1. Hebrew Bible, Deuteronomy, 32.11 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 32.11. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֹ׃ | 32.11. As an eagle that stirreth up her nest, Hovereth over her young, Spreadeth abroad her wings, taketh them, Beareth them on her pinions—" |
|
2. Hebrew Bible, Esther, 6.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 6.14. עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת־הָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר׃ | 6.14. While they were yet talking with him, came the king’s chamberlains, and hastened to bring Haman unto the banquet that Esther had prepared." |
|
3. Hebrew Bible, Exodus, 15.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 15.1. אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ 15.1. נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ | 15.1. Then sang Moses and the children of Israel this song unto the LORD, and spoke, saying: I will sing unto the LORD, for He is highly exalted; The horse and his rider hath He thrown into the sea." |
|
4. Hebrew Bible, Genesis, 1.2-1.3, 1.6-1.7, 1.26-1.30 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 1.2. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׃ 1.2. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ 1.3. וּלְכָל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כָּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי־כֵן׃ 1.3. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי־אוֹר׃ 1.6. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׃ 1.7. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן׃ 1.26. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ 1.27. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃ 1.28. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ׃ 1.29. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כָּל־עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵץ אֲשֶׁר־בּוֹ פְרִי־עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃ | 1.2. Now the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters." 1.3. And God said: ‘Let there be light.’ And there was light." 1.6. And God said: ‘Let there be a firmament in the midst of the waters, and let it divide the waters from the waters.’" 1.7. And God made the firmament, and divided the waters which were under the firmament from the waters which were above the firmament; and it was so." 1.26. And God said: ‘Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creepeth upon the earth.’" 1.27. And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them." 1.28. And God blessed them; and God said unto them: ‘Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.’" 1.29. And God said: ‘Behold, I have given you every herb yielding seed, which is upon the face of all the earth, and every tree, in which is the fruit of a tree yielding seed—to you it shall be for food;" 1.30. and to every beast of the earth, and to every fowl of the air, and to every thing that creepeth upon the earth, wherein there is a living soul, [I have given] every green herb for food.’ And it was so." |
|
5. Hebrew Bible, Psalms, 8.7-8.8, 44.4, 75.12-75.13, 104.2, 104.4 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 8.7. תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת־רַגְלָיו׃ 8.8. צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ 44.4. כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא־הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי־יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם׃ 104.2. תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָעַר׃ 104.2. עֹטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ 104.4. עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ | 8.7. Thou hast made him to have dominion over the works of Thy hands; Thou hast put all things under His feet:" 8.8. Sheep and oxen, all of them, Yea, and the beasts of the field;" 44.4. For not by their own sword did they get the land in possession, Neither did their own arm save them; but Thy right hand, and Thine arm, and the light of Thy countece, because Thou wast favourable unto them." 104.2. Who coverest Thyself with light as with a garment, who stretchest out the heavens like a curtain;" 104.4. Who makest winds Thy messengers, the flaming fire Thy ministers." |
|
6. Hebrew Bible, 1 Kings, 7.26 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 7.26. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל׃ | 7.26. And it was a hand-breadth thick; and the brim thereof was wrought like the brim of a cup, like the flower of a lily; it held two thousand baths." |
|
7. Hebrew Bible, Isaiah, 11.2, 49.6, 61.1, 64.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 11.2. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה׃ 49.6. וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת־שִׁבְטֵי יַעֲקֹב ונצירי [וּנְצוּרֵי] יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ׃ 61.1. שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי־יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ׃ 61.1. רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח־קוֹחַ׃ 64.1. בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה׃ 64.1. כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה־אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ׃ | 11.2. And the spirit of the LORD shall rest upon him, The spirit of wisdom and understanding, The spirit of counsel and might, The spirit of knowledge and of the fear of the LORD." 49.6. Yea, He saith: ‘It is too light a thing that thou shouldest be My servant To raise up the tribes of Jacob, And to restore the offspring of Israel; I will also give thee for a light of the nations, That My salvation may be unto the end of the earth.’" 61.1. The spirit of the Lord God is upon me; Because the LORD hath anointed me To bring good tidings unto the humble; He hath sent me to bind up the broken-hearted, To proclaim liberty to the captives, And the opening of the eyes to them that are bound;" 64.1. As when fire kindleth the brush-wood, and the fire causeth the waters to boil; to make Thy name known to Thine adversaries, that the nations might tremble at Thy presence," |
