Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



624
Anon., Genesis Rabba, 58.3


רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְהַצִּבּוּר מִתְנַמְנֵם בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָן אָמַר מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁתִּמְלֹךְ עַל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, אֶלָּא תָּבוֹא אֶסְתֵּר שֶׁהָיְתָה בַּת בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה שֶׁחָיְתָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע וְתִמְלֹךְ עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת.Rabbi Akiva was once sitting and lecturing, and the community [his students] was falling asleep. To arouse them, he said: How could Esther rule over one hundred and twenty seven provinces? It should be that Esther, a descendant of Sarah who lived to one hundred and twenty seven, to rule over one hundred and twenty seven provinces."


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

3 results
1. Hebrew Bible, Genesis, 23.1, 25.17 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

23.1. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׃ 23.1. וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי־חֵת וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת־אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר־עִירוֹ לֵאמֹר׃ 25.17. וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃ 23.1. And the life of Sarah was a hundred and seven and twenty years; these were the years of the life of Sarah." 25.17. And these are the years of the life of Ishmael, a hundred and thirty and seven years; and he expired and died; and was gathered unto his people."
2. Anon., Genesis Rabba, 1.9, 10.3, 30.8, 39.4, 39.7, 47.9, 55.7, 58.1, 70.8, 85.4, 93.7 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

1.9. פִּילוֹסוֹפִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְּמָנִים טוֹבִים שֶׁסִּיְּעוּ אוֹתוֹ, תֹּהוּ, וָבֹהוּ, וְחשֶׁךְ, וְרוּחַ, וּמַיִם, וּתְהוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כּוּלְּהוֹן כְּתִיב בָּהֶן בְּרִיאָה, תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע. חשֶׁךְ (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וגו', מַיִם (תהלים קמח, ד): הַלְּלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם, לָמָּה, שֶׁצִּוָּה וְנִבְרָאוּ. רוּחַ (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ. תְּהוֹמוֹת (משלי ח, כד): בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי. 30.8. תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו (בראשית ו, ט), בַּר חַטְיָיא אָמַר כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ תָּמִים, הִשְּׁלִים שָׁנָיו לְמִדַּת שָׁבוּעַ. הָיָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הָיָה, מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ הוּא צַדִּיק. הֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, מֵעַתָּה הוּא תְּחִלָּתוֹ וְהוּא סוֹפוֹ. אֲמַר לְהוֹן אַף הִיא לָא תַבְרָא, דְּהָא רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ וכו', רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, וּמַה אֲנִי מְקַיֵּם הָיָה, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן לְהַדְרִיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּתְשׁוּבָה. (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה, מְתֻקָּן לְמִיתָה, נָחָשׁ (בראשית ג, א): הָיָה, מְתֻקָּן לְפֻרְעָנוּת, קַיִן (בראשית ד, ב): הָיָה, מְתֻקָּן לְגָלוּת, אִיּוֹב (איוב א, א): הָיָה, מְתֻקָּן לְיִסּוּרִין, נֹחַ הָיָה, מְתֻקָּן לַנֵּס, משֶׁה (שמות ג, א): הָיָה, מְתֻקָּן לַגּוֹאֵל, מָרְדְּכַי (אסתר ב, ה): הָיָה, מְתֻקָּן לִגְאֻלָּה. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הָיָה, רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל חֲמִשָּׁה הֵן: נֹחַ, אֶתְמוֹל (איוב יד, יט): אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִצְטְרֻבָּלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמְחֶה בַּמַּיִם, וְהָכָא אַתְּ אָמַר (בראשית ט, יח): וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה, אֶתְמָהָא, אֶלָּא רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. יוֹסֵף (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, וְעַכְשָׁו (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, אֶלָּא שֶׁרָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. משֶׁה, אֶתְמוֹל בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה, וְעַכְשָׁו הוּא מְשַׁקְּעוֹ בַּיָּם, אֶלָּא שֶׁרָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. אִיּוֹב, אֶתְמוֹל (איוב טז, יג): יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי, וְעַכְשָׁו (איוב מב, י): וַיּוֹסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה, אֶלָּא שֶׁרָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. מָרְדְּכַי, אֶתְמוֹל הָיָה מְתֻקָּן לִצְלִיבָה, וְעַכְשָׁו הוּא צוֹלֵב אֶת צוֹלְבָיו, אֶלָּא שֶׁרָאָה עוֹלָם חָדָשׁ, רַבָּנָן אָמְרִין כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הָיָה, זָן וּמְפַרְנֵס, נֹחַ, זָן וּפִרְנֵס כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, כא): וְאַתָּה קַח לְךָ וגו'. יוֹסֵף (בראשית מז, יב): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו. משֶׁה, זָן וּפִרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר. (איוב לא, יז): וְאֹכַל פִּתִּי לְבַדִּי, שֶׁמָּא (איוב לא, יז): וְלֹא אָכַל יָתוֹם מִמֶּנָּה, אֶתְמָהָא. מָרְדְּכַי זָן וּפִרְנֵס, אָמַר רַבִּי יוּדָן פַּעַם אַחַת חִזֵּר עַל כָּל הַמֵּנִיקוֹת וְלֹא מָצָא לְאֶסְתֵּר לְאַלְתָּר מֵינִיקָה, וְהָיָה מֵינִיקָהּ הוּא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּא לוֹ חָלָב וְהָיָה מֵינִיקָהּ. כַּד דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ בְּצִבּוּרָא גָּחוֹךְ צִבּוּרָא לְקָלֵיהּ, אֲמַר לְהוֹן וְלָא מַתְנִיתָּא הִיא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר חָלָב הַזָּכָר טָהוֹר. 39.4. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ. (קהלת ז, יט): הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר, מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, וּמִכֻּלָּם לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אֶחָד אֶלָּא עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ. 39.7. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ (בראשית יב, א), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית יא, לב): וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן וְעַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ עוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ הָרְשָׁעִים קְרוּיִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶן, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְפַחֵד וְאוֹמֵר אֵצֵא וְיִהְיוּ מְחַלְּלִין בִּי שֵׁם שָׁמַיִם, וְאוֹמְרִים הִנִּיחַ אָבִיו וְהָלַךְ לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ אֲנִי פּוֹטֶרְךָ מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאֵין אֲנִי פּוֹטֵר לְאַחֵר מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַקְדִּים מִיתָתוֹ לִיצִיאָתְךָ, בַּתְּחִלָּה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם. 47.9. בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם (בראשית יז, כו), אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה (ישעיה מח, טז): לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, [אלא] אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ מָל אַבְרָהָם בַּלַּיְלָה הָיוּ כָּל בְּנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתוֹ לֹא הָיִינוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִמּוֹל, אֶלָּא בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, דִּרְגַשׁ לֵיהּ יְמַלֵּל. נִמּוֹל אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הִרְגִּישׁ וְנִצְטָעֵר כְּדֵי שֶׁיִּכְפֹּל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי מָל אַבְרָהָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נִמּוֹל, בָּדַק אֶת עַצְמוֹ וּמָצָא עַצְמוֹ מָהוּל. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּהַהִיא עִתָּא אֲקֵיל רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לְרַבִּי לֵוִי, אֲמַר לֵיהּ שַׁקְּרָנָא כַּזְבָּנָא אַתְּ, אֶלָּא הִרְגִּישׁ וְנִצְטָעֵר כְּדֵי שֶׁיִּכְפֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ. 55.7. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' (בראשית כב, ב), אָמַר לוֹ בְבַקָּשָׁה מִמְּךָ קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אָמַר לֵיהּ תְּרֵין בְּנִין אִית לִי אֵי זֶה בֵּן, אָמַר לוֹ: אֶת יְחִידְךָ. אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ: אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. אָמַר לוֹ אִית תְּחוּמִין בִּמְעַיָא. אָמַר לוֹ: אֶת יִצְחָק. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ מִיָּד, כְּדֵי לְחַבְּבוֹ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ, זוֹ אִפַּרְכִיָה שֶׁלָּךְ (בראשית יב, א): וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, זוֹ שְׁכוּנָתְךָ, (בראשית יב, א): מִבֵּית אָבִיךָ, זוֹ בֵּית אָבִיךָ, (בראשית יב, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְלָמָּה לֹא גִלָּה לוֹ מִיָּד, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְעַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, שְׁנֵי פְּעָמִים כְּתִיב לֶךְ לְךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זֶה חֲבִיבָה אִם הָרִאשׁוֹנָה אִם הַשְּׁנִיָּה, מִן מַה דִּכְתִיב וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָה, הֱוֵי שְׁנִיָּה חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהוֹרָאָה יָצְאָה לָעוֹלָם, וְאוֹחָרָנָא אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁיִּרְאָה יָצְאָה לָעוֹלָם. דִּכְוָתָהּ דְּבִיר, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּבְּרוֹת יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם, וְחַד אָמַר מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא לָעוֹלָם. דִּכְוָתָה אָרוֹן, רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהָאוֹרָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם, וְחַד אָמַר מָקוֹם שֶׁיִּרְאָה יוֹצֵא לָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמוֹרִידָם לְגֵיהִנֹּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַעְלָה. רַבִּי יוּדָן אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁיְהֵא מָרְאֶה לָךְ. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר לַאֲתַר מַרְוָתָא דְּעַָלְמָא. רַבָּנָן אָמְרֵי לַמָּקוֹם שֶׁהַקְּטֹרֶת קְרֵבִין, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. (בראשית כב, ב): וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יֵשׁ קָרְבָּן. בְּלֹא כֹהֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר מִנִּיתִיךָ שֶׁתְּהֵא כֹהֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ד): אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. (בראשית כב, ב): עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, ַר רַבִּי הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְהֶא וּמַתְלֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר (בראשית יב, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. עַל אַחַד הֶהָרִים וגו'. דִּכְוָתָהּ (יונה ג, ב): וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר וגו', דִּכְוָתָהּ (יחזקאל ג, כב): קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ. 58.1. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה (בראשית כג, א), (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁהֵן תְּמִימִים כָּךְ שְׁנוֹתָם תְּמִימִים, בַּת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְנוֹי, בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים שָׁנָה לְחֵטְא. דָּבָר אַחֵר, יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה תְּמִימָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּהֲדָא עֶגְלְתָא תְּמִימָה, וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מַה צֹּרֶךְ לוֹמַר שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה בָּאַחֲרוֹנָה, לוֹמַר לְךָ שֶׁחָבִיב חַיֵּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. 70.8. וַיִּשָֹּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו (בראשית כט, א), אָמַר רַבִּי אַחָא (משלי יד, ל): חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵֹּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה טְעִין לִבֵּיהּ יַת רַגְלוֹהִי, הֲדָא אָמְרָה כְּרֵסָא טְעֵנָא רַגְלַיָּא. (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פְּתַר בֵּיהּ שִׁית שִׁיטִין, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ הַבְּאֵר. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ מַיִם לְדִגְלוֹ וּלְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיָה בָהּ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ, בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיְתָה חוֹזֶרֶת לְאֵיתָנָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה רְגָלִים. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זוֹ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא לָמָּה הָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, בָּאִים מִלְּבוֹא חֲמָת וְעַד נַחַל מִצְרָיִם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, מֻנָּח לָרֶגֶל הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים, דִּתְנַן שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִים הָיוּ שָׁם, אֶחָד בְּהַר הַבַּיִת, וְאֶחָד בְּפֶתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ בָּתֵּי דִינִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַדִּין. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדִּין עַד שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל בּוּרְיוֹ. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר, זוֹ צִיּוֹן. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זוֹ מַלְכוּת רוֹמִי שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ מִן הַהֶקְדֵשׁוֹת הַצְּפוּנוֹת בַּלְּשָׁכוֹת. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ, לֶעָתִיד לָבוֹא זְכוּת אָבוֹת עוֹמָדֶת. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זוֹ סַנְהֶדְרִין. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם. כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר, זֶה מֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין שֶׁהוּא מְסָרֵס אֶת הַהֲלָכָה. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בָּהֲלָכָה עַד שֶׁמַּעֲמִידִים אוֹתָהּ עַל בּוּרְיָה. דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, אֵלּוּ שְׁלשָׁה קְרוּאִים. כִּי מִן הַבְּאֵר וגו', שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה. וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, זֶה יֵצֶר הָרָע. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, זֶה הַצִּבּוּר. וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹמְעִין אֶת הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן וגו', שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹצְאִים לָהֶם, יֵצֶר הָרָע חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. 