Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database



485
Anon., Avot Derabbi Nathan B, 37
NaN


Intertexts (texts cited often on the same page as the searched text):

10 results
1. Hebrew Bible, Deuteronomy, 10.6, 31.15, 33.3 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

10.6. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי־יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃ 31.15. וַיֵּרָא יְהוָה בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל־פֶּתַח הָאֹהֶל׃ 33.3. אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ׃ 10.6. And the children of Israel journeyed from Beeroth-benejaakan to Moserah; there Aaron died, and there he was buried; and Eleazar his son ministered in the priest’s office in his stead." 31.15. And the LORD appeared in the Tent in a pillar of cloud; and the pillar of cloud stood over the door of the Tent." 33.3. Yea, He loveth the peoples, All His holy ones—they are in Thy hand; And they sit down at Thy feet, Receiving of Thy words."
2. Hebrew Bible, Exodus, 13.21-13.22, 14.19-14.20, 16.10, 34.5, 40.38 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

13.21. וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה׃ 13.22. לֹא־יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם׃ 14.19. וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׃ 34.5. וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה׃ 40.38. כִּי עֲנַן יְהוָה עַל־הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־מַסְעֵיהֶם׃ 13.21. And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night:" 13.22. the pillar of cloud by day, and the pillar of fire by night, departed not from before the people." 14.19. And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them;" 14.20. and it came between the camp of Egypt and the camp of Israel; and there was the cloud and the darkness here, yet gave it light by night there; and the one came not near the other all the night." 16.10. And it came to pass, as Aaron spoke unto the whole congregation of the children of Israel, that they looked toward the wilderness, and, behold, the glory of the LORD appeared in the cloud." 34.5. And the LORD descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of the LORD." 40.38. For the cloud of the LORD was upon the tabernacle by day, and there was fire therein by night, in the sight of all the house of Israel, throughout all their journeys.—"
3. Hebrew Bible, Job, 26.9 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

26.9. מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ׃ 26.9. He closeth in the face of His throne, And spreadeth His cloud upon it."
4. Hebrew Bible, Numbers, 9.15-9.16, 10.34-10.35, 12.5, 12.8-12.10, 16.10, 17.7, 20.16, 21.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)

9.15. וּבְיוֹם הָקִים אֶת־הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת־הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל־הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה־אֵשׁ עַד־בֹּקֶר׃ 9.16. כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה־אֵשׁ לָיְלָה׃ 10.34. וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן־הַמַּחֲנֶה׃ 10.35. וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְהוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ 12.5. וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם׃ 12.8. פֶּה אֶל־פֶּה אֲדַבֶּר־בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה׃ 12.9. וַיִּחַר אַף יְהוָה בָּם וַיֵּלַךְ׃ 17.7. וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיִּפְנוּ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד יְהוָה׃ 20.16. וַנִּצְעַק אֶל־יְהוָה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ׃ 21.1. וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ־עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי׃ 21.1. וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת׃ 9.15. And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, even the tent of the testimony; and at even there was upon the tabernacle as it were the appearance of fire, until morning." 9.16. So it was alway: the cloud covered it, and the appearance of fire by night." 10.34. And the cloud of the LORD was over them by day, when they set forward from the camp." 10.35. And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: ‘Rise up, O LORD, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.’" 12.5. And the LORD came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forth." 12.8. with him do I speak mouth to mouth, even manifestly, and not in dark speeches; and the similitude of the LORD doth he behold; wherefore then were ye not afraid to speak against My servant, against Moses?’" 12.9. And the anger of the LORD was kindled against them; and He departed." 12.10. And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow; and Aaron looked upon Miriam; and, behold, she was leprous." 16.10. and that He hath brought thee near, and all thy brethren the sons of Levi with thee? and will ye seek the priesthood also?" 17.7. And it came to pass, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the tent of meeting; and, behold, the cloud covered it, and the glory of the LORD appeared." 20.16. and when we cried unto the LORD, He heard our voice, and sent an angel, and brought us forth out of Egypt; and, behold, we are in Kadesh, a city in the uttermost of thy border." 21.1. And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took some of them captive."
5. Anon., Genesis Rabba, 62.4, 68.12 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)