|
8. Hebrew Bible, Jeremiah, 4.23 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)
| 4.23. רָאִיתִי אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה־תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל־הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם׃ | 4.23. I beheld the earth, And, lo, it was waste and void; And the heavens, and they had no light. ." |
|
9. Hebrew Bible, Ezekiel, 1 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)
|
10. Anon., 1 Enoch, 46.3, 48.2-48.10, 51.3, 55.4, 70.1 (3rd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 46.3. Son of Man, who he was, and whence he was, (and) why he went with the Head of Days And he answered and said unto me: This is the son of Man who hath righteousness, With whom dwelleth righteousness, And who revealeth all the treasures of that which is hidden,Because the Lord of Spirits hath chosen him, And whose lot hath the pre-eminence before the Lord of Spirits in uprightness for ever. 48.2. And at that hour that Son of Man was named In the presence of the Lord of Spirits, And his name before the Head of Days. 48.3. Yea, before the sun and the signs were created, Before the stars of the heaven were made, His name was named before the Lord of Spirits. 48.4. He shall be a staff to the righteous whereon to stay themselves and not fall, And he shall be the light of the Gentiles, And the hope of those who are troubled of heart. 48.5. All who dwell on earth shall fall down and worship before him, And will praise and bless and celebrate with song the Lord of Spirits. 48.6. And for this reason hath he been chosen and hidden before Him, Before the creation of the world and for evermore. 48.7. And the wisdom of the Lord of Spirits hath revealed him to the holy and righteous; For he hath preserved the lot of the righteous, Because they have hated and despised this world of unrighteousness, And have hated all its works and ways in the name of the Lord of Spirits: For in his name they are saved, And according to his good pleasure hath it been in regard to their life. 48.8. In these days downcast in countece shall the kings of the earth have become, And the strong who possess the land because of the works of their hands, For on the day of their anguish and affliction they shall not (be able to) save themselves. And I will give them over into the hands of Mine elect: As straw in the fire so shall they burn before the face of the holy: As lead in the water shall they sink before the face of the righteous, And no trace of them shall any more be found. 51.3. And the Elect One shall in those days sit on My throne, And his mouth shall pour forth all the secrets of wisdom and counsel: For the Lord of Spirits hath given (them) to him and hath glorified him. 55.4. God, the Lord of Spirits. Ye mighty kings who dwell on the earth, ye shall have to behold Mine Elect One, how he sits on the throne of glory and judges Azazel, and all his associates, and all his hosts in the name of the Lord of Spirits.' 70.1. And it came to pass after this that his name during his lifetime was raised aloft to that Son of |
|
11. Hebrew Bible, Daniel, 2.22, 7.7, 7.23 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 2.22. הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא ונהירא [וּנְהוֹרָא] עִמֵּהּ שְׁרֵא׃ 7.7. בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה רביעיה [רְבִיעָאָה] דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא וְשִׁנַּיִן דִּי־פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן אָכְלָה וּמַדֱּקָה וּשְׁאָרָא ברגליה [בְּרַגְלַהּ] רָפְסָה וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן־כָּל־חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ׃ 7.23. כֵּן אֲמַר חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ רביעיא [רְבִיעָאָה] תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן־כָּל־מַלְכְוָתָא וְתֵאכֻל כָּל־אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ׃ | 2.22. He revealeth the deep and secret things; He knoweth what is in the darkness, And the light dwelleth with Him." 7.7. After this I saw in the night visions, and behold a fourth beast, dreadful and terrible, and strong exceedingly; and it had great iron teeth; it devoured and broke in pieces, and stamped the residue with its feet; and it was diverse from all the beasts that were before it; and it had ten horns." 7.23. Thus he said: ‘The fourth beast shall be a fourth kingdom upon earth, which shall be diverse from all the kingdoms, and shall devour the whole earth, and shall tread it down, and break it in pieces." |
|
12. Mishnah, Hagigah, 2.1 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)
