׃ 25.5. וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ לְיִצְחָק׃ 25.6. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם׃ 25.11. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי׃ 25.19. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק׃ | 12.16. And he dealt well with Abram for her sake; and he had sheep, and oxen, and he-asses, and men-servants, and maid-servants, and she-asses, and camels." 12.20. And Pharaoh gave men charge concerning him; and they brought him on the way, and his wife, and all that he had." 16.15. And Hagar bore Abram a son; and Abram called the name of his son," 24.4. But thou shalt go unto my country, and to my kindred, and take a wife for my son, even for Isaac.’" 25.2. And she bore him Zimran, and Jokshan, and Medan, and Midian, and Ishbak, and Shuah." 25.5. And Abraham gave all that he had unto Isaac." 25.6. But unto the sons of the concubines, that Abraham had, Abraham gave gifts; and he sent them away from Isaac his son, while he yet lived, eastward, unto the east country." 25.11. And it came to pass after the death of Abraham, that God blessed Isaac his son; and Isaac dwelt by Beer-lahai-roi." 25.19. And these are the generations of Isaac, Abraham’s son: Abraham begot Isaac." |
|
3. Hebrew Bible, Leviticus, 19.19 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 19.19. אֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא־תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא־תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ׃ | 19.19. Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together." |
|
4. New Testament, John, 8.39 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 8.39. They answered him, "Our father is Abraham."Jesus said to them, "If you were Abraham's children, you would do the works of Abraham. |
|
5. Tosefta, Kiddushin, 1.4 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
| 1.4. [The Hebrew slave] acquires himself with [loss of] major limbs (see Shemot 21:26). He acquires himself with money via others and a contract via himself, [and he can't acquire with his own money] because he is like one who gives from the left hand to his right [i.e. whatever is his is his master's, so the money needs to come from elsewhere]—words of Rabbi Meir. But Hakhamim say: [Even] money via himself or a contract via others, as long as the money belongs to others and he says to him [when he gives him the money], \"[This is] with the understanding that you can only redeem [yourself] with this money\". Rabbi Shimon ben Elazar said in the name of Rabbi Meir: Even a contract via others, but not one via himself." |
|
6. Tosefta, Qiddushin, 1.4 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
| 1.4. [The Hebrew slave] acquires himself with [loss of] major limbs (see Shemot 21:26). He acquires himself with money via others and a contract via himself, [and he can't acquire with his own money] because he is like one who gives from the left hand to his right [i.e. whatever is his is his master's, so the money needs to come from elsewhere]—words of Rabbi Meir. But Hakhamim say: [Even] money via himself or a contract via others, as long as the money belongs to others and he says to him [when he gives him the money], \"[This is] with the understanding that you can only redeem [yourself] with this money\". Rabbi Shimon ben Elazar said in the name of Rabbi Meir: Even a contract via others, but not one via himself." |
|
7. Anon., Genesis Rabba, 11.7, 39.14, 59.8, 68.11, 83.5 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 11.7. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו'. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וגו'. 39.14. וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן (בראשית יב, ה), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר זִמְרָא אִם מִתְכַּנְסִין כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹא אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ אֶחָד אֵינָן יְכוֹלִין לִזְרֹק בּוֹ נְשָׁמָה, וְאַתְּ אָמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיְּרוּ, וְאִם כֵּן שֶׁגִּיְּרוּ לָמָּה אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אֶת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמְגַיְּרוֹ כְּאִלּוּ בְּרָאוֹ. וְיֹאמַר אֲשֶׁר עָשָׂה, לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר עָשׂוּ, אָמַר רַב הוּנָא אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים. 59.8. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ (בראשית כד, ב), שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. (בראשית כד, ב): הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שֶׁהָיָה שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ כְּמוֹתוֹ. (בראשית כד, ב): שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְפִי שֶׁנִּתְּנָהּ לָהֶם בְּצַעַר לְפִיכָךְ הִיא חֲבִיבָה וְאֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא בָּהּ. (בראשית כד, ג): וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס עַד שֶׁלֹא הוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וְכֵיוָן שֶׁהוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. (בראשית כד, ג): אֲשֶׁר לֹא תִקַּח, הִזְהִירוֹ שֶׁלֹא יֵלֵךְ אֶל בְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא. (בראשית כד, ד): כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק חִטַּיָּא דְּקַרְתָּךְ זוּנִין זְרַע מִנְּהוֹן. 68.11. וַיִּקַח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שְׁנֵים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים נָטַל, כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אָמַר אַבְרָהָם לֹא הֶעֱמִידָן, יִצְחָק לֹא הֶעֱמִידָן, אֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, כֵּיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יָדַע שֶׁהוּא מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר נָטַל שָׁלשׁ אֲבָנִים, אָמַר, אַבְרָהָם יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, יִצְחָק יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עָלָיו, וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת הֵן שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלַי, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְאַחוּ, יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלָיו. רַבָּנָן אָמְרֵי מִעוּט אֲבָנִים שְׁנַיִם, אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ פְּסֹלֶת, יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה. וְיִצְחָק יָצָא עֵשָׂו וְכָל אַלּוּפָיו. וַאֲנִי אִם מִתְאַחוֹת שְׁתֵּי אֲבָנִים זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא הֵימֶנִּי פְּסֹלֶת. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר עֲשָׂאָן כְּמִין מַרְזֵב וְנָתַן תַּחַת רֹאשׁוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַחַיּוֹת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר כְּתִיב (מיכה א, ג): כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וגו', מִי שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹתָן הָאֲבָנִים שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב אָבִינוּ תַּחַת רֹאשׁוֹ נַעֲשׂוּ תַּחְתָּיו כְּמִטָּה וּכְפַרְנוֹס, מָה רְטִיבָה הִרְטִיב (שיר השירים א, יז): קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים וגו'. צַדִּיקִים וְצַדִּיקוֹת נְבִיאִים וּנְבִיאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כָּאן שָׁכַב אֲבָל כָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּבֵית עֵבֶר לֹא שָׁכָב. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כָּאן שָׁכַב, אֲבָל כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁעָמַד בְּבֵיתוֹ שֶׁל לָבָן לֹא שָׁכָב, וּמָה הָיָה אוֹמֵר, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים קכד, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, מַה טַּעַם (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. 83.5. הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ וְהַמּוֹץ מְרִיבִים [מדינים] זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, וְזֶה אוֹמֵר בִּשְׁבִילִי נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה, אָמְרוּ הַחִטִּים הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתָּבוֹאוּ הַגֹּרֶן וְאָנוּ יוֹדְעִין בִּשְׁבִיל מָה נִזְרְעָה הַשָּׂדֶה. בָּאוּ לַגֹּרֶן וְיָצָא בַּעַל הַבַּיִת לִזְרוֹתָהּ, הָלַךְ לוֹ הַמֹּץ בָּרוּחַ, נָטַל אֶת הַתֶּבֶן וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הָאָרֶץ, וְנָטַל אֶת הַקַּשׁ וּשְׂרָפוֹ, נָטַל אֶת הַחִטִּים וְעָשָׂה אוֹתָן כְּרִי, וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָן מְנַשְּׁקָן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף, כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַלָּלוּ אוֹמְרִים אָנוּ עִקָּר וּבִשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם, אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם וְאָנוּ יוֹדְעִים בִּשְׁבִיל מִי נִבְרָא הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (ישעיה מא, טז): תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָֹּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אֹתָם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל (ישעיה מא, טז): וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל. | 39.14. “And the souls that they had made in Haran.” Said Rabbi Elazar ben Zimra: Even if every creature on earth conspired to create (out of nothing) even one mosquito, they could not give it a soul--and you say “the souls that they had made.” Therefore (they must be) they must be those who lived with them and converted. And it it meant “converted” why did it say “made?” In order to teach you that each one who brings an idol worshipper and converts him, it is as though he created him. And why did it say “that they made” rather than “that he made?” Said Rav Huna: Abraham would convert the men, and Sarah would convert the women. " |
|
8. Anon., Leviticus Rabba, 23.12, 36.5 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 23.12. דָּבָר אַחֵר, (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, טו): וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בְּגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֵין נֹאֵף, וְהַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא אֵימָתַי עֶרֶב בָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, ט): בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ, הוּא שֶׁאִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, ג): הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק, זֶה זָן וּמְפַרְנֵס וְהוּא צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אַחֵר, אֶלָּא (איוב י, ג): כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יָגֵעַ בּוֹ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם אַתָּה חוֹזֵר וּמְקַלְקְלוֹ, אֶלָּא (איוב י, ג): וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, כָּךְ הוּא כְבוֹדְךָ לַעֲמֹד בֵּין נוֹאֵף לְנוֹאָפֶת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיּוֹב רָאוּי אַתָּה לְפַיֵּס אֶלָּא יְהִי אוֹמֵר כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ (איוב י, ד): הַעֵינֵי בָשָׂר לָךְ, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּת אָבִיו בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, מֶה עָשָׂה עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְּלִי וְתָלוֹ בְּפָנָיו, וְכָל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי צָר כָּל קִטּוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בֶּן פְּרָטָא כְּתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתֶּם כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, מִשֶּׁהוּא גּוֹמְרָהּ בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ, מִיָּד תָּשׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, כָּךְ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר, מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר שֶׁל מִי אָצוּר שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי, הֱוֵי: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, הִתַּשְׁתָּ כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר. יו"ד זְעֵירָא וְלֵית בִּקְרָיָה כַּוָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָצִינוּ כָּל עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם הָכָא שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִין מִי מַפְסִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו. 36.5. וְלָמָּה נֶאֶמְרוּ אָבוֹת אֲחוֹרַנִּית, לוֹמַר אִם אֵין מַעֲשֶׂה בְּיַעֲקֹב, כְּדַאי הֵם מַעֲשֵׂה יִצְחָק, וְאִם אֵין מַעֲשֶׂה יִצְחָק, כְּדַאי הֵם מַעֲשֵׂה אַבְרָהָם, כְּדַאי הוּא מַעֲשֵׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיִּתְלֶה כָּל הָעוֹלָם בְּגִינוֹ. לָמָּה נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב וּבְאַבְרָהָם זְכִירָה, וּבְיִצְחָק לֹא נֶאֱמַר, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֵּן שֶׁל יִסּוּרִין, וְרַבָּנָן אָמְרֵי רוֹאֶה אַפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק