1. Hebrew Bible, Psalms, 91.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360| 91.15. "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׃", | 91.15. "He shall call upon Me, and I will answer him; I will be with him in trouble; I will rescue him, and bring him to honour.", |
|
2. Hebrew Bible, Proverbs, 22.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388| 22.7. "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה׃", | 22.7. "The rich ruleth over the poor, And the borrower is servant to the lender.", |
|
3. Hebrew Bible, Numbers, 23.8, 28.2 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388, 389| 23.8. "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יְהוָה׃", 28.2. "וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ׃", 28.2. "צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת־קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃", | 23.8. "How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the LORD hath not execrated?", 28.2. "Command the children of Israel, and say unto them: My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season.", |
|
4. Hebrew Bible, Song of Songs, 1.15 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388| 1.15. "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃", | 1.15. Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves. . |
|
5. Hebrew Bible, Exodus, 17.16 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388| 17.16. "וַיֹּאמֶר כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר׃", | 17.16. "And he said: ‘The hand upon the throne of the LORD: the LORD will have war with Amalek from generation to generation.’", |
|
6. Hebrew Bible, Genesis, 1.9 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 209| 1.9. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי־כֵן׃", | 1.9. "And God said: ‘Let the waters under the heaven be gathered together unto one place, and let the dry land appear.’ And it was so.", |
|
7. Hebrew Bible, Job, 19.17, 22.7 (9th cent. BCE - 3rd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388| 19.17. "רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי׃", 22.7. "לֹא־מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע־לָחֶם׃", | 19.17. "My breath is abhorred of my wife, And I am loathsome to the children of my tribe.", 22.7. "Thou hast not given water to the weary to drink, And thou hast withholden bread from the hungry.", |
|
8. Hebrew Bible, Amos, 5.8 (8th cent. BCE - 6th cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 209| 5.8. "עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ׃", | 5.8. "Him that maketh the Pleiades and Orion, And bringeth on the shadow of death in the morning, And darkeneth the day into night; That calleth for the waters of the sea, And poureth them out upon the face of the earth; The LORD is His name;", |
|
9. Hebrew Bible, Isaiah, 6.1-6.20, 30.20 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388, 389| 6.1. "בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל׃", 6.1. "הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ׃", 6.2. "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף׃", 6.3. "וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃", 6.4. "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן׃", 6.5. "וָאֹמַר אוֹי־לִי כִי־נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא־שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם־טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי׃", 6.6. "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ׃", 6.7. "וַיַּגַּע עַל־פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל־שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֺנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר׃", 6.8. "וָאֶשְׁמַע אֶת־קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת־מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ־לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי׃", 6.9. "וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ׃", 6.11. "וָאֹמַר עַד־מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם־שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה׃", 6.12. "וְרִחַק יְהוָה אֶת־הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃", 6.13. "וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ׃", | 6.1. "In the year that king Uzziah died I saw the Lord sitting upon a throne high and lifted up, and His train filled the temple.", 6.2. "Above Him stood the seraphim; each one had six wings: with twain he covered his face and with twain he covered his feet, and with twain he did fly.", 6.3. "And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is the LORD of hosts; The whole earth is full of His glory.", 6.4. "And the posts of the door were moved at the voice of them that called, and the house was filled with smoke.", 6.5. "Then said I: Woe is me! for I am undone; Because I am a man of unclean lips, And I dwell in the midst of a people of unclean lips; For mine eyes have seen the King, The LORD of hosts.", 6.6. "Then flew unto me one of the seraphim, with a glowing stone in his hand, which he had taken with the tongs from off the altar;", 6.7. "and he touched my mouth with it, and said: Lo, this hath touched thy lips; And thine iniquity is taken away, And thy sin expiated.", 6.8. "And I heard the voice of the Lord, saying: Whom shall I send, And who will go for us? Then I said: ‘Here am I; send me.’", 6.9. "And He said: ‘Go, and tell this people: Hear ye indeed, but understand not; and see ye indeed, but perceive not.", 6.10. "Make the heart of this people fat, and make their ears heavy, and shut their eyes; lest they, seeing with their eyes, and hearing with their ears, and understanding with their heart, return, and be healed.’", 6.11. "Then said I: ‘Lord, how long?’ And He answered: ‘Until cities be waste without inhabitant, and houses without man, And the land become utterly waste,", 6.12. "And the LORD have removed men far away, and the forsaken places be many in the midst of the land.", 6.13. "And if there be yet a tenth in it, it shall again be eaten up; as a terebinth, and as an oak, whose stock remaineth, when they cast their leaves, so the holy seed shall be the stock thereof.’", 30.20. "And though the Lord give you sparing bread and scant water, Yet shall not thy Teacher hide Himself any more, But thine eyes shall see thy Teacher;", |
