1. Tosefta, Beitzah, 4.2 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, meals, preparing untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 129| 4.2. "ארבע רשויות וארבע מצות הן האורג שני חוטין בין בבגדי קדש בין בבגדי הדיוט והכותב שתי אותיות בין בכתבי קדש בין בכתבי הדיוט בשבת חייב חטאת [ביו\"ט] לוקה ארבעים והאורג חוט אחד בין בבגדי קודש בין בבגדי הדיוט והכותב אות אחת בין בכתבי [הקדש] בין בכתבי הדיוט בשבת חייב חטאת ביו\"ט לוקה ארבעים דברי ר\"א וחכ\"א בין בשבת [בין] ביו\"ט אינו [חייב] אלא [משום] שבות.", | |
|
2. Tosefta, Maasrot, 1.7-1.8, 3.5, 3.7, 3.10 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, processing and storing untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food •eliezer, acquisition of untithed produce, meals, preparing untithed produce Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 57, 129, 131, 137, 139| 1.7. "המקדיש את הבור עד שלא שילה וקופה ומששלה וקיפה <בא גיזבר> ופדאו חייב הקדישו עד שלא שילה וקיפה ובא גזבר ושילה וקיפה ואח\"כ פדאו הואיל ובשעת חובתו פטור [היין] משיקפה אע\"פ שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ושותה.", 1.8. "[הצינור] השמן משירד לעוקל אע\"פ שירד נוטל מן העוקל ומן המלול ומבין הפסין ונותן [לחמיתה] ולתמחוי אבל לא יקבל [בכלי] להיות משתמש ממנו והולך היה אוכל והותיר וחשיכה בליל שבת מותר א\"ר שמעון בן אלעזר בד\"א בזמן שאכל והותיר וחשיכה בליל שבת אבל לא יתכוין ויתן לתוך אנגרון הרבה בשביל שיותיר ויכניס לתוך ביתו.", 3.5. "סופי תאנים ובהן תאנים מכבדות תמרה ובהן תמרים הכניסום תינוקות או פועלין פטורין הכניסם בעל הבית חייבין הכניס שבלין לתוך ביתו לעשותן עסה פטור [לאוכלן מלילות] רבי מחייב ורבי יוסי ב\"ר יהודה פוטר.", 3.7. "כסבר שזרעה לזרע וחשב עליה לירק מתעשרת זרע וירק חרדל שזרעו לירק וחשב עליו לזרע מתעשר זרע וירק נהגו בירקות היתר דברי ר\"א אמר רבי יהושע בן קבוסאי מימי לא [גס לבי לומר לאדם] צא ולקט תמרות של [חרדל וכבוש] והוי פטור מן המעשרות.", | |
|
3. Tosefta, Terumot, 3.18 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food •eliezer, acquisition of untithed produce, meals, preparing untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 137| 3.18. "ר' אליעזר אומר תורמין מן הטהור על הטמא אר\"א מעשה שנפלה דליקה [בגורני כפר סגנא] ותרמו מן הטהור על הטמא אמרו לו משם ראיה אלא שתרמו מהן עליהן ר' אלעזר אמר משום ר\"א תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח כיצד מי שכבש זיתים בטומאה ומבקש לתרמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה ומניחו על פי חבית ומביא זיתים ונותן לתוכו ותורם ונמצא תורם מן הטהור על הטמא ומן המוקף אמרו לו אין קרוי לח אלא יין ושמן בלבד ר' יוסי אומר התורם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה אמר ר' יוסי מה נשתנה זה מן התורם מן הרע על היפה.", | |
|
4. Tosefta, Shevi It, 2.7 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food •eliezer, acquisition of untithed produce, meals, preparing untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 134, 139| 2.7. "כל ירקות שזרען לזרע בטלה דעתו ירקן חייב וזרען פטור [התאנה] והקטניות שזרען לזרע בטלה דעתו זרען חייב וירקן פטור הפול והשעורין והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו זרען חייב וירקן פטור השחליים והגרגיר שזרען לזרע מתעשרין ירק וזרע.", | |
|
5. Mishnah, Beitzah, 1.8 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 131| 1.8. "הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹרֵר אֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ, בְּקָנוֹן וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְטַבְלָא וְלֹא בְנָפָה וְלֹא בִכְבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה: \n", | 1.8. "One who sorts beans on Yom Tov:Bet Shammai says: he must sort the edible parts and eat [them immediate]. But Bet Hillel says: he may sort as usual in his lap or in a basket or in a dish; but not with a board or in a sifter or in a sieve. Rabban Gamaliel says: he may even rinse them [in water] and skim off [the refuse].", |
|
6. Mishnah, Maasrot, 1.5, 1.6, 1.7, 1.8, 2.1, 2.1-3.4, 2.2, 2.3, 2.4, 2.5, 2.6, 2.7, 2.7-3.3, 2.8, 3.1, 3.2, 3.3, 3.4, 3.5, 3.6, 3.7, 3.8, 3.9, 3.10, 4.1, 4.2, 4.3, 4.4, 4.5, 4.5-5.8, 4.6, 5.1, 5.2, 5.3, 5.4, 5.5 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 8, 11, 71, 72, 73, 75| 2.4. "פֵּרוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִלֶּאֱכֹל מֵהֶם עֲרַאי. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, חוּץ מִכַּלְכָּלַת תְּאֵנִים. כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: \n" | 2.4. "Produce from which he separated terumah before its work was finished: Rabbi Eliezer says: it is forbidden to make a chance meal of it, But the sages permit it except when it is a basket of figs. A basket of figs from which one separated terumah: Rabbi Shimon permits it. But the sages forbid it." |
|
