Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



624
Anon., Genesis Rabba, 34.9
NaN
NaN


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

10 results
1. Hebrew Bible, Exodus, 25.31-25.40, 37.17-37.24 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

25.31. וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃ 25.32. וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃ 25.33. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃ 25.34. וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ׃ 25.35. וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃ 25.36. כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃ 25.37. וְעָשִׂיתָ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶיהָ׃ 25.38. וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר׃ 25.39. כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃ 37.17. וַיַּעַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת־הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ׃ 37.18. וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃ 37.19. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃ 37.21. וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה׃ 37.22. כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃ 37.23. וַיַּעַשׂ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר׃ 37.24. כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל־כֵּלֶיהָ׃ 25.31. And thou shalt make a candlestick of pure gold: of beaten work shall the candlestick be made, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, shall be of one piece with it." 25.32. And there shall be six branches going out of the sides thereof: three branches of the candlestick out of the one side thereof, and three branches of the candle-stick out of the other side thereof;" 25.33. three cups made like almond-blossoms in one branch, a knop and a flower; and three cups made like almond-blossoms in the other branch, a knop and a flower; so for the six branches going out of the candlestick." 25.34. And in the candlestick four cups made like almond-blossoms, the knops thereof, and the flowers thereof." 25.35. And a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, for the six branches going out of the candlestick." 25.36. Their knops and their branches shall be of one piece with it; the whole of it one beaten work of pure gold." 25.37. And thou shalt make the lamps thereof, seven; and they shall light the lamps thereof, to give light over against it." 25.38. And the tongs thereof, and the snuffdishes thereof, shall be of pure gold." 25.39. of a talent of pure gold shall it be made, with all these vessels." 25.40. And see that thou make them after their pattern, which is being shown thee in the mount." 37.17. And he made the candlestick of pure gold: of beaten work made he the candlestick, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, were of one piece with it." 37.18. And there were six branches going out of the sides thereof: three branches of the candlestick out of the one side thereof, and three branches of the candlestick out of the other side thereof;" 37.19. three cups made like almond-blossoms in one branch, a knop and a flower; and three cups made like almond-blossoms in the other branch, a knop and a flower. So for the six branches going out of the candlestick." 37.20. And in the candlestick were four cups made like almond-blossoms, the knops thereof, and the flowers thereof;" 37.21. and a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, for the six branches going out of it." 37.22. Their knops and their branches were of one piece with it; the whole of it was one beaten work of pure gold." 37.23. And he made the lamps thereof, seven, and the tongs thereof, and the snuffdishes thereof, of pure gold." 37.24. of a talent of pure gold made he it, and all the vessels thereof."
2. Hebrew Bible, Genesis, 2.22, 8.20, 19.32, 20.3, 20.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

2.22. וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע אֲשֶׁר־לָקַח מִן־הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם׃ 19.32. לְכָה נַשְׁקֶה אֶת־אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע׃ 20.3. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל־אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל־הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל׃ 20.7. וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ כִּי־נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם־אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי־מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל־אֲשֶׁר־לָךְ׃ 2.22. And the rib, which the LORD God had taken from the man, made He a woman, and brought her unto the man." 8.20. And Noah builded an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar." 19.32. Come, let us make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve seed of our father.’" 20.3. But God came to Abimelech in a dream of the night, and said to him: ‘Behold, thou shalt die, because of the woman whom thou hast taken; for she is a man’s wife.’" 20.7. Now therefore restore the man’s wife; for he is a prophet, and he shall pray for thee, and thou shalt live; and if thou restore her not, know thou that thou shalt surely die, thou, and all that are thine.’"
3. Hebrew Bible, Zechariah, 4.2-4.3, 4.12-4.14 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)

4.2. וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה ויאמר [וָאֹמַר] רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ׃ 4.3. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ׃ 4.12. וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב׃ 4.13. וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה־אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי׃ 4.14. וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ׃ 4.2. And he said unto me: ‘What seest thou?’ And I said: ‘I have seen, and behold a candlestick all of gold, with a bowl upon the top of it, and its seven lamps thereon; there are seven pipes, yea, seven, to the lamps, which are upon the top thereof;" 4.3. and two olive-trees by it, one upon the right side of the bowl, and the other upon the left side thereof.’" 4.12. And I answered the second time, and said unto him: ‘What are these two olive branches, which are beside the two golden spouts, that empty the golden oil out of themselves?’" 4.13. And he answered me and said: ‘Knowest thou not what these are?’ And I said: ‘No, my lord.’" 4.14. Then said he: ‘These are the two anointed ones, that stand by the Lord of the whole earth.’"