85.4. וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה (בראשית לח, א), רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, טו): כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. (בראשית לח, ב): וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. (בראשית לח, ג): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. (בראשית לח, ד): וַתַּהַר עוֹד וגו' אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. (בראשית לח, ה): וַתַּהַר עוֹד וגו' שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו' כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. (בראשית לח, ז): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת. 1.9. A philosopher once asked Rabbah Gamliel and said to him, ''Your God is only a great artist because he found great materials that helped him: tohu and vohu, darkness, spirit, water, and the depths.\" Rabbi Gamliel responded to him: \"Your spirit should blow! Regarding all of them, the term 'creation' is written: tohu and vohu, as it says (Isaiah 45:7), 'He makes peace and creates evil'; darkness, 'He fashions light and creates darkness'; water (Tehillim 148:5), 'Praise the heavens and the waters' - why? - for 'He commanded and they were created'; spirit (Amos 4:13), 'For behold he fashions mountains and creates spirit'; the depths (Mishlei 8:24), 'When there were no depths, I was created.'\"" 55.7. And He said: Take, please, your son, etc. (22:2). Said God to him: ‘Take, I beg you\" — please —Your son.’ ‘Which son? I have two sons’ he said. ‘Your only son,’ replied He. ‘This one is the only one of his mother, and this one is the only one of his mother.’ \"The one you love\"—‘Is there a limit to the affections?’ \"Itzchak\" said He. And why did God not reveal it to him without delay? In order to make him [Itzchak] even more beloved in his eyes and reward him for each and every word spoken. This agrees with the opinion of Rabbi Yoha, who said: \"Get out of your country\" (Gen. 12:1) means from your province; “And from your kindred” (Gen. 12:1)—from your neighborhood; “And from your father’s house\"(Gen. 12:1)—literally your father’s house. “To the land that I will show you” (Gen. 12:1). Why did He not reveal it to him there and then? In order to make it more beloved in his eyes and to reward him for each and every word said, and for each and every step taken. Rabbi Levi b. Hayata said: ‘Get you’ is written twice, and we do not know which was more precious [in the eyes of God] the first or the second. But when it is written, “And get you to the land of Moriah” (22:2) it follows that the second occasion was more precious than the first. \"And go yourself to the land of Moriah\" Rabbi Chiya Raba and Rabbi Yanai [disagree]: one says to the place from which instruction (hora’ah) goes out to the world, and the other says to the place from which awe (yirah) goes out to the world. Similarly regarding the Holy of Holies (devir), Rabbi Chiya and Rabbi Yanai [disagree]: one says from the place from which the commandments (dibra’ot) go out to the world, and one says from the place from which speech (dibur) goes out to the world. Similarly regarding the ark (aron), Rabbi Chiya and Rabbi Yanai [disagree]: one says to the place from which the light (ha’orah) goes out to the world, and one says to the place where awe (yirah) goes out to the world. Rabbi Yehoshua ben Levi said that from there the Holy One instructs [mor'eh] the nations of the world and brings them down [moridam] to Gehinnom. Rabbi Shimon bar Yochai said, to the place which is aligned [ra'ui] with the Holy Temple above. Rabbi Yudan said, to the place where there will be an appearance [mar'eh] to you. Rabbi Pinchas said, to the place of the Master [marvatah] of the World. The Rabbis said, to the place where the incense is offered – this is what it says “…I will go to the mountain of myrrh and to the hill of frankincense.” (Shir HaShirim 4:6) \"And offer Him there as a burnt-offering (Gen. 22:2). Rabbi Yudan bar Simon said: He [Avraham] said to Him: ‘Master of the Universe! Can there be a sacrifice without a priest?’ The Holy One of Blessing replied ‘I have already appointed you to be a priest’ as it is written, ‘You are a priest for ever’ (Ps. 110:4). \"On one of the mountains which I will tell you of (Gen. 22:2). Rabbi Huna said in the name of Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosei HaGelili: The Holy One of Blessing first places the righteous in doubt and suspense, and then reveals to them the real meaning of the matter, as it is written \"to the land that I will show you (Gen. 12:1); \"On one of the mountains which I will tell you\"; \"And make to it the proclamation that I bid you (Jonah 3:2); similarly, \"Arise, go out into the plain and I will there speak with you (Ezek. 3:22)." 70.8. “And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) R. Chama bar Chaninah opened it with six lines (six interpretations): “And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) This refers to the well. “…and behold! three flocks of sheep…” (ibid.) This refers to Moses, Aaron and Miriam. “…because from that well they would water the flocks…” (ibid.) Because from there each and every one would draw water for his tribe and for his family. “…and a huge rock…” (ibid.) R. Chanina said: This is to say that there was like the mouthful of a small sieve in it. “And all the flocks would gather there and they would roll…” (Genesis 29:3) At the time of the encampments. “…and then they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.” (ibid.) At the time of the journeys it would return to its great strength. Another explanation. “And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) This refers to Zion. “…and behold! three flocks of sheep…” (ibid.) This refers to the three pilgrimage festivals. “…because from that well they would water the flocks…” (ibid.) Because from there they would draw the holy spirit. “…and a huge rock…” (ibid.) This refers to the celebration of the water drawing (simchat bet hashoevah). (R. Hoshaya said: why did they call it the celebration of the water drawing? Because from there they would draw the holy spirit.) “And all the flocks would gather there…” (Genesis 29:3) They would come all the way from Mevo Chamat to the stream of Egypt. “…and they would roll the rock off the mouth of the well and water the sheep…” (ibid.) Because from there they would draw the holy spirit. “…and then they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.” (ibid) Left to rest for the next pilgrimage festival..."
3. Anon., Leviticus Rabba, 36.4 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