כְּאִלּוּ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְלָמָּה נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם וּבְיִצְחָק אַף וְלֹא נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב אַף, עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה לְפָנָיו, אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וְכָל בְּנֵי קְטוּרָה, יִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו וְכָל אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֲבָל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, כָּל בָּנָיו צַדִּיקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מב, יא): כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ. אֵין לִי אֶלָּא אָבוֹת, אִמָּהוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת, אֶת, אֶת, וְאֵין אֶתַיָּא אֶלָּא אִמָּהוֹת, דִּכְתִיב (בראשית מט, לא): שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה וגו'. וְלָמָּה הוּא מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וּמַזְכִּיר זְכוּת הָאָרֶץ עִמָּהֶם, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה בָּנִים, וְשִׁפְחָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ מְגַדַּלְתָּן, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל שְׁלוֹם בָּנָיו, הָיָה אוֹמֵר שַׁאֲלוּ לִי בִּשְׁלוֹם הַמְגַדֶּלֶת, כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר אָבוֹת מַזְכִּיר הָאָרֶץ עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וגו' וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. | |
|
9. Anon., Sifre Deuteronomy, 343, 312 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)
|
10. Palestinian Talmud, Kilayim, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
11. Babylonian Talmud, Pesahim, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 119b. לכפול יכפול לפשוט יפשוט לברך אחריו יברך הכל כמנהג המדינה אמר אביי לא שנו אלא לאחריו אבל לפניו [מצוה] לברך דא"ר יהודה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן,מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא א"ר נחמן בר יצחק דכתיב (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם איכא דאמרי מהכא (מיכה ב, יג) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם,תניא רבי כופל בה דברים רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך למטה,דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב וזימנין א"ל משמיה דרב (אשי) מאי דכתיב (בראשית כא, ח) ויגדל הילד ויגמל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך,ואומר להן איני מברך שיצא ממני ישמעאל אומר לו ליצחק טול וברך אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו אומר לו ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנאשתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי,אומר לו למשה טול וברך אומר להם איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי אומר לו ליהושע טול וברך אומר להן איני מברך שלא זכיתי לבן דכתיב יהושע בן נון (דברי הימים א ז, כז) נון בנו יהושע בנו,אומר לו לדוד טול וברך אומר להן אני אברך ולי נאה לברך שנאמר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא:, big strongמתני׳ /strong /big אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן:, big strongגמ׳ /strong /big מאי אפיקומן אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה,ושמואל אמר כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא ורב חנינא בר שילא ורבי יוחנן (אמר) כגון תמרים קליות ואגוזים תניא כוותיה דרבי יוחנן אין מפטירין אחר הפסח כגון תמרים קליות ואגוזים,אמר רב יהודה אמר שמואל אין מפטירין אחר מצה אפיקומן תנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אחר הפסח הוא דלא אבל לאחר מצה מפטירין,לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמייהו אבל לאחר הפסח דנפיש טעמיה ולא מצי עבוריה לית לן בה קמשמע לן,נימא מסייע ליה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה באחרונה אין | 119b. bto doublecertain verses in ihallel /i, bone doubles themand reads them twice. In a place where the custom is to recite them bsimply,i.e., only once, one recites them bsimply.In a place where it is customary bto recite a blessing after ihallel /i, one should brecite a blessing. Everything is in accordance with theregional bcustom. Abaye said: They taughtthat it depends on the local custom bonlywith regard to the blessing bafter ihallel /i; bhowever,in all places it is ba mitzva to recite a blessing before ihallel /i. bAs Rav Yehuda saidthat bShmuel said:With regard to ball the mitzvot, one recites a blessing over them prior to their performance. /b,The Gemara asks: bFrom where may it be inferred thatthe word ioveris a formulationthat means bbeforean action is performed? bRav Naḥman bar Yitzḥak said thatthis is bas it is written: “And Ahimaaz ran by way of the square and he passed [ ivaya’avor /i] the Kushite”(II Samuel 18:23), i.e., Ahimaaz overtook the Kushite. bAbaye saidthat it is derived bfrom here: “And he passed [ iavar /i] before them”(Genesis 33:3). bSome saythat the proof is bfrom here: “And their king shall pass on [ ivaya’avor /i] before them, and God at their head”(Micah 2:13)., bIt was taughtin a ibaraita /i: bRabbiYehuda HaNasi bdoublescertain bmatters in ihallel /i. bRabbi Elazar ben Perata added matters to ihallel /i. The Gemara asks: bWhatdid he badd?Certainly this cannot mean that Rabbi Elazar ben Perata added statements of his own to ihallel /i. bAbaye said:He badded repetitions,i.e., he repeated other verses, bfrom “I will give thanks to You” and onward.From that point on, he repeated each verse.,In connection to its discussion of ihallel /i, the Gemara cites a statement that bRav Avira taught. Sometimes he saidthis exposition bciting Rav Ami, and sometimes he saidit bciting Rav Asi: What isthe meaning of that bwhich is written: “And the child grew and was weaned [ ivayiggamal /i],and Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned” (Genesis 21:8)? bIn the future, the Holy One, Blessed be He, will prepare a feast for the righteous on the day that He extends [ isheyigmol /i] His mercy to the descendants of Isaac. After they eat and drink,the celebrants will bgive Abraham our father a cup of blessing to recite the blessing,as he is the first of our forefathers., bAndAbraham will bsay to them: I will not recite the blessing, asI am blemished, for the wicked bIshmael came from me.Abraham will bsay to Isaac: Takethe cup band recite the blessing.Isaac will bsay to them: I will not recite the blessing, asthe wicked bEsau came from me.Isaac will bsay to Jacob: Takethe cup band