1. Hebrew Bible, Genesis, 1.26-1.27, 2.7, 2.19 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
| 1.26. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ׃ 1.27. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃ 2.7. וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה׃ 2.19. וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן־הָאֲדָמָה כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאוֹת מַה־יִּקְרָא־לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ׃ | 1.26. And God said: ‘Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creepeth upon the earth.’" 1.27. And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them." 2.7. Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul." 2.19. And out of the ground the LORD God formed every beast of the field, and every fowl of the air; and brought them unto the man to see what he would call them; and whatsoever the man would call every living creature, that was to be the name thereof." |
|
2. Hebrew Bible, Ezekiel, 37 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)
|
3. Philo of Alexandria, On The Confusion of Tongues, 41, 146 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)
| 146. And even if there be not as yet any one who is worthy to be called a son of God, nevertheless let him labour earnestly to be adorned according to his first-born word, the eldest of his angels, as the great archangel of many names; for he is called, the authority, and the name of God, and the Word, and man according to God's image, and he who sees Israel. |
|
4. Philo of Alexandria, On Flight And Finding, 69-70, 68 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)
| 68. On this account, I imagine it is, that when Moses was speaking philosophically of the creation of the world, while he described everything else as having been created by God alone, he mentions man alone as having been made by him in conjunction with other assistants; for, says Moses, "God said, Let us make man in our Image." The expression, "let us make," indicating a plurality of makers. |
|
5. Philo of Alexandria, Allegorical Interpretation, 1.31-1.32, 2.4-2.5 (1st cent. BCE - 1st cent. CE)
| 1.31. And God created man, taking a lump of clay from the earth, and breathed into his face the breath of life: and man became a living soul." The races of men are twofold; for one is the heavenly man, and the other the earthly man. Now the heavenly man, as being born in the image of God, has no participation in any corruptible or earthlike essence. But the earthly man is made of loose material, which he calls a lump of clay. On which account he says, not that the heavenly man was made, but that he was fashioned according to the image of God; but the earthly man he calls a thing made, and not begotten by the maker. 1.32. And we must consider that the man who was formed of earth, means the mind which is to be infused into the body, but which has not yet been so infused. And this mind would be really earthly and corruptible, if it were not that God had breathed into it the spirit of genuine life; for then it "exists," and is no longer made into a soul; and its soul is not inactive, and incapable of proper formation, but a really intellectual and living one. "For man," says Moses, "became a living soul." XIII. |
|
6. Anon., The Life of Adam And Eve, 49.3 (1st cent. CE - 5th cent. CE)
|
7. New Testament, Colossians, 3.1-3.5 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 3.1. If then you were raised together with Christ, seek the things that are above, where Christ is, seated on the right hand of God. 3.2. Set your mind on the things that are above, not on the things that are on the earth. 3.3. For you died, and your life is hidden with Christ in God. 3.4. When Christ, our life, is revealed, then you will also be revealed with him in glory. 3.5. Put to death therefore your members which are on the earth: sexual immorality, uncleanness, depraved passion, evil desire, and covetousness, which is idolatry; |
|
8. New Testament, Philippians, 3.21 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 3.21. who will change the body of our humiliation to be conformed to the body of his glory, according to the working by which he is able even to subject all things to himself. |
|
9. New Testament, Romans, 8.10-8.13, 8.23 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 8.10. If Christ is in you, the body is dead because of sin, but the spirit is alive because of righteousness. 8.11. But if the Spirit of him who raised up Jesus from the dead dwells in you, he who raised up Christ Jesus from the dead will also give life to your mortal bodies through his Spirit who dwells in you. 8.12. So then, brothers, we are debtors, not to the flesh, to live after the flesh. 8.13. For if you live after the flesh, you must die; but if by the Spirit you put to death the deeds of the body, you will live. 8.23. Not only so, but ourselves also, who have the first fruits of the Spirit, even we ourselves groan within ourselves, waiting for adoption, the redemption of our body. |
|
10. New Testament, John, 3.6, 3.12-3.13 (1st cent. CE - 1st cent. CE)
| 3.6. That which is born of the flesh is flesh. That which is born of the Spirit is spirit. 3.12. If I told you earthly things and you don't believe, how will you believe if I tell you heavenly things? 3.13. No one has ascended into heaven, but he who descended out of heaven, the Son of Man, who is in heaven. |
|
11. Anon., Genesis Rabba, 8.1, 14.7, 45.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
| 8.1. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו), רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם זָכָה אָדָם, אוֹכֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וְאִם לָאו הוּא בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרָאוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ה, ב): זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּיוּ פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, אֲמַר לְהוֹן מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן, דִּמְתַרְגְּמִינַן וְלִסְטַר מַשְׁכְּנָא וגו'. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּלֶם בְּרָאוֹ, וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוא דִכְתִיב (תהלים קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וגו'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מְלֹא כָל הָעוֹלָם בְּרָאוֹ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וגו'. מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וּמִנַּיִן אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, טז): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (איוב יג, כא): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן. הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בראשית א, כד): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמֵר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ זְבוּב קְדָמְךָ, יַתּוּשׁ קְדָמְךָ, שִׁלְשׁוּל זֶה קְדָמְךָ. אָמַר רַב נַחְמָן אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל עֳנָשִׁין. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַף בְּקִלּוּס אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וגו', וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ וגו' וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (תהלים קמח, יא): מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים (תהלים קמח, יב): בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ אֵינָהּ אֶלָא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, כָּךְ בְּרִיָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מַה טַּעְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם וגו'. 8.1. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ בְּקָרוּכִין, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מְבַקְּשִׁין לוֹמַר לַמֶּלֶךְ דּוֹמִינוֹ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ דְּחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקָּרוּכִין, וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכוֹס. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ב, כב): חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא. 14.7. עָפָר, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹמֵר, עוֹפֶר עוֹלָם עַל מְלֵיאָתוֹ נִבְרָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן אַף חַוָּה עַל מְלֵיאָתָהּ נִבְרֵאת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה נִבְרְאוּ. רַבִּי הוּנָא אָמַר עָפָר זָכָר, אֲדָמָה נְקֵבָה, הַיּוֹצֵר הַזֶּה מֵבִיא עָפָר זָכָר, וַאֲדָמָה נְקֵבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֵּלָיו בְּרִיאִין. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ, אִית דְּאָמְרֵי מִינָאִי הֲוָה יָתִיב גַּבֵּיהּ, סְלֵק רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ אַנְפִּין, חַמְתֵיהּ יָתֵיב וְשָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתָּה שָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ אֲנַן רְחִיצָן בְּמָרֵי שְׁמַיָא, דְּאִתְחַמֵי לְאַפּוּיֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִסְתְּיֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא עָקְתֵיהּ אֶלָּא דַאֲתֵית מְעָקָא לֵיהּ, אִית חַסְפִּין מִתְדַּבְּקִין, לֹא כָּךְ כְּתִיב (תהלים ב, ט): כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ כְּלִי חֶרֶשׂ בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר, כְּלִי זְכוּכִית בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאוּר וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר. זֶה נִשְׁבַּר וְיֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶה נִשְׁבַּר וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ עַל יְדֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּנְפִיחָה. אָמַר לוֹ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר, מָה אִם זֶה שֶׁעָשׂוּי בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלִי חֶרֶס תְּנַפְּצֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, כְּלִי יוֹצֵר שֶׁלֹא הוּסְקוּ יְכוֹלִין הֵן לַחֲזֹר. 45.3. וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ (בראשית טז, ג), לְקָחַתָּהּ בִּדְבָרִים, אָמְרָה לָהּ אַשְׁרַיִךְ שֶׁאַתְּ מִדַּבֶּקֶת לַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. (בראשית טז, ג): מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן תְּנֵינַן נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא יוֹצִיא וְיִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, מֵהָכָא מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, הֲדָא אַמְרָת אֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן. (בראשית טז, ג): וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ וְלֹא לְאַחֵר לְאִשָּׁה, וְלֹא לְפִילֶגֶשׁ. | 8.1. ... Said R’ Yirmiyah ben Elazar: In the hour when the Holy One created the first human, He created him [as] an androgyne/androginos, as it is said, “male and female He created them”. Said R’ Shmuel bar Nachmani: In the hour when the Holy One created the first human, He created [for] him a double-face/di-prosopon/ du-par’tsufin, and sawed him and made him backs, a back here and a back [t]here, as it is said, “Back/achor and before/qedem You formed me” [Ps 139:5]. They objected to him: But it says, “He took one of his ribs/ts’la`ot . . . ” [Gn 2:21]! He said to them: [It means] “[one] of his sides/sit’rohi”, just as you would say, “And for the side/tsela` of the Tabernacle/ mishkan” [Ex 26:20], which they translate [in Aramaic] “for the side/seter”. R’ Tanchuma in the name of R’ Banayah and R’ B’rakhyah in the name of R’ Elazar said: In the time that the Holy One created Adam Harishon, [as] a golem He created him and he was set up from [one] end of the world and unto its [other] end – that’s what is written: “Your eyes saw my golem” [Ps 139:16]. R’ Yehoshua bar Nechemyah and R’ Yehudah bar Simon in R’ Elazar’s name said: He created him filling the whole world. From where [do we know he extended] from the East to West? That it’s said: “Back/achor (i.e., after, the place of sunset) and before/East/qedem You formed/enclosed me /tsartani” [Ps 139:5]. From where [that he went] from North to South? That it’s said: “and from the edge of the heavens and until the edge of the heavens” [Dt 4:32]. And from where [that he filled] even the world’s hollow-space? That it’s said: “. . . and You laid Your palm upon me” [Ps 139:5]..." 14.7. ... dirt from the ground / afar min ha’adamah,[ explains]: ‘Afar’—male, ‘adamah’—female..." 45.3. " |