| 2.1. They may not expound upon the subject of forbidden relations in the presence of three. Nor the work of creation in the presence of two. Nor [the work of] the chariot in the presence of one, unless he is a sage and understands of his own knowledge. Whoever speculates upon four things, it would have been better had he not come into the world: what is above, what is beneath, what came before, and what came after. And whoever takes no thought for the honor of his creator, it would have been better had he not come into the world." |
|
13. New Testament, 2 Corinthians, 12.2-12.3 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
|
14. New Testament, Acts, 2.17 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
| 2.17. 'It will be in the last days, says God, I will pour out my Spirit on all flesh. Your sons and your daughters will prophesy. Your young men will see visions. Your old men will dream dreams. |
|
15. New Testament, Apocalypse, 15.3 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 15.3. They sang the song of Moses, the servant of God, and the song of the Lamb, saying, "Great and marvelous are your works, Lord God, the Almighty; Righteous and true are your ways, you King of the nations. |
|
16. New Testament, Colossians, 1 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
|
17. New Testament, Hebrews, 1.3, 1.7 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 1.3. His Son is the radiance of his glory, the very image of his substance, and upholding all things by the word of his power, when he had by himself made purification for our sins, sat down on the right hand of the Majesty on high; 1.7. of the angels he says, "Who makes his angels winds, And his servants a flame of fire. |
|
18. New Testament, John, 1.1-1.18 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 1.1. In the beginning was the Word, and the Word was with God, and the Word was God. 1.2. The same was in the beginning with God. 1.3. All things were made through him. Without him was not anything made that has been made. 1.4. In him was life, and the life was the light of men. 1.5. The light shines in the darkness, and the darkness hasn't overcome it. 1.6. There came a man, sent from God, whose name was John. 1.7. The same came as a witness, that he might testify about the light, that all might believe through him. 1.8. He was not the light, but was sent that he might testify about the light. 1.9. The true light that enlightens everyone was coming into the world. 1.10. He was in the world, and the world was made through him, and the world didn't recognize him. 1.11. He came to his own, and those who were his own didn't receive him. 1.12. But as many as received him, to them he gave the right to become God's children, to those who believe in his name: 1.13. who were born not of blood, nor of the will of the flesh, nor of the will of man, but of God. 1.14. The Word became flesh, and lived among us. We saw his glory, such glory as of the one and only Son of the Father, full of grace and truth. 1.15. John testified about him. He cried out, saying, "This was he of whom I said, 'He who comes after me has surpassed me, for he was before me.' 1.16. From his fullness we all received grace upon grace. 1.17. For the law was given through Moses. Grace and truth came through Jesus Christ. 1.18. No one has seen God at any time. The one and only Son, who is in the bosom of the Father, he has declared him. |
|
19. New Testament, Luke, 3.22, 4.8 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 3.22. and the Holy Spirit descended in a bodily form as a dove on him; and a voice came out of the sky, saying "You are my beloved Son. In you I am well pleased. 4.8. Jesus answered him, "Get behind me Satan! For it is written, 'You shall worship the Lord your God, and him only shall you serve.' |
|
20. New Testament, Matthew, 3.16 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 3.16. Jesus, when he was baptized, went up directly from the water: and behold, the heavens were opened to him. He saw the Spirit of God descending as a dove, and coming on him. |
|
21. Ps.-Philo, Biblical Antiquities, 28 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
|
22. Tosefta, Hagigah, 2.1, 2.5-2.6 (1st cent. CE - 2nd cent. CE)
|
23. Anon., Qohelet Rabba, 7.8.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 7.8.1. טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, רַבִּי מֵאִיר הֲוָה יָתֵיב וְדָרִישׁ בְּבֵי מִדְרְשָׁא דִּטְבֶרְיָה וַהֲוָה אֱלִישָׁע רַבֵּיהּ גָּיֵּיז בְּשׁוּקָא אַרְכֵּיב עַל סוּסְיָא בְּשַׁבַּתָּא, אָמְרוּן לְרַבִּי מֵאִיר הָא אֱלִישָׁע רַבָּךְ אָתֵי גָּיֵּיז בְּשַׁבַּתָּא בְּשׁוּקָא, נָפַק לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ בַּמֶּה הֲוֵיתָא עָסֵיק, אָמַר לֵיהּ (איוב מב, יב): וַה' בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ, אֲמַר לֵיהּ בֵּרַךְ, שֶׁהִכְפִּיל אֶת מָמוֹנוֹ. אָמַר לֵיהּ עֲקִיבָא רַבָּךְ לָא הֲוָה אָמַר כֵּן, אֶלָּא: וַה' בֵּרַךְ אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ, בִּזְכוּת תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתְּ אֲמַרְתְּ שׁוּב טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁתוֹ, אֲמַר לֵיהּ וּמָה אַתְּ אֲמַרְתְּ בֵּיהּ, אָמַר לוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא קוֹנֶה סְחוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וְהוּא מַפְסִיד, וּבְזִקְנוּתוֹ הוּא מִשְׂתַּכֵּר בָּהּ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁתוֹ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמּוֹלִיד בָּנִים בְּנַעֲרוּתוֹ וְהֵן מֵתִים, מוֹלִיד בְּזִקְנוּתוֹ וְהֵן מִתְקַיְּמִין. דָּבָר אַחֵר, טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁתוֹ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים רָעִים בְּנַעֲרוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר, טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁתוֹ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא לָמֵד תּוֹרָה בְּנַעֲרוּתוֹ וּמְשַׁכְּחָהּ, וּבְזִקְנוּתוֹ הוּא חוֹזֵר עָלֶיהָ, הֱוֵי: טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁתוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא רַבָּךְ לֹא כָךְ אָמַר, אֶלָּא: טוֹב אַחֲרִית דָּבָר כְּשֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ, וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה אֲבוּיָה אָבִי מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּכְשֶׁבָּא לְמוּלֵנִי קָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְקָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְקָרָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם, וּכְשֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ שָׁרוֹן אִילֵּין אָמְרִין מִזְמוֹרִין, וְאִילֵּין אָמְרִין אַלְפָבֵּתָרִין, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִילֵּין עָסְקִין בְּדִידְהוֹן, וַאֲנַן לֵית אֲנַן עָסְקִין בְּדִידָן, וְהִתְחִילוּ בַּתּוֹרָה וּמִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים, וּמִן הַנְבִיאִים לַכְּתוּבִים, וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׂמֵחִין כִּנְתִינָתָן מִסִּינַי וְהָאֵשׁ מְלַהֶטֶת סְבִיבוֹתֵיהֶן, עִקַּר נְתִינָתָן לֹא מִסִּינַי נִתְּנוּ בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, אָמַר הוֹאִיל וְכָךְ הוּא גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הַבֵּן הַזֶּה אִם מִתְקַיֵם לִי הֲרֵינִי נוֹתְנוֹ לַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹא הָיְתָה כַּוָּנַת מַחְשַׁבְתּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לֹא נִתְקַיְמָה בִּי תּוֹרָתִי. וּמָה אַתְּ אָמַר תּוּבָן (איוב כח, יז): לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אֲמַרְתְּ בֵּיהּ, אָמַר לוֹ אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁקָּשִׁין לִקְנוֹת כִּכְלֵי זָהָב וּזְכוּכִית, אָמַר לוֹ עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא מַה כְּלֵי זָהָב וּזְכוּכִית אִם נִשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, אַף תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאִבֵּד מִשְׁנָתוֹ יָכוֹל הוּא לַחֲזֹר עָלֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ חֲזוֹר עוֹל לָךְ, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה, עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ מְנָּן אַתְּ יָדַע, אֲמַר לֵיהּ מִטַּלְפֵי סוּסִי, שֶׁכְּבָר הָלַךְ אַלְפַּיִם אַמָּה. אֲמַר לֵיהּ וְכָל הֲדָא חָכְמְתָא אִית בָּךְ וְלֵית אַתְּ חוֹזֵר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ לֵית בְּחֵילִי. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה, אֲמַר לֵיהּ רוֹכֵב הָיִיתִי עַל הַסּוּס וּמְטַיֵּל אֲחוֹרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל מְצַפְצֶפֶת וְאוֹמֶרֶת (ירמיה ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, (מלאכי ג, ז): שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, חוּץ מֵאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כֹּחִי וּמָרַד בִּי. וּמֵהֵיכָן הָיָה לוֹ, רָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל בְּשַׁבָּת וְנָטַל הָאֵם עַל הַבָּנִים וְיָרַד בְּשָׁלוֹם, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת רָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל הַבָּנִים וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם, וְיָרַד וְהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת, אָמַר כְּתִיב (דברים כב, ז): שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, הֵיכָן טוּבוֹ שֶׁל זֶה וְהֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה, וְלֹא יָדַע שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְמַעַן יִיטַב לָךְ בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁרָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם נָתוּן בְּפִי הַכֶּלֶב, אָמַר מָה הַלָּשׁוֹן שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו כָּךְ, לָשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר אִם כֵּן לֹא מַתַּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים, וְלֹא תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁכְּשֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מְעֻבֶּרֶת בּוֹ עָבְרָה עַל בָּתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהֵרִיחָה וְנָתְנוּ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְאָכְלָה, וְהָיָה מְפַעְפֵּעַ בִּכְרֵיסָהּ כַּאֲרִיסָה שֶׁל חֲכִינָה. לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, אֲתוֹן אָמְרִין לְרַבִּי מֵאִיר אֱלִישָׁע חוֹלֶה, אֲזַל לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חֲזוֹר בָּךְ, אֲמַר לֵיהּ וְעַד כַּדּוּן מְקַבְּלִין, אֲמַר לֵיהּ וְלָא כְתִיב (תהלים צ, ג): תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה וָמֵת, וְהָיָה רַבִּי מֵאִיר שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר דּוֹמֶה שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִסְתַּלֵּק רַבִּי. וְכֵיוָן שֶׁקְּבָרוּהוּ בָּאתָה הָאוּר לִשְׂרֹף אֶת קִבְרוֹ, אֲתוֹן אָמְרִין לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר קֶבֶר רַבְּךָ נִשְׂרַף, יָצָא וּפָרַשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, אֲמַר לֵיהּ (רות ג, יג): לִינִי הַלַּיְלָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁכֻּלּוֹ לַיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, מַהוּ וְהָיָה בַבֹּקֶר, בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, ט): טוֹב ה' לַכֹּל. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. וּדְמָכַת לֵיהּ. אָמְרוּן לֵיהּ רַבִּי לְעָלְמִין דְּאָתֵי אִין אָמְרִין לָךְ מָה אַתְּ בָּעֵי אָבִיךְ אוֹ רַבָּךְ מַה תֵּימַר, אֲמַר אַבָּא וּבָתַר כֵּן רַבִּי. אָמְרִין לֵיהּ וְשָׁמְעֵי לָךְ אִינוּן, אֲמַר לְהוֹן וְלָאו מַתְנִיתָּא הִיא, מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, מַצִּילִין אֱלִישָׁע בִּזְכוּת תּוֹרָתוֹ. לְבַסּוֹף בָּאוּ בְנוֹתָיו וְתוֹבְעוֹת צְדָקָה אֵצֶל רַבֵּנוּ, אָמַר (תהלים קט, יב): אַל יְהִי לוֹ משֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. אָמְרִין, רַבִּי לָא תִסְתַּכַּל בְּעוֹבָדוֹהִי אִסְתַּכַּל לְאוֹרָיְיתֵיהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רַבִּי וְגָזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיִתְפַּרְנְסוּ, אָמַר מַה מִּי שֶׁלֹא הָיְתָה תּוֹרָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּךְ הֶעֱמִיד, מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. טוֹב אֶרֶךְ רוּחַ מִגְּבַהּ רוּחַ, חַד פַּרְסִי אֲתָא גַּבֵּי רַב אֲמַר לֵיהּ אַלְפֵנִי אוֹרָיָא, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר אָלֶ״ף, אֲמַר לֵיהּ מַאן דְּיֵימַר דְּהוּא אָלֶ״ף, יֵמְרוּן דְּאֵינוֹ כֵן. אֱמֹר בֵּי״ת, אֲמַר לֵיהּ מַאן אֲמַר דְּהוּא בֵּי״ת, גָּעַר בּוֹ וְהוֹצִיאוֹ בִּנְזִיפָה, אֲזַל לְגַבֵּי שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ אַלְפֵנִי אוֹרָיָא, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר אָלֶ״ף, אֲמַר לֵיהּ מַאן דְּיֵימַר דְּהוּא אָלֶ״ף, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר בֵּי״ת, אֲמַר לֵיהּ מַאן אֲמַר דְּהוּא בֵּי״ת, אַחֲדֵיהּ בְּאוּדְנֵיהּ וַאֲמַר אוּדְנִי אוּדְנִי, אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל מַאן אֲמַר דְּהוּא אוּדְנִיךְ. אֲמַר לֵיהּ כּוּלֵּי עָלְמָא יָדְעִין דְּהוּא אוּדְנִי, אֲמַר לֵיהּ אוֹף הָכָא כּוּלֵּי עַלְמָא יָדְעִין דְּהוּא אל״ף וּדְהוּא בי״ת, מִיָּד נִשְׁתַּתֵּק הַפַּרְסִי וְקַבֵּיל עֲלוֹי, הֱוֵי: טוֹב אֶרֶךְ רוּחַ מִגְּבַהּ רוּחַ, טוֹבָה הִיא הָאֲרִיכָה שֶׁהֶאֱרִיךְ שְׁמוּאֵל עִם הַפַּרְסִי מֵהַקְפָּדָה שֶׁהִקְפִּיד עֲלֵיהּ רַב, אִלּוּלֵי כֵן חָזַר הַפַּרְסִי לְסִיאוּרוֹ, וְקָרָא עָלָיו: טוֹב אֶרֶךְ רוּחַ. וְעוֹד, עֲקִילַס הַגֵּר שָׁאַל לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ הֲרֵי חִבָּה שֶׁחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגֵּר בְּלֶחֶם וּבְשִׂמְלָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יח): וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, כַּמָּה טַוָּוסִין וְכַמָּה פַּסְיוֹנִין אִית לִי וַאֲפִלּוּ עֲבָדַי לָא מַשְׁגִּיחִין עֲלֵיהוֹן. אָמַר לֵיהּ וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ דָּבָר שֶׁבִּקֵּשׁ בּוֹ אָבִינוּ יַעֲקֹב מִתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, כ): וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ, דָּבָר קַל הוּא. אֲתָא לְגַבֵּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁאֵיל לֵיהּ כָּךְ, אָמַר לוֹ גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר לְשֵׁם שָׁמַיִם זָכָה וּמַשִֹּׂיאִין מִבְּנוֹתָיו לִכְהֻנָּה. לֶחֶם זוֹ לֶחֶם הַפָּנִים. וּבֶגֶד אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. צִמְצְמוֹ בִּדְבָרִים, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ דָּבָר שֶׁנֶּחְבַּט בּוֹ הַזָּקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, כ): וְנָתַן לִי לֶחֶם, וְלָמָּה אַתְּ מוֹשִׁיטוֹ בְּקָנֶה, הִתְחִיל מְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים, לֶחֶם זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי. וּבֶגֶד זֶה הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. הֱוֵי: טוֹב אֶרֶךְ רוּחַ טוֹבָה הִיא הָאֲרִיכָה שֶׁהֶאֱרִיךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִם עֲקִילַס הַגֵּר, מֵהַקְפָּדָה שֶׁהִקְפִּיד בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן חָזַר לְסִיאוּרוֹ, וְקָרָא עָלָיו: טוֹב אֶרֶךְ רוּחַ מִגְבַהּ רוּח. | |
|
24. Anon., Genesis Rabba, 1.4, 1.6, 76.6 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 1.4. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'. 1.6. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (דניאל ב, כב): הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא. הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא, זוֹ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יח): וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, וְאוֹמֵר (ישעיה ל, לג): הֶעְמִיק הִרְחִב. וּמְסַתְּרָתָא, זוֹ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר, וְאוֹמֵר (תהלים לא, כא): תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ. דָּבָר אַחֵר הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה'. וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): לַסְתִּר עֵצָה. (דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. (דניאל ב' כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, דִּכְתִיב (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, וְאוֹמֵר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וגו'. אָמַר רַבִּי אַבָּא סָרוֹנְגַיָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי וגו'. בִּפְסִיקְתָּא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו', וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (ישעיה מ, כב): הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם. וְאֶת הָאָרֶץ, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ (איוב לח, לח): בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וגו'. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה. 76.6. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו (בראשית לב, יב), הַצֵּל אֶת בָּנַי לֶעָתִיד לָבוֹא מִיַּד בְּנֵי בָנָיו שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶן מִכֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, ח): מִסְתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן, זֶה בֶּן נֵצֶר. (דניאל ז, ח): וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קָדָמַהּ, זוֹ שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם מַלְכוּתָם, מַקְדִּין וּקְרוֹס וְקַרְדִידוֹסִי. (דניאל ז, ח): וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב עַל קַרְנַיָא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָא מַלְכִין יְקֻמוּן מִן אַרְעָא, כּוּלְּהוֹן בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא: מְִתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵן, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן קָדָמַהּ, אֵלּוּ שְׁלשָׁה מַלְכֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא, זוֹ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת עַיִן רָעָה בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, פְּלַן עַתִּיר נַעַבְדִּינֵיהּ אַרְכוֹנוֹנוּס, פְּלַן עַתִּיר נַעַבְדֵיהּ בַּלְיוֹטוֹס. (בראשית לב, יב): פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (דברים כב, ו): לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. דָּבָר אַחֵר, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִּי אֵם עַל בָּנִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ (ויקרא כב, כח): וְשׁוֹר וָשֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד. | 1.4. \"In the beginning of God's creating...\" - Six things preceded the creation of the world; some of them were created and some of them were decided to be created. The Torah and the Throne of Glory were created. How do we know the Torah was? As it says (Proverbs 8:22): \"God made me at the beginning of his way.\" How do we know the Throne of Glory was? As it says (Psalms 93:2): \"Your throne is established as of old etc.\" The Patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the Messiah were decided to be created. How do we know the Patriarchs were? As it says (Hosea 9:10): \"Like grapes in the wilderness etc.\" How do we know Israel was? As it says (Psalms 74:2): \"Remember your congregation, whom you purchased from old.\" How do we know the Temple was? As it says (Jeremiah 17:12): \"Your throne of glory, on high from the beginning etc.\" How do we know the name of the Messiah was? As it says (Psalms 72:17): \"May his name exist forever etc. [his name shall be Yinnon as long as the sun].\" Rabbi Ahavah said in the name of Rabbi Ze'ira: Even repentance was, as it says (Psalms 90:2): \"Before the mountains were birthed,\" and at the same time (Psalms 90:3), \"You turned man to contrition etc.\" However, I do not know which was first--if the Torah preceded the Throne of Glory or the Throne of Glory preceded the Torah. Rabbi Abba Bar Cahana said: The Torah preceded the Throne of Glory, as it says (Proverbs 8:22): \"God made me at the beginning of his way, the first of his works of old.\" This is before that of which it is written (Psalms 93:2): \"Your throne is established as of old.\" Rabbi Hunna and Rabbi Yirmiyah in the name of Rabbi Shmuel the son of Rabbi Yitzchak said: The thought of Israel was before everything. This is like a king who was married to a woman and did not have a son. One time the king was in the market and said: \"Take this ink and pen for my son.\" They said: \"He does not have a son.\" He replied: \"Take them; the king must expect a son, because otherwise he would not command that the ink and pen be taken.\" Similarly, if there was no expectation of Israel receiving it after 26 generations, God would not have written in the Torah: \"Command the children of Israel\" or \"Speak to the children of Israel.\" Rabbi Bannai said: The world and its contents were only created in the merit of the Torah, as it says (Proverbs 3:19): \"God founded the world with wisdom etc.\" Rabbi Berachiyah said: In the merit of Moses, as it says (Deuteronomy 33:21): \"He saw a first part for himself.\" Rabbi Hunna said in the name of Rabbi Matanah: The world was created in the merit of three things--challah, tithes, and first fruits. The verse \"In the beginning God created\" refers to challah, as it says (Numbers 15:20): \"The beginning of your doughs.\" It also refers to tithes, as it says (Deuteronomy 18:4): \"The beginning of your grains.\" It also refers to first fruits, as it says (Exodus 23:19): \"The beginning of the fruits of the land.\"" 1.6. Rabbi Yehudah Bar Simon opened with (Daniel 2:22): \"He reveals the deep and secret. He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him.\" \"He reveals the deep\"--this is Hell, as it says (Proverbs 9:18): \"He does not know there are spirits there,\" and it says (Isaiah 30:33): \"deep and large\". \"And secret\"--this is Paradise, as it says (Isaiah 4:6): \"for a cover and refuge from storm and rain,\" and it says (Psalms 31:21): \"You hide them in the cover of Your presence.\" Alternatively, \"he reveals the deep and secret\"--these are the acts of the wicked, as it says (Isaiah 29:15): \"Woe to the ones who seek deep from God to make their counsel secret.\" \"And secret\"--these are the acts of the wicked, as the verse states. \"He knows what is in the dark\"--these are the acts of the wicked, as it says in Isaiah: \"Their acts are in the dark.\" \"The light dwells with Him\"--these are the acts of the righteous, as it is written (Proverbs 4:18): \"The path of the righteous is like the light at dawn,\" and it says (Psalms 97:11): \"Light is sown for the righteous.\" Rabbi Abba Srungia said: \"The light dwells with Him\"--this is the Messiah, as it says (Isaiah 60:1): \"Arise, shine, for your light has come.\" Rabbi Yehudah Bar Simon said: From the beginning of the creation of the world, \"he revealed the dark and secret\". \"In the beginning God created the heavens,\" but it is not explained. Where is it explained? Here (Isaiah 40:22): \"He stretches out the heavens like a curtain.\" \"And the land,\" but it is not explained. Where is it explained? Here (Job 37:6): \"For He says to the snow: 'Fall on the earth.'\" and (Job 38:38) \"When the dust runs into a mass, and the clods cleave together.\" \"And God said: 'Let there be light,'\" and it is not explained. Where is it explained? (Psalms 104:2) \"You cover Yourself with light like a garment.\"" |
