Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

   Search:  
validated results only / all results

and or

Filtering options: (leave empty for all results)
By author:     
By work:        
By subject:
By additional keyword:       



Results for
Please note: the results are produced through a computerized process which may frequently lead to errors, both in incorrect tagging and in other issues. Please use with caution.
Due to load times, full text fetching is currently attempted for validated results only.
Full texts for Hebrew Bible and rabbinic texts is kindly supplied by Sefaria; for Greek and Latin texts, by Perseus Scaife, for the Quran, by Tanzil.net

For a list of book indices included, see here.





19 results for "eleazar"
1. Hebrew Bible, Malachi, 3.18 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 312
3.18. "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ׃", 3.18. "Then shall ye again discern between the righteous and the wicked, between him that serveth God and him that serveth Him not.",
2. Hebrew Bible, Hosea, 4.17, 10.2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
4.17. "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח־לוֹ׃", 10.2. "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם׃", 4.17. "Ephraim is joined to idols; Let him alone.", 10.2. "Their heart is divided; Now shall they bear their guilt; He will break down their altars, He will spoil their pillars.",
3. Hebrew Bible, Leviticus, 26.13 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 312
26.13. "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת׃", 26.13. "I am the LORD your God, who brought you forth out of the land of Egypt, that ye should not be their bondmen; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright.",
4. Hebrew Bible, Psalms, 79.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
79.7. "כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃", 79.7. "For they have devoured Jacob, And laid waste his habitation.",
5. Hebrew Bible, Jeremiah, 25.37 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
25.37. "וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף־יְהוָה׃", 25.37. "And the peaceable folds are brought to silence Because of the fierce anger of the LORD.",
6. Hebrew Bible, Ezekiel, 6.6 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
6.6. "בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם׃", 6.6. "In all your dwelling-places the cities shall be laid waste, and the high places shall be desolate; that your altars may be laid waste and made desolate, and your idols may be broken and cease, and your sun-images may be hewn down, and your works may be blotted out.",
7. Hebrew Bible, Nehemiah, 9.6-9.8 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
9.6. "אַתָּה־הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ את [אַתָּה] עָשִׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל־צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת־כֻּלָּם וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים׃", 9.7. "אַתָּה־הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם׃", 9.8. "וּמָצָאתָ אֶת־לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי וְהַגִּרְגָּשִׁי לָתֵת לְזַרְעוֹ וַתָּקֶם אֶת־דְּבָרֶיךָ כִּי צַדִּיק אָתָּה׃", 9.6. "Thou art the LORD, even Thou alone; Thou hast made heaven, the heaven of heavens, with all their host, the earth and all things that are thereon, the seas and all that is in them, and Thou preservest them all; and the host of heaven worshippeth Thee.", 9.7. "Thou art the LORD the God, who didst choose Abram, and broughtest him forth out of Ur of the Chaldees, and gavest him the name of Abraham;", 9.8. "and foundest his heart faithful before Thee, and madest a covet with him to give the land of the Canaanite, the Hittite, the Amorite, and the Perizzite, and the Jebusite, and the Girgashite, even to give it unto his seed, and hast performed Thy words; for Thou art righteous;",
8. Anon., Sifre Numbers, 42 (2nd cent. CE - 4th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
9. Anon., Genesis Rabba, 38.6 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
38.6. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וּדְבָרִים אֲחָדִים, דִּבּוּרִים אֲחָדִים. מַעֲשֶׂה דּוֹר הַמַּבּוּל, נִתְפָּרֵשׁ. מַעֲשֶׂה דּוֹר הַפְלָגָה, לֹא נִתְפָּרֵשׁ. וּדְבָרִים אֲחָדִים, שֶׁאָמְרוּ דְּבָרִים חַדִּים עַל (דברים ו, ד): ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וְעַל (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בָּאָרֶץ, אָמְרוּ אַבְרָהָם זֶה פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא אֵינוֹ מוֹלִיד, וְעַל ה' אֱלֹהֵינוּ אָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ לָבוּר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לָנוּ מִגְדָּל וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּרֹאשׁוֹ, וְנִתֵּן חֶרֶב בְּיָדָהּ, וּתְהֵא נִרְאֵית כְּאִלּוּ עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר, וּדְבָרִים אֲחָדִים, וּדְבָרִים אֲחוּדִים, מַה שֶּׁבְּיַד זֶה בְּיַד זֶה וּמַה שֶּׁבְּיַד זֶה בְּיַד זֶה. רַבָּנָן אָמְרֵי שָׂפָה אֶחָת, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן פָּתַח חָבִית רִאשׁוֹנָה וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, שְׁנִיָּה וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, שְׁלִישִׁית וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, הָא מְשַׁפּוּ דְּכוֹלָא בִּישָׁא. