Home About Network of subjects Linked subjects heatmap Book indices included Search by subject Search by reference Browse subjects Browse texts

Tiresias: The Ancient Mediterranean Religions Source Database

   Search:  
validated results only / all results

and or

Filtering options: (leave empty for all results)
By author:     
By work:        
By subject:
By additional keyword:       



Results for
Please note: the results are produced through a computerized process which may frequently lead to errors, both in incorrect tagging and in other issues. Please use with caution.
Due to load times, full text fetching is currently attempted for validated results only.
Full texts for Hebrew Bible and rabbinic texts is kindly supplied by Sefaria; for Greek and Latin texts, by Perseus Scaife, for the Quran, by Tanzil.net

For a list of book indices included, see here.





21 results for "amalek"
1. Hebrew Bible, Deuteronomy, 17.16, 25.19 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
17.16. "רַק לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד׃", 25.19. "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל־אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה־אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח׃", 17.16. "Only he shall not multiply horses to himself, nor cause the people to return to Egypt, to the end that he should multiply horses; forasmuch as the LORD hath said unto you: ‘Ye shall henceforth return no more that way.’", 25.19. "Therefore it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget.",
2. Hebrew Bible, Exodus, 17.16 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
17.16. "וַיֹּאמֶר כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר׃", 17.16. "And he said: ‘The hand upon the throne of the LORD: the LORD will have war with Amalek from generation to generation.’",
3. Hebrew Bible, Psalms, 97.1 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
97.1. "אֹהֲבֵי יְהוָה שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃", 97.1. "יְהוָה מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃", 97.1. "The LORD reigneth; let the earth rejoice; Let the multitude of isles be glad.",
4. Hebrew Bible, Jeremiah, 3.17 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
3.17. "בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יְהוָה וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל־הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה לִירוּשָׁלִָם וְלֹא־יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע׃", 3.17. "At that time they shall call Jerusalem The throne of the LORD; and all the nations shall be gathered unto it, to the name of the LORD, to Jerusalem; neither shall they walk any more after the stubbornness of their evil heart.",
5. Hebrew Bible, Isaiah, 63.3 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
63.3. "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין־אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל־בְּגָדַי וְכָל־מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי׃", 63.3. "’I have trodden the winepress alone, and of the peoples there was no man with Me; yea, I trod them in Mine anger, and trampled them in My fury; and their lifeblood is dashed against My garments, and I have stained all My raiment.",
6. Hebrew Bible, 1 Chronicles, 29.11 (5th cent. BCE - 3rd cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
29.11. "לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃", 29.11. "Thine, O LORD, is the greatness, and the power, and the glory, and the victory, and the majesty; for all that is in the heaven and in the earth is Thine; Thine is the kingdom, O LORD, and Thou art exalted as head above all.",
7. Hebrew Bible, Zechariah, 14.9 (5th cent. BCE - 4th cent. BCE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
14.9. "וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃", 14.9. "And the LORD shall be King over all the earth; In that day shall the LORD be One, and His name one.",
8. Anon., Genesis Rabba, 63.8, 78.5 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793, 794
63.8. וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת (בראשית כה, כד), לְהַלָּן חֲסֵרִים וְכָאן מְלֵאִים, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית לח, כז): תְאוֹמִים, פֶּרֶץ וְזֶרַח שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, וְכָאן תוֹמִם, יַעֲקֹב צַדִּיק וְעֵשָׂו רָשָׁע. (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בִּזְכוּת (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֲנִי נִגְלֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּפוֹרֵעַ לָכֶם מִן הָרִאשׁוֹן, זֶה עֵשָׂו, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן, וּבוֹנֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, וְאָבִיא לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה מא, כז): רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם. דָּבָר אַחֵר, וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, לָמָה יָצָא עֵשָׂו תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הוּא וְתֵצֵא סַרְיוּתוֹ עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּהָדֵין פָּרָבִיטָא שֶׁהוּא מְשַׁטֵּף אֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ וְאַחַר כָּךְ מַרְחִיץ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ לָמָּה יָצָא עֵשָׂו תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הוּא וְתֵצֵא סַרְיוּתוֹ עִמּוֹ. מַטְרוֹנָא שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמְרָה לֵיהּ לָמָּה יָצָא עֵשָׂו תְּחִלָּה, אָמַר לָהּ, טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה, אָמַר לָהּ מָשָׁל אִם תַּנִּיחוּ שְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת בִּשְׁפוֹפֶרֶת אַחַת, לֹא זוֹ שֶׁאַתְּ נוֹתְנָהּ רִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה אַחֲרוֹנָה, כָּךְ טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה. אַדְמוֹנִי, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שְׁמוּאֵל אֶת דָּוִד אַדְמוֹנִי, דִּכְתִיב (שמואל א טז, יב): וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, נִתְיָרֵא וְאָמַר אַף זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים כְּעֵשָׂו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל א טז, יב): עִם יְפֵה עֵינַיִם, עֵשָׂו מִדַּעַת עַצְמוֹ הוּא הוֹרֵג אֲבָל זֶה מִדַּעַת סַנְהֶדְרִין הוּא הוֹרֵג. דִּקְלִיטְיָינוֹס מַלְכָּא הֲוָה רָעֵי חֲזִירִין בַּהֲדָא טְבֶרְיָה, וְכֵיוָן דַּהֲוָה מָטֵי סִדְרֵיהּ דְּרַבִּי הֲוֵי מֵינוֹקָא נָפְקִין וּמָחֲיִין לֵיהּ, לְבָתַר יוֹמִין אִיתְעֲבֵד מֶלֶךְ, נְחַת וִיתֵיב לֵיהּ בַּהֲדָא פַּנְיָיס נ"א: פַּמְיָיס, וּשְׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָא מִפְּנֵי רַמְשָׁא דַעֲרוֹבְתָה, אֲמַר אֲנָא יָהֵיב קֵלֶווֹן דְּיֶהֱווֹן רַבְרְבָנֵי דִּיהוּדָאֵי קָיְימִין קֳדָמִי בְּצַפְרָא דְחַד בְּשַׁבָּא. פַּקְדֵּיהּ לִשְׁלִיחָא אֲמַר לֵיהּ לָא תִתֵּן יָתְהוֹן לְהוֹן אֶלָּא עִם מַטְעֲמֵי יוֹמָא דַעֲרוֹבְתָא. נְחַת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְמִיסְחֵי, חַמְתֵי לְרַבִּי דַּהֲוָה קָאֵים קוֹמֵי סִדְרָא רַבָּה רָאָה פָּנָיו חוֹלָנִיּוֹת, אָמַר לוֹ לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת, אֲמַר כֵּן וְכֵן אִשְׁתַּדַּר לִי כְּתָבִין מִן מַלְכוּתָא. אֲמַר לֵיהּ אִיתָא סְחֵי דְּבָרְיָיךְ עֲבֵיד לָנָא נִסִּין. עָלוֹן לְמִסְחֵי וַאֲתָא הָדֵין אַרְגִּינִיטוֹן מְגַחֵךְ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. בְּעָא רַבִּי דְּיִזְעוֹף בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן רַבִּי שַׁבְקֵיהּ דְּזִמְנִין עַל נִסִּין הוּא מִתְחֲמָא. אֲמַר לֵיהּ מָרָיךְ בְּעָקָא וְאַתְּ קָאֵים גָּחֵךְ וּמְרַקֵּד. אֲמַר לְהוֹן אֲזַלוּן וְאַכְלוּן וּשְׁתוֹן וְעַבְדוּן שַׁבָּא טָבָא דְּמָרֵיכוֹן עָבֵיד לְכוֹן נִסִּין וַאֲנָא מְקִים לְכוֹן קֳדָמוֹי בְּצַפְרָא דְחַד בְּשַׁבְּתָא. בַּאֲפוּקֵי שַׁבְּתָא בָּתַר סִידְרָא, נְסַבוֹן וַאֲקִימוֹן קֳדָם פְּיָילֵי דְּפַנְיָיס. עָלוּן וְאָמְרִין לֵיהּ הָא קָיְימִין קֳדָם פְּיָילֵי. אֲמַר סִגְרוּן פְּיָילִי. נְסַבוּהוֹן וַאֲקִימוֹן עַל מְטַכְּסָא דִּמְדִינְתָּא. עָלוּן וְאָמְרִין לֵיהּ, אֲמַר אֲנָא קֵלֶווֹן אֲנָא דְּיִתְּזוּן בֵּי בַּנֵּי תְּלָתָא יוֹמֵי וְיַעֲלוּן וְיִסְחוּן וְיֶאֱתוֹן לְגַבָּאי, אֲזַלוּן וְאִתְּזוּן בֵּי בַּנֵּי תְּלָתָא יוֹמִין וְעָאל חַד אַרְגִינִיטוֹן וּמוֹזְגָהּ קֳדָמֵיהוֹן וְעָלוּ וּסְחוּן וַאֲתוֹן לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לְהוֹן בְּגִין דְּאַתּוּן יָדְעִין דֵּאלָהֵיכוֹן עָבֵיד לְכוֹן נִסִּין אַתּוּן מְקִילִין לְמַלְכָּא. אָמְרִין לֵיהּ לְדִיקְלֵיטְיָינוֹס רָעֵי חֲזִירִין אֲקֵילֵינַן, בְּרַם לְדִיקְלֵיטְיָינוּס מַלְכָּא אֲנַן מְשֻׁעְבָּדִים. אֲמַר לְהוֹן אֲפִלּוּ כֵּן לָא תִבְזוֹן לָא בְּרוֹמִי זְעֵיר וְלָא בְּגוּלְיָיר זְעֵיר. (בראשית כה, כה): כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָה כֻּלּוֹ רָאוּי לְאַדֶּרֶת. רַבָּנָן דָּרוֹמָאֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי וְרַחֲבָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר יָצָא כֻּלּוֹ מְפֹזָר וּמְפֹרָד כְּאַדֶּרֶת, לִזְרוֹתוֹ כְּמוֹץ וּכְקַשׁ מֵאִדְּרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ב, לה): בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא וגו' וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט, רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר מִי גָרַם לָהֶם לְהֵעָשׂוֹת כְּעוּר, מִן אִדְּרֵי קַיִט, עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּאַדִּירִים. (בראשית כה, כה): וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו, הֵא שָׁוְא שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַתּוּן קְרֵיתוּן לַחֲזִירַתְכוֹן שֵׁם, אַף אֲנָא קוֹרֵא לִבְנִי בְכוֹרִי שֵׁם, (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל. 78.5. