1. Hebrew Bible, Genesis, 12.5, 37.36 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •circumcision, abraham’s Found in books: Lavee (2017) 104| 12.5. "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־אָחִיו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן׃", 37.36. "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל־מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים׃", | 12.5. "And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went forth to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.", 37.36. "And the Midianites sold him into Egypt unto Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard.", |
|
2. Tosefta, Horayot, 2.7 (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •circumcision, abraham’s Found in books: Lavee (2017) 104| 2.7. "מנין שכל השונה פרק אחד לחברו מעלה עליו הכתוב כאילו הוא יצרו ורקמו והביאו לעולם שנא' (ירמיהו טז) אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה כאותו הפה שזרק נשמה באדם הראשון כך כל המכניס בריה אחת תחת כנפי השכינה מעלין עליו כאילו יצרו ורקמו והביאו לעולם. יקרה התורה שנאמר (משלי ג׳:ט״ו) יקרה היא מפנינים ואומר (משלי כ׳:ט״ו) יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת.", | |
|
3. Tosefta, Yevamot, None (1st cent. CE - 2nd cent. CE) Tagged with subjects: •abraham, circumcision •circumcision, abraham’s Found in books: Lavee (2017) 72| 8.1. "בן תשע שנים ויום אחד עמוני ומואבי מצרי ואדומי ועובד כוכבים נתין וממזר שבא על בת כהן ועל בת לוי ועל בת ישראל פסלה מן הכהונה ר' יוסי אומר כל שזרעו כשר היא כשרה וכל שזרעו פסול היא פסולה רשב\"ג אומר כל שאתה מותר לישא בתו אתה מותר לישא אלמנתו וכל שאי אתה מותר לישא בתו אי אתה מותר לישא אלמנתו לויה שנשבית בתה כשרה לכהונה לוים המזוהמין באמן לא חששו להם חכמים לויה שנשבית ושנבעלה בעילת זנות נותנין לה את המעשר בת לוי מן הנתינה ומן הממזרת אין נותנין לה את המעשר כהן הדיוט שנשא [את] איילונית הרי זה מאכילה בתרומה כהן גדול לא ישא אנוסתו ומפותתו אבל נושא הוא את הממאנת כה\"ג שמת אחיו חולץ אם יש שם אחין אין חולץ [מפני] מה אמרו כהן גדול שעשה מאמר ביבמתו לא יכנוס שאין מאמר קונה קנין גמור.", | |
|
4. Babylonian Talmud, Yevamot, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Lavee (2017) 72| 48b. ר' אליעזר אומר אביה אביה ממש אמה אמה ממש ר"ע אומר אביה ואמה זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר (ירמיהו ב, כז) אומרים לעץ אבי אתה וגו',ירח ימים ירח שלשים יום ר"ש בן אלעזר אומר תשעים יום ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן שלשים,מתקיף לה רבינא אימא ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן כי הני קשיא,ת"ר מקיימין עבדים שאינם מלין דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין מקיימין אמר ליה ר' ישמעאל הרי הוא אומר (שמות כג, יב) וינפש בן אמתך א"ל בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר,דכ"ע מיהת וינפש בן אמתך בעבד ערל כתיב מאי משמע דתניא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר אתה אומר בעבד ערל או אינו אלא בעבד מהול כשהוא אומר (דברים ה, יג) למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הרי עבד מהול אמור הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל,והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי גר צדק אמור הא מה אני מקיים והגר זה גר תושב,אמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו עד י"ב חדש לא מל חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים,אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כר' עקיבא דאי ר"ע האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא ר' עקיבא הני מילי היכא דלא פסקא למילתיה אבל היכא דפסקא למילתיה פסקא,אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי אי הכי כי אמר ליה ר"ע בלוקח עבד בין השמשות לישני ליה הא חדא מתרי טעמי קאמר,שלח רבין משמיה דרבי אילעאי וכל רבותי אמרו לי משמו איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי ר"ע האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא ה"מ היכא דלא אתני בהדיה אבל היכא דאתני אתני,אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא וא"ל אי הכי כי קאמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו לישני ליה הא,וליטעמיך לישני ליה הך אלא חד מתרי ותלת טעמי קאמר,יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי ור' יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק נפחא ויתבי וקאמרי עיר אחת היתה בארץ ישראל ולא רצו עבדיה למול וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש וחזרו ומכרום לעובדי כוכבים,כמאן כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש לא מל חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים ר' שמעון בן אלעזר אומר אין משהין אותו בארץ ישראל מפני הפסד טהרות ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר שמא ישמע דבר וילך ויאמר לחברו עובד כוכבים,תניא רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר מפני מה גרים בזמן הזה מעונין ויסורין באין עליהן מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח רבי יוסי אומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא מפני מה מעונין לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל אבא חנן אומר משום ר' אלעזר לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה,אחרים אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה אמר ר' אבהו ואיתימא ר' חנינא מאי קראה (רות ב, יב) ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות וגומר: | 48b. b Rabbi Eliezer says: “Her father” /b means b her actual father /b and b “her mother” /b means b her actual mother. Rabbi Akiva says: Her father and her mother; this /b is referring to the b idolatrous deity /b that she had worshiped but will no longer be able to worship, b and so it says: “They say to a tree: You are my father, /b and to a stone: You have given birth to us” (Jeremiah 2:27).,The verses states: b “A month of days /b and after that you may come to her” (Deuteronomy 21:13). This means b a thirty-day month. Rabbi Shimon ben Elazar says: /b She must wait b ninety days. /b This is derived as follows: The phrase b “a month” /b connotes b thirty /b days; the word b “days” /b adds another b thirty /b days; b and /b the words b “after that” /b indicate another period equal to one previously mentioned, i.e., a further b thirty /b days., b Ravina strongly objects to this: /b If the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, then one should b say: /b The phrase b “a month” /b connotes b thirty /b days; the word b “days” /b adds another b thirty /b days; b and /b then the words b “after that” /b add another period which is b equal to /b the total sum of all b those /b days she has already waited, i.e., an additional sixty days. The Gemara concedes: Indeed, this is b difficult. /b ,§ b The Sages taught /b in a i baraita /i : b One may maintain slaves that are not circumcised /b under one’s control; this is b the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: One may not maintain /b such slaves, even for a moment. b Rabbi Yishmael said to him: But it says /b with regard to Shabbat: b “And the son of your maidservant will be refreshed” /b (Exodus 23:12). The verse prohibits a Jewish master from allowing his slave to perform labor on Shabbat. The Gemara will explain that this is referring to an uncircumcised slave. It is therefore apparent that it is permitted to keep such a slave. Rabbi Akiva b said to him: The verse speaks of one who purchases a slave at twilight /b on the eve of Shabbat b and /b therefore b does not have the opportunity to circumcise him /b before the onset of Shabbat.,The Gemara notes: b In any event, /b in the opinion b of everyone /b the verse: b “And the son of your maidservant will be refreshed,” is written with regard to an uncircumcised slave. From where /b is this b inferred? As it is taught /b in a i baraita /i : b “And the son of your maidservant will be refreshed”; the verse speaks of an uncircumcised slave. /b Do b you say /b it speaks b of an uncircumcised slave, or /b perhaps b it is /b speaking b only of a circumcised slave? When it says /b elsewhere: “And the seventh day is a Shabbat to the Lord your God, you shall not do any labor, you, and your son, and your daughter, and your slave, and your maidservant… b so that your slave and your maidservant may rest like you” /b (Deuteronomy 5:13), b a circumcised slave is /b already b mentioned; how, /b then, b do I uphold /b the verse b “And the son of your maidservant will be refreshed”? /b It must refer b to an uncircumcised slave. /b ,The verse continues: b “And the stranger [ i ger /i ]” /b (Exodus 23:12). b This /b is referring to b a gentile who observes certain mitzvot [ i ger toshav /i ]. /b Do b you say /b that b this is a i ger toshav /i , or /b perhaps b it is only a righteous convert [ i ger tzedek /i ], /b who is a Jew in every sense? b When it says /b elsewhere: b “And your stranger [ i ger /i ] that is within your gates” /b (Deuteronomy 5:13), b a righteous convert is /b already b mentioned. How, /b then, b do I uphold /b the verse b “And the stranger [ i ger /i ]”? /b It must be that b this is a i ger toshav /i . /b , b Rabbi Yehoshua ben Levi said: /b In the case of b one who purchases a slave from a gentile and /b the slave b does not wish to be circumcised, he abides with him up to twelve months. /b If, after this period, b he will /b still b not be circumcised, he then sells him /b on b to gentiles. /b , b The Sages said this /b i halakha /i b before Rav Pappa /b and asked: b In accordance with whose /b opinion is it? It seems b that it is not in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva, as, if /b it were in accordance with the opinion of b Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain /b an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa b said to them: You /b can b even say /b that it is in accordance with the opinion of b Rabbi Akiva, /b since perhaps b that /b i halakha /i of Rabbi Yehoshua ben Levi b applies /b only b where /b the slave b did not make his /b refusal to be circumcised b explicit; however, where he did make his /b refusal to be circumcised b explicit, /b since b he has made it explicit, /b it is prohibited to maintain him, as Rabbi Akiva rules., b Rav Kahana said: I said /b this b i halakha /i before Rav Zevid from Neharde’a. He said to me: If so, /b that Rabbi Akiva agrees that one may temporarily maintain a slave who has not explicitly refused to be circumcised, then b when Rabbi Akiva said to /b Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave b is referring to one who purchases a slave at twilight /b on the eve of Shabbat, b let him /b instead b answer him /b that the verse is referring to b this /b case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara explains: Rabbi Akiva b said /b only b one out of two /b possible b reasons /b why it would be permitted to be in possession of such a slave., b Ravin sent /b a message citing a i halakha /i b in the name of Rabbi Ilai: And all of my teachers said to me in his name: What is /b the case of b an uncircumcised slave whom it is permitted to maintain? This is one whose master purchased him on condition not to circumcise him. The Sages said this /b i halakha /i b before Rav Pappa /b and asked: b In accordance with whose /b opinion is it? It seems b that it is not in accordance with /b the opinion of b Rabbi Akiva, as, if /b it were in accordance with the opinion of b Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain /b an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa b said to them: You /b can b even say /b it is in accordance with the opinion of b Rabbi Akiva, /b since perhaps b that /b ruling of Rabbi Akiva b applies /b only b where /b the master b did not make a condition with regard to /b the slave that he would not be circumcised; b however, where he did make /b such b a condition, /b since b he made a condition, /b even Rabbi Akiva would concede it is permitted to maintain him., b Rav Kahana said: I said /b this b i halakha /i before Rav Zevid from Neharde’a and he said to me: If so, /b that Rabbi Akiva agrees that one may maintain a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised, then b when Rabbi Akiva said to /b Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave b is referring to one who purchases a slave at twilight /b on the eve of Shabbat b and /b therefore b does not have the opportunity to circumcise him /b before the onset of Shabbat, b let him /b instead b answer him /b that the verse is referring to b this /b case of a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised.,The Gemara responds: b But /b even b according to your reasoning /b that Rabbi Akiva disagrees, since you do agree with Rav Pappa’s resolution of Rabbi Akiva’s opinion with the i halakha /i of Rabbi Yehoshua ben Levi, b let /b Rabbi Akiva b answer him /b that the verse is referring to b that /b case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara answers: Rabbi Akiva b said /b only b one out of two or three /b possible b reasons /b that it would be permitted to be in possession of such a slave., b Rabbi Ḥanina bar Pappi, and Rabbi Ami, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were sitting in the courtyard of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. They were sitting and saying: There was one city in Eretz Yisrael whose slaves did not wish to be circumcised. /b Their masters b abided with them until twelve months /b had passed b and then sold them to gentiles. In accordance with whose /b opinion did they act?, b It is in accordance with /b the opinion of b this i tanna /i , as it is taught /b in a i baraita /i : In the case of b one who purchases a slave from a gentile and /b the slave b does not wish to be circumcised, /b the master b abides with him /b for b up to twelve months. /b If, after this period, the slave b will /b still b not be circumcised, /b the master b then sells him to gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: One may not allow him to remain in Eretz Yisrael due to the loss of ritually pure items /b he could cause. As long as the slave remains uncircumcised, he is considered to be a gentile; therefore, by rabbinic decree, ritually pure items that he touches are considered to be impure. b And in a city that is near to the border he may not be allowed to remain at all, lest he hear some /b secret b matter /b concerning security b and go and say /b it over