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵי זוֹ קָשָׁה זֶה שֶׁאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ אוֹ אֲנִי אוֹ אַתָּה בַּפָּלָטִין, אוֹ זֶה שֶׁאוֹמֵר אֲנִי בַּפָּלָטִין וְלֹא אַתָּה, בְּוַדַּאי זוֹ קָשָׁה, שֶׁאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ אֲנִי בַּפָּלָטִין וְלֹא אַתָּה. כָּךְ דּוֹר הַמַּבּוּל אָמְרוּ (איוב כא, טו): מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה אָמְרוּ לֹא כָּל הֵימֶנּוּ שֶׁיָּבוּר לוֹ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה לָנוּ מִגְדָּל וְנַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּרֹאשׁוֹ וְנִתֵּן חֶרֶב בְּיָדָהּ וּתְהִי נִרְאֵית כְּאִלּוּ עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה. אוֹתָן שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶן פְּלֵיטָה, וְאֵלּוּ שֶׁל דּוֹר הַפְלָגָה נִשְׁתַּיְירָה מֵהֶם פְּלֵטָה, אֶלָּא דּוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כד, ב): גְּבֻלוֹת יַשִֹּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ, לְפִיכָךְ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן פְּלֵיטָה, אֲבָל אֵלּוּ עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, לְפִיכָךְ נִשְׁתַּיְּרָה מֵהֶן פְּלֵיטָה. רַבִּי אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אָמַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל אֵינִי יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ, אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה הוּא אוֹמֵר (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ. הָא לָמַדְתָּ גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה הַמַּחְלֹקֶת. וּדְבָרִים אֲחָדִים, מַעֲשֶׂה דּוֹר הַמַּבּוּל נִתְפָּרֵשׁ, אֲבָל מַעֲשֶׂה דּוֹר הַפְלָגָה לֹא נִתְפָּרֵשׁ. דָּבָר אַחֵר, וּדְבָרִים אֲחָדִים, שֶׁאָמְרוּ דְּבָרִים חַדִּים, אָמְרוּ אַחַת לְאֶלֶף וְתרנ"ו שָׁנָה הָרָקִיעַ מִתְמוֹטֵט בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה סָמוֹכוֹת, אֶחָד מִן הַצָּפוֹן, וְאֶחָד מִן הַדָּרוֹם, וְאֶחָד מִן הַמַּעֲרָב, וְזֶה שֶׁכָּאן סוֹמְכוֹ מִן הַמִּזְרָח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.
10. Anon., Mekhilta Derabbi Yishmael, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE)  Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
11. Anon., Leviticus Rabba, 35.3 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 312
35.3. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה, אִם רָצָה לְקַיְמָהּ הֲרֵי הוּא מְקַיְמָהּ וְאִם לָאו סוֹף שֶׁמְקַיְמָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה הוּא מְקַיְמָהּ תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה', אֲנִי הוּא שֶׁקִּיַּמְתִּי מִצְוַת עֲמִידַת זָקֵן תְּחִלָּה, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. 35.3. "Rabbi Elazar said: In the way the world functions, a king of flesh and blood decrees a decree; if he wants to fulfill it, then he fulfills it, if he doesn’t [want to], ultimately it will be fulfilled by others. But the Blessed One is not like this, rather, if God decrees a decree, God will fulfill it first, as it says in the verse: (Leviticus 19:32) “You shall rise up before the hoary (greyish white) head, and honor the face of the old, and you shall fear your God: I am the LORD.” I fulfilled the commandment of standing up for the old first, “If you will walk in My statutes.” ",
12. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
3b. בחדתי,ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי,אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי.,מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין,בתרי וכשרי.,מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת,בחורבה חדתי ובתרי וכשרי, אי בתרי מזיקין נמי ליכא,במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא:,תנו רבנן ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי רבי נתן אומר שלש,מאי טעמא דרבי נתן דכתיב (שופטים ז)ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה,ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות,ורבי נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב,מאי טעמיה דרבי אמר רב זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי כתוב אחד אומר (תהלים קיט)חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר (שם)קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה,ורבי נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן רבי יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות,רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו:,ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת,אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה,ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכל שכן מילי דעלמא:,ודוד בפלגא דליליא הוה קאי מאורתא הוה קאי דכתיב (תהלים קיט)קדמתי בנשף ואשועה וממאי דהאי נשף אורתא הוא דכתיב (משלי ז)בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה,אמר רב אושעיא אמר רבי אחא הכי קאמר (דוד) מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה.,רבי זירא אמר עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך היה מתגבר כארי רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות., ונשף אורתא הוא הא נשף צפרא הוא דכתיב (שמואל א ל)ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם מאי לאו מצפרא ועד ליליא,לא מאורתא ועד אורתא,אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב,אלא אמר רבא תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתי יממא נשף יממא ואתי ליליא.,ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת השתא משה רבינו לא הוה ידע דכתיב (שמות יא) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים,מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות מי איכא ספיקא קמי שמיא אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא) ואתא איהו ואמר כחצות אלמא מספקא ליה ודוד הוה ידע,דוד סימנא הוה ליה דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד,מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים,אמר רב יוסף מאי קרא (דכתיב) (דברי הימים א כז)ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב,אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז) ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים 3b. The Gemara answers: This i halakha /i applies even b in /b the case of a b new, /b sturdy ruin, where there is no danger of collapse. Therefore, the reason because of suspicion is cited in order to warn one not to enter a new ruin as well.,The Gemara continues to object: b And let this /b i halakha /i b be derived because of demons? /b The Gemara answers: Demons are only a threat to individuals, so because of demons would not apply to a case b where two /b people enter a ruin together.,The Gemara objects: But b if there are two /b people entering a ruin together, then b there is no suspicion either. /b There is no prohibition against two men to be alone with a woman as, in that