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וגו' (בראשית לב, לב), אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וּלְמִי לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא לוֹ לִרְפוּאָתוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים אוֹרָה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, כָּךְ הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בְּאָבִינוּ יַעֲקֹב וּמְלַהֶטֶת בְּעֵשָׂו וּבְאַלּוּפָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מַה אַתְּ הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בְךָ וּמְלַהֶטֶת בְּעֵשָׂו וּבְאַלּוּפָיו, כָּךְ בָּנֶיךָ תְּהֵא הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בָהֶן וּמְלַהֶטֶת בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מַרְפֵּא בָהֶן (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וּמְלַהֶטֶת בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים (מלאכי ג, יט): הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וגו'. (בראשית לב, לב): וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה סָלֵיק לְרוֹמִי, וְכֵיוָן דַּאֲתָא לְעַכּוֹ נְפַק רַבִּי חֲנִינָא לְקַדְמוּתֵיהּ, אַשְׁכְּחֵיהּ מַטְלַע עַל יְרֵכוֹ, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ דָּמֵי לְסָבָךְ וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. 63.8. "“And her days to give birth were completed…” (Genesis 25:24) Below they were lacking, here they were full. Below where the word twins is written full, with the letter aleph, Peretz and Zerach were both righteous. Here it is written without an aleph, Yaakov was righteous and Esau was wicked. “And the first one emerged ruddy…” (Genesis 25:25) R’ Chaggai said in the name of R’ Yitzchak: in the merit of “And you shall take for yourselves on the first day…” (Leviticus 23:40) I will be revealed to you first, as it says “I am first and I am last” (Isaiah 44:6) and I will exact retribution on your behalf from the first who is Esau, as it is written “And the first one emerged” and I will build the first for you, which is the Holy Temple of which it is written “As a Throne of Glory, exalted from the beginning…” (Jeremiah 17:12) and I will bring for you the first who is the King Messiah of whom it is written “The first one to Zion, behold, behold them…” (Isaiah 41:27)",
9. Palestinian Talmud, Berachot, None (2nd cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
10. Anon., Lamentations Rabbah, 1.41 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
1.41. מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, רַבִּי אַמֵּי שָׁאַל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה מַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּךְ עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל. מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וּמַלְאָךְ אָמַר לִכְרוּב, אַף עַל פִּי שֶׁגָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקַּח הַגֶּחָלִים אֵינִי יָכוֹל לִכָּנֵס לִפְנִים מִמְּחִיצָתְךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁתֵּי גֶחָלִים מִשֶּׁלְּךָ שֶׁלֹא אִכָּוֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ז): וַיִּשָֹּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים, מַהוּ וַיִּשָֹּׂא וַיִּתֵּן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן בְּכַפּוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ הַגֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן עֲלֵיהֶם בְּחֵמָה, קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל גַבְרִיאֵל לְהוֹנְךָ לְהוֹנְךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ח): וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים צְדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם. וְדִכְוָותֵהּ (מלכים א כ, כח): וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא בָּאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ אִם יָבֹא בֶּן הֲדַד תַּחַת יָדְךָ אַל תָּחוֹס עָלָיו, וּבַאֲמִירָה הַשְּׁנִיָּה אָמַר לוֹ כַּמָּה מְצוּדוֹת עָשִׂיתִי כַמָּה רְמִיזוֹת עָשִׂיתִי כַּמָּה רְפָשִׁים עָשִׂיתִי עַד שֶׁרְפַשְׁתִּיו בְּיָדֶיךָ וְעַכְשָׁיו הוֹצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם, לָכֵן (מלכים א כ, מב): וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. וְדִכְוָותֵהּ (אסתר ז, ה): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אָמַר רַב בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר עַד שֶׁלֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַמְתֻרְגְּמָן, וַיֹּאמֶר הַמְתֻרְגְּמָן לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וְדִכְוָתָהּ (ויקרא כא, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ, שְׁתֵּי אֲמִירוֹת הַלָּלוּ לָמָּה לִי, אֶלָּא בָּאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. וּבַשְּׁנִיָּה אָמַר לוֹ אִם בָּא מֵת מִצְוָה עַל יָדְךָ הִטַּמֵּא לוֹ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה, לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְמֵת כָּל עִקָּר, שֶׁאֵין מִיתָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. דָּבָר אַחֵר, וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת. אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ, שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ עַל מִדַּת הַדִּין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה קָטֵיגוֹרְיָא לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ יְהֵא רָשָׁע זֶה מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר אֲנִי חָרַבְתִּי בֵּיתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וְשָׂרַפְתִּי מִקְדָּשׁוֹ, אִם כֵּן הוּא תֵּרֵד אֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְתִשְֹּׂרֹף, מִיָּד, מַה כְּתִיב: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתְּרָהּ וְאָמַר לָהּ (ישעיה מז, ב): קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, הָא כָּל עַמָּא טָחֲנִין חִטִּין וְאַתְּ אוֹמֵר וְטַחֲנִי קֶמַח, אֶלָּא אָמְרָה יְרוּשָׁלָיִם לְבַת בָּבֶל, אִלּוּ מִמָּרוֹם לֹא עָשׂוּ בִי מִלְחָמָה אַתְּ הָיִית יְכוֹלָה לְהִלָּחֵם בִּי, אִלּוּ מִמָּרוֹם לֹא שָׁלְחוּ בִי אֵשׁ אַתְּ הָיִית יְכוֹלָה לִי, אֶלָּא אַרְיָא קְטִילָא קְטַלְתְּ, קִמְחָא טְחִינָא טְחַנְתְּ, קַרְתָּא יָקִידְתָּא אוֹקִידְתָּא, לְכָךְ אָמַר: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה, מַהוּ וַיִּרְדֶּנָּה, נִסְּחָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יד, ט): וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, נִצְּחָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, שָׁלְטַהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, רִדְיָא, כִּדְתַנְיָא חָרַשׁ רוֹפֵשׁ אֶת הַהֵיכָל. רַבִּי בֵּיבָא מֵרַנְגַּיָּא אָמַר: וַיִּרְדֶּנָּה, רָאָה שֶׁמִּדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהּ. פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אִם רָאִיתָ סַפְסָלִין מְלֵאִים בַּבְלִיִּים מֻנָּחֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם, פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אִם רָאִיתָ סוּס פַּרְסִי קָשׁוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם (מיכה ה, ד): וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר וגו'. הֱשִׁיבַנִּי אָחוֹר, אָחוֹר מִן הַכְּהֻנָה וּמִן הַמַּלְכוּת. נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה, לְצָדוּ. כָּל הַיּוֹם דָּוָה, לְגַרְדּוֹם.