62.4. וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם (בראשית כה, יב), רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא וְרַבָּנָן הֲווֹ יָתְבִין וּמִתְקַשִּׁין מַה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֵס תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל רָשָׁע כָּאן, עָבַר רַבִּי לֵוִי, אָמְרֵי הָא אֲתָא מָרָה דִּשְׁמַעְתָּה נִשְׁאֲלוּנֵיהּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא לְהוֹדִיעֲךָ בֶּן כַּמָּה שְׁנִין נִתְבָּרֵךְ זְקֵנֶךָ. (בראשית כה, יז): וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל, מָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֵס שָׁנָיו שֶׁל רָשָׁע כָּאן, עַל יְדֵי שֶׁבָּא מִקָּדְקָדָהּ שֶׁל מִדְבָּר לִגְמֹל חֶסֶד לְאָבִיו. (בראשית כה, יח): וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה וגו', הָכָא אַתְּ אָמַר נָפָל, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (בראשית טז, יב): יִשְׁכֹּן, אֶלָּא כָּל יָמִים שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם קַיָּם יִשְׁכֹּן, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָבִינוּ אַבְרָהָם נָפָל. עַד שֶׁלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ יִשְׁכֹּן, כֵּיוָן שֶׁפָּשַׁט בּוֹ יָדוֹ נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא נָפָל. 68.12. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם (בראשית כח, יב), אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, חַד בַּר נָשׁ אֲזַל לְגַבֵּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶלְמִי אָמְרִין לִי אֲזֵיל סַב פּוֹעָלַיָּא דַּאֲבוּךְ מִן קַפּוֹדְקִיָּא, אֲמַר לֵיהּ וַאֲזַל אֲבוּךְ לְקַפּוֹדְקִיָּא מִן יוֹמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ זִיל מְנֵי עֶשְׂרִים שְׁרָיֵי בְּכָרְסָא דְבֵיתָךְ אַתְּ מַשְׁכַּח לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לֵית בְּהוֹן עֶשְׂרִין. אֲמַר לֵיהּ וְאִי לֵית בְּהוֹן עֶשְׂרִין מְנֵי מִן רֵאשֵׁיהוֹן לְסוֹפֵיהוֹן וּמִן סוֹפֵיהוֹן לְרֵאשֵׁיהוֹן וְאַתְּ מַשְׁכַּח, אֲזַל מְנָא וְאַשְׁכַּח כֵּן. וּמִנַּיִן יַלִּיף לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מִן קַפּוֹדְקִיָּא. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא לֵית חֲלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹן, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה הַכֶּבֶשׁ. מֻצָּב אַרְצָה, זֶה מִזְבֵּחַ (שמות כ, כד): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁרֵיחָן עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אֵלּוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, שֶׁהֵם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ. (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, (עמוס ט, א): רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ, רַבָּנָן פָּתְרִין לֵיהּ בְּסִינַי. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה סִינַי. מֻצָּב אַרְצָה (שמות יט, יז): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה (דברים ד, יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמָיִם. דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה סִינַי, אוֹתִיּוֹת דְּדֵין הוּא אוֹתִיּוֹת דְּדֵין. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עַל שֵׁם (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן. וְלָמַדְנוּ לַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרְאוּ מַלְאָכִים, דִּכְתִיב (חגי א, יג): וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ ה' בְּמַלְאֲכוּת ה' לָעָם. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן. עֹלִים (שמות יט, ג): וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. וְיֹרְדִים, זֶה משֶׁה (שמות יט, יד): וַיֵּרֶד משֶׁה. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, רַבִּי שַׂלְמוֹנִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר תַּרְכּוּסָא שֶׁל שָׁלשׁ רַגְלַיִם הֶרְאָה לוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אַתְּ הוּא רֶגֶל שְׁלִישִׁי. הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, מָה הַחֶבֶל הַזֶּה פָּחוּת מִשְׁלשָׁה אֵין מַפְקִיעִין אוֹתוֹ, כָּךְ הָאָבוֹת אֵין פָּחוֹת מִשְׁלשָׁה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר עוֹלָם וּשְׁלִישׁ עוֹלָם הֶרְאָה לוֹ, עֹלִים אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם וְיֹרְדִים שְׁנַיִם. וּמִנַּיִן שֶׁהַמַּלְאָךְ שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י, ו): וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָּרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחשֶׁת קָלָל. רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יַנַּאי, חַד אָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בַּסֻּלָּם, וְחַד אָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בְּיַעֲקֹב. מַאן דְּאָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בַּסֻּלָּם, נִיחָא. וּמַאן דְּאָמַר עֹלִים וְיֹרְדִים בְּיַעֲקֹב, מַעֲלִים וּמוֹרִידִים בּוֹ אָפְזִים בּוֹ קָפְזִים בּוֹ שׂוֹנְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ג): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, אַתְּ הוּא שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ חֲקוּקָה לְמַעְלָה, עֹלִים לְמַעְלָה וְרוֹאִים אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ, וְיֹרְדִים לְמַטָּה וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן, עוֹלִים לְבַסִּילְקִי וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ דָּן, וְיוֹצְאִים בַּפַּרְוָד וּמוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן. דָּבָר אַחֵר, לְמַעֲלָן, כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר זְכוּתוֹ, עוֹלֶה. חוֹבָתוֹ, יוֹרֵד. לְמַטָּן, כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר זְכוּתוֹ, יוֹרֵד. חוֹבָתוֹ, עוֹלֶה. דָּבָר אַחֵר, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, עֹלִים אוֹתָם שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֹרְדִים, אֵלּוּ שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְחוּ מִמְּחִצָּתָן קל"ח שָׁנָה, רַבִּי תַּנְחוּמָא הֲוָה מַפִּיק לִשָּׁנָא קָלָא. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ (בראשית יט, יג): כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, הֵיכָן חָזְרוּ, כָּאן, עֹלִים וְיֹרְדִים, עֹלִים וְאַחַר כָּךְ יֹרְדִים. 68.12. ...And he took stones of the place - R. Judah and R. Nehemiah, and the Rabbis. Rabbi Yehuda said he took 12 Stones. God decreed that he establish twelve tribes. Jacob said; Abraham did not establish them, Isaac did not establish them, if the twelve stones join together, I know that I will merit twelve tribes. Once they did he knew he was going to merit establishing the twelve tribes . Rabbi Nehemiah said he took 3 stones. Jacob took three stones and said : God placed his name on Abraham, and on Isaac. I, if the stones join together, I know that God is the unifying name for me. And since joined, he knew that God would unify his names with Jacob. The Rabbis said that the minimum of the plural of stones is 2. Abraham produced negative attributes/waste- Ishmael and the sons of Keturah . And Isaac produced Esau and his generals. I, if you join these 2 stones together, I know that I will not produce any negative attributes in my descendants."
6. Anon., Sifre Deuteronomy, 305 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)