|
12. Palestinian Talmud, Yoma, 8.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
|
13. Babylonian Talmud, Niddah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 31a. מאי קרא (תהלים עא, ו) ממעי אמי אתה גוזי מאי משמע דהאי גוזי לישנא דאשתבועי הוא דכתיב (ירמיהו ז, כט) גזי נזרך והשליכי,ואמר רבי אלעזר למה ולד דומה במעי אמו לאגוז מונח בספל של מים אדם נותן אצבעו עליו שוקע לכאן ולכאן,תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים ולד דר במדור התחתון אמצעיים ולד דר במדור האמצעי אחרונים ולד דר במדור העליון וכיון שהגיע זמנו לצאת מתהפך ויוצא וזהו חבלי אשה,והיינו דתנן חבלי של נקבה מרובין משל זכר,ואמר רבי אלעזר מאי קרא (תהלים קלט, טו) אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ דרתי לא נאמר אלא רקמתי,מאי שנא חבלי נקבה מרובין משל זכר זה בא כדרך תשמישו וזה בא כדרך תשמישו זו הופכת פניה וזה אין הופך פניו,תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד אמצעיים קשה לאשה ויפה לולד אחרונים יפה לאשה ויפה לולד שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז,תנא המשמש מטתו ליום תשעים כאילו שופך דמים מנא ידע אלא אמר אביי משמש והולך (תהלים קטז, ו) ושומר פתאים ה',תנו רבנן שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ובינה והשכל,וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם הקב"ה נוטל חלקו וחלק אביו ואמו מניח לפניהם אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי פוץ מלחא ושדי בשרא לכלבא,דרש רב חיננא בר פפא מאי דכתיב (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם נותן חפץ בחמת צרורה ופיה למעלה ספק משתמר ספק אין משתמר ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה פתוחה ופיה למטה ומשתמר,דבר אחר אדם נותן חפציו לכף מאזנים כל זמן שמכביד יורד למטה ואילו הקב"ה כל זמן שמכביד הולד עולה למעלה,דרש רבי יוסי הגלילי מאי דכתיב {תהילים קל״ט:י״ד } אודך (ה') על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם נותן זרעונים בערוגה כל אחת ואחת עולה במינו ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה וכולם עולין למין אחד,דבר אחר צבע נותן סמנין ליורה כולן עולין לצבע אחד ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה כל אחת ואחת עולה למינו,דרש רב יוסף מאי דכתיב (ישעיהו יב, א) אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני במה הכתוב מדבר,בשני בני אדם שיצאו לסחורה ישב לו קוץ לאחד מהן התחיל מחרף ומגדף לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים התחיל מודה ומשבח לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני,והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב (תהלים עב, יח) עושה נפלאות (גדולות) לבדו וברוך שם כבודו לעולם אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו,דריש רבי חנינא בר פפא מאי דכתיב (תהלים קלט, ג) ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת מלמד שלא נוצר אדם מן כל הטפה אלא מן הברור שבה תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שזורה בבית הגרנות נוטל את האוכל ומניח את הפסולת,כדרבי אבהו דרבי אבהו רמי כתיב (שמואל ב כב, מ) ותזרני חיל וכתיב (תהלים יח, לג) האל המאזרני חיל אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע זיריתני וזרזתני,דרש רבי אבהו מאי דכתיב (במדבר כג, י) מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל מלמד שהקב"ה יושב וסופר את רביעיותיהם של ישראל מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה,ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע אמר מי שהוא טהור וקדוש ומשרתיו טהורים וקדושים יציץ בדבר זה מיד נסמית עינו דכתיב (במדבר כד, ג) נאם הגבר שתום העין,והיינו דאמר רבי יוחנן מאי דכתיב (בראשית ל, טז) וישכב עמה בלילה הוא מלמד שהקב"ה סייע באותו מעשה שנאמר (בראשית מט, יד) יששכר חמור גרם חמור גרם לו ליששכר,אמר רבי יצחק אמר רבי אמי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה שנאמר (ויקרא יג, כט) אשה כי תזריע וילדה זכר,תנו רבנן בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה ולא פירשו חכמים את הדבר עד שבא רבי צדוק ופירשו (בראשית מו, טו) אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים,(דברי הימים א ח, מ) ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דורכי קשת ומרבים בנים ובני בנים וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים אלא מתוך | 31a. bWhat is the versefrom which it is derived that a fetus is administered an oath on the day of its birth? “Upon You I have relied from birth; bYou are He Who took me out [ igozi /i] of my mother’s womb”(Psalms 71:6). bFrom where mayit bbe inferred that thisword: b“ iGozi /i,” is a term of administering an oath? As it is written: “Cut off [ igozi /i] your hair and cast it away”(Jeremiah 7:29), which is interpreted as a reference to the vow of a nazirite, who must cut off his hair at the end of his term of naziriteship., bAnd Rabbi Elazar says: To what is a fetus in its mother’s womb comparable?It is comparable bto a nut placed in a basinfull bof water,floating on top of the water. If ba person puts his finger on top ofthe nut, bit sinkseither bin this direction or in that direction. /b,§ bThe Sages taughtin a ibaraita /i: During bthe first three monthsof pregcy, the bfetus resides in the lower compartmentof the womb; in the bmiddlethree months, the bfetus resides in the middle compartment;and during the blastthree months of pregcy the bfetus resides in the upper compartment. And once its time to emerge arrives, it turns upside down and emerges; and this