2. Anon., Genesis Rabba, 37.3, 44.17, 48.6, 48.14, 51.2, 53.15, 62.4, 82.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
37.3. הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִּד לִפְנֵי ה' (בראשית י, ט), חֲמִשָּׁה הוּא לְטוֹבָה, וַחֲמִשָּׁה הוּא לְרָעָה. הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיּד לִפְנֵי ה', (בראשית לו, מג): הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, (במדבר כו, ט): הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, (דברי הימים ב כח, כב): הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז, (אסתר א, א): הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וַחֲמִשָּׁה הוּא לְטוֹבָה, (דברי הימים א כז): אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם: (שמות ו, כז): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן: (שמות ו, כו): הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה: (דברי הימים ב לב, ל): הוּא חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ: (עזרא ז, ו): הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין אַף אִית לָן חַד הוּא טָבָא מִן כֻּלְּהוֹן, (תהלים קה, ז): הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם. 44.17. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא (בראשית טו, יב), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּחִלַּת מַפָּלָה שֵׁנָה, דָּמִיךְ לֵיהּ וְלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דָּמִיךְ לֵיהּ וְלָא עָבֵיד עֲבוֹדָה. רַב אָמַר שְׁלשָׁה תַּרְדֵּמוֹת הֵן, תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה, וְתַרְדֵּמַת נְבוּאָה, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה. תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה (בראשית ב, כא): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן. תַּרְדֵּמַת נְבוּאָה: וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כו, יב): וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת ה' נָפְלָה עֲלֵיהֶם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַף תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת, דִּכְתִיב (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיכֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה וגו'. רַבִּי חֲנִינָה בַּר יִצְחָק אָמַר שָׁלשׁ נוֹבְלוֹת הֵן, נוֹבְלוֹת מִיתָה, שֵׁנָה. נוֹבְלוֹת נְבוּאָה, חֲלוֹם. נוֹבְלוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, שַׁבָּת. רַבִּי אָבִין מוֹסִיף תַּרְתֵּין, נוֹבְלוֹת אוֹרָה שֶׁל מַעְלָה, גַּלְגַּל חַמָּה. נוֹבְלוֹת חָכְמָה שֶׁל מַעְלָה, תּוֹרָה. (בראשית טו, יב): וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. אֵימָה, זוֹ בָּבֶל, דִּכְתִיב (דניאל ג, יט): בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא. חֲשֵׁכָה, זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית. גְּדֹלָה, זוֹ יָוָן. רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים דּוּכָסִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִפַּרְכוּן, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִסְטְרַטְלִיטִין. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִשִּׁשִׁים שִׁשִּׁים, דִּכְתִיב (דברים ח, טו): נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב. נָחָשׁ, זוֹ בָּבֶל. שָׂרָף, זוֹ מָדַי. עַקְרָב, זֶה יָוָן. מָה עַקְרָב זוֹ יוֹלֶדֶת לְשִׁשִּׁים שִׁשִּׁים, כָּךְ הֶעֱמִידָה מַלְכוּת יָוָן מִשִּׁשִּׁים שִׁשִּׁים. נֹפֶלֶת עָלָיו, זוֹ אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, כא): מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְיֵשׁ שֶׁמַּחְלִיפִין, נוֹפֶלֶת עָלָיו, זוֹ בָּבֶל, דִּכְתִיב בָּהּ (ישעיה כא, ט): נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל. גְּדֹלָה, זוֹ מָדַי, דִּכְתִיב (אסתר ג, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲשֵׁכָה, זוֹ יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֵימָה, זוֹ אֱדוֹם, דִּכְתִיב (דניאל ז, ז): וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה. 48.6. כְּתִיב (ישעיה לג, יד): פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר מָשָׁל לִשְׁנֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁבָּרְחוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר, הָיָה זֶה לוֹקֶה וְזֶה מִרְתַּת, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן כָּל חֲנֻפָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּקְרָא, בְּמִינוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּן פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן לְאַרְכִילִיסְטוּס שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ כָּל מִי שֶׁהוּא תּוֹפְשׂוֹ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ פְּרוֹקוֹפִּי, עָמַד אֶחָד וּתְפָשׂוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׁמְּרוּ שְׁנֵיהֶם עַד הַבֹּקֶר, וְהָיָה זֶה מִתְפַּחֵד וְזֶה מִתְפַּחֵד, זֶה מִתְפַּחֵד לוֹמַר אֵיזֶה פְּרוֹקוֹפִי הַמֶּלֶךְ נוֹתֵן לִי, וְזֶה מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר אֵיזֶה דִּין הַמֶּלֶךְ דָּן אוֹתִי. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא יִשְׂרָאֵל מִתְפַּחֲדִים וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִתְפַּחֲדִים, יִשְׂרָאֵל מִתְפַּחֲדִים (הושע ג, ה): וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִתְפַּחֲדִים פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן לָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן (ישעיה לג, יג): מוֹקְדֵי עוֹלָם, שֶׁאִלּוּ נִתַּן לָהֶם רְשׁוּת הָיוּ מוֹקְדִים כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יוֹשְׁבָיו לְשָׁעָה קַלָּה. (ישעיה לג, טו): הֹלֵךְ צְדָקוֹת, זֶה אַבְרָהָם, (בראשית יח, יט): וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. (ישעיה לג, טו): וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, (שיר השירים א, ד): מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. (ישעיה לג, טו): מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כג): אִם מֵחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. (ישעיה לג, טו): נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, (בראשית יד, כב): הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן. (ישעיה לג, טז): הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ, הֲדָא דְּהוּא אֲמַר לֵיהּ (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה, אֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹמַר הַבֶּט אֶלָּא מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. (ישעיה לג, טז): מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, אֵלּוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, (ישעיה לג, טז): לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים, (בראשית יח, ד): יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם. (ישעיה לג, יז): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. 48.14. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב (בראשית יח, ח), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַמְעֻלֶּה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בֶּחָלָב, וְהַבֵּינוֹנִי אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, וְהַקִּבָּר אֶחָד מֵעֶשְׂרִים. רַבִּי יוֹנָה אָמַר הַמְעֻלָּה אֶחָד מִמֵּאָה, בֵּינוֹנִי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וְהַקִּבָּר אֶחָד מֵעֶשְׂרִים. וּפַת הֵיכָן הִיא, אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמַר פִּירְסָה נִדָּה וְנִטְמֵאת הָעִסָּה. רַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ פַּת הֵבִיא לִפְנֵיהֶם, מָה אִם דְּבָרִים שֶׁלֹא אָמַר הֵבִיא לִפְנֵיהֶם, דְּבָרִים שֶׁאָמַר לָהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית יח, ח): וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם, הָכָא אַתְּ אָמַר וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם, וּלְהַלָּן אָמַר (בראשית יח, ב): נִצָּבִים עָלָיו, אֶלָּא עַד שֶׁלֹא יָצָא יְדֵיהֶם נִצָּבִים עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא יְדֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם, אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם, מִיכָאֵל מִרְתַּת, גַּבְרִיאֵל מִרְתַּת. רַבִּי תַּנְחוּמָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, מַתְלָא אֲמַר, עֲלַת לְקַרְתָּא הֲלֵךְ בְּנִימוּסָהּ, לְמַעְלָה שֶׁאֵין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם וְלֹא אָכַל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי, אֲבָל לְמַטָּה שֶׁיֵּשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ, וְכִי אוֹכְלִין הָיוּ, אֶלָּא נִרְאִין כְּאוֹכְלִין, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִסְתַּלֵּק. 