1. Hebrew Bible, Song of Songs, 4.6, 5.11, 5.13, 6.7, 8.4, 8.14 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166, 167| 4.6. "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל־הַר הַמּוֹר וְאֶל־גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃", 5.11. "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃", 5.13. "לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃", 6.7. "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃", 8.4. "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה־תָּעִירוּ וּמַה־תְּעֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃", 8.14. "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה־לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃", | 4.6. Until the day breathe, And the shadows flee away, I will get me to the mountain of myrrh, And to the hill of frankincense. 5.11. His head is as the most fine gold, His locks are curled, And black as a raven. 5.13. His cheeks are as a bed of spices, As banks of sweet herbs; His lips are as lilies, Dropping with flowing myrrh. 6.7. Thy temples are like a pomegranate split open Behind thy veil. 8.4. ’I adjure you, O daughters of Jerusalem: Why should ye awaken, or stir up love, Until it please?’ 8.14. Make haste, my beloved, And be thou like to a gazelle or to a young hart Upon the mountains of spices. |
|
2. Hebrew Bible, Deuteronomy, 32.41 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 167| 32.41. "אִם־שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם׃", | 32.41. "If I whet My glittering sword, And My hand take hold on judgment; I will render vengeance to Mine adversaries, And will recompense them that hate Me.", |
|
3. Hebrew Bible, Malachi, 3.22-3.23 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166| 3.22. "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים׃", 3.23. "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃", | 3.22. "Remember ye the law of Moses My servant, which I commanded unto him in Horeb for all Israel, even statutes and ordices.", 3.23. "Behold, I will send you Elijah the prophet Before the coming of the great and terrible day of the LORD.", |
|
4. Hebrew Bible, 1 Kings, 19.6 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 167| 19.6. "וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב׃", | 19.6. "And he looked, and, behold, there was at his head a cake baked on the hot stones, and a cruse of water. And he did eat and drink, and laid him down again.", |
|
5. Hebrew Bible, 2 Kings, 2.12 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 167| 2.12. "וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים׃", | 2.12. "And Elisha saw it, and he cried: ‘My father, my father, the chariots of Israel and the horsemen thereof! ’ And he saw him no more; and he took hold of his own clothes, and rent them in two pieces.", |
|
6. Hebrew Bible, Isaiah, 63.1, 63.4 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166, 167| 63.1. "וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת־רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם־בָּם׃", 63.1. "מִי־זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ׃", 63.4. "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃", | 63.1. "’Who is this that cometh from Edom, with crimsoned garments from Bozrah? This that is glorious in his apparel, stately in the greatness of his strength?’— ’I that speak in victory, mighty to save.’—", 63.4. "For the day of vengeance that was in My heart, and My year of redemption are come.", |
|
7. Hebrew Bible, Lamentations, 4.1 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166| 4.1. "אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי־קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת׃", 4.1. "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ בְּשֶׁבֶר בַּת־עַמִּי׃", | 4.1. "How is the gold become dim! How is the most fine gold changed! The hallowed stones are poured out At the head of every street.", |
|
8. Hebrew Bible, Ecclesiastes, 12.11 (5th cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 167| 12.11. "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד׃", | 12.11. "The words of the wise are as goads, and as nails well fastened are those that are composed in collections; they are given from one shepherd.", |
|
9. Hebrew Bible, Zechariah, 4.12 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 167| 4.12. "וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב׃", | 4.12. "And I answered the second time, and said unto him: ‘What are these two olive branches, which are beside the two golden spouts, that empty the golden oil out of themselves?’", |
|