iswhat causes blabor pains. /b,With regard to the assertion that labor pains are caused by the fetus turning upside down, the Gemara notes: bAnd this isthe explanation for bthat which we learnedin a ibaraita /i: bThe labor pains experienced bya woman who gives birth to ba female are greater thanthose bexperienced bya woman who gives birth to ba male.The Gemara will explain this below., bAnd Rabbi Elazar says: What is the versefrom which it is derived that a fetus initially resides in the lower part of the womb? b“When I was made in secret, and I was woven together in the lowest parts of the earth”(Psalms 139:15). Since it bis not stated: I residedin the lowest parts of the earth, bbut rather: “I was woven togetherin the lowest parts of the earth,” this teaches that during the initial stage of a fetus’s development, when it is woven together, its location is in the lower compartment of the womb.,The Gemara asks: bWhat is differentabout bthe labor pains experienced bya woman who gives birth to ba female,that they bare greater than those experienced bya woman who gives birth to ba male?The Gemara answers: bThisone, a male fetus, bemerges in the manner in which it engages in intercourse.Just as a male engages in intercourse facing downward, so too, it is born while facing down. bAnd thatone, a female fetus, bemerges in the manner in which it engages in intercourse,i.e., facing upward. Consequently, bthatone, a female fetus, bturns its face aroundbefore it is born, bbut thisone, a male fetus, bdoes not turn its face aroundbefore it is born.,§ bThe Sages taughtin a ibaraita /i: During bthe first three monthsof pregcy, bsexual intercourse is difficultand harmful bfor the woman and is also difficult for the offspring.During the bmiddlethree months, intercourse is bdifficult for the woman but is beneficial for the offspring.During the blastthree months, sexual intercourse is bbeneficial for the woman and beneficial for the offspring; as a result of it the offspring is found to be strong and fair skinned. /b,The Sages btaughtin a ibaraita /i: With regard to bone who engages in intercoursewith his wife bon the ninetieth dayof her pregcy, bit is as though he spillsher bblood.The Gemara asks: bHow does one knowthat it is the ninetieth day of her pregcy? bRather, Abaye says: One should go ahead and engage in intercoursewith his wife even if it might be the ninetieth day, bandrely on God to prevent any ensuing harm, as the verse states: b“The Lord preserves the simple”(Psalms 116:6).,§ bThe Sages taught: There are three partners inthe creation of ba person: The Holy One, Blessed be He, and his father, and his mother. His father emits the white seed, from whichthe following body parts are formed: The bbones,the bsinews,the bnails,the bbrain that is in its head, andthe bwhite of the eye. His mother emits red seed, from whichare formed the bskin,the bflesh,the bhair, andthe bblack of the eye. And the Holy One, Blessed be He, inserts into him a spirit, a soul,his bcountece [ iukelaster /i], eyesight, hearing of the ear,the capability of bspeechof bthe mouth,the capability of bwalkingwith bthe legs, understanding, and wisdom. /b, bAnd whena person’s btime to depart from the world arrives, the Holy One, Blessed be He, retrieves His part, and He leaves the part ofthe person’s bfather and mother before them. Rav Pappa said: Thisis in accordance with the adage bthat people say: Remove the saltfrom a piece of meat, bandyou may then btoss the meat to a dog,as it has become worthless.,§ bRav Ḥina bar Pappa taught: Whatis the meaning of that bwhich is written: “Who does great deeds beyond comprehension, wondrous deeds without number”(Job 9:10)? bCome and see that the attribute of flesh and blood is unlike the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and bloodis that if one bputs an article in a flask,even if the flask is btied and its openingfaces bupward, it is uncertain whetherthe item bis preservedfrom getting lost, band it is uncertain whether it is not preservedfrom being lost. bBut the Holy One, Blessed be He, forms the fetus in a woman’s open womb, and its openingfaces bdownward, andyet the fetus bis preserved. /b, bAnother matterthat demonstrates the difference between the attributes of God and the attributes of people is that when ba person places his articles on a scaleto be measured, bthe heavierthe item bis,the more bit descends. Butwhen bthe Holy One, Blessed be He,forms a fetus, bthe heavier the offspring gets,the more bit ascends upwardin the womb., bRabbi Yosei HaGelili taught: Whatis the meaning of that bwhich is written: “I will give thanks to You, for I am fearfully and wonderfully made; wonderful are Your works, and that my soul knows very well”(Psalms 139:14)? bCome and see that the attribute of flesh and blood is unlike the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and bloodis that when ba person plants seedsof different species binone bgarden bed, each and every oneof the seeds bemergesas a grown plant baccording to its species. But the Holy One, Blessed be He, forms the fetus in a woman’s womb, and all ofthe seeds, i.e., those of both the father and the mother, bemergewhen the offspring is formed bas onesex., bAlternatively,when ba dyer puts herbs in a cauldron [ ileyora /i], they all emerge as one colorof dye, bwhereas the Holy One, Blessed be He, forms the fetus in a woman’s womb,and beach and every oneof the seeds bemerges as its own type.In other words, the seed of the father form distinct elements, such as the white of the eye, and the seed of the mother forms other elements, such as the black of the eye, as explained above., bRav Yosef taught: Whatis the meaning of that bwhich is written:“And on that day you shall say: bI will give thanks to You, Lord, for