case, there is no suspicion of untoward behavior. Consequently, if two men enter a ruin together, there is no room for suspicion. The Gemara answers: If b two individuals /b known to be b immoral /b enter together, there is suspicion even though there are two of them.,The Gemara considers why b because of collapse /b is necessary. b Let /b the prohibition b be derived from suspicion and demons. /b ,The Gemara responds: There are times when this reason is necessary, e.g., when b two upstanding individuals /b enter a ruin together. Although there is neither concern of suspicion nor of demons, there remains concern lest the ruin collapse.,The Gemara considers the third reason, b because of demons. /b Why is it necessary to include: Because of demons? b Let /b the prohibition b be derived from suspicion and collapse. /b ,The Gemara responds: There are cases where this is the only concern, for example where it is a b new /b ruin into which b two upstanding /b individuals enter, so there is neither concern lest it collapse nor of suspicion.,The Gemara points out, however, that b if there are two people, there is also no /b concern of b demons. /b As such, the question remains: In what case can demons be the sole cause not to enter a ruin?,The Gemara responds: Generally speaking, two individuals need not be concerned about demons; but, if they are b in their place, /b i.e., a place known to be haunted by demons (see Isaiah 13:21), b we are concerned /b about demons even with two people. b And if you wish, say /b instead: b Actually, /b this refers b to /b the case of b an individual /b entering b a new ruin located in a field. There, there is no suspicion, as /b finding b a woman in the field is uncommon; /b and since it is a new ruin, there is no danger of collapse. b However, there is /b still concern of b demons. /b , b The Sages taught /b in a i Tosefta /i : b The night is comprised of four watches; /b this is b the statement of Rabbi /b Yehuda HaNasi. b Rabbi Natan says: /b The night is comprised of b three /b watches.,The Gemara explains: b What is Rabbi Natan’s reasoning? As it is written: “And Gideon, and the one hundred men who were with him, came to the edge of camp at the beginning of the middle watch” /b (Judges 7:19). b It was taught /b in the i Tosefta /i : b Middle means nothing other than /b that b there is one before it and one after it. /b From the fact that the verse refers to a middle watch, the fact that the night is comprised of three watches may be inferred., b And /b what does b Rabbi /b Yehuda HaNasi say about this proof? He argues that it is inconclusive, as one could say: To b what /b does b middle /b refer? It refers to b one of the /b two b middle /b watches., b And /b how would b Rabbi Natan /b respond? He would say: Despite Rabbi Yehuda HaNasi’s objection, b is: One of the middle /b watches, b written /b in the verse? b The middle /b watch b is written. /b This indicates that the night is comprised of only three watches., b What is Rabbi /b Yehuda HaNasi’s b reasoning? Rabbi Zerika said /b that b Rabbi Ami said /b that b Rabbi Yehoshua ben Levi said: Rabbi /b Yehuda HaNasi’s opinion is based on a comparison of two verses. b One verse says: “At midnight I rise to give thanks for Your righteous laws” /b (Psalms 119:62), b and the other verse says: “My eyes forestall the watches, /b that I will speak of Your word” (Psalms 119:148). Taken together, these verses indicate that their author, King David, rose at midnight, two watches before dawn, in order to study Torah. b How is it /b possible to reconcile these two verses? Only if b there are four watches in the night /b does one who rises two watches before dawn rise at midnight., b And /b how does b Rabbi Natan /b reconcile these two verses? He b holds in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yehoshua, for we learned /b in a mishna that b Rabbi Yehoshua says: /b One is permitted to recite the morning i Shema /i during the time when people rise, b until the third hour /b of the day, b as it is the custom of kings to rise during the third hour. /b Since it is customary for kings to rise during the third hour of the day, if David rose at midnight, he would be awake for b six hours of the night and two hours of the day, /b which amounts to b two watches. /b Therefore King David could say that he “forestalls the watches,” as he rose two watches before the rest of the kings in the world., b Rav Ashi said /b that the verses can be reconciled in accordance with Rabbi Natan’s opinion in another way: b One and one-half watches are still called watches /b in plural. Therefore King David could rise at midnight yet maintain that he “forestalls the watches.”,Following this discussion, another i halakha /i that b Rabbi Zerika said /b that b Rabbi Ami said /b that b Rabbi Yehoshua ben Levi said /b is cited: b Before the dead, one may speak only of matters relating to the dead, /b as speaking of other matters appears to be contemptuous of the deceased, underscoring that he is unable to talk while those around him can. Therefore, one must remain fully engaged in matters relating to him.,Two traditions exist with regard to the details of this i halakha /i in the name of Rabbi Abba bar Kahana. According to one version, b Rabbi Abba bar Kahana said: /b This i halakha /i b was only said with regard to matters of Torah. /b Speaking of b other matters, however, is not /b prohibited, since no contempt is expressed for the deceased by the fact that he is unable to speak of such topics., b Others say /b another version of this i halakha /i in the name of Rabbi Abba bar Kahana: This i halakha /i b was said even with regard to matters of Torah, and all the more so with regard to other matters. /b If one must refrain from speaking of matters of Torah, regarding which one is commanded to speak, and limit himself to matters concerning the deceased, all the more so should he refrain from speaking of other matters, regarding