b to his fellow gentile /b in an enemy country. However, once he has been circumcised and accepted the yoke of mitzvot, this concern no longer exists.,§ b It is taught /b in a i baraita /i : b Rabbi Ḥaya, son of Rabban Gamliel, says: For what /b reason b are converts at the present time tormented and hardships come upon them? /b It is b because /b when they were gentiles b they did not observe the seven Noahide mitzvot. Rabbi Yosei says: /b They would not be punished for their deeds prior to their conversion because b a convert who /b just b converted is like a child /b just b born /b in that he retains no connection to his past life. b Rather, for what /b reason b are they tormented? /b It is b because they are not /b as b well-versed in the intricacies of the mitzvot as /b a born b Jew, /b and consequently they often inadvertently transgress mitzvot. b Abba Ḥa says in the name of Rabbi Elazar: /b It is b because they observe /b mitzvot b not out of love /b of God, b but only out of fear /b of the punishments for failing to observe them., b Others say: /b It is b because they waited before entering under the wings of the Divine Presence, /b i.e., they are punished for not converting sooner than they did. b Rabbi Abbahu said, and some say /b it was b Rabbi Ḥanina /b who said: b What is the verse /b from which it is derived that one should convert at the earliest opportunity? Boaz said to Ruth: b “The Lord shall recompense your work, and your reward shall be complete from the Lord, the God of Israel, /b under whose wings b you have come to take refuge” /b (Ruth 2:12). |
|
5. Anon., Esther Rabbah, 6.2 Tagged with subjects: •circumcision, abraham’s Found in books: Lavee (2017) 104| 6.2. אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה (אסתר ב, ה), אִישׁ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מָרְדֳּכַי שָׁקוּל בְּדוֹרוֹ כְּמשֶׁה בְּדוֹרוֹ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד, מַה מּשֶׁה עָמַד בַּפֶּרֶץ, דִּכְתִיב (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ וגו', אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר י, ג): דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ. מַה מּשֶׁה לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים ד, ה): רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אַף מָרְדֳּכַי כֵּן, דִּכְתִיב (אסתר ט, ל): דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, וּכְתִיב (משלי כג, כג): אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. הָרְשָׁעִים קוֹדְמִין לִשְׁמָן, (שמואל א כה, כה): נָבָל שְׁמוֹ, (שמואל ב כ, כא): שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שְׁמָן קוֹדֵם לָהֶם (שופטים יג, ב): וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ קִישׁ, (שמואל א ט, א): וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, (שמואל א א, א): וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, (רות ב, א): וּשְׁמוֹ בֹּעַז. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, לְפִי שֶׁדּוֹמִין לְבוֹרְאָן, דִּכְתִיב (שמות ו, ג): וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. יְהוּדִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יְהוּדִי, וַהֲלֹא יְמִינִי הוּא, לְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. וְכִי קַנְתְּרָן הָיָה וְעוֹבֵר עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא כְּשֶׁצִּוָּה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְהָמָן, חָקַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל לִבּוֹ, וְנִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה הָמָן שֶׁאֵין מָרְדֳּכַי מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּמָרְדֳּכַי אוֹמֵר לוֹ יֵשׁ אָדוֹן הַמִּתְגָּאֶה עַל כָּל גֵּאִים, הֵיאַךְ אֲנִי מַנִּיחוֹ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּלְפִי שֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא יְהוּדִי, לוֹמַר יְהוּדִי יְחִידִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּאַבְרָהָם בְּדוֹרוֹ, מָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְהֶחֱזִיר וְהִכִּיר לַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ה): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, אַף מָרְדֳּכַי בְּיָמָיו הִכִּירוּ הַבְּרִיּוֹת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ח, יז): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, וְיִיחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקִדְּשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ נִקְרָא יְהוּדִי, דִּכְתִיב: אִישׁ יְהוּדִי, אַל תִּקְרֵי יְהוּדִי אֶלָּא יְחִידִי. | |
|
| 6. Anon., Lech Lechah, None Tagged with subjects: •nan Found in books: Lavee (2017) 104 |
| 8. Anon., Pesikta Rabbati, None Tagged with subjects: •nan Found in books: Lavee (2017) 104 |
9. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.3.3 Tagged with subjects: •circumcision, abraham’s Found in books: Lavee (2017) 104| 1.3.3. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָיא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, לְמָה הָיָה דוֹמֶה, לִצְלוֹחִית שֶׁל פּוֹלְיָטוֹן שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּזָוִית אַחַת וְלֹא הָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, בָּא אֶחָד וְטִלְטְלָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְהָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, אַף כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, אַבְרָהָם הַרְבֵּה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ לְךָ, הַרְבֵּה מִצְווֹת יֵשׁ לְךָ, טַלְטֵל עַצְמְךָ בָּעוֹלָם וְשִׁמְךָ מִתְגַּדֵּל בְּעוֹלָמִי, לֶךְ לְךָ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (בראשית יב, א): וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל. עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵא לְךָ עֲלָמוֹת הַרְבֵּה, דִּכְתִיב (בראשית יב, ה): וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, וַהֲלֹא אִם מִתְכַּנְּשִׁים כָּל הָעוֹלָם לִבְרֹאת יַתּוּשׁ אֶחָד אֵינָן יְכוֹלִים לִבְרֹאתוֹ, אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיְּרוּ אַבְרָהָם וְשָׂרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר אֲנָשִׁים, וְשָׂרָה הַנָּשִׁים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מַכְנִיסָן לְבֵיתוֹ וּמַאֲכִילָן וּמַשְׁקָן וּמַאֲהִיבָן וּמְקָרְבָן וּמְגַיְּרָן וּמַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַמַּכְנִיס בְּרִיָה אַחַת לְתוֹךְ כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא בְּרָאוֹ וִיצָרוֹ וְרִיקְמוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִמַּה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא אוֹרָה לָעוֹלָם, שִׁמְךָ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, וּמָה הִיא הָאוֹרָה, גְּאֻלָּה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵבִיא לָנוּ אוֹרָה, הַרְבֵּה גֵרִים בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וְנוֹסָפִים עָלֵינוּ, כְּגוֹן יִתְרוֹ וְרָחָב, יִתְרוֹ שָׁמַע וַאֲתָא, רָחָב שָׁמְעָה וְאַתְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, הַרְבֵּה גֵרִים נִתְגַּיְּרוּ, דִּכְתִיב (ישעיה כט, כג): כִּי בִרְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, עַל שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ בִּזַּת מִצְרַיִם, וּבִזַּת הַיָּם, וּבִזַּת סִיחוֹן וְעוֹג, וּבִזַּת שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, עַל שֶׁהֶעֱלַמְתָּ מֵהֶם יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַנֶּחָמָה, אֲהֵבוּךָ. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, בְּעַלֵּמוּת וּבִזְרִיזוּת. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, זוֹ כַּת הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יג, ט): וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף וגו'. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, אֵלּוּ הַגֵּרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (חבקוק ג, ב): ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים וגו'. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ח): כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה וגו'. דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, עַל שֶׁהֶעֱלַמְתָּ מֵהֶם מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, דְּאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ חוּלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מַה טַּעַם (תהלים מח, יד): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, לְחוֹלָה כְּתִיב, צַדִּיקִים מִכָּאן וְצַדִּיקִים מִכָּאן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֶמְצָעָם, וְהֵם חָלִים לְפָנָיו בְּעַלְמוּת, וּמְרַמְּזִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ בָּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים (תהלים מח, טו): כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַלְ-מוּת, בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת יְנַהֲגֵנוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַלְ-מוּת, בְּעַלֵימוּת וּבִזְרִיזוּת. דָּבָר אַחֵר, עַלְ-מוּת, כְּאִילֵין עוּלֵימְתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סח, כו): בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת. דָּבָר אַחֵר, עַלְ-מוּת, תִּרְגֵּם עֲקִילַס אַתְנִסָיָא, עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ מָוֶת, וּמְרַמְּזִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ בָּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים: כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַלְ-מוּת, בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת יְנַהֲגֵנוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה דִּכְתִיב (דברים טו, ו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, וּבָעוֹלָם הַבָּא דִּכְתִיב (ישעיה נח, יא): וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד. | |
|