7. Anon., Sifre Numbers, 84, 106 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)

8. Babylonian Talmud, Sukkah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

29a. כי הא (דרבה) בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא,אמר רבא מאני משתיא במטללתא מאני מיכלא בר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא ושרגא במטללתא ואמרי לה בר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה:,ירדו גשמים: תנא משתסרח המקפה של גריסין,אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא וקא מייתי ציבותא אמר להו רב יוסף פנו לי מאני מהכא אמר ליה אביי והא תנן משתסרח המקפה אמר ליה לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי,ת"ר היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור,איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור ת"ש עד שיאור ויעלה עמוד השחר תרתי אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר:,משל למה הדבר דומה: איבעיא להו מי שפך למי ת"ש דתניא שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך,ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך,תניא רבי מאיר אומר כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שמלומדין במכותיהן משל לסופר שבא לבית הספר ורצועה בידו מי דואג מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג,תנו רבנן בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו,פניו דומין לדם חרב בא לעולם לשק חיצי רעב באין לעולם לזו ולזו חרב וחיצי רעב באין לעולם לקה בכניסתו פורענות שוהה לבא ביציאתו ממהרת לבא וי"א חילוף הדברים,ואין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה שנאמר (שמות יב, יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר (ירמיהו י, ב) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו,ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד,ובשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי (פלסתר) ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בא"י ועל קוצצי אילנות טובות,ובשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות על משהי שטרות פרועים ועל מלוי ברבית 29a. bAsin bthatsituation involving Rava and Rami bbar Ḥama, when they would stand before Rav Ḥisda,after he taught them a ihalakha btheywould bquicklyreview bthe traditionthat they heard from him btogether andonly bthen analyze the rationaleof the tradition that they had received. Apparently, in the study of Mishna and the amoraic commentary on the Mishna there is a distinction between extensive and intensive study.,With regard to residence in the isukka /i, bRava said: Drinking vesselssuch as cups, which are usually clean, remain bin the isukka /i. Eating vesselsare taken bout of the isukka /iafter use. bAn earthenware jug and a wicker basket [ ishaḥil]that are used for drawing water are taken boutside the isukka /i. And a lampremains binside the isukka /i, and some sayit is taken boutside the isukka /i.The Gemara comments: bAnd they do not disagree.Rather, bthisopinion, that a lamp remains inside the isukka /i, is referring bto a large isukka /i,where the lamp and its odor do not disturb those residing in the isukka /i. And bthatopinion, that the lamp is taken outside the isukka /i, is referring bto a small isukka /i,where the lamp’s odor is offensive.,§ The mishna stated: If brain fell,it is permitted to leave the isukkafrom the point that it is raining so hard that the congealed dish will spoil. bIt was taughtin the iTosefta /i: The measure is bfrom when a congealed dish of pounded grain,a dish ruined by even slight rainfall, bwill spoil. /b, bAbaye was sitting before Rav Yosef in the isukka /i. The wind blew and broughtwith it bsplintersfrom the roofing, and they fell onto the food. bRav Yosef said to him: Vacate my vessels from here,and I will eat in the house. bAbaye said to him: Didn’t we learnin the mishna that one remains in the isukka buntil the congealed dish will spoil?That is not yet the case. bHe said to him: For me, since I am delicate,this situation bis as if the congealed dish will spoil. /b, bThe Sages taught:If bone was eating in the isukka /i, and rain fell,and bhe descendedfrom the isukkaon the roof to eat in his house, bone does not burden him to ascendback to the isukkaonce the rain ceases buntilafter bhe finishes his meal.Similarly, if bone was sleeping underthe roofing of bthe isukka /i, and rain fell, and he descendedto sleep in the house, bone does not burden him to ascendback to the isukkaonce the rain ceases; rather, he may sleep in the house buntil it becomes light. /b, bA dilemma was raised beforethe Sages: Is the correct reading of the ibaraita /i: bUntil one awakens [ isheyeor /i],spelled with an iayin /i, and once he awakens he returns to the isukkaeven in the middle of the night? Or is the correct reading: bUntil it becomes light [ isheyeor /i],spelled with an ialef /i, and he need not return to the isukkauntil morning? bComeand bheara proof that will resolve the matter from a related ibaraita /i: One need not return to the isukka buntil it becomes light [ isheyeor /i],spelled with an ialef /i, band dawnarrives. The Gemara asks: Why did the ibaraitarepeat the arrival of light btwotimes (Ritva)? bRather, sayinstead: bUntil he awakens [ isheyeor /i],spelled with an iayin /i, band the dawnarrives. Both of the readings are accurate, as until one awakens and it becomes light he may remain in the house.,§ The mishna continues: The Sages btold a parable: To what is this matter comparable?It is comparable to a servant who comes to pour wine for his master, and he pours a jug of water in his face. bA dilemma was raised beforethe Sages: bWho pouredthe water bin whoseface? bComeand bheara proof, bas it is taughtexplicitly in a ibaraita /i: bHis master poured a jugof water bon his face and said to him: I do not want your service. /b,Apropos the fact that rain on iSukkotis an indication of divine rebuke, the Gemara cites several related topics. bThe Sages taught: When the sun is eclipsed it is a bad omen for the entire world.The Gemara tells ba parable. To what is this matter comparable?It is comparable bto a king of flesh and blood who prepared a feast for his servants and placed a lantern [ ipanas /i] before themto illuminate the hall. bHe became angry at them and said to his servant: Take the lantern from before them and seat them in darkness. /b, bIt is taughtin a ibaraitathat bRabbi Meir says: When theheavenly blights,i.e., the sun and the moon, bare eclipsed, it is a bad omen for the enemies of the Jewish people,which is a euphemism for the Jewish people, bbecause they are experienced in their beatings.Based on past experience, they assume that any calamity that afflicts the world is directed at them. The Gemara suggests ba parable:This is similar bto a teacher who comes to the school with a strap in his hand. Who worries?The child bwho is accustomed to be beaten each and every day isthe one who bworries. /b, bThe Sages taughtin another ibaraita /i: bWhen the sun is eclipsed, it is a bad omen for theother bnations.When bthe moon is eclipsed, it is a bad omen for the enemies of the Jewish people.This is bdue tothe fact bthat the Jewish people calculatetheir calendar primarily based bon the moon, and theother bnationscalculate based bon the sun.When the sun is beclipsed in the east, it is a bad omen for the residentsof the lands of bthe east.When it is eclipsed bin the west, it is a bad omen for the residentsof the lands of bthe west.When it is eclipsed bin the middle of the sky, it is a bad omen for the entire world. /b,If, during an eclipse, bthe visageof the sun bisred blike blood,it is an omen that bsword,i.e., war, bis coming to the world.If the sun bisblack blike sackclothmade of dark goat hair, it is an omen that barrows of hunger are coming to the world,because hunger darkens people’s faces. When it is similar both bto this,to blood, band to that,to sackcloth, it is a sign that both bsword and arrows of hunger are coming to the world.If it was beclipsed upon its entry,soon after rising, it is an omen that bcalamity is tarrying to come.If the sun is eclipsed bupon its departureat the end of the day, it is an omen that bcalamity is hastening to come. And some say the matters are reversed:An eclipse in the early morning is an omen that calamity is hastening, while an eclipse in the late afternoon is an omen that calamity is tarrying.,The Sages said: bThere is no nation that is afflicted whose god is not afflicted with it, as it is stated: “And against all the gods of Egypt I will mete out judgment; I am God”(Exodus 12:12). The Gemara adds: bWhen the Jewish people perform God’s will, theyneed bnot fear any of theseomens, bas it is stated: “Thus says the Lord: Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of Heaven; for the nations are dismayed at them”(Jeremiah 10:2). bThe nations will be dismayed, but the Jewish people will not be dismayed,provided they do not follow the ways of the nations., bThe Sages taughtthat bon account of four matters the sun is eclipsed: Onaccount of ba president of the court who dies and is not eulogized appropriately,and the eclipse is a type of eulogy by Heaven; bonaccount of ba betrothed young woman who screamed in the citythat she was being raped band there was no one to rescue her; onaccount of bhomosexuality; and onaccount of btwo brothers whose blood was spilled as one. /b, bAnd on account of four matters theheavenly blightsare beclipsed: Onaccount of bforgers of a fraudulent document [ ipelaster /i]that is intended to discredit others; bonaccount of btestifiers of false testimony; onaccount of braisers of small domesticated animals in Eretz Yisraelin a settled area; band onaccount of bchoppers of good,fruit-producing btrees. /b, bAnd on account of four matters the property of homeowners is delivered to the monarchyas punishment: bOnaccount of those bkeepers of paidpromissory bnotes,who keep these documents instead of tearing them or returning them to the borrowers, as that would allow the lender to collect money with the note a second time; band onaccount of blenders with interest; /b
9. Babylonian Talmud, Yoma, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)