|
10. Hebrew Bible, Jeremiah, 30.6 (8th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360| 30.6. "שַׁאֲלוּ־נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר יָדָיו עַל־חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקוֹן׃", | 30.6. "Ask ye now, and see whether a man doth travail with child; Wherefore do I see every man With his hands on his loins, as a woman in travail, And all faces are turned into paleness?", |
|
| 11. Hebrew Bible, Haggai, 2.25 (6th cent. BCE - 5th cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 389 |
12. Hebrew Bible, Daniel, 7.9 (2nd cent. BCE - 2nd cent. BCE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 389| 7.9. "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק׃", | 7.9. "I beheld Till thrones were placed, And one that was ancient of days did sit: His raiment was as white snow, And the hair of his head like pure wool; His throne was fiery flames, and the wheels thereof burning fire.", |
|
| 13. Anon., Mekhilta Derabbi Yishmael, None (2nd cent. CE - 4th cent. CE) Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003) 388 |
14. Anon., Leviticus Rabba, 31.4 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360| 31.4. דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּר קַפָּרָא פָּתַח (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְיָדֶךָ, נֵרְךָ בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, נֵרִי בְיָדֶךָ (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵאַרְתָּ נֵרִי הֲרֵינִי מֵאִיר נֵרְךָ, הֱוֵי: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ז, ו): רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָרָשִׁים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה לַכַּרְמֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, מב): וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו, וְלָמָּה שָׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אֵין לָנוּ זְכוּת הַבֵּט לִבְרִית מִילָה. (שיר השירים ז, ו): וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדַּלִּים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ח): וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דניאל ה, כט): וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא. (שיר השירים ז, ו): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה שֶׁהוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ רָהִיטִין שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, בִּזְכוּת מִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל, לח): וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל מִי, בִּשְׁבִיל רְהָטִים שֶׁל מֵי מְרִיבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר כָּל מִי שֶׁיִּלְקֹט וְיֹאכַל מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית יְהוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בַּקַּמְפּוֹן, הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים וְלִקְטָה וְאָכְלָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, הִתְחִילוּ מַחֲזִירִין אוֹתָהּ בַּקַּמְפּוֹן וְהָיְתָה צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ תְּלֵה אֶת הַפַּגִּין הַלָּלוּ בְּצַוָּארִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁנִּמְצָא בָהּ דָּבָר שֶׁל עֶרְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁל כְּשָׁפִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁרוֹאִים אֶת הַפַּגִּין בְּצַוָּארִי הֵן יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִילָן אֲנִי מְחַזֶּרֶת. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם כְּתֹב בְּתוֹרָתְךָ מִפְּנֵי מָה אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁזִּיֵּף משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה, אוֹ אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כז, יד): כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ עַל קָרוֹכִין, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם צַר נֶהְפְּכָה קָרוֹכִין עַל בְּנוֹ, נִסְמֵית עֵינוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, הָיָה מַזְכִּיר וְאוֹמֵר אוֹי לִי כָּאן נִזּוֹק בְּרִי, כָּאן נִסְמֵית עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר בְּתוֹרָתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה, כְּלוֹמַר כָּאן הָרַגְתִּי אֶת משֶׁה, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמא, ו): נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. רַב נַחְמָן אָמַר מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי מִנִּיתִיךָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְּמִין, כָּךְ תְּהֵא גוֹזֵר וְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. | |
|
15. Anon., Genesis Rabba, 5.1, 28.2 (2nd cent. CE - 5th cent. CE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 209| 5.1. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם, כְּתִיב (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל וגו', רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר אַמֵּי אָמַר, יֵעָשֶׂה מִדָּה לַמַּיִם, וְהֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִקָּווּ לִי הַמַּיִם, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ אִלְמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִין וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמָנוֹלִין, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. הוֹשִׁיב בָּהּ הַמֶּלֶךְ דָּיוֹרִין פִּקְחִין, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַּפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין פָּלָטִין זוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁלָּנוּ הִיא, אָמַר הַמֶּלֶךְ תַּחְזֹר פָּלָטִין לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה. כָּךְ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים צג, ד): אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אִם אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן לֹא פֶּה וְלֹא אֲמִירָה וְלֹא דִּבּוּר, וַהֲרֵי הֵן מְקַלְסִין אוֹתִי, כְּשֶׁאֶבְרָא אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עָמַד דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה וּמָרַד בּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְפֻנּוּ אֵלּוּ וְיַעַמְדוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָן שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶן מִקֹּדֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ז, יב): וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. 