which one is not commanded to speak.,Incidental to the Gemara’s mention of King David, other sources are cited that describe his actions. Regarding that which was cited above, that he would rise in the middle of the night in order to serve his Creator, the Gemara asks: b Did David rise at midnight? He rose in the evening. As it is written: “I rose with the i neshef /i and cried, /b I hoped for Your word” (Psalms 119:147). b And how /b do we know b that this i neshef /i is the evening? As it is written: “In the i neshef /i , in the evening of the day, in the blackness of night and the darkness” /b (Proverbs 7:9). Apparently, King David did indeed rise when it was still evening.,The Gemara suggests several ways to resolve this contradiction. b Rabbi Oshaya said /b that b Rabbi Aḥa said: David said as follows: Midnight never passed me by in my sleep. /b Sometimes I fulfilled the verse, “I rose with the i neshef /i and cried,” but I always, at least, fulfilled the verse, “At midnight I rise to give thanks for Your righteous laws.”, b Rabbi Zeira said: Until midnight, /b David b would doze like a horse, /b as a horse dozes, but never sleeps deeply. b From /b midnight b on, he would gain the strength of a lion. Rav Ashi said: Until midnight, he would study Torah, /b as it is written: “I rose with the i neshef /i and cried, I hoped for Your word,” b and from /b midnight b on, /b he would engage in b songs and praise, /b as it is written: “At midnight I rise to give thanks.”,To this point, the discussion has been based on the assumption that i neshef /i means evening. The Gemara asks: b Does i neshef /i /b really b mean evening? Doesn’t i neshef /i mean morning? As it is written: “And David slew them from the i neshef /i until the evening of the next day” /b (I Samuel 30:17). b Doesn’t /b this verse mean b from the morning until the night, /b in which case i neshef /i must mean morning?,The Gemara responds: b No, /b this verse means that David slew them b from /b one b evening until /b the next b evening. /b ,The Gemara rejects this response: b If so, let /b the verse b be written: From the i neshef /i until the i neshef /i , or from the evening until the evening. /b Why would the verse employ two different terms for a single concept?, b Rather, Rava said: There are two /b times referred to as b i neshef /i , /b and the word can refer to either evening or morning. i Neshef /i must be understood in accordance with its Aramaic root: b The night moves /b past b [ /b i neshaf /i ] b and the day arrives, and the day moves /b past [ i neshaf /i ] b and the night arrives. /b ,When King David said: At midnight I rise, the assumption is that he rose precisely at midnight. The Gemara asks: b Did David know /b exactly b when it was midnight? Even Moses our teacher did not know /b exactly when it was midnight. How do we know this about Moses? b As it is written /b that he said to Pharaoh: “Thus said the Lord: b About midnight, I will go out into the midst of Egypt” /b (Exodus 11:4). The word about indicates that it was only an approximation.,The Gemara clarifies: b What /b is the meaning of the expression: b About midnight? /b Did Moses say it or did God say it? b If we say /b that b the Holy One, Blessed be He, Himself, said: About midnight, to /b Moses, b is there doubt before /b God in b heaven? Rather, /b this must be understood as follows: b God told /b Moses: b At midnight, but /b from the fact that b when /b Moses b came /b to Pharaoh b he said: About midnight; apparently /b , Moses b was uncertain /b about the exact moment of midnight. Moses, the greatest of all the prophets, was uncertain, and b David knew? /b ,The Gemara offers several answers to this question: br b David had a sign /b indicating when b it was midnight. /b As b Rav Aḥa bar Bizna said /b that b Rabbi Shimon Ḥasida said: A lyre hung over David’s bed, and once midnight arrived, the northern /b midnight b wind would come and /b cause b the lyre to play on its own. /b David b would immediately rise /b from his bed b and study Torah until the first rays of dawn. /b br b Once dawn /b arrived, b the Sages of Israel entered /b to advise b him /b with regard to the various concerns of the nation and the economy. b They said to him: Our master, the king, your nation requires sustece. /b br b He said: Go and sustain one another, /b provide each other with whatever is lacking. br The Sages of Israel b responded to him /b with a parable: b A single handful /b of food b does not satisfy a lion, and a pit /b will b not /b be b filled /b merely b from /b the rain that falls directly into b its mouth, /b but other water must be piped in ( i ge’onim /i ). So too, the nation cannot sustain itself using its own resources. br King David b told them: Go and take up arms with the troops /b in battle in order to expand our borders and provide our people with the opportunity to earn a livelihood.,The Sages b immediately seek advice from Ahitophel /b to determine whether or not it was appropriate to go to war at that time and how they should conduct themselves, b and they consult the Sanhedrin /b in order to receive the requisite license to wage a war under those circumstances ( i Tosefot HaRosh /i ). b And they ask the i Urim VeTummim /i /b whether or not they should go to war, and whether or not they would be successful., b Rav Yosef said: /b Upon b what verse /b is this i aggada /i based? b As it is written: “And after Ahitophel was Yehoyada son of Benayahu and Evyatar, and the general of the king’s army, Yoav” /b (I Chronicles 27:34).,The individuals named in this verse correspond with the roles in the i aggada /i as follows: b Ahitophel is the adviser /b whose advice they sought first with regard to going to war, b and so it says: “Now the counsel of Ahitophel, which he counseled in those days, was as a man who inquires of the word of God; /b so was the counsel of Ahitophel both with David and with Absalom” (II Samuel 16:23).