recite the blessing.Jacob will bsay to them: I will not recite the blessing, as I married two sisters,Rachel and Leah, bin their lifetimes,and bin the future the Torah forbade them to me.Although at the time it was not prohibited to wed two sisters, this practice would eventually be considered a serious transgression.,Jacob will bsay to Moses: Takethe cup band recite the blessing.Moses will bsay to them: I will not recite the blessing, as I did not merit to enter Eretz Yisrael, neither in my life nor in my death.Moses will bsay to Joshua: Takethe cup band recite the blessing.Joshua will bsay to them: I will not recite the blessing, as I did not merit tohave ba son.The proof for this is bthat it is written: “Joshua the son of Nun”(Numbers 14:6), and in the genealogical list of Ephraim it states: b“Nun his son, Joshua his son”(I Chronicles 7:27). Since the verse does not mention any children of Joshua, evidently he had no sons.,Joshua will bsay to David: Takethe cup band recite the blessing.David will bsay to them: I will recite the blessing, and it is fitting for me to recite the blessing, as it is stated: “I will lift up the cup of salvation, and I will call upon the name of the Lord”(Psalms 116:13)., strongMISHNA: /strong bOne does not conclude after the Paschal lamb with an iafikoman /i. /b, strongGEMARA: /strong The Gemara asks: bWhatis the meaning of iafikoman /i? Rav said:It means bthata member of a group that ate the Paschal lamb together should bnot leavethat bgroup tojoin another bgroup.One who joined one group for the Paschal lamb may not leave and take food with him. According to this interpretation, iafikomanis derived from the phrase iafiku mani /i, take out the vessels. The reason for this prohibition is that people might remove the Paschal lamb to another location after they had begun to eat it elsewhere. This is prohibited, as the Paschal lamb must be eaten in a single location by one group., bAnd Shmuel said:It means that one may not eat dessert after the meal, blike mushrooms[ iurdila’ei /i] bfor me, and chicks for Abba,Rav. It was customary for them to eat delicacies after the meal. bAnd Rav Ḥanina bar Sheila and Rabbi Yoḥasay: iAfikomanrefers to foods bsuch as dates, roasted grains, and nuts,which are eaten during the meal. It bwas taughtin a ibaraita bin accordance withthe opinion of bRabbi Yoḥa: One does not concludeby eating bafter the Paschal lambfoods bsuch as dates, roasted grains, and nuts. /b, bRav Yehuda saidthat bShmuel saidan additional halakha: Nowadays, when we have no Paschal lamb, bone does not conclude after imatzawith an iafikoman /i.The Gemara asks: bWe learnedin the mishna that bone does not conclude after the Paschal lamb with an iafikoman /i.The Gemara infers from the mishna: It is bafter the Paschal lamb thatone may bnotconclude with an iafikoman /i; bhowever, after imatzaonemay bconcludewith an iafikoman /i. This statement of the mishna apparently contradicts Shmuel’s ruling.,The Gemara rejects this contention: That is an incorrect inference, as the mishna is stated in the style of: Needless to say. The mishna should be understood as follows: Needless to say that one may not conclude with an iafikoman baftereating imatza /i, as the tasteof imatza bis slight.If one eats anything else afterward, the taste of the imatzawill dissipate. bHowever, after the Paschal lamb, which has a strong taste that is not easily removed,one might think that bwe have noproblem bwith it.Therefore, the mishna bteaches usthat it is prohibited to conclude with an iafikomanafter the Paschal lamb as well.,The Gemara proposes: bLet us saythat the iTosefta bsupportsShmuel’s ruling: With regard to unleavened bsponge cakes, cakes fried in oil and honey, and honey cakes, a personmay bfill his stomach with themon Passover night, bprovided that he eats an olive-bulkof imatzaafterall that food. The Gemara infers from here that if he eats the imatza bafterthose cakes, byes,this is acceptable, as the imatzais eaten last. |
|
12. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 108a. רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים על כן לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום אמרו לו אינם עומדין בעדת צדיקים אבל עומדין בעדת רשעים,(מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' וימותו בעולם הזה במגפה לעולם הבא),דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר (במדבר יד, לה) במדבר הזה יתמו ושם ימותו דברי רבי עקיבא ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח,עדת קרח אינה עתידה לעלות שנאמר (במדבר טז, לג) ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי ר"ע ר"א אומר עליהם הוא אומר (שמואל א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:, big strongגמ׳ /strong /big ת"ר דור המבול אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וימח את כל היקום בעולם הזה וימחו מן הארץ לעולם הבא דברי ר"ע ר"י בן בתירא אומר לא חיין ולא נדונין שנאמר (בראשית ו, ג) לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח דבר אחר לא ידון רוחי שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה,ר' מנחם בר יוסף אומר אפילו בשעה שהקב"ה מחזיר נשמות לפגרים מתים נשמתן קשה להם בגיהנם שנאמר (ישעיהו לג, יא) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם,ת"ר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב בהם (איוב כא, ט) בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם וכתיב (איוב כא, י) שורו עבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל וכתיב (איוב כא, יא) ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון וכתיב (איוב כא, יב) ישאו בתוף וכנור וישמחו לקול עוגב וכתיב יבלו ימיהם בטוב ושנותם בנעימים וכתיב וברגע שאול יחתו,והיא גרמה שאמרו לאל (איוב כא, יד) סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו אמרו כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן אמר הקב"ה בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי ובה אני דן אותם שנאמר (בראשית ו, יז) ואני הנני מביא את המבול מים,ר' יוסי אמר דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים [שנאמר (בראשית ו, ב) ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו] לפיכך דן אותן במים שדומה לגלגל העין שנאמר (בראשית ז, יא) נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו,א"ר יוחנן דור המבול ברבה קלקלו וברבה נידונו ברבה קלקלו שנאמר (בראשית ו, ה) וירא ה' כי רבה רעת האדם וברבה נידונו שנאמר (בראשית ז, יא) כל מעינות