|
25. Palestinian Talmud, Hagigah, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
26. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 14b. הא בדברי תורה הא במשא ומתן בדברי תורה הוו במשא ומתן לא הוו.,ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אלא א"כ היה חכם מבין מדעתו אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור,מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית אמר לו רבי מפני מה ירדת מעל החמור אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור מיד פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה פתחו כולן ואמרו שירה,מה שירה אמרו (תהלים קמח, ז) הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללויה נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה עמד רבן יוחנן ב"ז ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך,וכשנאמרו הדברים לפני ר' יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך אמרו אף אנו נדרוש במעשה מרכבה פתח רבי יהושע ודרש ואותו היום תקופת תמוז היה נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה,הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכך ראו ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני ונתנה עלינו בת קול מן השמים עלו לכאן עלו לכאן טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית,איני והתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה הרצאות הן ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ר"ע הרצה לפני ר' יהושע חנניא בן חכינאי הרצה לפני ר"ע ואילו ר"א בן ערך לא קא חשיב דארצי וארצו קמיה קחשיב דארצי ולא ארצו קמיה לא קא חשיב והא חנניא בן חכינאי דלא ארצו קמיה וקא חשיב דארצי מיהא קמיה מאן דארצי.,ת"ר ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני,בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום,שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא אמר להם (ויקרא כב, כד) ובארצכם לא תעשו כל שבארצכם לא תעשו שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישינן לדשמואל דאמר שמואל | 14b. bThiscase is referring bto words of Torah,while bthatcase is referring bto commerce. With regard to words of Torah, they weretrustworthy; bwith regard to commerce, they were not. /b,§ The Gemara returns to the topic of the Design of the Divine Chariot. bThe Sages taught: An incidentoccurred binvolving Rabban Yoḥa ben Zakkai, who was riding on a donkey and was traveling along the way, andhis student, bRabbi Elazar ben Arakh, was riding a donkey behind him.Rabbi Elazar bsaid to him: My teacher, teach me one chapter in the Design of theDivine bChariot. He said to him:Have bI not taught you: And one may notexpound the Design of the Divine Chariot bto an individual, unless he is a Sage who understands on his own accord?Rabbi Elazar bsaid to him: My teacher, allow me to say before you one thing that you taught me.In other words, he humbly requested to recite before him his own understanding of this issue. bHe said to him: Speak. /b, bImmediately, Rabban Yoḥa ben Zakkai alighted from the donkey, and wrappedhis head in his cloak in a manner of reverence, band sat on a stone under an olive tree.Rabbi Elazar bsaid to him: My teacher, for what reason did you alight from the donkey? He said:Is it bpossible thatwhile byou are expounding the Design of theDivine bChariot, and the Divine Presence is with us, and the ministering angels are accompanying us, that I should ride on a donkey? Immediately, Rabbi Elazar ben Arakh beganto discuss bthe Design of theDivine bChariot and expounded, and fire descended from heaven and encircled all the trees in the field, and allthe trees bbegan reciting song. /b, bWhat song did they recite? “Praise the Lord from the earth, sea monsters and all depths…fruit trees and all cedars…praise the Lord”(Psalms 148:7–14). bAn angel responded from the fire, saying: This is the very Design of theDivine bChariot,just as you expounded. bRabban Yoḥa ben Zakkai stood and kissedRabbi Elazar ben Arakh bon his head, and said: Blessed be God, Lord of Israel, who gave our father Abraham a sonlike you, bwho knowshow bto understand, investigate, and expound the Design of theDivine bChariot. There are some who expoundthe Torah’s verses bwell but do not fulfillits imperatives bwell,and there are some bwho fulfillits imperatives bwell but do not expoundits verses bwell,whereas byou expoundits verses bwell and fulfillits imperatives bwell. Happy are you, our father Abraham, that Elazar ben Arakh came from your loins. /b,The Gemara relates: bAnd whenthese bmatters,this story involving his colleague Rabbi Elazar ben Arakh, bwere recounted before Rabbi Yehoshua, he was walking along the way with Rabbi Yosei the Priest. They said: We too shall expound the Design of theDivine bChariot. Rabbi Yehoshua began expounding. And that was the day of the summer solstice,when there are no clouds in the sky. Yet the bheavens became filled with clouds, and there was the appearance of a kind of rainbow in a cloud. And ministering angels gathered and