51.2. וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו', מָשָׁל לִשְׁנֵי מְדִינוֹת שֶׁמָּרְדוּ בַּמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ תִּשָֹּׂרֵף אַחַת מִשֶּׁלָּהּ וְאַחַת תִּשָֹּׂרֵף מִטַּמְיוֹן. כָּךְ לְהַלָּן (ישעיה לד, ט): וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית. בְּרַם הָכָא וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה וגו', אָמַר רַבִּי אָבוּן לְשִׁפְחָה שֶׁהָיְתָה רוֹדָה פַּת בַּתַּנּוּר בָּא בֶּן גְּבִרְתָּהּ וְרָדַת פַּת וְנָתְנָה לוֹ, בָּא בֶּן בְּנָהּ וְרָדַת גֶּחָלִים וְנָתְנָה לוֹ, כָּךְ לְהַלָּן (שמות טז, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, בְּרַם הָכָא וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. רַבִּי חֶלְבּוֹ בֶּן רַבִּי חִילְפַי בַּר סִמְקָאי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם, זֶה גַּבְרִיאֵל. מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַה', הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּכְתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַהֶדְיוֹט מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, בַּתּוֹרָה (בראשית ד, כג): וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, נָשַׁיי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָה וגו'. בַּנְּבִיאִים (מלכים א א, לג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וגו', אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי. בַּכְּתוּבִים דִּכְתִיב (אסתר ח, ח): כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וְאַתּ תָּמֵהַּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁנֵי פְעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד. 53.15. וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל (בראשית כא, כ), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִים וְרַקִּים מִעוּטִים, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִם, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא מַהוּ, אָמַר לוֹ אִלּוּ נֶאֱמַר וַיְהִי אֱלֹהִים הַנַּעַר, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה, אֶלָּא אֶת הַנַּעַר. אָמַר לוֹ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק מִכֶּם, שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לִדְרשׁ, אֶלָא אֶת הַנַּעַר, הוּא וְחַמָּרָיו וְגַמָּלָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. (בראשית כא, כ): וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת, רָבֶה וְקַשְׁיוּתוֹ עִמּוֹ [נסח אחר: וקשיותו אמו], רָבֶה, מִתְלַמֵּד בְּקֶּשֶׁת, רָבֶה עַל כָּל הַמּוֹרִים בַּקֶּשֶׁת. (בראשית כא, כא): וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא וְעַל עִקְרֵיהּ הוּא קָאֵים, כָּךְ לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית טז, א): וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, לְפִיכָךְ (בראשית כא, כא): וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. 62.4. וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם (בראשית כה, יב), רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא וְרַבָּנָן הֲווֹ יָתְבִין וּמִתְקַשִּׁין מַה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֵס תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל רָשָׁע כָּאן, עָבַר רַבִּי לֵוִי, אָמְרֵי הָא אֲתָא מָרָה דִּשְׁמַעְתָּה נִשְׁאֲלוּנֵיהּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא לְהוֹדִיעֲךָ בֶּן כַּמָּה שְׁנִין נִתְבָּרֵךְ זְקֵנֶךָ. (בראשית כה, יז): וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל, מָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֵס שָׁנָיו שֶׁל רָשָׁע כָּאן, עַל יְדֵי שֶׁבָּא מִקָּדְקָדָהּ שֶׁל מִדְבָּר לִגְמֹל חֶסֶד לְאָבִיו. (בראשית כה, יח): וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה וגו', הָכָא אַתְּ אָמַר נָפָל, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (בראשית טז, יב): יִשְׁכֹּן, אֶלָּא כָּל יָמִים שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם קַיָּם יִשְׁכֹּן, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָבִינוּ אַבְרָהָם נָפָל. עַד שֶׁלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יִשְׁכֹּן, כֵּיוָן שֶׁפָּשַׁט בּוֹ יָדוֹ נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא נָפָל. 82.2. כְּתִיב (תהלים כד, ג ה): מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם וגו' נְקִי כַפַּיִם