5.1. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ גִּבּוֹרִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, כג): שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הַבַּרְזֶל הִתְחִילוּ הָאִילָנוֹת מְרַתְּתִים, אָמַר לָהֶן, מַה לָּכֶם מְרַתְּתִים, עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס בִּי, וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק. 28.2. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַב בֵּיבַי (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם, יֵעָשֶׂה מִדָּה לַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר יִקָּווּ לִי הַמַּיִם, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּם, מָשָׁל לְשַׂר שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהוֹשִׁיב בָּהּ דָּיוֹרִים אִלְמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבִמְנָוְלִים, אָמַר הַשַֹּׂר מָה הֵם אֵלּוּ שֶׁהֵם אִלְמִים מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע, אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הוֹשִׁיב הַשַֹּׂר בְּתוֹכָהּ דָּיוֹרִים פִּקְחִים, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַּפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין פָּלָטִין זוֹ שֶׁל שַׂר, שֶׁלָּנוּ הִיא, אָמַר הַשַֹּׂר תַּחֲזֹר הַפָּלָטִין לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה. כָּךְ מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים וגו', מָה הֵן אוֹמְרִים (תהלים צג, ד): אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא אֲמִירָה וְלֹא דִּבּוּר הֲרֵי הֵן מְקַלְּסִין אוֹתִי, לִכְשֶׁנִּבְרָא אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה וּמָרַד בּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפָּנוּ אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי, מָה הֵם סְבוּרִים אֲרָיוֹת גַּסְטְרָיוֹת אֲנִי צָרִיךְ, הֲלוֹא בְּדָבָר בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, דָּבָר אֲנִי מוֹצִיא וּמְכַלֶּה אוֹתָן מִן הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּלוּם בָּרָאתִי אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הֶעָפָר, מִי מַמְחֶה אֶת הֶעָפָר, הַמַּיִם. | 5.1. "The waters now are not just jostling for high position. They are crying like a family being torn apart. The lower waters long to go up in order to be reunited with their other half.", 28.2. "Rabbi Berachya in the name of Rabbi Beivai: \"\" b Let the water below the sky be gathered ( i yiqqavu /i ) /b (Genesis 1:9)\": a limit was placed for the water. Similarly it is said: \"The measuring line ( i qav /i ) is being applied to Jerusalem (Zechariah 1:14)\"\". Rabbi Abba son of Kahana in the name of Rabbi Levi said: \" b Let the water below the sky be gathered /b \"; what was he going to do with them? It is comparable to a prince who built a palace and settled in it mutes as tets. and they rose and asked about the prince's health with sign language and with fingers and with cloths. The prince said: \"How these people rise and asked about my health with sign language and with fingers; if they were people who had their faculties, how much more they would!\" The prince settled in it tets who had their faculties, and they stood and overcame the palace, and they said: \"The palace does not belong to the prince but to us!\" The prince said: \"Return the palace to the way it was\". Thus from the beginning, the praise of the Holy One, blessed be He, arose except from the waters. See! It is written: \"Above the thunder of the mighty waters (Psalms 93:4)\", and what did they say? \"Hashem, majestic on high (Psalms 93:4)\". The Holt One, blessed be He said: \"How these who have no ability to speak or articulate, see how they praise me! How much more if man were created! And a generation of Enosh arose and rebelled against him, the generation of the flood and rebelled against him, the generation of the dispersal and rebelled against him. The Holy One, blessed be He said: \"Remove these and return those\". See! It is written: \" b Hashem said, “I will blot out from the earth the men which I created /b \": \"What do they suppose? I need assembled armies? Did I not with a word create the world? I with a word will bring them out and destroy them from the world\"\". Rabbi Berechya said: \"All that I created, it is nothing but dust. What wipes off dust? Water\". ", |
|
16. Babylonian Talmud, Sanhedrin, None (3rd cent. CE - 6th cent. CE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360| 98b. שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן,אמר רב אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות על ישראל תשעה חדשים שנאמר (מיכה ה, ב) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל,אמר עולא ייתי ולא איחמיניה וכן אמר [רבה] ייתי ולא איחמיניה רב יוסף אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה,אמר ליה אביי (לרבא) [לרבה] מאי טעמא אילימא משום חבלו של משיח והתניא שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים ומר הא תורה והא גמילות חסדים,אמר [ליה] שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב בר אידי רמי כתיב (בראשית כח, טו) הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב (בראשית לב, ח) ויירא יעקב מאד וייצר לו,שהיה מתיירא שמא יגרום החטא כדתניא (שמות טו, טז) עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה,אמור מעתה ראויים היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה אלא שגרם החטא,וכן אמר ר' יוחנן ייתי ולא איחמיניה א"ל ריש לקיש מ"ט אילימא משום דכתיב (עמוס ה, יט) כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב [ובא הבית] וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש בא ואראך דוגמתו בעולם הזה בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר דומה כמי שפגע בו ארי נכנס לעיר פגע בו גבאי דומה כמי שפגעו דוב נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב דומה כמי שנשכו נחש,אלא משום דכתיב (ירמיהו ל, ו) שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון,מאי ראיתי כל גבר אמר רבא בר יצחק אמר רב מי שכל גבורה שלו ומאי ונהפכו כל פנים לירקון אמר רבי יוחנן פמליא של מעלה ופמליא של מטה בשעה שאמר הקב"ה הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי היאך אאבד אלו מפני אלו,אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי רהיט ונפל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה,אמר רב גידל אמר רב עתידין ישראל דאכלי שני משיח אמר רב יוסף פשיטא ואלא מאן אכיל להו חילק ובילק אכלי להו לאפוקי מדרבי הילל דאמר אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה,אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח,מה שמו דבי רבי שילא אמרי שילה שמו שנאמר (בראשית מט, י) עד כי יבא שילה דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו שנאמר (ירמיהו טז, יג) אשר לא אתן לכם חנינה ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר (איכה א, טז) כי רחק ממני מנחם משיב נפשי ורבנן אמרי חיוורא דבי רבי שמו שנאמר (ישעיהו נג, ד) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה,אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר (ירמיהו ל, כא) והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות,אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר שנאמר (ירמיהו ל, ט) ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם הקים לא נאמר אלא אקים א"ל רב פפא לאביי והכתיב (יחזקאל לז, כה) ודוד עבדי נשיא להם לעולם כגון קיסר ופלגי קיסר,דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (עמוס ה, יח) הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה' הוא חשך ולא אור משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאור א"ל תרנגול לעטלף אני מצפה לאורה שאורה שלי היא ואתה למה לך אורה | 98b. b as there is no palm /b tree b that is in Babylonia to which a horse of the Persians will not be tethered /b when the Persians and Medes go to conquer other lands. b And there is no coffin /b buried b in Eretz Yisrael from which a Median horse will not eat straw. /b During wars, all the coffins will be removed from the ground and used as animal troughs. I do not want my coffin to be used for that purpose., b Rav says: The son of David will not come until the evil /b Roman b kingdom will disperse throughout Eretz Yisrael for nine months, as it is stated: “Therefore will He give them up, until the time when she who is in labor has given birth; then the remt of his brethren shall return with the children of Israel” /b (Micah 5:2). Once a period equivalent to a term of pregcy passes, the redemption will come.,§ b Ulla says: Let /b the Messiah b come, but /b after my death, so that b I will not see him, /b as I fear the suffering that will precede his coming. b Likewise, Rabba says: Let /b the Messiah b come, but /b after my death, so that b I will not see him. Rav Yosef says: Let /b the Messiah b come, and I will be privileged to sit in the shadow of his donkey’s excrement. /b I am willing to undergo all the pain and disgrace associated with his arrival., b Abaye said to Rabba: What is the reason /b that you are so concerned? b If we say it is due to the pains /b preceding and accompanying the coming b of the Messiah, but isn’t it taught /b in a i baraita /i that Rabbi Elazar’s b students asked Rabbi Elazar: What shall a person do to be spared from the pains /b preceding the coming b of /b the b Messiah? Rabbi Elazar /b said to them: b They shall engage in Torah /b study b and acts of kindness. /b Abaye continued: b And /b as far as b the Master /b is concerned, b isn’t there /b the b Torah and aren’t there /b the b acts of kindness /b that you performed?,Rabba b said to him: /b I am concerned b lest sin cause /b me to suffer the pain despite the Torah study and the good deeds in which I engage, b in accordance with /b the statement b of Rabbi Ya’akov bar Idi. As Rabbi Ya’akov bar Idi raises a contradiction. It is written /b that God said to Jacob: b “And I am with you, and will keep you wherever you go” /b (Genesis 28:15), b and it is written: “And Jacob was greatly afraid and distressed” /b (Genesis 32:7). If God assured Jacob that He would keep him, why was he concerned?,Rabbi Ya’akov bar Idi explains: b He was afraid lest sin /b on his part b cause /b that assurance to be abrogated, b as it is taught /b in a i baraita /i with regard to the verse: “Until Your people pass over, Lord, until Your people, whom You have acquired, pass over” (Exodus 15:16). b “Until Your people pass over, Lord”; this is /b a reference to b the first entry /b into the land, led by Joshua. b “Until Your people, whom You have acquired, pass over”; this is /b a reference to b the second entry /b into the land, when they returned to Zion from Babylonia.,Rabbi Ya’akov bar Idi explains: b Say from now, /b based on this statement, that b the Jewish people were worthy /b for God b to perform a miracle on their /b behalf b in the second entry /b into the land that was b like /b the miracles that were performed during the exodus from Egypt and b the first entry /b into the land, b but the sin caused /b the second entry to take place in an unremarkable manner, with the Jewish people being subject to the dominion of the gentiles., b And so /b too b Rabbi Yoḥa said: Let /b the Messiah b come, but /b after my death, so that b I will not see him. Reish Lakish said to him: What is the reason /b that you are concerned? b If we say it is because it is written /b with regard to the day of God: b “As when a man did flee from a lion and a bear met him, or went into the house and leaned his arm on the wall and a snake bit him” /b (Amos 5:19), that is not a reason. b Come, and I will show you a counterpart in this world /b to the situation described