11. Anon., Leviticus Rabba, 15.9 (2nd cent. CE - 5th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
15.9. שְׂאֵת זוֹ בָּבֶל, עַל שׁוּם (ישעיה יד, ד): וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, מַלְכוּת שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת מְדֹד וְהָבֵא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מַלְכוּת שֶׁהִיא מַדְהֶבֶת פָּנִים שֶׁל אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֶצְלָהּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שׁוּם רֵישֵׁיהּ דִּדְהַב (דניאל ב, לח): אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. סַפַּחַת זוֹ מָדַי שֶׁהֶעֱמִידָה הָמָן הָרָשָׁע שֶׁשָּׁף כְּנָחָשׁ, עַל שׁוּם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. בַּהֶרֶת זוֹ יָוָן שֶׁהָיְתָה מַבְהֶרֶת בִּגְזֵרוֹתֶיהָ עַל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֶרֶת לָהֶן כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. נֶגַע צָרַעַת זוֹ אֱדוֹם, שֶׁבָּאתָה מִכֹּחָהּ שֶׁל זָקֵן. (ויקרא יג, ב): וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַכֹּהֵן רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם.
12. Babylonian Talmud, Berachot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
58a. אמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל נתקללו שכניה נתקללה שומרון נתברכו שכניה נתקללה בבל נתקללו שכניה דכתיב (ישעיהו יד, כג) ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכניה דכתיב (מיכה א, ו) ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם וגו',ואמר רב המנונא הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלוסי עובדי כוכבים אומר (ירמיהו נ, יב) בושה אמכם וגו',ת"ר הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני,הוא היה אומר כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואח"כ אכל ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטוה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי ואני משכים ומוצא כל אלו לפני,הוא היה אומר אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו,על אורח טוב מהו אומר (איוב לו, כד) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים על אורח רע כתיב (איוב לז, כד) לכן יראוהו אנשים וגו',(שמואל א יז, יב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים אמר רבא ואיתימא רב זביד ואיתימא רב אושעיא זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא אמר עולא נקיטינן אין אוכלוסא בבבל תנא אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא,ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו,א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים,רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדוקי אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא,אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב (מלכים א יט, יא) צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה,כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות,ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה,עד דמעייני ביה בדינא פתח ר' שילא ואמר (דברי הימים א כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון דינא,כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה,אמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא דרשינא ליה לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה וגו' והתפארת זו חמה ולבנה שיעמדו לו ליהושע שנאמר (יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד וגו' והנצח זו מפלתה של רומי וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וגו' וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו' לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק וכן הוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס יה והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג וכן הוא אומר (יחזקאל לח, ג) הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל לכל לראש אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה,במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש: 58a. With regard to Babylonia, the Gemara cites what b Rabbi Yirmeya ben Elazar said: /b When b Babylonia was cursed, its neighbors were cursed /b along with it. When b Samaria was cursed, its neighbors were blessed. /b When b Babylonia was cursed its neighbors were cursed /b along with it, b as it is written: “I will also make it a possession for the bittern, /b a wading bird, b and pools of water” /b (Isaiah 14:23); not only will it be destroyed, but the site will become a habitat for destructive, environmentally harmful creatures. When b Samaria was cursed, /b however, b its neighbors were blessed, as it is written: “Therefore I will make Samaria a heap in the field, a place for the planting of vineyards” /b (Micah 1:6); although destroyed, it will serve a beneficial purpose., b And Rav Hamnuna said: One who sees multitudes of Israel, /b six hundred thousand Jews, b recites: Blessed…Who knows all secrets. /b One who sees b multitudes of gentiles recites: “Your mother shall be sore ashamed, /b she that bore you shall be confounded; behold, the hindermost of the nations shall be a wilderness, a dry land, and a desert” (Jeremiah 50:12)., b The Sages taught /b in a i Tosefta /i : b One who sees multitudes of Israel recites: Blessed…Who knows all secrets. /b Why is this? He sees a whole nation b whose minds are unlike each other and whose faces are unlike each other, /b and He Who knows all secrets, God, knows what is in each of their hearts. The Gemara relates: b Ben Zoma once saw a multitude [ i okhlosa /i ] of Israel /b while standing b on a stair on the Temple Mount. /b He immediately b recited: Blessed…Who knows all secrets and Blessed…Who created all these to serve me. /b ,Explaining his custom, b he would say: How much effort did Adam the first /b man b exert before he found bread to eat: /b He b plowed, sowed, reaped, sheaved, threshed, winnowed /b in the wind, b separated /b the grain from the chaff, b ground /b the grain into flour, b sifted, kneaded, and baked and /b only b thereafter he ate. And I, /b on the other hand, b wake up and find all of these prepared for me. /b Human society employs a division of labor, and each individual benefits from the service of the entire world. Similarly, b how much effort did Adam the first /b man b exert before he found a garment to wear? /b He b sheared, laundered, combed, spun and wove, and /b only b thereafter he found a garment to wear. And I, /b on the other hand, b wake up and find all of these prepared for me. /b Members of b all nations, /b merchants and craftsmen, b diligently come to the entrance of my home, and I wake up and find all of these before me. /b ,Ben Zoma b would say: A good guest, what does he say? How much effort did the host expend on my behalf, how much meat did /b the host b bring before me. How much wine did he bring before me. How many loaves [ i geluskaot /i ] did he bring before me. All the /b effort b that he expended, he expended only for me. However, a bad guest, what does he say? What effort did the host expend? I ate /b only b one /b piece of b bread, I ate /b only b one piece of meat /b and b I drank /b only b one cup /b of wine. b All the effort that the home owner expended he only expended on behalf of his wife and children. /b , b With regard to a good guest, what does he say? “Remember that you magnify his work, whereof men have sung” /b (Job 36:24); he praises and acknowledges those who helped him. b With regard to a bad guest it is written: “Men do therefore fear him; /b he regards not any who are wise of heart” (Job 37:24).,On the topic of multitudes, the Gemara cites another verse: b “And the man in the days of Saul was old, and came among men” /b (I Samuel 17:12). b Rava, and some say Rav Zevid, and some say Rav Oshaya, said: This /b refers to b Yishai, father of David, who /b always b went out with multitudes, and entered with multitudes, and taught Torah with multitudes. Ulla said: We hold there is no multitude in Babylonia. /b The Sage b taught: A multitude is no fewer than six hundred thousand /b people., b The Sages taught: One who sees the Sages of Israel recites: Blessed…Who has shared of His wisdom with those who revere Him. /b One who sees b Sages of the nations of the world recites: Blessed…Who has given of His wisdom to flesh and blood. One who sees kings of Israel recites: Blessed…Who has shared of His glory with those who revere Him. /b One who sees b kings of the /b other b nations of the world recites: Blessed…Who has given of His glory to flesh and blood. /b , b Rabbi Yoḥa said: One should always strive to run toward kings of Israel /b to greet them. b And not only /b should he run b toward kings of Israel, but also toward kings of the nations of the world, so that if he will be privileged /b to witnesses the glory of the Messiah (Rashi) and the World-to-Come, b he will distinguish between the kings of Israel and the kings of the nations of the world. /b ,The Gemara relates: b Rav Sheshet was blind. Everyone was going to greet the king and Rav Sheshet stood up and went along with them. This heretic found him /b there and b said to him: /b The intact b jugs /b go b to the river, where do the broken /b jugs b go? /b Why is a blind person going to see the king? Rav Sheshet b said to him: Come see that I know more than you /b do. b The first troop passed, /b and b when the noise grew louder, this heretic said to him: The king is coming. Rav Sheshet said to