1. Septuagint, Tobit, 11.14, 13.1 (10th cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 11.14. Then he saw his son and embraced him, and he wept and said, "Blessed art thou, O God, and blessed is thy name for ever, and blessed are all thy holy angels. 13.1. Then Tobit wrote a prayer of rejoicing, and said:"Blessed is God who lives for ever,and blessed is his kingdom. |
|
2. Hebrew Bible, Deuteronomy, 6.4-6.9 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)
6.4. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד׃ 6.5. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ׃ 6.6. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ׃ 6.7. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ 6.8. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ 6.9. וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ | 6.4. HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE." 6.5. And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might." 6.6. And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;" 6.7. and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up." 6.8. And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for frontlets between thine eyes." 6.9. And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates." |
|
3. Hebrew Bible, Nehemiah, 9.5 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)
9.5. וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִן־הָעוֹלָם עַד־הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל־כָּל־בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃ | 9.5. Then the Levites, Jeshua, and Kadmiel, Bani, Hashabneiah, Sherebiah, Hodiah, Shebaniah, and Pethahiah, said: ‘Stand up and bless the LORD your God from everlasting to everlasting; and let them say: Blessed be Thy glorious Name, that is exalted above all blessing and praise." |
|
4. Septuagint, Tobit, 11.14, 13.1 (4th cent. BCE - 2nd cent. BCE)
| 11.14. Then he saw his son and embraced him, and he wept and said, "Blessed art thou, O God, and blessed is thy name for ever, and blessed are all thy holy angels. 13.1. Then Tobit wrote a prayer of rejoicing, and said:"Blessed is God who lives for ever,and blessed is his kingdom. |
|
5. Mishnah, Yoma, 3.8, 6.2 (1st cent. CE - 3rd cent. CE)
| 3.8. He came to his bull and his bull was standing between the Ulam and the altar, its head to the south and its face to the west. And the priest stands on the eastside facing the west. And he lays both his hands upon it and confesses. And thus he would say: “Please, ‘Hashem’! I have done wrong, I have transgressed, I have sinned before You, I and my house. Please, ‘Hashem’! Forgive the wrongdoings, the transgressions, the sins which I have committed and transgressed and sinned before You, I and my house, as it is written in the torah of Moses Your servant: “For on this day shall atonement be made for you [to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord”] (Leviticus 16:30). And they answered after him: “Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever!”" 6.2. He then came to the scapegoat and laid his two hands upon it and he made confession. And thus he would say: “Please, ‘Hashem’! They have done wrong, they have transgressed, they have sinned before You, Your people the House of Israel. Please, in the name of Hashem (Bashem)! Forgive the wrongdoings, the transgressions, the sins which your people, the House of Israel, have committed and transgressed and sinned before You, as it is written in the torah of Moses Your servant: “For on this day shall atonement be made for you [to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord”] (Leviticus 16:30). And the priests and the people standing in the courtyard, when they would hear God’s name explicated coming out of the high priest’s mouth, would bend their knees, bow down and fall on their faces and say “Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever!”" |
|
6. Anon., Genesis Rabba, 65.21, 98.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)
65.21. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, הָא קוֹלוֹ מְשַׁתֵּק אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר כְּתִיב (יחזקאל א, כה): בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. בְּעָמְדָם וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, לֹא כֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֵין יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, ז): וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה, אֵין לָהֶם קְפִיצִים (דניאל ז, טז): קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, מַה הוּא דֵין לְשׁוֹן קָאֲמַיָּא, קְיָמַיָּא. (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, (דברי הימים ב יח, יח): וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בְּעָמְדָם, אֶתְמְהָא. וּמָה הִיא בְּעָמְדָם, בָּא עָם דֹּם. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַמַּלְאָכִים שׁוֹתְקִין, וְאַחַר כָּךְ תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן, וּמָה הֵן אוֹמְרִין (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר (איוב לח, ז): בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים, מַה שֶּׁזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנִּמְשַׁל לַכּוֹכָבִים מְקַלְּסִין, דִּכְתִיב בְּהוֹן (דניאל יב, ג): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים, וְאַחַר כָּךְ וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מָה הֵן אוֹמְרִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּתִיב (יחזקאל ג, יב): וַתִּשָֹּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וגו'. רַעַשׁ גָּדוֹל, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִשֶּׁקִּלַּסְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרִי, וְאַחַר כָּךְ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, וּמָה הֵם אוֹמְרִים, בָּרוּךְ שֵׁם. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלָּעִי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מְצַוַּחַת מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹלוֹ שֶׁל אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר שֶׁהָרַג בְּבֵיתָר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם. 98.3. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב (בראשית מט, ב), רַבִּי בֶּרֶכְיָה זִמְנִין אֲמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא וְזִמְנִין אֲמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן, מִכָּאן שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וְיָרַד מַלְאָךְ וְכִנְסָן. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מִכָּאן שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וְכִנְסָן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. (בראשית מט, ב): וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּינְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר שִׁמְעוּ לְאֵל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. וְרַבִּי פִּינְחָס אָמַר אֵל הוּא יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, אַף אֲבִיכֶם בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַלֵּק עוֹלָמוֹת, אַף אֲבִיכֶם מְחַלֵּק עוֹלָמוֹת. אֶלְעָזָר בֶּן אֲחוּי אָמַר מִכָּאן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם קָרָא לִשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵל יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲבִיכֶם, שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ לוֹ (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחְלֹקֶת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחְלֹקֶת, אֶלָּא (דברים ו, ד): ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אַף הוּא פֵּרַשׁ בִּשְׂפָתָיו וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכותוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל הֲדָא הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצֶּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. | |
|
7. Babylonian Talmud, Pesahim, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
56a. ואוכלין מתחת הנשרים בשבת ונותנין פאה לירק ומיחו בידם חכמים:, big strongגמ׳ /strong /big ת"ר ששה דברים עשה חזקיה המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו כיתת נחש הנחשת והודו לו גנז ספר רפואות והודו לו,ועל שלשה לא הודו לו קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור ולא הודו לו סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו:,מרכיבין דקלים כל היום וכו': היכי עבדי אמר רב יהודה מייתי אסא דרא ושיכרא דדפנא וקימחא דשערי דרמי במנא דלא חלפי עליה ארבעין יומין ומרתחי להו ושדו להו לדיקלא בליביה וכל דקאי בארבע אמות דידיה אי לא עבדי ליה הכי צאוי לאלתר רב אחא בריה דרבא אמר מנחי כופרא דיכרא לנוקבתא:,וכורכין את שמע: היכי עבדי אמר רב יהודה אומרים (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין רבא אמר מפסיקין היו אלא שהיו אומרים היום על לבבך דמשמע היום על לבבך ולא מחר על לבבך: ת"ר כיצד היו כורכין את שמע אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא היו מפסיקין דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,ואנן מאי טעמא אמרינן ליה כדדריש ר' שמעון בן לקיש,דאמר רשב"ל (בראשית מט, א) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו לא נאמרוהו אמרו יעקב התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי אמר רבי יצחק אמרי דבי רבי אמי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה אם תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה להביא בחשאי,אמר רבי אבהו התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין ובנהרדעא דליכא מינין עד השתא אמרי לה בחשאי:,תנו רבנן ששה דברים עשו אנשי יריחו שלשה ברצון חכמים ושלשה שלא ברצון חכמים ואלו ברצון חכמים מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין לפני העומר ואלו שלא ברצון חכמים גודשין לפני העומר ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות וימים טובים ומתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה דברי רבי מאיר,אמר לו רבי יהודה אם ברצון חכמים היו עושין יהו כל אדם עושין כן אלא אלו ואלו שלא ברצון חכמים היו עושין על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם,ואלו שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר ואלו