13. Babylonian Talmud, Hagigah, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
13b. חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות,(יחזקאל א, יד) והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק מאי רצוא ושוב אמר רב יהודה כאור היוצא מפי הכבשן מאי כמראה הבזק אמר רבי יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין החרסים,(יחזקאל א, ד) וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש להיכן אזל אמר רב יהודה אמר רב שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע וכל כך למה שלא יאמרו אומות העולם ביד אומה שפלה מסר הקב"ה את בניו אמר הקב"ה מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פסילים עונותיהן של ישראל הן גרמו לי,(יחזקאל א, טו) וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות אמר ר' אלעזר מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות במתניתא תנא סנדלפון שמו הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו איני והכתיב (יחזקאל ג, יב) ברוך כבוד ה' ממקומו מכלל דמקומו ליכא דידע ליה דאמר שם אתגא ואזל ויתיב ברישיה,אמר רבא כל שראה יחזקאל ראה ישעיה למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולמה ישעיה דומה לבן כרך שראה את המלך אמר ריש לקיש אי דכתיב (שמות טו, א) אשירה לה' כי גאה גאה שירה למי שמתגאה על הגאים דאמר מר מלך שבחיות ארי מלך שבבהמות שור מלך שבעופות נשר ואדם מתגאה עליהן והקב"ה מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו,כתוב אחד אומר (יחזקאל א, י) ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן וגו' וכתיב (יחזקאל י, יד) וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר ואילו שור לא קא חשיב אמר ר"ל יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב אמר לפניו רבש"ע קטיגור יעשה סניגור,מאי כרוב אמר רבי אבהו כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא א"ל רב פפא לאביי אלא מעתה דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר היינו פני כרוב היינו פני אדם אפי רברבי ואפי זוטרי,כתוב אחד אומר (ישעיהו ו, ב) שש כנפים שש כנפים לאחד וכתוב אחד אומר (יחזקאל א, ו) וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם לא קשיא כאן בזמן שבהמ"ק קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים כביכול שנתמעטו כנפי החיות,הי מינייהו אימעוט אמר רב חננאל אמר רב אותן שאומרות שירה בהן כתיב הכא (ישעיהו ו, ב) ובשתים יעופף וקרא זה אל זה ואמר וכתיב (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו,ורבנן אמרי אותן שמכסות בהן רגליהם שנאמר (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה ואי לאו דאימעוט מנא הוה ידע דלמא דאיגלאי וחזיא ליה דאי לא תימא הכי ודמות פניהם פני אדם הכי נמי דאימעוט אלא דאיגלאי וחזיא ליה הכא נמי דאיגלאי וחזיא ליה,הכי השתא בשלמא אפיה אורח ארעא לגלויי קמיה רביה כרעיה לאו אורח ארעא לגלויי קמיה רביה,כתוב אחד אומר (דניאל ז, י) אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון וכתוב אחד אומר (איוב כה, ג) היש מספר לגדודיו לא קשיא כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בהמ"ק קיים כביכול שנתמעטה פמליא של מעלה,תניא רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסאי אלף אלפין ישמשוניה מספר גדוד אחד ולגדודיו אין מספר ור' ירמיה בר אבא אמר אלף אלפין ישמשוניה לנהר דינור שנאמר (דניאל ז, י) נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון,מהיכן נפיק מזיעתן של חיות ולהיכן שפיך אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב על ראש רשעים בגיהנם שנאמר (ירמיהו כג, יט) הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול ורב אחא בר יעקב אמר על אשר קומטו שנאמר (איוב כב, טז) אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם תניא אמר רבי שמעון החסיד אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להיבראות 13b. It refers to b speaking animals of fire. /b Electrum [ i ḥashmal /i ] is an acrostic of this phrase [ b i ḥayyot esh memallelot /i /b ]. b It was taught in a i baraita /i : At times they are silent; at times they speak. When the divine speech emerges from the mouth of the Holy One, Blessed be He, they are silent; and when the divine speech does not emerge from the mouth of the Holy One, Blessed be He, they speak. /b ,§ The verse states: b “And the divine creatures ran and returned like the appearance of a flash of lightning [ i bazak /i ]” /b (Ezekiel 1:14). b What is /b the meaning of b “ran and returned”? Rav Yehuda said: Like fire that is emitted from a furnace, /b whose flame is continuously bursting out and withdrawing. b What is /b the meaning of b “like the appearance of a flash of lightning”? Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Like the fire that is emitted /b from b between /b pieces of b earthenware /b used for refining gold, as an additional meaning ascribed to the word i bazak /i is shards of earthenware.,The verse states: b “And I looked and, behold, a stormy wind came out of the north, a great cloud, with a fire flashing up, so that a brightness was round about it; and out of its midst was like the color of electrum, out of the midst of the fire” /b (Ezekiel 1:4). The Gemara poses a question: b Where did /b that wind b go? Rav Yehuda said /b that b Rav said: It went to conquer the entire world under the wicked Nebuchadnezzar. And why was all of this necessary? /b Why was it necessary that the entire world be subjected to his dominion? b So that the nations of the world would not say: The Holy One, Blessed be He, delivered His children into the hands of a lowly nation. /b Since it was already decreed that the kingdom of Israel would fall into the hands of Nebuchadnezzar, God made him into a great conqueror, so that Israel would not be ashamed of being defeated by him. b The Holy One, Blessed be He, said /b with regard to this: b Who caused Me to be an attendant to worshippers of molten images, /b forcing Me to wage their wars? b It was the sins of Israel that led Me /b to do so.,Another verse in the same chapter states: b “Now as I beheld the divine creatures, behold, one wheel [ i ofan /i ] was upon the earth near the divine creatures” /b (Ezekiel 1:15). b Rabbi Elazar said: /b This wheel is b a certain angel who stands on the earth and its head reaches the divine creatures. It was taught in a i baraita /i : /b This angel b is named Sandalfon, who is taller than his colleague by a distance of five hundred years, and he stands behind the /b Divine b Chariot and weaves crowns for his Maker. /b The Gemara asks: b Is that so? /b Can crowns be woven for God? b But isn’t it written: “Blessed be the Lord’s glory from His place” /b (Ezekiel 3:12), which proves b by inference /b that b no one knows His place? /b Therefore, how