10. Babylonian Talmud, Sotah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166| 13a. ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל וכיון שנולד משה נתמלא כל הבית כולה אור עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה אמר לה בתי היכן נבואתיך והיינו דכתיב (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו לידע מה יהא בסוף נבואתה,יוסף זכה וכו' מאי שנא מעיקרא דכתיב (בראשית נ, ז) ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה וגו' והדר (בראשית נ, ח) וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו ומאי שנא לבסוף דכתיב (בראשית נ, יד) וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו והדר וכל העולים אתו לקבור את אביו,א"ר יוחנן בתחילה עד שלא ראו בכבודן של ישראל לא נהגו בהן כבוד ולבסוף שראו בכבודן נהגו בהן כבוד,דכתיב (בראשית נ, י) ויבאו עד גורן האטד וכי גורן יש לו לאטד א"ר אבהו מלמד שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה,תנא כולם למלחמה באו כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב תנא שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב,(בראשית נ, י) ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד תנא אפי' סוסים ואפילו חמורים,(מאילו מאילו) כיון שהגיעו למערת המכפלה אתא עשו קא מעכב אמר להן (בראשית לה, כז) ממרא קרית הארבע היא חברון ואמר רבי יצחק קרית ארבע ארבע זוגות היו אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה איהו קברה ללאה בדידיה והאי דפייש דידי הוא,אמרו ליה זבינתה אמר להו נהי דזביני בכירותא פשיטותא מי זביני אמרו ליה אין דכתיב (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי לי וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה,אמר להו הבו לי איגרתא אמרו ליה איגרתא בארעא דמצרים היא ומאן ניזיל ניזיל נפתלי דקליל כי איילתא דכתיב (בראשית מט, כא) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר א"ר אבהו אל תקרי אמרי שפר אלא אמרי ספר,חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה אמר להו מאי האי ואמרו ליה קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים אמר להו ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון שקל קולפא מחייה ארישיה נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך והיינו דכתיב (תהלים נח, יא) ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע,באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה דכתיב (בראשית כז, מה) למה אשכל גם שניכם יום אחד ואע"ג דמיתתן לא ביום אחד הואי קבורתן מיהא ביום אחד הואי,ואי לא עסק ביה יוסף אחיו לא הוו מעסקי ביה והכתיב (בראשית נ, יג) וישאו אותו בניו ארצה כנען אמרו הניחו לו כבודו במלכים יותר מבהדיוטות,מי לנו גדול מיוסף כו' ת"ר בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצות שנאמר (משלי י, ח) חכם לב יקח מצות וגו',ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו הלך משה ועמד על שפת נילוס אמר לו יוסף יוסף הגיע העת שנשבע הקב"ה שאני גואל אתכם והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל אם אתה מראה עצמך מוטב אם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך מיד צף ארונו של יוסף,ואל תתמה היאך ברזל צף שהרי כתיב (מלכים ב ו, ה) ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים וגו' אהה אדוני והוא שאול ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל והלא דברים ק"ו ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה צף ברזל מפניו מפני משה רבינו על אחת כמה וכמה,רבי נתן אומר בקברניט של מלכים היה קבור הלך משה ועמד על קברניט של מלכים אמר יוסף הגיע עת שנשבע הקב"ה שאני גואל אתכם והגיעה שבועה שהשבעת את ישראל אם אתה מראה עצמך מוטב ואם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך באותה שעה נזדעזע ארונו של יוסף נטלו משה והביאו אצלו,וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה והיו עוברין ושבין אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו אמרו אחד של מת ואחד של שכינה וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה אמרו | 13a. b And /b as a child Miriam b would say: In the future, my mother will give birth to a son who will save the Jewish people. And once Moses was born, the entire house was filled with light. Her father arose and kissed her on her head. He said to her: My daughter, your prophecy has been fulfilled. And once they put him into the river, her father arose and hit her on her head. He said to her: My daughter, where is your prophecy? And this is as it is written: “And his sister stood afar off, to know what would be done to him” /b (Exodus 2:4), i.e., b to know what will be the ultimate /b resolution b of her prophecy. /b ,§ The mishna teaches: b Joseph merited /b to bury his father, resulting in a display of great honor to his father. The Gemara begins its discussion of the burial of Jacob by asking: b What is different initially that it is written: “And Joseph went up to bury his father; and with him went up all the servants of Pharaoh, /b the elders of his house, and all the elders of the land of Egypt” (Genesis 50:7), b