Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



624
Anon., Genesis Rabba, 24.4
NaN
NaN


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

6 results
1. Hebrew Bible, Genesis, 49.9-49.10 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

49.9. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ׃ 49.9. Judah is a lion’s whelp; From the prey, my son, thou art gone up. He stooped down, he couched as a lion, And as a lioness; who shall rouse him up?" 49.10. The sceptre shall not depart from Judah, Nor the ruler’s staff from between his feet, As long as men come to Shiloh; And unto him shall the obedience of the peoples be."
2. Hebrew Bible, Zechariah, 4, 3 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)

3. Mishnah, Avot, 3.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)

3.1. Akabyah ben Mahalalel said: mark well three things and you will not come into the power of sin: Know from where you come, and where you are going, and before whom you are destined to give an account and reckoning. From where do you come? From a putrid drop. Where are you going? To a place of dust, of worm and of maggot. Before whom you are destined to give an account and reckoning? Before the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be he."
4. Tosefta, Sanhedrin, 13.5 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)

5. Anon., Genesis Rabba, 1.4, 1.6, 2.4, 35.2, 85.1, 85.9, 98.8 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

1.4. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'. 1.6. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (דניאל ב, כב): הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא. הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא, זוֹ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יח): וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, וְאוֹמֵר (ישעיה ל, לג): הֶעְמִיק הִרְחִב. וּמְסַתְּרָתָא, זוֹ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר, וְאוֹמֵר (תהלים לא, כא): תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ. דָּבָר אַחֵר הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה'. וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): לַסְתִּר עֵצָה. (דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. (דניאל ב' כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, דִּכְתִיב (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, וְאוֹמֵר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וגו'. אָמַר רַבִּי אַבָּא סָרוֹנְגַיָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי וגו'. בִּפְסִיקְתָּא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו', וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (ישעיה מ, כב): הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם. וְאֶת הָאָרֶץ, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ (איוב לח, לח): בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וגו'. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה. 2.4. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם. 35.2. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וגו' לְדֹרֹת עוֹלָם (בראשית ט, יב), אָמַר רַבִּי יוּדָן לְדֹרֹת כְּתִיב, פְּרַט לִשְׁנֵי דוֹרוֹת, לְדוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ וּלְדוֹרוֹ שֶׁל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. רַבִּי חִזְקִיָּה מוֹצִיא דוֹרָן שֶׁל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּמֵבִיא דוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי. אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲווֹן יָתְבִין תָּנְיִן בַּחֲדָא, מְטוֹן שְׁמוּעָה מִן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמְרֵי הָא מָרָא דִשְׁמַעְתָּא נֵיעוֹל וְנִישַׁיְילֵיה, עָל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָן עִמָּךְ, אֲמַר לֵיהּ גְּדוֹל הַדּוֹר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אֲמַר לֵיהּ נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בְּיָמָיו, אֲמַר לֵיהּ הֵן, אָמַר אִם נִרְאָה הַקֶּשֶׁת בְּיָמָיו לֵית הוּא כְּדַאי לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפָּאי. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר, כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בִּקְעָה בִּקְעָה אִימָלְאִי דִּינָרֵי זָהָב, וְנִתְמַלְּאָה. רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אִי בָּעֵי אַבְרָהָם לְמִקְרָבֵי מִן גַּבֵּיהּ וְעַד גַּבִּי, וַאֲנָא מְקָרֵב מִגַּבִּי עַד מַלְכָּא מְשִׁיחָא, וְאִין לָא בָּעֵי יִצְטָרֵף אֲחִיָה הַשִּׁילוֹנִי עִמִּי וַאֲנַן מְקָרְבִין מִן אַבְרָהָם עַד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. רַבִּי חִזְקִיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָחוֹת מִשְׁלשִׁים צַדִּיקִים כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, אִי תְּלָתִין אִינּוּן אֲנָא וּבְרִי תְּרֵי מִנְּהוֹן, וְאִם עֶשְׂרִים אִינּוּן אֲנָא וּבְרִי מִנְּהוֹן, וְאִם עֲשָׂרָה אִינּוּן אֲנָא וּבְרִי מִנְּהוֹן, וְאִם חֲמִשָּׁה אִינּוּן אֲנָא וּבְרִי מִנְּהוֹן, וְאִם תְּרֵין אִינּוּן אֲנָא וּבְרִי הֵן, וְאִם חַד הוּא אֲנָא הוּא. 85.1. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א), (מלאכי ב, יא): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, (מלאכי ב, יא): כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, (מיכה א, טו): עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִיא לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, מַלְכָּן וּקְדוֹשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, דִּכְתִיב (בראשית לח, א): וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (ירמיה כט, יא): כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם. 85.1. סוּמְכוּס אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, מִנַּיִן שֶׁאֵין הָעֻבָּר נִכָּר בִּמְעֵי הָאִשָּׁה אֶלָּא עַד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, מֵהָכָא (בראשית לח, כד): וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים, אֶלָּא רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם, וְלֹא סוֹף דָּבָר שְׁלשָׁה שְׁלֵמִים. (בראשית לח, כד): וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מְטַפַּחַת עַל כְּרֵסָהּ וְאוֹמֶרֶת מְלָכִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, גּוֹאֲלִים אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. (בראשית לח, כד): הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף, אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, תָּמָר בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, דִּכְתִיב (ויקרא כא, ט): וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, לְפִיכָךְ הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף. 85.9. וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן וגו' (בראשית לח, יח), אָמַר רַבִּי חוּנְיָא נִצְנְצָה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, חוֹתָמְךָ, זוֹ מַלְכוּת, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שיר השירים ח, ו): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, (ירמיה כב, כד): כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי. וּפְתִילֶךָ, זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֵן מְצֻיָּנִין בִּפְתִיל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לט, לא): פְּתִיל תְּכֵלֶת. וּמַטְּךָ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, א): וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָּׁי, (תהלים קי, ב): מַטֵּה עֻזְךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן. וַיִּתֶּן לָהּ וגו' וַתַּהַר לוֹ, גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ וְצַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ. (בראשית לח, כ): וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה וגו', יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ (משלי ח, ל לא): מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת, הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה אַתָּה רִמִּיתָ בְּאָבִיךָ בִּגְדִי עִזִּים, חַיֶּיךָ שֶׁתָּמָר מְרַמָּה בְּךָ בִּגְדִי עִזִּים. 98.8. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, זֶה מָכִיר וגו' וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו (בראשית מט, י), שֶׁבָּא וְנִתְחַבֵּט לִפְנֵי רַגְלָיו. עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וְלוֹ יִקְהַת עַמִּים, שֶׁהוּא בָּא וּמַקְהֶה שִׁנֵּיהֶם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. דָּבָר אַחֵר, לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, זוֹ סַנְהֶדְּרִין שֶׁהִיא מַכָּה וְרוֹדָה. וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, אֵלּוּ שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם אֶחָד מִימִין וְאֶחָד מִשְׂמֹאל. עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, נִמְנוּ וְאָמְרוּ הִלֵּל מִשֶּׁל מִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי מְגִלַּת יֻחָסִים מָצְאוּ בִּירוּשָׁלַיִם וּכְתִיב בָּהּ הִלֵּל מִדָּוִד. רַבִּי חִיָּא רַבָּה מִן דִּשְׁפַטְיָה בֶּן אֲבִיטָל. דְּבֵית כַּלְבָּא שָׂבוֹעַ מִדְּכָלֵב. דְּבֵית צִיצִית הַכַּסָּת, מִן דְּאַבְנֵר. דְּבֵית כּוֹבְשִׁין, מִן דְּאַחְאָב. דְּבֵית יָצְאָה, מִן דְּאָסָף. דְּבֵית יֵהוּא, מִן צִפּוֹרִין. דְּבֵית יַנַּאי, מִן דְּעֵלִי. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מִן דְּיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. רַבִּי נְחֶמְיָה, מִדִּנְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא. 1.4. \"In the beginning of God's creating...\" - Six things preceded the creation of the world; some of them were created and some of them were decided to be created. The Torah and the Throne of Glory were created. How do we know the Torah was? As it says (Proverbs 8:22): \"God made me at the beginning of his way.\" How do we know the Throne of Glory was? As it says (Psalms 93:2): \"Your throne is established as of old etc.\" The Patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the Messiah were decided to be created. How do we know the Patriarchs were? As it says (Hosea 9:10): \"Like grapes in the wilderness etc.\" How do we know Israel was? As it says (Psalms 74:2): \"Remember your congregation, whom you purchased from old.\" How do we know the Temple was? As it says (Jeremiah 17:12): \"Your throne of glory, on high from the beginning etc.\" How do we know the name of the Messiah was? As it says (Psalms 72:17): \"May his name exist forever etc. [his name shall be Yinnon as long as the sun].\" Rabbi Ahavah said in the name of Rabbi Ze'ira: Even repentance was, as it says (Psalms 90:2): \"Before the mountains were birthed,\" and at the same time (Psalms 90:3), \"You turned man to contrition etc.\" However, I do not know which was first--if the Torah preceded the Throne of Glory or the Throne of Glory preceded the Torah. Rabbi Abba Bar Cahana said: The Torah preceded the Throne of Glory, as it says (Proverbs 8:22): \"God made me at the beginning of his way, the first of his works of old.\" This is before that of which it is written (Psalms 93:2): \"Your throne is established as of old.\" Rabbi Hunna and Rabbi Yirmiyah in the name of Rabbi Shmuel the son of Rabbi Yitzchak said: The thought of Israel was before everything. This is like a king who was married to a woman and did not have a son. One time the king was in the market and said: \"Take this ink and pen for my son.\" They said: \"He does not have a son.\" He replied: \"Take them; the king must expect a son, because otherwise he would not command that the ink and pen be taken.\" Similarly, if there was no expectation of Israel receiving it after 26 generations, God would not have written in the Torah: \"Command the children of Israel\" or \"Speak to the children of Israel.\" Rabbi Bannai said: The world and its contents were only created in the merit of the Torah, as it says (Proverbs 3:19): \"God founded the world with wisdom etc.\" Rabbi Berachiyah said: In the merit of Moses, as it says (Deuteronomy 33:21): \"He saw a first part for himself.\" Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse \"In the beginning God created\" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): \"The beginning of your doughs.\" It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): \"The beginning of your grains.\" It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): \"The beginning of the fruits of the land.\"" 1.6. Rabbi Yehudah Bar Simon opened with (Daniel 2:22): \"He reveals the deep and secret. He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him.\" \"He reveals the deep\"--this is Hell, as it says (Proverbs 9:18): \"He does not know there are spirits there,\" and it says (Isaiah 30:33): \"deep and large\". \"And secret\"--this is Paradise, as it says (Isaiah 4:6): \"for a cover and refuge from storm and rain,\" and it says (Psalms 31:21): \"You hide them in the cover of Your presence.\" Alternatively, \"he reveals the deep and secret\"--these are the acts of the wicked, as it says (Isaiah 29:15): \"Woe to the ones who seek deep from God to make their counsel secret.\" \"And secret\"--these are the acts of the wicked, as the verse states. \"He knows what is in the dark\"--these are the acts of the wicked, as it says in Isaiah: \"Their acts are in the dark.\" \"The light dwells with Him\"--these are the acts of the righteous, as it is written (Proverbs 4:18): \"The path of the righteous is like the light at dawn,\" and it says (Psalms 97:11): \"Light is sown for the righteous.\" Rabbi Abba Srungia said: \"The light dwells with Him\"--this is the Messiah, as it says (Isaiah 60:1): \"Arise, shine, for your light has come.\" Rabbi Yehudah Bar Simon said: From the beginning of the creation of the world, \"he revealed the dark and secret\". \"In the beginning God created the heavens,\" but it is not explained. Where is it explained? Here (Isaiah 40:22): \"He stretches out the heavens like a curtain.