שמיחו בידם מתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה ופורצין פרצות בגנותיהן ופרדסיהן להאכיל נשר לעניים בשבתות וימים טובים בשני בצורת נותנין פיאה לירק ומיחו בידם חכמים,וסבר רבי יהודה קצירה שלא ברצון חכמים היא והתנן אנשי יריחו קוצרין לפני העומר ברצון חכמים וגודשין לפני העומר שלא ברצון חכמים ולא מיחו בידם חכמים | 56a. bandthey would beatfallen fruit bfrom beneathpalm btrees that shed fruitthat had fallen bon Shabbat; and theywould bdesignatethe produce in the bcornerfor the poor in a field of bvegetables,which is exempt from this obligation even by rabbinic law. bAnd the Sages reprimandedthe people of Jericho for doing these three things., strongGEMARA: /strong Apropos the people of Jericho, who were reprimanded for some of their actions and not reprimanded for others, the Gemara cites a similar ibaraita /i. bThe Sages taught: King Hezekiah performed six actions. With regard to threeof them, the Sages of his generation bconceded to him; and with regard to threeof them, the Sages bdid not concede to him.Due to King Hezekiah’s father’s wickedness, bhe dragged the bones of his fatherAhaz bon a bier of ropesand did not afford him the respect due to a king, bandthe Sages bconceded to him. He ground the copper snakethat Moses fashioned in the desert because Israel worshipped it, bandthe Sages bconceded to him. He suppressed the Book of Cures, and they conceded to him. /b, bAnd with regard to threeactions, the Sages bdid not concede to him. He cut off the doors of the Sanctuary and sent them to the King of Assyria, and they did not concede to himbecause he thereby demeaned the Temple. bHe sealed the waters of the upper Gihonstream, diverting its water into the city by means of a tunnel, band they did not concede to him,because he harmed the local populace in the process and should have relied upon God ( iMe’iri /i). bHe intercalatedthe year, delaying the advent of the month bof Nisan during Nisan, and they did not concede to him.The Gemara explains that he declared the first of Nisan to be the thirtieth of Adar and only then intercalated the year (see II Chronicles 30:2).,We learned in the mishna: bTheywould bgraft palm trees the entire dayof the fourteenth of Nisan. The Gemara asks: bHow did they performthis grafting? bRabbi Yehuda said: They brought fresh myrtle, strong beermade bfrom thefruit of the blaurel tree, and barley flour that was cast into a vessel, and forty days has not passedsince it was ground. bThey boiled themtogether band pouredthe mixture binto the core of the palm tree.And for banytree bstanding within four cubits of thattree, bif they did not perform thistreatment with it, bit would immediately witherbecause the tree that received the treatment would grow faster at the expense of the surrounding trees. bRav Aḥa, sonof bRava, said: They placed a branch of a male palm tree on the female,and by doing so the female tree would yield fruit.,We learned in the mishna that the residents of Jericho would bbundle iShema /i.The Gemara asks: What does it mean that they bundled iShema /i? bHow did they doso? bRabbi Yehuda saidthat bthey recited: “Hear Israel: The Lord is our God, the Lord is One /b” (Deuteronomy 6:4), band they would not pausebetween words. bRava said: Theywould bpausebetween words, bbutinstead of reciting this verse in the proper manner: “That which I command you today, shall be on your heart” (Deuteronomy 6:5), pausing after the word today; bthey would say: Today shall be on your heart,inferring: bToday it will be on your heart, and tomorrow it will not be on your heart. The Sages taughtin the iTosefta /i: bHow would they bundle iShema /i? They recited: “Hear Israel, the Lord is our God the Lord is One,” without pausing;this is bthe statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: They paused, but they would not recite: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever. /b,The Gemara asks: bWhat is the reason that we recitethat passage: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever, even though it does not appear in the Torah? The Gemara answers: We recite it bin accordance withthat bwhich Rabbi Shimon ben Lakish interpreted homiletically. /b, bAs Rabbi Shimon ben Lakish saidthat it is written: b“And Jacob called his sons and said, Gather around and I will tell youwhat will occur to you in the end of days” (Genesis 49:1). bJacob wanted to reveal to his sonswhen the complete redemption would arrive at bthe end of days(see Daniel 12:13), bbut the Divine Presence abandoned him,rendering him unable to prophesy. bHe said: Perhapsthe Divine Presence has abandoned me because, bHeaven forfend, one of my descendants is unfit, aswas the case with my grandfather bAbraham, from whom Ishmael emerged, andlike bmy father Isaac, from whom Esau emerged. His sons said to him: Hear Israel,our father, bthe Lord is our God, the Lord is One. They said: Just as there is only