You were angry with me; Your anger is turned away, and You comfort me”(Isaiah 12:1)? bWith regard to whatmatter bis the verse speaking? /b,It is referring, for example, bto two people who lefttheir homes to go bon a businesstrip. bA thorn penetratedthe body bof one of them,and he was consequently unable to go with his colleague. bHe started blaspheming and cursingin frustration. bAfter a period of time, he heard that the ship of the otherperson bhad sunk in the sea,and realized that the thorn had saved him from death. He then bstarted thankingGod band praisingHim for his delivery due to the slight pain caused to him by the thorn. This is the meaning of the statement: I will give thanks to You, Lord, for You were angry with me. bTherefore, it is statedat the end of the verse: b“Your anger is turned away, and You comfort me.” /b, bAnd thisstatement bisidentical to bthat which Rabbi Elazar said: Whatis the meaning of that bwhich is written:“Blessed be the Lord God, the God of Israel, bWho does wondrous things alone; and blessed be His glorious name forever”(Psalms 72:18–19)? What does it mean that God “does wondrous things alone”? It means that beven the one for whom the miracle was performed does not recognize the miraclethat was performed for bhim. /b, bRabbi Ḥanina bar Pappa taught: Whatis the meaning of that bwhich is written: “You measure [ izerita /i] my going about [ iorḥi /i] and my lying down [ iriv’i /i], and are acquainted with all my ways”(Psalms 139:3)? This verse bteaches that a person is not created from the entire dropof semen, bbut from its clearpart. iZeritacan mean to winnow, while iorḥiand iriv’ican both be explained as references to sexual intercourse. Therefore the verse is interpreted homiletically as saying that God separates the procreative part of the semen from the rest. bThe school of Rabbi Yishmael taught a parable:This matter is comparable bto a person who winnowsgrain bin the granary; he takes the food and leaves the waste. /b,This is bin accordance witha statement bof Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu raises a contradiction: It is writtenin one of King David’s psalms: b“For You have girded me [ ivatazreni /i] with strength for battle”(II Samuel 22:40), without the letter ialefin ivatazreni /i; band it is writtenin another psalm: b“Who girds me [ ihame’azreni /i] with strength”(Psalms 18:33), with an ialefin ihame’azreini /i. What is the difference between these two expressions? bDavid said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, You selected me [ izeiritani /i],i.e., You separated between the procreative part and the rest of the semen in order to create me, band You have girded me [ izeraztani /i] with strength. /b, bRabbi Abbahu taught: Whatis the meaning of that bwhich is writtenin Balaam’s blessing: b“Who has counted the dust of Jacob, or numbered the stock [ irova /i] of Israel”(Numbers 23:10)? The verse bteaches that the Holy One, Blessed be He, sits and counts the times that the Jewish people engage in intercourse [ irevi’iyyoteihem /i],anticipating the time bwhen the drop from which the righteous person will be created will arrive. /b, bAndit was bdue to this matterthat bthe eye of wicked Balaam went blind. He said: ShouldGod, bwho is pure and holy, and whose ministers are pure and holy, peek at this matter? Immediately his eye was blindedas a divine punishment, bas it is written: “The saying of the man whose eye is shut”(Numbers 24:3)., bAnd thisstatement bisthe same as that bwhich Rabbi Yoḥa said: Whatis the meaning of that bwhich is written,with regard to Leah’s conceiving Issachar: b“And he lay with her that night”(Genesis 30:16)? The verse bteaches that the Holy One, Blessed be He, contributed to that act.The manner in which God contributed to this act is derived from another verse, bas it is stated: “Issachar is a large-boned [ igarem /i] donkey”(Genesis 49:14). This teaches that God directed Jacob’s bdonkeytoward Leah’s tent so that he would engage in intercourse with her, thereby bcausing [ igaram /i]Leah’s conceiving bIssachar. /b,§ bRabbi Yitzḥak saysthat bRabbi Ami says:The sex of a fetus is determined at the moment of conception. If the bwoman emits seed first, she gives birth to a male,and if the bman emits seed first, she gives birth to a female, as it is stated: “If a woman bears seed and gives birth to a male”(Leviticus 12:2)., bThe Sages taught: At first,people bwould saythat if the bwoman emits seed first she gives birth to a male,and if the bman emits seed first, she gives birth to a female. But the Sages did not explainfrom which verse this bmatteris derived, buntil Rabbi Tzadok came and explainedthat bitis derived from the following verse: b“These are the sons of Leah, whom she bore to Jacob in Paddan Aram, with his daughter Dinah”(Genesis 46:15). From the fact that the verse battributes the males to the females,as the males are called: The sons of Leah, bandit attributes bthe females to the males, /bin that Dinah is called: His daughter, it is derived that if the woman emits seed first she gives birth to a male, whereas if the man emits seed first, she bears a female.,This statement is also derived from the following verse: b“And the sons of Ulam were mighty men of valor, archers, and had many sons and sons’ sons”(I Chronicles 8:40). bIs it in a person’s power to have many sons and sons’ sons? Rather, because /b |
|
14. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