in this verse, as even today one encounters those situations. b At a time when a person goes out to the field and is accosted by a guard [ i santar /i ] /b who demands payment, his situation b is similar to /b that of b one who is accosted by a lion. He /b then b enters the city and is accosted by /b a royal b tax collector. /b His situation b is similar to /b that of b one who is accosted by a bear. He /b then b enters his house and finds his sons and daughters afflicted with famine. /b His situation b is similar to /b that of b one whom a snake bit. /b ,Rabbi Yoḥa said to him: b Rather, /b the reason I am concerned is b that it is written /b with regard to the day of God: b “Ask now, and see whether a man gives birth. Why, then, do I see every man [ i kol gever /i ] with his hands on his loins, as a woman in labor, and all faces turned green?” /b (Jeremiah 30:6).,The Gemara clarifies: b What /b is the meaning of the phrase b “I see i kol gever /i ”? Rava bar Yitzḥak says /b that b Rav says: /b It is a reference to b He Whom all strength is His. /b It is as though even God will suffer like a woman in labor due to the troubles of the Jewish people. b And what /b is the meaning of the phrase b “And all faces turned green”? Rabbi Yoḥa says: /b The reference is to the heavenly b entourage above, /b i.e., angels, b and /b the earthly b entourage below, /b i.e., the Jewish people, who will all suffer b at the time when the Holy One, Blessed be He, says: These, /b the Jewish people, b are My handiwork, and those, /b the gentiles, b are My handiwork. How shall I destroy those on account of these? /b It appears that the Holy One, Blessed be He, does not distinguish between the Jewish people and the gentiles. That is why Rabbi Yoḥa was concerned with regard to the coming of the Messiah., b Rav Pappa says /b that b this /b is in accordance with the adage b that people say: An ox runs and falls, and /b its owner b goes and casts a horse in its place. /b Although the horse is an inferior work animal relative to the ox, when there is no ox available, a horse must suffice. So too, after the Jewish people sin, it is as though the Holy One, Blessed be He, transfers their prominence to the gentiles.,§ b Rav Giddel says /b that b Rav says: The Jewish people are destined to eat /b from the bounty of, i.e., enjoy, b the years of /b the b Messiah. Rav Yosef says: /b Isn’t this b obvious? And rather, who /b else b will eat /b from b them? /b Will b Ḥillak and Billak, /b two shiftless characters, b eat /b from b them? /b The Gemara explains that Rav Giddel’s statement serves b to exclude /b the statement of b Rabbi Hillel, who says: There is no Messiah /b coming b for the Jewish people, as they already ate /b from b him, /b as all the prophecies relating to the Messiah were already fulfilled b during the days of Hezekiah. /b , b Rav says: The world was created only for /b the sake of b David, /b by virtue of his merit. b And Shmuel says: /b It was created by virtue of the merit of b Moses. And Rabbi Yoḥa says: /b It was created by virtue of the merit of the b Messiah. /b ,Apropos the Messiah, the Gemara asks: b What is his name? The school of Rabbi Sheila says: Shiloh is his name, as it is stated: “Until when Shiloh shall come” /b (Genesis 49:10). b The school of Rabbi Yannai says: Yinnon is his name, as it is stated: “May his name endure forever; may his name continue [ i yinnon /i ] as long as the sun; /b and may men bless themselves by him” (Psalms 72:17). b The school of Rabbi Ḥanina says: Ḥanina is his name, as it is stated: “For I will show you no favor [ i ḥanina /i ]” /b (Jeremiah 16:13). b And some say /b that b Menaḥem ben Ḥizkiyya is his name, as it is stated: “Because the comforter [ i menaḥem /i ] that should relieve my soul is far from me” /b (Lamentations 1:16). b And the Rabbis say: The leper of the house of Rabbi /b Yehuda HaNasi b is his name, as it is stated: “Indeed our illnesses he did bear and our pains he endured; yet we did esteem him injured, stricken by God, and afflicted” /b (Isaiah 53:4)., b Rav Naḥman says: If /b the Messiah b is among the living /b in this generation, he is a person b such as me, /b who already has dominion over the Jewish people, b as it is stated: “And their prince shall be of themselves, and their governor shall proceed from their midst” /b (Jeremiah 30:21), indicating that the redeemer is already in power. b Rav says: If /b the Messiah b is among the living /b in this generation, he is a person b such as our saintly Rabbi /b Yehuda HaNasi, who was renowned for his sanctity, piety, and Torah knowledge. b If /b the Messiah b is among the dead /b he is a person b such as Daniel, the beloved man. /b , b Rav Yehuda says /b that b Rav says: The Holy One, Blessed be He, is destined to establish another David /b for the Jewish people as the Messiah, b as it is stated: “And they shall serve the Lord their God, and David their king, whom I will establish for them” /b (Jeremiah 30:9). b It is not stated: I established, but “I will establish,” /b indicating that the name of the future king will be David. b Rav Pappa said to Abaye: But isn’t it written: “And my servant David shall be their prince forever” /b (Ezekiel 37:25), indicating that King David himself will rule over the Jewish people? Abaye said: They will rule in tandem b like an emperor and a viceroy; /b the Messiah will be king and David will be second-in-command.,§ b Rabbi Simlai taught: What /b is the meaning of that b which is written: “Woe to you who desire the day of the Lord. Why would you have this day of the Lord? It is darkness, and not light” /b (Amos 5:18)? It is b comparable to a rooster and a bat who were looking forward to /b the b light /b of day. b The rooster said to the bat: I look forward to light, as light is /b an indication of b my /b time to be active. b But /b as for b you, why do you /b need b light? /b Nighttime for you is like daytime for me. |