36.4. דָּבָר אַחֵר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, א): וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ עוֹלָמִי עוֹלָמִי אוֹמַר לְךָ מִי בְּרָאֲךָ מִי יְצָרְךָ, יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ יַעֲקֹב יְצָרְךָ, כַּכָּתוּב: בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהֵמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב מ, טו): הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי יִצְחָק אָמַר שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (תהלים עח, ה): וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב, וְאֵין עֵדוּת הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ל, יט): הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. אָמַר רַבִּי אַחָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ הַכֹּל לֹא נוֹצָר אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה י, טו): לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב יָצַר הַכֹּל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר אַבְרָהָם לֹא נִצּוֹל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְנִדּוֹן לִפְנֵי שִׁלְטוֹן וְיָצָא דִינוֹ לִפְנֵי שִׁלְטוֹן לִשָּׂרֵף, צָפָה אוֹתָהּ הַשִּׁלְטוֹן בָּאִצְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁלּוֹ וְרָאָה שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד בַּת שֶׁהִיא נִשַּׂאת לַמֶּלֶךְ, אָמַר כְּדַי הוּא לְהִנָּצֵל בִּזְכוּת בִּתּוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד, כָּךְ אַבְרָהָם יָצָא דִינוֹ מִלִּפְנֵי נִמְרוֹד לִשָּׂרֵף, וְצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲקֹב עָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אָמַר כְּדַאי הוּא לִנָּצֵל בִּזְכוּת יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כט, כב): כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַבְרָהָם עַצְמוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וְאֵין צְדָקָה וּמִשְׁפָּט אֶלָּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ד): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ.


Subjects of this text:

subject book bibliographic info
abba, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
abraham Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
akibah Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
berakhiah, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
circumcision Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
hama berabi haninah, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
helbo, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
herner, s. Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
huna, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
hyperbole, in aggadah Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
ibn ezra, a. Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
issi b. yehudah, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
levi, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
maharsha (rabbi solomon eidels) Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
midrash, davar aher Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
midrashim, juxtapositions in Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
midrashim, petihta Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
naḥmanides Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
petihta Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
rabbis, hyperbole used by Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
rashi (rabbi solomon b. isaac) Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
segal, e. Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
tanhuma, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
walfish, b. Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
word play, juxtaposition Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
yefeh anaf (by rabbi samuel jaffe) Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136
zeira, r., on r. hunas interpretation Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
zeorah, r. Borowitz, The Talmud's Theological Language-Game: A Philosophical Discourse Analysis (2006) 240
ḥisda' Segal, The Babylonian Esther Midrash: To the end of Esther chapter 1 (1994) 136