תהום רבה א"ר יוחנן שלשה נשתיירו מהם בלועה דגדר וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם,(בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ א"ר יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל א"ר אבא בר כהנא וכולם חזרו חוץ מתושלמי,(בראשית ו, ג) ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר (בראשית ו, יג) כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ וכתיב (יחזקאל ז, יא) החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם,א"ר אלעזר מלמד שזקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה ואמר לפניו רבש"ע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם,(ואף על נח נחתם גזר דין שנא' ולא נח בהם) תנא דבי ר' ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר (בראשית ו, ז) נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה',(בראשית ו, ו) וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ כי אתא רב דימי אמר אמר הקב"ה יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ מאי משמע כתיב הכא וינחם ה' וכתיב התם (בראשית נ, כא) וינחם אותם וידבר על לבם,ואיכא דאמרי לא יפה עשיתי שתקנתי להם קברות בארץ כתיב הכא וינחם וכתיב התם (שמות לב, יד) וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו,(בראשית ו, ט) אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו] א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים וריש לקיש אמר בדורותיו כ"ש בדורות אחרים,א"ר חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ במקומה ריחה נודף שלא במקומה אין ריחה נודף א"ר אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת במקומה ריחה נודף וכ"ש במקום הבוסם,(בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה,תנא משום רבי יהושע בן קרחה משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה לימים מת בנו עמד (ובלבל) [ופזר] את חופתו אמר כלום עשיתי אלא בשביל בני עכשיו שמת חופה למה לי אף הקב"ה אמר כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי,(בראשית ז, כב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים,דרש ר' יוסי דמן קסרי מאי דכתיב (איוב כד, יח) קל הוא על פני מים תקולל חלקתם בארץ מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח בהם ואומר להם עשו תשובה ואם לאו הקב"ה מביא עליכם את המבול ומקפה נבלתכם על המים כזיקין שנאמר קל הוא על פני מים ולא עוד אלא שלוקחין מהם קללה לכל באי עולם שנאמר (איוב כד, יח) תקולל חלקתם בארץ,לא יפנה דרך כרמים מלמד שהיו מפנים דרך כרמים אמר לו ומי מעכב אמר להם פרידה אחת יש לי להוציא מכם | 108a. bin judgment, nor sinners in the congregation of the righteous”(Psalms 1:5). b“Therefore the wicked shall not stand in judgment”; thisis referring to bthe generation of the flood,about whom it is written: “The wickedness of man was great upon the earth” (Genesis 6:5). b“Nor sinners in the congregation of the righteous”; these are the people of Sodom,about whom it is written: “And the men of Sodom were wicked and sinners” (Genesis 13:13). The Sages bsaid toRabbi Neḥemya: bThey will not standin judgment for resurrection bin the congregation of the righteous, but they will standin judgment bin the congregation of the wicked. /b, bThe spieswho spread an evil report of their visit to Canaan bhave no share in the World-to-Come, as it is stated: “And those men who spread the evil report about the land died by plague before the Lord”(Numbers 14:37). b“And…died”indicates bin this world; “by plague”indicates bfor the World-to-Come. /b,The members of bthe generation of the wilderness have no share in the World-to-Come and will not stand in judgment, as it is stated: “In this wilderness they shall be consumed, and there they shall die”(Numbers 14:35). “They shall be consumed” indicates in this world; “and there they shall die” indicates for the World-to-Come; this is bthe statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says:The members of the generation of the wilderness were essentially righteous, and babout themthe verse bsays: “Gather My pious together to Me, those that have entered into My covet by offering”(Psalms 50:5). It is they who entered into the covet with God and they will certainly be rewarded in the future., bThe assembly of Korah is not destined to arisefor resurrection, bas it is stated: “And the earth closed upon them”(Numbers 16:33), meaning bin this world,and also: b“And they perished from among the assembly”(Numbers 16:33), meaning bin the World-to-Come;this is bthe statement of Rabbi Akiva. Rabbi Eliezer says: About themthe verse bsays: “The Lord kills and makes alive; He lowers to the grave, and raises”(I Samuel 2:6), indicating that the assembly of Korah has a share in the World-to-Come.,gemara bThe Sages taughtin a ibaraita /i: The members of bthe generation of the flood have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And He obliterated every living thing that was upon the face of the ground,from man to cattle to creeping animal to the birds of the heaven; and they were obliterated from the earth” (Genesis 7:23). b“And He obliterated every living thing”indicates bin this world,whereas b“and they were obliterated from the earth”indicates bfor the World-to-Come;this is bthe statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yehuda ben Beteira says:The members of the generation of the flood will bneither live nor be judged, as it is stated: “My soul shall not abide [ iyadon /i] in man forever”(Genesis 6:3), meaning bneitherwill they stand in bjudgment [ idin /i], norshall their bsoulsbe restored to them. bAlternatively, “My soul shall not abide”means btheir souls will not return to their sheaths [ inadan /i],i.e., to their bodies., bRabbi Menaḥem, son of Rabbi Yosef, says: Even at a time when the Holy One, Blessed be He, restores souls to lifeless corpses,the souls of the generation of the flood bwillafflict bthem harshlyas if they were bin Gehenna, as it is stated: “You shall conceive chaff; you shall bring forth straw; your soul is a fire that shall devour you”(Isaiah 33:11)., bThe Sages taughtin a ibaraita( iTosefta /i, iSota3:10): bThe generation of the flood became haughtyand sinned bdue only to theexcessive bgoodness that the Holy One, Blessed be He, bestowed upon them. And what is written concerning them,indicating that goodness? b“Their houses are safe without fear, nor is the rod of God upon them”(Job 21:9). bAnd it is written: “Their bull sires, and will not fall; their cow calves, and does not cast her calf”(Job 21:10). bAnd it