and afterward /b it says in the following verse: b “And all the house of Joseph, and his brethren, and his father’s house; /b only their little ones, and their flocks, and their herds, they left in the land of Goshen” (Genesis 50:8), indicating that the brothers of Joseph were second in importance to the Egyptians? b And what is different at the end that it is written: “And Joseph returned into Egypt, he, and his brethren,” and afterward /b it states: b “And all that went up with him to bury his father, /b after he had buried his father” (Genesis 50:14), placing the brothers before the Egyptians?, b Rabbi Yoḥa says: Initially, before /b the Egyptians b saw the honor of the Jewish people, /b as the Gemara will soon explain, b they did not treat them /b with b honor, /b so the brothers were behind the servants of Pharaoh. b And in the end, when they saw their honor, they treated /b the brothers with b honor. /b ,The Gemara explains what honor was accorded to the family of Jacob: b As it is written: “And they came to the threshing floor of Atad, /b which is beyond the Jordan, and there they wailed with a very great and sore wailing; and he made a mourning for his father seven days” (Genesis 50:10). The word atad is the name of the boxthorn bush. b And does a boxthorn /b bush b have a threshing floor? /b Thorns are not collected and eaten. b Rabbi Abbahu says: /b This b teaches that they surrounded the casket of Jacob with crowns, like this threshing floor that is surrounded with boxthorns, because the children of Esau and the children of Ishmael and the children of Keturah /b all b came /b to the burial of Jacob.,A Sage b taught: /b Initially, b they all came to /b wage b war /b with the family of Jacob, but b once they saw the crown of Joseph, /b the viceroy of Egypt, b hanging on the casket of Jacob, they all took their crowns and hung them on the casket of Jacob. /b A Sage b taught: Thirty-six crowns were hung on the casket of Jacob. /b This was the great honor accorded to the family of Jacob.,The Gemara continues its discussion of Jacob’s burial. The verse states: b “And there they wailed with a very great and sore wailing” /b (Genesis 50:10). It is b taught: Even horses and even donkeys /b participated in the mourning., b Once they reached the Cave of Machpelah, Esau came and was preventing them /b from burying Jacob there. b He said to them: /b It says: “And Jacob came unto Isaac his father to b Mamre, to Kiryat Arba, the same is Hebron, /b where Abraham and Isaac sojourned” (Genesis 35:27). b And Rabbi Yitzḥak says: /b It is called b Kiryat Arba /b because there b were four couples /b buried there: b Adam and Eve, Abraham and Sarah, Isaac and Rebecca, Jacob and Leah. /b Esau said: Jacob b buried Leah in his /b spot, b and the /b spot b that is remaining is mine. /b ,The children of Jacob b said to /b Esau: b You sold /b your rights b to /b Jacob. Esau b said to them: Though I sold the birthright, did I /b also b sell /b my rights to the burial site as b an ordinary /b brother? The brothers b said to him: Yes, /b you also sold to Jacob those rights, b as it is written /b that Joseph stated: “My father made me swear, saying: Behold, I die; b in my grave that I have dug [ i kariti /i ] for me /b in the land of Canaan, there shall you bury me” (Genesis 50:5). b And Rabbi Yoḥa says in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: /b The word b i kira /i /b in the verse b is nothing other /b than b a term of a sale [ i mekhira /i ] /b sharing a similar root, b because in the cities overseas they call a sale i kira /i . /b ,Esau b said to them: Bring the bill /b of sale b to me, /b i.e., you can’t prove your claims. b They said to him: The bill /b of sale b is in the land of Egypt. /b They said: b And who will go /b to bring it? b Naphtali will go, for he is as fast as a doe, as it is written: “Naphtali is a doe let loose, he gives goodly words” /b (Genesis 49:21). b Rabbi Abbahu says: Do not read /b it as “ b goodly words [ i imrei shafer /i ]”; rather, /b read it as b i imrei sefer /i , /b i.e., the words of the book, as he returned to Egypt to retrieve the bill of sale.,The Gemara relates: b Hushim, the son of Dan, was there and his ears were heavy, /b i.e., he was hard of hearing. b He said to them: What /b is b this /b that is delaying the burial? b And they said to him: This one, /b Esau, b is preventing /b us from burying Jacob b until Naphtali comes /b back b from the land of Egypt /b with the bill of sale. b He said to them: And until Naphtali comes /b back b from the land of Egypt will /b our b father’s father lie in degradation? He took