7. Mishnah, Terumot, 1.10, 8.1-8.3 (1st cent. CE - 3rd cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, gifts, acquisition of untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes •eliezer, acquisition of untithed produce, processing and storing untithed produce Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 57, 72| 1.10. "אֵין תּוֹרְמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה: \n", 8.1. "הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, בָּאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלִיךְ אוֹ גֵרְשֵׁךְ, וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, מֵת רַבָּךְ, אוֹ מְכָרָךְ לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ נְתָנָךְ בְּמַתָּנָה, אוֹ עֲשָׂאָךְ בֶּן חוֹרִין. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, פְּסוּלִים. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר. נוֹדַע שֶׁהוּא בַעַל מוּם, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה: \n", 8.2. "וְכֻלָּם, שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה בְתוֹךְ פִּיהֶם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִבְלְעוּ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִפְלֹטוּ. אָמְרוּ לוֹ, נִטְמֵאתָ וְנִטְמֵאת תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִבְלָע. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִפְלֹט. טָמֵא הָיִיתָ וּטְמֵאָה הָיְתָה תְרוּמָה, אוֹ נוֹדַע שֶׁהוּא טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, אוֹ שֶׁטָּעַם טַעַם פִּשְׁפֵּשׁ לְתוֹךְ פִּיו, הֲרֵי זֶה יִפְלֹט: \n", 8.3. "הָיָה אוֹכֵל בְּאֶשְׁכּוֹל וְנִכְנַס מִן הַגִּנָּה לֶחָצֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִגְמֹר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא יִגְמֹר. חֲשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִגְמֹר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא יִגְמֹר: \n", | 1.10. "They may not take terumah from produce whose processing has been completed for produce whose processing has not been completed, or from produce whose processing has not been completed for produce whose processing has been completed or from produce whose processing has not been completed for other produce whose processing has not been completed. If they did take terumah, their terumah is terumah.", 8.1. "If a woman was eating terumah, and they came and said to her, “Your husband is dead”, or “He divorced you.” Or, if a slave was eating terumah, and they came and said to him: “Your master is dead”, or “He sold you to an Israelite”, or “He gave you away as a gift”, or “He emancipated you.” So too, if a priest was eating terumah and it became known that he was the son of a divorced woman or a halutzah (a woman released from levirate marriage): Rabbi Eliezer says: they must repay both the value and the fifth. But Rabbi Joshua exempts them [from the added fifth]. If [a priest] was standing and sacrificing on the altar and it became known that he was the son of a divorced woman or a halutzah: Rabbi Eliezer says: all the sacrifices he had offered on the altar are disqualified. But Rabbi Joshua pronounces them valid. If it, however, it became known that he possessed a blemish, his service is disqualified.", 8.2. "In all the above cases, if terumah was still in their mouth: Rabbi Eliezer says: they may swallow it. But Rabbi Joshua says: they must spit it out. [If it was said to him], “Your have become unclean”, or “the terumah has become unclean”, Rabbi Eliezer says: he may swallow it. But Rabbi Joshua says: he must spit it out. [If it was said to him], “You were unclean” or “the terumah was unclean”, or it became known that [the food he was eating] was untithed, or that it was first tithe from which terumah had not yet been taken, or second tithe or dedicated produce that had not been redeemed, or if he tasted the taste of a bug in his mouth, he must spit it out.", 8.3. "If he was eating a bunch of grapes, and he entered from the garden into the courtyard: Rabbi Eliezer says: he may finish eating. But Rabbi Joshua says: he may not finish. If dusk set in at the eve of Shabbat: Rabbi Eliezer says: he may finish eating. But Rabbi Joshua says: he may not finish.", |
|
| 8. Palestinian Talmud, Orlah, 1.1 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 134 |
| 9. Palestinian Talmud, Maasrot, 1.1, 1.6, 4.1, 4.6 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food •eliezer, acquisition of untithed produce, meals, preparing untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes •eliezer, acquisition of untithed produce, processing and storing untithed produce Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 57, 134, 137, 139 |
| 10. Palestinian Talmud, Nedarim, 2.4, 6.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, meals, preparing untithed produce •eliezer, acquisition of untithed produce, removal of tithes Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 130 |
| 11. Palestinian Talmud, Kilayim, 3.6 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 134 |