וגו' יִשָֹּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וגו'. כְּתִיב (ירמיה לא, כב): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עוֹד יֹאמְרוּ יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ וגו', כְּתִיב (משלי כח, כ): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, זֶה יַעֲקֹב, (משלי כח, כ): וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה, זֶה עֵשָׂו. כְּתִיב (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יַעֲשִׁיר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לֹא יִנָּקֶה, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁנִּתְחַתֵּן בִּיהוּדִית וּבָשְׂמַת וּמַחֲלַת לְהַרְבּוֹת עשֶׁר, שֶׁאֵין לוֹ נִקּוּי עוֹלָמִים. כְּתִיב (יואל ד, כא): וְנִקֵּיתִי דָמָם לֹא נִקֵּיתִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס א, יא): עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו. (בראשית לה, ט): וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (שמות כ, כב): מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִי, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם זֶה שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ לִשְׁמִי הֲרֵי אֲנִי נִגְלָה עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, יַעֲקֹב שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ קְבוּעָה בְּכִסְאִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב, רַבִּי לֵוִי פָּתַח (ויקרא ט, ד): וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים וגו', וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה זֶּה שֶׁהִקְרִיב אַיִל לִשְׁמִי הֲרֵי אֲנִי נִגְלָה עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, יַעֲקֹב שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ קָבוּעַ בְּכִסְאִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיֵּרָא אֱלֹהִים (דברים כח, ו): בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, בְּבוֹאוֹ לְבֵית חָמִיו נִטְעַן בְּרָכוֹת, (בראשית כח, ג): וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית חָמִיו נִטְעַן בְּרָכוֹת, וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב. (ישעיה מד, כו): מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשֶּׁמֵּקִים דְּבַר עַבְדּוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, אֶלָּא מַלְאָךְ אֶחָד נִגְלָה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר לוֹ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִגָּלוֹת עָלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּלְהַחֲלִיף אֶת שִׁמְךָ וַאֲנִי עָתִיד לַעֲמֹד שָׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ה): בֵּית אֵל יִמְצָאֶנוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, יְדַבֵּר עִמְּךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, וְנִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם דְּבָרָיו שֶׁל מַלְאָךְ, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְקַיֵּם דִּבְרֵי נְבִיאָיו. | |
|
3. Anon., Leviticus Rabba, 22.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
22.3. דָּבָר אַחֵר, וְיִתְרוֹן אֶרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּבִיאִים אִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂין שְׁלִיחוּתִי יֵשׁ לִי שְׁלוּחִין, הֱוֵי: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ וגו', בַּכֹּל אֲנִי עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָחָשׁ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַקְרָב וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי יַתּוּשׁ, טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְגִדֵּר אֶת הַפָּרֹכֶת, וְנָטַל שְׁתֵּי זוֹנוֹת וְהִצִּיעַ סֵפֶר תּוֹרָה תַּחְתֵּיהֶן וּבְעָלָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְיָצְאָה חַרְבּוֹ מְלֵאָה דָּם. מַאן דְּאָמַר מִדַּם הַקָּרְבָּנוֹת, וּמַאן דְּאָמַר מִן דַם פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, אָמַר לָא דָמֵי הַהוּא דְּעָבֵיד קְרָבָא עִם מַלְכָּא בַּמִּדְבָּר וְנָצַח לֵיהּ, לְהַהוּא דְּעָבֵיד קְרָבָא עִם מַלְכָּא בְּגוֹ פָּלָטִין דִּידֵיהּ וְנָצַח לֵיהּ. מֶה עָשָׂה כִּנֵּס כָּל כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָתַן לְתוֹךְ גַּרְגּוּתְנִי אַחַת וְיָרַד לוֹ לַסְּפִינָה, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד מָחָא נַחְשׁוֹלָא