\" \"And the land,\" but it is not explained. Where is it explained? Here (Job 37:6): \"For He says to the snow: 'Fall on the earth.'\" and (Job 38:38) \"When the dust runs into a mass, and the clods cleave together.\" \"And God said: 'Let there be light,'\" and it is not explained. Where is it explained? (Psalms 104:2) \"You cover Yourself with light like a garment.\"" 85.9. 'And he said what is the guarantee that I shall give etc.' - Rabbi Hunya said: The Ruach HaKodesh [prophetic spirit] glimmered within her, your seal is Royalty, as it is said (Song of Songs 8:6): \"Set me as a seal upon thy heart\". (Jeremiah 22:24) \"As I live, saith the LORD, though Coniah the son of Jehoiakim king of Judah were the signet upon My right hand\". \"And thy cord\", that is the Sanhedrin, who are found in the cord, as it is said (Exodus 39:31) \"A cord of blue\". \"And thy staff\", that is the Messiah, as it is said (Isaiah 11:1): \"And there shall come forth a shoot out of the stock of Jesse\". (Psalms 110:2) \"The rod of Thy strength the LORD will send out of Zion\". \"And he gave them to her etc\". \"And she conceived by him\", Heroes like so, and Righteous ones like so. \"And Judah sent etc.\" Yehuda Bar Nachman said in the name of Reish Lakish (Proverbs 8:31): \"Playing in His habitable earth\" (Proverbs 8:30) \"Playing always before Him\", the Torah, that delights his creations. The Holy One Blessed be He said to Judah: You lied to your father, with a goat kid, so too, Tamar lies to you with a goat kid. " 98.8. ... “…and to him will be a gathering of peoples.” (Genesis 49:10) This refers to Jerusalem, which in the future will blunt the teeth of the nations of the world, as it says “And it shall come to pass on that day that I will make Jerusalem a stone of burden for all peoples…” (Zechariah 12:3)"
6. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

28b. רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף למחר כי אתא בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא א"ל דהוה חליש לבאי ולא מצינא א"ל אמאי לא טעמת מידי ואתית א"ל לא סבר לה מר להא דרב הונא דאמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין א"ל איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי ולמיתי א"ל ולא סבר לה מר להא דא"ר יוחנן אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור א"ל לאו אתמר עלה א"ר אבא בצבור שנו,ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כריב"ל כרב הונא הא דאמרן כריב"ל דאריב"ל כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה:, big strongמתני׳ /strong /big ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי:, big strongגמ׳ /strong /big ת"ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם,ביציאתו מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת:,ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא,אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא,וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה,אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה,אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.,בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא:, big strongמתני׳ /strong /big רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה רבי יהושע אומר מעין י"ח ר"ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו מעין י"ח,ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים,ר' יהושע אומר ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה,היה רוכב על החמור ירד ויתפלל ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה מהלך בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים:, big strongגמ׳ /strong /big הני י"ח כנגד מי,א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהלים כט, א) בהבו לה' בני אלים רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה.,ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה,עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו רבי חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע,הני תמני סרי תשסרי הוויין,אמר רבי לוי ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה,א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד (תהלים כט, ג) אל הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה:,ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה,לשנה אחרת שכחה 28b. After mentioning until when the additional prayer may be recited, the Gemara relates: bRav Avya was ill and did not come to Rav Yosef’s Shabbat