12. Babylonian Talmud, Betzah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 72, 130| 35a. והלא מותרו חוזר ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר כל היכא דמותרו חוזר לא קבע,דתנן הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל ואם טבל ונתן לפניו עשרה חייב ר"א אומר מן המעטן טהור חייב מן המעטן טמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר,והוינן בה מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא וא"ר אבהו רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי מהדר ליה,סיפא במעטן טמא וגברא טמא דמצי מהדר ליה,מתניתין נמי במוקצה טהור וגברא טמא דלא מצי מהדר ליה והלא מוחזרין ועומדין הן,אלא אמר רב שימי בר אשי ר"א קא אמרת רבי אליעזר לטעמיה דאמר תרומה קבעה וכ"ש שבת דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר"א אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין,ת"ש מסיפא וחכ"א עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן טעמא דע"ש בשביעית דלאו בר עשורי הוא הא בשאר שני שבוע דבני עשורי נינהו אסורים מ"ט לאו משום דשבת קבעה,לא שאני התם כיון דאמר מכאן ועד כאן אני אוכל למחר קבע ליה אי הכי מאי אריא שבת אפילו בחול נמי הא קמ"ל דטבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן,ורמינהי היה אוכל באשכול ונכנס מגנה לחצר ר"א אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור,חשכה בלילי שבת ר"א אומר יגמור ר' יהושע אומר לא יגמור,התם כדקתני טעמא ר' נתן אומר לא כשאמר ר"א יגמור בחצר יגמור אלא יוצא חוץ לחצר ויגמור ולא כשאמר ר"א יגמור בשבת יגמור אלא ממתין למוצאי שבת ויגמור,כי אתא רבין א"ר יוחנן אחד שבת ואחד תרומה ואחד חצר ואחד מקח כולן אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתן,שבת לאפוקי מדהלל דתניא המעמר פירות ממקום למקום לקצור וקדש עליהן היום א"ר יהודה הלל לעצמו אוסר | |
|
13. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 134| 36a. דכולהו שלקי,א"כ הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה,הכא במאי עסקינן בחושש בגרונו דתניא החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע,פשיטא מהו דתימא כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה כלל קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:,קמחא דחיטי רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ורב נחמן אמר שהכל נהיה בדברו,א"ל רבא לרב נחמן לא תפלוג עליה דרב יהודה דר' יוחנן ושמואל קיימי כוותיה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ אלמא אע"ג דאשתני במלתיה קאי ה"נ אע"ג דאשתני במלתיה קאי,מי דמי התם לית ליה עלויא אחרינא הכא אית ליה עלויא אחרינא בפת,וכי אית ליה עלויא אחרינא לא מברכינן עליה בורא פרי האדמה אלא שהכל והא"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל נהיה בדברו מאי לאו דחיטי בורא פרי האדמה,לא דחיטי נמי שהכל נהיה בדברו,ולשמעינן דחיטי וכ"ש דשערי,אי אשמעינן דחיטי הוה אמינא ה"מ דחיטי אבל דשערי לא לבריך עליה כלל קמ"ל,ומי גרע ממלח וזמית דתנן על המלח ועל הזמית אומר שהכל נהיה בדברו אצטריך סד"א מלח וזמית עביד אינש דשדי לפומיה אבל קמחא דשערי הואיל וקשה לקוקיאני לא לבריך עליה כלל קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:,קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו,רב יהודה אמר בורא פרי האדמה פירא הוא ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו הואיל וסופו להקשות,אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כוותך מסתברא דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא,וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי לא מברכינן עליה והרי צלף דנטעי אינשי אדעתא דפרחא ותנן על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ,אמר רב נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואע"ג דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כותיה דשמואל:,אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין למימרא דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי ורמינהו על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ,הוא דאמר כר"ע דתנן רבי אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין ר"ע אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי,ונימא הלכה כרבי עקיבא אי אמר הלכה כרבי עקיבא הוה אמינא אפי' בארץ קמ"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל בארץ לא,ונימא הלכה כרבי עקיבא בחוצה לארץ דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל אי אמר הכי הוה אמינא הנ"מ גבי מעשר אילן דבארץ גופא מדרבנן אבל גבי ערלה דבארץ מדאורייתא אימא בח"ל נמי נגזור קמ"ל,רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקאכיל קפריסין א"ל מאי דעתך כר' עקיבא דמיקל ולעביד מר כב"ש דמקילי טפי דתנן צלף ב"ש אומרים כלאים בכרם וב"ה אומרים אין כלאים בכרם אלו ואלו מודים שחייב בערלה,הא גופא קשיא אמרת צלף ב"ש אומרים כלאים בכרם אלמא מין ירק הוא והדר תני אלו ואלו מודים שחייב בערלה אלמא מין אילן הוא,הא לא קשיא ב"ש ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא מ"מ לב"ש הוה ליה ספק ערלה ותנן ספק ערלה בא"י אסור ובסוריא מותר ובח"ל יורד | 36a. in which b all boiled /b vegetables were boiled. A certain amount of oil is added to i anigeron /i .,However, b if so, /b here too, b i anigeron /i is primary and oil is secondary, and we learned /b in a mishna: b This is the principle: Any /b food b that is primary, and /b it is eaten b with /b food that is b secondary, one recites a blessing over the primary /b food, and that blessing b exempts the secondary /b from the requirement to recite a blessing before eating it. One need recite a blessing only over the i anigeron /i .,The Gemara reconciles: b With what are we dealing here? /b With b one who has a sore throat, /b which he is treating with oil. b As it was taught /b in a i baraita /i : b One who has a sore throat should not, i ab initio /i , gargle oil on Shabbat /b for medicinal purposes, as doing so would violate the decree prohibiting the use of medicine on Shabbat. b However, he may, /b even i ab initio /i , b add a large amount of oil to the i anigeron /i and swallow it. /b Since it is common practice to