him: /b The king b is not coming. The second troop passed, /b and b when the noise grew louder, this heretic said to him: Now the king is coming. Rav Sheshet said to him: The king is not coming. The third /b troop b passed, /b and b when there was silence, Rav Sheshet said to him: Certainly now the king is coming. /b , b This heretic said to him: How do you know this? /b Rav Sheshet b said to him: Royalty on earth is like royalty in the heavens, as it is written /b with regard to God’s revelation to Elijah the Prophet on Mount Horeb: br b “And He said: Go forth, and stand upon the mount before the Lord. /b br b And, behold, the Lord passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the Lord; /b br b but the Lord was not in the wind; /b br b and after the wind an earthquake; /b br b but the Lord was not in the earthquake; /b br b and after the earthquake a fire; /b br b but the Lord was not in the fire; /b br b and after the fire a still small voice. /b br And it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle and went out, and stood in the entrance of the cave” (I Kings 19:11–13). God’s revelation was specifically at the moment of silence., b When the king came, Rav Sheshet began to bless him. The heretic /b mockingly b said to him: Do you bless someone you do not see? /b The Gemara asks: b And what ultimately happened to this heretic? Some say /b that b his friends gouged out his eyes, and some say /b that b Rav Sheshet fixed his gaze upon him, and /b the heretic b became a pile of bones. /b ,As for the connection between divine and earthly royalty, the Gemara cites another story: b Rabbi Sheila /b ordered that b a man who had relations with a gentile woman be flogged. /b That man b went to inform the king and said: There is one man among the Jews who renders judgment without the king’s authority [ i harmana /i ]. /b The king b sent a messenger [ i peristaka /i ] for /b Rabbi Sheila to bring him to trial. b When /b Rabbi Sheila b came, they said to him: Why did you /b order b flogging for this man? He said to them: /b Because b he had relations with a female donkey. /b According to Persian law this was an extremely heinous crime, so b they said to him: Do you have witnesses /b that he did so? b He replied: Yes, /b and b Elijah the prophet came /b and b appeared as a person and testified. They said to /b Rabbi Sheila: b If so, he is liable for the death penalty; /b why did you not sentence him to death? b He replied: Since the day we were exiled from our land we do not have the authority to execute, /b but b you, do with him as you wish. /b , b As /b they b considered the sentence, /b Rabbi Sheila praised God for saving him from danger: b “Yours, O Lord, is the greatness, power, /b glory, triumph, and majesty; for all that is in heaven and on earth is Yours; Yours is the kingdom, O Lord, and You are exalted as head above all” (I Chronicles 29:11). b They asked him: What did you say? He told them: This is what I said: Blessed is Merciful One who grants kingdom on earth /b that is a b microcosm of the kingdom in heaven, and granted you dominion and love of justice. They said to him: /b Indeed, the b honor of royalty is so dear to you. They gave him a staff /b to symbolize his license to sit in judgment and b said to him: Judge. /b , b As he was leaving, that man said to /b Rabbi Sheila: b Does God perform such miracles for liars? He replied: Scoundrel! Aren’t /b gentiles b called donkeys? As it is written: “Whose flesh is as the flesh of donkeys” /b (Ezekiel 23:20). Rabbi Sheila b saw that he was going to tell /b the Persian authorities b that he called them donkeys. He said: /b This man has the legal status of b a pursuer. /b He seeks to have me killed. b And the Torah said: If one comes to kill you, kill him first. He struck him with the staff and killed him. /b ,Rabbi Sheila b said: Since a miracle was performed on my behalf with this verse /b that I cited, b I will interpret it homiletically: Yours, O Lord, is the greatness; that is the act of creation, and so it says: “Who does great things past finding out” /b (Job 9:10); br b And the power; that is the exodus from Egypt, as it is stated: “And Israel saw the great work /b which the Lord did to the b Egyptians” /b (Exodus 14:31); br b And the glory; that is the sun and the moon that stood still for Joshua, as it is stated: “And the sun stood still, and the moon stayed, /b until the nation had avenged themselves of their enemies” (Joshua 10:13); br b And the triumph; that is the downfall of Rome, and so it says /b describing the downfall of Edom, whom the Sages identified as the forefather of Rome: b “Their lifeblood is dashed against My garments /b and I have stained all My raiment” (Isaiah 63:3); br b And the majesty; this is the war of the valleys of Arnon, as it is stated: “Wherefore it is said in the book of the Wars of the Lord: Vahev in Sufa, /b and the valleys of Arnon” (Numbers 21:14); br b For all that is in the heaven and in the earth is Yours; this is the war of Sisera, as it is stated: “They fought from heaven, the stars in their courses /b fought against Sisera” (Judges 5:20). br b Yours is the kingdom, O Lord; this is the war of Amalek, and so it says: /b “And he said: b The hand upon the throne of the Lord: /b the Lord will have war with Amalek from generation to generation” (Exodus 17:16), as then God will sit on His throne. br b And you are exalted; this is the war of Gog and Magog, and so it says: “I am against you, O Gog, the chief prince of Meshekh and Tubal” /b (Ezekiel 38:3); and: br b As head above all; Rav Ḥa bar Rava said /b that b Rabbi Yoḥa said: /b All leadership and authority, b even /b the most insignificant, the b one responsible for distributing water, is appointed by heaven. /b , b It was taught in a i baraita /i in the name of Rabbi Akiva: /b br b Yours, O Lord, is the greatness; this is the splitting of the Red Sea; /b br b the power; this is the plague of the firstborn; /b br b the glory; this is the giving of the Torah; /b br b the triumph; this is Jerusalem; /b br and b the majesty; this is the Temple. /b
13. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
98a. מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו,אמר לו רבי אליעזר והלא כבר נאמר (ירמיהו ד, א) אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר (דניאל יב, ז) ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו' ושתק רבי אליעזר,ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי (אליעזר) אומר אף מזה שנאמר (זכריה ח, י) כי לפני הימים (האלה) [ההם] שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר,מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב (תהלים קיט, קסה) שלום רב לאהבי תורתך אין שלום מפני צר ושמואל אמר עד שיהיו כל השערים כולן שקולין,אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא שנאמר (יחזקאל לב, יד) אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך וכתב (בתריה) (יחזקאל כט, כא) ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל,אמר רבי חמא בר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנאמר (ישעיהו יח, ה) וכרת הזלזלים במזמרות וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט,אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שנאמר (צפניה ג, יא) כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך וכתיב (צפניה ג, יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה',אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר (ישעיהו א, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וגו' ואשיבה שופטיך,אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר (ישעיהו א, כז) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב (ישעיהו א, כה) ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך ואי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב (צפניה ג, טו) הסיר ה' משפטיך פנה אויבך,אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו שנאמר (שמואל ב כב, כח) ואת עם עני תושיע וגו' אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר (ישעיהו נט, יט) כי יבא כנהר צר (ו) רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל,ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב (ישעיהו ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב (ישעיהו נט, טז) וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב (ישעיהו מח, יא) למעני אעשה,אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (ישעיהו ס, כב) בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה,אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב (דניאל ז, יג) וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב (זכריה ט, ט) עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור,אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני,ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי,אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב,אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך (תהלים צה, ז) היום אם בקולו תשמעו,שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות אמרו לו אין אנו מבקשין ממך אות,א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא אמרו לו רבינו תן לנו אות אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות,אמרו לו ואף על פי כן אמר להם אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם,בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני 98a. b Kings