| 38b. גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות עגבותיו א"ר אחא מאקרא דאגמא,א"ר יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר (תהלים מט, יג) אדם ביקר בל ילין,אמר רמי בר חמא אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה שנאמר (תהלים מט, יג) נמשל כבהמות נדמו:,(שע"ה בסו"ף ארמ"י סימן) אמר רב יהודה א"ר בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו,אמרו לפניו רבש"ע (תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם וכן כת שניה כת שלישית אמרו לפניו רבש"ע ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כל העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה,כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו לפניו רבש"ע לא יפה אמרו ראשונים לפניך אמר להן (ישעיהו מו, ד) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו',אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמר (דברים ד, לב) למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו שנאמר (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה,אמר ר"א אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע היה שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים (עד קצה השמים) כיון שסרח הניח הקב"ה ידו עליו ומיעטו שנאמר אחור וקדם צרתני וגו' קשו קראי אהדדי אידי ואידי חדא מידה היא,ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי ספר שנאמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל,והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר ולי מה יקרו רעיך אל,ואמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מין היה שנאמר (בראשית ג, ט) ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה אן נטה לבך רבי יצחק אמר מושך בערלתו היה כתיב הכא (הושע ו, ז) והמה כאדם עברו ברית וכתיב התם (בראשית ט, ט) את בריתי הפר,רב נחמן אמר כופר בעיקר היה כתיב הכא עברו ברית וכתיב התם (את בריתי הפר) (ירמיהו כב, ט) ואמרו על אשר עזבו (את) ברית ה' (אלהי אבותם),תנן התם ר"א אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר ר' יוחנן ל"ש אלא אפיקורוס (של) עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי,א"ר יוחנן כ"מ שפקרו המינים תשובתן בצידן (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו (ואומר) (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו (בראשית יא, ז) הבה נרדה ונבלה שם שפתם (בראשית יא, ה) וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל (בראשית לה, ז) כי שם נגלו אליו האלהים (בראשית לה, ג) לאל העונה אותי ביום צרתי,(דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (שמואל ב ז, כג) ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (דניאל ז, ט) עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב,הנך למה לי כדרבי יוחנן דא"ר יוחנן אין הקב"ה עושה דבר אא"כ נמלך בפמליא של מעלה שנאמר (דניאל ד, יד) בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאילתא,התינח כולהי עד די כרסוון רמיו מאי איכא למימר אחד לו ואחד לדוד דתניא אחד לו ואחד לדוד דברי ר"ע א"ל ר' יוסי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה,קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דתניא אחד לדין ואחד לצדקה דברי ר"ע א"ל ר' אלעזר בן עזריא עקיבא מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף כסא לישב עליו שרפרף להדום רגליו,אמר רב נחמן האי מאן דידע לאהדורי למינים כרב אידית ליהדר ואי לא לא ליהדר אמר ההוא מינא לרב אידית כתיב (שמות כד, א) ואל משה אמר עלה אל ה' עלה אלי מיבעי ליה א"ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב (שמות כג, כא) כי שמי בקרבו,אי הכי ניפלחו ליה כתיב (שמות כג, כא) אל תמר בו אל תמירני בו אם כן לא ישא לפשעכם למה לי א"ל הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג, טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו',אמר ליה ההוא מינא לר' ישמעאל בר' יוסי כתיב (בראשית יט, כד) וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מאתו מיבעי ליה א"ל ההוא כובס שבקיה אנא מהדרנא ליה דכתיב (בראשית ד, כג) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך נשיי מיבעי ליה אלא משתעי קרא הכי הכא נמי משתעי קרא הכי א"ל מנא לך הא מפירקיה דר"מ שמיע לי,דא"ר יוחנן כי הוה דריש ר' מאיר בפירקיה הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי ואמר ר' יוחנן ג' מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר ואנו אין לנו אלא שלש | 38b. bhis torsowas fashioned from dust taken bfrom Babylonia, and his headwas fashioned from dust taken bfrom Eretz Yisrael,the most important land, band his limbswere fashioned from dust taken bfrom the rest of the landsin the world. With regard to bhis buttocks, Rav Aḥa says:They were fashioned from dust taken bfrom Akra De’agma,on the outskirts of Babylonia., bRabbi Yoḥa bar Ḥanina says: Daytime is twelve hourslong, and the day Adam the first man was created was divided as follows: In the bfirst hourof the day, bhis dust was gathered.In the bsecond,an undefined bfigure was fashioned.In the bthird, his limbs were extended.In the bfourth, a soul was cast into him.In the bfifth, he stood on his legs.In the bsixth, he calledthe creatures by the bnameshe gave them. In the bseventh, Eve was paired with him.In the beighth, they arose to the bed two, and descended four,i.e., Cain and Abel were immediately born. In the bninth, he was commanded not to eat of the Treeof Knowledge. In the btenth, he sinned.In the beleventh, he was judged.In the btwelfth, he was expelled and leftthe Garden of Eden, bas it is stated: “But man abides not in honor;he is like the beasts that perish” (Psalms 49:13). Adam did not abide, i.e., sleep, in a place of honor for even one night., bRami bar Ḥama saysin explanation of the end of that verse: bA wild animal does not have power over a person unlessthat person bseems tothe wild animal blike an animal, as it is stated: “He is like the beasts that perish.” /b,The Gemara presents ba mnemonicfor the statements that follow: bAt the time, to the end, Aramaic. Rav Yehuda saysthat bRav says: At the time that the Holy One, Blessed be He, sought to create a person, He created one group of ministering angels. He said to them:If byou agree, let us fashion a person in our image.The angels bsaid before him: Master of the Universe, what are the actions ofthis person You suggest to create? God bsaid to them: His actions are such and such,according to human nature.,The angels bsaid before him: Master of the Universe: “What is man that You are mindful of him? And the son of man that You think of him?”