is written: “They send forth their little ones like a flock, and their children dance”(Job 21:11). bAnd it is written: “They sing to the timbrel and harp, and rejoice at the sound of the pipe”(Job 21:12). bAnd it is written: “They shall spend their days in prosperity, and their years in pleasures”(Job 36:11). bAnd it is written: “And peacefully they go down to the grave”(Job 21:13)., bAnd thatsuccess bcausedthem bto say to God: “Depart from us; for we desire not the knowledge of Your ways. What is the Almighty, that we should serve Him, and what profit should we have if we pray unto Him”(Job 21:14–15). The members of the generation of the flood bsaid: Do we need Him for anything, even forthe bdrop of rainthat He causes to fall? bWe have rivers and springs from which we take our supplyof water; we do not fear Him. bThe Holy One, Blessed be He, said: With the goodness that I bestowed upon them, withthat bthey infuriate Me and with it I will sentence them, as it is stated: “And behold I will bring the flood of water”(Genesis 6:17)., bRabbi Yosei says: The generation of the flood became haughty due only to thecovetousness of the beyeball, which is similar to water, as it is stated:“And the sons of the prominent men saw that the daughters of men were fair; band they took for themselves wives from anyone they chose”(Genesis 6:2). bConsequently,God bpunished them with water, which is similar to an eyeball [ ilegalgal ha’ayin /i], as it is stated: “All the fountains [ imayenot /i] of the great deep were breached, and the flues of heaven were opened”(Genesis 7:11)., bRabbi Yoḥa says:The members of bthe generation of the flood sinned with “great” and were punished with “great.” They sinned with “great,” as it is stated: “And the Lord saw that the wickedness of man was great”(Genesis 6:5). bAnd they were punished with great, as it is stated: “All the fountains of the great deepwere breached” (Genesis 7:11). bRabbi Yoḥa says: Threefountains bofthe great deep that were breached in the flood bremained,and boiling water continues to flow in them as it did during the flood. They are: bBeloa of Gader, and the hot springs of Tiberias, and the great spring of Beiram. /b,With regard to the verse: b“For all flesh had corrupted its way upon the earth”(Genesis 6:12), bRabbi Yoḥa says:This bteaches thatthe people of the generation of the flood bmatedmale bdomesticated animals withfemale bundomesticated animals, andmale bundomesticated animals withfemale bdomesticated animals, and allmale animals bwith humanfemales, band humanmales bwith allfemale animals. bRabbi Abba bar Kahana says: Andafter the flood ball ofthe creatures breturnedto mate with their own species, bexceptfor the bird called itushlami /i,which continued to mate with other species.,With regard to the verse: b“And God said to Noah: The end of all flesh is come before Me,for the earth is filled with robbery through them, and behold, I will destroy them with the earth” (Genesis 6:13), bRabbi Yoḥa says: Come and see how great is the power of robbery, as the generation of the flood violated everyprecept, bbut their sentenceto be destroyed bwas not sealed until they extended their handsand engaged bin robbery, as it is stated: “For the earth is filled with robbery through them, and behold, I will destroy them with the earth”(Genesis 6:13). bAnd it is written: “Robbery is risen up into a rod of wickedness; nothing comes from them, nor from their multitude, nor from any of them, nor shall there be wailing [ ino’ah /i] for them”(Ezekiel 7:11)., bRabbi Elazar says:This bteaches thatrobbery bstraightened itself like a rod and stood before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe: “Nothing comes from them, nor from their multitude, nor from any of them, nor shall there be wailing for them,”i.e., none of the robbers are fit to exist., bAnd the sentence of Noah was also sealed;he was going to die with the rest of the generation of the flood, bas it is stated: Nor shall there be iNo’aḥfor them.The Gemara interprets the term spelled inun /i, iheh /i, in the aforementioned verse, as if it were spelled inun /i, iḥet /i. bThe school of Rabbi Yishmael taught: The sentence of Noah was also decided; buthe was spared through the kindness of God due to the fact bthat he found favor in the eyes of God, as it is stated: “For I regret that I have made them. And Noah found favor in the eyes of the Lord”(Genesis 6:7–8). The juxtaposition of the term “and Noah” to the phrase “for I regret that I have made them” indicates that Noah should have been killed as well.,It is written: b“ iVayyinaḥemthe Lord that He made man on the earth [ iba’aretz /i]”(Genesis 6:6). The meaning of the term “ ivayyinaḥem /i” is subject to a dispute. bWhen Rav Dimi camefrom Eretz Yisrael to Babylonia, bhe saidin explanation: bThe Holy One, Blessed be He, said: I did well that I prepared graves forpeople bin the earth [ iba’aretz /i].The Gemara asks: bFrom whereis it binferredthat the term “ ivayyinaḥem /i” has a positive connotation? The Gemara answers: bIt is written here: “ iVayyinaḥem /i,” and it is written there: “And he comforted them [ ivayenaḥem otam /i] and spoke to their heart”(Genesis 50:21)., bAnd there arethose bwho saythat the term “ ivayyinaḥem /i” has a different meaning: bI did not do well that I prepared graves forpeople bin the earth,as I should not have created them in order to destroy them. From where is it inferred that the term “ ivayyinaḥem /i” has a negative connotation? bIt is written here: “ iVayyinaḥem /i,” and it is written there: “And the Lord regretted [ ivayyinaḥem /i] the evil that He thought to do to His people”(Exodus 32:14).,§ With regard to the verse: b“These are the generations of Noah; Noah was a righteous man, and wholehearted in his generations”(Genesis 6:9), bRabbi Yoḥa says:Relative to the other people bof his generationhe was righteous and wholehearted, bbut notrelative to those bof other generations. And Reish Lakish says: In his generationhe was righteous and wholehearted despite being surrounded by bad influences; ball the more sowould he have been considered righteous and wholehearted bin other generations. /b, bRabbi Ḥanina says:There is ba parablefor the statement bof Rabbi Yoḥa; to what is this matter comparable?It