|
| 17. Anon., Midrash Psalms, 20 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360 |
18. Anon., Exodus Rabbah, 2.5, 15.7 (4th cent. CE - 9th cent. CE) Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 209, 360| 2.5. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה, ב): אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְוֹת, וְלִבִּי עֵר לַעֲשׂוֹתָן. (שיר השירים ה, ב): תַּמָּתִי בְּסִינַי, שֶׁנִּתַּמְּמוּ עִמִּי בְּסִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, מַה הַתְּאוֹמִים הַלָּלוּ, אִם חָשַׁשׁ אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ חֲבֵרוֹ מַרְגִּישׁ, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרָה אֵינָם קוֹרְאִים אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִצְרַיִם, (שמות ב, כג): וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים. בַּיָּם, (שמות יד, י): וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וְכָאֵלֶּה רַבִּים. וְאוֹמֵר (ישעיה סג, ט): בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִי אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּצַעַר, הֱוֵי יוֹדֵעַ מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים כִּבְיָכוֹל אֲנִי שֻׁתָּף בְּצַעֲרָן. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה', רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה מִיכָאֵל. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר זֶה גַּבְרִיאֵל. רַבִּי יוֹסֵי הָאָרֹךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ הָיוּ אוֹמְרִים שָׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כָּךְ כָּל מָקוֹם שֶׁמִּיכָאֵל נִרְאֶה שָׁם הוּא כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה. אֵלָיו, מַהוּ אֵלָיו, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים עִמּוֹ וְלֹא רָאוּ אֶלָּא משֶׁה בִּלְבָד. כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל (דניאל י, ז): וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה. בְּלַבַּת אֵשׁ, לְלַבְּבוֹ כְּשֶׁיָּבוֹא לְסִינַי וְיִרְאֶה אוֹתָן אִשּׁוֹת וְלֹא יִירָא מֵהֶם. דָּבָר אַחֵר, בְּלַבַּת אֵשׁ, מִשְּׁנֵי חֲלָקָיו שֶׁל סְנֶה וּלְמַעְלָה, כְּשֵׁם שֶׁהַלֵּב נָתוּן מִשְּׁנֵי חֲלָקָיו שֶׁל אָדָם וּלְמַעְלָה. מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. אָמַר לוֹ אִלּוּ מִתּוֹךְ חָרוּב אוֹ מִתּוֹךְ שִׁקְמָה כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי, אֶלָּא לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר, לָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי בְּלֹא שְׁכִינָה אֲפִלּוּ סְנֶה. בְּלַבַּת אֵשׁ, בַּתְּחִלָּה לֹא יָרַד אֶלָּא מַלְאָךְ אֶחָד שֶׁהָיָה מְמֻצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָאֵשׁ, וְאַחַר כָּךְ יָרְדָה שְׁכִינָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מָה הַסְּנֶה שָׁפָל מִכָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים וִיְרוּדִים לְמִצְרַיִם, לְפִיכָךְ נִגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ, בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה קָשֶׁה מִכָּל הָאִילָנוֹת, וְכָל עוֹף שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַסְּנֶה אֵין יוֹצֵא בְּשָׁלוֹם, כָּךְ הָיָה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם קָשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִכָּל הַשִּׁעְבּוּדִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ז): וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר רָאֹה רָאִיתִי שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁהָיוּ מַטְבִּיעִין אוֹתָן בַּנָּהָר, הָיוּ חוֹזְרִין וְכוֹבְשִׁין אוֹתָן בַּבִּנְיָן. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנָּטַל אֶת הַמַּקֵּל וְהִכָּה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וּשְׁנֵיהֶם קִבְּלוּ אֶת הָרְצוּעָה וְיוֹדְעִים צַעֲרָהּ, כָּךְ הָיָה צַעֲרָן וְשִׁעְבּוּדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ז): כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מָה הַסְּנֶה הַזֶּה עוֹשִׂין אוֹתוֹ גָּדֵר לַגִּנָּה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גָּדֵר לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, מָה הַסְּנֶה הַזֶּה גָדֵל עַל כָּל מַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן גְּדֵלִים אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, דָּבָר אַחֵר, מָה הַסְּנֶה הַזֶּה גָּדֵל בַּגִּנָּה וּבַנָּהָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, מָה הַסְּנֶה עוֹשֶׂה קוֹצִין וְעוֹשֶׂה וְרָדִין, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶן צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בְּרַבִּי חָמָא, מָה הַסְּנֶה הַזֶּה כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ וּכְשֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ מִסְתָּרֶטֶת, כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם לֹא הִכִּיר בָּהֶן בְּרִיָּה, כְּשֶׁיָּצְאוּ יָצְאוּ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה. רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם אָמַר, מָה הַסְּנֶה הָעוֹף נִכְנָס לְתוֹכוֹ וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא כְּנָפָיו מִתְמָרְטוֹת, כָּךְ כְּשֶׁיָּרַד אַבְרָהָם אָבִינוּ לְמִצְרַיִם לֹא הִכִּיר בּוֹ בְּרִיָה, וּכְשֶׁיָּצָא (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה. דָּבָר אַחֵר, מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, רַבִּי נַחְמָן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר, כָּל הָאִילָנוֹת יֵשׁ מֵהֶן עוֹשֶׂה עָלֶה אַחַת, וְיֵשׁ מֵהֶן שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ, הֲדַס עוֹשֶׂה שָׁלשׁ, שֶׁנִּקְרָא (ויקרא כג, מ): עֵץ עָבֹת. אֲבָל הַסְּנֶה יֵשׁ לוֹ חָמֵשׁ עָלִין. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּבִזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת אַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, רָמַז לוֹ שֶׁיִּחְיֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה כְּמִנְיַן הַסְּנֶה. וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ. מִכָּן אָמְרוּ הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה מַעֲלָה לוּלָבִין וְשׂוֹרֶפֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת וְהִיא שְׁחוֹרָה, הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה אֵינָהּ מַעֲלָה לוּלָבִין וְהִיא אֲדֻמָּה וְאוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׂוֹרֶפֶת. וְלָמָּה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בָּעִנְיָן הַזֶּה, לְפִי שֶׁהָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר, שֶׁמָּא יִהְיוּ הַמִּצְרִיִּים מְכַלִּין אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ הַמִּצְרִיִּים אֵינָן יְכוֹלִין לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִם משֶׁה וְלֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לִבָּטֵל מִמְּלַאכְתוֹ, הֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹ דָּבָר כְּדֵי שֶׁיַּהֲפֹךְ פָּנָיו וְיִרְאֶה וִידַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁכָּךְ אַתָּה מוֹצֵא מִתְּחִלָּה וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו, וְלֹא הָלַךְ משֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁבָּטַל מִמְּלַאכְתוֹ וְהָלַךְ לִרְאוֹת, מִיָּד (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים. 15.7. דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, מַה כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה (שמות יב, כב כג): וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה', מוֹצְאִים אָנוּ מִתְּחִלָּה הָיָה הַמָּקוֹם מְבַקֵּשׁ לְכוֹנֵן הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה מוֹצֵא עַד שֶׁעָמְדוּ הָאָבוֹת, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת מְדִינָה, גָּזַר וְחִפְּשׂוּ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ הַמְדִינָה, בָּא לִתֵּן הַיְסוֹד וְהָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים מִן הַתְּהוֹם וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְסוֹד, שׁוּב בָּא לִתֵּן אֶת הַיְסוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהָיוּ הַמַּיִם מְהַפְּכִים, עַד שֶׁבָּא בְּמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא שָׁם צֹר גָּדוֹל, אָמַר כָּאן אֲנִי קוֹבֵעַ אֶת הַמְּדִינָה עַל הַצֻּרִים הַלָּלוּ, כָּךְ מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְהָיָה הָאֱלֹהִים מְבַקֵּשׁ לְכוֹנֵן עוֹלָמִים וְלֹא הָיוּ הָרְשָׁעִים מַנִּיחִין, מַה כְּתִיב בְּדוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ (בראשית ד, כו): אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', עָלוּ הַמַּיִם וֶהֱצִיפוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ט): עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וגו'. וְכֵן דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ רְשָׁעִים, מַה כְּתִיב בָּהֶם (איוב כב, יז): הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, עָלוּ הַמַּיִם וְלֹא הִנִּיחוּ לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַיְסוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב, טז): וְנָהָר יוּצַק יְסוֹדָם, וּכְתִיב (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הָאָבוֹת וְזָכוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אֵלּוּ אֲנִי מְכוֹנֵן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ח): כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, (במדבר כג, ט): הֶן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, מַהוּ הֶן, כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִזְדַּוְּגִין חוּץ מִשְּׁתֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, כֵּיצַד א"ט הֲרֵי י, ב"ח הֲרֵי י, ג"ז הֲרֵי י, ד"ו הֲרֵי י, נִמְצָא ה לְעַצְמָהּ. וְכֵן הָאוֹת הַנ' אֵין לָהּ זוּג י"צ הֲרֵי ק, כ"פ הֲרֵי ק, ל"ע הֲרֵי ק, מ"ס הֲרֵי ק, נִמְצָא נ' לְעַצְמָהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג עִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְעַצְמָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לְהִדָּבֵק עִם כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַקַּדְמוֹנִים אֶלָּא לְעַצְמָן מְפֹרָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ שׂוֹנֵא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וּלְבַטֵּל אֶת הַמִּילָה אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵן נֶהֱרָגִים וְאֵין מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ט): הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל שׂוֹנֵא וְכָל אוֹיֵב שֶׁיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה אֲנִי הוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, כד): הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם. מִכָּן אַתָּה לָמֵד אַתָּה מוֹצֵא בָּא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. בָּא סִיסְרָא וַהֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, טו): וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא, וְכֵן כָּל אוֹיְבֵיהֶם. וְכֵן בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם (שמות יב, כב): וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ וגו', הֵם בְּבָתֵּיהֶם וְהוּא הוֹרֵג אֶת אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כג): וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, אַף אַתֶּם עֲשׂוּ אוֹתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. | 2.5. "5. \"An angel of the LORD appeared to him.\" It is written: \"I sleep, but my heart is awake\" (Song of Songs 5:2). I am sleeping [from performing] the commandments, but my heart is awake to perform them. \"My undefiled [tamati]\" (ibid.) at Sinai, for they attached themselves [nitmemu] to Me at Sinai and said: \"Everything the LORD had spoken we will do and obey\" (Exodus 24:7). R. Yannai said: Just as twins [te'omim] feel one another's s headaches, [so too] God said, as it were [as if He were our twin]: \"I am with him in sorrow\" (Psalms 91:15). Another explanation: What is [the meaning of] \"I am with him in sorrow\"? When they have sorrows they only call out to the Holy One, Blessed be He. In Egypt, [as it is written] \"And their cry came up unto God\" (Exodus 2:23). By the sea [as it is written] \"And the children of Israel cried out unto the Lord\" (ibid. 14:10) and there are many other examples like these. And it says: \"In all their sorrows He [too] was in sorrow\" (Isaiah 63:9). The Holy One, Blessed be He said to Moses, You do not sense that I too dwell in sorrow just as Israel dwells in sorrow. But you should know: from the place I speak to you from within the thorn-bush, [that is a sign] as it were that I too am a partner in their sorrow. \"An angel of the LORD appeared.