(Psalms 8:5), i.e., a creature such as this is not worth creating. God boutstretched His small finger among them and burned themwith fire. bAnd the sameoccurred with ba second groupof angels. The bthird groupof angels that He asked bsaid before Him: Master of the Universe, the firsttwo groups bwho spoketheir mind bbefore You, what did they accomplish? The entire world is Yours; whatever You wish to do in Your world, do.God then created the first person., bWhenhistory barrived atthe time of bthe people of the generation of the flood and the people of the generation of the dispersion,i.e., the Tower of Babel, bwhose actions were ruinous,the angels bsaid before God: Master of the Universe, didn’t thefirst set of angels bspeak appropriately before You,that human beings are not worthy of having been created? God bsaid to themconcerning humanity: b“Even to your old age I am the same; and even to hoar hairs will I suffer you;I have made and I will bear; and I will carry, and I will deliver you” (Isaiah 46:4), i.e., having created people, I will even suffer their flaws., bRav Yehuda saysthat bRav says: Adam the firstman spanned bfrom one end of the world until the other, as it is stated: “Since the day that God created man upon the earth, and from the one end of heaven unto the other”(Deuteronomy 4:32), meaning that on the day Adam was created he spanned from one end of the heavens until the other. bOnceAdam bsinned, the Holy One, Blessed be He, placed His hand on him and diminished him, as it is stated: “Behind and before You have created me and laid Your hand upon me”(Psalms 139:5), that at first Adam spanned “behind and before,” meaning everywhere, and then God laid His hand on him and diminished him., bRabbi Elazar says:The height of bAdam the firstman bwas from the ground until the firmament, as it is stated: “Since the day that God created man upon the earth, and from the one end of heaven unto the other.”Adam stood “upon the earth” and rose to the end of the heavens. bOnceAdam bsinned, the Holy One, Blessed be He, placed His hand on him and diminished him, as it is stated: “Behind and before You have created meand laid Your hand upon me.” The Gemara asks: The interpretations of bthe verses contradict each other.The first interpretation is that his size was from one end of the world to the other, and the second interpretation is that it was from the earth until the heavens. The Gemara answers: bThis and that,from one end of the world to another and from the earth until the heavens, bare one measure,i.e., the same distance., bAnd Rav Yehuda saysthat bRav says: Adam the firstman bspoke in the language of Aramaic, as it is statedin the chapter of Psalms speaking in the voice of Adam: b“How weighty also are Your thoughts to me, O God”(Psalms 139:17)., bAnd this,i.e., that the verse in Psalms is stated by Adam, is what bReish Lakish says: Whatis the meaning of that bwhich is written: “This is the book of the generations of Adam”(Genesis 5:1)? This verse bteaches that the Holy One, Blessed be He, showedAdam bevery generation and itsTorah binterpreters, every generation and its wise ones. When he arrived athis vision of bthe generation of Rabbi Akiva,Adam bwas gladdened by his Torah, and saddened by hismanner of bdeath. He said: “How weighty also are Your thoughts to me, O God,”i.e., how it weighs upon me that a man as great as Rabbi Akiva should suffer., bAnd Rav Yehuda saysthat bRav says: Adam the firstman bwas a heretic, as it is stated: “And the Lord called to the man and said to him: Where are you”?(Genesis 3:9), meaning, to bwhere has your heart turned,indicating that Adam turned from the path of truth. bRabbi Yitzḥak says: He wasone who bdrew his foreskinforward, so as to remove any indication that he was circumcised. It bis written here: “And they like men [ iadam /i] have transgressed the covet”(Hosea 6:7), bandit bis written there:“And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin, that soul shall be cut off from his people; bhe has broken My covet”(Genesis 17:14)., bRav Naḥman says: He was a denier of the fundamental principleof belief in God. It bis written here:“And they like men [ iadam /i] bhave transgressed the covet,” andit bis written there: “He has broken My covet,”and it is written in a third verse: b“And then they shall answer: Because they have forsaken the covet of the Lord their Godand worshipped other gods and served them” (Jeremiah 22:9).,§ bWe learnedin a mishna bthere(Avot 2:14): bRabbi Eliezer says: Be persistent to learn Torah, and know what to respond to the heretic [ ila’apikoros /i]. Rabbi Yoḥa says:This was btaught onlywith regard to ba gentile heretic, butnot with regard to ba Jewish heretic,as one should not respond to him. bAll the more so,if one does respond bhe will become more heretical.His heresy is assumed to be intentional, and any attempt to rebut it will only cause him to reinforce his position., bRabbi Yoḥa says: Any placein the Bible from bwhere the hereticsattempt to bprove their heresy,i.e., that there is more than one god, bthe response to theirclaim is balongside them,i.e., in the immediate vicinity of the verses they cite. The verse states that God said: b“Let us make man in our image”(Genesis 1:26), employing the plural, bbut itthen bstates: “And God created man in His image”(Genesis 1:27), employing the singular. The verse states that God said: b“Come, let us go down and there confound their language”(Genesis 11:7), but it also states: b“And the Lord came down to see the city and the tower”(Genesis 11:5). The verse states in the plural: b“There God was revealed [ iniglu /i] to himwhen he fled from the face of his brother” (Genesis 35:7), but it also states in the singular: b“To God Who answers [ ihaoneh /i] me in the day of my distress”(Genesis 35:3).,Rabbi Yoḥa cites several examples where the counterclaim is in the same verse as the claim of the heretics. The verse states: b“For what nation is there so great that has God so near to them as the Lord our God is whenever we call upon Him?”