4a. לטומאת ביתו,אמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש בשלמא לדידי דילפינא ממלואים היינו דתניא זה וזה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם דהואי נמי הזאה במלואים אלא לדידך דילפת מסיני הזאה בסיני מי הואי,אמר ליה ולטעמיך מי ניחא במלואים דם הכא מים הא לא קשיא דתני רבי חייא נכנסו מים תחת דם אלא לדידך הזאה בסיני מי הואי אמר ליה מעלה בעלמא,תניא כוותי' דרבי יוחנן תניא כוותיה דריש לקיש תניא כוותיה דר' יוחנן (ויקרא טז, ג) בזאת יבא אהרן אל הקדש במה שאמור בענין מאי היא בענין דמלואים ומה אמור בענין דמלואים אהרן פירש שבעה ושמש יום אחד ומשה מסר לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה,ואף לדורות כהן גדול פורש שבעה ומשמש יום אחד ושני תלמידי חכמים מתלמידיו של משה לאפוקי צדוקין מוסרין לו כל שבעה כדי לחנכו בעבודה,מכאן אמרו שבעת ימים קודם יוה"כ מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין וכשם שמפרישין כ"ג כך מפרישין כהן השורף את הפרה ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ואחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם,ואם תאמר במלואים דם הכא מים אמרת נכנסו מים תחת דם ואומר כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יוה"כ,והאי בזאת מיבעי ליה לגופיה בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה אמרי אי לקרבן לחודיה לימא קרא בזה או באלה מאי בזאת שמעת מינה תרתי,מאי ואומר וכי תימא יוה"כ קמא הוא דבעי פרישה כדאשכחן במלואים אבל ביוה"כ דעלמא לא אי נמי כ"ג קמא הוא דבעי פרישה אבל כ"ג בעלמא לא ת"ש כאשר עשה וכו',תניא כוותיה דריש לקיש משה עלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה שנאמר (שמות כד, טז) וישכון כבוד ה' על הר סיני זה היה מעשה אחר עשרת הדברות שהיו תחלה לארבעים יום דברי רבי יוסי הגלילי,ר"ע אומר וישכון כבוד ה' מראש חודש 4a. babout the ritual impurity ofthe priest’s bhome,i.e., his wife. This is done lest he become impure through relations with a menstruating woman, which is ritual impurity lasting seven days. Therefore, he is removed from his home for seven days., bRabbi Yoḥa said to Reish Lakish: Granted,according bto myopinion, bthat I derivethe ihalakhaof sequestering bfromthe binauguration,that explains bthat which is taughtin the ibaraita /i: With regard to both bthispriest engaged in the burning of the red heifer band thatHigh Priest prior to Yom Kippur, bone sprinkles upon himfor ball sevendays the purification water mixed with ashes from samples bfrom allthe previous red heifer bsin-offerings that weresafeguarded btherein the Temple. The reason for this practice is bthat there was also sprinkling duringthe binauguration. However, according to youropinion, bthat you derive it from Sinai, was therein fact bsprinkling at Sinai?According to your opinion, why are the priests sprinkled?,Reish Lakish bsaid to him: And according to your reasoning, does itwork out bwell?At the binauguration,the sprinkling was with bblood; here,the sprinkling was with bwater.Rabbi Yoḥa answered: bThat is not difficult, as Rabbi Ḥiyya taught: Water replaced blood,but both have the status of sprinkling. bHowever, according to yourreasoning, bat Sinai, was there sprinklingat all? Reish Lakish bsaid to him:The Sages bmerelyestablished ba higher standard,and this sprinkling is not a requirement.,§ The Gemara comments: A ibaraita bwas taught in accordance withthe opinion of bRabbi Yoḥathat the sequestering is derived from the inauguration; banda ibaraita bwas taught in accordance withthe opinion of bReish Lakishthat it is derived from Sinai. The Gemara elaborates: A ibaraita bwas taught in accordance withthe opinion of bRabbi Yoḥa:It was stated with regard to the inauguration: b“With this Aaron will come into the Sanctuary,with a young bull for a sin-offering and a ram for a burnt-offering” (Leviticus 16:3). To what is the term: With this, referring? It is referring to bthat which is stated in the matter. What isthe matter? It is bthe matter of the inauguration.In the manner that the priest was prepared for the inauguration, so too is he prepared for Yom Kippur. bAnd what is stated in the matter ofthe binauguration?It is that bAaronthe priest bwithdrewfor bsevendays band served one day, and Moses transmittedthe Torah guidelines bto him all sevendays bin order to train him in theSanctuary bservice. /b, bAndthroughout the bgenerations as well,the bHigh Priest withdraws sevendays prior to Yom Kippur band serves one day. And two Torah scholars fromamong bthe students of