a club [ i kulepa /i ] and hit /b Esau b on the head, /b and Esau’s b eyes fell out and they fell on the legs of Jacob. Jacob opened his eyes and smiled. And this is that which is written: “The righteous shall rejoice when he sees the vengeance; he shall wash his feet in the blood of the wicked” /b (Psalms 58:11)., b At that moment the prophecy of Rebecca was fulfilled, as it is written /b that Rebecca said of Jacob and Esau: b “Why should I be bereaved of you both in one day?” /b (Genesis 27:45), as Rebecca foresaw that the future bereavement for both her sons would be on the same day. The Gemara comments: b And although their deaths were not on the same day, in any event their burials were on the same day, /b as Esau was killed and buried on the same day that Jacob was buried.,The Gemara returns to discuss the involvement of Joseph and his brothers in the burial of their father: b And if Joseph would not have dealt with /b the burial of Jacob, b would his brothers not have dealt with it? But isn’t it written: “For his sons carried him into the land of Canaan, /b and buried him in the cave of the field of Machpelah” (Genesis 50:13)? Since it is evident that the brothers were involved in the burial, why did they not deal with Jacob’s burial needs from the outset? The Gemara answers: b They said: Allow /b Joseph to take care of it, because there is b more honor /b for our father to be prepared for burial b by royalty than by common /b people b [ i hedyotot /i ]. /b ,§ It states further in the mishna: b Who, to us, /b had b a greater /b burial b than Joseph, /b as it was none other than Moses who involved himself in transporting his coffin. b The Sages taught /b in the i Tosefta /i (4:6–7): b Come and see how beloved mitzvot are to Moses our teacher. As, /b at the time of the Exodus, b all the Jewish people were involved in /b taking b the plunder /b from Egypt, b and he was involved in /b the performance of b mitzvot, as it is stated: “The wise in heart will take mitzvot” /b (Proverbs 10:8).,The Gemara asks: b And from where did Moses our teacher know where Joseph was buried? /b The Sages b said: Serah, the daughter of Asher, remained from that generation /b that initially descended to Egypt with Jacob. b Moses went to her /b and b said to her: Do you know anything /b about b where Joseph is buried? She said to him: The Egyptians fashioned a metal casket for him and set it in the Nile [ i Nilus /i ] River /b as an augury b so that its water would be blessed. Moses went and stood on the bank of the Nile. /b He b said to /b Joseph: b Joseph, Joseph, the time has arrived /b about b which the Holy One, Blessed be He, took an oath /b saying b that I, /b i.e., God, b will redeem you. And /b the time for fulfillment of b the oath that you administered to the Jewish people /b that they will bury you in Eretz Yisrael b has arrived. If you show yourself, /b it is b good, /b but b if not, we are clear from your oath. Immediately, the casket of Joseph floated /b to the top of the water., b And do not wonder how iron /b can b float, as it is written /b in the verses describing how Elisha was able to cause iron to float: b “But as one was felling a beam, the ax head fell into the water; /b and he cried, and said: b Alas, my master! For it was borrowed. And the man of God said: Where did it fall? And he showed him the place. And he cut down a stick, and cast it in there, and the iron floated up” /b (II Kings 6:5–6). b And are /b these b matters not /b inferred b i a fortiori /i : And just as Elisha, /b who was a mere b student of Elijah, and Elijah /b was a mere b student of Moses, /b as Elijah studied the Torah of Moses, was able to cause the b iron /b to b float before him, all the more so /b would it float b before Moses our teacher /b himself.,The Gemara now presents a different version of where Joseph was buried. b Rabbi Natan says: /b Joseph b was buried in the crypt [ i kabbarnit /i ] of kings. Moses went and stood by the crypt of kings /b and b said: Joseph, the time has arrived /b about b which the Holy One, Blessed be He, took an oath /b saying b that: I will redeem you. And /b the time for fulfillment of b the oath that you administered to the Jewish people /b that they will bury you in Eretz Yisrael b has arrived. If you show yourself, /b it is b good, but if not, we are clear from your oath. At that moment, the casket of Joseph shook /b among the caskets. b Moses took it and brought it /b over b to himself. /b , b And all those years that the Jewish people were in the wilderness, these two arks, one /b a casket b of a dead man, /b Joseph, b and one /b the Ark b of the Divine Presence, /b i.e., the Ark of the Covet, b were traveling together, and passersby would say: What is the nature of these two arks? They said /b to them: b One /b is b of a dead person and one /b is b of the Divine Presence. /b The passersby would ask: b And /b in b what /b way is it b the manner of a dead person to travel with the Divine Presence? They said /b in response: |