בְּיַמָּא, אָמַר דּוֹמֶה לִי שֶׁאֵין כֹּחוֹ שֶׁל אֱלוֹהַּ זֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, דּוֹר אֱנוֹשׁ לֹא פָּרַע מֵהֶם אֶלָּא בַּמַּיִם, וְכֵן דּוֹר הַמַּבּוּל, וְכֵן פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, אַף אֲנִי כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּי וְעַכְשָׁיו לְכָאן קְדָמָנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, חַיֶּיךָ בִּבְרִיָה פְּחוּתָה מִמַּה שֶּׁבָּרָאתִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֲנִי פּוֹרֵעַ מִמְךָ, מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם וְעָמַד מִזַעְפּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְרוֹמִי יָצְאוּ כָּל בְּנֵי רוֹמִי וְקִלְסוּהוּ, נְקִיטָא בַּרְבָּרַיָיא, מִיָּד הֵסִיקוּ לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ וְנִכְנַס וְרָחַץ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מָזְגוּ לוֹ כַּסָּא דְחַמְרָא וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַתּוּשׁ אֶחָד וְנִכְנַס לְתוֹךְ חָטְמוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמֹחוֹ, הִתְחִיל מְנַקֵּר אֶת מֹחוֹ, אָמַר קִרְאוּ לָרוֹפְאִים וִיפַצְעוּ מֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ וּדְעוּ בַּמֶּה אֱלוֹהַּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ נִפְרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, מִיָּד קָרְאוּ לָרוֹפְאִים וּפָצְעוּ אֶת מֹחוֹ וּמָצְאוּ בוֹ כְּמוֹ גּוֹזָל בֶּן יוֹנָה, וְהָיָה בּוֹ מִשְׁקַל שְׁתֵּי לִטְרָאוֹת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַַבִּי יוֹסֵי תַּמָּן הֲוֵינָא וְיַהֲבִין גּוֹזָלָא מִן דֵּין סִטְרָא וְתַרְתֵּין לִיטְרַיָא מִן דֵּין סִטְרָא וְתָקַל חַד כָּל קֳבֵל חַד, וּנְטָלוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּתוֹךְ קְעָרָה אַחַת, כָּל מַאן דַּהֲוָה הָדֵין שָׁנֵי הֲוָה הָדֵין שָׁנֵי, פָרַח יַתּוּשָׁא פָּרַח נִשְׁמָתָא דְּטִיטוּס הָרָשָׁע. | 22.3. ...The wicked Titus entered the sanctum of the Holy of Holies, and with his sword brandished in his hand he slashed the two curtains, and taking two whores he spread out a scroll of the Law beneath them and ravished them on top of the altar, and his sword came out full of blood, and some say from the blood of Yom Kippur [sprinkled by the Kohen Gadol on the curtains]. He [Titus] began to revile and blaspheme saying, “He who wages battle with a king in the desert and triumphs is different from him who wages battle in the king's own palace and vanquishes him.” What did he [Titus] do? He gathered all of the Temple vessels and put them in a sack and descended to a ship. At sea, a wave rose up to drown him. He said, “It would appear that this nation's god has power only on water. He [God] only punished the generation of Enosh with water, likewise He could only punish the generation of the flood with water, the generation of the Dispersal and Pharaoh and his army were only punished with water. So I, when I was in His house and domain He had no power to stand against me, and now he opposes me here!” The Holy One said, “By your life, I will punish you with the most insignificant of my creatures.” Immediately God hinted to the sea and it stayed its anger. When he arrived in Rome, all of the citizens came out and acclaimed him: “Conqueror of the Barbarians.” Immediately they heated the bath-house and he entered and washed himself. When he came out they poured for him the double glass for after the bath, and God appointed a mosquito for him and it entered his nose and gnawed its way up until it reached his brain. He said, “Call for the doctors to split open the head of that man [Titus] so I can know with what the God of that nation has punished him.” Forthwith they summoned the doctors, and they split open his brain and found in it the likeness of a young dove and its weight was two litras. R. Elazar son of R. Yosi said: I was there, and they put the young bird on one side [of the scales], and two litras on the other, and they balances one another. They took it and put it in a bowl, and as the mosquito withered so Titus deteriorated. The mosquito flew away, and away flew the soul of the wicked Titus...." |
|