lecture. WhenRav Avya bcame the following day, Abaye sought to placate Rav Yosef,and through a series of questions and answers sought to make clear to him that Rav Avya’s failure to attend the lecture was not a display of contempt for Rav Yosef. brTo this end, he asked him: bWhy did the Master not attend the Shabbat lecture? brRav Avya bsaid to him: Because my heart was faint and I was unableto attend. brAbaye bsaid to him: Why did you not eat something and come? brRav Avya bsaid to him:Does bthe Master not holdin accordance with bthatstatement bof Rav Huna? As Rav Huna said: A person may not taste anything before he recites the additional prayer. brAbaye bsaid to him: My Master should have recited the additional prayer individually, eaten something, andthen bcometo the lecture. brRav Avya bsaid to him:Does bmy Master not holdin accordance with bthatstatement bof Rabbi Yoḥa: A person may not recite hisindividual bprayer prior to the communal prayer? brAbaye bsaid to him:Was bit not stated regarding this ihalakha /i, bRabbi Abba said: They taughtthis bin a communalsetting? brIn other words, only one who is part of a congregation is prohibited from praying alone prior to the prayer of the congregation. Even though Rav Avya was incorrect, the reason for his failure to attend the lecture was clarified through this discussion., bAndthe Gemara summarizes: bThe ihalakhais neither in accordance withthe statement of bRav Huna nor in accordance withthe statement of bRabbi Yehoshua ben Levi.The Gemara explains: It is not bin accordance withthe statement of bRav Huna, as we saidabove with regard to the prohibition to eat prior to the additional prayer. It is not bin accordance withthe statement of bRabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi said: Once the timeto recite bthe afternoon prayer has arrived, a person may not taste anything before he recites the afternoon prayer. /b, strongMISHNA: /strong In addition to the ihalakhotrelating to the fixed prayers, the Gemara relates: bRabbi Neḥunya ben Hakana would recite a brief prayer upon his entrance into the study hall and upon his exit. They said to him:The study hall is not a dangerous place that would warrant a prayer when entering and exiting, so bwhat room is there for this prayer? He said to them: Upon my entrance, I pray that no mishap will transpirecaused bby mein the study hall. bAnd upon my exit, I give thanks for my portion. /b, strongGEMARA: /strong bThe Sages taughtin a ibaraitathe complete formula of Rabbi Neḥunya ben Hakana’s prayer: bUpon his entrance, what does he say? May it be Your will, Lord my God, that no mishapin determining the ihalakha btranspirescaused bby me, and that I not fail in any matter of ihalakha /i, and that my colleagues,who together with me engage in clarifying the ihalakha, bwill rejoice in me.He specified: bAnd that I will neither declare pure that which is impure, nordeclare bimpure that which is pure and that my colleagues will not fail in any matter of ihalakha /i, and that I will rejoice in them. /b, bUpon his exit, what did he say? I give thanks before You, Lord my God, that You have placed my lot among those who sit in the study hall, and that you have not given me my portion among those who sitidly bonstreet bcorners. I rise early, and they rise early. I rise early topursue bmatters of Torah, and they rise early topursue bfrivolous matters. I toil and they toil. I toil and receive a reward, and they toil and do not receive a reward. I run and they run. I run to the life of the World-to-Come and they run to the pit of destruction. /b,On a similar note, the Gemara recounts related stories with different approaches. bThe Sages taught: When Rabbi Eliezer fell ill, his students entered to visit him. They said to him: Teach us paths of life,guidelines by which to live, band we will thereby merit the life of the World-to-Come. /b, bHe said to them: Be vigilant in the honor of your counterparts, and prevent your children from logicwhen studying verses that tend toward heresy ( ige /i’ ionim /i), band placeyour children, while they are still young, bbetween the knees of Torah scholars, and when you pray, know before Whom you stand. Fordoing bthat, you will merit the life of the World-to-Come. /b,A similar story is told about Rabbi Eliezer’s mentor, Rabban Yoḥa ben Zakkai: When bRabbi Yoḥa ben Zakkai fell ill his students entered to visit him. When he saw them, he began to