4. Anon., Jubilees, 8.19 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)

8.19. and his portion goeth towards the west through the midst of this river, and it extendeth till it reacheth the water of the abysses, out of which this river goeth forth
5. Ps.-Philo, Biblical Antiquities, 13.8-13.9 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)

6. Anon., Genesis Rabba, 18.2, 22.8, 65.22 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

18.2. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן כְּתִיב, הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ שֶׁלֹא תְּהֵא מְיַקֶּרֶת ראשָׁהּ, לֹא מִן הָעַיִן שֶׁלֹא תְּהֵא סַקְרָנִית, וְלֹא מִן הָאֹזֶן שֶׁלֹא תְּהֵא צַיְתָנִית, וְלֹא מִן הַפֶּה שֶׁלֹא תְּהֵא דַּבְּרָנִית, וְלֹא מִן הַלֵּב שֶׁלֹא תְּהֵא קַנְתָּנִית, וְלֹא מִן הַיָּד שֶׁלֹא תְּהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית, וְלֹא מִן הָרֶגֶל שֶׁלֹא תְּהֵא פַּרְסָנִית, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד עָרוֹם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מְכֻסֶּה, וְעַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ תְּהֵא אִשָּׁה צְנוּעָה אִשָּׁה צְנוּעָה, אַף עַל פִּי כֵן (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, לֹא בָרָאתִי אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, וַהֲרֵי הִיא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וְלֹא מִן הָעַיִן, וַהֲרֵי הִיא סַקְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וּמְסַקְּרוֹת עֵינַיִם, וְלֹא מִן הָאֹזֶן, וַהֲרֵי הִיא צַיְתָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְלֹא מִן הַלֵּב, וַהֲרֵי הִיא קַנְתָּנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ, וְלֹא מִן הַיָּד, וַהֲרֵי הִיא מְמַשְׁמְשָׁנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים, וְלֹא מִן הָרֶגֶל, וַהֲרֵי הִיא פַּרְסָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה. 22.8. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֶבֶל הָיָה גִּבּוֹר מִקַּיִן, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וַיָּקָם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחְתָּיו, אָמַר לוֹ שְׁנֵינוּ בָּעוֹלָם מָה אַתְּ הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר לְאַבָּא, נִתְמַלֵּא עָלָיו רַחֲמִים, מִיַּד עָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ, מִן תַּמָּן אִינוּן אָמְרִין טַב לְבִישׁ לָא תַעֲבֵד וּבִישׁ לָא יִמְטֵי לָךְ. וַיַּהַרְגֵּהוּ, בַּמֶּה הֲרָגוֹ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר בְּקָנֶה הֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, כג): וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי, דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּאֶבֶן הֲרָגוֹ, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית ד, כג): כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פְּצָעִים. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בַּר חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר נִתְבּוֹנֵן קַיִן מְהֵיכָן שָׁחַט אָבִיו אוֹתוֹ הַפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים סט, לב): וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר, וּמִשָּׁם הֲרָגוֹ, מִמְּקוֹם הַצַּוָּאר מְקוֹם הַסִּימָנִין. וּמִי קְבָרוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת קְבָרוּהוּ, וְנָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת שֶׁמְבָרְכִים עֲלֵיהֶן, אַחַת לִשְׁחִיטָה וְאַחַת לְכִסּוּי הַדָּם. 65.22. וְלֹא הִכִּירוֹ (בראשית כז, כג), בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים עוֹמְדִים מִמֶּנּוּ לֹא הִכִּירוֹ. (בראשית כז, כו): וַיֹּאמֶר גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי, אָמַר לוֹ אַתְּ נוֹשְׁקֵנִי בַּקְּבוּרָה וְאֵין אַחֵר נוֹשְׁקֵנִי בַּקְּבוּרָה. (בראשית כז, כז): וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁרֵיחוֹ קָשֶׁה מִן הַשֶּׁטֶף הַזֶּה שֶׁל עִזִּים וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס אָבִינוּ יַעֲקֹב אֵצֶל אָבִיו נִכְנְסָה עִמּוֹ גַּן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דַּאֲמַר לֵיהּ (בראשית כז, כז): רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו אֵצֶל אָבִיו נִכְנְסָה עִמּוֹ גֵּיהִנֹּם, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי יא, ב): בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן. דָּבָר אַחֵר, וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ, כְּגוֹן יוֹסֵף מְשִׁיתָא וְיָקוּם אִישׁ צְרוֹרוֹת. יוֹסֵף מְשִׁיתָא, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ שׂוֹנְאִים לְהִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת אָמְרוּ יִכָּנֵס מֵהֶם וּבָהֶם תְּחִלָּה, אֲמָרִין לֵיהּ עוּל וּמַה דְּאַתְּ מַפִּיק דִּידָךְ, נִכְנַס וְהוֹצִיא מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב, אָמְרוּ לוֹ אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶדְיוֹט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזוֹ, אֶלָּא עוּל זְמַן תִּנְיָנוּת וּמַה דְּאַתְּ מַפִּיק דִּידָךְ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס נָתְנוּ לוֹ מֶכֶס שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, אָמַר לֹא דַּיִּי שֶׁהִכְעַסְתִּי לֵאלֹהַי פַּעַם אַחַת אֶלָּא שֶׁאַכְעִיסֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. מֶה עָשׂוּ לוֹ נָתְנוּ אוֹתוֹ בַּחֲמוֹר שֶׁל חָרָשִׁים וְהָיוּ מְנַסְּרִים בּוֹ, הָיָה מְצַוֵּחַ וְאוֹמֵר וַוי אוֹי אוֹי שֶׁהִכְעַסְתִּי לְבוֹרְאִי. וְיָקוּם אִישׁ צְרוֹרוֹת הָיָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה, וַהֲוָה רָכֵיב סוּסְיָא בְּשַׁבְּתָא אֲזַל קוֹמֵי שָׁרִיתָא לְמִצְטַבָּלָא, אֲמַר לֵיהּ חֲמֵי סוּסִי דְּאַרְכְּבִי מָרִי וַחֲמֵי סוּסָךָ דְּאַרְכְּבֵךְ מָרָךְ. אָמַר לוֹ אִם כָּךְ לְמַכְעִיסָיו קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, אָמַר לוֹ עָשָׂה אָדָם רְצוֹנוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ, אָמַר לוֹ וְאִם כָּךְ לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ קַל וָחֹמֶר לְמַכְעִיסָיו. נִכְנַס בּוֹ הַדָּבָר כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָא, הָלַךְ וְקִיֵּם בְּעַצְמוֹ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק, מֶה עָשָׂה, הֵבִיא קוֹרָה נְעָצָהּ בָּאָרֶץ וְקָשַׁר בָּהּ נִימָא וְעָרַךְ הָעֵצִים וְהִקִּיפָן גָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים, וְעָשָׂה מְדוּרָה לְפָנֶיהָ וְנָעַץ אֶת הַחֶרֶב בָּאֶמְצַע וְהִצִּית הָאוּר תַּחַת הָעֵצִים מִתַּחַת הָאֲבָנִים, וְנִתְלָה בַּקּוֹרָה וְנֶחְנַק, קִדְּמַתּוֹ הָאֵשׁ, נִפְסְקָה הַנִּימָה, נָפַל לָאֵשׁ, קִדְּמַתּוֹ חֶרֶב וְנָפַל עָלָיו גָּדֵר וְנִשְׂרַף. נִתְנַמְנֵם יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְרָאָה מִטָּתוֹ פָּרְחָה בָּאֲוִיר, אָמַר בְּשָׁעָה קַלָּה קְדָמַנִּי זֶה לְגַן עֵדֶן. 18.2. Rabbi Yehoshua of Sichnin said in the name of Rabbi Levi: \"And He built\" is written; He contemplated from where to create her. He said: I will not create her from the head, lest she be haughty; I will not create her from the eye, lest she be coquettish; I will not create her from the ear, lest she be an eavesdropper; I will not create her from the mouth, lest she be a chatter-box; I will not create her from the heart, lest she be jealous; I will not create her from the hand, lest she be a thief; I will not create her from the leg, lest she be a run-about; rather, I will create create her from the most modest place on a person, as even when a person stands naked this place is covered. And as He created each and every limb of the woman, He would say to her: be a modest woman, be a modest woman! Nevertheless, \"And they have disregarded all of my counsel\" (Proverbs 1:25). I did not create her from the head, and yet she is haughty, as it says: \"And they walk with stretched-forth necks\" (Isaiah 3:16). And not from the eye, yet she is coquettish, as it says: \"and with wanton eyes\" (ibid.). And not from the ear, and yet she is an eavesdropper, as it says: \"And Sarah listened from the entrance of the tent\" (Genesis 18:10). And not from the heart, and yet she is jealous, as it says: \"And Rachel was jealous of her sister\" (Genesis 30:1). And not from the hand, and yet she is a thief, as it says: \"And Rachel stole the idols\" (Genesis 31:19). And not from the leg, and yet she is a run-about, as it says: \"And Dinah went out...\" (Genesis 34:1)."