shall see and arise, princes shall prostrate themselves, /b because of the Lord, Who is faithful, and the Holy One of Israel, Who has chosen you” (Isaiah 49:7), indicating that redemption will come independent of repentance?, b Rabbi Eliezer said to him: But isn’t it already stated: “If you will return, Israel, says the Lord, return to Me” /b (Jeremiah 4:1), indicating that redemption is contingent upon repentance? b Rabbi Yehoshua said to him: But isn’t it already stated: “And I heard the man clothed in linen, who was above the waters of the river, when he lifted up his right hand and his left hand to heaven and swore by the One Who lives forever that it shall be for a period, periods, and a half; when the crushing of the power of the holy people shall have been completed, all these /b things shall be finished” (Daniel 12:7), indicating that the time for redemption is set and unrelated to repentance? b And Rabbi Eliezer was silent, /b unable to refute the proof from that verse.,§ b And Rabbi Abba says: You have no /b more b explicit /b manifestation of the b end /b of days b than this /b following phenomenon, b as it is stated: “But you, mountains of Israel, you shall give your branches, and yield your fruit to My people of Israel, /b for they will soon be coming” (Ezekiel 36:8). When produce will grow in abundance in Eretz Yisrael, it is an indication that the Messiah will be coming soon. b Rabbi Eliezer says: /b You have no greater manifestation of the end of days b than this /b following phenomenon b as well, as it is stated: “For before these days there was no hire for man, nor any hire for beast; nor was there peace from the oppressor to him who exits and to him who enters” /b (Zechariah 8:10). When there are no wages for work and no rent paid for use of one’s animal, that is an indication that the coming of the Messiah is at hand.,The Gemara asks: b What /b is the meaning of the phrase: b “Nor was there peace from the oppressor to him who exits and to him who enters”? Rav says: /b It means that b even /b for b Torah scholars, with regard to whom /b the promise of b peace is written, as it is written: “Great peace have they who love Your Torah; /b and there is no obstacle for them” (Psalms 119:165), b there will be no peace from the oppressor. And Shmuel says: /b It means that the Messiah will not come b until all the prices are equal. /b , b Rabbi Ḥanina says: The son of David will not come until a fish will be sought for an ill person and will not be found, as it is stated /b with regard to the downfall of Egypt: b “Then I will make their waters clear and cause their rivers to run like oil” /b (Ezekiel 32:14), meaning that the current in the rivers will come to a virtual standstill. b And it is written thereafter: “On that day I will cause the glory of the house of Israel to flourish” /b (Ezekiel 29:21)., b Rabbi Ḥama bar Ḥanina says: The son of David will not come until the contemptuous [ i hazalla /i ] kingdom /b of Rome b will cease from the Jewish people, as it is stated: “And He shall sever the sprigs [ i hazalzallim /i ] with pruning hooks” /b (Isaiah 18:5). b And it is written thereafter: “At that time shall a present be brought to the Lord of hosts, by a people scattered and hairless” /b (Isaiah 18:7)., b Ze’eiri says /b that b Rabbi Ḥanina says: The son of David will not come until the arrogant will cease /b to exist b from /b among b the Jewish people, as it is stated: “For then I will remove from your midst your proudly exulting ones” /b (Zephaniah 3:11), b and it is written /b afterward: b “And I will leave in your midst a poor and lowly people, and they shall take refuge in the name of the Lord” /b (Zephaniah 3:12)., b Rabbi Simlai says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: The son of David will not come until all the judges and officers will cease /b to exist b from /b among b the Jewish people, /b and there will be no more autonomous government in Eretz Yisrael, b as it is stated: “And I will turn My hand against you and purge away your dross as with lye /b and take away your base alloy. b And I will restore your judges /b as at the first” (Isaiah 1:25–26)., b Ulla says: Jerusalem is redeemed only by means of righteousness, as it is stated: “Zion shall be redeemed with justice and those who return to it with righteousness” /b (Isaiah 1:27). b Rav Pappa says: If the arrogant will cease /b to exist, b the /b Persian b sorcerers will cease /b to exist as well. b If the /b deceitful b judges /b will b cease /b to exist, b the royal officers [ i gazirpatei /i ] /b and taskmasters b will cease /b to exist. Rav Pappa elaborates: b If the arrogant will cease, the /b Persian b sorcerers will cease, as it is written: “And I will purge away your dross [ i sigayikh /i ] as with lye, and I will remove all your alloy [ i bedilayikh /i ].” /b When the arrogant [ i sigim /i ] are purged, the sorcerers, who are separated [ i muvdalim /i ] from the fear of God, will also cease. b And if the /b deceitful b judges cease /b to exist, b the royal officers /b and taskmasters b will cease /b to exist, b as it is written: “The Lord has removed your judgments; cast out your enemy” /b (Zephaniah 3:15)., b Rabbi Yoḥa says: If you saw a generation whose /b wisdom and Torah study b is steadily diminishing, await /b the coming of the Messiah, b as it is stated: “And the afflicted people You will redeem” /b (II Samuel 22:28). b Rabbi Yoḥa says: If you saw a generation /b whose b troubles inundate it like a river, await /b the coming of the Messiah, b as it is stated: “When distress will come like a river that the breath of the Lord drives” /b (Isaiah 59:19). b And juxtaposed to it /b is the verse: b “And a redeemer will come to Zion” /b (Isaiah 59:20)., b And Rabbi Yoḥa says: The son of David will come only in a generation that is entirely innocent, /b in which case they will be deserving of redemption, b or /b in a generation that is b entirely guilty, /b in which case there will be no alternative to redemption. He may come b in a generation that is entirely innocent, as it is written: “And your people also shall be all righteous; they shall inherit the land forever” /b (Isaiah 60:21). He may come b in a generation that is entirely guilty, as it is written: “And He saw that there was no man, and was astonished that there was no intercessor; /b therefore His arm brought salvation to Him, and His righteousness, it sustained Him” (Isaiah 59:16). b And it is written: /b “For My own sake, b for My own sake will I do it; /b for how should it be profaned? And My glory I will not give it to another” (Isaiah 48:11).,§ b Rabbi Alexandri says: Rabbi Yehoshua ben Levi raises a contradiction /b in a verse addressing God’s commitment to redeem the Jewish people. In the verse: “I the Lord in its time I will hasten it” (Isaiah 60:22), b it is written: “In its time,” /b indicating that there is a designated time for the redemption, b and it is written: “I will hasten it,” /b indicating that there is no set time for the redemption. Rabbi Alexandri explains: b If they merit /b redemption through repentance and good deeds b I will hasten /b the coming of the Messiah. b If they do not merit /b redemption, the coming of the Messiah will be b in its /b designated b time. /b , b Rabbi Alexandri says: Rabbi Yehoshua ben Levi raises a contradiction /b between two depictions of the coming of the Messiah. b It is written: “There came with the clouds of heaven, one like unto a son of man… /b and there was given him dominion and glory and a kingdom…his dominion is an everlasting dominion” (Daniel 7:13–14). b And it is written: /b “Behold, your king will come to you; he is just and victorious; b lowly and riding upon a donkey /b and upon a colt, the foal of a donkey” (Zechariah 9:9). Rabbi Alexandri explains: b If /b the Jewish people b merit /b redemption, the Messiah will come in a miraculous manner b with the clouds of heaven. If they do not merit /b redemption, the Messiah will come b lowly and riding upon a donkey. /b , b King Shapur /b of Persia b said to Shmuel /b mockingly: b You say /b that the b Messiah /b will b come on a donkey; I will send him the riding [ i barka /i ] horse that I have. /b Shmuel b said to him: Do you have /b a horse b with one thousand colors [ i bar ḥivar gavanei /i ] /b like the donkey of the Messiah? Certainly his donkey will be miraculous., b Rabbi Yehoshua ben Levi found Elijah /b the prophet, b who was standing at the entrance of the /b burial b cave of Rabbi Shimon ben Yoḥai. /b Rabbi Yehoshua ben Levi b said to him: Will I /b be privileged to b come to the World-to-Come? /b Elijah b said to him: If this Master, /b the Holy One, Blessed be He, b will wish /b it so. b Rabbi Yehoshua ben Levi says: Two I saw, /b Elijah and me, b and the voice of three I heard, /b as the Divine Presence was also there, and it was in reference to Him that Elijah said: If this Master will wish it so.,Rabbi Yehoshua ben Levi b said to /b Elijah: b When /b will the b Messiah come? /b Elijah b said to him: Go ask him. /b Rabbi Yehoshua ben Levi asked: b And where is he sitting? /b Elijah said to him: b At the entrance of /b the