oneGod bin your heart, so too, there is only one in our hearts. At that moment Jacob our father saidin praise: bBlessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever,as all his children were righteous., bThe Rabbis said: What should we do? Shall we recitethis verse? But bMoses our teacher did not say itin the Torah as part of iShema /i. bShall we not recite it?But bJacob said it.In order to resolve this dilemma bthey established thatthis passage bshould be recited surreptitiously. Rabbi Yitzḥak saidthat bthe school of Rabbi Ami said:This is banalogous to the daughter of a king who smelledthe fragrance of the dried bspicesstuck to the bottom of bthe potand craved to eat them. What can she do? bIf she tellsher servants to give it to her, bshe will be disgraced,as the dried spices are a contemptible food. However, if bshe does not sayshe wants to eat them, bshe willendure bsuffering. Her servants began to bringthem to her bsurreptitiously.One should conduct himself in that manner in similar cases of uncertainty., bRabbi Abbahu said:The Sages binstituted thatthe people bshould recite it aloud due to the grievance of the heretics.It was instituted to prevent the heretics from claiming that the Jews are surreptitiously reciting inappropriate statements. The Gemara adds: bIn Neharde’a, where there are no heretics, they recite it surreptitiously even now. /b, bThe Sages taughta related matter in the iTosefta /i: bThe people of Jericho performed six actions, threein keeping bwith the will of the Sages and three against the will of the Sages. And theseare what they did in keeping bwith the will of the Sages: Theywould bgraft palm trees the entire dayof the fourteenth of Nisan; band theywould bbundle iShema /i; and theywould bharvestgrain bbefore the iomer /ioffering was brought. bAnd theseare what they did bagainst the will of the Sages: Theywould bpilethe harvest bbefore the iomer /i; and theywould bmake breaches inthe walls of btheir gardens and their orchards to feed fallenfruit bto the poor during drought years,so that the poor could take the fruit that had fallen bon Shabbat and Festivals; and theywould bpermitthe use of bconsecrated branches of carob and of sycamoretrees. This is bthe statement of Rabbi Meir. /b, bRabbi Yehuda said to him:It is inaccurate to formulate it in that manner, as bif they actedin keeping bwith the will of the Sages, all people would do so,not only the residents of Jericho. bRather,formulate it in this manner: Both bthesethree acts band thosethree bwere performed against the will of the Sages. With regard to threethe Sages breprimanded them; and with regard to threethe Sages bdid not reprimand them.Since one could contend that the latter are permitted and the people of Jericho had already performed them, the Sages chose not to reprimand them., bAnd theseare what they did for which the Sages bdid not reprimand them: Theywould bgraft palm trees the entire day; and theywould bbundle iShema /i; and theywould bharvest and pilegrain bbefore the iomer /ioffering was brought. bAnd theseare what they did for which the Sages breprimanded them: Theywould bpermitthe use of bconsecrated branches of carob and of sycamoretrees; btheywould bmake breaches inthe walls of btheir gardens and orchards on Shabbat and Festivals, in order to feed the poor fallen fruit during drought years; and theywould bdesignatefor the poor btheproduce in the bcornerin a field of bvegetables. And the Sages reprimanded themfor those actions.,The Gemara asks: bAnddoes bRabbi Yehuda maintainthat this bharvestperformed by the residents of Jericho bwas against the will of the Sages? Didn’t we learnin a mishna: bThe people of Jerichowould bharvest before the iomer /i,in keeping bwith the will of the Sages, and theywould bpilethe grain bbefore the iomer /i, against the will of the Sages, but the Sages did not reprimand them? /b |
|
8. Babylonian Talmud, Taanit, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)
16b. היינו מטופל ואין לו היינו ביתו ריקם אמר רב חסדא זהו שביתו ריקם מן העבירה: ופרקו נאה אמר אביי זה שלא יצא (לו) שם רע בילדותו,(ירמיהו יב, ח) היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה מאי נתנה עלי בקולה אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רבי חמא אמר רבי אלעזר זה שליח צבור (היורד לפני התיבה שאינו הגון):,ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש: הני שש שבע הוויין כדתנן על השביעית הוא אומר ברוך מרחם על הארץ אמר רב נחמן בר יצחק מאי שביעית שביעית לארוכה,כדתניא בגואל ישראל מאריך ובחותמה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך גואל ישראל והן עונין אחריו אמן וחזן הכנסת אומר להם תקעו בני אהרן תקעו,וחוזר ואומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך זוכר הנשכחות והן עונין אחריו אמן וחזן הכנסת אומר להם הריעו בני אהרן הריעו וכן בכל ברכה וברכה באחת אומר תקעו ובאחת אומר הריעו:,במה דברים אמורים בגבולין אבל במקדש אינו כן לפי שאין עונין אמן במקדש ומנין