7. Anon., Leviticus Rabba, 2.7, 2.10 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

2.7. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם זֶה, אָדָם, יְהֵא קָרְבָּנְךָ דּוֹמֶה לְקָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה הַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ וְלֹא הִקְרִיב מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִים, אַף אַתָּה לֹא תַקְרִיב מִן הַגְּזֵלוֹת וְלֹא מִן הַחֲמָסִים, וְאִם עָשִׂיתָ כֵן (תהלים סט, לב): וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר.
8. Babylonian Talmud, Avodah Zarah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

8a. רבי יהושע סבר ילפינן ממשה ור"א סבר לא ילפינן ממשה שאני משה דרב גובריה וחכ"א לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה,אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר,א"ר חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים,אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יוה"כ אומר:, big strongמתני׳ /strong /big ואלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא וסטרנורא וקרטיסים ויום גנוסיא של מלכיהם ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודת כוכבים ושאין בה שריפה אין בה עבודת כוכבים אבל יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא מבית האסורין ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד:, big strongגמ׳ /strong /big אמר רב חנן בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרנורא ח' ימים לפני תקופה וסימנך (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני וגו',ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה],כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים,בשלמא למ"ד בתשרי נברא העולם יומי זוטי חזא יומי אריכי אכתי לא חזא אלא למ"ד בניסן נברא העולם הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכי דהוי זוטי כולי האי לא חזא,ת"ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב בתענית ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר (תהלים סט, לב) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס,ואמר רב יהודה אמר שמואל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה [לו] במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק מקרן כתיב,אמר רב מתנה רומי שעשתה קלנדא וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה אותן עיירות אסורות או מותרות רבי יהושע בן לוי אמר קלנדא אסורה לכל היא רבי יוחנן אמר אין אסורה אלא לעובדיה בלבד,תנא כוותיה דר' יוחנן אע"פ שאמרו רומי עשתה קלנדא וכל עיירות הסמוכות לה משתעבדות לה היא עצמה אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד,סטרנליא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכיהם ויום שהומלך בו מלך לפניו אסור אחריו מותר ועובד כוכבים שעשה (בו) משתה לבנו אין אסור אלא אותו היום ואותו האיש,אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא דקתני יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורין אין אסור אלא אותו היום בלבד ואותו האיש,בשלמא אותו היום לאפוקי לפניו ולאחריו אלא אותו האיש לאפוקי מאי לאו לאפוקי משעבדיו ש"מ,תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו,ואימא עד דאכיל אמר רבא אם כן נימא קרא ואכלת מזבחו מאי וקרא לך משעת קריאה הלכך 8a. bRabbi Yehoshua holdsthat bwe derive fromthe case of bMosesthat one should first praise God in prayer and only afterward issue personal requests. bAnd Rabbi Eliezer holdsthat bwe do not derive from Moseshow to act, since bMoses is different, as his might is great,i.e., he knew how to pray to God in this order. bAnd the Rabbis say:The ihalakha bis not in accordance with the statement of thisSage, who says that one should issue personal requests before praying, bnoris it bin accordance with the statement of thatSage, who says that personal requests should follow prayer. bRather, a person requests his own needs inthe blessing ending: bWho listens to prayer.Therefore, when Naḥum the Mede stated that this is the ihalakha /i, he was merely concurring with the opinion of the Rabbis.,With regard to the halakhic ruling, bRav Yehuda saysthat bShmuel says:The ihalakha /iis that ba person requests his own needsduring the iAmidaprayer binthe blessing ending: bWho listens to prayer. Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, says in the name of Rav: Althoughthe Sages bsaidthat ba person requests his own needs inthe blessing ending: bWho listens to prayer,that is not the only option. bRather, if he wishes to recite at the conclusion of each and every blessingpersonal requests that breflect the nature of each and every blessing, he may recitethem.,Similarly, bRav Ḥiyya bar Ashi saysthat bRav says: Althoughthe Sages bsaidthat ba person requests his own needs inthe blessing ending: bWho listens to prayer, if he has a sick person in his house he recitesa special prayer for him bduring the blessing of the sick. And if he is in need of sustece, he recitesa request bduring the blessing of the years. /b, bRabbi Yehoshua ben Levi says: Althoughthe Sages bsaidthat ba person requests his own needs inthe blessing ending: bWho listens to prayer; but if one wishes to reciteprayers and supplications bafterfinishing bhis iAmida bprayer, evenif his personal requests bare aslong as bthe orderof the confession of bYom Kippur, he may recitethem., strongMISHNA: /strong bAnd these are the festivals of gentiles: Kalenda, Saturnalia, and Kratesis, and the day of the festival of their kings, and the birthdayof the king, bandthe anniversary of bthe day of the deathof the king. This is bthe statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: Every death that includespublic bburningis a festival that bincludes idol worship, andany death bthat does not includepublic bburningis bnota festival that bincludes idol worship. Butin the case of bthe day of shaving his,i.e., a gentile’s, bbeard and his locks, and the day ofhis bascent from the sea, and the day that he left prison, andalso in the case of ba gentile who prepareda wedding bfeast for his sonand celebrates on that day, engaging in business bis prohibited onlyon bthat day andwith bthat man. /b, strongGEMARA: /strong bRav Ḥa bar Rava says:When are these festivals celebrated? bKalendais celebrated during the beight days afterthe winter bsolstice,and bSaturnaliais celebrated during the beight days beforethe winter bsolstice. And your mnemonicto remember which festival is that the one that occurs after the solstice is mentioned first in the mishna, and the festival that takes place before the solstice is mentioned after, as in the verse: b“You have hemmed me in behind and before,and laid Your Hand upon me” (Psalms 139:5), where the word “before” appears after the term “behind.”,With regard to the dates of these festivals, bthe Sages taught: When Adam the firstman bsawthat bthe day was progressively diminishing,as the days become shorter from the autumnal equinox until the winter solstice, he did not yet know that this is a normal phenomenon, and therefore he bsaid: Woeis bme; perhaps because I sinned the world is becoming dark around me andwill ultimately breturn tothe primordial state of bchaos and disorder. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven,as it is written: “And to dust shall you return” (Genesis 3:19). bHe arose and spent eight days in fasting and in prayer. /b, bOnce he sawthat the bseason of Tevet,i.e., the winter solstice, had arrived, band sawthat bthe day was progressively lengtheningafter the solstice, he bsaid:Clearly, the days become shorter and then longer, and this bis the order of the world. He went and observed a festivalfor beight days. Upon the next year, he observedboth btheseeight days on which he had fasted on the previous year, band theseeight days of his celebration, as bdays of festivities. He,Adam, bestablishedthese festivals bfor the sake of Heaven, but they,the gentiles of later generations, bestablished them for the sake of idol worship. /b,The Gemara raises a difficulty: bGranted, according to the one who saysthat bthe world was created inthe month of bTishrei,one can understand why Adam believed that the days were becoming shorter as part of his punishment, as bhe saw the short daysof the winter and bhad not yet seen the long daysof summer. bBut according to the one who saysthat bthe world was created inthe month of bNisan, he hadalready bseenthe difference between bthe short days and the long days,as the days in the month of Nisan become progressively longer with the passage of time. The Gemara answers: Although Adam had experienced short days, bhe had not seen days that were this short,as in the days before the winter solstice., bThe Sages taught:On bthe day that Adam the firstman bwas created, when the sun set upon him he said: Woeis bme, as because I sinned, the world is becoming dark around me, and the world will return tothe primordial state of bchaos and disorder. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven. He spent all night fasting and crying, and Eve was crying opposite him. Once dawn broke, he said:Evidently, the sun sets and night arrives, and bthis is the order of the world. He arose and sacrificed a bull whose horns preceded its hoofsin the order that they were created, bas it is stated: “And it shall please the Lord better than a bullock that has horns and hoofs”(Psalms 69:32). This verse is referring to the one particular bull whose horns preceded its hoofs., bAnd Rav Yehuda saysthat bShmuel says:The bbull that Adam the firstman bsacrificed had one horn in its forehead, as it is stated: “And it shall please the Lord better than a bullock that has horns [ imakrin /i] and hooves.”The Gemara raises a difficulty: Isn’t imakrin /iplural, which bindicates twohorns? bRav Naḥman bar Yitzḥak says: iMikkerenis written,i.e., the letter iyodis missing from the word, indicating that there was only one horn.,§ bRav Mattana says:Since bRome establishedthe festival of bKalendaon a specific date, band all of the nearby towns are ruled byRome, i.e., they pay their tax to Rome and provide its needs but do not themselves celebrate the festival, is it bprohibited or permittedto engage in business transactions with the gentile residents of bthose towns? Rabbi Yehoshua ben Levi says: It is prohibitedto engage in business during the time of the bKalenda with everyone. Rabbi Yoḥa says: It is prohibitedto engage in business bonly with its worshippers,whereas it is permitted to engage in business transactions with gentiles who do not celebrate the festival.,The Sage btaughtin a ibaraita bin accordance withthe opinion bof Rabbi Yoḥa: Although they saidthat bRomehas bestablishedthe festival of bKalenda and all of the nearby towns are ruled byRome, bit is prohibitedto engage in business bonly with its worshippers. /b,The ibaraitacontinues: With regard to the festivals bSaturnalia and Kratesis, and the day of the festival of their kings, andthe bday on whichthe bking was crowned,the ihalakhais that bbeforethe