swallow oil either alone or with a secondary ingredient like i anigeron /i for medicinal purposes, in this case one recites: Who creates fruit of the tree.,The Gemara challenges: b This is obvious /b that one must recite a blessing. The Gemara responds: b Lest you say: Since he intends /b to use it b for medicinal /b purposes, b let him not recite a blessing over it at all, /b as one does not recite a blessing before taking medicine. Therefore, b it teaches us /b that, b since he derived pleasure from it, he must recite a blessing /b over it.,The Gemara clarifies: If one was eating plain b wheat flour, /b what blessing would he recite? b Rav Yehuda said /b that one recites: b Who creates fruit of the ground, and Rav Naḥman said /b that one recites: b By Whose word all things came to be. /b , b Rava said to Rav Naḥman: Do not disagree with Rav Yehuda, as Rabbi Yoḥa and Shmuel hold in accordance with his /b opinion, even though they addressed another topic. b As Rav Yehuda said /b that b Shmuel said, and so too Rabbi Yitzḥak said /b that b Rabbi Yoḥa said: One recites the blessing: Who creates fruit of the tree, over olive oil. Consequently, even though /b the olive b has changed /b into olive oil, b the formula /b of the blessing b remains as it was. This too, even though /b the wheat b has changed /b into flour, its blessing b remains as it was: /b Who creates fruit of the ground.,The Gemara responds: b Is it comparable? There, /b the olive oil b has no /b potential for b additional enhancement, /b while b here, /b the flour b has /b the potential for b additional enhancement as bread. /b Since oil is the olive’s finished product, one should recite the same blessing over it as over the tree itself. Wheat flour, on the other hand, is used to bake bread, so the flour is a raw material for which neither the blessing over wheat nor the blessing over bread is appropriate. Only the blessing: By Whose word all things came to be is appropriate.,The Gemara asks: b When it has /b a potential for b additional enhancement, one does not recite: Who creates fruit of the ground; rather /b one recites: By Whose word b all things /b came to be? b Didn’t Rabbi Zeira say /b that b Rav Mattana said /b that b Shmuel said: Over a raw gourd and over barley flour, one recites the blessing: By Whose word all things came to be. What, is that not to say that over wheat /b flour one recites: b Who creates fruit of the ground? /b Over barley flour, which people do not typically eat, it is appropriate to recite: By Whose word all things came to be. Over wheat flour, it is appropriate to recite: Who creates fruit of the ground.,This argument is rejected: b No, /b one b also /b recites: b By Whose word all things came to be, /b over b wheat /b flour.,The Gemara asks: b Then let /b the Sages b teach us /b that this i halakha /i applies b with regard to wheat /b flour, b and all the more so regarding barley /b flour as well.,The Gemara responds: It was necessary to teach us that one must recite a blessing even before eating barley flour. b Had /b the Sages b taught us /b this i halakha /i with regard to b wheat, I would have said: This applies /b only with regard to b wheat /b flour, b but /b over b barley /b flour, b let one not recite a blessing at all. /b Therefore, b it teaches us /b that one recites a blessing over barley flour.,The Gemara challenges this explanation. How could one have considered that possibility? b Is it inferior to salt and salt water [ i zamit /i ]? As we learned /b in a mishna that b over salt and salt water one recites: By Whose word all things came to be, /b and all the more so it should be recited over barley flour. This question is rejected: Nevertheless, b it was necessary /b to teach the i halakha /i regarding barley flour, as b it might enter your mind to say: /b Although b one /b occasionally b places salt or salt water into his mouth, barley flour, which /b is damaging to one who eats it b and causes intestinal worms, let one recite no blessing over it at all. /b Therefore, b it teaches us, since one derives pleasure from it, he must recite a blessing. /b ,Another dispute over the appropriate blessing is with regard to the b heart of palm [ i kura /i ], /b which is a thin membrane covering young palm branches that was often eaten. b Rav Yehuda said /b that one should recite: b Who creates fruit of the ground. /b And b Shmuel, /b Rav Yehuda’s teacher, b said /b that one should recite: b By Whose word all things came to be. /b , b Rav Yehuda said: Who creates fruit of the ground; it is a fruit. And Shmuel said: By Whose word all things came to be, since it will ultimately harden /b and it is considered part of the tree, not a fruit., b Shmuel said to Rav Yehuda: i Shina /i . It is reasonable /b to rule b in accordance with your /b opinion, as b a radish ultimately hardens /b if left in the ground; nevertheless, one who eats it while it is soft b recites over it: Who creates fruit of the ground. /b In any case, despite this praise, the Gemara states: b That is not so; people plant a