שאין עונין אמן במקדש,שנאמר (נחמיה ט, ה) קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה יכול על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהלה אחת ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה תן לו תהלה,ואלא במקדש מהו אומר ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וחזן הכנסת אומר להם תקעו הכהנים בני אהרן תקעו,וחוזר ואומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך ה' אלהי ישראל זוכר הנשכחות והם עונים אחריו בשכמל"ו וחזן הכנסת אומר להם הריעו הכהנים בני אהרן הריעו וכו' וכן בכל ברכה וברכה באחת אומר תקעו ובאחת אומר הריעו עד שגומר את כולן,וכך הנהיג ר' חלפתא בצפורי ור' חנניה בן תרדיון בסיכני וכשבא דבר לפני חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית,ואית דאמרי כדתניא אומר לפניהן עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש ואותן שש היכן אומרן בין גואל לרופא חולי ומאריך בגאולה והן עונין אחריו אמן על כל ברכה וברכה וכך היו נוהגין בגבולין,אבל במקדש היו אומרים ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל ולא היו עונין אחריו אמן וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש ומנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם ויברכו (את) שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן לו תהלה:,תנו רבנן על הראשונות הוא אומר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וחזן הכנסת אומר תקעו כהנים תקעו וחוזר ואומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה (והן תוקעין ומריעין ותוקעין) ועל השניה הוא אומר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך זוכר הנשכחות והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,וחזן הכנסת אומר הריעו בני אהרן הריעו ואומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה והם מריעין ותוקעין ומריעין וכן בכל ברכה וברכה באחת אומר תקעו ובאחת אומר הריעו עד שיגמור את הברכות כולן וכך הנהיג ר' חלפתא בצפורי ור' חנניה בן תרדיון בסיכני וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית:,ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות כו': א"ר אדא דמן יפו מאי טעמא דר' יהודה לפי שאין אומרים זכרונות ושופרות | 16b. The Gemara asks a question concerning the explanation of Rabbi Yehuda: One who has bdependentchildren band does not haveanything with which to support them bisapparently bthe same asone whose bhouse is empty.Why does Rabbi Yehuda list both descriptions? bRav Ḥisda said: Thisexpression means bthat his house is empty of transgression. AndRabbi Yehuda further said that the prayer leader must be one bwhose youth was becoming.In explanation of this phrase, bAbaye said: Thisis bone who did not have a bad reputationat any time bduring his youth. /b,The Gemara cites a verse in relation to the prayer leader: b“My heritage has become to me as a lion in the forest. She has uttered her voice against me; therefore I have hated her”(Jeremiah 12:8). bWhat isthe meaning of the phrase: b“She has uttered her voice against me”? Mar Zutra bar Toviyya saidthat bRav said, and some say Rabbi Ḥama saidthat bRabbi Elazar said: This is an unworthy prayer leader who descends before the ark.When this person calls out to God, He thinks, so to speak: I hate the sound of his prayer.,§ The mishna teaches: bAndthe prayer leader brecites twenty-four blessings before them:The beighteenblessings bofthe beveryday iAmidaprayer, bto which he adds another sixblessings. The Gemara asks: Are bthese sixblessings? In fact, bthey are seven, as we learnedin a mishna: bFor the seventh he recites,Blessed are You, Lord, bWho has mercy on the Land. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Whatis the meaning of the bseventhblessing? This is referring to the bseventh for length,i.e., there were actually six new blessings, but as the prayer leader lengthens the sixth weekday blessing it is considered an additional blessing., bAs it is taughtin a ibaraita /i: bInthe blessing of: bRedeemer of Israel,the prayer leader blengthensthe blessing, band for its conclusion he recites: He Who answered Abraham on Mount Moriah, He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessedare You, Lord, bRedeemer of Israel. Andthe community banswers amen after him. And the sexton says to them: Blowa long, unwavering sound, bsons of Aaron, blow. /b, bAndthe prayer leader bresumes and recitesthe second blessing, concluding: bHe Who answered our forefathers by the Red Sea, He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessedare You, Lord, bWho remembers the forgotten. Andthe community banswers amen after him. And the sexton says to them: Blasta wavering sound, bsons of Aaron, blast. And similarly,this is the procedure bfor each and everyadditional bblessing: After oneblessing bhe says: Blowa long, unwavering sound, band afterthe next bone he says: Blasta wavering sound.,The Gemara asks: bIn whatcase bis this statement said?This method applies bin the outlying areas,i.e., everywhere except in the Temple. bHowever, in the Templeitself this bis notthe correct procedure, bas one does not answer amen in the