city of b Rome. /b Rabbi Yehoshua ben Levi asked him: b And what is his /b identifying b sign /b by means of which I can recognize him? Elijah answered: b He sits among the poor who suffer from illnesses. And all of them untie /b their bandages b and tie /b them all b at once, /b but the Messiah b unties one /b bandage b and ties one /b at a time. b He says: Perhaps I will be needed /b to serve to bring about the redemption. Therefore, I will never tie more than one bandage, so b that I will not be delayed. /b ,Rabbi Yehoshua ben Levi b went to /b the Messiah. b He said to /b the Messiah: b Greetings to you, my rabbi and my teacher. /b The Messiah b said to him: Greetings to you, bar Leva’i. /b Rabbi Yehoshua ben Levi b said to him: When will the Master come? /b The Messiah b said to him: Today. /b Sometime later, Rabbi Yehoshua ben Levi b came to Elijah. /b Elijah b said to him: What did /b the Messiah b say to you? He said to /b Elijah that the Messiah said: b Greetings [ i shalom /i ] to you, bar Leva’i. /b Elijah b said to him: /b He thereby b guaranteed /b that b you and your father /b will enter b the World-to-Come, /b as he greeted you with i shalom /i . Rabbi Yehoshua ben Levi b said to /b Elijah: The Messiah b lied to me, as he said to me: I am coming today, and he did not come. /b Elijah b said to him /b that b this /b is what b he said to you: /b He said that he will come b “today, if you will listen to his voice” /b (Psalms 95:7).,§ b Rabbi Yosei ben Kisma’s students asked him: When will the son of David come? /b Rabbi Yosei ben Kisma b said: I am hesitant /b to answer you, b lest you request from me a sign /b to corroborate my statement. b They said to him: We are not asking you for a sign. /b ,Rabbi Yosei ben Kisma b said to them: /b You will see b when this /b existing b gate /b of Rome b falls and will be rebuilt, and will fall /b a second time b and will be rebuilt, and will fall /b a third time. b And they will not manage to rebuild it until the son of David comes. /b The students b said to him: Our rabbi, give us a sign. /b Rabbi Yosei ben Kisma b said to them: But didn’t you say to me that you are not asking me for a sign? /b , b They said to him: And nevertheless, /b provide us with a sign. Rabbi Yosei ben Kisma b said to them: If it is /b as I say, b the water of the Cave of Pamyas will be transformed into blood. /b The Gemara relates: b And /b it b was transformed into blood. /b , b At the time of his death, /b Rabbi Yosei ben Kisma b said to /b his students: b Place my coffin deep /b in the ground,
14. Babylonian Talmud, Shabbat, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
46a. מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת אלא אמר אביי בשל חוליות אי הכי מ"ט דר"ש בן לקיש דשרי,מאי חוליות כעין חוליות דאית בה חידקי הלכך חוליות בין גדולה בין קטנה אסורה לטלטלה גדולה נמי דאית בה חידקי גזירה אטו גדולה דחוליות כי פליגי בקטנה דאית בה חידקי מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן,ומי א"ר יוחנן הכי והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן . מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת אין חיבור לה ואין נמדדת עמה ואין מצלת עמה באהל המת ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות,הא אין עליה מעות שריא ואע"ג דהוו עליה ביה"ש א"ר זירא תהא משנתינו שלא היו עליה מעות כל ביה"ש שלא לשבור דבריו של ר' יוחנן,א"ר יהושע בן לוי פעם אחת הלך רבי לדיוספרא והורה במנורה כר' שמעון בנר איבעיא להו הורה במנורה כר' שמעון בנר להיתרא או דילמא הורה במנורה לאיסורא וכר' שמעון בנר להיתרא תיקו,רב מלכיא איקלע לבי רבי שמלאי וטילטל שרגא ואיקפד ר' שמלאי ר' יוסי גלילאה איקלע לאתריה דר' יוסי ברבי חנינא טילטל שרגא ואיקפד ר' יוסי בר' חנינא ר' אבהו כי איקלע לאתריה דר' יהושע בן לוי הוה מטלטל שרגא כי איקלע לאתריה דר' יוחנן לא הוה מטלטל שרגא מה נפשך אי כרבי יהודה סבירא ליה ליעבד כרבי יהודה אי כר' שמעון סבירא ליה ליעבד כר' שמעון לעולם כר' שמעון ס"ל ומשום כבודו דר' יוחנן הוא דלא הוה עביד,א"ר יהודה שרגא דמשחא שרי לטלטולה דנפטא אסור לטלטולה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו דנפטא נמי שרי לטלטולה (דהואיל וחזי לכסות ביה מנא),רב אויא איקלע לבי רבא הוה מאיסן בי כרעיה בטינא אתיבי אפוריא קמיה דרבא איקפד רבא בעא לצעוריה א"ל מ"ט רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שרגא דנפטא נמי שרי לטלטוליה א"ל הואיל וחזיא לכסויי בה מנא אלא מעתה כל צרורות שבחצר מטלטלין הואיל וחזיא לכסויי בהו מנא א"ל הא איכא תורת כלי עליה הני ליכא תורת כלי עליה מי לא תניא 46a. b it is permitted to assemble it and it is permitted to dismantle it on Shabbat. /b If a permanent object like that one may be assembled on Shabbat and there is no concern for the prohibition of building, all the more so it should not be considered building and dismantling in the case of a candelabrum. b Rather, Abaye said: /b Here it is referring to a special candelabrum made b of joints, /b removable parts, and there is concern lest it fall and break into its component parts when it is moved, and one may come to reassemble it, which would be tantamount to crafting a vessel on Shabbat. The Gemara asks: b If so, /b if it is referring to that type of candelabrum, b what is the reason /b for the opinion of b Rabbi Shimon ben Lakish who permits /b moving the candelabrum?,The Gemara replies: It is not referring to a candelabrum that can actually be dismantled. Rather, b what /b is the meaning of b joints? Similar to joints, /b i.e., b there are grooves in it /b and it appears as if it is made of different components. b Therefore, /b in summary: With regard to a candelabrum made of actual b joints, both /b one that is b large /b and one that is b small, it is prohibited to move it. In addition, /b a b large /b candelabrum b that has grooves, /b everyone agrees that it is prohibited to move it by rabbinic b decree, /b which was issued b due to /b a b large /b candelabrum made of b joints. /b Because it is common for a large candelabrum to be made of joints, if one saw someone carrying a large, grooved candelabrum, he would mistakenly assume that it had joints due to the similarity between them, and would mistakenly permit carrying a large candelabrum actually composed of joints. b Where /b Rabbi Yoḥa and Reish Lakish b disagree /b is b in /b the case of a b small /b candelabrum b that has grooves. This Sage, /b Rabbi Yoḥa, b holds /b that b we issue a decree /b prohibiting moving even a small, grooved candelabrum due to a large one. b And this Sage, /b Reish Lakish, b holds /b that b we do not issue a decree. /b Because a small candelabrum is not typically made of joints, everyone realizes that the grooves are strictly decorative.,The Gemara questions: b And did Rabbi Yoḥa /b actually b say that /b the i halakha /i is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? b Didn’t Rabbi Yoḥa state /b the following principle: b The i halakha /i is in accordance with an unattributed mishna? And we learned /b in the mishna that discusses ritual impurity of a wagon with a detachable undercarriage: The wagon’s b undercarriage, when it is detachable /b from the wagon, it is b not /b considered b connected to it /b and they are considered independent units as far as the i halakhot /i of ritual impurity are concerned. b And it is not measured with it. /b This refers to calculating the volume of forty i se’a /i , as a vessel with a volume larger than forty i se’a /i does not have the legal status of a vessel and cannot become ritually impure. b And /b the undercarriage likewise b does not protect /b together b with /b the wagon b in a tent /b over b the corpse. /b A large wagon is considered a tent in and of itself, and the vessels inside the wagon do not become impure if the wagon is over a dead body. However, the undercarriage is not included with the wagon in this regard. If a hole in the wagon is sealed by the undercarriage, it is not considered to be sealed with regard to preventing ritual impurity. b And, /b likewise, b one may not pull /b the wagon b on Shabbat when there is money upon it. /b ,By inference: b If there is not money on it, /b one is b permitted /b to move the wagon b even though there was /b money b on it at twilight. /b An object that was set aside at twilight is set aside for the entire Shabbat. In this mishna, moving the wagon is permitted. Clearly, the unattributed mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that there is no prohibition of set-aside. Why, then, did Rabbi Yoḥa, who always rules in accordance with an unattributed mishna, not rule in accordance with the opinion of Rabbi Shimon? b Rabbi Zeira said: Let our mishna /b apply only to a case b in which there was no money on /b the wagon b throughout /b the entire duration of b twilight. /b This strained interpretation is accepted b so as not to contradict /b and reject b Rabbi Yoḥa’s statement. /b , b Rabbi Yehoshua ben Levi said: One time, Rabbi /b Yehuda HaNasi b went to /b the town of b Deyosfera, and issued a ruling with regard to a candelabrum in accordance with /b the ruling that b Rabbi Shimon /b made b with regard to an /b oil b lamp. /b This description is insufficiently clear, therefore b a dilemma was raised before /b the Sages: Does this mean that b he issued a ruling in /b the case of a candelabrum, b like /b the ruling that b Rabbi