can crowns be woven for Him? Rather, it can be done b by saying a name for the crown, and /b then the crown b goes and sits on /b God’s b head /b of its own accord.,§ b Rava said: All that Ezekiel saw, /b the prophet b Isaiah saw /b as well, but the latter did not find it necessary to describe his vision in such detail. b To what may Ezekiel be compared? To a villager who saw the king /b and is excited by all the extravagances of the king’s palace and everything it contains, as he is unaccustomed to them. b And to what may Isaiah be compared? To a city dweller who saw the king. /b Such an individual focuses on the encounter with the king, and is oblivious to all the distractions. b Reish Lakish said: What is /b the meaning of that b which is written: “I will sing to the Lord, for He is highly exalted” /b (Exodus 15:1)? It is fitting to b sing to He Who is exalted above the exalted. As the Master said: The king of the beasts /b is b the lion, the king of the domestic animals /b is b the ox, the king of the birds /b is b the eagle, and man is exalted /b and lords b over them, but the Holy One, Blessed be He, is exalted above all of them and above the entire world, /b as the creatures that appear in the Divine Chariot are the ox, the lion, the eagle, and man.,The Gemara poses a question with regard to the animals of the Divine Chariot: b One verse states: “As for the likeness of their faces, they had the face of a man; and the four had the face of a lion on the right side; and the four had the face of an ox on the left side” /b (Ezekiel 1:10). b And it is /b also b written: “And each one had four faces: The first face was the face of the cherub, and the second face was the face of a man, and the third the face of a lion, and the fourth the face of an eagle” /b (Ezekiel 10:14), b but it does not include /b the face of b an ox /b in this second list. b Reish Lakish said: Ezekiel requested mercy /b with regard to b it, /b i.e., the face of the ox, b and had it turned into a cherub. He said before Him /b as follows: b Master of the Universe. /b Shall b an accuser [ i kateigor /i ] become a defender [ i saneigor /i ]? /b As the face of an ox recalls Israel’s sin of the Golden Calf, it would be preferable for there to be a different face on the Divine Chariot.,The Gemara asks: b What is /b the meaning of b “cherub”? Rabbi Abbahu said: Like a baby /b [ b i keravya /i /b ], b for in Babylonia they call a baby i ravya /i . Rav Pappa said to Abaye: However, if that is so, what is /b the meaning of b that which is written: “The first face was the face of the cherub, and the second face was the face of a man, and the third the face of a lion, and the fourth the face of an eagle”? The face of a cherub is /b the same as b the face of a man; /b what is the difference between them? He replied: The difference is that the face of a man is referring to b a large face, /b whereas the face of a cherub means the b small face /b of a baby.,The Gemara asks another question: b One verse states: “Each one had six wings; /b with two it covered its face and with two it covered its feet, and with two it flew” (Isaiah 6:2), b and another verse states: “And every one had four faces, and every one of them had four wings” /b (Ezekiel 1:6). The Gemara answers: This is b not difficult, /b as b here, /b when the verse states they each had six wings, it is referring b to the time when the Temple is standing, /b while b there, /b where four wings are described, it is referring b to the time when the Temple is not standing, /b for b it is as if /b the number of b the wings of the animals were diminished /b so that they now have only four.,The Gemara asks: b Which of /b the wings b were diminished? Rav Ḥael said /b that b Rav said: Those with which they recite song. /b The proof is that b it is written here: “And with two it flew /b [ b i yeofef /i /b ]. b And one called to the other and said” /b (Isaiah 6:2–3), b and it is written: “Will you set /b [ b i hata’if /i ] your eyes upon it? It is gone” /b (Proverbs 23:5), implying that the flight of these wings had ceased., b And the Rabbis say /b that the wings they lost are b those with which they cover their feet, for it is stated: “And their feet were straight feet” /b (Ezekiel 1:7). b Now if /b these wings b had not been diminished, how would he know /b what their feet looked like? Clearly their feet were no longer covered. The Gemara rejects this: This is no proof, for b perhaps they were /b momentarily b revealed, /b allowing him to b see them. Because if you do not say so, /b that he saw them for a moment, then with regard to the verse: b “And the likeness of their faces, they had the face of a man” /b (Ezekiel 1:10), b so too /b will you say b that these /b the wings covering their faces b were diminished /b as well? b Rather, /b it must be b that they were revealed and he saw them. Here too, they were revealed and he saw them. /b ,The Gemara refutes this: b How can /b these cases b be compared? Granted, /b it is logical that b his face /b was revealed, as b it is proper conduct /b for an angel b to reveal /b his face b before his Master, /b and therefore it is possible that they would have revealed their faces at certain times; but with regard to b his feet, /b it is b not proper conduct to reveal /b them b before his Master. /b Therefore, they must have lacked wings to cover their feet.,§ The Gemara continues to address apparent contradictions between verses concerning similar matters: b One verse states: “A thousand thousands ministered to Him, and ten thousand times ten thousand stood before him” /b (Daniel 7:10), b and another verse states: “Is there a number to His troops?” /b (Job 25:3), implying that they are even more numerous than “ten thousand times ten thousand.” The Gemara answers: This is b not difficult, /b for b here, /b when they are without number, the verse is referring b to the time when the Temple is standing; there, /b the other verse is referring b to the time when the Temple is not standing, /b for b it is as though the heavenly entourage [ i pamalya /i ] were diminished. /b , b It is taught /b in a i baraita /i : b Rabbi /b Yehuda HaNasi b says in the name of Abba Yosei ben Dosai: “A thousand thousands ministered to Him” /b is referring to the b number /b of angels in b a single troop, /b but