is comparable bto a barrel of wine that was placed in a cellarwhere bvinegaris stored; bin its place, its fragrance diffuses,i.e., is noticeable, relative to the odor of the vinegar. When it is bnot in its placesurrounded by vinegar, bits fragrance does not diffuse,and its pleasant odor is not sensed. bRabbi Oshaya says:There is ba parablefor the statement bof Reish Lakish; to what is this matter comparable?It is comparable bto a flask of perfume [ ipalyaton /i] that was placed in a location of filth. In its place its fragrance diffusesdespite the ambient odor, band all the more sois its fragrance noticeable if it is placed bin a locationwhere there is bperfume. /b,With regard to the verse: b“And He obliterated every living thing that was upon the face of the ground,from man to cattle to creeping animal to the birds of the heaven” (Genesis 7:23), the Gemara asks: bIf man sinned,in bwhatway bdidthe banimalkingdom bsinthat it, too, warranted destruction?,The Gemara answers: It was btaught in the name of Rabbi Yehoshua ben Korḥa:There is ba parablefor this matter, bto a man who fashioned a wedding canopy for his son and prepared all sorts offood for the wedding bfeast. Sometimelater, before the wedding, bhis son died.What did the man do? bHe arose and dismantled hisson’s bwedding canopy. He said: Did I dothis for any reason bother than for my son? Now thatmy son has bdied, why do Ineed ba wedding canopy? So too, the Holy One, Blessed be He, said: Did I create domesticated animals and non-domesticated animalsfor any reason bother than for man? Now that man sinsand is sentenced to destruction, bwhy do Ineed bdomesticated animals and non-domesticated animals? /b,It is written: b“of all that was on dry land died”(Genesis 7:22), from which it is inferred: bBut not the fish that are in the sea,which are not on dry land., bRabbi Yosei from Caesarea taught: Whatis the meaning of that bwhich is written: “He is swift upon the face of the waters; their portion is cursed in the earth;he turns not by way of the vineyards” (Job 24:18)? This bteaches that Noah the righteous would rebukethe people of his generation band say to them: Repent. And ifyou do bnot, the Holy One, Blessed be He, will bring a flood upon you and float your corpses on the water like wineskinsfilled with air that float on water, bas it is stated: “He is swift upon the face of the waters.” Moreover, a curse is taken from them to all who enter the world,as people will curse others, saying: They shall be like the generation of the flood. bAs it is stated: “Their portion is cursed in the earth.” /b,The conclusion of that verse: b“He turns not by way of the vineyards,” teaches that they would clear a path through vineyards. They said toNoah: bAnd who is preventingthe flood from coming? Noah bsaid to them: I have one pigeon,Methuselah, who will die at his appointed time, which I must bremove from among youbefore the flood. |
|
13. Babylonian Talmud, Yevamot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 63a. והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נח, ט) אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני:,סי' אש"ה וקרק"ע עז"ר זא"ת שת"י הברכו"ת תגר"י פחת"י: א"ר אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם,ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו זכה עוזרתו לא זכה כנגדו ואיכא דאמרי ר' אלעזר רמי כתיב כנגדו וקרינן כניגדו זכה כנגדו לא זכה מנגדתו,אשכחיה רבי יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם א"ל אדם מביא חיטין חיטין כוסס פשתן פשתן לובש לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו,וא"ר אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, כג) זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה,ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית יב, ג) ונברכו בך כל משפחות האדמה אמר ליה הקב"ה לאברהם שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית כל משפחות האדמה אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל (בראשית יח, יח) כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל,ואמר רבי אלעזר עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו ואמר ר' אלעזר אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שנאמר וירדו רבי אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא א"ל אי תשדייה לאורכיך הפוכי בעיסקא טב מינך,רב על לביני שיבלי חזנהו דקא נייפן אמר להו אי נייפת איתנופי הפוכי בעיסקא טב מינך אמר רבא מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא ומרמיא ליה תיגרי,אמר רב פפא זרע ולא תזבין אע"ג דכי הדדי נינהו הני מברכן זבין ולא תיזול הני מילי ביסתרקי אבל גלימא לא מיתרמיא ליה,טום ולא תשפיץ שפוץ ולא תיבני שכל העוסק בבנין מתמסכן קפוץ זבין ארעא מתון נסיב איתתא נחית דרגא נסיב איתתא סק דרגא בחר שושבינא,א"ר אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר (צפניה ג, ו) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם וכתיב (צפניה ג, ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר,רב הוה מיפטר מרבי חייא אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא ומי איכא מידי דקשה ממותא נפק דק ואשכח (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי,כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר העוה וגו',רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר א"ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו | 63a. band who lends a iselato a pauper at his time of need, about him the verse states: “Then shall you call, and the Lord will answer; you shall cry, and He will say: Here I am”(Isaiah 58:9).,§ The Gemara provides ba mnemonicdevice for a series of statements cited in the name of Rabbi Elazar: bWoman; and land; helper; this; two; the blessings; merchants; lowly.The Gemara presents these statements: bRabbi Elazar said: Any man who does not have a wife is not a man, as it is stated: “Male and female He created them…and called their name Adam”(Genesis 5:2). bAnd Rabbi Elazar said: Any man who does not havehis own bland is not a man, as it is stated: “The heavens are the heavens of the Lord; but the earth He has given to the children of men”(Psalms 115:16)., bAnd Rabbi Elazar said: What isthe meaning of bthatwhich bis written: “I will make him a helpmate for him [ ikenegdo /i]”(Genesis 2:18)? If one is bworthyhis wife bhelps him;if he is bnot worthyshe is bagainst him. And some saya slightly different version: bRabbi Elazar raised a contradiction: It is writtenin