festival it is bprohibitedto engage in business transactions, whereas bafterthe festival it is bpermitted. Butin the case of ba gentile who prepared a feast for his sonand celebrates on that day, engaging in business bis prohibited onlyon bthat dayitself bandwith bthat man. /b, bRav Ashi said: We learnin the mishna bas wellin accordance with Rabbi Yoḥa’s statement that the prohibition applies only to gentiles who celebrate the festival, not to people who are ruled by them. bAsthe mishna bteaches:With regard to bthe day of shaving his beard and his locks, and the day of his ascent from the sea, and the day that he left prison,engaging in business bis prohibited onlyon bthat day andwith bthat man. /b,Rav Ashi explains the proof: bGranted,the mishna specifies that the prohibition is limited to bthat dayalone, in order bto excludethe days bbefore and after it. Butwhen it states that the prohibition applies only to bthat man, what doesthe mishna bexclude?Obviously the prohibition does not extend to all gentiles, as it is a personal festival. bDoesn’tthe mishna’s ruling serve bto exclude those who are ruled by him?Therefore, bconclude fromthe language of the mishna that a prohibition extends only to gentiles who celebrate the festival, not to those who are ruled by them., bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Yishmael says: Jews who are outside of EretzYisrael bareconsidered to bengage in idol worship in purity,i.e., unwittingly. bHowdoes this occur? In the case of ba gentile who prepared a feast forthe marriage of bhis son, and invited all of the Jews in his town, even though they eat of their ownkosher food band drink of their ownkosher beverages, band their own attendant stands before them, the verse ascribesguilt bto them as though they ate ofthe bofferings to the dead,i.e., idols, bas it is stated:“And sacrifice to their gods, band they call you, and you eat of their sacrifice”(Exodus 34:15). Since Jews participate in a feast in which the gentile sacrifices offerings to his idol, it is as though they partook of the offering themselves.,The Gemara asks: bButwhy not bsaythat the verse is criticizing the Jews only bonce they eatfrom the sacrifice? bRava said: Ifthat biswhat is meant, blet the verse sayonly: bAnd you eat of their sacrifice. Whatis meant by the additional phrase: b“And they call you”?This indicates that the prohibition occurs bfrom the time of the call. Therefore, /b
9. Babylonian Talmud, Bava Batra, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

14b. שברי לוחות שמונחים בארון ואי ס"ד ס"ת הקיפו ו' טפחים מכדי כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח וכיון דלאמצעיתו נגלל נפיש ליה מתרי טפחא רווחא דביני ביני בתרי פושכי היכי יתיב,אמר רב אחא בר יעקב ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל ואכתי תרי בתרי היכי יתיב אמר רב אשי דכריך ביה פורתא וכרכיה לעיל,ור' יהודה מקמי דליתי ארגז ספר תורה היכי הוה יתיב דפא הוה נפיק מיניה ויתיב עילוה ספר תורה ור"מ האי מצד ארון מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ביני לוחי ולעולם בגויה מן הצד,ור"מ עמודין היכא הוו קיימי מבראי ור"מ שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה נפקא ליה מדרב הונא דאמר רב הונא מאי דכתיב (שמואל ב ו, ב) אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו מלמד שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון,ואידך ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן ד"ר יוחנן א"ר שמעון בן יוחאי מלמד שהשם וכל כינויו מונחין בארון,ואידך נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה נפקא ליה מדתני רב יוסף דתני רב יוסף (דברים י, ב) אשר שברת ושמתם מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון,ואידך ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש דאמר ר"ל אשר שברת אמר לו הקב"ה למשה יישר כחך ששברת:,תנו רבנן סדרן של נביאים יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר מכדי הושע קדים דכתיב (הושע א, ב) תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה וליקדמיה להושע ברישא,כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי וחגי זכריה ומלאכי סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו וליכתביה לחודיה וליקדמיה איידי דזוטר מירכס,מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא:,סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת שיר השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר עזרא ודברי הימים ולמאן דאמר איוב בימי משה היה ליקדמיה לאיוב ברישא אתחולי בפורענותא לא מתחלינן רות נמי פורענות היא פורענות דאית ליה אחרית דאמר רבי יוחנן למה נקרא שמה רות שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות,ומי כתבן משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה שמואל כתב ספרו ושופטים ורות דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים ע"י אדם הראשון על ידי מלכי צדק ועל ידי אברהם וע"י משה ועל ידי הימן וע"י ידותון ועל ידי אסף 14b. bthe broken pieces of thefirst set of btablets, which were placed in the Ark.Having cited the ibaraita /i, the Gemara now presents its objection to what was taught earlier with regard to the dimensions of a Torah scroll: bAnd if it should enter your mindto say, as Rabbi Yehuda HaNasi held, that bthe circumference of a Torah scroll is six handbreadths, now since anycylindrical object bhaving a circumference of three handbreadths has a diameter of one handbreadth,a Torah scroll with a circumference of six handbreadths has a diameter of two handbreadths. bAnd sincea Torah scroll bis wound to the middle,since it