Moses, to the exclusion of Sadducees,who are not students of Moses, btransmitthe Torah guidelines bto him all sevendays bin order to train him in theSanctuary bservice. /b, bFrom therethe Sages bsaidin the mishna: bSeven days prior to Yom Kippurthe Sages would bremove the High Priest,who performs the entire Yom Kippur service, bfrom his house to the Chamber of iParhedrin /i; and just asthe Sages would bremove the High Priest, so do they remove the priest who burns the heifer,from his house bto the chamber that was before the ibira /iat the bnortheastcorner of the courtyard on the Temple Mount. bAndwith regard to bboth thispriest whom the Sages sequester prior to Yom Kippur band thatpriest whom the Sages sequester prior to engaging in the burning of the heifer, bone sprinkles upon him,for ball sevendays of sequestering, the purification water with ashes bfrom all theprevious red heifer bsin-offerings that weresafeguarded btherein the Temple., bAnd if you saythat at the binaugurationthe sprinkling was with bblood,and bherethe sprinkling was with bwater, you said: Water replaced blood. And it saysin the verse: b“As has been done this day, so the Lord has commanded to do, to make atonement for you”(Leviticus 8:34). bTo do, these are the actionsperformed in the burning bof thered bheifer; to make atonement, these are the actionsperformed on bYom Kippur.This ibaraita /i, then, is proof for the opinion of Rabbi Yoḥa.,The Gemara analyzes the ibaraita /i. bButthe term: bWith this [ ibezot /i], is required forthe meaning of the verse bitself;the priest is required to bring ba young bull for a sin-offering and a ram for a burnt-offering.The Sages bsayin response: bIfthe term comes to teach bonlywith regard bto the offerings, let the verse say: With this [ ibezeh /i],in the masculine, referring to the bull, bor: With these [ ibe’elleh /i],referring to the bull and the ram. bWhat,then, may be derived from the use of the feminine term ibezot /i,which refers to neither the bull nor the ram? bLearn from it twoconclusions; one with regard to the offerings and one with regard to sequestering.,The Gemara continues its analysis of the ibaraita /i. bWhatis the meaning of the term: bAnd it says?Why does the ibaraitacite an additional proof from another verse? Why wasn’t the first proof sufficient? bAnd if you saythat bit ison bthe first Yom Kippurwhen Aaron performed the service bthatthe High Priest brequires sequestering, as we find inthe binaugurationwhen the priests were sequestered before being consecrated as priests, bbut on Yom Kippur in general, no,subsequent High Priests do not require sequestering; or balternatively,if you say: bIt is the first High Priest who requires sequestering,as did all the priests during the inauguration, bbutsubsequent bHigh Priests in general, no,they do not require sequestering before Yom Kippur; then bcomeand bhearthat which it says in the verse: b“As has been donethis day, so the Lord has commanded to do,” meaning that this is a mitzva for all generations.,§ And a ibaraita bwas taught in accordance withthe opinion of bReish Lakishthat sequestering is derived from Sinai: bMoses ascended in the cloud, and was covered in the cloud, and was sanctified in the cloud, in order to receive the Torah for the Jewish people in sanctity, as it is stated: “And the glory of the Lord abode upon Mount Sinaiand the cloud covered him six days, and He called to Moses on the seventh day from the midst of the cloud” (Exodus 24:16). bThis was an incidentthat occurred bafter therevelation of bthe Ten Commandmentsto the Jewish people, and these six days bwere the beginningof the bforty daysthat Moses was on the mountain (see Exodus 24:18); this is bthe statement of Rabbi Yosei HaGelili.The opinion of Rabbi Yosei HaGelili corresponds to that of Reish Lakish; Moses withdrew for six days before receiving permission to stand in the presence of God., bRabbi Akiva says:This incident occurred before the revelation of the Ten Commandments to the Jewish people, and when the Torah says: b“And the glory of the Lord abodeupon Mount Sinai,” it is referring to the revelation of the Divine Presence that began on the bNew Moonof Sivan, which was six days before the revelation of the Ten Commandments.
10. Anon., Avot Derabbi Nathan A, 34 (6th cent. CE - 8th cent. CE)