(Deuteronomy 4:7), where the term “near” is written in plural, ikerovim /i, but the term “upon Him” is written in singular. Another verse states: b“And who is like Your people, like Israel, a nation one in the earth, whom God went to redeem unto Himself for a people?”(II Samuel 7:23), where the term “went” is written in plural, ihalekhu /i, but the term “Himself” is written in singular. Another verse states: “I beheld btill thrones were placed, and one that was ancient of days did sit”(Daniel 7:9); where the term “thrones” is written in plural, ikharsavan /i, but the term “sit” is written in singular.,The Gemara asks: bWhy do Ineed btheseinstances of plural words? Why does the verse employ the plural at all when referring to God? The Gemara explains: This is bin accordance withthe statement bof Rabbi Yoḥa, as Rabbi Yoḥa says: The Holy One, Blessed be He, does not act unless He consults with the entourage of Above,i.e., the angels, bas it is stated: “The matter is by the decree of the watchers, and the sentence by the word of the holy ones”(Daniel 4:14).,The Gemara clarifies: This bworks out well foralmost ballthe verses, as they describe an action taken by God, but bwhat is there to sayconcerning the verse: “I beheld btill thrones were placed”?The Gemara answers: bOnethrone is bfor Him and onethrone is bfor David,i.e., the messiah, bas it is taughtin a ibaraita /i: bOnethrone is bfor Him and onethrone is bfor David;this is bthe statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yosei said to him: Akiva! Until when will you desacralize the Divine Presenceby equating God with a person? bRather,the correct interpretation is that both thrones are for God, as bonethrone is bfor judgment and onethrone is bfor righteousness. /b,The Gemara asks: Did Rabbi Akiva bacceptthis explanation bfromRabbi Yosei bordid he bnot accept it from him?The Gemara suggests: bComeand bheara proof to the matter from what was taught in another ibaraita /i, bas it is taughtin a ibaraita /i: bOnethrone is bfor judgment and onethrone is bfor righteousness;this is bthe statement of Rabbi Akiva. Rabbi Elazar ben Azarya said to him: Akiva! What are you doing near,i.e., discussing, matters of iaggada /i? Go neartractates iNega’imand iOholot /i,which examine the complex ihalakhotof ritual purity, where your knowledge is unparalleled. bRather,the correct interpretation is that while both thrones are for God, boneis bfor a throne and oneis bfor a stool.There is ba throne for God to sit upon, and a stoolthat serves bas His footstool. /b, bRav Naḥman says: This one,i.e., any person, bwho knowshow bto respond to the hereticsas effectively bas Rav Idit should respondto them, bbut ifhe does bnotknow, he bshould not respondto them. The Gemara relates: bA certain heretic said to Rav Idit:It bis writtenin the verse concerning God: b“And to Moses He said: Come up to the Lord”(Exodus 24:1). The heretic raised a question: bIt should havestated: bCome up to Me.Rav Idit bsaid to him: Thisterm, “the Lord,” in that verse bisreferring to the angel bMetatron, whose name is like the name of his Master, as it is written:“Behold I send an angel before you to keep you in the way and to bring you to the place that I have prepared. Take heed of him and obey his voice; do not defy him; for he will not pardon your transgression, bfor My name is in him”(Exodus 23:20–21).,The heretic said to him: bIf so,if this angel is equated with God, bwe should worship himas we worship God. Rav Idit said to him: It bis written: “Do not defy [ itammer /i] him,”which alludes to: bDo not replace Me [ itemireni /i] with him.The heretic said to him: bIf so, why do Ineed the clause b“For he will not pardon your transgression”?Rav Idit bsaid to him: We believe that we did not acceptthe angel beven as a guide [ ibefarvanka /i]for the journey, bas it is written: “And he said to him: If Your Presence go not with meraise us not up from here” (Exodus 33:15). Moses told God that if God Himself does not accompany the Jewish people they do not want to travel to Eretz Yisrael.,The Gemara relates: bA certain heretic said to Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei:It bis written: “And the Lord rained upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from the Lordout of heaven” (Genesis 19:24). The heretic raised the question: bIt should havestated: bFrom Himout of heaven. bA certain launderer said toRabbi Yishmael: bLeave him be; I will respond to him.This is bas it is written: “And Lemech said to his wives: Adah and Zillah, hear my voice; wives of Lemech,hearken to my speech” (Genesis 4:23). One can raise the question: bIt should havebeen written: bMy wives,and not: “Wives of Lemech.” bRather, it isthe style of bthe verseto bspeak in thismanner. bHere too, it isthe style of bthe verseto bspeak in thismanner. Rabbi Yishmael bsaid tothe launderer: bFrom where did youhear bthisinterpretation? The launderer bsaid to him: I heard it at the lecture of Rabbi Meir. /b,The Gemara comments: This is bas Rabbi Yoḥa said: When Rabbi Meir would teach his lecture he would expound one-third ihalakha /i, one-third iaggada /i,and bone-third parables. And Rabbi Yoḥa says: Rabbi Meir had,i.e., taught, bthree hundred parables of foxes, and we have only three. /b |
|
15. Nag Hammadi, On The Origin of The World, 113.21-114.4 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
16. Nag Hammadi, The Apocalypse of Adam, 64.1-64.19, 85.2-85.17, 85.19-85.31 (3rd cent. CE - 3rd cent. CE)
|