radish with the soft /b radish b in mind. /b However, b people do not plant palm trees with the heart of palm in mind /b and therefore it cannot be considered a fruit.,In response to this, the Gemara asks: b And whenever people do not plant with that /b result b in mind, one does not recite a blessing over it? /b What of the b caper-bush that people plant with their fruit in mind, and we learned /b in a mishna b that with regard to the parts of the caper-bush [ i nitzpa /i ], over the leaves and young fronds, one recites: Who creates fruit of the ground, and over the berries and buds he recites: Who creates fruit of the tree. /b This indicates that even over leaves and various other parts of the tree that are secondary to the fruit, the blessing is: Who creates fruit of the ground, and not: By Whose word all things came to be., b Rav Naḥman bar Yitzḥak said /b that there is still a difference: b Caper-bushes, people plant /b them b with /b their b leaves in mind; palm trees, people do not plant /b them b with /b the b heart of palm in mind. /b Therefore, no proof may be brought from the i halakha /i in the case of the caper-bush to the i halakha /i in the case of the of the palm. The Gemara concludes: b Although Shmuel praised Rav Yehuda, the i halakha /i is in accordance with /b the opinion of b Shmuel. /b ,Incidental to this discussion, the Gemara cites an additional i halakha /i concerning the caper-bush. b Rav Yehuda said /b that b Rav said: A caper-bush during the first three years of its growth [ i orla /i ] outside of Eretz /b Yisrael, when its fruits are prohibited by rabbinic and not Torah law, b one throws out the berries, /b the primary fruit, b but eats the buds. /b The Gemara raises the question: b Is that to say that the berries are fruit /b of the caper, b and the bud is not fruit? The Gemara raises a contradiction /b from what we learned in the mishna cited above: b With regard to the parts of the caper-bush [ i nitzpa /i ], over the leaves and young fronds, one recites: Who creates fruit of the ground, and over the berries, and buds he recites: Who creates fruit of the tree. /b Obviously, the buds are also considered the fruit of the caper-bush.,The Gemara responds: Rav’s b statement is in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva, as we learned /b in a mishna that b Rabbi Eliezer says: A caper-bush is tithed from /b its component parts, b its young fronds, berries and buds, /b as all these are considered its fruit. b And Rabbi Akiva says: Only the berries alone are tithed, because it /b alone b is /b considered b fruit. /b It was in accordance with this opinion, that Rav prohibited only the eating of the berries during the caper-bush’s years of i orla /i .,The Gemara asks: If this is the case, why did Rav issue what seemed to be an independent ruling regarding i orla /i ? b He should have /b simply b said: The i halakha /i is in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva, /b from which we could have drawn a practical halakhic conclusion regarding i orla /i as well. The Gemara responds: b Had /b Rav b said: The i halakha /i is in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva, I would have said /b that the i halakha /i is in accordance with his opinion b even in Eretz /b Yisrael. Therefore, b he teaches us /b by stating the entire i halakha /i , that there is a principle: b Anyone who is lenient /b in a dispute with regard to the i halakhot /i of i orla /i b in Eretz /b Yisrael, b the i halakha /i is in accordance with his /b opinion b outside of Eretz /b Yisrael, b but not in Eretz /b Yisrael.,The Gemara questions this: If so, then b let /b Rav b say: The i halakha /i is in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva outside of Eretz /b Yisrael b as anyone who is lenient /b in a dispute with regard to the i halakhot /i of i orla /i b in Eretz /b Yisrael, b the i halakha /i is in accordance with his /b opinion b outside of Eretz /b Yisrael. The Gemara answers: b Had he said that, I would have said: That only applies with regard to the tithing of trees, /b which even b in Eretz /b Yisrael b itself is an obligation by rabbinic law; but with regard to i orla /i , /b which b is /b prohibited b in Eretz /b Yisrael b by Torah law, say that we should issue a decree /b prohibiting i orla /i b even outside of Eretz /b Yisrael. Therefore, b he teaches us /b that even with regard to i orla /i , the i halakha /i is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.,On this topic, the Gemara relates: b Ravina found Mar bar Rav Ashi throwing away the berries and eating the buds /b of an i orla /i caper-bush. Ravina b said to /b Mar bar Rav Ashi: b What is your opinion, /b that you are eating the buds? If it is b in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva, who is lenient, then you should act in accordance with /b the opinion of b Beit Shammai, who are even more lenient. As we learned /b in a mishna with regard to the laws of forbidden mixtures of diverse kinds that b Beit Shammai say: A caper-bush is /b considered b