the Torah with a spelling that allows it to be read: bStriking him [ ikenagdo /i], and we readit as though it said: bFor him [ ikenegdo /i].If he is bworthyshe is bfor himas his helpmate; if he is bnot worthyshe bstrikes him. /b,The Gemara relates that bRabbi Yosei encountered Elijahthe prophet and bsaid to him: It is written: I will make him a helpmate. In whatmanner bdoes a woman help a man?Elijah bsaid to him:When ba man brings wheatfrom the field, does he bchewraw bwheat?When he brings home bflax,does he bwearunprocessed bflax?His wife turns the raw products into bread and clothing. Is his wife bnot foundto be the one who blights up his eyes and stands him on his feet? /b, bAnd Rabbi Elazar said: What isthe meaning of bthatwhich bis written: “This is now bone of my bones and flesh of my flesh”(Genesis 2:23)? This bteaches that Adam had intercourse with each animal and beastin his search for his mate, band his mind was not at ease,in accordance with the verse: “And for Adam, there was not found a helpmate for him” (Genesis 2:20), buntil he had intercourse with Eve. /b, bAnd Rabbi Elazar said: What isthe meaning of bthatwhich bis written: “And in you shall all the families of the earth be blessed [ inivrekhu /i]”(Genesis 12:3)? bThe Holy One, Blessed be He, said to Abraham: I have two good shoots to graft[ilehavrikh/b] bonto you: Ruth the Moabite,the ancestress of the house of David, band Naamah the Ammonite,whose marriage with Solomon led to the ensuing dynasty of the kings of Judea. b“All the families of the earth”means: bEven families that live in the earth,i.e., who have land of their own, bare blessed only due to the Jewish people.Similarly, when the verse states: b“All the nations of the earthshall be blessed in him” (Genesis 18:18), it indicates that beven ships that come from Galia to Hispania are blessed only due to the Jewish people. /b, bAnd Rabbi Elazar said: All craftsmen are destined to stand uponand work bthe land, as it is stated: “And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land”(Ezekiel 27:29). bAnd Rabbi Elazar said: There is no occupation lowlier thanworking bthe land, as it is stated: “And they shall come down,”implying that one who works the land is of lower stature than even a sailor. The Gemara similarly relates: bRabbi Elazar saw land that was plowedacross bits width. He said to it:Even bif they plow youonce more blengthwise,for further improvement, bconducting business is better thanfarming with byou,as the potential profits gained by selling merchandise are far greater than those from working the land.,The Gemara relates a similar incident: bRav entered between the sheavesin a field and bsaw them wavingin the wind. bHe said to them: If youwant to bwavego ahead and bwave,but bconducting business is better thanfarming with byou. Ravasimilarly bsaid:One who has ba hundred dinarsthat are invested bina bbusinessis able to eat bmeat and wine every day,whereas he who has ba hundred dinarsworth bof landeats only bsalt and vegetables. And what is more,working the land bcauses him to lie on the groundat night in order to guard it, bandit bdraws quarrels upon himwith other people., bRav Pappa said: Sowyour own produce band do not buyit. bEven though they are equal to each otherin value, bthesethat you sow bwill be blessed.Conversely, bbuyyour clothes brather than weave [ iteizul /i]them yourself. The Gemara comments: bThis appliesonly to bmats [ ibistarkei /i], butwith regard to the bcloakone wears, perhaps bhe will not find itprecisely to his liking, and therefore he should make his own cloak, which fits his measurements.,Rav Pappa further advised: If there is a hole in your house, bcloseit bup and do notenlarge it and then bplasterit, or at least bplasterit band do notknock it down and bbuildit again. bAs, whoever engages in construction becomes poor. Hurryto bbuy landso that you do not lose the opportunity. Be bpatient and marry a womanwho is suitable for you. bDescend a levelto bmarry a womanof lower social status, and bascend a levelto bchoose a friend [ ishushevina /i]. /b, bRabbi Elazar bar Avina said: Calamity befalls the world only due tothe sins of bthe Jewish people, as it is stated: “I have cut off nations, their corners are desolate; I have made their streets waste”(Zephaniah 3:6), band it is written: “I said: Surely you will fear Me, you will receive correction”(Zephaniah 3:7). This indicates that other nations were punished so that the Jewish people would mend their ways.,The Gemara cites more statements with regard to wives. When bRav was taking leave ofhis uncle and teacher, bRabbi Ḥiyya,upon his return from Eretz Yisrael to Babylonia, Rabbi Ḥiyya bsaid to him: May the Merciful One save you from something that is worse than death.Rav was perplexed: bIs there anything that is worse than death? He went, examinedthe sources, band foundthe following verse: b“And I find more bitter than death the woman, etc.”(Ecclesiastes 7:26). Rabbi Ḥiyya was hinting at this verse, and indeed, bRav’s wife wouldconstantly baggravate him. When he would say to her: Prepare me lentils, she would prepare him peas;if he asked her for bpeas, she would prepare him lentils. /b, bWhen Ḥiyya, his son, grew up, he would reversethe requests Rav asked him to convey bto her,so that Rav would get what he wanted. Rav bsaid tohis son Ḥiyya: bYour mother has improvednow that byouconvey my requests. bHe said toRav: bIt is I who reverseyour request bto her.Rav bsaid to him: This isan example of the well-known adage bthat people say:He bwho comes from you shall teach you wisdom;I should have thought of that idea myself. bYou,however, bshould not do so,i.e., reverse my request, bas it is stated: “They have taught their tongue to speak lies, theyweary themselves to bcommit iniquity, etc.”(Jeremiah 9:4). If you attribute such a request to me, you will have uttered a falsehood.,The Gemara relates a similar story. bRabbi Ḥiyya’s wife wouldconstantly baggravate him.Nevertheless, bwhen he would find somethingshe would appreciate, bhe would wrap it in his shawl and bringit bto her. Rav said to him: Doesn’t sheconstantly baggravate you?Why do you bring her things? Rabbi Ḥiyya bsaid to him: It is enough for usthat our wives braise our children and save us /b |
|