with regard to the number of his troops, it can be said: b “And to his troops, there is no number”. And Rabbi Yirmeya bar Abba said: /b There is no contradiction, since with regard to the phrase b “a thousand thousands ministered to Him,” /b the pronoun “Him” can be literally translated as: It, referring not to those who serve God Himself, but to those who administer b to the River Dinur, as it is stated: “A fiery [ i dinur /i ] river issued and came forth from before him; a thousand thousands ministered to it, and a myriad myriads stand before it” /b (Daniel 7:10). The ministers of God, however, are indeed too numerous to count.,The Gemara asks: b From where does /b this river b flow? /b The Gemara answers: b From the perspiration of the divine creatures. And where does /b it b flow to? Rav Zutra bar Toviya said /b that b Rav said: Upon the heads of the wicked in Gehenna, as it is stated: “Behold, a storm of the Lord has gone forth in fury, a whirling storm; it shall whirl upon the head of the wicked” /b (Jeremiah 23:19). b And Rav Aḥa bar Ya’akov said: /b The river flows b over those who were snatched away, /b i.e., the generations that were never created, b as it is stated: “Who were snatched away before their time, whose foundation was poured out as a stream” /b (Job 22:16), implying that the River Dinur flows over them. b It is taught /b in a i baraita /i : b Rabbi Shimon HeḤasid said /b in explanation of this verse: b These /b people “who were snatched away” are b those nine hundred and seventy-four generations that were snatched away; /b they were to have b been created /b
14. Anon., Numbers Rabba, 11.7 (4th cent. CE - 9th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
11.7. יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וגו' (במדבר ו, כו), יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְאֵין יִשָֹּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מ, יט): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ וגו'. פָּנָיו, אֵלּוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כ, ו): וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וגו', כְּלוֹמַר אוֹתָם פָּנִים שֶׁל זַעַם שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לָבוֹא אֵלֶיךָ יְסִירֵם מִמְּךָ. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כא): וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וגו', הֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָֹּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י, יז): אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָנִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים לִי פָּנִים, כָּךְ אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים, כֵּיצַד כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי (דברים ח, י): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ וְאֵין לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה וְנוֹשְׂאִים לִי פָּנִים וּמְבָרְכִין, וְדִקְדְּקוּ עַל עַצְמָן עַד כַּזַּיִת עַד כַּבֵּיצָה, לְפִיכָךְ: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו'. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא, עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין יִשָֹּׂא ה', וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. וְדִכְוָתֵיהּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, מד): סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ וגו', עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים י, א): לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דניאל ט, יד): וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין מִפִּי עֶלְיוֹן וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין וַיִּשְׁקֹד ה' וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ד, יד): כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלָיִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ב, כב): כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וגו'. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, כַּבְּסִי מֵרָעָה וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אִם תְּכַבְּסִי וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ח, ד): אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. אֶלָּא כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה נה, ו): דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל כ, לא): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל לג, יא): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א ב, כה): כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי אוֹמֵר, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין חֲבֵרְךָ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): וְנַקֵּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): לֹא יְנַקֶּה. הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵם שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ וְנַקֵּה, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרֶךָ לֹא יְנַקֶּה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו', יַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלָךְ, לֹא דוֹמֶה שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל מִן הַצְּדָדִין, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יַהֲפֹךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא כו, ט): וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי. (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם בִּכְנִיסָתְךָ, שָׁלוֹם בִּיצִיאָתְךָ, שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, (ישעיה ט, ו): לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ. רַבִּי אוֹמֵר זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יג): הַאַף אָמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר עִם מָנוֹחַ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁלָּאִשָּׁה אָמַר (שופטים יג, ג): הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְלֹא סִפֵּר דָּבָר זֶה לְמָנוֹחַ. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁלֹא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, אַף בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר כָּל בְּרָכוֹת סִיְּמָן בַּשָּׁלוֹם, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מוֹעִילוֹת כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלוֹם עִמָּהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין חוֹתֵם כָּל הַתְּפִלָּה אֶלָּא שָׁלוֹם, וְאֵין חוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֶלָּא שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, יא): וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אֶרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, אָנוּ אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַשָֹּׂטָן נוֹגֵעַ בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, הָא גָּדוֹל שָׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחְלֹקֶת. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו', וְאוֹמֵר (דברים ב, כו): וְאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת וגו', וְאוֹמֵר (שופטים יא, יג): הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ הַמֵּתִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְאוֹמֵר (ירמיה לד, ה): בְּשָׁלוֹם תָּמוּת. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה מִן הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְּנָה לַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּימִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָבוֹא שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ. וְלֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ח): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. אֶלָּא שֶׁמְּקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם: יָבוֹא שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה כְּמוֹ הַשָּׁלוֹם, וּמְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אֵין שָׁלוֹם, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נ, יא): לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. לֹא דַיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁמִּיתָתָן בְּיַד מְחַבְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג, כב): וַתִּקְרַב לַשַׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים. וְאוֹמֵר (איוב יח, יח): יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חשֶׁךְ. וְאוֹמֵר (תהלים לה, ו): יְהִי דַּרְכָּם חשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם, אֶלָּא שֶׁהֵם מִתְקַנְטְרִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֵין שָׁלוֹם וגו', לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָרוּי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כד): וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְשִׂנְאָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם הוֹלֵךְ יְחִידִי, אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָהּ כֵּן, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם יוֹצֵא בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וּכְתִיב אַחֲרָיו (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְאוֹמֵר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, י): אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן וגו'. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחַם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְסִיּוּעַ. וְאוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדּוֹר הַמַּבּוּל לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יז): הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. וְכֵן מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר וגו'. וְכֵן פָרַע מִן הָאֱמוֹרִיִּים יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יא): וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת. וְכֵן מִסַּנְחֵרִיב פָּרַע יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו, הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמז, ד): מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה מ, כו): הַמּוֹצִיא בְמִסְפַּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָם הוּא קוֹרֵא שְׁמוֹת כֻּלָּן כְּאַחַת וְהֵם עוֹנִין, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרוֹא שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אָמַר בְּדִבּוּר אֶחָד, וְאוֹמֵר (תהלים סב, יב): אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים. וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כט): הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי מַהוּ לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, שֶׁאֵין שֵׁם שִׁנּוּי לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא לְאַחַר זְמַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים יג, יח): לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א כא, כה): וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב כד, כד): בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ וְנָטַל דָּוִד מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר הַגּוֹרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, אֲבָל (שמואל ב כד, כב): הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף חֲמִשִּׁים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ט, כה): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ה, ו): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִסְטַבְּלָאוֹת, אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ד, ה): מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, כו): אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל. כֵּיצַד שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ מִתְקַיְּמִים, בְּלַח אַלְפַּיִם, שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ שְׁנֵי כּוֹרִים בְּלַח שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת כּוֹרִים בְּיָבֵשׁ. חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נָתַן שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, כא): וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם וגו'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן שֶׁלֹא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס שֶׁנָּתַן שְׂכָרוֹ שָׁלוֹם,, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יב): הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יח): וְיָשַׁב עִמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם. וְכֵן לֹא פָרַע מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ז): לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם וגו'. וְכֵן יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בְּכָל יוֹם בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
15. Anon., Midrash Psalms, 31.9 (4th cent. CE - 9th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 312
16. John Chrysostom, Homilies On Ephesians, 9.2 (4th cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337
17. Anon., Pesikta Rabbati, 31  Tagged with subjects: •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 312
18. Anon., Lexicon Artis Grammaticae (E Cod. Coislin. 345), 35.3  Tagged with subjects: •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 312
19. Anon., Tanhuma, None  Tagged with subjects: •eleazar b. eleazar ha-qappar (r.) •eleazar ha-qappar (r.) Found in books: Fishbane (2003), Biblical Myth and Rabbinic Mythmaking, 337