a diverse kind in the vineyard, /b as it is included in the prohibition against planting vegetables in a vineyard. b Beit Hillel say: /b A caper-bush is b not /b considered b a diverse kind in a vineyard. /b Nevertheless, b these and those, /b Beit Shammai and Beit Hillel, b agree /b that the caper-bush is b obligated in /b the prohibition of b i orla /i . /b ,Before dealing with the problem posed by Ravina to Mar bar Rav Ashi, the Gemara notes an internal contradiction in this mishna. b This /b mishna b itself is problematic: You said that Beit Shammai say: A caper-bush is /b considered b a diverse kind in a vineyard; apparently, /b they hold that b it is a type of vegetable /b bush, b and then you taught: These and those, /b Beit Shammai and Beit Hillel, b agree /b that the caper-bush is b obligated in /b the prohibition of b i orla /i ; apparently, it is a type of tree. /b ,The Gemara responds: This is b not difficult; Beit Shammai are uncertain /b whether the caper-bush is a vegetable bush or a tree, b and here, /b regarding diverse kinds, b they act stringently and here, /b regarding i orla /i , b they act stringently. In any case, according to Beit Shammai /b the caper-bush has the status of b uncertain i orla /i , /b and b we learned /b the consensus i halakha /i in a mishna: b Uncertain i orla /i in Eretz Yisrael is forbidden to eat, and in Syria it is permitted, /b and we are not concerned about its uncertain status. b Outside of Eretz /b Yisrael, the gentile owner of a field b may go down /b into his field |
|
14. Babylonian Talmud, Avodah Zarah, None Tagged with subjects: •eliezer, acquisition of untithed produce, edible produce not deemed food Found in books: Jaffee (1981), Mishnah's Theology of Tithing: A Study of Tractate Maaserot, 134| 7b. בפרהסיא אין מקבלין אותן ר"ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין שנאמר (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים א"ר יצחק איש כפר עכו א"ר יוחנן הלכתא כאותו הזוג:, big strongמתני׳ /strong /big רבי ישמעאל אומר שלשה לפניהם ושלשה לאחריהם אסור וחכ"א לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר, big strongגמ׳ /strong /big אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל יום א' לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור:,וחכ"א לפני אידיהן אסור לאחר אידיהן מותר כו': חכמים היינו ת"ק הן בלא אידיהן איכא בינייהו תנא קמא סבר הן בלא אידיהן ורבנן בתראי סברי הן ואידיהן,איבעית אימא נשא ונתן איכא בינייהו תנא קמא סבר נשא ונתן מותר ורבנן בתראי סברי נשא ונתן אסור,ואיבעית אימא דשמואל איכא בינייהו דאמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אידם תנא קמא אית ליה דשמואל רבנן בתראי לית להו דשמואל,איבעית אימא דנחום המדי איכא בינייהו דתניא נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני אידיהן תנא קמא לית ליה דנחום המדי ורבנן בתראי אית להו דנחום המדי:,גופא נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני אידיהן אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר והאיכא רבנן בתראי דקיימי כוותיה מאן חכמים נחום המדי הוא,תניא אידך נחום המדי אומר מוכרין להן סוס זכר וזקן במלחמה אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר,והאיכא בן בתירא דקאי כוותיה דתנן בן בתירא מתיר בסוס בן בתירא לא מפליג בין זכרים לנקבות איהו מדקא מפליג בין זכרים לנקבות כרבנן סבירא ליה ולרבנן נשתקע הדבר ולא נאמר,תניא נחום המדי אומר השבת מתעשר זרע וירק וזירין אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר והאיכא ר"א דקאי כוותיה דתנן ר' אליעזר אומר השבת מתעשרת זרע וירק וזירין התם בדגנוניתא,אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי גברא רבה אתא מאתרין כל מילתא דאמר אמרי ליה נשתקע הדבר ולא נאמר אמר איכא חדא דעבדינן כוותיה דתניא נחום המדי אומר שואל אדם צרכיו בשומע תפלה,אמר בר מינה דההיא דתליא באשלי רברבי,דתניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו וגו' אין שיחה אלא תפלה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה,ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר (תהלים קמב, ג) אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד,ור"א נמי הכתיב אשפוך לפניו שיחי הכי קאמר אשפוך לפניו שיחי בזמן שצרתי לפניו אגיד ור' יהושע נמי הכתיב תפלה לעני כי יעטוף הכי קאמר אימתי תפלה לעני בזמן שלפני ה' ישפוך שיחו,מכדי קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי במאי קמיפלגי,כדדריש ר' שמלאי [דדריש ר' שמלאי] לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל מנלן ממשה רבינו דכתיב (דברים ג, כד) ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך וגו' וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה | 7b. But if they performed their sins b in public, /b society b does not accept them. Rabbi Shimon and Rabbi Yehoshua ben Korḥa say: Both /b in b this /b case, where they sinned in private, b and /b in b that /b case, where they sinned in public, society b accepts /b them, b as it is stated: “Return, you backsliding children, /b I will heal your backslidings” (Jeremiah 3:22). b Rabbi Yitzḥak of the village of Akko says /b that b Rabbi Yoḥa says: The i halakha /i /b is b in accordance with /b the opinion of b that pair, /b Rabbi Shimon and Rabbi Yehoshua ben Korḥa, i.e., penitents are accepted, regardless of whether they sinned in public