|
11. Anon., Exodus Rabbah, 8.1 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166| 8.1. וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' וגו' וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, שְׁלֹמֹה אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים עָשָׂה אָרוֹן שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית הַמִּקְדָשׁ הָיָה הַפֶּתַח שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת וְהָאָרוֹן שֶׁל עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְאֵין עֲשָׂרָה אַמּוֹת יְכוֹלִין לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְעוֹד שֶׁהָיוּ טְעוּנִין בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְהַכְנִיסוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל, עָמַד שְׁלֹמֹה וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֶה עָשָׂה שְׁלֹמֹה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָלַךְ וְהֵבִיא אֲרוֹנוֹ שֶׁל דָּוִד וְאָמַר (דברי הימים ב ו, מב): ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָיָה דָוִד, וְהַכֹּל מִמְךָ לִדְרשׁ, שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִּי מִיָּרְדִי בוֹר, וְהָיָה שְׁלֹמֹה אוֹמֵר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עֲשֵׂה בִּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו, מב): זָכְרָה לְחַסְדֵי דָוִיד עַבְדֶּךָ, מִיָּד נַעֲנָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (דברי הימים ב ו, ז, א): וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת (קהלת ד, ב): וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָּה. הִתְחִיל שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (תהלים כד, ז): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁעָרִים (תהלים כד, י): מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אָמַר לָהֶם (תהלים כד, י): ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָּה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם כֵּן מִיָּד שָׁכָכוּ, אִלּוּלֵי כֵן בִּקְּשׁוּ לָרֹץ אֶת רֹאשׁוֹ לַהֲמִיתוֹ. דָּבָר אַחֵר, מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, לָמָּה קָרָא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לִירֵאָיו. כֵּיצַד, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ, וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹשִׁיב לִשְׁלֹמֹה עַל כִּסְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ. וְהִרְכִּיב לְאֵלִיָּהוּ עַל סוּסוֹ. וּמַהוּ סוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוּפָה וּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ג): ה' בְּסוּפָה וּבִסְעָרָה דַרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו, וּכְתִיב (מלכים ב ב, יא): וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר שַׁרְבִיטוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כ): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין לוֹבְשִׁין עֲטָרָה שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַלְבִּישׁ עֲטָרָה שֶׁלּוֹ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמַהוּ עֲטָרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֶּתֶם פָּז, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, יא): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, וּכְתִיב (תהלים כא, ד): תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ, וְיִשְׂרָאֵל לוֹבְשִׁין לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַהוּ לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צג, א): לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, וּנְתָנוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין נִקְרָאִין בִּשְׁמוֹ, קֵיסָר אֲגוּסְטָא. וְאִם נִקְרָאִין בִּשְׁמוֹ הָיוּ מְמִיתִין אוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְמשֶׁה בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, פַּרְעֹה הָרָשָׁע עָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, ג): לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִּי, לְפִיכָךְ יִרְאֶה אוֹתְךָ וְיֹאמַר שֶׁזֶּה אֱלוֹהַּ. | |
|
| 12. Anon., Tanhuma, None Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166 |
| 13. Anon., Esther Rabbah, 8.13 Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166 |
| 14. Anon., Qedushta Shir Ha-Shirim, 127-128, 58-59, 81-82, 94, 80 Tagged with subjects: •nan Found in books: Lieber (2014) 166 |
| 15. Anon., Midrash On Song of Songs, 2.47 Tagged with subjects: •elijah, epithets for Found in books: Lieber (2014) 166 |