cry. His students said to him: Lamp of Israel, the right pillar, the mighty hammer,the man whose life’s work is the foundation of the future of the Jewish people, bfor whatreason bare you crying?With a life as complete as yours, what is upsetting you?, bHe said to them:I cry in fear of heavenly judgment, as the judgment of the heavenly court is unlike the judgment of man. bIf they were leading me before a flesh and blood kingwhose life is temporal, bwho is here today anddead bin the grave tomorrow; if he is angry with me, his anger is not eternaland, consequently, his punishment is not eternal; bif he incarcerates me, his incarceration is not an eternal incarceration,as I might maintain my hope that I would ultimately be freed. bIf he kills me, his killing is not for eternity,as there is life after any death that he might decree. Moreover, bI am able to appease him with words andeven bbribe him with money,and beven so I would crywhen standing before royal judgment. bNow that they are leading me before the supreme King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who lives and endures forever and all time; if He is angry with me, His anger is eternal; if He incarcerates me, His incarceration is an eternal incarceration; and if He kills me, His killing is for eternity. I am unable to appease Him with words and bribe him with money. Moreover, but I have two paths before me, one of the Garden of Eden and one of Gehenna, and I do not know on which they are leading me; and will I not cry? /b,His students bsaid to him: Our teacher, bless us. He said to them: May it beHis bwill that the fear of Heaven shall be upon you like the fear of flesh and blood. His studentswere puzzled band said: To that pointand not beyond? Shouldn’t one fear God more? bHe said to them: Would thata person achieve that level of fear. bKnow that when one commits a transgression, he saysto himself: I hope bthat no man will see me.If one is as concerned about avoiding shame before God as he is before man, he will never sin.,The Gemara relates that bat the time of his death,immediately beforehand, bhe said to them: Remove the vesselsfrom the house and take them outside bdue to the ritual impuritythat will be imparted by my corpse, which they would otherwise contract. bAnd prepare a chair for Hezekiah, the King of Judea, who is comingfrom the upper world to accompany me., strongMISHNA: /strong The mishna cites a dispute with regard to the obligation to recite the iAmidaprayer, also known as iShemoneh Esreh /i, the prayer of eighteen blessings, or simply as itefilla /i, prayer. bRabban Gamliel says: Each and every day a person recites theprayer of beighteen blessings. Rabbi Yehoshua says:A short prayer is sufficient, and one only recites ban abridgedversion of the prayer of beighteen blessings. Rabbi Akiva saysan intermediate opinion: bIf he is fluent in his prayer, he recites theprayer of beighteen blessings, and if not,he need only recite ban abridgedversion of the prayer of beighteen blessings. /b, bRabbi Eliezer says: One whose prayer is fixed, his prayer is not supplicationand is flawed. The Gemara will clarify the halakhic implications of this flaw., bRabbi Yehoshua says: One whocannot recite a complete prayer because he bis walking in a place of danger, recites a brief prayer and says: Redeem, Lord, Your people, the remt of Israel, at every transition [ iparashat ha’ibur /i],the meaning of which will be discussed in the Gemara. bMay their needs be before You. Blessed are You, Lord, Who listens to prayer. /b,While praying, one must face toward the direction of the Holy Temple. bOne who was riding on a donkey should dismount and praycalmly. bIf he is unable to dismount, he should turn his facetoward the direction of the Temple. bIf he is unable to turn his face,it is sufficient that bhe focus his heart opposite the Holy of Holies.Similarly, bone who was traveling in a ship or on a raft [ iasda /i]and is unable to turn and face in the direction of Jerusalem, bshould focus his heart opposite the Holy of Holies. /b, strongGEMARA: /strong Since the mishna deals with the fundamental obligation to recite the iAmidaprayer, the Gemara seeks to resolve fundamental problems pertaining to this prayer. bCorresponding to what were these eighteenblessings instituted? When the iShemoneh Esrehwas instituted by the Sages, on what did they base the number of blessings?, bRabbi Hillel, son of Rabbi Shmuel