Temple.Instead, one responds with a long blessing. The Gemara inquires: bAnd from whereis it derived bthat one does not answer amen in the Temple? /b,The Gemara answers: bAs it is stated: “Stand up and bless the Lord, your God, from everlasting to everlasting, and let them say: Blessed be Your glorious name, that is exalted above all blessing and praise”(Nehemiah 9:5). One bmighthave thought that bfor all blessings there should be only one praise,i.e., all blessings are answered with amen. Therefore, bthe verse states: “That is exalted above all [ ial kol /i] blessing and praise,”which indicates that bfor every [ ial kol /i] blessing,you should bgive itits own bpraise. /b, bButif so, bin the Temple, whatwould the prayer leader brecite?He would conclude the blessing: bBlessed be the Lord, God of Israel, from everlasting to everlasting. Blessedare You, Lord, bRedeemer of Israel. Andinstead of amen, bthey answer after him: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time. And the sexton says to them: Blow, priests, sons of Aaron, blow. /b, bAndthe prayer leader bresumes and recitesthe second blessing, concluding: bHe Who answered Abraham on Mount Moriah, He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed be the Lord, God of Israel, Who remembers the forgotten. Andthe community banswers after him: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time. And the sexton says to them: Blast, priests, sons of Aaron, blast, etc. And similarly,this is the procedure bfor each and everyadditional bblessing: After oneblessing bhe says: Blowa long, unwavering sound, band afterthe next bone he says: Blasta wavering sound, buntil he concludes allthe blessings.,§ The Gemara relates: bAnd this was the custom Rabbi Ḥalafta established inthe city of bTzippori, and Rabbi Ḥaya ben Teradyon inthe city of bSikhni. And whenthis bmatter came before the Sages, they said: They would actin accordance with bthis custom only at the Eastern Gateof the Temple band on the Temple Mount,but not outside the Temple., bAndsome bsaythat they acted bas it is taughtin a ibaraita /i: bAnd he recites twenty-four blessings before them:The beighteenblessings bofthe beveryday iAmidaprayer, bto which he adds another sixblessings. bAnd thoseextra bsix, where does he recite them? Betweenthe blessings: bRedeemerof Israel, band: Healer of the sick. And he lengthensthe earlier prayer bof redemption, andthe congregation banswers amen after him, for each and every blessing. And this was the custom in the outlying areas,outside the Temple., bHowever, in the Temple they would recite: Blessed be the Lord, God of Israel, from everlasting to everlasting. Blessedare You, Lord, bRedeemer of Israel, and they would not answer amen after him. And whydid the practice differ bso much? Because one does not answer amen in the Temple. And from whereis it derived bthat one does not answer amen in the Temple? As it is stated: “Stand up and bless the Lord, your God, from everlasting to everlasting, and let them say: Blessed be Your glorious Name, that is exalted above all blessing and praise”(Nehemiah 9:5). As stated above, this verse indicates that bfor every blessing,you should bgive itits own bpraise. /b, bThe Sages taught: Inconcluding bthe firstblessing bhe recites: Blessed be the Lord, God of Israel, from everlasting to everlasting. Blessedare You, Lord, bRedeemer of Israel, and they would answer after him: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time. And the sexton says: Blow, priests, blow. And he resumesthe blessings band recites: He Who answered Abraham on Mount Moriah, He will answer you and hear the sound of your cry on this day. And they blowa long, unwavering sound, band blasta wavering sound, band blow. And for the secondblessing bhe recites: Blessed be the Lord, God of Israel, from everlasting to everlasting, who remembers the forgotten, and they would answer after him: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time. /b, bAnd the sexton says: Blast, sons of Aaron, blast. And he recites: He Who answered our forefathers by the Red Sea, He will answer you and hear the sound of your cry on this day. And they blow, and blast, and blow. And similarly, for each and every blessing: After one he says: Blow, and afterthe next bone he says: Blast, until he concludes all of them. And this was the custom Rabbi Ḥalafta established in Tzippori, and Rabbi Ḥaya ben Teradyon in Sikhni. And whenthis bmatter came before the Sages, they said: They would actin accordance with bthis custom only at the Eastern Gate and on the Temple Mount. /b,§ The mishna taught: Rabbi Yehuda says: The prayer leader bdid not need to recitethe bRemembrancesand iShofarotpassages. Instead, he recited verses dealing with famine and suffering. bRabbi Adda from Jaffa said: What is Rabbi Yehuda’s reason?Rabbi Yehuda maintains bthat one recites Remembrances and iShofarot/b |
|