or in private., strong MISHNA: /strong b Rabbi Yishmael says: /b On b the three /b days b before /b the festivals of gentiles b and /b on b the three /b days b after them, /b it is b prohibited /b to engage in business with those gentiles. b And the Rabbis say: /b It is b prohibited /b to engage in business with them b before their festivals, /b but it is b permitted /b to engage in business with them b after their festivals. /b , strong GEMARA: /strong b Rav Taḥlifa bar Avdimi says /b that b Shmuel says: /b With regard to b a Christian, according to the statement of Rabbi Yishmael it is always prohibited /b for a Jew to engage in business with him. Since his festival takes place every Sunday and the three days before and after Sunday constitute the entire week, one cannot engage in business with a Christian on any day of the week.,The mishna teaches: b And the Rabbis say: /b It is b prohibited /b to engage in business with them b before their festivals, /b but it is b permitted /b to engage in business with them b after their festivals. /b The Gemara raises a difficulty: The statement of b the Rabbis is /b identical to the statement of b the first i tanna /i /b in the mishna on 2a, who said that it is prohibited to engage in business with gentiles during the three days before their festival. The Gemara answers: The difference b between them /b is with regard to the question of whether the three days includes only b them, /b i.e., the three days, b without their festival, /b or if the festival is counted as one of the three days. b The first i tanna /i holds /b that the three days is referring to b them, /b the days preceding the festival, b without their festivals, and the later Rabbis /b cited in this mishna b hold /b that the three days include b them and their festivals. /b , b If you wish, say /b that the difference b between /b the Rabbis and the first i tanna /i is with regard to one who ignored this injunction and b engaged in business /b with gentiles before their festival. b The first i tanna /i holds /b that if one b engaged in business, /b it is b permitted /b to derive benefit from the profits, b and the later Rabbis hold /b that if one b engaged in business, /b it is b prohibited /b to derive benefit from the profits., b And if you wish, say /b that the difference b between /b the Rabbis and the first i tanna /i is with regard to the statement b of Shmuel. As Shmuel says: In the Diaspora /b it is b prohibited /b to engage in business with gentiles b only /b on b their festival day /b itself. b The first i tanna /i is of /b the opinion that the i halakha /i is in accordance with the opinion b of Shmuel, and the later Rabbis are not of /b the opinion that the i halakha /i is in accordance with the opinion b of Shmuel. /b , b If you wish, say /b that the difference b between /b the Rabbis and the first i tanna /i is with regard to a statement b of Naḥum the Mede. As it is taught /b in a i baraita /i that b Naḥum the Mede says: /b It is b prohibited /b to engage in business with gentiles b only /b on b the day before their festival. The first i tanna /i is not of /b the opinion that the i halakha /i is in accordance with the opinion b of Naḥum the Mede, /b and b the later Rabbis are of /b the opinion that the i halakha /i is in accordance with the opinion b of Naḥum the Mede, /b as they do not mention how many days before the festival are included in the prohibition.,Having mentioned Naḥum the Mede’s opinion, the Gemara discusses b the /b matter b itself. Naḥum the Mede says: /b It is b prohibited only /b on b the day before their festival. /b The other Sages b said to him: /b It would be best if this b matter were lost and not stated, /b as it is not the i halakha /i . The Gemara asks: b But aren’t there the later Rabbis, who hold in accordance with his /b opinion? The Gemara answers: b Who are /b these b Rabbis? /b This b is /b referring to b Naḥum the Mede /b himself, but the other Sages disagree.,§ The Gemara cites additional statements of Naḥum the Mede. It b is taught /b in b another /b i baraita /i that b Naḥum the Mede says: /b Although it is prohibited to sell large livestock to gentiles, b one may sell a male and elderly horse to them during a war, /b as it cannot be used for battle. The Sages b said to him: /b It would be best if this b matter were lost and not stated, /b as it is not the i halakha /i .,The Gemara asks: b But isn’t there ben Beteira, who holds in accordance with his /b opinion? b As we learned /b in a mishna (14b): b Ben Beteira permits /b selling b a horse /b to gentiles. The Gemara answers: b Since ben Beteira does not differentiate between male and female /b horses, and Naḥum the Mede b does differentiate between male and female /b horses, it is clear that Naḥum the Mede b holds in accordance with /b the opinion of b the Rabbis, /b that one is generally not permitted to sell a horse to a gentile, only he permits it in this specific circumstance. b And according to /b the opinion of b the Rabbis, /b it would be best if this b matter were