\" R. Yoha said: This is Michael. R. Hanina said, it was Gabriel. Whenever they saw R. Yose the tall, they used to say, There is our holy Rabbi! So too wherever Michael appears, he is the Glory of the Shechinah. \"To him.\" What does \"to him\" [imply]? To teach that other men were with him, yet only Moses saw [the angel]. So too it is written regarding Daniel: \"And only I Daniel saw the vision.\" (Daniel 10:7). \"In a flame of fire...\" to embolden him, so that when he would come to Sinai and saw the fires he should not be afraid of them. Another explanation of \"In a flame [labat] of fire\" - from the upper half of the bush, jut as the heart ([leb] is in the upper half of a man. \"From within the bush.\" A Gentile once asked R. Joshua b. Karhah: Why did the Holy One, Blessed be He, see fit to speak to Moses from within a thorn-bush? [R. Joshua retorted]: If it had been a carob tree or a sycamore tree, would you not have asked the same question. However to send you away you without any answer is not possible, [so] why from within a thorn-bush? To teach you that there is no empty place devoid of the Shechinah, not even a [lowly] thorn-bush. \"In a flame of fire.\" At first only one angel descended and stood in the center of the fire as an intermediary. Only afterwards did the Shechinah descend and spoke with him from within the thorn-bush. Rabbi Eliezer said: Just as the thorn-bush is the lowliest of all trees in the world, so too Israel were lowly and downtrodden in Egypt. Therefore the Holy One, Blessed be He revealed Himself to them and redeemed them, as it says (Exodus 3:8) \"And I will go down and save them from the Egypt.\" Rabbi Yossi said: Just as the thorn-bush is the hardest of all the trees, and any bird that enters into it does not come out unharmed, so too the servitude in Egypt was harsher to God more than any other servitude in the world, as it says (Ibid. 7) \"And the LORD said seen I have seen the poverty of My people.\" Why does the verse say \"see I have seen\" twice? For after they drowned them in the river they would then bury them in a building. This can be compared to someone who took a staff and hit two people, and the two of them received [a lashing] with a whip and know its suffering. So too the suffering and the servitude of Israel was revealed and known to the One who spoke and thereby was the world, as it says \"For I know their pains.\" Rabbi Yoha said: Just as this thorn-bush is used as a fence for a garden, so too Israel is a fence for the world. Alternatively, just as the thorn-bush grows near any water, so too Israel only grows in the merit of Torah which is called water, as it says (Isaiah 55:1) \"Ho any thirsty one go to water.\" Alternatively, just as the thorn-bush grows in a garden or in a river, so too Israel are in this world and the next world. Alternatively, just as the thorn-bush produces thorns and roses, so too Israel contains righteous and wicked people. Rabbi Pinhas ha-Kohen the son of Rabbi Hama said: Just as this thorn-bush, if someone puts his hand in he does not feel anything, but when he takes it out it gets scratched; so too when Israel went down to Egypt no one noticed anything, but when they went out \"The Lord plagued Pharaoh\" (Genesis 12:17). Alternatively, \"From with in the thorn-bush.\" Rabbi Nahman the son of Rabbi Shmuel the son of Nahman said: of all the trees, some produce one leaf, some two or three. A myrtle produces three, as it says (Leviticus 23:40) \"A plaited tree\". A thorn-bush however has five leafs. The Holy One, Blessed be He, said to Moses, Israel will only be redeemed in the merit of Abraham, Isaac, Jacob, and in your and Aaron's merit. Alternatively, \"From with in the thorn-bush.\" He hinted to him [Moses] that he would live 120 years, the numerical value of the thorn-bush [הסנה - ה=5 ס=60, נ=50, ה=5]. \"And he saw and behold the thorn-bush was consumed by fire.\" From here they said, Heavenly fire raises palm branches and burns but does not consume and is black. Earthly fire does not raise palm branches and is red, consumes and does not burn. And why did the Holy One, Blessed be He reveal Himself to Moses in this way? Because he [Moses] thought in his heart, saying, Maybe the Egyptians will destroy Israel. Therefore the Holy One, Blessed be He revealed Himself in a thorn-bush that was burning but not consumed. He said to him, just as the thorn-bush is burning but is not consumed, so too the Egyptians will not be able to destroy Israel. Alternatively, since the Holy One, Blessed be He was talking with Moses and he did not want stop his task [of minding the sheep], He showed him this thing so he would turn his face and see Him. You find this [intimated] from the beginning [of the verse]: \"An angel of the LORD appeared to him\" - yet Moses did not go. Once he stopped doing his task and went to see, immediately \"God called him\" (Exodus 3:4).", |
|
| 19. Anon., Song of Songs Zuta, 1.15 Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388 |
| 20. Anon., Otzar Midrashim, None Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 389 |
| 21. Anon., Aggadat Shir Ha-Shirim, 1.15 Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388 |
| 22. Anon., Lexicon Artis Grammaticae (E Cod. Coislin. 345), 31.4 Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360 |
| 23. Anon., Aggadat Bereishit, 58, 66 Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003) 389 |
| 24. Anon., Pesiqta De Rav Kahana, 3.16 Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 388 |
| 25. Anon., Pesikta Rabbati, 12 Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 389 |
| 26. Anon., Midrash On Song of Songs, 1.15, 1.17, 7.6 Tagged with subjects: •abba b. kahana (r.) Found in books: Fishbane (2003) 360, 388 |
| 27. Anon., Tanhuma, None Tagged with subjects: •nan Found in books: Fishbane (2003) 388 |