Subjects of this text:

subject book bibliographic info
aaron Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 246, 249
abraham Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 249
angel Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 246
angels Najman, The Significance of Sinai: Traditions about Sinai and Divine Revelation in Judaism and Christianity (2010) 137
aristeas report Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 141
authority, interpretive strategies Najman, The Significance of Sinai: Traditions about Sinai and Divine Revelation in Judaism and Christianity (2010) 137
clouds of glory, cloud Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 246, 249
hermeneutic Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 105
hexapla Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 141
interpretation Najman, The Significance of Sinai: Traditions about Sinai and Divine Revelation in Judaism and Christianity (2010) 137
law Najman, The Significance of Sinai: Traditions about Sinai and Divine Revelation in Judaism and Christianity (2010) 137
legend Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 141
moses Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 246, 249
nehemiah Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 249
protection Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 249
revelation, angelic' Najman, The Significance of Sinai: Traditions about Sinai and Divine Revelation in Judaism and Christianity (2010) 137
scripture Najman, The Significance of Sinai: Traditions about Sinai and Divine Revelation in Judaism and Christianity (2010) 137
septuagint, legend of the Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 141
seventy, the Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 141
seventy-two, the Veltri, Libraries, Translations, and 'Canonic' Texts: The Septuagint, Aquila and Ben Sira in the Jewish and Christian Traditions (2006) 141
shekhina Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 246
targum Rubenstein, The History of Sukkot in the Second Temple and Rabbinic Periods (1995) 246, 249