lost and not stated. /b ,The Gemara cites a similar dispute. It b is taught /b in a i baraita /i that b Naḥum the Mede says: The dill /b plant b is subject to tithes, /b whether it is used as b a seed, or a vegetable, or a pod. /b The Sages b said to him: /b It would be best if this b matter were lost and not stated, /b as it is not the i halakha /i . The Gemara asks: b But isn’t there Rabbi Eliezer, who holds in accordance with his /b opinion? b As we learned /b in a mishna ( i Ma’asrot /i 4:5) that b Rabbi Eliezer says: The dill /b plant b is subject to tithes /b whether it is used as b a seed, or a vegetable, or a pod. /b The Gemara answers: b There, /b Rabbi Eliezer is referring b to the garden /b variety of dill, which is of such a high quality that its seeds, vegetable, and pods are eaten. By contrast, in the case of wild dill, only its seeds and vegetable are eaten, not the pods.,Apropos the discussion between Naḥum the Mede and the other Sages, b Rav Aḥa bar Minyumi said to Abaye: A great man came from our place, /b i.e., from Media, and in response to b every matter that he said, /b the Sages b said to him /b that it would be best if this b matter were lost and not stated. /b Do they wish to erase all the i halakhot /i taught by the Sages of Media? Abaye b said: There is one /b instance in b which we act in accordance with his /b opinion, b as it is taught /b in a i baraita /i that b Naḥum the Mede says: /b During the i Amida /i prayer b a person may request his /b personal b needs /b that are not included in the standard formulation of the i Amida /i prayer, b in /b the blessing that ends: b Who listens to prayer. /b ,Rav Aḥa bar Minyumi b said /b to Abaye: b Apart from this /b i halakha /i , i.e., this does not serve as proof that a statement of Naḥum the Mede was ever accepted by the other Sages, b as /b this i halakha /i b is dependent on /b the dispute between b great trees, /b i.e., great authorities, who expressed their opinions with regard to the i halakha /i before Naḥum the Mede.,Rav Aḥa bar Minyumi elaborates: b As it is taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Eliezer says: A person should request his own needs /b first b and afterward recite /b the i Amida /i b prayer, as it is stated: “A prayer of the afflicted, when he is faint and pours out i siḥo /i before the Lord. /b O Lord, hear my prayer” (Psalms 102:1–2). These verses indicate that one first requests help concerning his afflictions and pains, and only afterward pours forth his i siḥa /i . And b i siḥa /i /b means b nothing other than prayer, as it is stated: “And Isaac went out to meditate [ i lasuaḥ /i ] in the field” /b (Genesis 24:63)., b Rabbi Yehoshua says: /b One b should pray /b first b and afterward request his own needs, as it is stated: “I pour out i siḥi /i before Him, I declare before Him my trouble” /b (Psalms 142:3), which teaches that first one pours forth his i siḥa /i , and only afterward speaks of his own troubles.,The Gemara asks: b And /b according to b Rabbi Eliezer as well, isn’t it written: “I pour out i siḥi /i before Him, /b I declare before Him my trouble”? The Gemara answers: According to Rabbi Eliezer, b this /b is what the verse b is saying: I pour out my i siḥa /i before Him when I /b have already b declared before Him my trouble. /b The Gemara asks with regard to Rabbi Yehoshua’s opinion: b And /b according to b Rabbi Yehoshua as well, isn’t it written: “A prayer of the afflicted, when he is faint /b and pours out i siḥo /i before the Lord”? The Gemara answers: According to Rabbi Yehoshua, b this /b is what the verse b is saying: When is there a prayer of the afflicted? When /b he has already b poured out i siḥo /i before the Lord, /b and now requests his own needs.,The Gemara notes: b Now /b it is clear that b the verses /b themselves b do not fit precisely in accordance with /b the opinion of b this Sage and do not fit precisely in accordance with /b the opinion of b that Sage, /b as one verse indicates that prayer is recited before stating personal requests, while the other suggests that first one states personal requests and then prays. Evidently, the dispute between Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua is not based on the verses, but depends on some other issue. Therefore, the Gemara asks: b With regard to what /b principle b do they disagree? /b ,They disagree b with regard to that which Rabbi Simlai taught. As Rabbi Simlai taught: A person should always set forth praise of God and /b only b then pray /b for his own needs. b From where do we /b derive this? We derive it b from Moses our teacher, as it is written: “O Lord God, You have begun to show Your servant /b Your greatness, and Your strong hand; for what god is there in heaven or on earth, that can do according to Your works, and according to Your mighty acts?” (Deuteronomy 3:24). Here Moses praises God, b and it is written afterward, /b in the following verse, that then Moses requested from God: b “Let me go over, I pray You, and see the good land” /b (Deuteronomy 3:25). |
|