bar Naḥmani, said: Corresponding to the eighteen mentions of God’s namethat King bDavid saidin the psalm: b“Give unto the Lord, O you sons of might”(Psalms 29). bRav Yosef said: Corresponding to the eighteen mentions of God’s name in iShema /i. Rabbi Tanḥum saidthat bRabbi Yehoshua ben Levi said: Corresponding to the eighteen vertebrae in the spinebeneath the ribs.,Since Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion based the iAmidaprayer on the spinal vertebrae, the Gemara cites another statement of his that connects the two: bRabbi Tanḥum saidthat bRabbi Yehoshua ben Levi said:In those blessings where one is required to bow, bone who prays must bow until all the vertebrae in the spine protrude. /b,Establishing a different indicator to determine when he has bowed sufficiently, bUlla said:Until bhe can see a small coin [ iissar /i],on the ground before him bopposite his heart(Rav Hai Gaon). bRabbi Ḥanina said:There is room for leniency; bonce he moves his headforward, bhe need notbow any further. bRava said: But thatapplies only if bhe is exerting himselfwhen doing so, band he appears like one who is bowing.However, if he is able, he should bow further.,Until now, the prayer of eighteen blessings has been discussed as if it was axiomatic. The Gemara wonders: Are bthese eighteenblessings? bThey are nineteen. /b, bRabbi Levi said: The blessing of the heretics,which curses informers, bwas instituted in Yavneand is not included in the original tally of blessings. Nevertheless, since the number of blessings corresponds to various allusions, the Gemara attempts to clarify: bCorresponding to what wasthis nineteenth blessing binstituted? /b, bRabbi Levi said: According to Rabbi Hillel, son of Rabbi Shmuel bar Naḥmani,who said that the eighteen blessings correspond to the eighteen mentions of God’s name that King David said in the psalm, the nineteenth blessing bcorresponds toa reference to God in that psalm, where a name other than the tetragrammaton was used: b“The God of glory thunders” ( /bPsalms 29:3). bAccording to Rav Yosef,who said that the eighteen blessings correspond to the eighteen mentions of God’s name in iShema /i, the additional blessing bcorresponds tothe word bone that is in iShema /i.Although it is not the tetragrammaton, it expresses the essence of faith in God. bAccording towhat bRabbi Tanḥumsaid that bRabbi Yehoshua ben Levi said,that the eighteen blessings correspond to the eighteen vertebrae in the spine, the additional blessing bcorresponds to the small vertebra that isat the bottom bof the spine. /b,In light of the previous mention of the blessing of the heretics, the Gemara explains how this blessing was instituted: bThe Sages taught: Shimon HaPakuli arrangedthe beighteen blessings,already extant during the period of the Great Assembly, bbefore Rabban Gamliel,the iNasiof the Sanhedrin, bin order in Yavne.Due to prevailing circumstances, there was a need to institute a new blessing directed against the heretics. bRabban Gamliel said to the Sages: Is there any person who knows to institute the blessing of the heretics,a blessing directed against the Sadducees? bShmuel HaKatan,who was one of the most pious men of that generation, bstood and instituted it. /b,The Gemara relates: bThe next year,when Shmuel HaKatan served as the prayer leader, bhe forgotthat blessing


Subjects of this text:

subject book bibliographic info
birth , soul before Rubin Time and the Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives (2008) 144
body and soul Rubin Time and the Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives (2008) 144
change, in conception Rubin Time and the Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives (2008) 144
dead sea scrolls Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 102
death and mourning Rubin Time and the Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives (2008) 144
priest, priesthood Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 102
shmuel bar nahman Rubin Time and the Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives (2008) 144
yohanan ben zakkai Rubin Time and the Life Cycle in Talmud and Midrash: Socio-Anthropological Perspectives (2008) 144
– davidic Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 102
– king messiah' Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 102
– messiah descended from Kattan Gribetz et al., Genesis Rabbah in Text and Context (2016) 102