is rolled from both sides, bitmust take up bmore than two handbreadthsdue to bthe space betweenthe sheets of parchment and the double rolling. According to Rabbi Meir, who says that the Torah scroll was placed inside the ark, bhow didthe scroll bfit inthe remaining btwo handbreadths [ ipushkei /i]of space in the Ark?, bRav Aḥa bar Ya’akov said: The scroll of theTemple bcourtyard,which was kept in the Ark, bwas wound to its beginning,i.e., it had only a single pole, so that its circumference was only two handbreadths. The Gemara asks: bBut still, how doesan item bthat is twohandbreadths wide bfit intoa space that is precisely btwohandbreadths? It would be impossible to fit it in. bRav Ashi said: A small sectionof the scroll bwas woundseparately bandthen bplaced on topof the scroll.,Having concluded its current discussion, the Gemara now addresses the details of the aforementioned ibaraitaand asks: bAndaccording to bRabbi Yehuda,who says that the Torah scroll rested on the chest that came from the Philistines, bwhere was the Torah scroll placed before the chest arrived?The Gemara answers: bA shelf protruded fromthe Ark band the Torah scroll rested on it.The Gemara asks: bAndaccording to bRabbi Meir,who says that the Torah scroll rested inside the Ark, bwhat does he do with thisverse: “Take this Torah scroll and put it bat the side of the Ark”(Deuteronomy 31:26)? The Gemara answers: bHe requiresthat verse to teach bthatthe Torah scroll bwas placed at the sideof the tablets, band that it was not placed betweenthe two btablets, butit was bactuallyplaced binsidethe Ark bat the sideof the tablets.,The Gemara asks: bAndaccording to bRabbi Meir, where were thesilver bcolumns placed?The Gemara answers: bOutsidethe Ark. The Gemara further asks: bAnd from where does Rabbi Meirderive that bthe broken pieces of thefirst set of btablets were placed in the Ark,as the verse from which Rabbi Yehuda learns this: “There was nothing in the Ark except” (I Kings 8:9), is needed by Rabbi Meir to teach that the Torah scroll was placed there? The Gemara answers: bHe derivesthis point bfrom what Rav Hunaexpounded, bas Rav Huna says: Whatis the meaning of that bwhich is written:“The Ark of God, bwhereupon is called the Name, the name of the Lord of hosts that sits upon the cherubs”(II Samuel 6:2)? The phrase “the name, the name of the Lord” bteaches thatboth bthesecond btablets and the broken pieces of thefirst set of btablets were placed in the Ark. /b,The Gemara asks: bAndwhat does bthe otherSage, i.e., Rabbi Yehuda, derive from this verse? The Gemara responds: bHe requiresthat text bforthat bwhich Rabbi Yoḥasays, bas Rabbi Yoḥa saysthat bRabbi Shimon ben Yoḥai says:This bteaches that theineffable bnameof God band all of His appellations were placed in the Ark. /b,The Gemara inquires: bAnddoesn’t bthe otherSage, Rabbi Meir, balso require it for that?The Gemara answers: bYes,it bis indeed so. Rather, from where does hederive that bthe broken pieces of thefirst set of btablets were placed in the Ark?The Gemara expounds: bHe derivesthis bfromthat bwhich Rav Yosef taught, as Rav Yosef taughta ibaraita /i: The verses state: “At that time the Lord said to me: Hew for yourself two tablets of stone like the first…and I will write on the tablets the words that were on the first tablets, bwhich you broke, and you shall put themin the Ark” (Deuteronomy 10:1–2). bThis teaches thatboth bthesecond set of btablets and the broken pieces of thefirst set of btablets were placed in the Ark. /b,The Gemara asks: bAndwhat does bthe otherone, Rabbi Yehuda, learn from this verse? The Gemara answers: bHe requires it forthat bwhich Reish Lakishteaches, bas Reish Lakish says:What is the meaning of that which is stated: “The first tablets, bwhich you broke [ iasher shibbarta /i]”?These words allude to the fact that God approved of Moses’ action, as if bthe Holy One, Blessed be He, said to Moses: May your strength be straight [ iyishar koḥakha /i] because you brokethem.,§ bThe Sages taught: The order of thebooks of the bProphetswhen they are attached together is as follows: bJoshua and Judges, Samuel and Kings, Jeremiah and Ezekiel,and bIsaiah and the TwelveProphets. The Gemara asks: bConsider: Hosea precededsome of the other prophets whose books are included in the Bible, bas it is written: “The Lord spoke first to Hosea”(Hosea 1:2). At first glance this verse is difficult: bBut did God speak first with Hosea,and not with any other prophet before him? bWeren’t there many prophets between Moses and Hosea? And Rabbi Yoḥa says: He was the first of four prophets who prophesied in that period, and they were: Hosea and Isaiah, Amos and Micah.Accordingly, Hosea preceded those three prophets; bandthe book of bHoseaas well bshould precedethe books of those prophets.,The Gemara answers: bSince his prophecy is written together withthose of bHaggai, Zechariah, and Malachiin one book of the Twelve Prophets, band Haggai, Zechariah, and Malachi were the last of the prophets, he is counted with them.The Gemara inquires: bBut letthe book of Hosea bbe written separately and let it precedethe others. The Gemara answers: Were it written separately, bsince it is small it would be lost. /b,The Gemara further asks: bConsider: Isaiah preceded Jeremiah and Ezekiel; letthe book of bIsaiah precedethe books of those other prophets. The Gemara answers: bSincethe book of bKings ends with the destructionof the Temple, bandthe book of bJeremiahdeals bentirely withprophecies of bthe destruction, andthe book of bEzekiel begins with the destructionof the Temple bbut ends with consolationand the rebuilding of the Temple, band Isaiahdeals bentirely with consolation,as most of his prophecies refer to the redemption, bwe juxtapose destruction to destruction and consolation to consolation.This accounts for the order: Jeremiah, Ezekiel, and Isaiah.,The ibaraitacontinues: bThe order of the Writingsis: bRuth and the book of Psalms, and Job and Proverbs; Ecclesiastes, Song of Songs, and Lamentations; Daniel and the Scroll of Esther;and bEzra and Chronicles.The Gemara asks: bAnd according to the one who saysthat bJoblived bin the time of Moses, letthe book of bJob precedethe others. The Gemara answers: bWe do not begin with suffering,i.e., it is inappropriate to start the Writings with a book that deals so extensively with suffering. The Gemara asks: But the book of bRuth,with which the Writings opens, bis alsoabout bsuffering,since it describes the tragedies that befell the family of Elimelech. The Gemara answers: This is bsuffering which has a futureof hope and redemption. bAs Rabbi Yoḥa says: Why was she named Ruth,spelled ireish /i, ivav /i, itav /i? Because there bdescended from her David who sated,a word with the root ireish /i, ivav /i, iheh /i, bthe Holy One, Blessed be He, with songs and praises. /b,The ibaraitanow considers the authors of the biblical books: bAnd who wrotethe books of the Bible? bMoses wrote his own book,i.e., the Torah, band the portion of Balaamin the Torah, bandthe book of bJob. Joshua wrote his own book and eight verses in the Torah,which describe the death of Moses. bSamuel wrote his own book,the book of bJudges, andthe book of bRuth. David wrote the book of Psalms by means of ten eldersof previous generations, assembling a collection that included compositions of others along with his own. He included psalms authored bby Adam the firstman, bby Melchizedekking of Salem, band by Abraham, and by Moses, and by Heman, and by Jeduthun, and by Asaph, /b
10. Anon., Kallah, 23



Subjects of this text:

subject book bibliographic info
abimelech Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 175
adam, priest, as Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
adam Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
altar Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319; Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 175
animal, birds Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
animal, bovine Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
animal, bull Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
animal, ox Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
animal Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
beneficial death, substitutionary sacrifice Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 389
bowls Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
david (king) Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
focus more on commandments than on martyrs, in later midrash Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 253
focus more on commandments than on martyrs, salvific value Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 253
gold Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
hananiah, azariah and mishael, scent of Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 253, 389
identity, as motive for martyrdom, unclean food, in early rabbinic sources Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 253
jerusalem Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
levi, rabbi Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 175
menorah Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
moses Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319; Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
noah Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 175; Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
oil Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
persia, persian era Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
persuasive effect of martyrdom Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 389
priest Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
rav Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
resh laqish Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
rule/ruler Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
sacrifice' Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 175
sacrifice Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319
sanctification of the name . kiddush ha-shem, saviour, martyr as Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 253
sarah (sarai) Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 175
substitutionary sacrifice, in rabbinic literature Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 389
suicide, of executioner Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 389
ten martyrs tradition, martyr as saviour Avemarie, van Henten, and Furstenberg, Jewish Martyrdom in Antiquity (2023) 253
tree, life, of Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
tree Levison, The Greek Life of Adam and Eve (2023) 381
yehuda, rav Herman, Rubenstein, The Aggada of the Bavli and Its Cultural World (2018) 319