Shimon /b made b in /b the case of b an /b oil b lamp, to permit /b moving it? b Or, perhaps, he issued a ruling in /b the case of b a candelabrum to prohibit /b moving it, b and /b in another case he ruled b in accordance with /b the ruling that b Rabbi Shimon /b made b in /b the case of b an /b oil b lamp, to permit /b moving it. There was no resolution found to this dilemma and therefore it b stands /b unresolved.,It is told that b Rav Malkiya happened /b to come b to the house of Rabbi Simlai and moved an /b extinguished oil b lamp, and Rabbi Simlai became angry, /b as in his opinion it is prohibited to move an oil lamp because it is set-aside. Likewise, b Rabbi Yosei the Galilean happened /b to come b to the place of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, and moved an /b oil b lamp, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, became angry. /b The Gemara also relates that b Rabbi Abbahu, when he happened /b to come b to the place of Rabbi Yehoshua ben Levi, he would move an /b oil b lamp. /b However, b when he happened /b to come b to the place of Rabbi Yoḥa, he would not move an /b oil b lamp. /b The Gemara wondered: b Whichever /b way b you /b look at it there is a difficulty. b If he holds in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yehuda, let him act in accordance with /b the opinion of b Rabbi Yehuda /b everywhere and refrain from moving the lamp. b And if he holds in accordance with /b the opinion of b Rabbi Shimon, let him act in accordance with /b the opinion of b Rabbi Shimon /b everywhere and move the oil lamp. The Gemara answers: b Actually, /b it can be explained that Rabbi Abbahu b holds in accordance with /b the opinion of b Rabbi Shimon; however, in deference to Rabbi Yoḥa he did not act /b accordingly, so as not to act contrary to his ruling in the place where he was the authority.,With regard to the i halakhot /i of moving lamps on Shabbat, b Rav Yehuda said: /b With regard to b an /b extinguished b oil lamp, it is permitted to move it, /b whereas a b naphtha /b lamp, b it is prohibited to move it. /b Since the smell of naphtha is unpleasant, the lamp is used exclusively for lighting. Therefore, moving it is prohibited. b Rabba and Rav Yosef both said: /b With regard to b a naphtha /b lamp, b too, it is permitted to move it. /b ,The Gemara relates: b Rav Avya happened /b to come b to Rava’s house. His feet were dirty with clay /b and b he put them on the bed before Rava. Rava became angry /b at him for dirtying the bed and, therefore, b sought to torment him /b with questions that he could not answer. Rava b said to him: What is the reason /b that b Rabba and Rav Yosef both said /b that with regard to b a naphtha lamp, too, that it is permitted to move it? /b Rav Avya b said to him: Since it is suitable to cover a vessel with it. /b Rava b said to him: But if that is so, all pebbles /b in the yard b may /b also b be carried /b i ab initio /i on Shabbat, b since it is suitable to cover a vessel with them. /b Rav Avya b said to him: /b There is a distinction between these cases. b This, /b the lamp, b the status of a vessel /b applies b to it /b and there are leniencies that apply to vessels with regard to the i halakhot /i of set-aside. b These, /b the pebbles, b the status of a vessel does not /b apply b to it, /b as they are a raw material. Carrying them is prohibited unless designated for a specific purpose before Shabbat. b Was it not taught /b in a i baraita /i that
15. Babylonian Talmud, Yevamot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
60b. והא אמר רבי שמעון ראויה לכהן גדול מטמא לה שאין ראויה לכהן גדול אין מטמא לה שאני התם דרבי רחמנא קרובה,א"ה מוכת עץ נמי [רבי] קרובה אחת ולא שתים ומה ראית הא אתעביד בה מעשה הא לא אתעביד בה מעשה,ורבי יוסי מדשבקיה לבר זוגיה מכלל דבמוכת עץ כרבי מאיר סבירא ליה מנא ליה מלא היתה לאיש,והא אפיקתיה חד מלא היתה וחד מלאיש,אליו לרבות הבוגרת והא אמר ר' שמעון בתולה בתולה שלימה משמע טעמא דידיה נמי התם מהכא דדריש הכי מדאליו לרבות הבוגרת מכלל דבתולה בתולה שלימה משמע,תניא ר' שמעון בן יוחי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה שנאמר (במדבר לא, יח) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם והרי פנחס עמהם,ורבנן לעבדים ולשפחות אי הכי בת שלש שנים ויום אחד נמי,כדרב הונא דרב הונא רמי כתיב (במדבר לא, יז) כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו הא אינה יודעת קיימו מכלל דהטף בין ידעו בין לא ידעו קיימו וכתיב (במדבר לא, יח) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם הא ידעי הרוגו,הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר,תניא נמי הכי וכל אשה יודעת איש בראויה ליבעל הכתוב מדבר אתה אומר בראויה ליבעל או אינו אלא נבעלה ממש כשהוא אומר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר,מנא ידעי אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא העבירום לפני הציץ כל שפניה מוריקות בידוע שהיא ראויה ליבעל כל שאין פניה מוריקות בידוע שאינה ראויה ליבעל אמר רב נחמן סימן לעבירה הדרוקן,כיוצא בדבר אתה אומר (שופטים כא, יב) וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר מנא ידעי אמר רב כהנא הושיבום על פי חבית של יין בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף,ונעברינהו לפני הציץ אמר רב כהנא בריה דרב נתן (שמות כח, לח) לרצון להם כתיב לרצון ולא לפורענות אי הכי במדין נמי אמר רב אשי להם כתיב להם לרצון ולא לפורענות ולעובדי כוכבים אפילו לפורענות,אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך,מאי כללא דאמר ר' יהושע בן לוי עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער ושגר רבי את רבי רומנוס ובדקה ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה רבי לכהונה אמר ליה בפירוש שמיע לי,ואי מכללא מאי דלמא שאני התם הואיל ואנסיב אנסיב דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי,הכי השתא בשלמא התם סופה להיות בוגרת תחתיו סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו,רב ספרא מתני לה מכללא וקשיא ליה ומשני ליה הכי,ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אמר ליה ר"נ בר יצחק מאי האי אמר ליה דאמר רבי יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר"ש בן יוחאי אמר ליה זיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאונך,תניא וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר 60b. b Didn’t Rabbi Shimon say: /b If she was b fit for a High Priest, /b her brother must b become impure for her, /b and if she was b not fit for a High Priest, /b her brother b may not become impure for her? /b A divorced woman is not fit for a High Priest even if she had been only betrothed before her divorce. The Gemara answers: b It is different there, as the Merciful One includes /b her by the term: Who is b near, /b which includes any sister who is close to him, even if she is unfit for a High Priest.,The Gemara asks: b If so, a woman whose hymen was torn accidentally /b should b also /b be b included. /b The Gemara responds that the term: Who is b near, /b which is written in the singular, includes only b one /b additional case b and not two. /b The Gemara asks: b And what did you see /b to render forbidden a woman whose hymen was accidentally torn and permit a divorcée who had previously been only betrothed, and not the opposite? The Gemara answers: In b this /b case of the women whose hymen was torn, b an action has been performed /b on her body, whereas in b that /b case of the divorcée, b no action has been performed /b on her body.,The i baraita /i cites Rabbi Yosei and Rabbi Shimon as holding that a priest may not become impure for his sister who was betrothed and then divorced, and it cites only Rabbi Shimon as holding that he may not become impure for his sister who was a grown woman. Based on this, the Gemara asks: b From /b the fact b that Rabbi Yosei left his partner, /b Rabbi Shimon, b it may be inferred that with regard to a woman whose hymen was torn accidentally he holds in accordance with /b the opinion of b Rabbi Meir, /b that a priest does become impure. b From where /b does b he /b derive this i halakha /i ? The Gemara explains that he derives it b from /b the phrase: “Who b has had no man,” /b as a woman whose hymen was torn accidentally has not been with a man.,The Gemara asks: b Haven’t you /b already b derived /b the i halakha /i of a betrothed woman from that phrase? The Gemara answers: Rabbi Yosei learns b one /b i halakha /i b from /b the phrase b “has had no,” /b which indicates that she has not even been betrothed, b and /b he derives b one /b i halakha /i b from /b the term b “man,” /b which indicates that only a woman who was with a man is no longer considered a virgin with regard to this i halakha /i , but not one whose hymen was torn accidentally.,It was stated previously that according to Rabbi Shimon, the term b “to him,” /b comes b to include a grown woman. /b The Gemara asks: b Didn’t Rabbi Shimon say /b with regard to a High Priest that the term b virgin indicates a complete virgin, /b which does not include a grown woman? The Gemara answers: b His reason there is also /b derived b from here, as he expounds as follows: From /b the fact b that /b the expression b “to him” /b is needed b to include a grown woman, /b it may be b inferred that /b the term b virgin /b by itself b indicates a complete virgin. /b ,§ The Gemara cites another ruling of Rabbi Shimon ben Yoḥai, also related to the discussion of