came to listen, like people gathering and coming to see the rejoicing of a bridegroom and bride. /b, bRabbi Yosei the Priest went and recitedthese bmatters before Rabban Yoḥa ben Zakkai,who bsaidto him: bHappy areall of byou, and happy arethe mothers bwho gave birth to you; happy are my eyes that saw this,students such as these. bAs for you and I,I saw bin my dreamthat bwe were seated at Mount Sinai, and a Divine Voice came to us from heaven: Ascend here, ascend here,for blarge halls[iteraklin/b] band pleasant couches are made up for you. You, your students, and the students of your students are invited tothe bthird group,those who will merit to welcome the Divine Presence.,The Gemara poses a question: bIs that so? But isn’t it taughtin a ibaraita /i: bRabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: There are three lectures.In other words, there are three Sages with regard to whom it states that they delivered lectures on the mystical tradition: bRabbi Yehoshua lecturedon these bmatters before Rabban Yoḥa ben Zakkai; Rabbi Akiva lectured before Rabbi Yehoshua;and bḤaya ben Ḥakhinai lectured before Rabbi Akiva. However, Rabbi Elazar ben Arakh was not includedin the list, despite the testimony that he lectured before Rabban Yoḥa. The Gemara explains: Those bwho lectured and werealso blectured to were included;but those bwho lectured and were not lectured to were not included.The Gemara asks: bBut wasn’tthere bḤaya ben Ḥakhinai, who was not lectured to, andyet bhe is included?The Gemara answers: Ḥaya ben Ḥakhinai bactually lectured before one who lecturedin front of his own rabbi, so he was also included in this list.,§ bThe Sages taught: Four entered the orchard [ ipardes /i],i.e., dealt with the loftiest secrets of Torah, band they are as follows: Ben Azzai; and ben Zoma; iAḥer /i,the other, a name for Elisha ben Avuya; band Rabbi Akiva. Rabbi Akiva,the senior among them, bsaid to them: When,upon your arrival in the upper worlds, byou reach pure marble stones, do not say: Water, water,although they appear to be water, bbecause it is stated: “He who speaks falsehood shall not be established before My eyes”(Psalms 101:7).,The Gemara proceeds to relate what happened to each of them: bBen Azzai glimpsedat the Divine Presence band died. And with regard to him the verse states: “Precious in the eyes of the Lord is the death of His pious ones”(Psalms 116:15). bBen Zoma glimpsedat the Divine Presence band was harmed,i.e., he lost his mind. bAnd with regard to him the verse states: “Have you found honey? Eat as much as is sufficient for you, lest you become full from it and vomit it”(Proverbs 25:16). iAḥerchopped down the shootsof saplings. In other words, he became a heretic. bRabbi Akiva came out safely. /b,The Gemara recounts the greatness of ben Zoma, who was an expert interpreter of the Torah and could find obscure proofs: bThey asked ben Zoma: What isthe ihalakhawith regard to bcastrating a dog?The prohibition against castration appears alongside the sacrificial blemishes, which may imply that it is permitted to castrate an animal that cannot be sacrificed as an offering. bHe said to them:The verse states “That which has its testicles bruised, or crushed, or torn, or cut, you shall not offer to God, nor bshall you do so in your land”(Leviticus 22:24), from which we learn: With regard to banyanimal bthat is in your land, you shall not dosuch a thing. bTheyalso basked ben Zoma:A woman considered bto be a virgin who became pregt, what isthe ihalakha /i? bA High Priestmay marry only a virgin; is he permitted to marry her? The answer depends on the following: bAre we concerned forthe opinion of bShmuel? Shmuel says: /b |
|
27. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.4
| 1.4. An additional meaning: \"See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men\", this is Rabbi Hanina. He (Rabbi Hanina) said: \"Once I saw men of the city bringing up (lit., i.e offering, sacrificing) burnt-offerings and peace-offerings. I said, \"All of them are bringing up peace-offerings to Jerusalem and I am not bringing up anything!? What will I do? Immediately I went out to the wilderness of the city, in the ruins of the city, and there I found one stone, I went out, cracked it, chiseled it, and polished it. He said, \"Behold, it is upon me to ascend to Jerusalem.\" He sought to procure workers for himself. He said to them, \"You (plural) bring up to me this stone to Jerusalem.\" He said to him, \"Give us our wages\", 100 gold pieces (\"Zahuvim\" lit., a type of gold-based currency), and we will bring your stone up to you, to Jerusalem.\" He said to them, \"And thus, from where will I have 100 gold pieces or 50 gold pieces to give to you all!?\" And he did not find for the hour, immediately they went to them. Immediately The Holy One Blessed Be He summoned to him 5 angels, with the appearance of the men (\"Sons of man\" lit.). They said to him, \"Our teacher/master, give to us 5 selas, and we will bring up your stone to Jerusalem, and only that you will give your hand with us. And he he gave his hand with them, and they were found standing in Jerusalem. He sought to give to them their wages, but he could not find them. The story came to the Chamber of Hewn Stone (the High Court). They said to him, \"Our teacher is similar to the ministering angels, they brought up your stone to Jerusalem!\" Immediately he gave to the Wise Men the wages that he was to pay with the angels." |
|