defining who is considered a virgin. b It is taught /b in a i baraita /i that b Rabbi Shimon ben Yoḥai says: A female convert /b who converted when she was b less than three years and one day old is permitted to /b marry into b the priesthood, as it is stated: “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” /b (Numbers 31:18). This verse indicates that these women were fit for all of the warriors, b and /b since b Pinehas /b the priest b was with them /b (see Numbers 31:6), it is clear that young converts are permitted to priests.,The Gemara asks: b And /b how do b the Rabbis, /b who disagree with Rabbi Shimon, interpret this verse? The Gemara responds: They understand the phrase “keep alive for yourselves” to mean that they could keep them b as slaves and as maidservants, /b but they could not necessarily marry them. The Gemara asks: b If so, /b if the source for Rabbi Shimon’s ruling is this verse, a girl who converted at the b age of three years and one day old /b should b also /b be permitted to a priest, as long as she has never had intercourse, as stated by the verse.,The Gemara replies: His reasoning is b as /b stated by b Rav Huna, as Rav Huna raised a contradiction: It is written /b in one verse: b “Kill every woman that has known man by lying with him” /b (Numbers 31:17), which indicates that a woman who b has not known /b a man in this way b you may keep /b alive. This proves b by inference that the /b female b children, /b who are not classified as women, b you may keep /b alive regardless of b whether they knew /b a man b or they did not know /b a man. b And it is written /b in a different verse: b “But all the women children that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves” /b (Numbers 31:18), which indicates that if b they have known /b men, b you must kill /b them. This is an apparent contradiction.,Rav Huna explains: b You must say that the verse is speaking of /b a woman who is b fit for intercourse. /b The verse does not mean to distinguish between women who have actually engaged in sexual intercourse and those who have not. Rather, it distinguishes between a girl over the age of three, with whom an act of intercourse is recognized as such, and a girl below the age of three., b This is also taught /b in a i baraita /i : b “Every woman that has known man”; the verse is speaking of /b a woman b who is fit for intercourse. /b The i baraita /i proceeds to discuss this i halakha /i : Do b you say /b it is referring b to /b one who is b fit for intercourse, /b or perhaps b it is /b referring b only /b to b one who has actually had intercourse? When /b the verse b states: “But all the women children that have not known man by lying with him, /b keep alive for yourselves,” which indicates that grown women must be killed even if they have not had intercourse with a man, b you must say that the verse is speaking of /b a woman b who is fit for intercourse. /b ,The Gemara asks a practical question with regard to the events described by the Torah: b From where did they know /b whether a particular girl was already three years old and fit for intercourse? b Rav Huna bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: They passed them before the frontplate /b of the High Priest. b Any /b girl b whose face /b miraculously b turned sallow, it was known that she was fit for intercourse, /b and b any /b girl b whose face did not turn sallow, it /b was thereby b known that she was not fit for intercourse. /b Similarly, b Rav Naḥman said: A sign of transgression /b in the area of sexual morality b is /b the disease b i hidrokan /i , /b which causes one’s face to turn sallow., b Similarly, you /b can b say /b with regard to the verse: b “And they found among the inhabitants of Jabesh-gilead four hundred young virgins that had not known man by lying with him” /b (Judges 21:12). b From where did they know /b that they were virgins? b Rav Kahana said: They sat them on the opening of a barrel of wine. /b If she was b a non-virgin, her breath /b would b smell /b like wine; if she was b a virgin, her breath did not smell /b like wine.,The Gemara suggests: b They should /b have b passed them before the frontplate, /b as described previously with regard to the daughters of Midian. b Rav Kahana, son of Rav Natan, said: /b The verse states with regard to the frontplate: “And it shall be upon Aaron’s forehead… b that they may be accepted /b before the Lord” (Exodus 28:38), which indicates that the frontplate is worn b for acceptance but not for calamity. /b The Gemara raises a difficulty: b If so, /b the frontplate should b also /b not have been used b with regard to /b the women of b Midian. Rav Ashi said: /b The word b “they” is written /b in the verse, indicating that b for them, /b the Jewish people, the frontplate is b for acceptance but not for calamity; but for gentiles /b it can be used b even for calamity. /b , b Rabbi Ya’akov bar Idi said /b that b Rabbi Yehoshua ben Levi said: The i halakha /i is in accordance with /b the opinion of b Rabbi Shimon ben Yoḥai. Rabbi Zeira said to Rabbi Ya’akov bar Idi: /b Did b you hear /b Rabbi Yehoshua ben Levi say this b explicitly or /b did b you learn /b it b by inference? /b ,The Gemara asks: b What inference /b was Rabbi Zeira hinting at? The Gemara explains: b As Rabbi Yehoshua ben Levi said: There was a certain city in Eretz Yisrael where they contested /b the lineage of a particular family. b And Rabbi /b Yehuda HaNasi b sent Rabbi Romanus, and he examined /b the family’s lineage b and found /b that b it /b included b the daughter /b of b a convert /b who had converted when she was b less than three years and one day old, /b and she had married a priest. b And Rabbi /b Yehuda HaNasi b permitted her to the priesthood. /b This indicates that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in accordance with Rabbi Shimon. Rabbi Ya’akov bar Idi b said to him: I heard explicitly /b that Rabbi Yehoshua ben Levi ruled in this manner.,The Gemara asks: b And if /b Rabbi Yehoshua ben Levi’s opinion had been derived b by inference, what /b of it? The Gemara answers: b Perhaps it was different there, /b because b since she /b had already b married /b a priest, b she /b could remain b married /b after the fact, but it would not be permitted for her to marry a priest i ab initio /i , b as /b it is b Rav and Rabbi Yoḥa who both say: /b A High Priest b may not marry a grown woman and a woman whose hymen was torn accidentally, but if he married /b one of them b he is married /b and not required to divorce her.,The Gemara refutes this claim: b How can /b these cases b be compared? Granted, there, /b in the case of a grown woman, it is reasonable for her to be permitted after the fact, as a young woman b will eventually be a grown woman under him, /b i.e., while married to him, and b she will eventually be a non-virgin under him. /b However, b here, /b in the case of a convert, b will she eventually be a i zona /i under him? /b If she is forbidden to a priest i ab initio /i it is because she has the status of a i zona /i , in which case she should be prohibited after the fact as well. Consequently, it can be proven from the incident cited previously that Rabbi Yehoshua ben Levi rules in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.,The Gemara comments: b Rav Safra taught this /b i halakha /i after deriving Rabbi Yehoshua ben Levi’s ruling b by inference, /b although he had never heard this ruling explicitly. b And /b the question mentioned above was b difficult for him, and he resolved it in this /b same manner.,The Gemara relates another incident related to this i halakha /i : b A certain priest married a convert, /b who had converted when she was b less than three years and one day old. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to him: What is this? /b Why are you violating the i halakha /i ? b He said to him: /b It is permitted for me to marry her, b as Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said /b that b the i halakha /i is in accordance with /b the opinion of b Rabbi Shimon ben Yoḥai. He said to him: Go remove /b her, i.e., divorce her. b And if not, I will remove Rabbi Ya’akov bar Idi from your ear [ i me’unekh /i ] for you. /b In other words, I will take the necessary action to ensure that you obey and divorce her, so that you can no longer follow Rabbi Ya’akov bar Idi’s opinion.,§ b It is taught /b in a i baraita /i : b And similarly, Rabbi Shimon ben Yoḥai would say: /b
16. Anon., Pirqei De Rabbi Eliezer, 202 (4th cent. CE - 9th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
17. Anon., Midrash Psalms, 97.1 (4th cent. CE - 9th cent. CE)  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793
18. Anon., Leges Publicae, 1.41  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
19. Anon., Pesiqta Rabbati, 12  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
20. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, None  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 794
21. Anon., Tanhuma, None  Tagged with subjects: •amalek, connection of with rome Found in books: Feldman (2006), Judaism and Hellenism Reconsidered, 793